פעילות 

כדאי לכתוב: השמדה – מחוץ לתחום

ב-2.4.2008 אישרה הכנסת בקריאה טרומית "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים למניעת ההתעללות בהם), התשס"ח–2008". את ההצעה יזמו חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש, שבהצעה קודמת (שנחסמה על-ידי ח"כים דתיים מטעמי דת) התמקדו במפורש בעיקור ובסירוס. לפי ההצעה החדשה, יתווסף לחוק צער בעלי-חיים הסעיף: "המדינה תפעל לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים כפי שיקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר; בסעיף זה, 'בעלי חיים משוטטים' – בעלי חיים שאין להם בעלים." ארדן ותירוש מצהירים ש"הצעת חוק זו הינה צעד ראשון הצהרתי בדרך לשיפור באיכות חייהם של ההולכים על ארבע", אולם לשון ההצעה מקנה לשר החקלאות סמכות נרחבת בעניין השיטות ל"צמצום ההתרבות" של חיות חופשיות, ללא פסילה מפורשת של השמדה. לדברי צבי לביא וארז ארליכמן ("ניסיון נוסף בכנסת להאבק בהתרבות חתולי הרחוב", ynet  ,2.4.2008) דווקא משרד החקלאות הוא שדרש לאחרונה לכתוב בנוסח החוק במפורש כי "צמצום ההתרבות יהיה באמצעות עיקור וסירוס" (הדרישה נדחתה). אולם לטווח הארוך, הסכנה הגלומה בהצעה המצומצמת, עומדת בעינה.

כדאי לכתוב לחברי הכנסת, ובמיוחד לחברי ועדת החינוך ולבקשם להתנגד לנוסח עמום זה. בפניות ליוזמי הצעת החוק, כדאי להודות להם על כוונתם הטובה ולהבהיר מדוע הנוסח החדש עלול לגרום יותר נזק מתועלת:

• הנוסח החדש עלול לעודד השמדת חיות.
• הצעת חוק המתייחסת לצמצום ההתרבות של בעלי-חיים, חייבת לכלול איסור מפורש על השמדתם כשיטת "צמצום", ברוח פסיקת בג"ץ 4884/00.
• ההפרדה בין חיות עם "בעלים" לחיות ללא "בעלים" היא בעייתית במסגרת חוק צער בעלי-חיים, שאמור להגן על בעלי-חיים באשר הם ולא בזכות "בעלות". לכל החיות – עם "בעלים" או בלעדיהם – יש זכות דומה לחיות.

סדנאות בבודהה בורגרס

המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) מקיים מדי שבת בשעה 16.00 סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס (דמי השתתפות  30 ₪). ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

הרצאות

• אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878
• אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בצפון הארץ ובדרום. העבודה בהתנדבות, לבעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

Nfc כלובים בים. בכתבה "כלובי הדגים עוברים לאשדוד" (1.4.2008) מדווחת רותי אברהם: "הוועדה לשמירה על הסביבה החופית אישרה הרחבת פיילוט – פרויקט גידול חוות דגים מול חופי אשדוד. הוועדה הודיעה: ניתן להעביר את כלובי הדגים מים סוף לחוות המורחבות בים מול אשדוד. [...] המערכות יוקמו בהדרגה, כאשר בכל מערכת מגדלים בין 900,000 ל-1,200,000 דגים." בכתבה "מדענים עורכים ניסויים במטרה לאמן דגים שיקפצו אל רשת הדיג מרצונם" (נענע 10, 31.3.2008) מספר אסא וולפסון על ניסויים באימון דגי בס להגיב לצליל מסוים, כך שבתעשיית הדגים ישחררו אותם למי הים ויחזרו בעצמם לכלוב תת-מימי בתגובה לצליל.

שחיטה בירושלים. ב-4.4.2008 התירה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ בבית-משפט השלום ירושלים "הדגמת שחיטה של קרבן, על מנת ללמד ולהדריך את ציבור משתתפי האירוע לגבי אופן שחיטת קרבן." השופטת דרשה "מניעת סבל מבעל החיים ככל האפשר בזמן הקודם לשחיטה" אולם הסתפקה בדרישה לשמור על מרחק זעיר – 3 מטרים – בין הכבש לקהל. ההחלטה ניתנה בתגובה לתביעת תנו לחיות לחיות נגד המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש.

הווטרינר העירוני באשקלון. ב-30.3.2008 התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בפרשת הווטרינר העירוני של אשקלון. לפי הודעת הוועדה, ב"מידה ובפרשיית ההתעללות הווטרינר דר' צדוק ימצא כי פעל בניגוד לחוק, תדרוש הועדה כי יפוטר לאלתר, רישיונו יישלל וכי המשטרה תמליץ להעמידו לדין." תגובת ועדת הכלכלה כפופה אפוא למסקנות ועדה שהוקמה במשרד החקלאות לבדיקת אחד מאנשיו. עוד מתוך ההודעה: "נשקול לקדם חקיקה להבהרת הנוהל הנדרש למתן הודעה כתובה לבעל כלב כי כלבו נמצא בכלבייה וכן יוגדר כמה זמן יש להמתין לתגובת הבעלים בטרם ניתן להמיתו."

עובד המכלאה העירונית שחשף את ההתעללות וההרג בידי ד"ר צדוק, פוטר מעבודתו לאחר החשיפה. ב-1 באפריל הוציא מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור צו הגנה זמני, המורה להחזיר את העובד לעבודה מיד.

מקורות
איציק וולף, "צו הגנה לחושף ההמתות בכלביה", Nfc, 1.4.2008.

"ועדת הכלכלה דורשת לפטר את הוטרינר העירוני באשקלון במידה שיימצא כי פעל בניגוד לחוק", ועדת הכלכלה, 30.3.2008.

חיפוש. לפי הודעה מטעם ח"כ גדעון סער, ב-2.4.2008 הוא הניח על שולחן הכנסת "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון - סמכויות פיקוח), התשס"ח-2008" אשר כוללת תיקון, שנועד להגביר את אכיפת החוק: "הממונה, מפקח או שוטר רשאים להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה. אולם אין להיכנס למקום המשמש למגוריו של אדם אלא לפי צו של בית משפט".

נענע 10 ניסויים. בכתבה "סטודנטים נגד העברית" (3.4.2008) מדווחת נויה נרדימון: שני תלמידי שנה א' בחוג 'מדעי בעלי החיים' באוניברסיטה העברית תובעים את האוניברסיטה לאחר שזו מנעה מהם ציון בקורס חובה, עקב התנגדותם להשתתפות בנתיחות בעלי-חיים, שיש להן חלופות מוכרות ויעילות. "הכרישים נרכשים כשהם מתים ומשומרים מחברות הדגות אותם בטבע – למטרה זו. החולדות מומתות לקראת ולצורך הנתיחה; אפרוחי התרנגול מוצאים מן הביצה ונעשה בהם שימוש, בעודם בחיים."

הארץ עמק הצבאים. בכתבה "התושבים תיכננו שכונת מגורים חדשה, לצבאים" (3.4.2008, עמ' 6) מספר יהונתן ליס על תוכנית להקמת פארק בעמק בירושלים, ששליש משטחו יאכלס את עדר הצבאים שחי שם ויהיה סגור לכניסת מבקרים. בערב ייסגר כל השטח למבקרים, והצבאים יוכלו לצאת לכל שטח העמק. התוכנית טעונה אישור ותלויה בתקציב.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 
הארץ שמורה במכתש. בכתבה "חלק מהמכתש הגדול בנגב הוכרז כשמורת טבע" (1.4.2008) מדווח צפריר רינת כי 110,000 דונם מהמכתש הגדול הוכרזו כשמורת טבע, אולם חלק משמעותי בצפונו של המכתש יוסיף לשמש לכריית חול.

וואלה! טבח על הקרח. בכתבה "קנדה: טבח כלבי הים, היום הרביעי" (1.4.2008) נמסר על יום ההרג הרביעי של כלבי ים במזרח קנדה. קבוצות הנלחמות נגד הציד לא קיבלו גישה לאזורי הציד כדי לוודא שאינו מלווה בהתעללות, והממשלה עיכבה את מתן האישורים לטוס מעל האזור. בינתיים, ספינות הציד התקשו להגיע ללהקות כלבי הים בגלל הצטברות של קרח על המים.

כתובת למכתבי מחאה לשגרירות קנדה:

שגרירות קנדה, ת.ד. 9442, תל-אביב 67060. פקס 03-636-3380, דואל taviv@dfait-maeci.gc.ca

תזונה

ynet נבטי עדשים. בטור "חצי-בריאותית וטעימה לגמרי: מג'דרה" (30.3.2008) מסבירה יעל גרטי איך להנביט עדשים שחורות ולהכין איתן מג'דרה בריאותית.

ynet מרק. בכתבה המצולמת "להרשים בלי טיפת מאמץ: מרק ארטישוק ירושלמי" (30.3.2008) "השף עמית קאופמן מכין מרק ארטישוק ירושלמי שירשים אורחים, חברים ובני משפחה כאחד."

יומן חייתי 15 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES, משודר בימי ג', ה' ב-23:30  

ספישיסיזם

מה זה ספישיסיזם? בעולם שבו מין אחד, המין האנושי, שולט בחיות ממינים אחרים ופוגע בהן בשיטתיות, ספישיסיזם הוא אידיאולוגיה של כוח, זלזול, עיוורון מוסרי, אפליה לרעה – והרבה מעבר לכך. אריאל צֹבל משרטט מאפיינים כלליים של המושג ומצביע על מורכבותו.

ספישיסיסט בהתהוות: היחס לחיות ממינים אחרים בתור חתיכת בשר מוטבע בנו כמעט מלידה.

מושג חדש, סיפור ישן
"ספישיסיזם" (speciesism) הוא אחד מן המושגים המרכזיים בהגות על יחסם של בני-אדם כלפי חיות ממינים אחרים. המושג לקוח מן המילה species (מין ביולוגי) בתבנית של המושגים "גזענות" (racism) וסקסיזם (sexism, מיננות).* את המושג טבע ב-1970 פעיל להגנה על בעלי-חיים, הפסיכולוג ריצ'רד ריידר (בתמונה), בעלון שהפיץ. המושג זכה לפרסום נרחב בספרו של פיטר סינגר, "שחרור בעלי-החיים" (1975), ומאז חדר "ספישיסיזם" לאנציקלופדיות ולמילונים, אם כי הוא עדיין לא מצוי בשימוש נרחב. המושג החדש חופף במידה מסוימת למושג הוותיק "אנתרופוצנטריזם", אך לא זהה לו: "אנתרופוצנטריזם" מתמקד במפורש בהצבת המין האנושי במרכז העולם, ומשמש פחות בהקשר מוסרי-חברתי ויותר בביקורת סביבתית ובהגות על מקום האדם ביקום. "ספישיסיזם" הוא מושג חברתי-מוסרי מובהק, והוא אופנתי יותר בזכות הדמיון שבינו לבין מושגים חברתיים שליליים בעליל: "גזענות" ו"סקסיזם". גם "ספישיסיזם" הוא מושג שלילי ומגנה בעליל – בתוך הקהילה הקטנה שמשתמשת בו.

הטיה ודעה קדומה
אחת מההגדרות הצנועות ביותר של ספישיסיזם היא הנוסח המוקדם של סינגר: "ספישיסיזם [...] הוא דעה קדומה חיובית או הטיה לטובת האינטרסים של חברי המין הביולוגי שלך ונגד אלה של חברי מינים אחרים." סינגר הוא פילוסוף מאסכולת התועלתנות, הרואה בספישיסיזם שיקול-דעת מוסרי לקוי. כאשר לשני צדדים יש אינטרסים דומים, האינטרסים האלה ראויים למשקל מוסרי שווה: אם השכן שלי ואני קוראים לעזרה, מכבי האש צריכים להעניק לנו יחס דומה, ולא להעדיף את השכן כי הוא ממוצא אסיאתי ואני אפריקאי. העדפה כזו תיחשב כגזענית; בדומה לכך, אם פלוני נותן עדיפות לאינטרסים של אלמוני רק בגלל המין הביולוגי שלו, זהו ספישיסיזם.

ספישיסיזם כטעות פשוטה
נבחן דוגמה: העירייה שוקלת להתיר בנייה על גבעת בר. על הפרק עומדים אינטרסים של שתי קבוצות: מצד אחד חיות בר המתגוררות כעת על הגבעה, ומולן חברת הבנייה והאנשים שעתידים לגור במקום. אם בוועדה לתכנון ולבנייה יקרא מישהו "רגע, ומה עם החיות שחיות על הגבעה?" ודאי יהיה מי שיענה: "לא משנה, בני-אדם חשובים יותר!"

זוהי תשובה ספישיסיסטית, כי האינטרסים של שני הצדדים המעורבים בדבר לא נבדקו. מה בדיוק צריך כל צד? מהן האפשרויות שעומדות בפניו? עד כמה הוא עלול להיפגע מכל החלטה? ועד כמה ייפגע צד אחד או ירוויח בהשוואה לפגיעה ולרווח בצד השני? את המשיב הספישיסיסט כל זה לא מעניין: לדעתו, די בזה שבצד אחד יש אדם ובצד השני יש מינים אחרים – וכבר הדיון הוכרע.

צופה אובייקטיבי מהצד אמור לזהות כאן שגיאה אתית: השייכות למין מסוים פשוט לא רלוונטית למוסר. כמובן, חשוב לדעת אילו מינים מעורבים בקונפליקט, כדי לדעת מהם תכונותיהם והאינטרסים שלהם. אבל מה שרלוונטי למוסר זה עוצמת האינטרסים, לא הזהות הביולוגית; מה שחשוב כשהשכן שלי ואני קוראים לעזרה הוא לא המוצא האתני שלנו אלא מידת הדחיפות שבה זקוק כל אחד מאתנו לעזרה, הן בגלל תכונותיו האישיות והן עקב מצבו המיוחד. זוהי הגישה של סינגר, ויש להעיר, שפילוסופים אחרים מתייחסים לספישיסיזם באופן דומה, גם אם מתוך רקע תיאורטי שונה. אצל טום ריגאן, למשל, המושג "זכויות" מרכזי יותר מ"אינטרסים", ועל רקע זה ספישיסיזם הוא במידה רבה הנטייה לרמוס את זכויותיו של הזולת על רקע שייכותו למין ביולוגי אחר.

הספישיסיזם חוצה גבולות של מגדר ומוצא אתני:

עבור רוב בני-האדם כיום, בכל מקום, יש חיות שכביכול אינן יצורים חיים בכלל – הן בסך הכל מוצר.

ספישיסיזם כטעות מורכבת
בדוגמה שלעיל, העיוות האתי ברור: הרי ההכרעה בדיון נעשתה מבלי לבדוק עובדות. כעת, נניח שהדיון על עתיד הגבעה יעבור לוועדה לאיכות הסביבה, בהשתתפות מומחים לרווחת בעלי-חיים. רבים יאמינו, שהפעם נבדקו ברצינות האינטרסים של תושבי הגבעה הנוכחיים. אבל מבט מקרוב יגלה, שכאשר דנים בארנבות, למשל, מתעניינים רק בסבל רב או במוות שייגרם להן בגלל הבנייה; ואילו כשדנים בקבלנים, מקדישים תשומת-לב רבה לתוכנית העסקית שלהם ונזהרים להפריע כמה שפחות לשאיפותיהם, לרווחיהם ולחירותם לעשות ככל העולה על רוחם. במילים אחרות, הדיון בוועדה ספישיסיסטי כי הוא מעמיד אלה מול אלה את האינטרסים היסודיים של הארנבות מול אינטרסים פחות מרכזיים של הקבלנים (איש בוועדה לא יביא השוואה סימטרית, שלפיה הבנייה בגבעה היא שוות-ערך לסילוק הקבלנים מביתם והפקרתם למוות איטי וודאי בהיעדר אפשרות קיום). האפליה כאן ברורה.

ספישיסיזם כמגבלה בתפיסה
אם לא די בזה, הרי שלחברי הוועדה קל לזהות ולהבין מה רוצים הקבלנים, שמסבירים את עצמם ברהיטות; זאת בשעה שעל האינטרסים של הארנבות ידוע מעט מאוד, והידע המועט בנושא נאסף על-ידי זואולוגים, שעבודתם אינה מכוונת לייצג אינטרסים או לעורר אמפתיה. כלומר, עוד בטרם הגענו לאפליה בשיפוט האתי, אנו נתקלים בחוסר איזון עמוק בעצם ההבנה המוסרית של שני הצדדים.

גם הקשיים האלה עדיין לא מבטאים היטב את המציאות הספישיסיסטית. בעולם הממשי לא קיימות כמעט ועדות שמציבות קבוצת בני-אדם מול קבוצה של חיות חופשיות ממין אחר. תעשיות בעלי-חיים, לעומת זאת, פועלות כל הזמן, וכך גם הצרכנים של התעשיות האלה. והנה, כאשר אנשים אוכלים ביצים, קשה לומר שהם מפגינים "דעה קדומה שלילית נגד האינטרסים של תרנגולות". יותר מדעה קדומה, הם מפגינים חוסר דעה. הנקודה אינה שהאינטרסים של התרנגולות נתפסים באופן מסולף – הם לא נתפסים כלל. כך בנוי הספישיסיזם במובנו הנפוץ והעמוק ביותר: הקורבנות פשוט אינם נתפסים בשום הקשר מוסרי. מה שרואים זה מוצרים, לא חיות.

דמיון לתופעות אחרות
סינגר משווה ספישיסיזם לגזענות ולסקסיזם, אבל אילו התבקשנו להגדיר "גזענות", ודאי לא היינו מתמקדים בדעה קדומה כלפי אינטרסים. גזענות היא הרבה יותר מכך: היא כוללת הבחנה מתמדת בין "אנחנו" לבין "הם", נטייה לזלזל בהם, לשנוא אותם, לפחוד מהם, להפגין עיוורון לצרכים ולמצוקות שלהם. מדובר במערכת כוללת של הצדקות לפגיעה, וכל זה קשור להתנהגות יומיומית שמעניקה לנו ולוקחת מהם. זה קשור לזכויות-יתר, לאיסורים ולכפייה, לחיים שונים בשתי הקבוצות. ספישיסיזם דומה מאוד לגזענות בכל המאפיינים הכלליים האלה, כמו גם לכל תופעה חברתית אחרת של אפליה וניצול שיטתיים. רבים מהכותבים על הספישיסיזם ממקדים את תשומת-הלב בדמיון הזה שבין ספישיסיזם לתחומים אחרים: הם מראים שהשייכות למין ביולוגי כזה או אחר אינה מצדיקה אפליה; ובעזרת הדמיון העמוק בין סוגי אפליה וניצול שונים, הם מבקשים להרחיב את תחומי חוש הצדק והאמפתיה שלנו על מינים ביולוגיים שונים.

דימוי המבטא את הדמיון בין ספישיסיזם לתופעות אחרות (מקור: thinkvegan):

לעתים קרובות מדגישים את הדמיון מטעמים רטוריים, כדי לגייס את ההתנגדות המוכרת והמושרשת לגזענות ולסקסיזם.

הייחוד של הספישיסיזם
כשם שהביקורת על סקסיזם, למשל, אינה ניתנת למיצוי בכך שהצבענו על הדמיון בינה לבין גזענות, כך גם עצם ההצבעה על הדמיון בין ספישיסיזם לתחומים אחרים היא רק צעד ראשון. במובנים מהותיים, ספישיסיזם אינו דומה לשום תופעה אחרת:

1. ראשית כל, אי-אפשר להבין ספישיסיזם בראשית המאה ה-21 מבלי ללמוד כיצד מיליארדי חיות משמשות כיום בתור משאבים כאילו-דוממים, תחת ניצול תעשייתי, אשר כולל שליטה מוחלטת בכל תנאי החיים של החיות, לחץ עד גבול היכולת הביולוגית שלהן ועיוות מכוון של תכונותיהן התורשתיות. כמו פרקטיקות הניצול התעשייתי, כך גם הניכור הספישיסיסטי הוא חסר תקדים.
2. בין בני-אדם לחיות ממינים אחרים קיימת בדרך-כלל הפרדה פיזית, המגיעה לשיאה עם כליאת המוני חיות במתקנים סגורים, מבודדים וממוכנים בחקלאות התעשייתית. ההפרדה תורמת ליצירת הבחנות ברורות בין "אנחנו" ל"הם", ולהתפתחות של צידוקים לפגיעה בחיות, הנשענים על הכחשה, על סילוף ועל המצאה של עובדות: קל להמציא שטויות ולהאמין בהן כשמדובר בחיות שאיננו רואים.
3. כאשר אנחנו החזקים, שליטה בקבוצה אחרת וניצולה נראים לנו "טבעיים", בעיקר אם קל להבחין בינינו לבינם. ההבדלים בין מינים ביולוגיים שונים הם בדרך-כלל יותר מובהקים מההבדלים שבין כל שתי קבוצות אנושיות, ובכך הם מספקים לאשליית ה"טבעיות" מצע התפתחות פורה במיוחד. לכן הספישיסיזם ותיק ואוניברסלי יותר מכל דיכוי בין בני-אדם לבין עצמם.
4. אם ביקורת על דיכוי סקסיסטי או מעמדי נותנת מקום נכבד לחשיפת שיתוף-הפעולה של המדוכאות עם מנגנון הדיכוי, זה כמעט שלא רלוונטי לספישיסיזם. ספישיסיזם הוא עניין של כוח ישיר – כליאה, אלימות, הרג – לא של תודעה כוזבת מצד החיות, שממילא לא מסוגלות כמעט לשתף-פעולה או להתקומם. האלימות המתמדת בפועל מנציחה את הגישה התוקפנית.
5. ההתקוממות נגד דיכוי גזעי או סקסיסטי, מדגישה בדרך-כלל את הדמיון בין כל בני-האדם  –  דמיון שממנו נגזר מעמד מוסרי שווה. זהו עיקרון קל מאוד להבנה. אבל כדי לזהות ספישיסיזם, צריך להבחין בין הבדלים ביולוגיים שאין להם משמעות מוסרית (ארבע רגליים או שתיים, נוצות או עור חלק, יכולת קוגניטיבית נמוכה או גבוהה לפתור בעיות...) לבין דומות ביולוגית הנושאת משמעות מוסרית (כולנו סובלים מפחד ומכאב: אנחנו, העכברים, הצפרדעים...). מסובך! 
6. קשה לחשוב על ביקורת נגד סקסיזם ללא נשים המציגות את הסיפור שלהן ויוצרות את עיקר החשיבה הביקורתית, או על ביקורת נגד גזענות ללא קורבנות הגזענות שמשמיעים את קולם. בספישיסיזם המצב שונה לחלוטין: הביקורת נשמעת כולה מפי בני-אדם נגד בני-אדם, והקורבנות נותרים תמיד בחוץ... ולמי קרובים יותר המבקרים, אפילו הנועזים ביותר – לבני-אדם המדכאים, או לחיות שהם נאבקים עבורן?

הפגנה נגד ציד דובים (PETA) מבטאת את אחד מהמאפיינים הבעייתיים של הספישיסיזם:

הדובים לא ייצגו את עצמם; לכל היותר, אלה יהיו בני-אדם המחופשים לדובים, מול בני מינם הביולוגי.

אם עלו בדעתך מקרים המערערים על הייחוד של הספישיסיזם לעומת גזענות, סקסיזם, כיבוש, דיכוי מעמדי, רצח עם, הומופוביה, גילנות וכדומה – אין ספק שהצדק איתך. הספישיסיזם הוא מערכת של רוע, הדומה למערכות רוע אחרות. אבל עדיין חשוב להכיר בכך שבתמונה הכוללת, מדובר בתופעה ייחודית – בדרכה הרעה.

ספישיסיזמים

אי-אפשר לסיים דיון בספישיסיזם מבלי להזכיר את המוזרות של הצבת המין האנושי לבדו מול כל שאר המינים יחד בחבילה אחת. ואמנם נראה שבכל תרבות אנושית יש הבדלים מהותיים ביחסם של בני-אדם למינים ביולוגיים שונים. בחברה שלנו קיים הבדל גורף למדי בין ההתייחסויות המקובלות לצפעים, לקרפיונים, לחתולי בית או לכבשים. כל המינים הללו סובלים מתופעות ספישיסיסטיות, אבל מדובר בצורות מובחנות של ספישיסיזם. ריבוי המינים והנסיבות מחייב, אולי, ללמוד "ספישיסיזמים" שונים כתופעות נפרדות.

*מכיוון שהמונח "מיננות" כבר תפוס, יש שתרגמו speciesism ל"סוגנות". אולם מונח זה אינו נכון מבחינה ביולוגית. לכן אני מעדיף את "ספישיסיזם", שלמרבה הצער שובר שיניים לדוברי עברית.

מקורות

Richard D Ryder, "Speciesism", richardryder.co.uk, accessed 4.4.2008.

David Nibert, Animal Rights/Human Rights: Entanglements of Oppression and Liberation, (Lanham, Maryland: Rowman & Littlefield, 2002), pp. 7-11.

אריאל צבל, דנים בפגיעה מבלי לדון בה, עבודת גמר לתואר "מוסמך אוניברסיטה", (אוניברסיטת תל-אביב, אוגוסט 2002), עמ' 24-4.

Tom Regan, The Case for Animal Rights, (Berkeley: University of California Press, 1983), pp. 326-31, 314-15.

Peter Singer, Animal Liberation (revised edition), (New York: Avon Books, 1990), pp. 6, 18-23.

פינת התזונה: מצפה אלומות  

טלפון: 04-6653364 בין השעות 17:00-09:00. דואל באתר האינטרנט

מצפה אלומות הוא "חוות בריאות לניקוי גוף נפש והתחדשות", בקיבוץ אלומות שבגליל התחתון, מעל הכינרת. במקום עובדים לפי פילוסופיית הריפוי הטבעי של ד"ר אן ויגמור. שיטת ויגמור מציעה אורח חיים טבעי התורם למניעת מחלות (סוכרת, כולסטרול, לחץ דם ועוד) ומעניק כלים לרפאן. השיטה מטילה את האחריות לריפוי על האדם עצמו, בדגש על תזונה נכונה של מזון חי-טבעוני אורגני, לא מבושל (Raw Food או Living Food, ובעברית גם "טבעונאות") ושתיית מיץ עשב חיטה. לפי אתר מצפה אלומות, בתזונה זו ערכם התזונתי של מרכיבי המזון גבוה, הם עשירים באנזימים, בוויטמינים, במינרלים, בכלורופיל ובחומצות אמינו המזרזות את חידוש התאים בגוף, הם מסייעים לניקוי הגוף מרעלים, תורמים להרזיה, מחזקים את המערכת החיסונית ומפחיתים את הסיכון למחלות.

התוכנית במצפה אלומות כוללת לינה, תזונה המורכבת מארוחות מזון טבעי, סדנאות מומחים בנושאי תזונה, מודעות, מדיטציה, דיאטה, דמיון מודרך, תרפיה בצחוק, הרפיה, נשימות, התעמלות בריאותית\יוגה, צ'י קונג, "צום מיצים", וכן סדנאות להכנת מזון טבעוני-חי להנבטה ולחקלאות אורגנית. ניתן להזמין ייעוץ אישי בנושא תזונה, טיפולים ברפואה משלימה, עיסויים מסוגים שונים ושטיפת מעי (הידרוקולוניק).

התפריט בחווה כולל: סלטים, ירקות ופירות, מיצים, נבטים, קטניות ודגנים, ממרחי אגוזים וזרעים, חלב שקדים וחלב שומשום, לחמים, קרקרים וטורטיות, דברי מתיקה טבעיים, עוגות, עוגיות, גלידות, שרבטים ועוד.

מתוך אתר מצפה אלומות

מחירים: במצפה אלומות תוכניות ל-3, 4 או 7 לילות. המחיר לתוכנית 3 לילות מתחיל ב-1,440 ש"ח ליחיד (2,400 לזוג). המחיר לתוכנית 7 לילות מתחיל ב-3,360 ש"ח ליחיד (5,600 ש"ח לזוג). המקום מקיים גם מפגשי היכרות הכוללים סיור, הרצאה וארוחת ערב, במחיר 35 ש"ח לאדם.