אנונימוס לזכויות בעלי-חיים      

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717

אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,

 

לפניך גיליון מס' 222 (30.9.2005)

 

בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות
  2. המאבק העולמי נגד פרוות, סתיו 2005
  3. להיות חזיר בגליל
  4. פינת התזונה: פשטידת בורגול ועדשים

 

 בברכה,                 
צוות אנונימוס        

 1. חדשות ופעילויות

הפגנה נגד פיטום אווזים

ביום א', 2.10.2005, בשעה 09:30 תקיים אנונימוס הפגנה מול משרד ראש הממשלה בירושלים (ליד גן הוורדים), שבו יתקיים באותה שעה דיון בממשלה בהצעת השר כץ לעגן פיטום אווזים בחוק. הסעה להפגנה מתל-אביב תצא בשעה 08:00 מפתח גן מאיר (המלך ג'ורג' 57). למעוניינים להצטרף להסעה, טלפנו לאבימור: 054-4311054. הנוכחות בהפגנה חשובה ביותר, משום שלצד הפגנה זו יפגינו גם מפטמי אווזים וחיוני ליצור "מסה קריטית" של מתנגדי הפיטום.

 

פיטום אווזים בעיתונות

בכתבה "מפטמים במספרים" (nrg מעריב, 26.9.2005) סוקרת עדי הגין את תלונת אנונימוס למבקר המדינה על שקרי משרד החקלאות בעניין מספר המועסקים בענף פיטום האווזים. לתגובתו של השר כץ יש להעיר, שמשרד החקלאות מתחמק ממסירת הנתונים הכלכליים של ענף הפיטום, וכל הספירות האמורות להקפיץ את מניין המועסקים בענף מ-24 ל-"600", כוללות עסקים בודדים, העובדים באופן נקודתי עם מפטמות רבות ולא ייתכן שיש בהם מועסקים רבים.

הכתב המדיני בן כספית ("תופסק האכזריות" מעריב, 29.9.2005, עמ' 7) שוטח בפני הקוראים זעקה מוסרית וקורא לממשלה להעמיד את השר כץ במקומו, ולפסול את הצעתו לעגן את פיטום האווזים בחוק.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

מרגלית צנעני ("תנו לאווזים לפרוש כנפיים", וואלה!, 30.9.2005) קוראת לשרי הממשלה לבלום את הצעת החוק של כץ, שנועדה לעקוף את החלטת בג"ץ, את הממשלה ואת חוק צער בעלי-חיים.

ב-Nfc בחרו השבוע לפרסם כתבות תעמולה בדיוניות. נוה יוסף ("הממשלה תדון ביום ראשון בפיטום האווזיםNfc ,29.9.2005) מעביר את תירוציו של שר החקלאות בעניין הצעת החוק ומיכאל דבורין ("לא נוכל לעבור לסדר היום על סגירת ענף האווזים" 27.9.2005) מפרסם תעמולה מטעם המפטמים. כדאי לכתוב ל-Nfc במחאה על פרסומים חסרי אחריות אלה, ללא תחקיר ומחשבה עיתונאית.

 

"עגלי חלב"

יותר מ-2,500 אנשים חתמו על העצומה לשחרור "עגלי החלב" בשבוע הראשון להפצתה. אם עוד לא חתמתם – אנא חיתמו! מומלץ גם להפיצה בדואר אלקטרוני לרשימת מכריכם.

ב-25.9.2005 יצא צוות אנונימוס למשק לייכט ל"עגלי חלב" במושב בצרה ומצא, שבעלי המשק אינם מצייתים להוראת משרד החקלאות לספק לעגלים מים ומזון מוצק. בסרט שצילם צוות אנונימוס נראים העגלים לועסים ומלקקים כאחוזי אמוק את הדליים הריקים. חקירת אנונימוס נחשפה גם בחדשות ערוץ 2 ב-27.9.2005.

ראו גם: "הצמאת עגלי החלב נמשכת למרות הוראת משרד החקלאות", nrg מעריב, 28.9.2005.  

 

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס (03-6204878) אפשר לקבל כרוזים בגודל A3.

השבוע התפרסמו בעיתונות שתי כתבות, שעניינן פניות לאישים בולטים באוכלוסייה הדתית בבקשה להימנע מביצוע "כפרות" בתרנגולים:

צבי אלוש, "פנייה לרב יוסף: תציל התרנגולים ממנהג הכפרות", ידיעות אחרונות, 29.9.2005, עמ' 27.
לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
שרון סולומון, "פנייה למועצה הדתית בכפר סבא: הפסיקו את מנהג הכפרות ביום כיפור", צומת השרון, 23.9.2005, עמ' 35. לתגובות: דואל: meytal@haaretz.co.il פקס: 09-7463323

 

עוד בעיתונות הישראלית

Ynet  עבריינות קוסמטית. בכתבה "שפץ כלבך: טרנד חדש – ניתוחים פלסטיים לבעלי חיים"  (22.9.2005) מתייחסת הכתבת אתי אברמוב לתופעת הניתוחים הקוסמטיים בחיות כאל "טרנד" אופנתי ולא כאל עבירה פלילית. סעיף 2(ד) בחוק צער בעלי-חיים קובע כי "לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי"; כלומר, ניתוחים אלה מוגדרים במפורש בחוק צער בעלי-חיים כהתעללות בבעלי-חיים. בעקבות החשיפה פנתה אנונימוס לרשויות החוק בדרישה לפעול נגד העבריינים ולהביא להפסקת התופעה.

 

ערוץ 10 (וואלה!) אימוץ / הרג. בכתבה "מדי שנה מומתים בישראל 80 אלף כלבים" (29.9.2005) מציגה טלי פלד קינן הערכה, שלפיה הרשויות ועמותות בישראל הורגות כמאה אלף כלבים בשנה. זהו חלק מקמפיין אימוץ חדש.

 

nrg מעריב כלבים כסחורות. בכתבה "חופשי בארצנו" (30.9.2005) מדווחת עדי הגין, שהגורים מאוזבקיסטן ישוחררו מההסגר לידי היבואן, שצפוי למכור אותם ברווח. תלאות אלה הן רק חלק מהאסון שנגרם לכלבים עקב טיפוח כלבים "גזעיים"

 

nrg מעריב תקציב. הידיעה "מיליון שקל לבעלי החיים" (29.9.2005) מוסרת על תקציב המשרד לאיכות הסביבה לפרויקטים הקשורים בחיות.

 

וואלה! עתירת הצבי. הכתבה "העליון: המדינה תנמק תוכנית בנייה בהרי י-ם" (28.9.2005) מדווחת שבג"ץ הוציא ב-26.9.2005 צו על תנאי, המחייב את המדינה לנמק תוך 60 יום, מדוע לא יתקבלו העתירות כנגד בניית 2,000 יחידות דיור בגבעת מצפה נפתוח שבהרי ירושלים. בין העותרים: הצבי הישראלי.

 

הארץ קרבה קטלנית. בכתבה "בין שיעור חשבון לאנגלית, התלמידים מטפלים בחמוס ובצבים" (28.9.2005, עמ' א1) מתארת יולי חרומצ'נקו בהתלהבות ניצול חיות בתור כלי לעבודה עם ילדים, בחסות ריקי בצרי ממשרד החינוך. בכתבה מוזכר ש"אולם, לא בכל בתי הספר מחזיקים את בעלי החיים בתנאים הולמים". והפיתרון המוצע: "חוזר מנכ"ל חדש שיתפרסם בחודש הבא, אמור להסדיר לראשונה את התחום". כל זאת במקום להיאבק בתופעה זו, של הפקרת חיות להגנתו של "חוזר מנכ"ל" תוך חינוך ילדים להחזיק חיות בכלבים ולהשתמש בהן ככלים.

תגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 
nrg מעריב קרבה פתוחה. בטור "תצפית משתתפת" (27.9.2005)  מתאר נאור קרקואנו את קשריו עם אווזים, עורבים וציפורים אחרות בפארק הירקון וממחיש כיצד ניתן להכיר חיות ללא הפטרונות הקטלנית של פינות חי וגני חיות.

 

nrg מעריב מהנחל לכביש. בכתבה "עצור! לוטרה לפניך" (27.9.2005) מתארת עדי כץ את המאמצים להציל את הלוטרות בישראל, אשר חיסול בתי הגידול שלהן, הכבישים וההרעלות כמעט שהכחידו אותן.

 

הודעות קבועות

דוכני הסברה בנהריה (עומר גינזבורג: 0525-305006).

סקר צמחונות, שנתוניו יסייעו לקידום הנושא, מיועד למילוי על-ידי צמחונים/טבעונים. בין המשיבים יוגרלו ארוחה זוגית בוירג'ין קפה וחולצות. השתתפו בסקר!

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

עצומה לטבעול בבקשה להפסיק השימוש בביצים במוצרי החברה. לחתימה, ניתן לשלוח פרטים לאיילת ayelet_erlich@walla.co.il או למירי maria_krivosh@hotmail.com.

עצומה לראש העיר מודיעין, משה ספקטור, בבקשה לאסור מופעי קרקס עם בעלי-חיים.

יומן חייתי 6 משודר בלויין Yes, ערוץ 98, בכל יום ו', 20:00; ובערוץ 25 הוט (כבלים): מתב: בכל יום א', 21:00; תבל: בכל יום א' 22:00 ובימי ב' בחצות; ערוצי זהב: בכל יום ב', 22:30 ובימי ו' בחצות. ניתן לצפות בתכנית גם באינטרנט.

מידע נוסף על פעילויות קבועות

 

2. המאבק העולמי נגד פרוות, סתיו 2005

 

בסתיו 2005 ממשיכה תעשיית הפרווה להפיל המוני קורבנות בעזרת הסוואת המוצרים, ייבוא מחוץ למדינות המערב ושימוש בחיות שלכאורה אינן שנויות במחלוקת. משווקי הפרווה רגישים כתמיד למחאה המאיימת על רווחיהם, ובכל מקום שמופעל עליהם לחץ עקבי – הם מוותרים על השימוש בפרווה.

 

פושטים יותר עורות
בחורף 2002-3, הבאנו סקירה כללית על תעשיית הפרוות העולמית. היה זה החורף הראשון שבו היה עדיין ספק בדבר ההתפשטות המחודשת של טבח חיות עבור תעשיית הפרווה. גם כיום הנתונים אינם ברורים, משום שלתעשייה יש אינטרס לנפח את נתוני המכירות כסימן ללגיטימציה שלה, לכאורה. ארגון PETA, למשל, מפרסם ציטוטים עדכניים מתוך תעשיית הפרוות, המעידים על המשך הירידה במכירות. תחת הסתייגות זו, יש להתייחס לנתוני הארגונים של סוחרי הפרוות, הטוענים שהמכירות העולמיות עלו מ-9.1 מיליארד דולר בשנת 2000 ל-11.7 מיליארד בשנת 2004. הגדילה מובהקת יותר דווקא בבריטניה – המדינה שבה הצליח המאבק נגד הפרוות יותר מאשר בכל מקום אחר. התאחדות סוחרי הפרווה המקומית שם מסרה, שבשנת 2004 נרשם גידול של 33% במסחר, בערך 1.3 מיליארד דולר. לפי נתוני איחוד סוחרי הפרווה הבינלאומי, בשנת 2004 נסחרו 40.5 מיליון חורפנים ושועלים בעולם מתוך משקים. משקים הם המקור ל-85% מהמסחר העולמי לעומת 15% מהחיות, שניצודו בטבע. עם זאת, לא צוין מספר הארנבונים וחיות אחרות שאינן חיות בר מובהקות, ולכן מספר הקורבנות בפועל גדול הרבה יותר. יש להזכיר כאן גם את החלטת ממשלת קנדה לחסל מיליון גורי כלבי ים לתעשיית הפרווה במשך שלוש שנים, החל מאביב 2004.


שתי שיטות מחאה נגד ציד כלבי ים בקנדה: הפגנה בסן פרנסיסקו (IDA) ופוסטר נגד חברה המשתמשת בפרווה (PETA)

 

עמידות התעשייה

אחד הגורמים המרכזיים להתאוששות התעשייה הוא המעבר מבגדי פרווה שלמים ל"קישוטי פרווה" (trims). ככל הנראה, מכירת מעילי פרווה ממשיכה לרדת בהתמדה, אולם הסוחרים למדו להסוות את הפרווה על-ידי שימוש בחלקים קטנים ועיבוד באמצעות גזירה, מריטה וצביעה. חלקי הפרווה נכנסים להמוני מוצרים: בגדי ים, שמיכות, כובעים, מכנסיים, צעיפים, ארנקים, צווארוני מעילים, מגפיים ועוד. חלקים אלה מושכים פחות תשומת-לב מן המעילים הגדולים וכך הם מצליחים להסתנן לעולמם של מעצבים, משווקים וצרכנים – ובעיקר צרכנים צעירים יותר מבעבר. בין 1985 ל-2001, הוכפל פי עשרה בבריטניה מספר החיות שנהרגו עבור קישוטים. בשוק המערבי בכללו, בתחילת שנות ה-2000 היה מספר החיות שמומתות לבגדים שלמים שווה בערך למספר החיות המומתות  לקישוטים. גורם שני להתאוששות התעשייה הוא הניסיון להסתתר מאחורי תעשיית הבשר. בבריטניה, שם נאסר גידול חיות לפרווה במשקים (בשנת 2003), הפכו ארנבונים לקורבנות התעשייה הנפוצים ביותר, והמשווקים טוענים שפרוות הארנבונים היא "רק מוצר-לוואי של תעשיית הבשר". מכיוון שלכאורה הארנבונים נקטלים ממילא, אין בעיה מוסרית להשתמש בפרוותם (למעשה, ארנבונים בתעשיית הבשר נשחטים בגיל צעיר הרבה יותר מארנבונים בתעשיית הפרוות – נושא הראוי לכתבה נפרדת). גורם השלישי להתאוששות התעשייה הוא העברת "ייצור" הפרוות למדינות, שבהן אין מחאה ציבורית נגד התעשייה ואין חקיקה נגדה. סין החליפה את אירופה וארצות-הברית כ"יצרנית" הפרוות העיקרית בעולם והיקף המכירות של פרוות מסין עלה ב-123% בשנת 2004 והגיע ל-2 מיליארד דולר. הפרוות שמקורן בסין עוברות מספר ידיים במסחר הבינלאומי ואין לצרכן אפשרות לדעת מהו מקור הפרווה. בינואר 2005 חשפו מספר ארגונים תנאי חיים ושיטות הרג מחרידים במיוחד בתעשיית הפרוות הסינית. הארגונים הפיקו דו"ח וסרט (קשה לצפייה במיוחד) שעוררו מחאה במערב ותגובה מתונה בסין.

השחקנית שרליז ת'רון בבאנר נגד שימוש בפרוות (PETA)

 

אינדיטקס-זארה
למרות המגמה השלילית, כוחו של הלחץ הציבורי לא פחת כלל בשנים האחרונות. בבריטניה, למשל, רק כ-15 משווקים גדולים מוכרים פרווה, וחברות רבות נכנעות ללחץ הציבורי ומצטרפות לחרם. אחת ההצלחות הבינלאומיות הבולטות במאבק נגד פרוות בשנים האחרונות הייתה מול אינדיטקס (Inditex), תאגיד בינלאומי המחזיק בבעלותו מספר חברות גדולות, שהבולטת שבהן היא רשת "זארה". בפברואר 2002 אימצה אינדיטקס מדיניות, שכל המוצרים מן החי שמוכר התאגיד, ובכלל זה פרווה ועור, מקורם אך ורק במשקים לגידול חיות למזון, דהיינו – החיות לא יוקרבו במיוחד עבור עורן ופרוותן; התאגיד גם התחייב לדאוג ל"טיפול הומאני" בחיות על-ידי הספקים. מובן, שהתחייבויות אלה אינן אמינות – אפילו במקרה של עור כ"מוצר-לוואי" של תעשיית הבשר, עדיין מדובר במקור לרווחים משמעותיים, שמכריעים את גורל התעשייה. וכאמור, פרוות ארנבונים, שנמכרת כמוצר-לוואי, לכאורה, נפשטת לרוב מגופם של ארנבונים אחרים מאלה שהורגים לבשר. באוקטובר 2003, בעקבות הקמפיין נגד זארה, הסירה החברה את כל הפרוות מחנויותיה בבריטניה. בחנות היחידה של החברה בסטוקהולם, די היה בהפגנה מול החנות היחידה בעיר כדי להביא לסילוק הפרוות מהמדפים תוך מספר שעות. אולם בשנת 2004 חזרו הפרוות לזארה. CAFT (הקואליציה לביטול המסחר בפרוות) הכריז על יום בינלאומי נגד זארה ב-25.9.2004. פעילויות נגד החברה תוכננו בארבעים ערים. הנהלת אינדיטקס התכנסה שלושה ימים לפני מועד המחאה המתוכננת ויצאה בהצהרה: זארה תפסיק למכור פרוות באופן מיידי ב-48 מתוך 54 המדינות שבהן נמצאות 2,064 חנויותיה. בשש מדינות – ספרד, פורטוגל, יוון, תורכיה, מקסיקו וונצואלה – ימשיכו למכור פרווה עד גמר המלאי, ובכל מקרה לא יימכרו עוד פרוות בחברות השייכות לאינדיטקס החל מ-1.1.2005. לא נמסר, מדוע באותן שש מדינות תמשיך המכירה עד גמר המלאי –  ייתכן, שבאינדיטקס העריכו, שהמחאה במדינות אלה תהיה חלשה. למעשה, ב-CAFT עדיין חיפשו פעילים בספרד ימים אחדים לפני המחאה המתוכננת.

עירום קורץ בפוסטרים חדשים של PETA נגד פרוות:

הכדורסלן דניס רודמן לובש קעקועים והקומיקאי דייויד קרוס לובש את פרוותו הטבעית

 

בזו אחר זו
CAFT פועלים באופן שיטתי באמצעות פניות טלפון, דואל והפגנות. בהודעה על כניעת אינדיטקס, הכריזו CAFT שיום המחאה לא יתבטל, אלא פשוט יתנהל נגד חברות אחרות. בבריטניה סימנו את Selfridges, חברה המחזיקה ארבע חנויות כלבו גדולות ויוקרתיות, בתור המטרה הבאה. בסלפרידג'ס, כמו בזארה, טענו שהם מוכרים רק "מוצרי-לוואי". החברה סגרה את מחלקת הפרוות שלה ב-1990 אך המשיכה למכור פרוות ארנבונים בתוך מוצרי ביגוד. ב-27.5.2005 הודיעה החברה, שהיא לא תמכור עוד פרוות, ושהן יוסרו מהמדפים מיידית. באביב-קיץ 2005 הכריזו עוד לפחות 6 חנויות גדולות או רשתות שבסיסן בבריטניה, על הפסקת מכירות פרווה. ראוי לציון שרשת חנויות הכלבו  Harvey Nichols הכריזה על הפסקת מיידית של מכירת פרוות ארנבונים יום לפני שהוכרז בבריטניה יום לאומי נגדה (20 במרץ). המטרות של CAFT כעת הן רשת גדולה, Joseph, בעלת חנויות בחמש מדינות, והרשת הבריטית Kurt Geiger. גם בארצות-הברית מסירות חנויות את מוצרי הפרווה. ההצלחה הבולטת האחרונה (20 ביולי) לאחר קמפיין PETA במשך שמונה חודשים, הוא התחייבות רשת Wet Seal (בעלת 401 חנויות) שלא למכור פרוות לקראת החורף הנוכחי. המטרה הבולטת של PETA כעת היא חברת J.Crew ( בעלת 201 חנויות). PETA פתח אתר נגד החברה, "J.Cruel", עם חומרי הסברה בדפוס ובפורמט אלקטרוני. PETA, במיטב המסורת של הארגון, מפיק פוסטרים מעולים תוך שימוש בידוענים. הארגון התפרסם בעבר בסגנון הפורנוגרפי למחצה של הפוסטרים שלו, אולם בשנים האחרונות המודעות נגד פרווה מכובדות יותר, בדרך-כלל. יש להזכיר כאן גם שיטת מאבק פחות שגרתית, שנוקטת הקבוצה הבריטית ECD ("אי-ציות אזרחי אלקטרוני"). הקבוצה פיתחה תוכנה, המאפשרת הצפה של חברות בדואר אלקטרוני עד להפלת השרת שלהן תוך שימוש במערכת אוטומטית אך חוקית.

 

פרוות בישראל
עד לשנים האחרונות נראה היה, שהשיווק המוחצן של פרוות נשאר מחוץ לישראל. אולם לאחרונה השתנה המצב לחלוטין. קסטרו היא החברה הבולטת שמוכרת פרוות, אך היא איננה היחידה. התחייבות קסטרו להפסיק לייבא פרוות (14.9.2005) ניתנה לאחר שלושה שבועות בלבד של מחאה. הדבר מרמז על הקלות היחסית שבה ניתן לסלק שוב את הפרוות מהחנויות בישראל.

 

מקורות עיקריים
"Brutal Facts of the 2005 Canadian Seal Hunt", IDA USA, accessed 30.9.2005.
The Truth About Fur Trim”, IDA USA, accessed 30.9.2005.
"Wet Seal Pledges No Fur This Fall", PETA, accessed 30.9.2005.
"Send Dead Flowers to the Fur Pimps at J.Crew", PETA, accessed 30.9.2005.
A Shocking Look Inside Chinese Fur Farms”, PETA, accessed 30.9.2005.
International Fur Trade Federation, accessed 30.9.2005.
Coalition to Abolish the Fur Trade, accessed 30.9.2005.
Pan Kwan Yuk, “Fur Dealers Find Warmer Climate for Their Garments”, Financial Times, 16.9.2005.
Jonathan Brown, ”Another British Retailer Bans Fur”, The New Zeland Herald, 19.7.2005.
Maxine Frith, "Animal Rights Groups Celebrate as Selfridges Stops Selling Fur", The Independent, 27.5.2005.
United Press International, “China Promises Fur Industry Reform”, The Washington Times, 8.4.2005.
Dan Ilett, “Fur Protesters Launch Web Attacks”, ZDNet UK, 14.2.2005.
"Zara Chain Takes Fur Off Shelves”, BBC News, 23.9.2004.
Inditex Withdraws from its Offer All Products Made with Fur”, Inditex, 22.9.2004.
CAFT-UK, “ZARA To Withdraw Fur Worldwide” (e-mail and press release), 20.9.2004.
Frank O’Donnell, “Harvey Nichols Bans Rabbit Fur from Stores”, Scotsman, 20.3.2004.
F. Lebas, P. Coudert, H. de Rochambeau, R.G. Thébault, The Rabbit - Husbandry, Health and Production, FAO - Food and Agriculture Organization of the United Nations, Rome, 1997, chap. 8.

 

3. להיות חזיר בגליל

רבבות חזירים חיים בישראל בכל רגע נתון. במדינה שרוב תושביה יהודים או מוסלמים, שאכילת בשר חזיר אסורה לפי דתם, מתקיימת כמעט בחשאי תעשייה גדולה ואינטנסיבית, עם כל החסרונות המוכרים בתעשייה זו בחו"ל. טיוטת תקנות, שאמורות להקל מעט על חיי החזירים, קבורה במנגנון הסחבת של משרד החקלאות. ובינתיים אפשר לראות את החזירים כלואים וסובלים ב"חזיריות".

 

איתן, חקלאי העובד בשדות בגליל המערבי, ביקר במתקן כליאה של חזירים באזור עבודתו ושלח את התמונות לאנונימוס וצירף דברי הסבר קצרים (התמונות מבחוץ צולמו בספטמבר 2005 והתמונות מבפנים צולמו באפריל 2005). במקום יש שלוש "חזיריות" – מתקנים הכוללים אימהות, גורים וחזירים בתהליך פיטום בגילאים שונים. להערכתו, יש בכל חזירייה מאות חזירים. איתן ביקש רשות להיכנס ולצלם: "פועל חביב ליווה אותי, ענה לי בלבביות על כל שאלה שהצגתי בפניו ואף הציע לי כיבוד."

 

מבט מבחוץ: "המבנים עשויים פח ובטון, הם מכוערים בכל קנה מידה ואת צחנתם קשה לתאר במילים."

 

חזירה כלואה בתא הנקה: "החזירות שאני ראיתי היו במצב שכיבה תמידי, מבלי יכולת לזוז, בשל גודלו הזעיר של הכלוב וגם בשל משקלן וגודלן העצום."

 

אימא כמכונת הנקה: "האמהות רבצו ללא תנועה, הגורים נראים פעלתנים ומלאי אנרגיה. הסאונד הכללי במקום מאופיין בצרחות בלתי פוסקות."

 

הגורים חיים בצפיפות רבה על רצפת רשת ומצע מטונף.

 

זרימת המים לשתייה מופעלת באמצעות לחיצה – אחת מן הפעילויות הבודדות שיכולה החזירה לבצע בכלאה. "החזירים הגיבו לנוכחות שלי בסקרנות מסוימת, אך יותר מכל, החזירות מקרינות ייאוש."

 

בצפיפות גבוהה וללא ניקוז מספק, החזירים מתבוססים בהפרשותיהם. כשיגיעו למשקל 90-80 ק"ג, בגיל חמישה חודשים בקירוב, ישלחו אותם לשחיטה: "חזיר שנוסק למשקל זה זכאי לתואר סוג א'."

 

גופות של חזירים שמתו מושלכות עם הזבל על אם הדרך: "הצרחות האדירות נשמעות למרחוק. ידוע לי שהפועלים במקום מכים חזירים 'לא ממושמעים'. וכמובן שמסיבות מגוונת, חלק מהחזירים אינם שורדים את כל תקופת הגידול וגופתם מושלכת החוצה או אל מכולת האשפה."

 

 4. פינת התזונה
פשטידת בורגול ועדשים

 

החומרים
כוס עדשים כתומים
כוס בורגול דק
כוס עגבניות מרוסקות
2 בצלים
6 שיני שום
כף בזיליקום
כפית מלח

 

אופן ההכנה

  1. מבשלים את העדשים עם 2 כוסות מים במשך 20 דקות.
  2. מוסיפים את הבורגול ואת העגבניות וכן כוס מים נוספת. מערבבים ומבשלים במשך 10 דקות נוספות.
  3. קוצצים את הבצל וכותשים את השום ומוסיפים לתערובת. מוסיפים גם את התבלינים, ומערבבים.
  4. משטחים את התערובת בתבנית אפייה ואופים בחום בינוני במשך כ-40 דקות.
  5. מצננים מעט לצורך התקשות הפשטידה ומגישים חם או קר.

 

למתכונים נוספים

 

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

  

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

 

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון