פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום ד', 11.6.2008, בשעה 20:00, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

לאנונימוס דרושים

לאנונימוס דרושים/ות מתנדבים המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לפעילות בנושא זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים בדירת הפעילים של העמותה במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי. תחומי הפעילות רבים ומגוונים, וכוללים הסברה, ריכוז גרעיני פעילות, עבודות משרדיות ועוד. למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il או  03-6204878

כדאי לכתוב: השמדה – מחוץ לתחום

ב-27.5.2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים למניעת ההתעללות בהם), התשס"ח–2008". את ההצעה יזמו הח"כים גלעד ארדן ורונית תירוש, שבהצעה קודמת (שנחסמה על-ידי ח"כים דתיים מטעמי דת) התמקדו במפורש בעיקור ובסירוס. לפי ההצעה החדשה, יתווסף לחוק צער בעלי-חיים הסעיף: "המדינה תפעל לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים כפי שיקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר; בסעיף זה, 'בעלי חיים משוטטים' – בעלי חיים שאין להם בעלים." ארדן ותירוש מצהירים ש"הצעת חוק זו הינה צעד ראשון הצהרתי בדרך לשיפור באיכות חייהם של ההולכים על ארבע", אולם לשון ההצעה מקנה לשר החקלאות סמכות נרחבת בעניין השיטות ל"צמצום ההתרבות" של חיות חופשיות, ללא פסילה מפורשת של השמדה.

הסכנה הגלומה בהצעת החוק מתגלה בבהירות בתגובת משרד החקלאות, שהתפרסמה לאחרונה, לעתירת 17 ארגונים בעניין הרג חתולים חופשיים. המשרד מסר שהוא "מעודד את שינוי החוק כך שיובהר כי המתת בעלי-חיים אינה אסורה כשלעצמה", ולטענתו עיקור וסירוס המוני של חתולים עשוי להפחית את מספרם רק אם יכסה 80 אחוז מאוכלוסיית החתולים – דרישה לא ריאלית מבחינה תקציבית; לכן "פינוי והמתה של חתולים, ללא גרימת סבל, מהווים את האמצעי היעיל היחיד, ועל כן יש לראותו כלגיטימי וראוי."

כעת עוברת הצעת החוק לדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לפני ההצבעה השנייה והשלישית. בשלב זה ניתן להכניס תיקונים להצעה.

חשוב לכתוב כעת לארדן, לתירוש ולחברי ועדת החינוך, ולבקשם להתנגד להצעה כפי שהוגשה. בפניות ליוזמי הצעת החוק, כדאי להודות להם על כוונתם הטובה ולהבהיר מדוע הנוסח החדש עלול לגרום יותר נזק מתועלת:

מקורות

נויה נרדימון, "יש לי סיכוי", נענע 10, 28.5.2008.

ארז ארליכמן, "לקראת חקיקה: צמצום תופעת החיות המשוטטות", 28.5.2008, ynet.

ארז ארליכמן, "משרד החקלאות: עיקור חתולי הרחוב יקר מדי", ynet ,1.5.2008.

שבוע הספר

לרגל שבוע הספר העברי, כדאי לעבור על רשימת הספרים המומלצים של אנונימוס, הכוללת למעלה ממאה ספרי עיון, ספרות יפה למבוגרים, סיפורת לנוער וספרות לגיל הרך.

סדנאות בבודהה בורגרס

המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) מקיים בשבתות פעמיים בחודש בשעה 18.30 סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס (דמי השתתפות 30 ₪). ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

אגודת הצמחונים היהודית

פעילי אגודת הצמחונים היהודית של ישראל (JVS) מחפשים אנשים המעוניינים להצהיר על נכונותם להירשם לאגודה. 80 הצהרות כאלה הן תנאי להכרת הרשויות באגודה. המעוניינים יפנו לדן ארבל, 02-5344351

הופעה נגד ניסויים בחיות

ביום שבת, 7.6.2008, החל מהשעה 18:00, תקיים האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים אירוע בהשתתפות עשרות אמנים, וביניהם הדג נחש, שלומי שבן, נועם רותם וג'וני שועלי. האירוע ייערך במועדון "הקומפורט", רח' קומפורט 13, פלורנטין, ת"א. דמי הכניסה, 50 ש"ח, הם תרומה לאגודה.

עוקבים ומדווחים: הובלת בעלי-חיים

נתקלתם ברכב המוביל בקר, צאן חזירים או גמלים? רשמו את מספר הרכב, המקום והשעה שבה נצפה, מין בעלי-החיים שהיו ברכב, ונסו להעריך כמה חיות היו שם. כדאי גם לצלם את הרכב עם החיות. את הפרטים אנא שלחו אלינו: info@anoynmous.org.il או 03-6204878

הרצאות

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet השר להגנת הדייגים. בכתבה "הצעת חוק: הגנה על דגים ובעלי חיים ימיים" (28.5.2008) מדווח צבי לביא שהכנסת אישרה ב-28.5.2008 בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד), הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון-בעל חיים ימי), התשס"ז. לפי ההצעה, תורחב תחולת החוק להגנת חיית הבר והוא יכלול גם "בעל-חיים ימי, לרבות דג או אלמוג", שכעת אינם זוכים להגנת החוק. השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, התנגד לחוק החדש בטענה כי החוק יחייב ברישיון מיוחד כל דייג לפני כל יציאה לעבודה, וזהו סרבול מיותר ומטרד לדייגים. הכנסת הצביעה לטובת הדגים וכעת המאבק עובר לוועדת החינוך הממונה על החוק להגנת חיית הבר.

nrg מעריב על האש. ברשימה "זה נבלה וזה טרפה: בין שריפת חתולים בל''ג בעומר לצליית תרנגולים על האש" (27.5.2008) מנסה אורי לורבר לברר מהם המקורות לתופעה של שריפת חיות בל"ג בעומר: "הסדיזם של ל"ג בעומר מוכיח, שלא כל נער או נערה מצליחים ליצור את ההבחנה המלאכותית, חסרת ההיגיון, בין חיה לחיה. הוא מוכיח שיש מי שהפנימו את הפיכתם של בעלי-החיים למוצר עד כדי כך שלסבלם אין כל משמעות בעיניהם. מי שמזדעק נוכח ההתעללות בחתולים, צריך לשאול את עצמו האם באמת יש הבדל בין החיות שנצלות על המנגל לחתולים שהושלכו למדורה."

Nfc כלבת בצפון. בכתבה "משרד הבריאות: חשד לכלבת בקיבוץ הגושרים" (25.5.2008) מדווחת גלית יצחק על כלבה חולת כלבת שנשכה מספר אנשים וכלבים ב-23.5.2008 בקיבוץ הגושרים שבגליל העליון. זוהי הזדמנות להזכיר לכל אדם שמטפל בחיות בצפון לחסן אותן נגד כלבת.

הארץ מרוצי סוסים. בכתבה "רוכבים על הסוסים" (30.5.2008, עמ' 28) סוקר גיא לשם בפירוט את התפתחות ההיפודרום בגלבוע. "בשנים הראשונות צפויות ההכנסות להיות קטנות יותר מההוצאות, מה שמחייב תמיכה חיצונית, או במלים אחרות – תקציבים ממלכתיים.... באופן אבסורדי, מרוב מספרים וניסיונות לחלק את ההכנסות עוד לפני שנכנס השקל הראשון, שכחו כל הצדדים לערב את הצד החשוב ביותר בתעשיית המרוצים בתהליך. על-פי המקובל בעולם, ענף המרוצים מנוהל על-ידי גוף ציבורי מקצועי הקובע את חוקי המרוצים ומפקח על הסטנדרטים כדי להבטיח רמת מתקנים, הכשרה מקצועית ושירותים וטרינריים ברמה מקצועית נאותה, ונלחם בתופעות שליליות הנלוות לתעשייה כמו סימום סוסים לצורך השגת תוצאות טובות יותר או שימוש במשככי כאבים כדי לאפשר לסוסים פצועים לרוץ." 

לתגובות: deot@themarker.com או letters@themarker.com

nrg מעריב בנייה בהרצליה. ברשימה "באסה להיות חיה. כבישים וקניונים תמיד יהיו חשובים ממך" (25.5.2008) מספרת אבימור חדד על אתר טבע בשטח השיפוט של עיריית הרצליה, אשר ניצל לכאורה כאשר בג"ץ אסר בנייה במקום – אך למעשה ייוותרו רק 45 דונמים של שטח טבעי, ושאר האזור יעבור "פיתוח".

עמק הצבאים. ב-27.5.2008 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את תוכנית שימור עמק הצבאים – שטח פתוח שגודלו כ-220 דונם הממוקם בין שכונת הקטמונים לכביש בגין בירושלים, ובו שוכנים צבאים וחיות בר נוספות. השימור המתוכנן הוא חלקי וכולל "פיתוח" המקום כפארק, ובכלל זה בניינים ודרכים סלולות – הצבאים יוגבלו לשליש מהשטח.

מקורות

צפריר רינת ויהונתן ליס, "מהפכה בבירה: הצבאים גברו על הנדל"ן", הארץ, 28.5.2008, עמ' 20.

יעל עברי דראל, "ירושלים: הצבאים ניצחו את תוכניות הנדל"ן", ynet ,27.5.2008.

"תבוטל תוכנית הבנייה בעמק הצבאים", nrg מעריב, 26.5.2008.

ידיעות חיפה פיקוח עצמי. בכתבה "חוקרים שעורכים ניסויים בחיות חברים גם בוועדת הפיקוח" (29.5.2008) מציגה מי-טל בן-סימון עובדה ידועה: בוועדות הפנימיות לפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים יש רוב מכריע לאנשים העורכים בעצמם ניסויים בחיות – כביכול בזכות מומחיותם (שכמובן אינה נחוצה להכרעות אלא לייעוץ בלבד). בן-סימון מביאה שורה של טיעונים מופרכים המשמשים את הנסיינים, כגון תלונות על כך שהבעיה בניסויים היא הסברה גרועה מצד הוויוויסקטורים, או הגיגים בנוסח: "העולם מתנהל בצורה מסוימת והחלק של הניסויים בבעלי-חיים הוא מזערי." הכתבה כוללת גם ראיון עם תמיר לוסקי מ'אינטרניש'.

nrg מעריב השמדה. בכתבה "ירי בכלבים בגוש עציון" (29.5.2008) מדווחת בילי פרנקל על השמדת כלבים בחטמ"ר עציון שבגוש עציון. רשות הטבע והגנים מכחישה מעורבות במעשה ומטילה אחריות על קמ"ט שמירת טבע במסגרת הוראות המנהל האזרחי.

תזונה וצרכנות

ynet סלט משודרג. בכתבת הווידיאו "קיצי ומפתיע: סלט ירוק עם סברס ברוטב טחינה-טריאקי" (27.5.2008) מציע אלעד רובינשטיין: "נמאס מהסלט הירוק הרגיל? הנה רעיון נהדר לשדרוג – עלים רעננים, רצועות צנון פריכות ופלחים של סברס, עטופים בוינגרט מפתיע של טחינה, טריאקי ועוד דברים טובים."

nrg מעריב טבעונות=בריאות. בכתבה "המראה הטבעי: אופרה ווינפרי ויתרה על בשר" (28.5.2008) מספרת שיר גנור על ההתנסות המתוקשרת של אופרה ווינפרי במזון טבעוני למשך 21 יום, מטעמי בריאות: "אם לוקחים בחשבון את העובדה שהיא מתפקדת כגורו למיליוני אמריקנים, יכול להיות שאוכלוסיית הטבעונים בארה"ב תגדל בכמה אחוזים."

וואלה! (TheMarker) עופות. בכתבה "2.4 טון עוף הושמדו בדרכם ללוד" (28.5.2008) מדווח בר חיון כי 2.4 טון עוף הושמדו על-ידי השירות הווטרינרי העירוני בלוד: "במסגרת בדיקה שגרתית שנערכה שלשום בבוקר של עופות במשאית הובלה של עוף טנא, התברר לרופאה הוטרינרית בלוד כי המוצרים – שהיו אמורים להיות קפואים – נתגלו כשהם מופשרים ואינם ראויים למאכל אדם. מקור הבשר הוא משחטת "עוף טנא", השוחטת כ-20% מהעופות בארץ. בשר בכמות דומה מאותו מקור הושמד לפני 4 חודשים מסיבה דומה.

יומן חייתי 15 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES, משודר בימי ג', ה' ב-23:30  

חיות מאוהבות

סרטו של לורן שארבוניה, "חיות מאוהבות" (Les Animaux Amoureux) מציג פסיפס של אירועים מהחיים הזוגיים והמשפחתיים של המוני חיות, ללא קריינות או כיתובים. אריאל צֹבל צפה בסרט והוא ממליץ להתכונן למופע מרהיב ונטול עלילה – וללכת לראות.

סרט אילם לקהל מדבר
הסרט "חיות מאוהבות" מבוים בתעוזה ללא מילים, מלבד כמה משפטי קריינות מלאי פאתוס בפתיחה ובסיום. הסרט הוא רצף של אפיזודות קצרות או קצרות מאוד, עם סיפור מסגרת רופף שעובר שלושה שלבים: חיזור, יצירת זוגות וגידול צאצאים. 80 מיני בעלי-חיים מופיעים על המסך (רובם עופות ויונקים) ורצף האפיזודות מתגלגל באופן אסוציאטיבי דרך מגוון המינים ואתרי הצילום. מדובר אפוא ביצירה שונה לחלוטין מרוב הסרטים המשודרים בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, למשל, ודומה יותר ל"מעברונים" שמשודרים בערוץ – מעין וידיאו קליפ בן שעה וחצי על בסיס צילומים מדהימים במיוחד. הסרט דומה לכאורה ל"ציפורים נודדות", ששארבוניה השתתף ביצירתו כצלם – גם שם כמעט שלא היו מילים. אבל ב"חיות מאוהבות" העלילה הרבה יותר רופפת ומקוטעת.

עבור רוב הקהל זהו אתגר. בהקרנת הבכורה בקולנוע דיזנגוף בתל-אביב נכחו כ-150 איש בכל הגילים, שהגיבו על הסרט הלא-מדבר בדיבורים בלתי פוסקים משלהם ויצרו חוויה קהילתית בלתי מוכרת כמעט באולמות הקולנוע. הדיבורים לאו דווקא נבעו משעמום – ההערות, הצחוקים וה"וואהה!!!" (למשל, כשרואים "במבי" אמיתי) העידו על התרגשות לאורך כל הסרט. נראה שהקהל מגיב לקוד בלתי כתוב: אם הסרט שותק, דבר אתה במקומו!

האנשה?
שם הסרט וכרזת הפרסומת שלו, המציגה זוג קנגורו בתנוחה הנראית כחיבוק ונשיקה, מרמזים על פרויקט של האנשה – כפיית תכנים של אהבה אנושית על אירועים מחיי בעלי-חיים אחרים. הקריינית בראשית הסרט אפילו הכריזה ש"המולקולות של האהבה זהות בחיות ובאדם". אולם המלל נפסק במהירות והתמונות נותרות פתוחות לצפייה בחיות ללא מסר כפוי (מלבד כמה רגעים בפסקול של פיליפ גלאס, שהכריז באמצעים מוסיקליים: "עכשיו קטע מצחיק"). כמה נשים מבוגרות שישבו לפני הכריזו "הם ממש כמונו!" בכל פעם שהופיע קוף על המסך.

אבל למעשה, הקופים בסרט היו בהחלט גם "לא כמונו". תשכחו מהקנגורו שבכרזה: שארבוניה לא בחר בתמונות הכי אנושיות, אלא הלך בעקבות מה שהדוגמנים שלו הציעו. ה"אנושיים" ביותר בסרט הם זוג אורנג-אוטנים שהתעלסו בליטופים, נשיקות וחיבוקים מול המצלמה; אפילו ההתנהגות ה"ממש כמונו" הזו, שעוררה רחש נרגש בקהל, נעשתה כשבני-הזוג תלויים אי-שם בין שמיים לארץ, מחזיקים את עצמם באותה מידה של קלילות על-אנושית בכף הרגל כמו בכף היד, ראש משתלשל במהופך למטה – מבצע בלתי אפשרי אפילו ללולייני קרקס מאוהבים.

פרשנות בלתי נמנעת
אם יש האנשה ב"חיות מאוהבות" היא טמונה לאו דווקא בבחירת תמונות "אנושיות במיוחד" אלא בנטייה העיקשת שלנו – הקהל – להדביק משמעות אנושית למחוות שעושות חיות, בעיקר ממינים לא מוכרים. ברגע שנדמה לך שהבנת מה החיות שעל המסך עושות, קשה שלא לספר לעצמך סיפור במונחים המוכרים לך מתוך החברה האנושית. רוב הסרט מורכב מסיפורונים קטנים, שוודאי שרדו בעריכה בזכות המבנה הסיפורי המובהק שלהם – ועם הסיפור נדחפת בכוח גם מידה של האנשה.

הקהל בקולנוע דיזנגוף הרבה להביע דעה על אפיזודות טעונות, כאילו צפה באוסף של משלי מוסר: איל הנלחם ביריבו בעקשנות, נחלץ מהקרב ופונה במהירות להתנגש בקרניו של איל אחר; שכווי (תרנגול) המזדווג עם נקבה אחת ופונה מיד לטפס עם הגב של אחרת; זוג לורים (תוכים) הסורקים במקורם זה את נוצותיה של זו; או טבלן (עוף מים) השוחה במהירות לעבר קנו המוסתר כשמוט ארוך מוחזק במקורו – ומתעצבן כשהמוט נתקע בצמחייה המבצבצת מתוך המים. האפיזודות הללו לקוחות בלי התחכמויות מתוך חייהם הפרטיים של בעלי-חיים ממינים ביולוגיים שונים. אולם בהיעדר מעקב ממושך אחר החיה והסבר מילולי, המשמעויות הזרות חודרות לסיפור באין מפריע. שכנתי, למשל, צפתה באפרוח ברכיה שדפק נקירה בראשו של אחיו, דקות ספורות לאחר הבקיעה מהביצה, והכריזה בקול נוזף: "הוא כבר מרביץ לו!" – והתכוונה אולי לילדים שלה יותר מאשר לתנועה הבלתי ברורה בין האפרוחים שעל המסך.

כמובן, גל ההערות באולם גאה מול צילומי ההזדווגות הרבים – שוב בגלל משמעויות אנושיות לא-רלוונטיות. אלה היו רגעים של הסברה מינית בלתי צפויה לילדים שבאולם ("מה הוא עושה?" חקר ילד שישב לפני למראה אורנג-אוטן הממשש בעדינות את אזור החלציים של זוגתו לפני שאבר-המין הזקור שלו נעלם שם; "הוא מוציא לו כינים", השיבה הסבתא).

פסיכדליה במקום האנשה
עם זאת, רבות מהציפורים בסרט מוזרות כל-כך לעיניים ישראליות והאפיזודות קצרות וקטועות עד כדי כך, שברגעים מסוימים לא נותר דבר מלבד מופע צבעים-תנועות-שירה, מרהיב להפליא – וסתום. ציפורי גן-עדן שמתהפכות על ענף במהירות שהעין מתקשה לקלוט ופורשות מניפה לא-ציפורית של נוצות תוך השמעת צפצופים מעולם אחר – מה זה כבר יכול להזכיר לנו? אם זה לא מזכיר אפילו כלב או חתול מוכרים ("הוא עושה בדיוק כמו דובי!" קראה אחת משכנותיי כל חמש דקות) התמונה נותרת פשוט יפה – יפה מאוד – אך בלתי מובנת. או בלתי נגישה מבחינה רגשית.

טבע האהבה
אם אין מנוס מפענוח של סצנות טבעיות בתור משלים, אז עדיף שיהיו משלי אהבה. מי שצופה בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק נחשף ל"טבע" עקוב מדם, ללא כל פרופורציה למשקל האמיתי של אלימות בטבע. סדרות כמו Built for the Kill מבקשות לשכנע אותנו שמזלנו שאנחנו כבר לא בטבע (הידד לציוויליזציה!) או שאין מנוס מכך שכולנו נולדנו לאכול זה את זה (הידד לקפיטליזם!). אמנם גם אהבה ומין מוכרים סרטים מצוין – אבל לא סרטי טבע. כך, למרבה ההפתעה, הנושא שבחר שארבוניה להתמקד בו איננו נפוץ בז'אנר התיעודי הזה. המפיק, ז'אן-פייר ביילי, מסביר: "הכוונה שלנו הייתה תמיד: 'ראו כמה יפה הוא הטבע. הרשו לעצמכם להתפעל ואולי תביטו בדברים שסביבכם קצת אחרת!'" אם כן, "חיות מאוהבות" נועד להיות פחות דמוי-משל בהשוואה לסרטי הטריפה הנפוצים. לא מסר סמוי בזכות כיבוש הטבע או לטובת השוק החופשי, אלא מסר לא כל-כך סמוי למען החיות. "חיות מאוהבות" מציג את חיות הבר מושכות באופיין וביופיין עד כדי כך, שמתעורר בך רצון לשמור שלא ייכחדו.

זהו הישג משמעותי לשארבוניה, אבל יש להודות שהוא היה מצליח עוד יותר אילו ערך סיפורים אחדים בלבד, עם חיות שניתן לזהותן אישית – ולהזדהות איתן – בתפקיד הראשי. האהבה בטבע, לפי שארבוניה, היא אנונימית. כך, למעשה, הסרט לא באמת עוסק באהבה או בכל רגש אחר; כי כדי להתרשם מרגשות יש צורך לעקוב אחרי דמות, להכיר אותה ולהבין מהי משמעות המעשה שהיא עושה – עבורה. זה בלתי אפשרי עם 80 מינים ב-99 דקות.

המצלמה הסמויה
שארבוניה (בתמונה) הקפיד על כך שבפריים המצולם לא יופיעו סימני נוכחות אנושית – כאילו החיות שצילם מתקיימות בטבע בלתי נגוע ולא מאוים. צופים חדי-עין יבחינו בסימן של תאורה מלאכותית פה ושם, או בכך שמשפחת הברכיות נמלטת מהמצלמה. עם זאת, נראה שאיננו צריכים לחשוש שמא הכרטיס שקנינו לסרט מממן הטרדה יתירה של חיות בר. בראיון לכתב-עת של קודאק, הסביר הבמאי-צלם:

"יוצר סרטי חיות חייב לדעת כיצד הטבע מתפקד ולארגן את הצילומים מבלי להפריע לסביבה. במשך 30 שנות הקריירה שלי, מעולם לא גרמתי לציפור לנטוש את הקן שלה, אפילו כשצילמתי האכלת גוזלים כשהמצלמה שלי הייתה במרחק 35 ס"מ מהקן שלה. במצבים מסוימים, יש צורך להתחיל במרחק קרוב לשלושה מטרים מציפור לפני שמגיעים למרחק מטר."

לסיכום, "חיות מאוהבות" הוא סרט מושלם לכל מי שאוהב חיות על מסך גדול, יופי או מציצנות. זהו באמת סרט יפה מאוד, ורוב האפיזודות שמוצגות בו מעבירות סיפור בחדות כה רבה, עד שהן מספיקות לגעת ללב למרות המעבר המהיר לאפיזודה הבאה.

כל התמונות המופיעות בכתבה לקוחות מהסרט

הסרט: חיות מאוהבות, בימוי: לורן שארבונייה, מוזיקה: פיליפ גלאס, הפקה: ז'אן-פייר ביילי, עריכה: אקסל מלוויל, צרפת, 2007.
הסרט מציג בבתי הקולנוע: yes PLANET - קניון איילון, פנורמה (חיפה), גיל ירושלים, גלובומקס קריון (קריית ביאליק), סינמה סיטי (רמה"ש), דיזנגוף (ת"א).

מקורות עזר

"Animals in Love,  (Les animaux amoureux)", Environmental Film Festival (in Washington, D.C.), March 2008.

Boyd van Hoeij, "review: Les animaux amoureux (Animals in Love)", european-films.net, 2.1.2008.

"Les animaux amoureux", In Camera (Kodak), January 2008 pp. 26-27.

אוכל נשמה צמחוני
ספרה של אנג'לה שלף מדריס

אוכל נשמה צמחוני הוא ספר בישול אתני צמחוני מאת מנחה ידועה של תוכניות בישול. בספר כלולים 150 מתכונים צמחוניים מגוונים, שזורים בידע עממי, זיכרונות אישיים והיסטוריה משפחתית. הספר מייחד פרקים למסורות בישול הקשורות להיסטוריה האפריקאית-אמריקאית: המטבח האפריקאי, האפריקאי-קריבי, האמריקאי-אינדיאני, הקריאולי והקייג'ני, הדרום של ארצות-הברית ופרק קצר של בישול מודרני. רבים מן המתכונים הם צמחוניים מסורתיים, ואחרים הם גרסאות נטולות בשר של קלאסיקות פשוטות ועממיות. כל זה תוך ניסיון מתון להגיש מתכונים בריאותיים, יחסית.

המנות והמוצרים הותאמו לשוק הישראלי על-ידי המתרגמת, יעל שפריר, אשר לדבריה ניתן להשיג בישראל את המוצרים הפחות מוכרים שצוינו בספר בחנויות הפונות בעיקר לעובדים זרים.

הספר כולל גם תפריטים לאירוח ולאירועים מיוחדים, עצות לצמחוני האתני המתחיל, רשימות למילוי המזווה, מדריך של מרכיבי המנות והנחיות תזונה בסיסיות.

78 מבין המתכונים אינם כוללים מוצרים מן החי, ולכן אין ספק שהספר מהווה תרומה מעניינת לכל אדם המעוניין לאכול מבלי לממן פגיעה בבעלי-חיים. כצפוי, הטבעונות נפוצה יותר בין המתכונים האפריקאיים, ונדירה יותר בין המתכונים של דרום ארצות-הברית והמתכונים המודרניים. יש להודות שלא מעט מן המתכונים הטבעוניים הם בין המתכונים הפשוטים יותר בספר; מצד אחר, ברוב המתכונים האחרים תופסים מוצרי החלב והביצים חלק קטן ושולי למדי. ברובם המוצר מן החי הוא כמות קטנה של חמאה  – שניתן להמירה בקלות בשמנים צמחיים.

הספר ריק מתמונות, וכפי שכתבה ליה שומרון (הארץ) הוא "נראה כמו מהדורה מחודשת של 'גיאומטריה של המישור' לתלמידי תיכון, רק בגוונים אפריקאיים." המפתח בסוף הספר כולל קטגוריות מגוונות והוא נחוץ להתמצאות בתוכן, כי הספר ערוך לפי חלוקה היסטורית-גיאוגרפית (החלוקה לפי סוגי המנות היא משנית) ורבים משמות המתכונים אינם מגלים את תוכנם לעיניים ישראליות. תמר ביאליק (וואלה!) מסכמת, שהספר מתאים "לצמחונים הרפתקניים במיוחד עם סיבולת גבוהה לחריפות"; ואילו שומרות כותבת ש"ייתכן שהוא מתאים יותר לצמחונים סבלנים, אוהבי הרפתקאות ואתגרים, שאוהבים להתעסק עם קטניות ודגנים ולהתעמק בקריאת מתכונים." אולי המבקרות צודקות, ויתכן שחיפוש חלק מהמרכיבים המופיעים בספר הוא אתגר; אולם מצד אחר, רוב המתכונים אינם מסובכים במיוחד להכנה, וחשיפת עולמות קולינריים צמחוניים וטבעוניים שאינם מוכרים כמעט בישראל היא אירוע משמח ומסקרן.

הספר

אנג'לה שלף מדריס, אוכל נשמה צמחוני: מתכונים צמחוניים-אתניים מסורתיים ומודרניים מאפריקה, אמריקה והקריביים, תרגמה מאנגלית: יעל שפריר, (תל-אביב, בבל, 2008), 256 עמודים. 98 שקלים.

ביקורות ברשת

ליה שומרון, "מי יודע מה זה דלעת קיץ", הארץ, 28.5.2008, עמ' 106.

פיליס גלזר, "זכרונות מאפריקה: בישול אתני-צמחוני", ynet ,28.5.2008.
תמר ביאליק, "קריאת ביאליק", וואלה!, 4.5.2008.