זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, שי חרמון, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

(לקראת התכנסות ועדת החינוך!):

משמרות מחאה קבועות:
חיפה: כל יום ב' בשעה 17:30, מול מסעדת "הבנק" (מול גן האם). לפרטים: אלכס 052-8983805
הקריות: כל יום ב' בשעה 16:00, בצומת מסעדת מוצארט (בכניסה לקריית מוצקין). לפרטים: הדס, טל. 054-5311230 hadas_lan@walla.co.il
רחובות: לפרטים - יצחק: 052-5602576
הרצליה: לפרטים - אורי: 050-7923232
נתניה: בימי ה' בערב בצומת הסמוך לחנות "איקאה". לפרטים - דני: 09-8919927
ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים לחלוקה ולהדבקה, ומי שגר/ה בקרבת כביש מרכזי מוזמן/ת לתלות בחזית הדירה כרזה: "פיטום אווזים כבד על המצפון". לפרטים ולפעילות נוספת – נעמי: 050-5784663
אפשר לעזור גם מהבית: כתוב/י לחברי ועדת החינוך בבקשה שיפעלו להפסקת הפיטום!

אוניברסיטת בר-אילן

הפגנה נגד ניסויים בקופים: ביום ג', 9.11.2004, ב-11:00 בבוקר, תקיים האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים הפגנה בכניסת הרכב של האוניברסיטה, רח' קרן היסוד (מול המרכז המסחרי). הקמת מעבדות הקופים במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן הושלמה, וגורי הקופים מחוות מזור צפויים להגיע לשם בכל יום. הנהלת האוניברסיטה מסרבת להידברות עם האגודה, מסרבת להקמת ועדה אתית מיוחדת בנושא ולדברי האגודה גם משקרת לציבור ביודעין.

פרטים נוספים – צמרת: 050-8870347 ענת: 050-8870348

לוח ההיכרויות – פרסום

לצורך פרסום לוח ההיכרויות לצמחונים/יות, דרושים מתנדבים המוכנים לתלות עלונים על לוחות מודעות במקומות שיש בהם קיים קהל יעד פוטנציאלי. לוח ההיכרויות אינו מתפרסם  באמצעים אחרים  ומידת חשיפתו תלויה בהתנדבות.

לקבלת עלונים: veg_project@walla.co.il

בעיתונות הישראלית

ynet פיטום אווזים. בכתבה "פיטום האווזים: קריאה 'לפטם את השר כץ'" מסקרת אורלי פופר משלוחי תירס לשר החקלאות, ישראל כץ, על-ידי פעילי אנונימוס, במחאה על הסחבת שנוקט המשרד בכל האמור ליישום פסיקת בג"ץ בנושא וניסיונותיו לעקוף אותה.
עוד כתבות בנושא: בנענע וב-nfc.

ידיעות אחרונות טבח חזירים. בכתבה "הם מפוצצים גם חזירים"  (3.11.2004 מדור 24 שעות, עמ' 10) מדווח ראובן וייס על פיצוץ 20 חזירים בצה"ל בשבוע שעבר, כניסוי לבדיקת התפקוד של חיילי חיל הרפואה בנפגעי הדף. האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים הביעה מחאה, אך צה"ל המשיך בשלו.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

הארץ סימון כלבים. בכתבה "תלוי בווטרינרים" (4.11.2004 עמ' ב1) מדווח דוד רטנר על החוק להסדרת רישום כלבים, שנכנס לתוקף השבוע. החוק כולל גם תקנות, הקובעות כי יש מיני כלבים מסוכנים יותר ופחות, חובת עיקור למינים המסוכנים וסנקציות נוספות. כתבות נוספות בנושא: ynet, הארץ.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ תנובה שוחטת. בכתבה "תנובה חנכה בית מטבחיים בבית שאן בהשקעה של 100 מיליון שקל" (כלכלה, 1.11.2004 עמ' ג8) מדווח עמירם כהן על פתיחת בית-המטבחיים הגדול בישראל, שנועד לשחוט 60 אלף עגלים בשנה. קראו עובדות על שחיטת יונקים בישראל. לכתבה נוספת בנושא.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

עכבר העיר טרנד צמחוני. בכתבה "ירוק עולה" (28.10.2004, גם בוואלה!) מכריזה שירי כץ על טרנד צמחונות בתל-אביב ומסקרת מסעדות שיש בהן אפשרויות צמחוניות רבות. 

nrg מגילת זכויות. בכתבה "היקום דורש תיקון" (1.11.2004) מביא ד"ר אבשלום אליצור את האלטרנטיבה שלו למגילת זכויות האדם שנחתמה באו"ם בשנת 1948. במגילה המוצעת ניתן מקום של כבוד לכלל בעלי-החיים על כדור הארץ, ולטבע כמות שהוא. יש לציין, שארגון WSPA פועל להבאת האו"ם לנסח הצהרת רווחת בעלי-החיים.
 
הארץ פיצוי לכלבה נפגעת טרור. בכתבה "הכלבה ניקיטה שנפגעה מרקטת קסאם תובעת פיצויים" (3.11.2004 עמ' א 8) מביא יובל אזולאי את סיפורם של מיכאל איזנברג וכלבתו ניקיטה, שנפצעה מרסיסי רקטת קסאם שנחתה ליד מלונתה בשדרות, ונדרשה לטיפול רפואי. איזנברג מבקש מהמדינה פיצוי עבור הכלבה, כפי שמגיע לכל נפגע טרור.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים - אורי: tzone@walla.com 050-7923232

יומן חייתי 4 - התוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרנת בערוץ 25 - מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

ולגרעין הפעילות החדש באילת - תמר: 053-919830
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע; nrg מעריב

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. בין המרעה למשחטה
שיטות חלופיות בתעשיית החזירים

בכתבות קודמות סקרנו את השיטות העיקריות לטיפול בחזירים במדינות המתועשות: כליאה בתאים זעירים בהריון ובהנקה, גמילה בטרם עת וצפיפות רבה עד להובלה והשחיטה. לחץ הצרכנים באירופה הביא לפיתוחן של שיטות גידול פחות אלימות ולחקיקה שמטרתה להבטיח רווחה יחסית לחזירים עד לשחיטה.

המגמות
משנות השבעים ואילך, עם עלייתו של העניין הציבורי ברווחת בעלי-החיים במדינות המתועשות, החלו להופיע מגמות נגד עינוי החזירים בחקלאות המתועשת. דרישת הצרכנים ל"בשר אורגני" או "בשר ממרעה חופשי" ורפורמות בחוקי האיחוד האירופי ומדינות מסוימות בעולם (בריטניה, שבדיה, ניו זילנד ועוד) מנסות לעמוד מול מגמת התיעוש הכללית. התיעוש המהיר ביותר נערך בארצות-הברית, שם, למשל, ירד מספר המשקים ב-70% בין השנים 1980 ל-1994. בדרום אירופה ובמזרחה, מתפשט התיעוש בקצב איטי יותר אך המגמה ברורה.  באיטליה (1996) למשל, החזיקו 91% מכלל משקי החזירים פחות מעשרה חזירים (לעומת 4% בלבד בהולנד); למרות התפוצה הגבוהה כל-כך של משקים קטנים ולא מתועשים, רוב החזירים באיטליה (69%) כבר הוחזקו במשקים בני אלף חזירים ומעלה. בשנים האחרונות נפתחה אירופה לייבוא מסיבי מארצות-הברית (ובכלל זה כניסת תאגיד החזירים סמית'פילד לפולין) וקיימת סכנה שגם החוקים האירופיים המבטיחים ביותר, לא יוכלו להתחרות בבשר הזול של חזירים, שגדלו במשקים אמריקאיים מתועשים ביותר. אם כן, השיטות שנחשבות כחלופיות למשקים המתועשים, צפויות להישאר חריגות.

החוק האירופי
בשנת 2001 התקבלו באיחוד האירופי תיקונים לחוק רווחת בעלי-החיים, שאמורים לשפר את תנאי החיים של החזירים. רוב ההוראות נכנסו לתוקף ב-1.1.2003; כמה הוראות חשובות נכנסו לתוקף ב-2003 רק לגבי דירים חדשים, ורק בתחילת שנת 2013 הן ייכנסו לתוקף לגבי כל המשקים בתחומי האיחוד. המדובר בתיקונים נקודתיים, שאינם משנים את מגמת התיעוש, והנה כמה מהעיקריים שבהם:

• אסור להחזיק את החזירים בחשכה מתמדת (מנהג רווח כיום בדירים רבים, "להפחתת תוקפנות") אלא חובה לספק להם אור משמעותי (40 לוקס) במשך 8 שעות ביום לפחות.
• לחזירים חייבת להיות גישה למקום נקי, שם יוכלו לשכב בנוחות מבלי שיהיה להם חם או קר מדי – לעומת הלכלוך, החום, הקור והרטיבות המתאפשרים כיום.
• לחזירים צריכה להיות אפשרות לנוח ולקום באופן נורמלי – לעומת הצפיפות הנהוגה כיום.
• לחזירים צריכה להיות גישה מתמדת לחומר שניתן לנבור בו ולהזיזו (קש, נסורת וכדומה) – כנגד המגמה לכלוא אותם במבנה בטון עירום.
• לזכרים המוחזקים לרבייה תהיה אפשרות לראות, לשמוע ולהריח חזירים אחרים (החל מ-1.1.2005) – לעומת הבידוד הנהוג כיום.
• מותר לגמול חזירים רק כשמלאו להם שלושה שבועות – לעומת המגמה להוריד את גיל הגמילה.
• אסור לקצוץ זנבות ושיניים של גורים כעניין שגרתי (נוהג מקובל כיום) אלא יש לוודא קודם לכן שיש בדיר תוקפנות יתרה ולנסות להפחיתה באמצעים אחרים, כגון הפחתת צפיפות.
• השטח המזערי שיוקצב לכל החזירים יגדל; למשל חזיר במשקל 100-85 קילוגרם יקבל 0.65 מ"ר – שטח זעיר אך כפול מהמקובל בדירים רבים (החל מ-1.1.2013).
• אסור להחזיק חזירות על רצפת טפחות בלבד אלא צריכה להיות להן אפשרות לנוח על קרקע מוצקה.
• החזירות ההרות יקבלו חומר קינון שבוע לפני הלידה הצפויה (אם כי הוראה זו אינה חד-משמעית).
• קשירת חזירות – אסורה (החל מ-1.1.2006).
• בדירים שיש בהן עשר חזירות ומעלה, אסור להחזיקן בתאי הריון במשך רוב תקופת ההריון. הוראה זו, אף על-פי שהיא מתירה חודש של כליאה בתא ומתירה מקרים חריגים, היא ההוראה הדרמטית ביותר בחוק, שתעביר את החזירות מכלובים זעירים לקבוצות בדיר פתוח למשך רוב ימי חייהן (החל מ-1.1.2013).

"מרעה חופשי"
חלופה משמעותית לתיעוש יותר מתיקוני החוק האירופי היא משקים אורגניים ומשקי "מרעה חופשי". לפי סקירתה המקיפה של הוועדה הווטרינרית המדעית של מועצת אירופה (1997) משקי "מרעה חופשי" תופסים חלק משמעותי משוק החזירים הבריטי – 25-20 אחוזים, לעומת 10% בצרפת ו-1% בלבד במדינות אחרות. במשקים טיפוסיים כאלה, החזירות נעות בחופשיות בגבולות של שטחים מגודרים, עם מחסה קיבוצי (חזירים נכווים בקלות מקרינת השמש – בעיה שאינה מוכרת בחקלאות האינטנסיבית) ובקתות אישיות לחזירות בהריון ובהנקה. הגורים הצעירים מוחזקים לרוב בבקתה, בעוד שלאם יש אפשרות לבוא ולצאת כרצונה. ברוב המערכות האלה, הגורים מועברים עם הגמילה למכלאה סגורה, אך יש מגמה גוברת של גידול הגורים בחוץ עם אפשרות יציאה לחצר. בגיל מבוגר יותר, כאשר החזירים מועברים לפיטום, נדיר למדי שמחזיקים אותם בחוץ. בתעשייה זו נהוג שימוש בגזעים "טבעיים" יותר מאלה שמנוצלים בתעשייה האינטנסיבית, המסוגלים לשרוד טוב יותר בחיים בחוץ. משקים אנגליים של "מרעה חופשי" מפרסמים עצמם לא פעם בזכות הגזעים המסורתיים שהם מגדלים, ויש המזמינים את קהל חובבי החזירים לבקר במשק בשילוב מוזר של חיבה לגזעי חזירים ולצריכת בשרם.

בעיית התוויות
יש הבדלים גדולים בין התנאים במשקים "חופשיים" שונים, וקיימת מידה לא מעטה של הטעיית צרכנים בעניין תנאי הגידול. הארגון הבריטי Compassion in World Farming (CIWF) מדווח שכבר בשנות השמונים, בעקבות עניין הצרכנים ברווחת בעלי-חיים, יצרה תעשיית המוצרים מן החי תכניות הבטחה (farm assurance schemes) שמעניקות תוויות "טרקטור קטן אדום" למוצרים חקלאיים, כהבטחה לכך שרמת הרווחה היא גבוהה. חקירות הארגון במשקים העלו, שהחיות תחת תכניות אלה מוחזקות בתנאים מחרידים. אולם תוויות המוענקות על-ידי ארגונים מסוימים, מבטיחות תנאים פחות גרועים. ב-CIWF מצאו, שבמשקים תחת פיקוח ארגון מזון אורגני (Soil Association) מאפשרים לחזירים לצאת לחצר פתוחה בקבוצות קטנות, בצפיפות נמוכה, עם מצע נוח, ללא הטלת מומים בגורים ועוד. שיתוף-פעולה נפוץ נערך עם ארגונים לרווחת בעלי-חיים, המעניקים תווית "מרעה חופשי". חברת Friland הדנית, למשל, שהיא המשווקת הסיטונאית הגדולה באירופה של מוצרי בשר חיות שגודלו בתנאים אורגניים ותנאי רווחה יחסית, עובדת עם 1,400 חקלאים תחת פיקוח של האגודה הדנית לרווחת בעלי-חיים. החזירים שנשחטים עבור החברה, זכו במשך כל חייהם לגישה לחצר; לחזירות עם הגורים יש גישה מתמדת למרעה ולמחסה, ואין קוצצים את שיני גורים ואת זנבותיהם. גם בארצות-הברית יש ארגון המעניק תוויות "Free Farmed" – זהו American Humane Association (המוכר בישראל גם כארגון שתווית ה"הכשר" שלו מופיעה בסוף סרטים שהופקו בארצות-הברית).

"חופש" איננו חופש
הפיקוח מטעם ארגוני רווחת בעלי-חיים יוצר התקשרות עסקית עם משקים, ובכך נפתח פתח לבעיות אמינות של הארגונים; אולם בהיעדר מעורבות זו, החוק ברוב המדינות לגבי השימוש בתוויות אינו ברור דיו וממילא אינו נאכף כראוי, והתעשיות נותרות "לפקח" על עצמן. הארגונים מהווים אפוא כוח חשוב בהגבלת רמת התיעוש של תעשיית החזירים. אולם גם חזירים במשקים הנחשבים כמתקדמים וחופשיים, יחסית, הם עדיין חלק מתעשיית הבשר – גם הם מסיימים את חייהם בגיל צעיר מאוד במסע טראומטי שסופו שחיטה.

מקורות

“About Friland”, “Products”, Friland, accessed 5.11.2004.
"Welcome to Cranborne Rare Breed Meats", Craneborne Stores, accessed 5.11.2004.
"Pig Paradise Farm: The Home of all the Rare Pig Breeds", Pig Paradise, accessed 5.11.2004.
"About Us", Pampered Pigs, accessed 5.11.2004.

"What Does Free Farmed™ Mean?", American Humane Association, accessed 5.11.2004.
“About Our Campaigns: Info on our Main Current Campaigns CIWF Ireland” CIWF Ireland, accessed 5.11.2004.
Commission Directive 2001/93/EC, of 9 November 2001 (amending Directive 91/630/EEC laying down minimum standards for the protection of pigs), Official Journal of the European Communities, 1.12.2001.
Council Directive 2001/88/EC of 23 October 2001 (amending Directive 91/630/EEC laying down minimum standards for the protection of pigs), Official Journal of the European Communities, 1.12.2001.
Philip Lymbery, Farm Assurance Schemes & Animal Welfare: Can We Trust Them?, Compassion in World Farming Trust, 2002.
The Welfare of Intensively Kept Pigs, A Report of the Scientific Veterinary Committee (EU), Adopted 30 September 1997, pp. 24-32, 119, 130-1.

התמונות ממשקים בבריטניה (מלמעלה למטה):

"Pampered Pigs", CIWF, "Pig Paradise Farm", "Winrose Farm", all-creatures.org (Slaughterhouse Cam).  

3. ה"עודפים" של תעשיית החלב
"דיוקנו של המבורגר כעגל צעיר", כתבה ראשונה

ספרו של פיטר לבנהיים, "דיוקנו של המבורגר כעגל צעיר: סיפורם של איש אחד, שתי פרות והאכלתה של אומה" (2002) מתעד חייהם של שני עגלים במדינת ניו יורק, שנשלחו ממשק חלב לפיטום כדי לייצר מגופם בשר. אף על-פי שהספר אינו ממוקד בזכויות בעלי-חיים, הוא אחד מן הספרים המרתקים ביותר שנכתבו בהקשר זה. אריאל צֹבל סוקר את הספר בשתי כתבות – בראשונה מתוארים מקצת הפרטים שתיעד לבנהיים, ובשנייה הערות על הפרויקט הייחודי.

תחילת הפרויקט
פיטר לבנהיים, עיתונאי ומגשר בעל השכלה משפטית, ביקר עם בתו במקדונלד'ס וראה שרשת הבשר מחלקת בובות של פר ופרה, לצד קציצות הבשר. לבנהיים העירוני ראה בכך סימן לניכור תהומי בין הצרכנים לבין הבשר שהם אוכלים, ונזכר ששאלת מקור הבשר הטרידה אותו מילדות, אך לימוד הנושא נדחק תמיד הצדה. לבנהיים החליט לעקוב אחרי עגל אחד משלב הפריית אמו ועד לצריכת בשרו. לבנהיים בחר בעגל הולשטיין – גזע שנברר לייצור חלב והזכרים נשחטים לייצור בשר, ובכלל זה המבורגרים. הוא מצא זוג בעלי רפת חלב גדולה (Lawnell Farms) שהסכימו לאפשר לו כניסה חופשית למשק לתיעוד רפת החלב. לאחר מכן קיבל רשות לתעד בחופשיות משק קטן, שבו מפטמים עגלים. הסידור עם חקלאים אלה התבסס על כך, שלבנהיים קנה עגל – ובהמשך שניים נוספים – ושילם למפטם שיגדל אותם כמקובל. הביקורים במגוון של מתקנים חקלאיים ארכו כשנתיים, שבמהלכן התיידד העיתונאי עם החקלאים והקדיש להם חלק ניכר מהספר, ובכך לא נעסוק כאן.

עגלים חדשים
הספר נפתח בטבילת אש מזעזעת בעולם החקלאי: תיאור ארוך של לידת שני עגלים מתים על-ידי אחת מבין 900 הפרות בחוות לוונל. ראשה של הפרה ההמומה סגור במתקן ריסון, בעוד שהווטרינר דוחף ידיים לתוך רחמה, תופס איברים וקושר אותם בשרשרת ברזל. כך הוא מושך את הוולדות המתים, שאחד מהם נקרע לשניים וכבר החל להירקב ברחמה. לאחר מכן מתמקד הסיפור בפרה אחרת, שמספרה 4923. פרה זו עברה הזרעה מלאכותית מזרעו של פר, שלבנהיים ראה כיצד חולבים ממנו זרע במכלאות חברת הענק Genex. הפרה 4923 יולדת עגל ועגלה בריאים לעיני לבנהיים. הם מופרדים ממנה תוך פחות משעה של ליקוקים. האם, ואם אחרת שראה לבנהיים, מחפשות את העגלים ככל יכולתן, נסערות בעליל.

לתעשיית הבשר
רוב העגלות נשלחות למכלאה של עגלות, במטרה לצרפן בעתיד לעדר החלב, אך התאומים של 4923 נשלחים למכלאה אחרת, משם נהוג לאסוף עגלים בני ימים אחדים ולמכור אותם לתעשיית הבשר. זהו גורלם של הזכרים שנולדים במשק החלב ושל הנקבות שנולדו כתאומות לזכרים, אשר 85% מהן לא פוריות ואין משקיעים בהימור שיתגלו כפוריות. ערכם הכספי של עגלים אלה הוא נמוך, ונהוג שלא "לבזבז" עליהם קולוסטרום (החלב שמופרש לאחר ההמלטה, עשיר בנוגדנים חיוניים) ותרופות. רבים מהם מתים במהירות. האחראית על העגלים הסבירה: "לפעמים הם פשוט מתים". לבנהיים, הנזהר שלא לבקר את החקלאים, מעיר שראה במשרד הרפת מאמר שכותרתו "לעגל שלא קיבל קולוסטרום אין סיכוי". לבנהיים מחליט לקנות את התאומים, לשמור אותם יחד ולקנות עגל נוסף כ"גיבוי", כדי להצליח בתכנית המעקב במקרה שהתאומים ימותו לפני גיל השחיטה.

תחליף חלב – מרעה – תירס
העגלים, בעודם מתקשים ללכת, נגררים בכוח למשק של פיטר וונגליס, המפטם כתריסר עגלים כחלק משלל עיסוקיו החקלאיים. במשק הפיטום מנוקבים אוזני העגלים ומושחלות בהן תגיות עם מספרים – 6, 7 ו-8. וונגליס כולא את העגלים בתיבות כשהם קשורים לתוכן ויכולים ליצור ביניהם מגע רק מראש לראש. שני חודשי הכליאה נמשכו לתוך החורף המושלג. לבנהיים ראה בביקוריו האקראיים את 8 רועד מקור וחלוש, לאחר שוונגליס שכח לשים לו קש לבידוד על דפנות התא. בסוף ינואר גמל וונגליס את העגלים מתחליף החלב, סירס את הזכרים על-ידי קשירת גומי הדוק על אשכיהם וגדע את ניצני הקרניים של כל העגלים באמצעות מלחם. תוך זמן קצר, מת עגל "הגיבוי" (6) מסיבות לא ידועות. ביוני שחרר וונגליס את העגלים שנותרו לחודשים אחדים של מרעה בשדה, אך לאחר מכן כלא אותם שוב להזנה אך ורק בתירס – "תפריט סיום". לבנהיים חשד שזהו תפריט חדגוני מדי וגילה, שהתירס גורם עלייה מהירה במשקל אך גם פוגע קשה במערכת העיכול של העגלים. ללא עיכול חומר גס (קש וכדומה) מתפתחים במהירות כיבים. ייתכן, שחודש אחד בלבד של תירס, כבר חרץ את גורל העגלים למוות. לבנהיים ביקש מוונגליס להכניס מזון גס לתפריט העגלים, אך החקלאי סירב בטענה, שזוהי הפרה של ההסכם המקורי ביניהם. לדבריו, הכנסת קש לתפריט תגרום לעגלים שלא לעכל את התירס ולרזות.

הרג, שלב ראשון
כשיום השחיטה באופק, ניסה לבנהיים לעקוב אחר 4923, שנבחרה ל"דילול" – משלוח למכירה פומבית למשחטות, בעקבות ירידה בתפוקת החלב או כישלון בהפריה. המשחטה שקנתה את 4923, שוחטת 1,900 פרות ביום ומספקת בשר למקדונלד'ס. מנהל המשחטה הסכים לארח את לבנהיים אך הביקור בוטל ברגע האחרון מחשש לחשיפה שלילית. לבנהיים פנה למשק החלב וצפה בהרג שגרתי של פרות קורסות (שאינן מסוגלות עוד ללכת): נהג של מפעל בשר אוסף את הפרות ועגלים חלשים, והורג את הפרות במקום – ביריות בראש. לבנהיים ראה, שפרות מתעוררות לאחר שנורו, והנהג יורה בהן שוב ושוב לאחר כמה דקות. לדברי הנהג, בטרם רכש ניסיון, הוא נזקק ל-9-10 יריות כדי להרוג פרה.

חיפוש מקלט
לבנהיים תכנן לצפות מן הצד בחיי העגלים ובמותם, אך כבר מרגע שסימן אותם, התקשה להישאר אדיש. את רגשותיו המתהווים והמבוישים כלפיהם הוא חושף בהברקה ספרותית רק באמצע הספר, בכותבו שוונגליס אמר לאשתו "הוא מתחיל להתקשר אליהם". השאלה, האם ייטול על עצמו העיתונאי את האחריות ויחנון אותם – יוצרת מתח רב מבעד לתיאורי החיים החקלאיים (בהמשך הכתבה נגלה את ההחלטה הסופית, בהנחה שקשה ממילא להשיג את הספר בישראל). לבנהיים החל לחפש מקלט לעגלים והגיע לאשרם הינדי שיש בו מקום לפרות. מנהל האשרם הוא האדם היחיד בספר (המתואר בציניות חריגה) שביקר אותו קשות על לבטיו בעניין העגלים ועל אהדתו לחקלאים. אולם באשרם, הפרות קשורות תמידית בנזם באף לחבל באורך 16 מטרים בלבד – מצב "חיוני כדי שנוכל לשלוט בהן", לדברי המנהל. לבנהיים המשיך אפוא בחיפושים והגיע לארגון הגדול Farm Sanctuary, שם מצא מרחבים פתוחים, סככה נקייה ומנוהלת היטב ומטפלים טובים. אבל שם הודיעו לו שהמקלט מלא.

הרג, שלב שני
על רקע כישלונות אלה והחשש למוות מהיר של העגלים בגלל תפריט התירס, מצא לבנהיים משחטה מקומית קטנה, שבעליה הסכים לארחו. לקראת המסע למשחטה, הוא הגיע למשק כשהמשאית כבר עמוסה. במשחטה, העגל נורה בראשו באקדח הימום, נתלה ברגליו וגרונו נחתך. רק אז חושף לבנהיים שזה איננו 8 – תעלול ספרותי שגורם הקלה עצומה לקוראים, אך לא מועיל כמובן לעגל שנשחט, 13. לבנהיים מתאר כיצד כורתים את ראשו, מקלפים את העור מפניו, קוצצים את טלפיו מנסרים את חזהו. כעבור שבוע הוא שב למשחטה וראה כיצד מפרקים את גופת העגל לנתחים שיישלחו לקונים. לבנהיים עצמו קנה חלקים מגופו של 13 – עגל שהכיר בחייו והאכיל בעשב פה ושם.

הדרך האחרונה
כשהגיע היום, מספר לבנהיים, הוא עזר בהעמסת 7 ו-8 על אותה משאית שהובילה את 13 למשחטה. הם יצאו לדרך – אך פנו לכיוון אחר, לעבר Farm Sanctuary. רק כעת חושף לבנהיים, שמנהלת המקלט נעתרה לבקשתו לקבל את הפרה והפר הצעירים – כנראה בזכות הספר המתוכנן. במקלט, חתם לבנהיים על ויתור בעלות על 7 ו-8. וטרינר של חוות לוונל בדק אותם מבעוד מועד ומצא, שהם לא ניזוקו מתפריט התירס כפי שצפה. ויתור הבעלות היה הקלה גדולה לעיתונאי. בשנה שחלפה מאז ועד לסגירת הספר, הוא ביקר את בני-חסותו לשעבר פעם אחת בלבד. העגל, הוא מספר, זיהה אותו ונתן לו לגעת בפניו.

מקור

Peter Lovenheim, Portrait of a Burger as a Young Calf: The Story of One Man, Two Cows and the Feeding of a Nation, (New York: Harmony Books, 2002).

4. פינת התזונה: ארוחות מוכנות

בקיבוץ ניר עציון שבכרמל, מייצרים ארוחות מוכנות טריות, שרובן טבעוניות. הארוחות נמכרות באריזות של 700-900 גרם במחיר 14-17 ₪ וניתן להשיגן ברשתות השיווק. הארוחות הטבעוניות כוללות, קוסקוס, גיווץ', תבשיל ירקות סיני, ספגטי ברוטב עגבניות, אורז עם ירקות ותפוח-אדמה אפוי. המנות הן ללא חומר משמר או צבעי מאכל. ניתן להכניס את האריזה למיקרוגל ותוך שש דקות מתקבלת מנה חמה מוכנה לאכילה.

לסקירת מוצרים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il