זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5166278 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

בוטלה ההשמדה בקצרין

כשבועיים לאחר הודעת הווטרינר הרשותי בקצרין על הרעלת חתולים (15.2.2005) בעקבות מותו של כלב בעיר מכלבת, הודיעו השירותים הווטרינרים והמועצה המקומית שלא יתבצע כל שימוש ברעל נגד חתולים בקצרין (27.2.2005). בכך בטל גם האיום לפזר רעל במינונים נמוכים בניסיון לטשטש חתולים כדי לבדוק אותם בקלות – תוך סיכון רב לחייהם. החלטת הביטול התקבלה לאחר מחאה ציבורית ובעקבות העתירה שהוגשה על-ידי העמותה למען החתול לבית-משפט השלום בנצרת כנגד המועצה. המועצה הודיעה שתבצע בקביעות חיסונים ועיקורים של כל החתולים בקצרין.
כדאי להודות לראש מועצת קצרין, שמואל (סמי) ברלב sami@qatzrin.muni.il ולמנהל מחלקת השירותים העירוניים והביטחון במועצה, שמואל נפתלי 106@qatzrin.muni.il, על בחירתם בפיתרון המוסרי וההגיוני.

מקורות
העמותה למען החתול (הודעה לעיתונות), "לא תהיה השמדה המונית של חתולים בקצרין", 27.2.2005.
אלי אשכנזי, "מועצת קצרין הודיעה שלא תרעיל חתולי רחוב", הארץ, 1.3.2005.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

תקליטור זכויות בעלי-חיים

אנונימוס הפיקה לאחרונה מהדורה משופרת של תקליטור זכויות בעלי-חיים, ובו 11 סרטונים בעברית על משקים מתועשים: תעשיות בשר העופות, הביצים, החלב, פיטום האווזים ו"עגלי חלב", משלוחים חיים, סרטון פלאש "מיטריקס", קליפ "שחררו אותי", "חמש סיבות טובות לאכול את הכלב שלך" ופרסומות טלוויזיה נגד משקים מתועשים. התקליטור ניתן לצפייה במחשב האישי.

ניתן להזמין את התקליטור ללא תשלום מאנונימוס בדואל info@anonymous.org.il או בטלפון 03-5226992.

בעיתונות הישראלית

ynet פורטמן נגד מזור. בכתבה "פורטמן למען החיות בישראל" (28.2.2005) מדווחת סמדר שילוני על השחקנית הצמחונית נטלי פורטמן, שמצאה זמן בין צילומי סרט חדש לטקס האוסקר שבו השתתפה, ונרתמה למאבק של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים בחוות מזור.

מעריב "חופש" לעיניים תמימות. בכתבה "לחופש נולדו" (1.3.3005, עמ' 10) מציגה עדי כץ בהתפעלות רבה רשמים מביקור בלול, שנפתח במושב ברק ומשווק ביצי "חופש". כדאי להזכיר לקוראי העיתון מהם כלובי הסוללה, אשר אותם החליף המרעה ה"חופשי" בלול שתואר. כדאי גם לזכור את מה שכץ לא ראתה בביקורה הקצר, כגון: השמדת האפרוחים הזכרים ותרנגולות שאינן רווחיות, מניעת האפשרות לדגור והטלה מוגברת ומכאיבה –פגיעות אלה ואחרות קיימות גם בלולי "חופש". להשוואה בין לולי סוללה ללולי "חופש"

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

nfc פצעי חלב. בידיעה "מחקר: חלב גורם לפצעי בגרות" (26.2.2005) מדווחת יפעת גדות על מחקר אמריקאי חדש ב-47,335 נשים, אשר צרכו כוס חלב או יותר ביום ופיתחו אקנה החמור ב-44% יותר מנשים שלא צרכו חלב.

המקור לידיעה (הקישור הוא לתקציר; קריאת המאמר השלם מחייבת מנוי לכתב-העת):

Clement A. Adebamowo et al., "High School Dietary Dairy Intake and Teenage Acne", Journal of the American Academy of Dermatology 52 (2), Feb. 2005, pp. 207-214.

העיר ג'ירפות בערפל. בכתבה "ספר הג'ונגל" (3.3.2005, עמ' 47-44) מתרפקים נעמה לנסקי ומתן שירם על דמותו של ג'פרי כהן, אשר לדבריו הוביל במשך שנים אלפי אנשים לפריצות ליליות לספארי ברמת-גן, שבמהלכן הטרידו חיות "מתוך אהבה". ביום ו', 25.2.2005, נעצרו 15 צעירים מחבורתו של כהן בפריצה לספארי. כדאי לכתוב לעיתון במחאה על קלות הראש של לנסקי ושירם. התערבות בחייהם של בעלי-חיים הכלואים בגני חיות ובספארי על-ידי הדיוטות, עלולה להסתיים באסון.

לתגובות: העיר, ת"ד 20565, תל-אביב 61204.

וואלה!  כסף  מגואל  בדם.  בכתבה  "חשש  לפגיעה  בלוויתנים  לא  יעצור  פרויקט  גז  בינ"ל" (28.2.2005) מדווחת סוכנות רויטרס על פרויקט של תאגיד הגז "של" במזרח רוסיה, אשר עלול לחסל אוכלוסיית לוויתנים החיה באזור. בגלל הרווחים הצפויים, הודיע התאגיד חד-משמעית שלא יעצור את הפרויקט.

הודעות קבועות

שירות לאומי באנונימוס: בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס עד 31.3.2005. השירות יחל בקיץ 2005 ויתקיים בתל-אביב. היקף הפעילות הנדרש: 40 שעות שבועיות למשך שנה. לפרטים – רעות: 03-5226992, reut@anonymous.org.il
פיטום אווזים – משמרות מחאה: חיפה: יום ב', 15:00 אחת לשבועיים ברחבת בית הקרנות, רח' הרצל 18 (אלכס: 052-8983805).

הזמינו כרזה "פיטום אווזים כבד על המצפון" לתלייה בחזית דירה ליד כביש ראשי (נעמי: 050-5784663).

פעילות באוניברסיטת תל-אביב (אורי: tzone@walla.com 050-7923232).

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. תמונות השבוע
סוף לקרקסי החיות בתל-אביב

ההנחיה
ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, הנחה לאחרונה את חברת גני יהושע להימנע מחתימה על חוזי התקשרות בעתיד עם מפעילי קרקס הכוללים מופעי בעלי-חיים מכל מין וסוג. הנחייה זו היא פרי מאמץ משותף של אורנה בנאי והדס שכנאי ממפלגת "הירוקים" ואנונימוס, המנהלת מזה עשור את המאבק נגד ניצול בעלי-חיים בקרקסים. באפריל 2005 ייערכו בתל-אביב המופעים האחרונים המנצלים בעלי-חיים במסגרת מופעי קרקס, בהתאם לחוזה שנחתם בפברואר 2004, קודם להנחיה החדשה.

ההתמקדות המוניציפאלית
המאבק הממושך של אנונימוס בניצול בעלי-חיים בקרקסים הניב מספר הישיג ביניים, וביניהם איסור על ניצול חיות בר במופעים (1995) והתקנת תקנות שאמורות היו למנוע ניצול בעלי-חיים במופעים (2001). אולם התקנות לא נאכפו, משום שאכיפתן ניתנה בידי משרד החקלאות, ובאנונימוס הוחלט שהשלב הבא בקמפיין יהיה לקדם איסור על מופעי קרקס המנצלים חיות בתל-אביב. מעבר להפגנות מול אוהל הקרקס בעיר, הפיצה אנונימוס עצומה הקוראת לעיריית תל-אביב לאסור ניצול בעלי-חיים בקרקסים בתחומה, ובאוקטובר 2003 נערך גם מופע מיוחד במינו – "קרקס דיזנגוף". את המופע ערכה אנונימוס בשיתוף עם מנהלת דיזנגוף, כדי להראות לציבור ולמקבלי ההחלטות כי ניתן להתבדר מבלי לפגוע בחיות. המופע כלל הופעות של קוסמים, בדרנים, לוליינים ואמנים נוספים, סדנאות יצירה שונות, עצומת ילדים נגד ניצול חיות בקרקסים וכן נאומים של אישי ציבור, שהביעו תמיכה בהפסקת הניצול.

סיקור תקשורתי
ההנחיה החדשה קיבלה סיקור תקשורתי נרחב:
ידיעות אחרונות בכתבה "חולדאי קבע: בלי קרקסים בת"א" (1.3.2005, עמ' 23) דיווח יובל קרני על האיסור החדש, ויום למחרת פרסמו יובל קרני ומשה רונן כתבה מורחבת בנושא – "הקרקס ישאר בחוץ" ("24 שעות", 2.3.3005, עמ' 20-21).

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

nrg מעריב בכתבה "חולדאי שם סוף לקרקס" (28.2.2005) מדווח גיל חורב על "הקץ להתעללות בחיות בתל-אביב".
ההנחיה החדשה נסקרה גם בטלוויזיה – בערוץ 3 ובערוץ 9 בכבלים.

כִתבו מכתבים!
כתבו מכתבי תודה אל:

• רון חולדאי, לשכת ראש העיר - עיריית תל-אביב, רח' אבן גבירול 69,  תל-אביב 64162

• סיעת הירוקים, עיריית תל-אביב, רח' אבן גבירול 69, תל-אביב 64162

אם אינכם תל-אביביים – כתבו לראש העיר שלכם ולחברי מועצה בעירכם, וקראו להם ללכת בעקבות עיריית תל-אביב, ולאסור ניצול בעלי-חיים בשטח עירכם.
למידע על ניצול בעלי-חיים בקרקסים

3. בחזרה לבמבי: בין עופר לילד

חיות יער חמודות, הרג האם בידי ציידים ושריפת יער: יציאתו לאור של "במבי" בגרסת DVD היא הזדמנות להיזכר בסרט, שעורר ישירות התנגדות לציד. אריאל צֹבל סוקר את "במבי" בשתי כתבות.

היסטוריה
ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ערכו אולפני וולט דיסני הצגת בכורה של "במבי" בלונדון. הסרט נכשל מבחינה מסחרית, אולם הוא הוצא לבתי-הקולנוע שבע פעמים נוספות עד שנות ה-80 והפך לאחד מסרטי דיסני הזכורים ביותר, ולאחד מן המשפיעים ביותר בתולדות הקולנוע על יחס האדם לבעלי-חיים. במרץ 2005 חנכו אולפני דיסני גרסת DVD משוקמת של הסרט, בצירוף מידע מרתק (וערוך להפליא מבחינה חזותית) על הכנת הסרט, לפי רשימות פנימיות של צוות ההפקה.

חיי במבי
"נסיך חדש" נולד ביער. חיות היער נאספות לראותו ולסייע לו ללמוד ללכת ולדבר. ה"נסיך", העופר במבי, יוצא בהדרגה מחסות היער הסבוך לאחו, שם הוא נתקל בעופרה אסרטיבית (פאלין), באיילים אתלטיים ובאימה מבני-אדם. חורף צפוני מגיע, במבי ואמו יוצאים לאחו הפתוח כדי לאכול עשב המבצבץ מתוך השלג. ציידים יורים בהם. רק במבי מצליח לברוח ומוצא את עצמו יתום מאם ביער המושלג. הוא עובר לחסות אביו. באביב הבא, כשבמבי וחברי ילדותו מתבגרים, הם מתאהבים ופורשים להקים משפחות. במבי נלחם באיל אחר וזוכה בפאלין. למחרת מגיעים ציידים ליער, יורים בחיות רבות ומשסים בהן כלבים אימתניים. במבי מציל את פאלין מהכלבים ונורה בבריחתו. בינתיים, אש המדורה שנותרה במאהל הציידים מתפשטת ביער ומשמידה אותו. האיילים נמלטים. בסיום הסרט, מתחדשים החיים ביער השרוף ביתר שאת, ולבמבי ולפאלין נולד זוג עופרים.

פנטסיה 42'
למי שלא ראה את "במבי" נכונה חוויה מפתיעה בהשוואה לרוב סרטי האנימציה המסחריים. אף על-פי שהחיות מסוגלות לדבר, הן הוגות רק כ-900 מילים במהלך הסרט ומעדיפות לפעול בשתיקה. צוות דיסני סילק מרכיבים עלילתיים מספרו "במבי: חיים ביער" של פליקס סלטן (1928) עד שנותרה רק תמצית רזה. תמצית זו הועמסה ברשמים פיוטיים, כשהאירועים מתוארים לעתים קרובות דרך אפיזודות צדדיות, כמופע אור-קולי מרהיב. המוסיקה עוקבת באופן אילוסטרטיבי אחר כל תנועה, וצירוף התנועה, המוסיקה, הצבעים והקומפוזיציה מקבל חשיבות גדולה בפני עצמו.

הגוף הטבעי
לפני "במבי", דמויות של חיות מונפשות היו הרבה יותר סכמטיות ו"רכות": הדימוי המצויר לא היווה מעטפת לשלד ותנועתו לא הוכתבה על-ידי מגבלות השלד והשרירים. בהכנות ל"במבי", ביקש וולט דיסני מבכירי האנימטורים שלו לבנות עולם ריאליסטי ככל האפשר. מומחה לאנטומיה של בעלי-חיים גויס כמדריך, ועופרים, ארנבים, בואש ועוד הובאו לאולפנים – חלקם בכלובים וחלקם בחצר. האנימטורים למדו לבנות דימויי חיות מתוך השלד אל השרירים והעור, אולם רישומי החיות שבאולפן נראו בעיניהם כתיאורי "חיות מחמד", וכאשר יצאו לגני חיות – התקבלו דימויים של חיות כלואות. דיסני שלח אפוא צלמים ליערות במיין, והמוני תצלומים סייעו לאנימטורים לבנות עולם בעל מראה טבעי. אחת מן התוצאות של מחקר ממושך זה היא התנועה המשכנעת של החיות על המסך. דמותו של במבי הגור היא יצירת מופת של חוסר היציבות המיוחד לעופרים צעירים (וכן לסייחים, עגלים ודומיהם) – ובהתאם לכך, חלק ניכר מן האתגרים שאיתם מתמודד העופר קשור לארבע רגליו הארוכות, ללא האנשה (אמנם, תנוחתם הזקופה של חיות העומדות על רגליים אחוריות משכה את האנימטורים ליותר האנשה). על בסיס הגוף החייתי, בנו יוצרי הסרט מרכיבים אישיותיים אנושיים רבים. גם לשם כך הם נעזרו בלימודי אנטומיה – והפעם של ראשי תינוקות. כך התקבלו חיות היברידיות, עם מינונים שונים של תכונות האופייניות למין הביולוגי שלהן ושל תינוקות אנושיים.

ענייני עופרים וילדים
ניתן לראות בחברת הגורים ביער משל לחברת ילדים שכונתית (בנוסף למסרים בעייתיים על היחסים בין המינים, ועל היער כולו כמשל לחברה פטריארכלית). לעתים איבדו החיות את זהותן הביולוגית, כמו בסצנת ההחלקה על הקרח של במבי והארנב ת'אמפר – קריקטורה של אתגר בחיי ילדים ולא בחיי עופרים וגורי ארנבים. אולם אין זה מוצדק לראות את "במבי" בראי ההאנשה בלבד. באולפנים הוחלט "לתת לחיות לספר את סיפורן ככל האפשר", וחלק ניכר מפעולותיהן אכן מושתת על הגוף החייתי ועל הגירויים המצויים בבתי גידול טבעיים. למשל, סקרנותו של במבי מול הפרפר המרחף סביב חוטמו ומתיישב על זנבו, הרחק מראשו המרחרח של העופר, שנדרש לצווארו הארוך כדי לפנות ליצור המעופף – אינה קשורה בלשון או בגוף אנושי. זהו רגע של סקרנות ולימוד ללא צורך במרכיב אנושי. עם זאת, יוצרי הסרט בחרו לתת לבמבי להבין את סביבתו ולהתערות בחברה על בסיס מיון מילולי של הדברים בעולמו. בכך הם מרמזים מבלי משים שהתודעה תלויה בשפה; סצנת לימוד שמות הדברים היא אחת מן הפטפטניות ביותר בסרט דל-מילים זה, ולדעתי הסרט היה מרשים יותר אילו כוננו היוצרים את כל חוויות הלימוד ללא שימוש בשפה, כפי שעשו בהצלחה בקטע האילם עם הפרפר, במפגשים הראשונים של במבי עם גשם ושלג, בניסיונותיו לעמוד ולעבור מכשולים, ועוד.

מות האם
אחת מן הסצנות הבלתי נשכחות בסרט היא מות האם מכדורי ציידים. מראה המוות המפורש, נשקל ותוכנן אך הוחלף בהתרחשות לא פחות אפקטיבית מבחינה רגשית – היצמדות לנקודת-מבטו של העופר, שלא ראה את אמו נופלת במהלך בריחתו וכעת הוא נותר לבדו ביער המושלג והאפל, קורא לאמו. קריאותיו "אימא!" נשמעות כהאנשה מעודנת של רגשות אותנטיים, ודווקא גאולתו של במבי בדמות אביו שבא לטפל ביתום, היא שאינה אמינה. מות האם הוא המוות הראשון שהוצג בסרט של דיסני, ועד היום הוא נחשב כסיבה להורים למנוע מילדיהם לראות את הסרט. המוות ממשיך לרדוף את הדמויות בסרט, כשאחת מן הרגעים המבריקים-מחרידים הוא המראתו של פסיון אל מותו מכדורי הציידים, לאחר שלא הצליח להתגבר על פחדו ולהישאר על הקרקע – עוד סצנה שהשימוש שיש בה בלשון אנושית נראה כתרגום של מציאות חייתית למוסכמות קולנועיות מבלי לפגום באותנטיות.

נגד "אפקט במבי"
ביער של במבי אין טורפים טבעיים. לא פומות ולא זאבים, המסוגלים להרוג כל דמות שמופיעה בסרט (אם כי ציידים כבר חיסלו את רובם באמריקה). הטורף המובהק היחיד הוא הינשוף, אשר מואנש יותר מכל חיה אחרת – בין השאר על-ידי הקטנת טפריו. בנוסף לכך יש בסרט שורה של אוכלי-כל חביבים להפליא למראה – דביבון, אופוסום, בואש ומיני עופות רבים. מינים אלה בטבע נוהגים לאכול חרקים (היוצרים שקלו להכניס לסרט דמויות של חרקים אך השמיטו את כולן) וגם יונקים ועופות קטנים. האידיליה בין-מינית השוררת ביער עד לפלישת האדם היא אפוא מופרכת לגמרי, אם כי זוהי רק אידיליה חברתית – החורף ביער קשה ומפחיד. בנוסף לכך, יוצרי "במבי" הוסיפו למרכיב התינוקי בראשי החיות הגדלה של העיניים והריסים, עיגול צורות וחיזוק הצבעים, וקולות ילדים מתוקים. הצירוף של מתיקות, האנשה וסילוק הטורפים הפך את "במבי" לנקודת-ציון היסטורית: המושג "אפקט במבי" שגור בקרב ציידים אמריקאיים לגינוי אנשים המפגינים קשר רגשי לחיות בר. יש בכך מידה מסוימת של אמת: ההזדהות שמעורר הסרט עם חיות בר אינה מבוססת על הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא על התקשרות רגשית עם חיות ילדותיות, סופר-חמודות, בתוך עולם חלומי.

ובעד "אפקט במבי"
אולם "אפקט במבי" בהחלט אינו תוצאה של רגשנות חסרת דעת, אלא דווקא של ההכרה בכך, שהזוועה שמתרחשת על המסך – כגון ירי שמותיר גורים יתומים – מתרחשת במציאות במלוא העוצמה. "אפקט במבי" הוא ביטוי של הכרת הקהל במציאות, לאחר שלבו נפתח להבחין בה. כך "אפקט במבי" מוביל לא רק להתנגדות לציד, אלא גם למודעות להרג חיות בכלל. לא מוכרת לי עבודה שנעשתה על השפעת הסרט על צמחונות בילדים, אולם קיימות עדויות אנקדוטליות על קשר כזה. למשל, במאמר בכתב-עת של ציידים, מספר מרצה לדת באוניברסיטה בטנסי על סטודנטית צמחונית יחידה בכיתתו. לדבריה, היא הפכה לצמחונית בגיל 8 או 9, לאחר שנודע לה שהבשר המוגש על שולחן האוכל הוא אייל שאביה הרג. "במבי. אתה... הרגת את במבי", היא אמרה לאביה. והפסיקה לאכול בשר.

בשבוע הבא נביא כתבה שנייה ואחרונה על "במבי": דיוקן האדם כאסון טבע

רשימת המקורות תובא עם פרסום הכתבה השנייה

4. פינת התזונה
קוראים שואלים – תחליפי ביצה

שאלה: איזה תחליף יש לביצה שלא גורם סבל לחיות? – אני לא רוצה לפגוע בתרנגולות בכך שאני קונה ביצים, אבל אני לא מכיר תחליפים.
מוטי קורן, באר-שבע

תשובה: התפקיד של ביצים במאפים ובקציצות הוא להדביק את חלקי התערובת. כאשר מדובר במתכונים המכילים ביצה אחת, אפשר ברוב המקרים לוותר עליה או להוסיף שתי כפות נוזלים, מבלי שהמאפה או הקציצה יתפרקו. במתכונים המכילים יותר מביצה אחת, מומלץ להמיר את הביצים במוצרים צמחיים:

• 60 גרם מחית שעועית מבושלת המעורבבת במעבד מזון עם מעט מים
• 60 גרם מחית תפוחי-אדמה מבושלים, המעורבבת עם מעט מים
• 60 גרם טופו המעורבב במעבד מזון עם מעט מים
• 60 גרם חמאת בוטנים המעורבבת עם מעט מים
• 60 גרם טחינה המעורבבת עם מעט מים
• תערובת של כפית קמח חומוס או סויה עם כף מים
• תערובת של שתי כפות קמח, כף וחצי שמן, חצי כפית אבקת אפייה ושתי כפות מים
• חצי בננה מרוסקת במעבד מזון
• רבע כוס רסק תפוחי-עץ או פרי אחר

כל אחת מהתערובות שלעיל שקולה לביצה אחת. יש לזכור כי המוצרים מעניקים גם טעם למתכון, ולכן יש להתאים אותם לסוג המאפה או הקציצה – למאכלים מתוקים מומלץ להשתמש ברסק פירות, ולמאכלים מלוחים מתאימים כל היתר. מחית הטופו וחמאת הבוטנים מתאימות לכל סוגי המאכלים.

יש לכם שאלה בנושא תזונה ובישול צמחיים? – שאלו אותנו! info@anonymous.org.il
לשאלות ולתשובות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il