פעילות

משמרות בחיפה

משמרת הסברה למען בעלי-חיים במשקים תתקיים ביום ב', 13.8.2007 בשעות 17:00-19:00, במרכז זיו (ברח' טרומפלדור). המשמרת ב-2.7.2007 בוטלה באופן חריג.

לפרטים – נטע: 054-3053113 netacas@nana.co.il

כדאי לכתוב

ציד ב-ESPN. בכתבה "ערוץ ESPN מציג: ציד חיות כספורט" (ynet, 25.7.2007) מדווחת מירב קריסטל שערוץ ESPN משדר תוכנית המציגה הרג חיות כגון קאריבו קנדי, תרנגולי הודו ודובים שחורים בתור שעשוע ו"ספורט". בעקבות תלונות הצופים, נמנע שידור חלק מהפרקים, אולם הנהלת הערוץ מסרבת להוריד את שאר הפרקים מהמסך בתירוץ שפרקי הציד כבר כלולים בחבילה שנרכשה מחו"ל. ESPN משודר ב"הוט" בערוץ 59, וב"יס" בערוץ 52.

הוט, דואל; הוט, מספרי טלפון
יס, דואל; יס, טלפון: 2080*, 1-800-20-8000

חזירים בכרמל. בכתבה "חזירי הבר מסכנים תושבים בכרמל" (ידיעות חיפה, 2.8.2007) מספרים דניאל סיריוטי ואיל לרמן על תושב שכונת ורדיה בחיפה "שלטענתו כמעט הותקף על-ידי חזיר בר שחדר לגינת ביתו". זהו שבוע שני ברציפות שהעיתון מפרסם הפחדות בעניין חזירי הבר (אולם שימו לב בכתבה לתגובה המעודדת של סגן ראש העיר, גלבהרט). כדאי לכתוב לעיתון ולעיריית חיפה. נקודות אפשריות:

• החזירים בורחים למסתור שהם מבחינים באדם. רק חזיר פצוע או לכוד, שאינו יכול להימלט, עשוי לתקוף. למעט מקרים כאלה, נראה שמעולם לא הותקף אדם על-ידי חזיר-בר.
• רשות הטבע והגנים ממליצה לתושבים לנקוט באמצעים להרחקת חזירי הבר: להחזיק כלב בחצר; לסלק בלוטי אלון הנופלים על הארץ ומושכים חזירים; להניח מכלים פתוחים עם חומר דוחה (כמו אקונומיקה) על נתיב הגישה של החזיר; להניח בחצר רדיו דולק בלילה; להימנע מפגיעה בחזירי הבר ומכל ניסיון לפתותם במזון או ללטפם.
• הרחקת חזירי בר באמצעים לא אלימים לא נחקרה בארץ ביסודיות ולא נוסתה בחיפה. יש צורך בנתונים רבים מהשטח כדי למצוא פתרונות מתאימים להרחקת החזירים מן השכונות.

ידיעות חיפה, ת.ד. 4039 חיפה, פקס 04-8645430 yedhaifa@spotnik.com
מר יונה יהב, ראש עיריית חיפה, עיריית חיפה, חסן שוקרי 14, חיפה 31047; פקס: 04-8356020; דף יצירת קשר

ד"ר דרור דגן, מנהל השירות הווטרינרי בחיפה, רח' אבא הלל סילבר 22, חיפה; פקס 04-8237754; pniotz@haifa.muni.il
פוסטר בגירסה להדפסה

מאחורי המסכה

ההקרנות הקרובות של הסרט "מאחורי המסכה" (ראו סקירה של הסרט), הכניסהחופשית:

• סינמטק ירושלים (דרך חברון): יום א', 5.8.2007, בשעה 21:30
• סינמטק חיפה (שדרות הנשיא 142): יום ג', 14.8, 19:00
• סינמטק שדרות (רח' הדגל 4): יום ג', 14.8, 21:00

שירות לאומי באנונימוס

בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס, בת"א. לפרטים נוספים

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

וואלה! (חדשות 10) צואת פרות. בכתבה "חשמל מזבל פרות – מסריח אבל יעיל" (28.7.2007) מציגה רוני מלכאי שיטה להפיכת צואת פרות לחשמל. ההמצאה עלולה להפוך כל צרכן חשמל לאדם התורם בעקיפין לעינוי פרות. הכתבה מציגה את ההמצאה כשיא של קדמה סביבתית, אולם בפועל משק החלב הוא גורם משמעותי לנזק סביבתי.

מקור ראשון קוסמטיקה. בטור "מנגלה באמבטיה שלי" (30.7.2007) מציגה חגית כהן בסגנונה הקולח והסוחף עובדות מודחקות: "נלהבים מניחוחות תכשירי הקוסמטיקה ומרקמם העדין, רבים מאיתנו שוכחים שצחנה קשה עולה מתמרוקי הבית והגוף הללו: כולם נוסו על בעלי-חיים."

ynet הרעלה, שוב. בכתבה "בית-אל: הפעילים נובחים – וההרעלה עוברת" (29.7.2007) מדווח ארז ארליכמן: "כדי 'להיפטר' מהכלבים המשוטטים בבית-אל, הווטרינר הרשותי ד"ר אפרים קרן החליט לפזר ביישוב רעל קטלני. בעקבות מחאתם של פעילים למען בעלי-חיים ופניית ynet, משרד החקלאות הודיע על ביטול ההרעלה. 'הווטרינר לא נקט בכל הצעדים האחרים'." בראשית שנת 2006 תועדה מעורבותו של יוזם ההרעלה, ד"ר קרן, בהתעללות שיטתית בחיות במסגרת כהונתו כווטרינר רשותי. נגד קרן הוגש כתב אישום אולם בהתערבות משרד החקלאות הוא לא הועמד לדין פלילי ונשאר בתפקידו.

הארץ דגים באילת. בכתבה "הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת ממתינה להחלטת מזוז" (31.7.2007, עמ' א11) מדווח צפריר רינת על ניסיונו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, לעכב בשנתיים את הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת בניגוד להחלטת הממשלה. ההכרעה בעניין נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. החברות "דג סוף" וערדג" ניהלו עסקי דגים ללא רישיון והקימו מבנים וכלובים ללא היתר בים וביבשה, ולמרות זאת קיבלו מבתי-המשפט הסדרי טיעון.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ דגים בקישון. בכתבה "דייגי חיפה: הרגו את הפרנסה וגם אותנו" (29.7.2007, עמ' א1) כותב פאדי עיאדאת על דייגים ואגב כך מגלה כמה פרטים על סבלם של הדגים במפרץ חיפה, הן מזיהום והן מדייגים: "בבדיקה שערכה רשות נחל הקישון לאחר אחת ההרעלות הגדולות, במאי בשנה שעברה, נמצא ברקמת הזימים של הדגים חומר זרחני שמקורו בקולחים שמזרים מפעל 'חיפה כימיקלים' לקישון. אלפי דגי בורי ואמנון צפו מתים, במורד הנחל. [...] . למנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, חיים אנג'ולי, יש גם טענות נגד הדייגים. 'דג הגדל באזורנו הוא קטן פי כמה מאחיו הגדל לאורך חופי איטליה, למשל. הדייגים יורים לעצמם ברגל – הם משתמשים ברשתות שתופסות גם את הדגים הקטנים וגם את הדגים הגדולים. בכך נמנעת גדילתו של דור דגים נוסף'."

שריפות בכרמל. בכתבה "רשלנות בשריפת פסולת גרמה שריפה בכרמל" (2.8.2007 ,ynet) מדווחת שרון רופא-אופיר על שריפת ענק באזור פארק שוקף שבכרמל בעקבות רשלנות (2.8.2007), ועל שריפה נוספת שפרצה במקום יום קודם. הארץ ("32 הצתות בחודשיים", 2.8.2007) מדווח שבשריפה זו  נהרסו 70 דונם של חורש טבעי. המציתים לא נתפסו ומכבי האש מאשימים את המשטרה בהזנחה (דניאל סיריוטי, "המשטרה אינה פועלת למניעת ההצתות בכרמל", 2.8.2007).

הארץ TheMarker תעמולת מפטמים. בטור "דור אחרון לחקלאים" (1.8.2007, עמ' 5) ממשיכה מערכת TheMarker לתת במה למפטמי אווזים בקידום ענייניהם העסקיים. הכותב, יו"ר ארגון מגדלי האווזים, חי בנימיני, המוצג כ"מושבניק מכפר יחזקאל", מציג סילופי עובדות טיפוסיים. למידע על החלטת הממשלה בעניין פיטום עופות המים ועל סגירת ענף הפיטום

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet  חתולים ברמב"ם. בכתבה "עשרות הפגינו נגד סילוק חתולי בית החולים רמב"ם" (29.7.2007) מדווחת תמר דרסלר על הפגנה בעקבות פעולות בי"ח רמב"ם נגד החתולים החיים בשטחו. אחת המפגינות, רופאה שעובדת בבית-החולים הדסה עין כרם, אמרה לכתבת: "גם אצלנו, בהדסה, חיה להקה של חתולים מעוקרים ומסורסים. בניגוד לחתולי רמב"ם, הם אינם נכנסים למחלקות כיוון שבית החולים מקפידים לסגור את הפתחים".

nrg מעריב חום. בכתבה "רק שלא ילחיתו למוות" (29.7.2007) מסביר הווטרינר ד"ר דיוויד רוזנבלט כיצד לטפל בחיות כדי שיעברו בשלום את גל החום.

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

 המרמוסטים מקיימברידג' וניסויים בחיות בבריטניה

ב-27.7.2007 פסק בית-המשפט הגבוה בבריטניה ששר הפנים פעל שלא כחוק במתן רישיונות לניסויי מוח פולשניים בקופי מרמוסט, וכשל בכך במילוי חובתו למזער את הסבל של החיות בניסויים. הרקע להחלטה הוא חקירה סמויה שערך הארגון BUAV במעבדה לחקר המוח באוניברסיטת קיימברידג'.

מרמוסט בגן חיות (Raimond Spekking, Wikimedia Commons)

הניסויים בבריטניה
במעבדות בבריטניה נפגעות יותר חיות מאשר בכל מדינה אחרת באירופה: לפי הנתונים הרשמיים, בשנת 2006 נערכו במדינה זו 3,012,032 הליכים מדעיים בחיות. בבריטניה קיים "חוק החיות (הליכים מדעיים) 1986", ועל הנייר הוא נחשב כאחד מהחוקים המתקדמים בעולם להגבלת הפגיעה בחיות במעבדות. שלא כמו החוק הישראלי, החוק הבריטי לוקח בחשבון את הפגיעה בחיות ודורש לבצע הערכה של עלות (לחיות) לעומת תועלת (למחקר) כתנאי למתן רישיון לבצע ניסויים מסוימים בחיות. אולם ביצוע החוק תלוי במשרד הפנים, הממונה על מתן הרישיונות. את המידע על הניסויים מקבל המשרד מהנסיינים, אשר כצפוי נוטים להפריז בחשיבות המחקר ולהמעיט בהערכת סבלן של החיות. פקידי המשרד אמורים לבדוק טענות אלה באופן ביקורתי, אולם הם לא עושים זאת. הזנחה זו תואמת את מדיניות ממשלת הלייבור, אשר מצדדת באופן גורף בניסויים בחיות, כפי שניתן להתרשם מהצהרות פומביות של בלייר במהלך כהונתו כראש ממשלה. תחת הסיוע הממשלתי (שמתבטא גם בתקציבים) אין זה מפתיע שבשנים האחרונות קיימת עלייה בהיקף הניסויים בחיות בבריטניה, ומספרם ב-2006 הוא הגבוה ביותר שנרשם מאז 1991. המספר הוא רק חלק מהתמונה; מספר הניסויים ללא הרדמה עלה ל-1,856,200, ומספר ניסויי ההרעלה עלה ל-420,500. הניסויים מסווגים לפי שלוש רמות של סבל שהם צפויים לגרום לחיות, בנוסף על ניסויים לא מסווגים, הנערכים תחת הרדמה. רק הניסויים שמסווגים ברמת הסבל הגבוהה, סבל "ניכר", צריכים לעבור ועדה בדיקה מיוחדת, ואילו האחרים מקבלים רישיון בקלות. ההנחיות מגדירות סבל "ניכר" בתור הליך ש"עשוי להוביל לסטייה גדולה ממצבה הבריאותי ומרווחתה הרגילים של החיה". לפי הסיווג הרשמי מאז שהפכו נתוני הסיווג לפומביים ב-1998, הסיווג של סבל "ניכר" עומד על שיעור יציב: 2% בלבד.

המשפט
הארגון הוותיק BUAV (האיחוד הבריטי לביטול הוויוויסקציה) השתמש בנתונים מהמעבדה לחקר המוח באוניברסיטת קיימברידג' כדי להוכיח שמשרד הפנים מועל בתפקידו באופן יסודי. בין חודש מרץ 2000 לינואר 2001 החדיר הארגון חוקרת סמויה למעבדה כעובדת, והיא תיעדה סבל קיצוני בקופי מרמוסט, במסגרת שלושה פרויקטים מתמשכים של ניסויים שנערכו במחלקה. משרד הפנים העניק לניסויים רישיון תחת הסיווג סבל "בינוני". תוצאות החקירה נחשפו זמן לא רב לאחר סיומה, ובשלב הראשון הסתיימה החשיפה בטיוח: בשנת 2003, קבע "המפקח הראשי על החיות (הליכים מדעיים)" שהניסויים במרמוסטים בקיימברידג' סווגו כהלכה. הארגון המשיך להיאבק, ובשנה שעברה זכה בתמיכה משמעותית ראשונה מבית-המשפט, שהסכים להגן על BUAV בהליך משפטי, המאפשר לארגונים וליחידים להגיש עתירה נגד רשויות בשם האינטרס הציבורי מבלי לחשוש שייגזר עליהם לשלם את הוצאות המשפט. השימוע בעניין קיימברידג' החל בבית-המשפט הגבוה בלונדון ב-23.7.2007. הדובר הבולט, שצוטט בהרחבה בעיתונות הבריטית, היה הזואולוג מייקל בולס, שייעץ לממשלת תאצ'ר בתהליך החקיקה בשנות ה-80; בולס הוא גם אביו של אחד משרי הקבינט הנוכחי. פרופ' בולס אישר שהניסויים במרמוסטים בקיימברידג' גרמו להם סבל קשה, וצוטט ב-BBC באומרו: "איני סבור שהצעת החוק הייתה מתקבלת אלמלא הכול היו מאמינים שתהיה התקדמות הרבה יותר גדולה במשך עשרים שנה. אנשים קיבלו אותו על בסיס של הבטחות כנות לשינויים יסודיים, אבל אני לא חושב שאלה התרחשו."

הפסיקה
ב-27 ביולי פסק השופט מיטינג לטובת BUAV וקבע ששר הפנים פעל שלא כחוק במתן רישיונות לניסויי המוח במרמוסטים בקיימברידג' תחת הסיווג של סבל "בינוני" במקום סבל "ניכר". השופט מצא אפוא שהממשלה כשלה במילוי חובתה להבטיח מזעור של הסבל לחיות בניסויים, וכן שהמידע שנמסר לציבור אינו אמת. החלטת השופט היא הישג ענק של BUAV מול החזית המאוחדת שמציגים הוויוויסקטורים והממשלה, אולם למשרד הפנים יש עדיין אפשרות ערעור. במידה שהמשרד ייכשל בערעור, הממשלה תצטרך "לבחון מחדש" את מערכת סיווג הניסויים בחיות. יש להזכיר, שבית-המשפט דחה שלוש טענות חשובות אחרות של BUAV, על כך שיש לסמן את מות החיה בתור "תוצאה פוגעת" בטופס המוגש למשרד הפנים, ועל המחדלים של אוניברסיטת קיימברידג', הן בביצוע הליכים שלא כחוק והן בטיפול כושל בחיות לאחר הניתוח.

מרמוסט בכלוב בקיימברידג': חיים בין סורגי מתכת עירומים במקום צמרות עצים ביער. אפילו התקנת השרשרת על הצוואר

הייתה מאורע טראומטי בחיי המרמוסט, שנאבק בכל כוחו כדי להתחמק מכך. (מתוך חקירת BUAV)

החקירה
כדי להיווכח עד כמה נכשל משרד הפנים במילוי תפקידו, יש לחזור לתוצאות חקירת BUAV – שהיא אחת מהחקירות הסמויות המפורטות ביותר שנערכו במעבדה כלשהי. נוכל להזכיר כאן רק מעט מהמידע שנאסף.

• הכליאה. מחקרי המוח בקיימברידג' נערכו ב"מושבה" בת 500-450 קופי מרמוסט. המדובר בקופים שחיים בטבע במשפחות גדולות במעבה העצים, משוטטים קילומטר או שניים ביום ומקדישים יותר ממחצית זמנם לחיפוש אחר מזון מגוון של פירות, עלים וגומי המופרש מעצים. באוניברסיטת קיימברידג' הם נכלאו בכלובי מתכת קטנים ונטולי גירויים – בניגוד להוראתו הכללית של החוק, המתייחס מפורשות לסיפוק צורכיהם ההתנהגותיים, ובניגוד להמלצות "התאחדות האוניברסיטאות לרווחת בעלי-חיים" (UFAW). תוצאות הכליאה הקשה ניכרו בהתנהגויות סטריאוטיפיות כמו סיבובים בלתי פוסקים בכלוב ומריבות אלימות במשפחות שהוחזקו יחד כגרעין רבייה.
• הרעבה והצמאה. הניסויים כללו בדרך-כלל ביצוע מטלות שונות בכפייה, וכדי להשיג שיתוף-פעולה, סיפקו למרמוסטים תגמול בצורת מזון או משקה לאחר הרעבה או הצמאה, במשטר שנמשך עד שנתיים וחצי. ההצמאה המקובלת הייתה מתן שתייה רק במשך שעתיים ביממה. ההרעבה כללה מניעת ארוחת בוקר, או מתן חצי מנה או מזון שמרמוסטים לא אוהבים. המרמוסטים הרעבים התייסרו במיוחד כשראו את שכניהם מקבלים אוכל. החוקרת תיעדה הזנחה רבה במתן מזון בסופי שבוע ובחגים. בנוסף להרעבה ולהצמאה, החוקרים הונחו להעניש מרמוסטים במכות מפחידות על התיבה שהם כלואים בה ובכליאה בתיבה זעירה.
• הניתוחים. שלושת הפרויקטים כללו גרימת נזק למוח המרמוסט. חלק מהקופים עברו ניתוח שכללו ניסור חלק מהגולגולת, הרס חלק מהמוח והחזרת הגולגולת המנוסרת והשרירים שמעליה למקומם. בעורפם של חלק מהמרמוסטים השתילו לאחר גרימת הנזק המוחי מתקן המשחרר תרופה ניסויית, והחליפו אותה פעם ביום עד שלושה ימים בהליך כירורגי. הליך כירורגי נפוץ אחר היה השתלת מכשירים למדידת לחץ הדם ופעימות הלב בעורק הבטן הראשי של המרמוסט. בכל הניתוחים, גם הקלים לכאורה, נרשמו תקלות, מהתעוררות מההרדמה במהלך הניתוח ועד לדימומים קשים שהביאו למוות. החוקרת תיעדה גם מספר מקרי הזנחה חמורים של קופים לאחר הניתוח העיקרי. היא מציינת ארבעה מקרים, של הזנחת המרמוסט ללא כל השגחה במשך 16-15 שעות לאחר הניתוח.
• לאחר הניתוח. המרמוסטים עברו סבל איום בעקבות הניתוח. בין התופעות שזוהו היו כאב, מצוקה, דימום מהראש, עוויתות, הקאה, רעידות, התנפחות, איבוד חום גוף, הפסקת אכילה ושתייה, תנועות לא נורמליות כמו סיבוב הראש או כל הגוף, אובדן היכולת להשתמש בזרוע או בצד גוף שלם, איבוד שיווי משקל והפרעות ראייה. לטווח הארוך, החוקרים הזכירו ברשימותיהם נכויות גופניות, פגיעה בזיכרון וביכולת הלמידה, אובדן משקל והפסקת הטיפוח העצמי. כמובן, הנזקים הנפשיים שנגרמו למרמוסטים גדולים יותר לאין ערוך.
• הניסויים. האימון לניסויים החל שלושה חודשים לפני הניתוח והמשיך במשך כל תקופת הניסוי (עד למעלה משנתיים). במהלך הניסויים נכלאו המרמוסטים בתיבות פרספקס זעירות. בפני חלקם הוקרנו דימויים, שעוררו בהם לעתים פחד עז. מבדק אחר נערך בקופים שבקושי יכלו להזיז זרוע או צד גוף שלם לאחר ההרס שבוצע במוחם. את הקופים האלה אילצו להשתמש באברים הפגועים, למשל על-ידי הדבקת הזרוע התקינה לגוף בנייר דבק, כשרק הזרוע הפגועה יכולה לשחררה. בניסוי אחר גרם הנזק המוחי למרמוסט להסתובב בכיוון מסוים, ובמבדק כלאו את הקוף בתיבת פרספקס למשך שעה של סיבובים כאלה. לחלק מהקופים ניתנה זריקה שהחריפה את הסיבובים. המרמוסטים בכו, הסתובבו בפראות ופיהם העלה קצף.
• את כל המרמוסטים הרגו בתום הניסוי.

לסרט שצולם במעבדה על-ידי החוקרת הסמויה (קשה לצפייה)

למעלה: גור מרמוסט בכלוב בקיימברידג', ומרמוסט בוגר העובר טיפול אגרסיבי.

למטה: מרמוסט בקיימברידג' לאחר ניתוח שפגע במוחו. (מתוך חקירת BUAV)

המאבק בעיצומו
השלכות הפסיקה של בית-המשפט הגבוה עדיין רחוקות מיישום בשטח. בינתיים, הנתונים לשנת 2006 מצביעים לא רק על עלייה בהיקף הניסויים, אלא גם על מגמה: יותר דגים ועכברים, ובעיקר עכברים שעברו שינוי גנטי. מספר הניסויים בחיות שעברו שינוי גנטי עלה בשנה החולפת ל-1,035,343. סקר לאומי שנערך בשנת 2003 מצא, ש-76% מהציבור הבריטי חושב שהממשלה צריכה לאסור ניסויים הגורמים כאב, סבל ומצוקה לחיות או נזק מתמשך. אולם הממשלה פועלת בכיוון ההפוך. כיום מבקש משרד הפנים להחליש עוד יותר את מערכת הבקרה הרעועה שלו. תחת הכותרת המטעה "בקרה משופרת", הוא מקדם את האינטרסים של תעשיית התרופות בהפחתת המידע הנדרש לצורך קבלת רישיון לפרויקט, בנוסף על צמצום הדיווח הנדרש על התנהלות הניסוי. הדבר יקשה עוד יותר לבצע את מה שנקרא "הערכת עלות-תועלת" של טופסי הבקשה לרישיון. הניצחון של BUAV בבית-המשפט נותן תקווה לבלימת מהלך הרה-אסון הזה.

עכבר שעבר הנדסה גנטית ונולד ללא גן המגן עליו מפני סוכרת (מימין)  לעומת עכבל רגיל. (צילום: Zandong Yang/UVA). עכברים נכים מלידה הופכים בהדרגה להיות הוקרבנות הנפוצים ביותר של המחקר המדעי.

מקורות

Witness the Cutting Edge of British Medical Research, Zero Option (The British Union for the Abolition of Vivisection – BUAV), accessed 3.8.2007.
Mike Taylor, "Victory for Animal Rights Group against Testing", The Independent, 28.7.2007.
"Government Found Guilty of Misleading Public over Animal Suffering", BUAV, 27.7.2007.
"Review Ordered on Lab Test Labels", BBC News, 27.7.2007.
"The Ethics of Animal Experiments" (letters), The Guardian, 26.7.2007.
"Britain’s Shame: New Figures Reveal 15 Year Vivisection High",  Uncaged Campaigns, 25.7.2007.
Steve Connor, "GM Mice Raise Animal Tests to Highest Level for 15 Years", The Independent, 24.7.2007.
"Government Accused on Animal Tests", Press Association, 23.7.2007.
"Court Review for Animal Testing", BBC News. 23 July 2007.
An Investigation by the BUAV into Primate Research at Cambridge University, revised edition, BUAV, August 2002.

---

פינת התזונה 
ג'לי פירות מאגר-אגר בסלסלת אבטיח

אגר-אגר הוא תחליף ג´לטין צמחי קל לשימוש, הניתן להשגה בחנויות טבע. הוא ידוע גם בתור אגר או פתיתי קאנטן. חבילה של 28 גרם מספיקה להכנת כעשרים כוסות ג´לי (5-4 ליטר).

חומרים
4 כוסות מיץ פירות (ניתן להמתיק לפי הצורך ברכז תפוחים או ממתיק אחר)
4 כפות גדושות אגר-אגר
2 כוסות פירות

הכנה

1. שמים את מיץ הפירות בסיר ומפזרים מעליו את פתיתי האגר-אגר לפני תחילת החימום.
2. מביאים לרתיחה על אש בינונית ללא ערבוב. מרתיחים 5-3 דקות, מערבבים מדי פעם עד להמסת הפתיתים. יוצקים מעל הפירות בכלי להגשה או בקעריות אישיות.
3. מקררים שעה-שעתיים עד להקשחת הג´לי.

הצעה

• חותכים אבטיח בצורת סלסלה – חצי אבטיח תחתון וידית שמשאירים מהחצי העליון. את שולי החצי התחתון חותכים בזיגזגים.
• מוציאים כדורים בעזרת כלי המיועד לכך מתוך האבטיח ומתוך מלון נוסף. את שארית הפרי מרסקים לקבלת מיץ. ממלאים את סלסלת האבטיח בכדורים. מכינים ג´לי מהמיץ על פי ההוראות ויוצקים לתוך האבטיח. אם אין מקום באבטיח, מכינים כמות נוספת בכלי נוסף.
• ניתן לקשט בעלי נענע.

אגר-אגר, מימין לשמאל: אצה שממנה מופק המוצר; אבקה להמסה; ג'לי

מתכון: אמנונימוס י., פורום צמחונות וטבעונות בנענע