זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

משרד החקלאות: עוד חמישה חודשי פיטום

ב-3.11.2006 פרסם משרד החקלאות לוח זמנים להפסקת פיטום עופות המים בישראל, בהתאם להחלטת הממשלה. ההחלטה מעכבת את סגירת הענף, בחסות המשרד ובניגוד לפסיקת בג"ץ, ומתירה העברת אווזים למפטמות עד 15.3.2006, ואת המשך הפיטום עד 15.4.2006. עד למועד האחרון יש להביא לשחיטה את כלל האווזים הנמצאים במפטמות. שפעת העופות נמצאת ברקע התירוצים לעיכוב – לכאורה קיימת סכנה של נטישת להקות, העלולות להעביר מחלות (זאת למרות החריצות שמפגינים השירותים הווטרינריים בעולם בהשמדת עופות המונית).

בעיתונות:

"משרד החקלאות: ענף פיטום האווזים ייסגר ב-2006", nrg מעריב, 3.11.2005.

הצעת חוק: הגברת הפיקוח על הניסויים

ביום ד', 2.11.2005, עברה בכנסת בקריאה טרומית, ברוב מוחץ (40 מול 1) ובהסכמת הממשלה, הצעת החוק של ח"כ יוסי שריד. לפי ההצעה, יוגדל ייצוג הארגונים למען בעלי-חיים במועצה לניסויים בבעלי-חיים משלושה לחמישה (מתוך 23), ובראש המועצה יעמוד שופט מחוזי או שופט עליון בדימוס, שימונה על-ידי השר (במקום אדם מתוך ממסד הניסויים בחיות). הצעת-החוק הועלתה במליאה על-ידי יוסי שריד, וחברו אליו חברי הכנסת אחמד טיבי, איתן כבל ועוזי לנדאו.

בעיתונות:

"חיזוק לבעלי-החיים במעבדות", nrg מעריב, 2.11.2005.

גדעון אלון, "אושר טרומית: יותר נציגים למען חיות במועצה לניסויים בבע"ח", הארץ, 2.11.2005.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ייסורי העגלים מאוסטרליה

עגלים שהגיעו לאילת במשלוח מאוסטרליה, מעוכבים בקיבוץ אילות ומשם מועברים חלקם במשאיות למעבר קרני שבכניסה לעזה. ב-31.10.2005 לפנות בוקר יצאו מאילות לעזה שמונה משאיות ועליהן כ-370 עגלים. בבוקר, לאחר כשש שעות נסיעה, הגיעו המשאיות למסוף ושם נאלצו לעצור בגלל עיכובים בירוקרטיים (הנהלת המסוף טענה שהמשלוח לא תואם מראש; הנהגים טוענים שהמשלוח תואם, ושעיכובים כאלה הם תופעה נפוצה במסוף). בעקבות פנייתו של יבואן העגלים לתנו לחיות לחיות, פעלו נציגי העמותה להוריד את העגלים מהמשאיות ולתת להם לנוח, לשתות ולאכול במתקן זמני, ללא הצלחה. האישור למעבר – בדרכם לשחיטה – ניתן רק 30 שעות לאחר שהעגלים הועמסו על המשאיות.

העגלים נאלצו להמתין כלואים במשאיות ללא מזון ומים וחשופים לגשם שירד. המובילים דחסו אותם במשאיות עד אפס מקום, לחוצים בעמידה גוף אל גוף, ללא אפשרות לרבוץ במנוחה. כמה עגלים התמוטטו וכמה מתו. עגלים שקרסו, נרמסו תחת פרסות חבריהם, שנאבקו על מקום עמידה. נציגי יומן חייתי הגיעו למסוף ב-1 בנובמבר וצילמו סרט בן כשבע דקות, ובו מתועדים הצפיפות המחרידה, עצבנותם של העגלים התשושים וקריסתם של כמה עגלים. העגל בתמונה משמאל, שרוע על קרקע המשאית ומרוח בצואה, עדיין חי אך לא מסוגל עוד להגיב כאשר רגלי עגלים אחרים בועטות בו ודורכות עליו, תוך שהן שוקעות ממש בתוך בשרו.

הובלת כבשים ועגלים מאוסטרליה נערכת בחסות ממשלת ישראל. בימים האחרונים הוחלט במשרד החקלאות להקל את נטל המכס שהוטל עד עתה על ייבוא עגלים לשחיטה, ולאפשר ייבוא פטור ממכס של 6,000 עגלים עד סוף חודש ינואר 2006. ההקלות במכס נועדו להגדיל את היקף המסחר בבשר בקר ולהוריד את מחיר הבשר.

בעיתונות

שמוליק חדד, "מאות עגלים המתינו בקור וברעב במסוף קרני", ynet (ידיעות אחרונות), 1.11.2005.

ברוך לוי, "הופחת המכס על יבוא עגלים לשחיטה", Nfc,  1.11.2005.

שפעת עופות / מחלת ניוקאסל

בשבוע האחרון מתו משפעת העופות 8,940 תרנגולות בסין בנוסף על 20 עקעקים (מין של עורב) ועופות בר נוספים. הסינים השמידו 369,000 עופות כפעולת מנע. בתאילנד מתו כ-1,700 תרנגולים (כולל תרנגולים שמוחזקים לקרבות) וברווזים. ביפן נמצא זן של הווירוס, והשלטונות מתכננים להרוג 180,000 עופות. בווייטנאם מתו למעלה מ-3,000 עופות מהתפרצויות של המחלה או מהשמדה. בקרואטיה דווח על שני ברבורים שנורו והנגיף נמצא בגופותיהם. במקדוניה התקבלו תוצאות בדיקות של עופות שמתו באמצע אוקטובר, ונמצא שלא לקו במחלה.

בעיתונות הישראלית דווח על התפרצויות של נגיף אחר, ניוקאסל, מחלה במערכת הנשימה, שאינה עוברת לבני-אדם. בסוף השבוע שעבר מתו מהמחלה עשרות עופות ביישוב חורה שבנגב. קרוב לשבועיים קודם לכן, התגלו בפינת החי של קיבוץ חצרים כמה תרנגולות נגועות בניוקאסל. משרד החקלאות הורה להרוג את כל 200 העופות שבמקום, וביניהם יענים, טווסים, אווזים וברווזים. השירותים הווטרינריים לא איפשרו להכניס את העופות להסגר, סירבו לבקשת הקיבוץ לחסנם ואיימו לפנות למשטרה; לדברי הקיבוץ, אף סירבו לאפשר להם להרוג את העופות בהרדמה. תחת זאת נערך טבח, אשר כלל מכות בראשי העופות ומליקת ראשים.

לפי פרסום בהארץ, יוזם משרד החקלאות איסור על גידול עופות בחצרות ובלולים פתוחים, כשהמטרה המוצהרת היא למנוע מגע של תרנגולות עם עופות בר. חשוב לציין, כי בנוסף  לתרנגולות בלולים אורגניים ובלולי "חופש", המוחזקות בלולים פתוחים, גם כל האווזים בתעשיית הפיטום מוחזקים בסככות פתוחות.   

מקורות

"Avian flu reported in China, Thailand, Vietnam", CIDRAP News, University of Minnesota, 4.11.2005.

אסף זלינגר, "הברבורים, הטווסים והיען חוסלו במקלות ובטוריה", מעריב, 2.11.2005, עמ' 3.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

 "חצרים: 200 עופות נוי הוכו למוות מחשש למגפה", הארץ, 2.11.2005, עמ' א7.

עמירם כהן, "משרד החקלאות מתכוון לאסור גידול תרנגולות חופשיות", הארץ (דה מרקר), 2.11.2005, עמ' 19.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

צבי אלוש, "200 עופות הושמדו בפינת החי", ידיעות אחרונות, 2.11.2005, עמ' 23.  

עוד בעיתונות הישראלית

הארץ(גארדיאן) דיג. בכתבה "לדגים אין חברים" (1.11.2005, עמ' ב1) מתאר מקס הסטינגס את השמדת החיים בימים ובאוקיינוסים על-ידי דיג מסחרי. לדבריו, "אנחנו צריכים להתחיל לדאוג לדגים, משימה לא פשוטה לנוכח העובדה שאין להם פרווה ועיניים עצובות. אבל מה שקורה כל יום בימים הוא שערורייתי לא פחות מרצח הפילים והקרנפים באפריקה."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

מעריב מירוצי סוסים. בכתבה "הימור חייהם" (1.11.2005, עמ' 4) סוקרת עדי כץ את הפגיעות בסוסים המנוצלים למירוצים: אימונים מפרכים, השמדת הבלתי מתאימים, סימום, עינוי ואסונות בזירה. משרד החקלאות מקדם את תעשיית המירוצים בישראל ומנסה למסד את עינוי הסוסים בחוק.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

דרוש/ה

דרוש/ה משווק/ת בטלפון (טלמרקטינג) לתוכנית ההרצאות של אנונימוס ולגיוס כספים לעמותה. לפרטים: רותם rotem_eyal@yahoo.com

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים, אשר רכשו ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

לפרטים ולתיאום, פנו לאבימור: avimor18@gmail.com טלפון: 03-6204878

הפגנה נגד ניסויים בקופים בבר-אילן

ההפגנה תתקיים ביום א', 13.11.2005, בשעה 11:00, באוניברסיטת בר-אילן, שער הרכב. ארגון: תנו לחיות לחיות. לפי הודעת הארגון, במכון לחקר המוח באוניברסיטה כלואים כעת שישה גורי קופים, ופרופ' אבלס וד"ר סלובין עושים בהם ניסויים במחקר בסיסי (לא למטרות רפואיות). הנהלת האוניברסיטה לא שעתה לדרישת הכנסת להקים ועדה אתית מיוחדת, היא מסרבת להידבר עם הארגונים להגנת בעלי-חיים ומסרבת לקיים דיון ציבורי בסוגיית הניסויים בבעלי-חיים בחקר המוח.

בעיתונות:

מירב שלמה, "הקרב על הקופים", עתון תל-אביב, 4.11.2005, עמ' 27. 

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת לתגובות: עיתון תל-אביב, מיקוניס 5, תל-אביב. פקס: 03-6876836  דואל:  telaviv@yedtik.co.il

אימוץ חתולים

יום אימוץ לחתולי העמותה למען החתול בעקבות קליטת מאות חתולים מההתנחלויות וסגירת משרד שחתולים שוכנו בו, ייערך בתל-אביב, יום ו', 11.11.2005, בשעות 15:00-11:00. לפרטים:  1-599-509-599

טופו בעמק הטל

סדנה להכרת שימושים שונים בסויה ולהכנת טופו תתקיים בעמק הטל (ליד רחובות), 10.11.2005, בשעות 20:00-17:00, בהנחיית אורנית חומש. מחיר: 45 ש"ח או לפי היכולת. הרשמה: info@emekhatal.org או 050-6670183. לאתר החדש של עמק הטל

הודעות קבועות

דוכני הסברה בנהריה (עומר גינזבורג: 0525-305006)

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@yahoo.com)

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il)

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. מכות חשמל ומקלות
עיתון הארץ וחשיפת זוועות המשקים המתועשים

השבוע פורסם התחקיר השלישי בסדרת תחקירי "חוות החיות" של תמרה טראובמן (הארץ, 1.11.2005). הסדרה מביאה בפני ציבור הצרכנים נתונים קשים וכמעט בלתי ידועים עד כה. עם זאת, ההסתמכות על מידע שנמסר על-ידי אנשים שעיסוקם פגיעה בחיות – לוקה בחסר. חגי כהן מגיב על הסדרה.

דיוקן פרה, מתוך אתר מועצת החלב: גורם לך לרוץ לקנות מוצרי חלב?

תקדים עיתונאי

לסדרה של תמרה טראובמן אין תקדים בכלי התקשורת המרכזיים בישראל, כשילוב של עבודה עיתונאית רצינית עם עניין מוסרי בבעלי-החיים שנפגעים בתעשיות חקלאיות גדולות. עדות לחשיבות הפרסום ניתן לראות בהכרזה של התאחדות חקלאי ישראל, בעקבות הסדרה, ולפיה האשמים בזוועות שהציגה טראובמן אינם החקלאים, אלא "הלחץ הבלתי נפסק על החקלאים להתייעל ולהוזיל באופן מתמיד את מחירי התוצרת החקלאית לצרכן". שימו לב: החקלאים אינם מנסים להכחיש את העובדות או לטעון שאין פסול בניצול קיצוני של בעלי-חיים, כפי שאולי היו עושים אלמלא הוצג בפניהם תחקיר מסודר בעיתון גדול. הם פשוט מפנים את האצבע המאשימה אל הצרכנים. ובמידה רבה הם צודקים.

ישראל: שיאנית ההתעללות בפרות
הכתבה בנושא תעשיית החלב היא החלוצית ביותר בסדרה של טראובמן, כי בניגוד להכרה מסוימת באכזריות של תעשיות הבשר והביצים, רוב הציבור לא שמע מעולם על האכזריות הטבועה בתהליך ייצור החלב. עיתונאים בישראל נוטים להתייחס בהתלהבות בלתי ביקורתית לכמויות החלב הגדולות שנסחטות מעטיני פרות, ולתפקד כמקדמי מכירות של תנובה וחברות אחרות. טראובמן, לעומת זאת, בחרה לבחון את השפעת גודל ה"תפוקה" על מצב הפרות. מנקודת-מבט זו, ברור שהפרה אינה "נותנת" כמויות חלב כאלה – החלב נלקח ממנה בכוח:

"בניו זילנד, לדוגמה, נחלבים מפרה כ-3,450 ליטרים בשנה, באיחוד האירופי כ-6,450 ליטרים ובארה"ב כ-8,200 ליטרים. בישראל, לעומת זאת, נחלבים מפרה אחת בשנה יותר מעשרת אלפים ליטרים."

פער זה (שעל-פי כמה מקורות אחרים הוא אף גדול יותר) מוצג בעיתונות לרוב בגאווה פטריוטית, עם חגיגה תקשורתית סביב "הפרה השיאנית בייצור חלב": "ישראל הותירה את המתחרים מאחור עם כמה סיבות טובות לבכות על חלב שנשפך". התקשורת מתמוגגת מה"נתונים המרשימים" של "השיאניות", ה"מניבות" כמעט 19 אלף ליטר חלב בשנה. בדיווחים כאלה אין זכר לשאלה המתבקשת, שבה בחרה טראובמן להתמקד: כיצד משפיע עומס קיצוני זה על "מלכת החלב" עצמה?

דלקות עטינים
אחת מתוצאות הגדלת כמות החלב היא השכיחות הגבוהה של דלקות עטינים (ברפתות, קל להתרשם ממספר הפרות החולות לפי הסרט האדום הקשור לרגלן). טראובמן ראיינה את מי ששימש עד לאחרונה כרופא הראשי של החברה החקלאית, שהודה כי "דלקת העטינים שכיחה מאוד-מאוד", והביאה נתונים של התאחדות מגדלי הבקר: "כ-2,310 פרות מומתות כל שנה בגלל שלקו בדלקת עטינים כה חמורה, עד כי הווטרינר והרפתן הגיעו למסקנה שמוטב להמיתן." יש לזכור, שהערך הכספי הגבוה של פרה בתעשיית החלב, עבור הרפתנים, מחייב שדלקת העטינים תהיה קשה ביותר כדי שתוביל להרג פרה במקום טיפול במחלתה. אם 2% מהפרות מושמדות בכל שנה בגלל דלקות עטינים שהטיפול בהן אינו רווחי עוד, סביר להניח שהמוני פרות נוספות סובלות מדלקות בדרגות חומרה שונות.

צליעה
צליעה היא תוצאה נוספת של הכבדת החלב על העטין והחלשת העצמות עקב השקעת הסידן בחלב. טראובמן מדווחת על מחקר שנערך לאחרונה, ומצא ששיעור הפרות הצולעות נע בין 17 ל-30 אחוזים! עד לאחרונה פרסמה אנונימוס, בהתבסס על מחקר ישן יותר, ששיעור הצליעה ברפתות הוא "מעל 10". ייתכן שהמחקר החדש מעיד על החרפת התופעה, בשל המשך הגדלת כמויות החלב.

מה יודע הרפתן?
לצד נתוני הצליעה שנתגלו במחקר, מציינת טראובמן: "עם זאת, כמעט כל הרפתנים מעידים כי אין בעיות של צליעה בקרב פרות". טראובמן משערת, שהרפתנים לא מבחינים במקרים שאינם משפיעים על תנובת החלב. זוהי תובנה חשובה לאור טענת רפתנים, שהם מכירים הכי טוב את הפרות "שלהם" ויודעים שהן בריאות ומאושרות. כפי שעולה מן הכתבה, היכרות הרפתן עם פרותיו מוגבלת לאינטרסים הכלכליים שלו ולנורמות ניהול הרפת. מצוקות בסיסיות, הנובעות מהפרדת העגלים מהאם (בתמונה משמאל) ומתפוקת חלב מוגברת, לא נתפסות כמצוקות כי הן משרתות אינטרס כלכלי ומהוות נורמה בענף.

רפת היי-טק, גן שמואל, מאי 2001 

חלב הורג
הכתבה מנפצת מיתוסים הקשורים בחלב. טראובמן מתארת כיצד שילוב של הזרעות תכופות וחליבה אינטנסיבית משמרים את שטף ייצור החלב, וכיצד הפרה אינה ששה להיחלב – כפי שנהוג לחשוב – אלא נאנסת לעשות זאת: "הפעם הראשונה שצריך להכניס פרה למכון חליבה קשה מאוד. זה שוקים חשמליים של 20 אלף וולט ומקלות מפלסטיק", מספר רפתן אחד. טראובמן גם מזכירה, שפרות בתעשיית החלב (כמו תרנגולות בתעשיית הביצים) נשלחות לשחיטה כשתפוקתן יורדת. נחשפת גם הירידה המתמשכת בגיל ההתמוטטות של החיות המנוצלות; לדברי רפתן אחד, "אחרי 6-3 המלטות, העטין נוטה לרדת, כמעט עד הרצפה – אז כבר קשה לחלוב את הפרה ועדיף להמיתה."
 
ביקורת 1: הלולנים מוטרדים?
בכתבותיה חזרה טראובמן על הטענה, שבשנים האחרונות גברה לכאורה בחקלאות המודעות להתמוטטות החיות תחת הלחץ, והבעיות מטופלות ופוחתות. כך, למשל, נטען, שהלולנים מוטרדים מהפגיעה החמורה בתרנגולים בעקבות "ההשבחה הגנטית", משום שהיא גורמת לקשיי תנועה ולתמותה, ולכן "בשנים האחרונות שופר חוזק הרגליים". אולם המחקר החקלאי בישראל מצביע דווקא על עלייה עקבית בבעיות הרגליים של עופות לבשר – בלולים רבים כבר מחצית(!) מהתרנגולים סובלים מבעיות רגליים גלויות לעין. אולם הלולנים אינם מוטרדים מכך, כי הנכות קשורה בגדילה מהירה ולכן ב"ייצור" מוגבר של בשר, ועופות שרובצים כל היום מחמת כאביהם אף צורכים פחות מזון. הלולנים ודאי יעדיפו שהתרנגולים לא ימותו מנכותם, אך כל עוד הרווחים מעיוות הגוף עולים על ההפסדים, קצב הגדילה ועיוות פרופורציות הגוף רק מחמירים.

ביקורת 2: רווחת הפרה?
כותבת טראובמן: "בשנים האחרונות פחתה שכיחות דלקת העטינים, זאת בעקבות דרישה של חברת תנובה לקבל חלב נקי מזיהום דלקתי – החברה מסרבת לקבל חלב מפרה שלקתה בדלקת חריפה. כדי לעמוד בתנאים אלה, החלו הרפתנים להשתדל לשמור על מרבצים יבשים, וכך, פחתה שכיחות הדלקת ואף השתפרה רווחת הפרה." אולם לאור העלייה בתפוקת החלב ושכיחות דלקת העטינים, ספק גדול אם אמנם חל שיפור במצב. לא די בשמירה על מרבצים יבשים כדי להביא לירידה משמעותית בשכיחות הדלקות (ומסיורים ברפתות לא התרשמו פעילי אנונימוס, שפרות הפסיקו להתבוסס בהפרשותיהן). אז מה קרה? האומנם הסירוב של תנובה לקבל חלב מפרות עם דלקות גרם לרפתנים לזרוק לפתע כמויות חלב גדולות או למנוע את היווצרות הדלקות באמצעות הקטנת כמות החלב הנשאבת מהפרות? או אולי דרישת תנובה רק שיבשה משהו בחוש הזיהוי (והדיווח) של הרפתנים כלפי דלקות עטינים?

אלטרנטיבי, כזה כאילו: חליבה במשק האורגני של קיבוץ הרדוף, יוני 2001

ביקורת 3: אלטרנטיבה אורגנית?
לצד כל התחקירים שפרסמה טראובמן, מופיעה מסגרת ובה מוצגת "האלטרנטיבה" – משקי-חי אורגניים. אולם האלטרנטיבה האמיתית לפגיעה בבעלי-חיים בתעשיית המזון היא חרם על מוצרים מהחי: צמחונות וטבעונות. אמנם, טראובמן אינה מתכחשת לפגיעה בחיות במשקים האורגניים. יש גם היגיון מסוים בהצגת "ביצי חופש" כחלופה מוגבלת לביצים מכלובים, בגלל עצם ביטול הכלובים (אף על-פי שנותרות פגיעות מרכזיות אחרות). אולם התעשיות האורגניות של בשר תרנגולים וחלב כלל אינן מהוות חלופה לתעשיות הרגילות. בשתי התעשיות הללו נובעות מרבית הבעיות מ"השבחה", שפוגעת בחיות ה"אורגניות" כמו באחיותיהן במשקים הרגילים. כאשר מזהים נכונה את העיוות התורשתי כבעיה המרכזית, אין מקום להמליץ על רכישת מוצרים המופקים מחיות בעלות מטען תורשתי הרסני. ביקורים שערך צוות אנונימוס בלולי בשר אורגניים, גילו תרנגולים שעומדת לרשותם חצר, אך במקום להשתמש בה הם רובצים ללא תנועה מכובד גופם המעוות. ביקור במשק החלב האורגני של הרדוף העלה, שכמויות החלב הנשאבות מהפרות אינן נמוכות במידה רבה מאלה שנשאבות מפרות במשקים רגילים, בנוסף על הדמיון בהפרדת הצאצאים מהאם, הכאה כאמצעי זירוז לחליבה, ועוד. גם ההצהרה כי "הפרות לא מקבלות תרופות אנטיביוטיות והורמונים אלא מטופלות ברפואה מונעת ואלטרנטיבית" מוזרה. לאנשי אנונימוס אמר החולב ברפת האורגנית, שהאנטיביוטיקה ניתנת לפרות כמו ברפת רגילה, אלא שחלב הפרות המטופלות בתרופה נשפך ולא מועבר לצרכנים, כך שעבור הפרות אין הבדל גם מבחינה זו. החלופה האמיתית לחלב פרה היא אפוא משקאות מן הצומח.

בסדרה "חוות החיות" בהארץ צפויות שתי כתבות נוספות, על תעשיות החזירים ועגלי החלב

מקורות שצוינו בכתבה:

הדר פרבר, "התאחדות חקלאי ישראל: אנחנו לא אשמים" Nfc, 2.11.2005.
תמרה טראובמן, "החלב אולי בריא, אבל הפרות החולבות חולות", הארץ, 1.11.2005.

תמרה טראובמן, "בלולים החקלאיים הביצה באה הרבה לפני התרנגולת", הארץ, 21.10.2005.

תמרה טראובמן, "כך מגדלים שניצל: השבחה גנטית גורמת לחזה ענק, קצב גדילה מהיר פי שניים ואנטיביוטיקה - ליתר ביטחון", הארץ, 26.10.2005.

"הפרה 'שקופית' ממשק גבעת יואב, שיאנית החלב לשנת 2004", כאן נעים, 14.2.2005.

"אלופת העולם: הפרה הישראלית", וואלה!, 15.5.2003.
דוד לביא, "חמישים שנות הישגים במחקר החקלאי", בתוך: שרה אהרוני ומאיר אהרוני (עורכים), אישים ומעשים בישראל : ספר היובל, (מקסם, 1998). פורסם באתר מט"ח.

3. חיי ארנבון בכלוב
תעשיות הארנבונים: בשר ופרווה, כתבה שנייה

כלובי פיטום טיפוסיים לארנבונים עד גיל 11 שבועות בקירוב

הכליאה האינטנסיבית הופצה מהמערב לכל העולם: כלובי רשת מייצור מקומי למכלאה עם 25 נקבות. צולם בבנין, אפריקה.

"רמת הניידות (1.2%) משקפת את חוסר היכולת שלהם לנתר באופן נורמלי, ובנוסף לכך, הם לא היו יכולים לשבת בזקיפות, להתרומם באופן מלא או להתמתח בגלל מגבלות מרחביות. כל הארנבונים הפגינו התנהגות סטריאוטיפית (11%) כגון לעיסה חוזרת של שיערם (4%), לעיסת סורגים, נענוע ראש וצעידה, שהעידו על בעיות נפשיות, במיוחד בארנבונים שהיו מטבעם פעילים יותר."

(Gunn and Morton, 1995)

זיהום בלתי נמנע: כלובים עם קרקע קשיחה ומצע קש

"ארנבונים שהוחזקו במערכת כלובים קונבנציונלית, ובמיוחד הנקבות, הפגינו יותר חוסר מנוחה, טיפול-יתר בפרווה, כרסום סורגים ופחדנות בהשוואה לארנבונים שהוחזקו בכלובים המועשרים."

(Hansen and Berthelsen, 2000)

ההעשרה, במקרה זה, כללה הכנסת קופסה לכלוב, והארנבונים הרבו לרבוץ עליה ולהסתכל בסביבתם מגבוה, באופן יחסי. גם עצמים שונים שהוכנסו לכלובים ובעיקר חציר, העסיקו את הארנבונים וגרמו לירידה בשכיחות ההתנהגויות הבלתי נורמליות. אף על-פי שמדובר בעצמים פשוטים, שניתנים להפצה גם במשקים, השימוש בהם נשאר בתחום הניסוי.

לסיכום: כמו בתעשיות חקלאיות אחרות כך גם בתעשיית הארנבונים, מצופפים את הקורבנות עד גבול יכולתם לשרוד. כל הצרכים הטבעיים שלהם, ואפילו הצרכים הגופניים הבסיסיים ביותר, מוקרבים על מזבח הרווחים מבשר ומפרווה.

סוללות כלובים לארנבונים בתעשיית הבשר

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

כל התמונות בכתבה מתוך אתר Cuniculture, התאחדות מגדלי הארנבונים בצרפת

בקרוב נביא כתבה אחרונה על תעשיית הארנבונים

4. פינת התזונה: מזנון טבעוני

Veggieבר. סמטה אלמונית 3 (כניסה מרח' המלך ג'ורג')
שעות פתיחה: א'-ה' 23:00-13:00, ו' 15:00-11:00. טלפון: 03-6297734

בתוך סלון מזל (מרכז להפצת מידע לשינוי חברתי) ממוקם הווג'יבר, המופעל על-ידי מתנדבים ומנוהל ללא כוונת רווח. התפריט הוא טבעוני מסיבות מוסריות, ובמידת האפשר נעשה שימוש במוצרי "סחר הוגן", שהם מוצרים אשר תנאי העבודה של המועסקים בהם אינם כרוכים בניצול קיצוני. המקום מנוהל בסגנון שירות עצמי – פונים לאיש/ה הנחמד/ה שמאחורי עמדת הבר/מטבח, ודי מהר תסופק לך המנה שהזמנת, שהיא גם זולה באופן יוצא-דופן. המקום כולל שני שולחנות, עוד מספר כיסאות בר, ומרבץ כריות במעלה גלריה. האפשרויות המופיעות בתפריט לא תמיד קיימות במטבח.

האפשרויות למנת היום המתחלפת (12 ₪) כוללות קוסקוס ירקות, ספגטי ברוטב בולונז מסויה, איטריות אורז עם ירקות מוקפצים וטופו, אורז מלא ותבשיל מש וירקות או תבשיל סויה עם חומוס ובטטה.

המנות הקבועות כוללות בורגר טבעוני או נקניקיה צמחית בלחמניה (10 ₪), סלט ירקות עם טחינה (8 ₪) וסנדוויץ' עם ממרח שקדים, טופו או עדשים וירקות (7 ₪).

הקינוחים כוללים כדורי תמרים או שוקולד, מאפינס ועוגת תמרים (4-2 ₪). יש גם שייק פירות על בסיס חלב סויה (8 ₪).

לסקירת מסעדות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון