אנונימוס לזכויות בעלי-חיים      

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717

אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,

 

לפניך גיליון מס' 248 (31.3.2006)  לחצו לקריאת הגיליון באינטרנט

 

בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות
  2. צמחונות – הבחירה שלי 
  3. מהו מקור שפעת העופות? 
  4. פינת התזונה: חדש על המדף – מאפים ממולאים

 

 בברכה,                 
צוות אנונימוס        

 1. חדשות ופעילויות

מכתבים: להעביר את סמכויות חוק צער בעלי-חיים!

לפי חוק צער בעלי-חיים, ממנה מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וטרינר בתור ממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים. הממונה מקבל סמכויות חקירה, חיפוש ומעצר (כמו קצין משטרה) והוא נתפש בעיני הרשויות כסמכות בענייני צער בעלי-חיים. כמו כן, החוק מעניק לשר החקלאות, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, סמכות להתקין תקנות לביצוע החוק, וביניהן תקנות לתנאי ההחזקה של בעלי-חיים, לשיטות המתה, הובלה ועוד.

 

משרד החקלאות אמון על קידום האינטרסים של החקלאים, ובכללם אלו העוסקים בניצול בעלי-חיים. המשרד אכן מנצל בעקביות את חוק צער בעלי-חיים לשם פגיעה בחיות. מאז החל המאבק המשפטי להפסקת פיטום האווזים, נרתם משרד החקלאות כדי להכשיר את הפיטום, ולא בחל באמצעים לקידום מטרה זו. כמו כן, בתקופה שבה היו תקנות הלעטת אווזים בתוקף, הממונה על חוק צער בעלי-חיים, ד"ר דגנית בן דב, נמנעה מלאכוף אותן. ניגוד העניינים בסמכויות משרד החקלאות בא לידי ביטוי גם בעיכוב כל התקנות, שבהן רפורמות מסוימות לצמצום הפגיעה בחיות בישראל. (למידע נוסף: 12, 3, 4)

 

כיתבו לממלא מקום ראש הממשלה, למועמדת להיות ממלאת מקומו ולנציגים המועדפים עליכם בכנסת, ובקשו בדחיפות לפעול להעברת תפקיד הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים והסמכות להתקנת תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד לאיכות הסביבה. כתובות:

אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה, פקס: 03-9788020 דואל:eulmert@kadimasharon.co.il
ציפי לבני, שרת החוץ, שרת המשפטים והשרה לקליטת עלייה, פקס: 03-9788020 דואל:
zlivni@kadimasharon.co.il

 

שפעת העופות בישראל: 18 יום למגיפה

לסיקור שפעת העופות בישראל ב-11 הימים הראשונים

בראשית השבוע האחרון, הודיע שר החקלאות, זאב בוים, ששפעת העופות מוגרה מישראל, לאחר השמדת 414 אלף עופות נגועים ו-886 אלף עופות בריאים שהושמדו ביישובים הנמצאים עד 3 ק"מ ממוקד הפגיעה (עמירם כהן, הארץ, 27.3.2006). עד מהרה התגלתה הפזיזות שבהכרזת השר. מיטל יסעור בית-אור (ynet) מסרה, שב-29.3 הוטל סגר בקיבוץ מעלה החמישה שבאזור ירושלים, בעקבות גילוי הנגיף. במקום נערכו להרוג את 30,000 העופות שבלול, ואת כל "עופות החצר" ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקד המחלה. ב-31.3 דיווחה ענת ברשקובסקי (ynet) כי יום קודם לכן נרשמה תמותה חריגה של תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום, הסמוך לקיבוץ חולית שבדרום, שם התגלה הנגיף לפני כשבועיים. במקום צפויה השמדת 22,000 תרנגולי הודו. זהו המוקד התשיעי בארץ שבו התגלה הנגיף. 

 

שפעת העופות ממשיכה להתפשט גם בשטחים. ליאור גרינבאום‏ (גלובס) דיווח ב-26.3, ש"הפלשתינים מסרבים להשמיד עופות נגועים... דורשים פיצוי לפני ההשמדה". גרינבאום מוסר, שבשטחים מגדלים 7 מיליון עופות, מהם 2.5 מיליון בעזה, והשאר בגדה; "עד כה נקטו הפלשתינים צעדים שונים, כמו הטלת סגרים וטרינריים והשמדת 48 אלף עופות חשודים." עמירם כהן (הארץ, 27.3) מסר כי לפי מתאם פעולות החקלאות עם הרשות הפלשתינית, "מתגברת הערכה שהמחלה התפשטה כבר בכל הרצועה"; וישראל העבירה לרשות רעל להשמדת העופות.   

 

בעיתונות הופיעו דיווחים על המחיר שהממשלה משלמת ללולנים  – מכיסנו. לדברי עמירם כהן (הארץ, 27.3), משרד החקלאות לא יכיר בשפעת העופות כ"אסון טבע", ו"החקלאים שנזקיהם נאמדים בעשרות מיליוני שקלים יקבלו כבר השבוע פיצוי על 50% מההוצאה על גידול עופות". כתבי הארץ מדווחים במקביל לכך על מכה כלכלית למנצלי העופות (26.3): "בסוף השבוע הודיעה הנהלת המשחטה כי תפטר 140 עובדים, לאחר שהעבודה בה הופסקה בגלל השמדת העופות ביישובים ששיווקו לה עופות."

 

השיטות האלימות למאבק במגיפה גובות קורבנות נוספים. לפי נורית פלתר (ידיעות אחרונות) 26.3:

"למשרד החקלאות הגיעו בשבוע האחרון דיווחים רבים על השמדת עופות בפינות החי בגני הילדים ובקיבוצים בשל פאניקה של הורים ושל מפעילי פינות החי.
"בעקבות הדיווחים ביקשו במשרד החקלאות להדגיש כי אין צורך לוותר על גידול העופות בבית וגם לא על החזקתם בפינות החי.
"אנשי המשרד אמרו כי כל עוד העוף אינו מראה סימני מחלה ואינו נמצא בטווח של שלושה קילומטרים ממוקד גילוי המחלה, אין צורך להמיתו."

 

מקורות:
ענת ברשקובסקי, "נגיף שפעת העופות התגלה בכרם שלום", ynet (ידיעות אחרונות),31.3.2006.
מיטל יסעור בית-אור, "במעלה החמישה נערכים להמתת העופות", ynet (ידיעות אחרונות), 29.3.2006.
עמירם כהן, "משרד החקלאות לא יכיר בשפעת העופות כאסון טבע", הארץ, 27.3.2006.
ליאור גרינבאום, "הפלשתינים מסרבים להשמיד עופות נגועים - ועלולים להפוך למוקד להפצת שפעת העופות", גלובס, 26.3.2006.
עמירם כהן, ג'קי חורי , מיכל גרינברג וארנון רגולר, "גם אחרי ההשמדה - נערכים לחזרת שפעת העופות לנגב", הארץ, 26.3.2006.
נורית פלתר, "אין להשמיד עופות ביתיים", ידיעות אחרונות, 26.03.2005, עמ' 11.
 
כתבות ביקורתיות מומלצות:
דן תמיר, "המגיפה משגשגת בלול סגור", הארץ, 29.3.2006, עמ' ב2.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
דרור פויר, "להרוג תוכי ולנוח", גלובס, 24.3.2006.
תגובות: גלובס האצל 53, ת.ד. 5126 ראשל"צ 75106 , פקס: 03-9525971 או 03-9517419
שיר פרידמן, "שפעת העופות – הרצחת וגם ירשת?", mcity (מקומון מודיעין), 25.3.2006.

 

טבח כלבי הים

ב-25.3.2006 החל הרג 325,000 גורי כלבי ים בחסות ממשלת קנדה. מטרת ההרג היא ייצור פרוות כיתבו (באנגלית או בצרפתית) לשגרירות קנדה בישראל במחאה:

The Canadian Embassy, P.O. Box 9442, Tel-Aviv, 67060
Fax: 03-6363380, Email: taviv@dfait-maeci.gc.ca

למשלוח מכתב לראש הממשלה הקנדי; ולחתימה על עצומה נגד הטבח.

בעיתונות:
דניאל בטיני, "ים המוות", ידיעות אחרונות (24 שעות), 27.3.2006, עמ' 13.
לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
אי. פי. "למרות המחאות: נפתח ציד כלבי ים", הארץ, 26.3.2006, עמ' א15.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
"למרות המחאות החל ציד כלבי הים בקנדה", nrg מעריב, 26.3.2006. 
"צייד כלבי הים בקנדה החל למרות מחאות", וואלה!, 26.3.2006.

 

עוד בעיתונות הישראלית

ynet אמת או חלב? בכתבה "התעשייה החלבית" (28.3.2006) בוחנת ירדן דנקנר את הבורות הנוחה של צרכני החלב בכל הנוגע להתעללות בפרות, ומציגה כמה מן העובדות על חייהן של "פרות חולבות".

 

הארץ צ'רלס פטרסון. בכתבה "על השחיטה" (מוסף הארץ, 30.3.2006, עמ' 62) מספרת דאה הדר על מחבר הספר "כל יום הוא טרבלינקה", המבקש לקשר בין הטבח המתועש של בעלי-חיים לשואה.

לתגובות: מוסף הארץ (ששי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il

 

הארץ כבד אווז. בטור "תחת השפעה" (31.3.2006, עמ' ב12) מנסה מיכאל הנדלזלץ לקשר ספרות עם פיטום אווזים, מזכיר את הוצאת הפיטום אל מחוץ לחוק ומגלה: "למרות העדפותי הגסטרונומיות, אין לי כל בעיה עם זה: במשוואת בלוטות הטעם שלי וטובת בעלי-החיים, אני יודע היטב מה חשוב יותר."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 

nrg מעריב ניסויים מטעים. בטור "דמעה אחת - הרבה תהיות" (27.3.2006) סוקרת ענת רפואה גל של כישלונות בשימוש בניסויים בבעלי-חיים כאמצעי לחיזוי השפעתם על בני-אדם.

 

nrg מעריב מקלט גדול. בכתבה "מי ישמור על הסוסים?" (30.3.2006) מתייחסת עדי כץ להיעדר מקלט מסודר לחיות גדולות בישראל.

 

הארץ המחוקק. בטור "פורז: "חבל שאין לחתולים זכות בחירה" (29.3.2006, עמ' א9) מגיש אסף כרמל מחווה לאברהם פורז, מחוקק חוק צער בעלי-חיים, שלא נבחר לכנסת ה-17.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

 

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

 

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 8, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

 

2. צמחונות – הבחירה שלי

ביום הבחירות לכנסת ה-17, 28.3.2006, קיימה אנונימוס פעילות הסברה לטובת הצמחונות, במסגרת אירועי ה-meatout הבינלאומיים. הפעילות נערכה בשלושה מוקדים בתל-אביב, בשני מוקדים בחיפה, ובסוף החודש גם בנהריה.

 

פעילות המונית
בכל אחד ממוקדי הפעילות, נפתח יום האירועים במפגש של פעילי אנונימוס, שעבור רבים מהם הייתה זו הפעילות הראשונה במסגרת העמותה. בתל-אביב השתתפו קרוב ל-50 פעילים, בחיפה כ-20, ובנהריה כ-30 – וביניהם קבוצה גדולה מהקהילה של קיבוץ מורן. תחילת המפגש הוקדשה לסדנת פעילות. ראשית כל, הודגש תפקיד הצמחונות בתור בחירה אישית בעלת השפעה מכרעת על תעשיות בעלי-החיים. לאחר מכן נערך דיון על המכשולים שאנשים מציבים לעצמם בדרך לצמחונות: חששות לגבי ירידה בהנאה, חששות בריאותיים, התמודדות עם משפחה ועם חברים אוכלי בשר וכדומה. השילוב של פעילים ותיקים וחדשים בסדנה איפשר להעלות שלל פתרונות למכשולים אלה: החל בגיוון העצום שעומד בפני הצמחונים, עבור ביתרונות הבריאותיים של הצמחונות, וכלה בדרכים להתמודד עם תגובת המשפחה והחברים. בין ההצעות שהועלו: לספר למשפחה ולחברים מדוע אנו צמחונים, מבלי להאשים אותם; לארגן ארוחה צמחונית משותפת עם החברים; להניח חומר הסברה במקום נגיש לחברים ולקרובים; לא להעיר הערות בזמן הארוחה; ובמקרה של נוער, באופן מיוחד – לקחת אחריות על האוכל שלך ולא להותיר את כל העבודה בידי ההורים. לבסוף, נערכה הדרכה לגבי הפעילות הרצויה בדוכן עצמו: איך פותחים בשיחה, מה רצוי להגיד, על מה כדאי לוותר במסגרת שיחה קצרה עם אדם זר וכיצד לסייע לאנשים להגיע בכוחות עצמם לחומר הסברה נוסף ולהחלטות מעשיות כבר בימים הקרובים.

 

תמונה קבוצתית בנהריה, 31.3.2006

 

אוכל!
במוקד דוכני ההסברה עמדה חלוקת אוכל חינם – הזדמנות לקהל להתנסות במזון צמחוני טעים וללמוד אגב כך משהו חדש על הסיבות לעבור לצמחונות. בתל-אביב הכינו הפעילים מבעוד מועד 200 לחמניות עם נקניק טופו ("טבע דלי" כפרי או איטלקי), עם ממרח חומוס או קטשופ, וירקות. הכריכים נעטפו בניילון נצמד ושמרו על טריות במהלך יום החלוקה. גם בחיפה הוכנו 200 לחמניות, חלקן עם המבורגר צמחי וחלקן עם נקניק צמחי – תוצאת עבודה מאומצת בלילה שלפני האירוע. בנהריה פתחו הפעילים מזנון מגוון, שכלל 90 כריכים מפיתות ומלחמניות, שהוכנו במקום לבקשת הקהל, עם סויארמה (שווארמה סויה), סויארמה עם ירקות מבושלים, רצועות טופו מתובלות, נקניקי טופו של "טבע, דלי" (שהתקבלו כתרומה), חמוצים, חומוס וקטשופ. מלבד זאת זכו תושבי נהריה לטעום כ-300 כדורי שוקולד, 2 עוגות שוקולד, 2 עוגות טחינה ועוגת גזר.

 

עם האוכל בא התיאבון
בתל-אביב, מדווחת רותם, היו שהתייחסו בחשדנות לחלוקת אוכל חינם, אולם כשנרגעו – התלהבו. רבים אמרו, שהטעם "מאוד דומה לבשר", והעוגות בנהריה עוררו פליאה "מה, זה בכלל בלי ביצים?" לא מעט אנשים ציינו לטובה את ההסברה הידידותית; חלוקת האוכל שימשה רקע נוח להסביר על צמחונות ועל הפגיעה בחיות במשקים – נושא שאנשים רבים נפתחו להקשיב לו בפעם הראשונה, ונרשמו לא מעט תגובות נדהמות. חוברות "צמחונות בקלות" של אנונימוס נחטפו בהתלהבות. הסתבר, שהקהל רעב למתכונים. הדבר בלט באופן מיוחד בכיכר מגן דויד (ליד שוק הכרמל, תל-אביב), שם מציינת רותם עניין מיוחד במתכונים מצד קהל מבוגר, יחסית, ששיטות הסברה אחרות עלולות לפסוח עליו.

 

פתקי הצבעה
על רקע יום הבחירות, הפיקה אנונימוס "פתק הצבעה", שבצדו האחד האות "צ" וכיתוב "צמחונות – הבחירה שלי", ובצדו האחר הסבר:

צמחונות: יותר בריא, יותר מוסרי
צמחונות היא הבחירה היעילה ביותר שאנו יכולים  לעשות למען חיי הזולת ולמען בריאותנו.
האדם הממוצע אוכל בחייו כ-4,000 בעלי-חיים. עבור בעלי-חיים אלה, השחיטה קוטעת חיים מלאי סבל במשקים מתועשים, הכוללים כליאה בבידוד או בצפיפות קשה, עיוות המבנה הביולוגי והטלת מומים.
על-ידי בחירה בצמחונות, אנו מפסיקים לממן התעללות זו ואף יוצאים נשכרים בעצמנו: צמחונות מסייעת למנוע מחלות ומספקת לגוף את כל היסודות הדרושים לבריאות תקינה ולאריכות ימים.

עברו לצמחונות!

הפתקים חולקו באלפיהם, אבל לא בכל מקום התקבלו ביחס דומה. בכיכר רבין, תל-אביב, מצא עומר, שרוב האנשים חייכו כשהם ראו את הפתק והוא עורר שיחות מעניינות, בעוד שבדיזנגוף סנטר, שם תנועת האנשים מהירה יותר, התרשם סלבה, שאנשים חשבו שמדובר בפתק הצבעה אמיתי ("מה, יש מפלגה עם האות 'צ'?"), ומכיוון שנמאס להם מדוכני בחירות – הם קצת נרתעו.

 

העצומה
היבט אחר של יום הבחירות הוא חתימה על עצומה, שהושקה קודם לכן באינטרנט. בעצומה נכתב:

די להתעלמות מסבל בעלי-החיים!
לקראת יום הבחירות לכנסת ה-17, אנו, אזרחיות ואזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית, קוראים למועמדים ולמפלגות שייבחרו לכנסת, למלא את חובתם המוסרית ואת אחריותם הציבורית כלפי בעלי-החיים בישראל.
הגיע הזמן להעניק את המשקל הראוי בעבודת הכנסת לגורלם של המוני חסרי הישע. מדי שנה בישראל, מושלכים מיליוני אפרוחים חיים לפחי הזבל, רבבות עגלים עוברים מסעות ייסורים ממושכים מאוסטרליה, ניסויים אכזריים נערכים ללא פיקוח אמיתי, עופות נדחסים לכלובי הובלה עד שעצמותיהם נשברות, חיות במשקים מורעבות בעוד שחיות אחרות מולעטות בכפייה, קרקסים ממשיכים לטלטל בעלי-חיים בכלובים צרים.
לא עוד! אנו קוראים לכנסת ה-17 להפסיק את ההתעלמות השיטתית ממצוקתם של מאות מליוני בעלי-החיים העוברים התעללות מדי שנה בישראל, ולפעול לשינוי המצב כחלק מסדר-היום של הפעילות הציבורית.

העצומה עוררה הסכמה נרחבת, ומאות רבות של עוברי-אורח חתמו עליה.

 

תגובות נוספות
פרויקט "צמחונות – הבחירה שלי" סוקר במהלך חודש מרץ בכמה עיתונים ופורטלים, וביום האירוע רואיינו פעילים בשטח על-ידי ערוץ 10 וערוץ HOT, והדוכן שבכיכר רבין צולם ב-נענע וידאו ובערוץ הילדים באינטרנט WFM. חלק מהפעילים בשטח הופתעו מהמספר הגבוה של עוברי-אורח, שאמרו שהם כבר צמחונים. עשרות אנשים ביקשו להצטרף לפעילות אנונימוס. לא פעם היו אלה מספר נערות ונערים יחד, שהפגינו במשותף רצון לפעול. יום החופש חשף לנושא גם משפחות שלמות – מצב רצוי ביותר כדי ליצור תמיכה הדדית בין בנות ובני המשפחה, אך נדיר למדי בדוכני הסברה ברחוב. מספרת נטע מחיפה:

"הייתה משפחה מדהימה, שהגיעה לגן האם כדי לנצל את יום החופש. אב המשפחה ניגש לדוכן וביקש לקחת פליירים ולקרוא לבדו. אחרי שקרא, הוא חזר לדוכן. הוא אמר שמה שקורה לבעלי-החיים מזעזע, ושאל איך אפשר להפסיק את זה. הסברתי לו על צמחונות, ונתתי לו לחמנייה עם המבורגר צמחי. הוא אמר שהוא ינסה. כשהעברתי לזוגתו פליירים, בנפרד, היא הגיבה ממש כמוהו ואמרה שהשבוע הקרוב שלה יהיה צמחוני."

בעיתונות:
דדי שי, "אנונימוס מעבירים את הבחירות למכולת", nrg מעריב, 24.3.2005.
הדר פרבר, "את הבחירה האמיתית עושים במכולת", Nfc ,17.3.2006.
אורנה קזין, "יום הבחירות – יום ללא בשר", הארץ, 5.3.2006.

2. מהו מקור שפעת העופות?

בתקשורת נפוצים דיווחים על שפעת העופות, כמגיפה שכאילו הופיעה יש מאין ומופצת על-ידי עופות נודדים. בראשונה מבין שתי כתבות בנושא, נראה שמקור הנגיף הקטלני הוא בלולים מתועשים.

 

ביטחוניסטים של הלול המתועש
קשה למצוא חומר אמין על הסיבות להופעת הזן הקטלני של שפעת העופות H5N1 ועל הפצתו. חוקרי האו"ם וחוקרי המחלקות החקלאיות בעולם, עסוקים בחיפוש הסיבות להתפרצות באתרים נקודתיים ברגע האחרון ולא בניסיון להבין את התמונה הכוללת. רבים מהם מאשימים במגיפה את עופות הבר ואת העופות המבויתים שמוחזקים במרעה חופשי, ולאחרונה נחשד גם כל יונק המסתובב חופשי. התמונה המוצגת בפנינו היא, שהעולם הפתוח הוא מאגר של זיהומים ואיומים על האנושות, ואילו הטוהר והביטחון מצויים בחקלאות היי-טק. המושג החם בעיתונות העולמית הוא biosecurity, שניתן להשיג – באופן דמיוני לחלוטין – רק בלולים המתועשים, שהם לכאורה נקיים מזיהומים ומבודדים מהעולם החיצון. ויש גם מדענים שמבטיחים לנצח את הטבע המלוכלך באמצעות הנדסה גנטית של עופות עמידים ל-H5N1, שיחליפו את הזנים המנוצלים בכל העולם. ככלל, החוקרים ורשויות החקלאות והבריאות מתייחסים לעצם קיומם של לולים מתועשים כאילו מדובר בחוק טבע ולא בתופעה מלאכותית חדשה, שניתן גם להעבירה מן העולם. כל עוד האיום במגיפה בין בני-אדם הוא על הנייר בלבד, נראה שאף גורם בעל כוח אינו מעלה על דעתו שינוי מבני בתעשיית העופות.

 

הנגיף כתוצר מלאכותי
ד"ר וונדי אורנט (Orent), אנתרופולוגית שהתמחתה במגיפות, פרסמה ב-12.3.2006 כתבה פופולרית, שזכתה לתפוצה עצומה בעולם. אורנט מסתמכת על פרופ' ארל בראון, וירולוג קנדי המתמחה בשפעת, אשר טוען כי שפעת העופות כנגיף קטלני היא תוצר מובהק של פעילות אנושית. הנגיף התפתח לראשונה במשקי עופות מסחריים באיטליה ב-1878. הזן הקטלני של הנגיף H5N1 הופיע לראשונה בסקוטלנד ב-1959 ומשם התגלגל לסין בדרך לא ידועה. הארגון הבינלאומי Grain, שעוסק בקידום חקלאות מקומית בת-קיימא על בסיס ידע ואמצעים מקומיים, פרסם בפברואר 2006 דו"ח מעולה בנושא שפעת העופות. לפי Grain, בדרום-מזרח אסיה שוררים תנאים מיוחדים: "ייצור" עופות שם הוכפל פי שמונה במשך 30 שנה, במקביל להתפשטות של לולים מתועשים. בסין יש משקים המחזיקים 5 מיליון עופות. זהו המצע להיווצרות הנגיף הקטלני. כדברי בראון: "גידול אינטנסיבי של תרנגולים הוא הסביבה המושלמת ליצירת נגיף אלים של שפעת העופות." אפילו האו"ם מכיר בכך פה ושם. בהודעה לעיתונות מטעם האו"ם, 24.10.2005, נמסר:

"ממשלות, רשויות מקומיות וסוכנויות בינלאומיות צריכות לקחת חלק גדל והולך במאבק בתפקיד של משקים מתועשים, מסחר בעופות חיים, ושווקי חיות בר, שמספקים תנאים אידיאליים להתפשטות הנגיף ולמוטציות שלו לצורות מסוכנות יותר [...]
"אנו מבזבזים זמן יקר בהפניית האצבע כלפי עופות בר, בעוד שעלינו להתמקד בטיפול בשורשי התפשטות המגיפה הזו, שנמצאים בבירור בשיטות הכפריות לגידול עופות, בהובלת עופות מבויתים ובשיטות חקלאיות המצופפות חיות במספרים עצומים לתוך חללים קטנים."

 

האקולוגיה של הנגיף
קיימים עשרות זנים של נגיף שפעת העופות. רבים מהם קיימים מקדמת דנא במעיים של עופות מים מבלי לגרום להם נזק. אם מתפתח נגיף קטלני, הוא יושמד עד מהרה, כי ציפור מתה או חולה אנושה, מהווה "דרך ללא מוצא" – היא אינה מספיקה להסתובב ולהפיץ את הנגיף הקטלני. לכן בעופות בר, נגיפי השפעת חיים באיזון עם הנשאים שלהם. ד"ר מייקל גרגר (Greger), רופא המשמש כמנהל בריאות הציבור וחקלאות בעלי-חיים בארגון האמריקאי הענק HSUS, מתאר בציוריות את התפתחות הנגיף בתנאים חקלאיים:

"אם ברווז נגוע נגרר לשוק עופות חיים, למשל, והוא נדחס לכלובים שנערמו גבוה מספיק כדי לפזר לשלשת עם הנגיף על הרבה ציפורי יבשה, יש לנגיף בעיה. הנגיף חייב לעבור מוטציה או למות. למזלו, מוטציה היא מה שנגיפי שפעת מצטיינים בו. בעופות מים [כלומר, עופות בר], הנגיף מצוי בשיווי-משקל אבולוציוני מלא עם סביבתו. אולם, כאשר הוא נזרק לסביבה חדשה, הוא מתחיל במהירות לעבור מוטציות כדי להסתגל לפונדקאי החדש. באוויר הפתוח, הוא חייב להתגונן בפני התייבשות, למשל, ואז עליו להתפשט לאברים חדשים ולמצוא דרכים אחרות לנוע.
"כך הוא מוצא את הריאות.
"כדי לתפוס טרמפ על הפרשות נשימתיות, הנגיף צריך להתחיל לתקוף תאים כדי לגרום שיעול יבש בפונדקאי החדש. הוא לא מעוניין להתחיל להרוג תאים, כדי שלא לעורר את תגובת המערכת החיסונית. לכן, בייאושו, הוא נאלץ למצוא דרכים חדשות להתפשט. ככל שהנגיף אלים יותר, כך השיעול עז יותר והנגיף יכול להמם מהר יותר את המערכת החיסונית. עם זאת, הוא לא יכול להיות קטלני מדי. אם הנגיף הורג את הפונדקאי מהר מדי, עשויה שלא להיות לו הזדמנות לעבור לפונדקאי אחר."

התיאור של גרגר מתמצת מנגנון ידוע ומקובל (ומדובר כמובן בשכפול עצמי של מנגנון מכניסטי, ואילו תיאורי ה"התכוונות" מצד הנגיף הם לתפארת המליצה בלבד).

תרנגולת בכלוב סוללה (בתעשיית הביצים) חולה בשפעת עופות קטלנית.

הסימפטומים: חוסר פעילות וכרבולת שמוטה וגדושה בנוזל. (מקור: FAO)

 

אקולוגיה ואבולוציה של צפיפות
ההסבר שלעיל כבר טומן בחובו את אחת ההנחות המקובלות לגבי עתיד המוטציה הקטלנית כשהיא מופצת מהחקלאות בחזרה לחיות בר – התנוונות. אולם במציאות, הנגיף מתגלגל בלולים מתועשים. כאן הפונדקאים מתבוססים זה בלשלשת ובנזלת הנגועות של זה, והנגיף ממש נשפך מגוף לגוף. אם בטבע נגיף קטלני מדי נקלע ל"דרך ללא מוצא" ונכחד, הרי שבין רבבות עופות הצמודים זה לזה – המוות כלל אינו מעכב את ההתפשטות, והנגיף אף יכול להגביר את קטלנותו ללא הגבלה. כך, תקופת הדגירה הידועה של H5N1 היא בין יומיים לחמישה ימים, אשר בתומם הוא עלול לחסל את כל העופות בלול.

 

הקורבנות הפגיעים ביותר
התנאים בלול המתועש ייחודיים בשלושה היבטים נוספים:

  • העופות נמצאים במצוקה קשה ("עקה", העגה המקצועית) ולכן הם פגיעים במיוחד למחלות;
  • המערכת החיסונית שלהם חלשה מאוד כתוצאה מברירה מלאכותית לתכונות רווחיות בלבד – תוך התנוונות תכונות אחרות;
  • והם כמעט זהים זה לזה מבחינה גנטית, ולכן חולשה מיוחדת לנגיף, שקיימת בתרנגול אחד – קיימת בכולם ואין לאוכלוסייה אפשרות להתאושש.

המדובר בשלושה היבטים של תעשיית העופות – המוכרים היטב ממקומות אחרים בספרות המקצועית על תרנגולי-בית ו"חיות משק" בכלל, אולם מפליא עד כמה נעדרים נושאים אלה מהדיון הציבורי והמקצועי בשפעת העופות. למעשה, החולשה של העופות המבויתים מוזכרת על-ידי גורמים סמכותיים בעקיפין בלבד – כשהם מבקשים לבשר לנו, שעופות הבר הם הסכנה הגדולה ליצירת המגיפה העולמית, כי יש חשד שהם מסוגלים לשאת את הנגיף הקטלני מבלי למות, ולהפיצו בחזרה לעופות שעדיין רגישים לנגיף, בלולים המתועשים. לפי Grain, מנהלת "שירותי ייצור בעלי-חיים" בארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), הבהירה ששמירה על גיוון ביולוגי (biodiversity) של חיות במשקים היא "ביטוח" נגד מגיפות. המדובר בגיוון שנוצר בחיות מבויתות לאורך דורות רבים של הסתגלות והתאמה ביולוגית לתנאים המקומיים וגם כתוצאה מניצול חיות ממוצא שונה – זאת לעומת האחידות הביולוגית המוחלטת, שמנהיגים בכל העולם תאגידים אחדים, בעיקר בתחום העופות. השנה אמור FAO להגיש דו"ח רשמי בעניין הצעדים הדרושים לשמירה על גיוון ביולוגי ב"חיות משק". אולם, לפי Grain,

"בכל ההמולה בעניין שפעת העופות, עם זאת, הסוכנות [FAO] שמרה על שקט בנושא גיוון גנטי. לא ניתנה הצהרה על האופן שבו אחידות גנטית תורמת לבעיה, ואף לא מילה על הדרך שבה תרנגולות ילידות עשויות לגלות עמידות למחלה, אף על-פי שיש דיווחים מהארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים על תרנגולות מקומיות ששרדו את נגיף H5N1."

תרנגולי בית חולים בשפעת העופות: מימין פרט מחלים, משמאל פרט הסובל מאחד הסימפטומים של המחלה: חוסר קואורדינציה.

(מקור: FAO)

 

בשבוע הבא נביא את חלקה השני של הכתבה –

על ההשערות בדבר דרכי ההתפשטות של הנגיף

 

מקורות
Wendy Orent, “The Price of Cheap Chicken is Bird Flu”, Los Angeles Times, 12.3.2006.
Helen Branswell, “Uncontrolled Bird Flu in China has Seeded Outbreaks in Vietnam and Beyond: Study”, Canadian Press, 6.2.2006.
Fowl play: The Poultry Industry's Central Role in the Bird Flu Crisis”, GRAIN, February 2006.
Wendy Orent, “Sure, it Kills Birds, But it Won't Kill You”, Los Angeles Times, 23.10.2005.
UN Task Forces Battle Misconceptions of Avian Flu, Mount Indonesian Campaign”, United Nations press release, 24.10.2005.
D. J. Hulse-Post, K. M. Sturm-Ramirez, J. Humberd, P. Seiler, E. A. Govorkova, S. Krauss, C. Scholtissek, P. Puthavathana, C. Buranathai, T. D. Nguyen, H. T. Long, T. S. P. Naipospos, H. Chen, T. M. Ellis, Y. Guan, J. S. M. Peiris, and R. G. Webster, “Role of Domestic Ducks in the Propagation and Biological Evolution of Highly Pathogenic H5N1 Influenza Viruses in Asia”, PNAS 102(30), 26.7.2005, pp. 10682–10687.
"Avian Influenza - Disease Card", FAO, accessed 23.3.2006.
Michael Greger, “Coming Home to Roost: Bird Flu, a Virus of Our Own Hatching”, HSUS, accessed 23.3.2006.

 
4. פינת התזונה
חדש על המדף – מאפים ממולאים

חברת טבעול, שרוב מוצריה אינם טבעוניים, השיקה לאחרונה סדרת מאפי ירקות ממולאים, ששניים מהם טבעוניים – מאפה בטטה ומאפה תירס. המאפים מבוססים על בצק עלים חדשני, שעשוי מ-50% ירקות, וככזה הוא מופחת שומן (9% בלבד) וקלוריות (205 ל-100 גרם) ומזין יותר בהשוואה לבצק עלים רגיל. המרגרינה שבבצק היא ללא שומן טרנס. המאפים נמכרים באריזות שמשקלן 640 גרם, הכוללות 16 יחידות קטנות שמחירן כ-32 ₪. ניתן להשיגם ברשתות השיווק ובמכולות. יש לאפות כעשרים דקות בתנור. לבורקס שמתקבל יש טעם מצוין, והוא גם פחות שמנוני במידה ניכרת בהשוואה לבורקס רגיל.


לסקירת מוצרים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

  

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

 

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון