פעילות

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

ביום א', 5.7.2009, בשעה 19:30, ירצה זהר צמח וילסון בנושא: "תזונה לטבעונים: בעיות בריאות שצריכות לעניין טבעונים – ומניעתן." זאת במסגרת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי אנונימוס בתל-אביב.

למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.

למפגש מוזמנים גם טבעונים/ות בלבד (מי שאינם אוכלים כלל מוצרים מן החי) שאינם פעילי אנונימוס, בתיאום מראש.

תרומת מחשב

אנונימוס זקוקה לתרומות מחשבים במצב טוב. אנא פנו אל erezkat@gmail.com

טבעונות בחיפה

ביום ד', 8.7.2009, בשעה 19:00, יתקיים מפגש של קבוצת הצמחונים והטבעונים בחיפה (גילאי 21 ומעלה). בתוכנית: דיון פתוח על סיטואציות וקשיים שאנו נתקלים בהם ביומיום בנושא הבחירות השונות שאנו עושים באורח חיינו. לפרטים – veg.haifa@gmail.com  או מיכל: 052-4323357

בשבת, 18.7.2009, יתקיים מפגש של קבוצה עצמאית חדשה, בנושא תזונה צמחית חיה (ללא בישול) עם יצירה וארוחה משותפת. נא להודיע מראש על השתתפות rawenergy.north@gmail.com או מיכל 052-4323357, אלה 040-8110683, נועה 04-9541853

כדאי לכתוב: סוסים בתל-אביב-יפו

בכתבה "סוסי האלטע זאכן – בושה לתל אביב" (mynet תל אביב-יפו, 2.7.2009) סוקר יואב זיתון את המפגש הראשון של הוועדה לבעלי-חיים וטבע עירוני, בראשותו של חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות). לדיאנסקי פועל לקידום חוק עזר עירוני שמטרתו למנוע ניצול של סוסים לנשיאת משאות ברחובות תל אביב. כדאי לכתוב לחברי מועצת עיריית תל-אביב ולבקש מהם לתמוך בהצעת החוק.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות; פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה

חדשות

וואלה! בלוג סוללה. בכתבה "אם יש לכם ביצים" (30.6.2009) מספר עידן סייר על בלוג שנכתב מנקודת מבטה של תרנגולת בתעשיית הביצים, ומזכיר את קמפיין אנונימוס נגד מיסוד כלובי הסוללה מכספי ציבור. "בניגוד לרוב המאבקים הנעשים במסגרת של פעילות לזכויות בעלי-חיים, ההתמקדות כאן היא לא בנתונים מספריים מזעזעים (כגון 300 מיליון בעלי חיים הנרצחים בכל שנה בישראל בתעשיות המזון מהחי), אלא בסיפורו של פרט בודד, בעל רגשות ומחשבות כמו כל אחד מאתנו. נולי היא רק אחת מ-7 מיליון תרנגולות הכלואות ברגעים אלה ממש בכלובי הסוללה האכזריים – וכמו כל אחת מהן, היא פרט יחיד במינו, אינדיווידואלי, שרוצה להיות חופשייה, לזכות לגדל את ילדיה, ומעט מקום ללכת."

ynet שריפות. בכתבה "כבר לא נזכה לראות את יער בירייה כפי שהיה" (2.7.2009) מדווחת יעל עברי דראל: "עשרות השריפות שפרצו אתמול  ובמהלך השבוע ברחבי הארץ, כילו מאות דונמים של יערות וחורש טבעי, וגרמו לנזק אקולוגי חמור ששיקומו ייארך שנים רבות. [...]  עם העצים נשרפה מערכת אקולוגית שלמה, ובתוכה מיני צמחים וזוחלים שניזונו מהם ומצאו ביניהם מסתור. רוב היונקים הגדולים כמו הצבאים וחזירי הבר הצליחו להימלט מאימת האש המתפשטת, אך יונקים קטנים וחיות אחרות לא שרדו. האש פגעה בכל המקומות גם בבתי הגידול ובמקומות המסתור של החיות הללו, אבל גם בקינונים על העצים – בין השאר בקינוני דורסים [..] בנוסף, השריפות גורמות נזק ישיר לזוחלים שאינם יכולים לברוח. באירועים האלה אנו רואים להקות של עופות דורסים שממתינים בדרך כלל בשולי השריפה, וטורפות את הזוחלים."

nrg מעריב סחר בכלבים. בכתבה "זהירות, סחר לא הוגן בבעלי חיים" (1.7.2009) מתארת עדי כץ את ייבוא הכלבים "הגזעיים" בישראל: כאלף בשנה ברישיון משרד החקלאות, בנוסף למוברחים הנתפסים אחת לשבוע-שבועיים. מקור הכלבים במשקי הרבעה, שם הם סובלים מטיפול אכזרי. הממונה על חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות: "גור של צ'יוואווה או פקינז אפשר לסגור בתיק קטן או אפילו לשים בכיס. לא מעט מהגורים מגיעים ארצה מתים, או בשלבי גסיסה אחרונים, בגלל תנאי ההעברה הקשים. בפעמים אחרות, המבריחים מחזיקים את הגור על הידיים במטוס, מספרים שזה הכלב הפרטי שלהם, ובחברת התעופה לא תמיד מודעים לנהלים." מן הכתבה עולות ההשלכות של היחס לכלבים כאל סחורה, והמסקנה המתבקשת מכך: לא לקנות כלבים משום מקור שהוא.

nrg מעריב (זמן הדרום) צדוק, שוב. בכתבה "אשקלון: הווטרינר העירוני המודח רוצה להמשיך בעבודתו" (2.7.2009) מדווח רועי צאיג על המשך עלילות הווטרינר העירוני של אשקלון, שפוטר אך ממשיך לעבוד בתפקידו. בית-הדין לעבודה דחה את כניסת הפיטורים לתוקף עד ליום א' הקרוב "בהסכמה של אנשי העירייה", והציע "לשקול אפשרות של ביטול הפיטורים, כנגד הסכמתו של  צדוק לפרוש מרצון לפנסיה תקציבית."

תעלת הימים. הסכמה שהושגה בין ישראל, ירדן והבנק העולמי מקדמת את חיבור ים סוף לים המלח. הוחלט לבצע את השלב הראשון של הפרויקט: הנחת צינור, תת-קרקעי ברובו, לאורך 180 ק"מ של שטחי בר בין ים סוף לים המלח. בתוכנית הזרמת מים מאסיבית לים המלח.

מקורות

צפריר רינת, "הבנק העולמי סותר את הודעתו של סילבן שלום: תעלת הימים עוד לא יוצאת לדרך", הארץ, 30.6.2009.

"לבדוק השלכות סביבתיות של תעלת הימים", nrg מעריב, 28.6.2009.

ynet  שלוליות. בכתבה "אנו באנו ארצה - וכל הביצות במישור החוף נעלמו" (29.6.2009) נמסר על מחקר שמצא כי ב-150 השנים האחרונות הושמדו רוב שלוליות החורף שהיו במישור החוף ונותר פחות מ-10% משטחן. "בעבר כמעט כל הבריכות והביצות לאורך מישור החוף היו במרחק של פחות מקילומטר זו מזו, אך כיום הן מרוחקות פי שניים ויותר, ומקוטעות על ידי כבישים ושטח בנוי. הדבר מקטין את האפשרות של מיני בעלי חיים - בעיקר דו-חיים - לעבור ביניהן."

תזונה

לקראת יום צמחוני בישראל
שיקולים סביבתיים ובריאותיים

חלוקת מזון טבעוני והסברה על-ידי צוות אנונימוס בתל-אביב: למה לא בכל יום שני בחסות העירייה?

"ענף משק-החי מתגלה כאחד משניים או שלושה התורמים העיקריים לקיומן של הבעיות הסביבתיות הרציניות ביותר, בכל קנה-מידה, מהמקומי לעולמי. ממצאי דו"ח זה מרמזים שהנושא צריך להוות מוקד עיקרי למדיניות המכוונת להתמודד עם הרס הקרקע, שינוי אקלימי וזיהום אוויר, מחסור במים וזיהום מים, ואובדן המגוון ביולוגי."

• הרס שטחים טבעיים: "ייצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ." לאור צפיפות האוכלוסין הגדולה בישראל (315.6 איש לקמ"ר בשנת 2007) ברור שמדובר בשימוש בזבזני במיוחד בקרקע. כמו כן, מאחר שישראל מייבאת בשר בקר מדרום אמריקה, גם הדברים הבאים רלוונטיים ישירות לארץ: "התפשטות הייצור של משק-חי היא גורם מרכזי בהשמדת יערות [...] 70% מכלל השטחים המיוערים לשעבר באמזונס הפכו לשטחי מרעה, וגידולי מספוא תופסים חלק ניכר מן השארית."
• זיהום האוויר ושינוי אקלימי: זהו הנתון שצוטט יותר מכל בעולם: "משק-החי הוא גורם מרכזי, האחראי ל-18% מגזי החממה שנפלטים ונמדדים לפי שווה-ערך ל-CO2. זהו חלק גדול יותר מזה של תחבורה."
• בזבוז וזיהום מים: "משק-החי הוא גורם מרכזי בשימוש הגובר במים, ואחראי ליותר מ-8% מצריכת המים העולמית לשימוש אדם, בעיקר להשקיית גידולי מספוא. זהו ודאי המקור המגזרי הגדול ביותר לזיהום מים, התורם לאיטורפיקציה [דישון-יתר במים והתפשטות אצות], אזורים 'מתים' בחופים, הרס שוניות אלמוגים, בעיות בריאות אנושיות, הופעת עמידות לאנטיביוטיקה ובעיות רבות נוספות."

מבט מן האוויר על רפת חלב תעשייתית באורגון: במתקן יש 55,000 פרות

 ולפי נתונים שהוא מפרסם,הוא פולט לאוויר 2.5 מיליון ק"ג אמוניה בשנה.

בישראל הרפתות הקטנות נהרסות בהדרגה  וכיום מוקמת רפת לאלף פרות. (צילום: friendsoffamilyfarmer)

"צמצום ממדי תעשיית משק-החי באמצעות הפחתת הצריכה הוא הדרך האפקטיבית ביותר לצמצום בגזי החממה ממוצרים מן החי. אדם שחי 70 שנה כטבעוני ימנע פליטת [גזי חממה] שוות-ערך ל-100 טונות ל-CO2."*
"אם כל אדם בבריטניה יימנע מאכילת בשר למשך יום אחד בשבוע, הדבר ימנע פליטת גזי חממה בכמות שוות-ערך ל-13 מיליון טונות CO2. התוצאה תמנע יותר פליטת פחמן מהשבתת 5 מיליון מכוניות בבריטניה (10.4 מיליון טונות CO2)."

כלי רכב בתל-אביב: יום צמחוני בשבוע שקול לסילוק 10,000 כאלה מהכבישים. (צילום: david55king)

• במערכות החינוך וההסברה: שיעור או אירוע שבועי בבתי-הספר על חשיבותם של ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים; הפקת אתר אינטרנט על החשיבות שבהפחתת צריכת המזונות מהחי והדרכה לתזונה טובה מהצומח; וחלוקת חומרי הסברה בנושא.
• במערכות ההסעדה: הנהגת תפריט מהצומח במזנונים ציבוריים (בתי-ספר, בתי-חולים, בסיסי צבא, מוסדות השכלה ומקומות עבודה גדולים); הפקת אירועים ציבוריים כגון ירידי אוכל מהצומח וסדנאות בישול מהצומח.
• בעסקים פרטיים: עידוד עירוני להוספת מנות מהצומח (לצד מנות בשריות או כתפריט בלעדי) במסעדות ברחבי העיר ביום הצמחוני, עידוד למתן הנחות על מנות מהצומח במסעדות ובחנויות, ועידוד למתן הנחות על ספרי בישול מהצומח בחנויות הספרים.

*בחקלאות נפלטים מספר גזי חממה, ומשווים את האפקט שלהם לאפקט של CO2 כדי ליצור מדד אחיד.
** נתוני הצריכה חושבו לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם לשנת 2003. ההערכות לכמות גזי החממה שנפלטים במהלך ייצור מוצרי מזון שונים שונות זו מזו במידה ניכרת, והנתונים ששימשו כאן לקוחים מתוך הספר Pendos CO2-Zähler.
*** נתוני הפליטה בישראל לקוחים מדו"ח הלמ"ס המתייחס לשנת 2006.

רשימת המקורות בכתבה תובא לאחר פרסומה באתר אנונימוס

פינת התזונה
סלט נבטוטים ועשבי תיבול

2 ספלים של תערובת נבטי שעועית מאש, עדשים שחורות ועדשים ירוקות (הנחיות להנבטה)

1. קוצצים דק את עשבי התיבול ואת העגבניות.
2. מערבבים את עשבי התיבול והעגבניות עם הנבטוטים.
3. להכנת הרוטב: קוצצים את השום ומערבבים עם השמן, מיץ הלימון והתבלינים.
4. מערבבים את הטחינה עם מעט מים לקבלת תערובת חלקה ומוסיפים לתערובת הרוטב.
5. אוהבי החריף יכולים לקצוץ את הפלפל הירוק ולהוסיפו לרוטב.
6. שופכים את הרוטב על התערובת ומערבבים.
7. קולים את הגרעינים עד שהם משחימים קלות, ומפזרים על הסלט עם ההגשה כדי שישמרו על פריכות.

מתכון: עינת סטולר