זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5166278 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

משמרות מחאה קבועות:

חיפה: בכל יום ב' בשעה 15:00 ליד תחנת "גן האם" של הכרמלית. לפרטים – אלכס: 052-8983805
הקריות: בכל יום א' בשעה 16:00 בצומת מסעדת מוצארט (כביש חיפה-עכו, בכניסה לקריית מוצקין). לפרטים – הדס: 054-5311230 hadas_lan@walla.com
רחובות: יצחק 052-5602576; הרצליה: אורי 050-7923232.
ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים, וכרזה: "פיטום אווזים כבד על המצפון" לתלייה בחזית דירה ליד כביש ראשי. לפרטים ולפעילות נוספת – נעמי: 050-5784663

יומן חייתי 5: שידורי טלוויזיה והקרנה בירושלים

ביום ד', 5.1.2005, בשעה 20:00, תתקיים הקרנה חגיגית של "יומן חייתי" 5-4 במועדון "דילה" ברח' שלומציון המלכה 4, ירושלים. לפני ההקרנה יוגש כיבוד טבעוני. הכניסה חינם!

החל מיום ב' הקרוב (3.1.2005) תשודר התוכנית החמישית של "יומן חייתי" בלוויין (יס) בערוץ 98 בימים ב', ו' ב-20:00 בערב. זאת בנוסף על השידורים בכבלים (הוט) – מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ב' 22:30, יום ו' 24:00.

לפרטים נוספים ולצפייה בתוכניות באינטרנט

איפה מוכרים ביצי "חופש"?

העמותה למען חיות משק מבקשת עזרה כדי להדק את הפיקוח על ביצי "חופש": דרוש מידע על החנויות הקרובות למקום מגוריכם – האם יש בחנות ביצי "חופש", ואם יש, מי המשווק: טבע גב, בארותיים, לסר או אחר. אנא כתבו אל pinkasav@yahoo.com

למידע על לולי סוללה בהשוואה ללולי "חופש"

בעיתונות הישראלית

nrg מעריב תיעוד דיוני המועצה. בכתבה "מוסד הניסויים" (26.12.2004)  מדווח משה גורלי על הישג לארגון "נח". המועצה לניסויים בבעלי-חיים קיבלה ב-4.5.2004 החלטה שלא לתעד את ישיבותיה – ולחסום בכך את האפשרות לבקר את עבודתה. בעקבות לחצי ארגונים, ח"כ יוסי שריד ושר הבריאות, דני נווה, חזרה בה מועצה מהחלטתה (26 בדצמבר) ומעתה היא תספק לחברים בה תמלול והקלטות של ישיבותיה. כדאי לכתוב מכתבי תודה לפי הכתובת:

משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים, מיקוד 91950.

או בדואל: ח"כ יוסי שריד yossis@knesset.gov.il, שר הבריאות דני נוה dnaveh@knesset.gov.il

nrg מעריב חנויות החיות הוגבלו. בידיעה "סופי: אסור להחזיק כלבים וחתולים בחנויות בת"א" (30.12.2004) מדווח מאיר סוויסה על תקנה חדשה של עיריית תל-אביב-יפו: חנויות לממכר בעלי-חיים בעיר לא יורשו עוד להחזיק כלבים וחתולים.

הארץ דחיית הסירוס. בכתבה "העליון הקפיא בצו ביניים את התקנה המורה לבעלי כלבים מסוכנים לסרסם עד סוף 2004" (27.12.2004, עמ' א9) מדווח יובל יועז על הקפאת תקנת משרד החקלאות לסירוס/עיקור כלבים המוגדרים כמסוכנים, בעקבות עתירת תנו לחיות לחיות לבית-המשפט העליון. ההקפאה –  עד לסיום הדיון בעתירה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

עיתון חי איכות הסביבה? במאמר מערכת "לכשכש במשרד" (1.1.2005, עמ' 2) כותב שי ארז על מחדליה של יהודית נאות, שנפטרה החודש, במסגרת כהונתה כשרה לאיכות הסביבה. ארז מזכיר לשר/ה הבא/ה, שתפקיד המשרד הוא להגן על חיות ולא לסייע לסוחרים בהן.

לתגובות: עיתון חי, מוטו מדיה בע"מ, רח´ החרש 8, תל-אביב 67613. פקס: 03-6393389 דואל: hai@motocar.com www.mypet.co.il

nrg מעריב אמץ דולפין. בכתבה "דולפין חמוד, נטול פרווה, מחפש מאמץ" (28.12.2004) מספרת עדי כץ על קמפיין חדש לשימור דולפינים החיים מול חופי ישראל ולהצלתם. מצבם של הדולפינים מול חופי ישראל ירוד כתוצאה מזיהום, מדיג המחסל את מקורות המזון שלהם ומבליעת שקיות ניילון.

nrg מעריב ניתוץ מחאה. בכתבה "נאלצנו להוריד את הכפפות" (26.12.2004) מדווח על פריצה למעבדות הניסויים החדשות (המרכז לחקר המוח) באוניברסיטת בר-אילן.

למידע על הניסויים במרכז לחקר המוח ועל המאבק בהם

הארץ ריסוס מחאה. בידיעה "כתובות נאצה רוססו על רכבו של חוקר המוח פרופ' משה אבלס, בזמן שקיבל את פרס רה"מ" (7.12.2004, עמ' א10) מדווח יהונתן ליס על מחאה נגד ראש המרכז החדש לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הודעות קבועות

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס. לפרטים – ליזי: lizipser@hotmail.com

דרושים תזונאים: אם הנך תזונאי/ת שמעוניין/ת לסייע לצמחונים ולטבעונים בהרכבת תפריט מאוזן (גם בתשלום) או אם ברצונך להמליץ על תזונאי/ת שעל סמך ניסיונך מיטיב/ה להתמודד עם תזונה צמחונית/טבעונית – פנה/י לעידית בדואל idit@basket-ball.co.il
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות. דרושים/ות מתנדבים/ות לתליית עלוני פרסומת ללוח. לקבלת עלונים: veg_project@walla.co.il

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה וכפר-סבא; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין.

פעילות באוניברסיטת תל-אביב – אורי: tzone@walla.com 050-7923232

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה – רונאל: ronel.b@gmail.com 

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il)

פגישות היכרות עם אנונימוס: פרטים והרשמה במשרד: 03-5226992
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet 

2. חיות בצונאמי

גלי הענק שהכו בחופי דרום מזרח אסיה ב-26.12.2004 הרגו למעלה ממאה אלף איש, והותירו מאות אלפים בסכנת מוות מצמא, רעב ומחלות. בתוהו ובוהו השורר במהלך האסון, מגיע מעט מידע על פגיעת הצונאמי בבעלי-חיים.

נמלטים ביאלה
הידיעה שזכתה לתפוצה הרחבה ביותר על בעלי-חיים בצונאמי, נשלחה על-ידי סוכנויות הידיעות רויטרס ו-AP ושוכפלה בגרסאות שונות בעשרות עיתונים מקוונים. הידיעה עוסקת בפארק הלאומי יאלה בדרום-מזרח סרי לנקה. בפארק, ששטחו 391 מייל רבועים, יש שפע של בעלי-חיים, וביניהם כ-200 פילים וריכוז הנמרים הגדול באסיה. הפארק ספג הצפה חמורה – עצים נעקרו ומכוניות התהפכו; מכונית אחת נמצאה על צמרת עץ. לפי דיווח אחד, לפחות ארבעים תיירים נהרגו בפארק. למרות זאת, דיווחו אנשים מתוך הפארק וצלם AP שטס מעליו שלושה ימים לאחר האסון, לא נמצאו כל גופות של חיות – לא קטנות ולא גדולות. ההנחה היא, שהחיות שמעו את קול צונאמי המתקרב בזכות שמיעתם הרגישה לקולות בתדר נמוך – ונמלטו לאזורים גבוהים יותר.

מים שנותרו בפארק יאלה, סרי לנקה (AP)

נמלטים בפוינט קלימרה
בעיתונים המקוונים הופיעו ידיעות עגומות על שמורת טבע אחרת – Point Calimere שבדרום מזרח הודו (בטמיל נאדו). השמורה, ששטחה 25 קמ"ר, הוצפה לפחות בחלקה במטר וחצי של מים, ואנשי הארגונים להגנה על בעלי-חיים הניחו, שכל החיות טבעו, ובכלל זה 1,800 האנטילופות ההודיות (black buck, בתמונה) שבשמורה. כעבור שלושה ימים יצאו פקחים לבדוק את השטח המרוחק מהחוף ולא מצאו גופות – אך איתרו עדרי אנטילופות ממינים שונים, חיות ובריאות. פקח ששהה בראש מגדל תצפית בזמן ההצפה סיפר, שעשר דקות לפני גל הצונאמי הראשון, ראה חיות נמלטות בבהלה לכיוון היבשת.

אסון בכפרים
יתכן, שגם גורלן של חלק מהחיות המבויתות היה נורא פחות מגורלם של בני-האדם, אם כי הדיווחים בנושא זה נדירים וסותרים. לפי דיווח אחד, אנשים ממעטים לקשור בקר, עזים וכלבים באזורים כגון דרום-מזרח הודו, ולכן היה לחיות סיכוי להינצל, אך לא מצאנו דיווחים על בריחת חיות מבויתות לפני הצונאמי אלא רק על כלבים שנבחו עד שעה וחצי לפני לגל הראשון. מצד אחר, אין ספק שהמוני חיות קשורות וכלואות נהרגו בטביעה. בתכתובת בין ארגונים נמסר, שנציגי הצלב האדום בטמיל נאדו דיווחו על אלפי חיות מתות לאורך החופים. מתנדבים של ארגוני רווחת בעלי-חיים עמלו להתיר בקר ועזים שנותרו חיים וקשורים, ולשחרר אותם כדי שיוכלו לחפש לעצמם אוכל. פעילים גם הצילו הרבה כלבים, חתולים ונחשים. חיות שניצלו, נותרו ללא מקורות מזון ובית. בצפון סומטרה הפגועה העריך וטרינר מקומי, שהחיות שנותרו בחיים ימותו מהרעלה עם זיהום מי השתייה באזור. דיווחים אלה שזורים בידיעות על פעילי רווחת בעלי-חיים שנהרגו או נפצעו, ובפעילים העסוקים בסיוע לאנשים.

אסון בים
הצונאמי הרס את שונית האלמוגים ואת יער המנגרובים באזורי החוף, והרג דגים באזור החוף. צוללנים מדווחים, שהשוניות נחנקות תחת שכבות של בוץ ודגים מתים. אתרי קינון של צבי ים נדירים הושמדו. מעריכים, שיידרשו עשרות שנים עד שהשוניות ישתקמו. ביולוגים ימיים משערים, שחיות ימיות רבות, בדומה לחיות הבר היבשתיות, נמלטו מבעוד מועד לעומק הים, שם השפעת הצונאמי אינה מורגשת, וניצלו מהתרסקות על החוף.

מקורות

"Where are All the Dead Animals? Sri Lanka Asks", Reuters, 29.12.2004.

Associated Press, "Animals May Have Felt Wave Coming", CBS News, 29.12.2004.

S. Chinny Krishna, "India Situation" (e-mail), Blue Cross of India, www.bluecross.org.in, 29.12.2004.

Associated Press, "Heartbreaking Wait For Little Boy", Fairfax New Zealand, 29.12.2004.

"South Africans Rally to Aid ofTtsunami Victims", Mail&Guardian, 30.12.2004.

"Tsunami's Animal Victims", World Society for the Protection of Animals, 30.12.2004.

Brenda Shoss, "Tsunami's Animal Victims" (e-mail), Kinship Circle, 30.12.2004.

Jim Shamp, "Researcher Says Animals Heard Tsunami Coming", The Herald-Sun ,30.12.2004.
 S. Ganesan, “Point Calimere Escapes Tsunami Fury”, The Hindu, 30.12.2004.

"Relief Efforts for Animals Difficult after Catastrophic Tsunami", THe Humane Society of the United States, 30.12.2004. 

“Animals Sensed Tsunami Much in Advance”, Chennai Online, 31.12.2004.

Associated Press / Journal News Services, "International Efforts Under Way in Aid of Tsunami Victims", King County Journal, 31.12.2004.

http://www.hsiasia.org/ accessed 31.12.2004.

“Disaster in Asia: Phuket Strucked Hard, (Stray) Animals Need Support”, Soi Dog Foundation, 31.12.2004.

3. השוחט המיוסר
כתבה שנייה על שוחטים ביצירת בשביס זינגר

                                             ד"ר יעל שמש

בשבוע שעבר הבאנו סקירה של דמויות השוחטים ביצירות שונות של הסופר הצמחוני, יצחק בשביס זינגר, אשר לאחרונה מלאו מאה שנה להולדתו. אם רוב הדמויות הללו מייצגות התגלמות של רוע, הרי שבשביס זינגר יצר גם דמות של שוחט יוצא-דופן אחד, ועל כך בכתבה זו.

האיש הלא נכון בתפקיד הלא נכון
בניגוד לשוחט הרע, הרוצח, העולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה הצמחונית של בשביס זינגר, ניתן למצוא ביצירה בודדה שלו, בסיפור "השוחט", גם "שוחט טוב". דמות זו משרתת אף היא את האידיאולוגיה הצמחונית של הסופר, כאשר השוחט הטוב מתואר כאיש הלא נכון בתפקיד הלא נכון, שדווקא תפקידו כשוחט מוליד בקרבו אידיאולוגיה צמחונית מיוסרת. גיבור הסיפור הוא יונה מאיר, שאמור היה להיות רבה של העיר קולמיר, הן מצד ייחוסו והן מצד אופיו, אולם הקהילה בחרה ברב אחר. כאשר הציעו לו את משרת השוחט, החוויר וטען שהתפקיד אינו מתאים לו, מאחר שלבו רך ואין הוא יכול לשאת מראה של דם (עמ' 17). אך הופעל עליו מצד כל סובביו מכבש של לחצים לקבל את התפקיד. אחד הרבנים אף כתב לו, שאדם אינו צריך להיות רחמן יותר מהאל, מקור הרחמים, שהתיר את השחיטה, וכי אם שוחטים לפי ההלכה, משחררים את הנשמה הכלואה בחיה (עמ' 18). יונה מאיר נכנע והחל, לצערו הרב, ללמוד הלכות שחיטה. באומללותו סבר: "זהו גורלי לגרום לייסורים ולסבול ייסורים". אמנם חשש שיתעלף כאשר ישחט את העוף הראשון, או שידו לא תהא יציבה, אך מצד שני, עמוק בלבו קיווה לעשות טעות בשעת המבחן, טעות שתשחרר אותו ממצוות הרבנים. אולם לרוע מזלו, המבחן עבר בהצלחה ויונה מאיר הפך לשוחט.

סיוטים ללא נחמה
אף על-פי שניסה להזכיר לעצמו כי גם בעלי-החיים טורפים זה את זה וכי דגים בולעים דגים, לא מצא יונה מאיר נחמה. כל רטט של בעל-חיים הנשחט על ידו, נענה ברטט מעיו של יונה מאיר עצמו (עמ' 19). הריגת כל בהמה, גדולה או קטנה, גרמה לו כאב רב, כאילו חתך את גרונו שלו (עמ' 20-19). בעוד שבשנים קודמות אהב את חודש אלול, חודש הרחמים, כעת, בהיותו שוחט, חודש אלול וכן כל חג אחר הפכו בעבורו לסיוט, בשל בעלי-החיים הרבים שהגיעו אליו לשחיטה בזמנים אלה (עמ' 24-23). עמוק בלבו השתוקק למותו (עמ' 21), ובלילות פקדו אותו סיוטים וביעותי לילה. בסיוטיו, שחט בעלי-חיים, אך אלה הפכו לבני-אדם, המתחננים על חייהם. הפרות לבשו צורה אנושית, עם זקנים ופאות וכיפות על קרניהן. אחת הפרות ששחט, הפכה לילדה המתחננת על חייה. היא נמלטה לבית המדרש ודמה ניתז בחצרו. הוא אפילו חלם ששחט את אישתו במקום כבש. בסיוט אחר, תיש שגרונו חתוך קפץ עליו וניסה לנגוח אותו, מקלל בעברית ובארמית, ויורק עליו. כשהתעורר שטוף זיעה ושמע את קריאת התרנגולים בחוץ, נדמה היה לו שהעופות שואלים שאלות נוקבות, מוחים ומקוננים על מר גורלם (עמ' 24). כאשר ניסה לומר את תפילת תיקון חצות, סירבו שפתיו להביע את המילים. "כיצד יוכל לקונן על חורבן בית המקדש, כאשר הטבח מתקיים כאן, בקולמיר, והוא, יונה מאיר, הוא טיטוס! הוא נבוכדנאצר!" (עמ' 25).

משחיטה להכרה מוסרית
מאז שהפך יונה מאיר לשוחט, נהיה מודע ורגיש לנוכחותם של שאר היצורים החיים, המתקיימים לצד בני-האדם. שאלות הקשורות לבעלי-החיים החלו לסקרן אותו (כגון: מה עושה הינשוף כשמגיע הכפור, האם הוא נודד לארצות חמות?) ומעבר לסקרנות החל לחוש אהבה כלפי כל היצורים, אפילו כלפי העכברים (עמ' 26-25). למרות דברי הרב, שאל לו לאדם להיות רחמן יותר מהקב"ה, הוא חש עצמו חולה מרוב רחמים כלפי בעלי-החיים הסובלים. "כיצד אפשר להתפלל ולבקש חיים כאשר שודדים חיים של אחרים?" שאל את עצמו. הוא חדל להאמין שהמשיח יוכל לגאול את העולם כל זמן שנעשה אי-צדק עם הבהמות. את חזון תחיית המתים הוא מדמה כתחיית כל היצורים: "כולם יקומו מהמתים: כל עגל, דג, יתוש, פרפר". יתירה מזאת, הוא מגיע למסקנה המהפכנית כי בכל יצור חי יש חומר אלוהי, ולפיכך "בשוחטך יצור חי אתה שוחט את אלוהים" (עמ' 26).

התקוממות עד הסוף המר
עם הכרה זו שצמחה בקרבו, נקל לתאר את ייסורי נפשו של יונה מאיר כאשר שבוע לפני ראש השנה נאלץ לשחוט בעלי-חיים במספר עצום. התחושות הפוקדות אותו וייסורי בעלי-החיים ("נוצות התעופפו, החצר התמלאה בגעגוע ובצרחות התרנגולים") מתוארות באנלוגיה ניגודית לאווירה האדישה או העליזה שמסביבו. עד לאותו יום, קיווה יונה מאיר כי יצליח להתרגל למקצועו כשוחט, אולם כעת הוא מבין, כי גם אם תחלופנה מאה שנה, לא יוקל סבלו (עמ' 27-26). באותו לילה הוא מתעורר מביעות לילה, ולבו בוכה בקרבו. הוא מתקומם כלפי הדרך שבה נוהג ה' את עולמו, ומכאן קצרה הדרך למרידה באל:

"ומה בכך אם הרבי אמר כך, הוא דיבר לעצמו, ואפילו אם האל ציווה, אז מה. אני אסתדר בלי גמול בעולם הבא! אני לא רוצה גן עדן, לא לוויתן, לא שור בר! שימתחו אותי במיטת מסמרים... אני לא צריך אף טובה ממך, אלהים, איש מלחמה, אל נקמות. אני לא אעבוד אותו. זהו עולם נטוש!" (עמ' 28)

בנותנו דעתו לכך שהתפילין והתורה נעשו מעורות בעלי-חיים, זועק קול בקרבו: "אבי שבשמים, אתה השוחט!" וכן "כל העולם הוא בית מטבחיים!" (עמ' 29-28). לאחר שפתח דלת למוחו, זורמים ההתמרדות והטירוף ומציפים הכול. יונה מאיר משליך את כיפתו, חומק מהאנשים המבוהלים מטירופו ומנסים לחסום את דרכו ופונה לנהר (עמ' 29). הנהר דומה בעיניו לביצה מגואלת בדם. דם ניגר מהשמש וצובע את גזעי העצים. מעיים, כבדים וכליות תלויים על הענפים. רבבות פרות ועופות סובבים אותו, מבקשים לנקום בו על כל חתך, כל פצע, כל חריץ בוושט, כל מריטת נוצה. כעבור יומיים נמצאת גופתו של יונה מאיר, שטבע (או הטביע עצמו) בנהר. הסיפור מסתיים במילים:

"מאחר שהייתה זו תקופת החגים, והייתה סכנה שקולמיר תישאר ללא בשר, שיגרה הקהילה בבהילות שני שליחים כדי להביא שוחט חדש." (עמ' 30)

עולם כמנהגו נוהג
מבקר הספרות, אירווינג מלין, שעסק בסיפור "השוחט", כלל לא הבחין בבשורה הצמחונית שבו. לכן הוא סבור שסיום הסיפור, שבו שולחת הקהילה שליחים בהולים להביא שוחט חדש, הוא סיום של תקווה (עמ' XVI). והרי זהו סיום אירוני, שבא לומר שעולם כמנהגו האכזרי נוהג! תושבי קולמיר אינם שותפים לתמורה הנפשית שעבר יונה מאיר, ונותרים אדישים ומנוכרים כלפי ייסורי בעלי-החיים. כל שמעניין אותם הוא שלא ייוותרו ללא אספקת בשר בתקופת החגים. מלין טוען, שהסיפור אינו מסביר מדוע יונה מאיר אינו רוצה להיות שוחט. בתובנה שאליה הגיע יונה מאיר, שאסור להרוג אף לצרכים דתיים, רואה מלין אובססיה והתנהגות לא רציונאלית (עמ' XVI) ואינו מבין שלא את יונה מאיר לבדו הוא מאפיין כך, אלא גם את מחבר הסיפור, יצחק בשביס זינגר, שקולו הוא הבוקע מבעד לקולו ולתודעתו של השוחט המכה על חטא. טירופו של השוחט הוא "טירוף קדוש", של נפש רגישה, שהגיעה לתובנה לגבי חטאו של המין האנושי כלפי בעלי-החיים, המבוצע באישורו של האל. ליונה מאיר לא נותר מקום בעולם האכזר הסובב אותו. נפשו לא יכולה להכיל את כל פשעיו. דעתו אמנם נטרפת, אך זאת אך ורק משום שלבו נמצא במקום הנכון.

   
דומני שהדרך שבה מנתח מלין את הסיפור היא דוגמה מאלפת לאטימות הרווחת בציבור הרחב כלפי בשורת הצמחונות. מלין מהווה המחשה מעולם המציאות לאדישותם ולהתנכרותם של תושבי קולמיר כלפי בעלי-חיים בעולם הבדוי שבסיפור, הדומה להפליא לעולם האמתי שבו אנו חיים. גם כאשר משמיעה בשורת הצמחונות את זעקתה ביצירותיו של בשביס זינגר, יש קוראים ומבקרים כמו מלין, שאוזנם ערלה לקולה, והם אינם מסוגלים להבחין בקיומה. וכך ממשיך העולם לנהוג כמנהגו האכזרי, ממש כמו בסיומו של הסיפור "השוחט".

ד"ר יעל שמש היא מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן

מקורות

Isaac Bashevis Singer, "The Slaughterer”, The Séance and other Stories, (New York, 1980), pp. 17-30.
Irving Malin (ed.), Critical Views of Isaac Bashevis Singer, (New York, 1969).

תרגום הקטעים לעברית: יעל שמש
הכתבה מבוססת על:
יעל שמש, "השוחט הרע והשוחט הטוב ביצירות יצחק בשביס זינגר", טבע, און ובריאות 115, 2002, עמ' 16-19.

5. פינת התזונה
תזונה נכונה לנשים בגיל המעבר

     ולי עילם

התרבות המערבית נוטה להתייחס בשליליות רבה לגיל המעבר. היא סוגדת לנעורים, ולכן נשים רבות אינן מאמינות ביכולתן להישאר חזקות וחיוניות גם בגיל המעבר, ומצפות להזדקנות הגוף ולהדרדרותו. אבל כיום, כשתוחלת חיי האשה היא למעלה מ-80 שנה, ניתן להפוך את גיל המעבר לאביב המחצית השנייה של חיי האישה.

עצות סותרות
ישנן אסכולות וגישות שונות הנוגעות להפסקת הווסת. החל בשבחים לטיפול הקונבנציונלי באמצעות הורמונים, וכלה בעידוד נשים לעבור את התהליך באופן טבעי. העצות הן שונות וסותרות, והמידע רב ומגוון. כל אישה חייבת לאסוף מידע רב ככל האפשר על הנושא, ובסופו של דבר להקשיב לקול הפנימי שלה. התנודות ההורמונליות בגיל המעבר חזקות מאד, ומאופיינות בסימפטומים בלתי נעימים: גלי חום, יובש, תנודות במצבי רוח, נדודי שינה ולעתים אפילו מחלות לב וירידה במסת העצם. בגיל המעבר, ייצור ההורמונים בשחלות יורד וייצורם עולה בבלוטת האדרנל, במוח, בבלוטת האצטרובל ובשומן הגוף. לאחר הפסקת הווסת, גוף האישה יכול לערוך שינויים בריאים ומתאימים במערך ההורמונים. באדרנל, למשל, ההורמונים שנוצרים עוזרים לאישה לעבור את גיל המעבר בשלום. גם אורח-חיים נכון ותזונה טובה יעזרו להתמודד עם השינויים של גיל המעבר.

מה לאכול?
כדאי לאכול מזונות מלאים: לחם מלא, אורז מלא, קטניות והרבה ירקות. יש לצרוך כמות מינימלית של סוכרים וכן להימנע מקפאין, אלכוהול ומזון מהיר ומעובד. מומלץ לאכול מזונות המכילים פיטואסטרוגנים, כמו פולי סויה, בטטות בר, קוואקר, תירס, חיטה מלאה, שקדים ואגוזים, שכן הפיטואסטרוגנים מונעים תופעות גיל המעבר. כדאי גם להקפיד לצרוך מדי יום בין 50 ל-100 גרם פולי סויה, וכן זרעי פשתן, נבט חיטה ושומשום מלא. הפירות המומלצים הם: תפוח, דובדבן, אשכולית, שזיף ואגס. הירקות שכדאי לאכול הם: מלפפון, קישוא, דלעת, שום, נבטים וסלרי. בזכות אכילת המזונות האלה נוכל למנוע גלי חום מעיקים, יובש בנרתיק, רמות גבוהות של כולסטרול ועוד צרות שאופייניות לתקופה.
 
תוספי מזון
נשים ששינוי תזונתי בלבד אינו מספיק להן, יכולות להסתייע במספר תוספי מזון. אסטרוגן ופרוגסטרון טבעיים מופקים מההורמונים הנמצאים בפולי סויה ובבטטות בר, ויטמין E בשילוב עם ויטמיני B מטפלים בגלי חום. צמח הקוהוש השחור מטפל במצבים של יובש בנרתיק, גלי חום ושינויים במצב הרוח עקב רמות ירודות של אסטרוגן. הצמח הייפריקום פרפורטום מטפל היטב בדכדוך עד כדי דיכאון, עקב רמות הורמונים ירודות. מומלץ שכל אישה תלמד להכיר את הרכיבים היעילים ביותר עבורה. בעזרת ייעוץ מקצועי ושינוי באורח-החיים, הכולל תזונה מתאימה, מדיטציה ודמיון מודרך ניתן לחיות את גיל המעבר בצורה שונה, ואף להפוך אותו לגיל הפריצה והמימוש העצמי.

ולי עילם היא נטורופתית מוסמכת
באדיבות האתר 50 פלוס – קהילה דינמית של צעירים ברוחם http://www.50plus.co.il

למידע תזונתי נוסף

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il