click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 440 (5.12.2009)

  1. פעילות
  2. חדשות
  3. החיים בזבל: חיות תחת ניהול אוטומטי בהקשר היסטורי (1)
  4. פינת התזונה:ריבת חלב סויה (מילוי לסופגניה)
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                              אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס

 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ג', 8.12.2009, בשעה 19:00, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878
 

משנים את הסטטוס!

ב-10.12.2009 כולם מוזמנים לשנות את שורת ה"סטטוס" (בג'ימייל, בפייסבוק, וכו') לקישור לאתר אנונימוס, שהוא מאגר המידע הגדול ביותר בעברית על זכויות בעלי-חיים, או לאתר הקמפיין נגד בניית כלובי סוללה מכספי הציבור. בקמפיין-הרשת "משנים את הסטטוס של בעלי-החיים" נעורר ברבבות גולשים עניין בזכויות בעלי-חיים, על רקע פעילויות הצפויות לקבל סיקור תקשורתי. אל תסתפקו בשינוי ה"סטטוס" שלכם – הזמינו את חבריכם להוסיף את הקישור לאתר אנונימוס או אתר הקמפיין!
 

תולים כרזה מהחלון

מתגוררים בדירה בעלת מרפסת חזיתית? אנונימוס מזמינה אתכם לתלות כרזה: "שחררו את התרנגולות מהכלובים". כרזה התלויה מחלון הבית עשויה לחשוף מדי יום קהל גדול למסר החשוב. לפרטים: animalactivist.il@gmail.com
 

מתפקדים למפלגות

אם אתם חברים במפלגה כלשהי וברצונכם להשפיע על נציגיכם לפעול למען בעלי-חיים, הודיעו לנו על כך בדואל info@anonymous.org.il  וציינו: שם מלא, מס' תעודת זהות, מס' טלפון, כתובת דואל ושם בפייסבוק.

התפקדות למפלגה המתאימה להשקפת עולמכם היא הליך פשוט: בקישור זה יש הפניות לטופסי התפקדות למספר מפלגות.

 

משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה

משמרות מחאה נגד הרפורמה של משרד החקלאות בתעשיית הביצים, המבקשת להנציח את ההתעללות בשבעה מיליון תרנגולות בשנה, מתקיימות בכל שבוע בערים הגדולות: 
ת"א: ימי ג', 18:30-16:30, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
חיפה: ימי ה', 18:15-16:15, מרכז הכרמל, (רונן 052-4826043 animalactivist.il@gmail.com);
ירושלים: לתיאום פעילות: רחלי 050-8321844 racheli.yovel@gmail.com.
 

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • יהדות ובעלי-חיים: ביום ב', 7.12.2009, בשעה 20:00 יתקיים בזנגביל מפגש סיכום בנושא "יהדות, בעלי-חיים ותעשייה", בהנחיית הרב אדם פרנק (באנגלית). בתוכנית: תרגילים חווייתיים, חזרה על חומרי הקורס, הכוונה לתגובות על ביקורת כלפי בחירות מזון מודעות להגנת בעל-חיים, וסיוע באיסוף מידע ובהצגת טיעונים בנושא.
  • מאחורי המסכה: ביום ב', 14.12.2009, בשעה 20:00 יוקרן בזנגביל הסרט "מאחורי המסכה". יקדים דברים לפני הסרט: יוסי מקייטון.
  • אירוע חנוכה: ביום ג', 15.12.2009, בשעה 19:00 תתקיים בזנגביל סדנת כתיבה יוצרת "נסים קטנים וגיבורים גדולים – איך לגלות משמעות אישית וציבורית בחנוכה" בהנחיית נחשון דוד כרמי. אחרי הסדנה: משחקי חברה וכיבוד טבעוני.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

קורס בתל-אביב – "בין ממון למזון"

בימי ד', בשעה 19:30, מתקיים בבית הקיבוץ הארצי (ליאונדו דה-וינצ'י 13, ת"א, במועדון בקומה 3-) קורס של המכללה החברתית-כלכלית, "בין ממון למזון – דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה". ב-9.12.2009 תרצה תמרה טראובמן בנושא: "מה שמו בלחם שלי? מאחורי הקלעים של תעשיית המזון המעובד." כדאי להביא מזון ארוז, אריזת מזון או פרסומת למזון. עלות המפגש: 30 ₪, יש אפשרות להנחות. פרטים: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

ציוד לחתולים לחורף

עמותת גירגורים מבקשת תרומות ציוד: כל מה שיכול לעשות חם ונעים לחתולים ולכלבים בחורף.

לפרטים: 054-2447848 או girgurim@gmail.com

 

ייעוץ תזונתי

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: info@anonymous.org.il 077-3204401
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות; פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה


חדשות

בג"ץ: תוקפא הרפורמה בתעשיית הביצים

ב-29.11.2009 קבע בג"ץ כי יש להקפיא באופן זמני את ביצוע הרפורמה בתעשיית הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות. צו-הביניים הזמני אוסר על משרדי הממשלה "להעביר תקציבים לחקלאים לצורך ביצוע הרפורמה, לחתום על חוזים עם בעלי לולים המבקשים להשתתף ברפורמה או לייצר התחייבויות כלפיהם הנוגעות לרפורמה." השופט חנן מלצר הוסיף בהחלטתו כי נאסר על המשרדים לקדם תוכניות מתאר ואכרזות הנוגעות לרפורמה בענף הביצים עד לקיום דיון בעתירה, שאמור להיערך עוד 45 יום. לדבריו, "נדרש צו-ביניים זמני, זאת על מנת למנוע מצב שבו עוד קודם לדיון בעתירה יחל ביצוע הרפורמה בענף הטלת הביצים... שעלותה למשלם המסים היא, כנטען, בסדרי גדול של מאות מליוני ש"ח – שלא שקדמה לכך התקנות מכוח חוק צער בעלי-חיים."
החלטת בג"ץ התקבלה בתגובה לעתירת אנונימוס בשיתוף עם "חי משק" ו"נוח", ובה התבקש בג"ץ לחייב את שר החקלאות להתקין תקנות שיגדירו את תנאי הסף להחזקת תרנגולות במשקים תעשייתיים. בג"ץ התבקש גם להוציא צו-ביניים שיורה לשר החקלאות, למשרד האוצר, למשרד הפנים ולמשרד להגנת הסביבה להשהות את קידום הרפורמה בענף הלול עד להתקנת התקנות בנושא.
משרד החקלאות הגיב להחלטה בטענה שיגיש בקרוב תקנות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
בעיתונות
ארז ארליכמן, "בג"ץ: הקפאה זמנית לרפורמה בלולים", ynet,30.11.2009.
שמואל מיטלמן, "בג"ץ הנחה להקפיא את הרפורמה בלולים", nrg מעריב, 30.11.2009.
 
nrg מעריב עמדת פורז. ברשימה "השר שמחון – הצטרף למאבק בכלובי הסוללה" (3.12.2009) מגלה אברהם פורז, שר הפנים לשעבר ומחוקק חוק צער בעלי-חיים: "לפני 15 שנה יזמתי את חוק צער בעלי-חיים, אלא שהחוק נותר בעיקר על הנייר. לפני עשר שנים הגשתי עתירה לבג"ץ בנושא, ושר החקלאות התחייב להתקין את התקנות לחוק. אלא שכעבור זמן קצר מוניתי לשר בממשלה, ונאלצתי למשוך ידיי מהעתירה. למרות זאת דרשו השופטים מהשר דיווחים על התקדמות התקנות. למרבה הצער, מרגע שפסקו הדיווחים לבית המשפט, פסקו גם המעשים והליך התקנות הוקפא. אחד מתפקידיו של משרד החקלאות הוא לרסן את תאוות הבצע של התעשייה. לכן אנחנו מצפים משר החקלאות להתוות דרך חדשה המבוססת על אמון וכבוד כלפי הצרכנים. אימוץ עמדת משרד הבריאות נגד השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בלולים והתקנת תקנות שיאסרו על כלובי סוללה – הם מהצעדים הראשונים המתבקשים. [...] בניהול כספי הציבור מחויבת המדינה לסטנדרטים גבוהים, שונים מאלה של משקיע פרטי. אפשר לנצל את הרפורמה כדי להתאים את הלולים לחוק צער בעלי-חיים ולסטנדרטים הנהוגים במערב. רק לולים ללא כלובים ("לולי מעוף" או "לולי חופש") יכולים להתיישב עם חוק צער בעלי-חיים ועם דפוסי החקיקה והצריכה בישראל ובעולם.
 
ynet הזווית היהודית. בכתבה "צער גידול תרנגולות" (1.12.2009) בוחנת ד"ר יעל שמש את הגישה לצער בעלי-חיים ביהדות, על רקע החלטת בג"ץ להקפיא את הרפורמה. לדבריה, "התכוונות של אמת לקיים את המצווה להימנע מצער בעלי-חיים צריכה לפקוח את עינינו לצורות התעללות קשות ביותר בבעלי-החיים, הנעשות כדבר שבשגרה, ממש מתחת לאפנו. ההתעללות הממוסדת הזו אינה תופסת כותרות בעיתון. רבים אינם מודעים לה, רבים אחרים נחשפו למידע, אך מעדיפים להדחיקו. כוונתי להתעללות שעוברים בעלי-החיים בתעשיות המזון המודרניות, שמתייחסות לבעלי-החיים כאל חפצים לכל דבר, כביכול לא מדובר בברואי ה', יצורים חשים, המסוגלים לאהוב, לכאוב ולסבול."
 

עוד בישראל

mynet (קיבוץ) מדגרה מזהמת. בכתבה "הסוללים: מזהמים ומשלמים" (2.12.2009) מדווח יעקב דרומי: "קנסות בסך 360 אלף ש"ח נגזרו על קיבוץ הסוללים, על מדגריית העופות שלו ועל מי ששימש מרכז המשק ומנהל המדגרייה, שהורשעו בעבירות על חוק המים והחוק למניעת מפגעים."
 
mako השמדת תנים. בכתבה "כך נלחמים בעמק יזרעאל במכת התנים" (3.12.2009) מדווחים יוסי מזרחי ויעל אודם על חקלאים המאשימים את התנים בנזקים חקלאיים כתירוץ להריגתם בירי. לדברי רשות הטבע והגנים, "החקלאים גורמים להתרבות התנים בעצמם כיוון שאינם מפנים פגרים ופסולת."
 
nrg מעריב עיקור. בכתבה "3.25 מיליון שקל לעיקור 16 אלף חתולי רחוב" (29.11.2009) מדווחת דליה מזורי: "משרדי האוצר והחקלאות הגדילו את התקציב המיועד למבצע הארצי לעיקור חתולי רחוב, משני מיליון שקל ל-3.25 מיליון שקל. התכנית נועדה לסייע לרשויות המקומיות לממן עיקור וסירוס של כ-16,250 חתולי רחוב." מבין 65 רשויות שביקשו להשתתף במבצע, 16 בלבד יזכו בסיוע הממשלתי: בני ברק, קריית מלאכי, עכו, לוד, מועצה אזורית גלבוע, טבריה, אור יהודה, מועצה אזורית באר טוביה, ראשון לציון, באר שבע, כרמיאל, אשקלון, צפת, אופקים, אילת, נצרת עילית."
 
ynet נגד מוצרי פרווה. בכתבה "סקר: 86% מהציבור נגד הרג בע"ח לטובת פרווה" (29.11.2009) מדווח ארז ארליכמן: "86% מהציבור בישראל סבור כי הרג בעלי-חיים לטובת ייצור פרווה בלבד הוא לא מוסרי, כך עולה מסקר שקיימו "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות" ו"תנו לחיות לחיות". עוד עולה מהסקר כי 79% מהציבור תומך בחוק שיאסור על יבוא ושיווק של פרוות המיוצרות מפרוותן של חיות." במגזר החרדי, 61% סבורים שהרג בעלי-חיים לשם ייצור פרווה בלבד הוא מעשה לא מוסרי. למרות זאת, הצעת חוק החוק לאיסור ייבוא פרוות נתקלה לאחרונה בהתנגדות סיעת "יהדות התורה".
 
וואלה! פרווה, עובדות. בכתבה "מאבק פרוותי" (29.11.2009) מביא עידן סייר עובדות בסיסיות מתעשיית הפרווה, על רקע תמונות מהפגנה נגד התעשייה.
 
nrg מעריב חוות מזור. בכתבה "מתחדש המאבק לסגירת חוות מזור" (29.11.2009) מדווחת טל ליברגל שהשר להגנת הסביבה החליט לבחון מחדש את עניין פעילותה ועמדתו תוצג בשבועות הקרובים. חוות מזור משמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שמיובאים ממאוריציוס, בדרכם לניסויים באירופה. בחווה יותר מ-1,000 קופים.
 
רדיו וטלוויזיה. ניתן לשמוע ולראות באינטרנט תוכניות בעברית בנושא זכויות בעלי-חיים: רדיו קול החיות ויומן חייתי.
 

תזונה וצרכנות

התחממות עולמית. בכתבה "ועידת קופנהאגן | כמה דרכים שתוכלו לעשות בעצמכם להפחתת פליטת גזי חממה" (הארץ, 5.12.2009) מגיש צפריר רינת 8 עצות להפחתת פליטת גזי החממה, וביניהן צמצום באכילת הבשר; ובכתבה "ירידה בצריכת הבשר תציל את כדור הארץ" (26.11.2009, news1) סוקרת יפעת גדות את הדו"ח שפורסם בחסות משרד הבריאות של בריטניה, הקורא לצמצום בהיקף 30% בתעשיות בעלי-החיים.
 
וואלה! צמחוני בפרלמנט האירופי. בכתבת הווידיאו "לפול מקרטני יש קמפיין עם בשר" (3.12.2009)  מצולם קטע מנאומו של פול מקרטני בפרלמנט האירופי, הקורא לאנשים לוותר על בשר במשך יום אחד בשבוע כחלק מהמאבק בהתחממות העולמית.
 
ynet אוכל סביבתי. בטור "סויה, דגנים וקטניות: אוכל שמגן על הסביבה", (2.12.2009) מעלה פיליס גלזר בעיות סביבתיות ובריאותיות בוערות ולאור זאת מציעה להחליף אכילת מוצרים מן החי במוצרים צמחיים. בסיום הטור מתכונים טבעוניים: מרק שעועית שחורה בסגנון קובני ונזיד שורשים חורפי.
 
וואלה! אבוקדו. בטור "פרי עם ביצים", (2.2.2009) מגיש אורן גולדפינגר מידע תזונתי על אבוקדו ושלושה מתכונים: סירות אבוקדו ממולאות בסלט בורגול; אטריות אורז עם אבוקדו, טופו ואצות וואקמה; ופודינג שוקולד.
 
 

החיים בזבל
חיות תחת ניהול אוטומטי בהקשר היסטורי, כתבה ראשונה

גידול חקלאי של בעלי-חיים בשיטות תעשייתיות נשען על שימוש אינטנסיבי בציוד אוטומטי. אריאל צֹבל סוקר התפתחות של טכנולוגיות חקלאיות המסתמכות על ציוד אוטומטי ובוחן שינויים מקבילים באופי השליטה בחיות וניצולן. הסקירה שלפניכם עוסקת באוטומציה של אחת מהפעילויות השנואות על חקלאים: פינוי הפרשות בעלי-חיים.
 
אוטומציה כבדרך-אגב
חייהם של בעלי-חיים במשקים חקלאיים תעשייתיים גדולים, מנוהלים כיום במידה רבה על-ידי ציוד אוטומטי. מערכות אספקת המזון, אספקת המים, בקרת האקלים, התאורה, פינוי הפסולת ומערכות נוספות – פועלות ללא פיקוח אנושי ישיר אלא באמצעות תגובה מתוכנתת מראש של ציוד חקלאי. האוטומציה במשקי בעלי-חיים התפתחה במקביל לאוטומציה בתעשיות אחרות, ללא תשומת-לב מיוחדת להשגת שליטה מכנית בחייהן של חיות דווקא.
 
הניכור הכרוך באוטומציה בולט לעין ומעורר חשד שהציוד האוטומטי פוגע בחיות, אך ההמצאות האוטומטיות לא גרמו ישירות לסבל או לדיכוי הדחפים הטבעיים. למעשה, באופן נקודתי, כמעט כל המצאה חדשה דווקא שיפרה את איכות החיים במשק בהיבט מסוים. זאת, בדרך-כלל, מאחר שההמצאת הציוד האוטומטי באה לענות על התדרדרות בתנאי החיים במשק, לרוב כתוצאה מהניסיון להחזיק חיות רבות יותר ויותר בצפיפות גוברת, מבלי לתת לכך מענה מספק בהשקעת עבודה. כך, כשמביטים על התהליך ההיסטורי הכולל, מסתבר שהאוטומציה תרמה בעקיפין להתדרדרות תנאי החיים במשקים, כי פיתוח המכשור האוטומטי עודד את התרחקות החקלאים מהחיות ואת הכחדת תנאי החיים הטבעיים.
 
בבריטניה, חלוצת התיעוש החקלאי, התרחקות החקלאים מהחיות החלה זמן רב לפני הופעת האוטומציה, בתהליך הדרגתי של הגדלת מספר החיות שכל חקלאי אחראי עליהן. שינוי היחס המספרי בין החקלאים לחיות הוא חלק ממגמת הייעול של השיטות החקלאיות. הייעול כפרויקט מתמיד ודאי נראה כיום בעינינו מובן מאליו  – הרי כך מתנהל העולם בימינו – אולם מדובר בגישה המנוגדת לרוח החקלאות המסורתית, אשר בוטחת לא בחידוש המתמיד אלא בניסיון הבדוק של הדורות הקודמים. המסורתיות נשחקה בחקלאות הבריטית במשך מאות שנות מאמצי ייעול, והמצאת פרטי ציוד אוטומטיים בבריטניה ובארצות-הברית כבר לא נתקלה בהסתייגויות ניכרות.
 
ארכיטקטורה מניפולטיבית
במרעה החופשי אין מקום רב לאוטומציה, אך מבנים סגורים היוו משלב מוקדם מוקד לפיתוח ציוד אוטומטי. את ניצני האוטומציה אפשר לזהות עוד קודם לשימוש במכונות – בארכיטקטורה של המבנים. החל בשלב מוקדם בהיסטוריה של הכליאה החקלאית, מערכות הניקוז של הפרשות ומים במכלאות נועדו לחסוך עבודת ניקיון לחקלאים. לרצפה המשופעת, שנועדה לניקוז שתן ותשטיפים, יש היסטוריה ארוכה מאוד; אך רצפת הטפחות היא ככל הנראה המצאה מודרנית. הכוונה היא למעין רצפה כפולה: החיות עומדות על פסי עץ שביניהם רווחים צרים, וההפרשות נופלות דרך הרווחים למפלס תחתון. שיטה זו, שעדיין מקובלת להחזקת "עגלי חלב", מתוארת בספר הדרכה חקלאי בריטי כבר ב-1802, "לוח-שנה ומדריך חודשי לחקלאי המודרני."
 
רצפת טפחות נועדה באופן מוצהר להגן על העגלים מפני התבוססות בהפרשותיהם והיא אכן עושה זאת במידה מסוימת של הצלחה. אולם למעשה היא נועדה לחסוך עבודה: רצפת הטפחות מבטלת את הכורח לנקות בתכיפות ומאפשרת להסתפק בניקיון תקופתי של המפלס התחתון. ללא טפחות, יש הכרח לספק לחיות מצע סופג ולהחליפו לעתים קרובות; אגב כך, המצע מספק לחיות רכות, אפשרות לוויסות חום (על-ידי התחפרות), ומשהו שניתן לנבור בו ולהתעסק בו. רצפת הטפחות, לעומת זאת, מקיימת רק פונקציה אחת תוך זניחת האחרות, בשם החיסכון בעבודה.

"עגלי חלב" (בגידול קבוצתי) על רצפת טפחות: ההפרשות נופלות בין הרווחים למפלס תחתון,

אך הטפחות מטונפות וחלקלקות. צולם באילות, 7.2.2008.

 
אם החיסכון נראה לנו כמניע מובן מאליו, כדאי לזכור שעבודה חקלאית רבה אינה הכרחית לחקלאות: העבודה הנדרשת להחזקת חיות במרעה חופשי מעטה ביותר בהשוואה לעבודה הנדרשת להחזקתן בתנאי כליאה. כך, ההפרשות של בעלי-חיים במרעה חופשי בשטח נרחב אינן מחייבות עבודה חקלאית – למעשה, הן עשויות להגביר את פוריות הקרקע. הכליאה, לעומת זאת, מחייבת הרבה יותר מהקמת קירות: מדובר בהחלפת האקולוגיה הטבעית באקולוגיה מלאכותית. במקום "ניהול" עצמי של החיות המשתלבות בסביבתן, החיות נכלאו במתחם שמחייב ניהול מבחוץ: להכניס לתוכו משאבים ולסלק פסולת. עומס העבודה העצום מהווה תמריץ להחלפת עבודת החקלאי בפעולות אוטומטיות.
 
בעוד שרצפת הטפחות שימשה ועדיין משמשת בכליאת חיות גדולות, כלובי תיל איפשרו להיפטר מהפרשות ביעילות גדולה עוד יותר בקרב חיות קטנות. בעזרת התיל הקל והנוח לעיצוב, וכן בזכות רמת היובש היחסית של לשלשת (זבל) עופות, הממציאים החקלאיים שחררו את מערכת הניקוז מהרצפה ופיזרו אותה לגובה. כבר בכלובים שהותקנו בקרונות ההובלה המוקדמים (למשל, בפטנט האמריקאי מס' 384913 משנת 1888) הונחו לוחות מתכת שניתן לשלוף אותם ולנקותם בין הכלובים הערוכים בסוללות במספר קומות.

מבט מלמטה על רצפת רשת: ההפרשות נופלות לקרקע אך ללא מתקן פינוי,

 והלשלשת מצטברת בערמות ענק תחת הכלובים. צולם כפר הנוער שפיה, 22.3.2009.

 
מתקן פינוי מסתובב
כאשר גידול העופות הפך מעסק צדדי לתעשייה, הלולנים הוטרדו מהעבודה המושקעת בפינוי הלשלשת. ב-1896 רשם פרד דימוק מקליפורניה המצאה (פטנט 595121) שמשמשת בסיס לניקוי הלשלשת מכלובים עד היום, אף על-פי שהיא נועדה ללולים נטולי כלובים: מתחת למוטות העמידה של התרנגולות הונח מתקן איסוף לשלשת מסתובב. המתקן מורכב מיריעה המתוחה בין שני גלילים, וכאשר מסובבים גלגל, היריעה נעה בסיבוב אינסופי. בצד שאליו מסובבים את היריעה יש להב הנלחץ ליריעה ומקלף מעליה את הלשלשת לתוך מכל.
 
הרעיון נקלט באיטיות. הוברט הארט מקונטיקט, בהציגו המצאה דומה ב-1915 (פטנט 1165252), כתב על מצב הלולים בזמנו: "ההפרשות שלהן [של התרנגולות] נאספות על רצפת הסככות, ובמרווחי זמן קבועים פחות או יותר אוספים אותן בחביות או בכלי קיבול מתאימים אחרים. זה דורש עבודה וזמן. בזכות ההמצאה שלי, התגברתי על מכשולים אלה." לאחר 12 שנים, מוסברת המצאה דומה של אורה ריינווטר מוושינגטון (פטנט 1807932) אשר מציעה להשתמש ביריעות נייר משומן ומחוטא לפינוי הלשלשת: "ניסיונות רבים נערכו לבנות לוח לשלשת מעשי ומתנקה-מעצמו, כדי לפטור את הלולן מהעבודה השחורה הבלתי נעימה ביותר שקשורה בעסק, אולם נמצא שקשה לבנות מתקן כזה מחומרים זולים ושבו-בזמן יהיה קל להפעילו."

המחשה של עיקרון פינוי הלשלשת הנפוץ גם כיום בלולי סוללה,

מתוך פטנט אמריקאי 1165252, "מתקן ללינת עופות" של הוברט הארט מקונטיקט, 1915

 
פינוי לשלשת בכלובים
רוב לולי הסוללות שפותחו החל מסוף שנות ה-20, כללו מתקנים אוטומטיים דומים לפינוי לשלשת. באותה תקופה השימוש בחשמל בלולים כבר היה בגדר אפשרות מעשית, ובמתקנים הראשונים הייתה אפשרות הפעלה חשמלית שצוינה כבדרך-אגב, אולי מכיוון שהלולים לא היו ענקיים ולכן לא נדרשה הפעלה רציפה של המתקן. התפשטות האוטומציה של פינוי הלשלשת התעכבה יחסית לאוטומציה של חלוקת המים והמזון. רק ב-1958, בהמצאה שהגיש וונדל קול מקליפורניה לרישום (פטנט 2987038) חוברו יחד את כל פונקציות התנועה האוטומטיות בלול הביצים: חלוקת מים, חלוקת מזון, איסוף ביצים ופינוי לשלשת. לדברי וונדל, אחת ממטרות המצאתו היא "לספק מתקן לפינוי אוטומטי של זבל מסוללות הכלובים, ובכך לצמצם במידה ניכרת את הוצאות העבודה וגם להקטין את שטח המעבר שיש לספק בין כלובים המונחים זה על זה אנכית." קול חושף בכך תוצאה הגיונית נוספת של האוטומציה: אם המתקנים האוטומטיים החליפו את עבודת החקלאי, אין עוד צורך להקציב לו מקום במתקן החקלאי, וניתן לצופף את החיות עוד יותר. אמנם הפיקוח על בריאות העופות ואיסוף אלה שמתו בכלובים לא עבר אוטומציה כלל, אך משימות אלה לא נחשבו כראויות להקצבת מקום רב.

שרטוט מוקדם של מתקן פינוי לשלשת אוטומטי מתחת לכלוב סוללה:

פטנט אמריקאי 2264959  "סוללת הטלה" של ספרי ומקהפל מקונטיקט, פורסם ב-1941.

 
כיום ממשיך פיתוח מערכות אוטומטיות לפינוי לשלשת. למשל, אחת מהחברות הגדולות לציוד לולים, Big Dutchman, משווקת כלובי סוללה הדומים למדי לפיתוח של קול. בתחום של פינוי הלשלשת, השכלול הבולט ביותר בדגם לול UniVent של החברה הוא החיבור למערכת האוורור האוטומטית – האוויר מוזרם במדויק על הלשלשת הטרייה כדי לייבש אותה. עם זאת, ואף על-פי שהאוטומציה בתחום זה ותיקה מאוד, עדיין ניתן לראות בישראל ובמדינות אחרות לולי סוללות רבים שאין בהם שום מתקן אוטומטי כזה. גם בלולים אלה, הלולנים נאמנים לעיקרון של חיסכון בעבודה: הם פשוט מאפשרים לתלוליות ענקיות של לשלשת להצטבר מתחת לכלובים; בלא מעט לולים (כפי שנחשף בקנדה לפני שנים אחדות) הסוללות אפילו מונחות זו מעל זו והלשלשת מהכלובים העליונים נופלת על התרנגולות שכלואות מתחת, עד שהן סובלות מגירויים בעור ומפצעים מזוהמים.
 
מעבר לתעשיית הביצים
האוטומציה בפינוי ההפרשות פסחה על תעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר – תעשיית בשר העופות, שהתפצלה מתוך תעשיית הביצים. סיבה אחת לכך היא שגידול עופות לבשר בתוך כלובים לא הצליח כלכלית והם נותרו על הקרקע, ללא מניפולציות ארכיטקטוניות. סיבה נוספת היא שגידול העופות הפך בהדרגה להיות כה מהיר, עד שהם נשלחים לשחיטה בהיותם בני 7-6 שבועות ואף פחות מכך, וכמות הלשלשת שמצטברת על קרקעית הלול נותרת מוגבלת. לאחר המשלוח למשחטה מסלקים את המצע המזוהם, מחטאים את רצפת הבטון ומפזרים מצע חדש עבור הלהקה הבאה.

 

חזירים צעירים במפלס מוגבה על גבי רצפת פלסטיק מחורצת, שמתפקדת באופן זהה לרצפת טפחות.

בהיעדר מתקן אוטומטי לאיסוף הפרשות ולפינוין, החזירים שבמפלס התחתון סובלים. צולם באעבלין, 25.7.2007.

 
לסיום, נזכיר שתעשיות החלב והחזירים, שאמנם לא עברו לגידול בכלובי סוללה על כל האוטומציה הקשורה בכך (מלבד גידול זמני של גורי חזירים בכלובים), מייצרות הרבה יותר הפרשות נוזליות מתעשיות העופות, ולכן הן מציבות אתגרים אחרים לפרויקט האוטומציה. במהלך רוב ההיסטוריה של ענפים אלה התמקדה הטכנולוגיה החקלאית במערכות ניקוז, ורק בשנות ה-30 של המאה ה-20 החל באטייות להתפתח עניין בשאיבה אוטומטית של הזבל הנוזלי.
 
רשימת המקורות למאמר תצורף עם פרסומו באתר אנונימוס

פינת התזונה
ריבת חלב סויה (מילוי לסופגניה)

מרכיבים
1.5 ליטר חלב סויה
3/4 כוס סוכר חום
חצי כוס סוכר לבן
חצי כוס סילאן
רבע כפית סודה לשתייה
חצי מקל וניל
 
הכנה
  1. לפני שניגשים להכנה, שימו לב לכך שהבישול אורך כ-3 שעות תוך כדי ערבוב מתמיד (קיימים מכשירי ערבוב אוטומטיים).
  2. מרתיחים את חלב הסויה ומנמיכים את האש.
  3. מוסיפים את הסוכר, הסילאן, הסודה לשתייה והווניל. מחממים על אש נמוכה תוך כדי ערבוב מתמיד, עד שהריבה נעשית סמיכה. כדאי לקחת מדי פעם כפית ריבה ולהניח בצד שתתקרר כדי לבדוק אם הריבה הסמיכה.

טיפים
יש המרתיחים על אש בינונית או גבוהה כדי לקצר את זמן ההכנה.
יש המוסיפים 2-1 כפות קורנפלור במהלך הבישול כדי להגיע לסמיכות מתאימה מהר יותר.
אם משתמשים בחלב סויה מתוצרת בית, כדאי להכינו בריכוז כפול ולשים יותר סוכר כדי לצמצם את מידת הנוזליות ולקצר את זמן האידוי.
 
מתכון: אמנוןימוס, פורום צמחונות וטבעונות בנענע; צילומים: bradlauster
 

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן