זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, עידו דברת, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

תל-אביב

סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים ייערך בין 14 ל-16 באוגוסט, 2005, במרכז העיר. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר.

מטרת הסמינר היא הקניית כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד גיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים ועצות והתנסות מעשית. הסמינר גם יסייע ביצירת קשרי עבודה אישיים, בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה.

דמי השתתפות: 65 ₪.
לקבלת תוכנית מלאה ולהרשמה – נעמי: 03-6204878 naomiopen@yahoo.com 
אם ידוע לכם על אנשים שהסמינר מתאים להם אך לא יקראו מודעה זו – אנא ידעו אותם או העבירו אלינו שמות, כתובות דואל ומספרי טלפון.

יוזמת כץ נגד עגלים וסוסים

שר החקלאות, ישראל כץ, חתם על הסכם ייבוא בעלי-חיים עם שר החקלאות של ארגנטינה, וייסד בכך את אחד ממסלולי ההובלה הארוכים ביותר על פני כדור-הארץ. לדברי נורית פלתר (ידיעות אחרונות), הבחירה לייבא עגלים מארגנטינה לישראל, שכבר כיום יש בה "עודף" של עגלים מיובאים (ראו כתבה מורחבת בהמשך), היא ניסיון להתנגח בראש הממשלה. ייבוא הסוסים יקדם סוג חדש של אכזריות בישראל. 

כתבות:

עמירם כהן, "יבוא מארגנטינה: סוסי מירוץ ואלפי עגלים", הארץ, 2.8.2005, עמ' 6.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

נורית פלתר, "מלחמת שוורים בין כץ לשרון", ידיעות אחרונות, 2.8.2005, עמ' 18.

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

שיבוט: כלבים, אנשים, תרנגולים

בעקבות פרסום ידיעה על שיבוט "מוצלח" ראשון של כלב בעולם, הופיעו בעיתונים כתבות בנושא. כשמדובר בהיבט האתי של השיבוט, הכתבים ממהרים להצביע על השלכות השיבוט בבני-אדם. שיבוט כלבים וחתולים נועד לסחור בהקמה לתחייה, לכאורה, של "חיות מחמד", ואמנם ב-nrg מזכירים את הפגיעה בכלבים בניסויי השיבוט. כרגיל, העיתונות מתעלמת מן היישומים העיקריים וההרסניים ביותר של ההנדסה הגנטית והשיבוט – יצירת בעלי-חיים מעוותים לניצול חקלאי. למידע נוסף 

כתבות:

"לראשונה: מדענים הצליחו לשבט כלב", Ynet (ידיעות אחרונות), 4.8.2005.

"לראשונה: מדענים הצליחו לשבט גם את חברו הטוב של האדם", הארץ, 4.8.2005, עמ' א14.

שחר אילן, "האם למשובט יש נשמה?", הארץ, 4.8.2005, עמ' ב 3.

"מיהו פרה? מיהו קוף?", הארץ, 4.8.2005, עמ' ב3

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

"פס ייצור חדש?", nrg מעריב, 4.8.2005.

עוד בעיתונות הישראלית

nrg מעריב קופים בבר-אילן. בכתבה "נאבקים למען הקופים" (3.8.2005) מסקרת עדי הגין הפגנה נגד ניצול קופים למטרות מחקר באוניברסיטת בר-אילן. לאחרונה הובאו לכלובי האוניברסיטה שישה קופים מחוות מזור.

nrg מעריב קורבנות חדשים? בכתבה "בקרוב בצלחת: שניצל מבשר תנין" (1.8.2005, עמ' 14) מדווח אסף זלינגר שרשות הטבע והגנים מאשרת שחיטת תנינים, יענים ואיילים למאכל אדם. ההכרעה נמצאת כעת בידיו של השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון. כדאי להזכיר לשר, שחיות בר נותרות חיות בר גם כאשר מגדירים אותן מטעמי מסחר כ"חיית בר מטופחת", והן סובלות מן הכליאה ומהמגע עם בני-אדם אפילו יותר מחיות מבויתות.

השר לאיכות הסביבה, מר שלום שמחון, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים 95464. פקס: 02-6535958

Ynet הרג כלבים. בכתבה "האם יצליחו מדענים להחזיר את המת לחיים?" (1.8.2005) נסקר ניסוי בשאיבת דם מכלבים עד מוות קליני וניסיון להחזירם לחיים. תגובת החוקרים על הפגיעה בכלבים: "תמיד צפויות תקלות".

nrg מעריב ירי בחשודה. בכתבה "הוא זכאי" (2.8.2005) מדווח על זיכוי הווטרינר של עיריית ערד, ד"ר יוסי שמחון, בבית-משפט השלום בבאר-שבע. שמחון ירה ב-1999 בכלבה משום שחשש שהיא עלולה להיות נגועה בכלבת.

עיתון חי אחזקת חיות בר. הכתבה "הלוואי שהייתי צב" (5.8.2005 ב-nrg מעריב) מאת אשר קרביץ, על רקע פינוי חיות מגוש קטיף, מציגה באהדה רבה תופעות הראויות לגינוי: אחזקת חיות בר כ"חיות מחמד" וניצול חיות ל"ליטוף".

nrg מעריב חלב חונק. בידיעה "ערפיח מנפיחות" (4.8.2005) מדווח, שהגורמים הממונים על איכות הסביבה באחד ממחוזות קליפורניה טוענים, שפרות משחררות יותר גזים מזהמים מהמכוניות וגורמות לערפיח.

הודעות קבועות

דוכני הסברה בנהריה (עומר גינזבורג: 0525-305006).

סקר צמחונות, שנתוניו יסייעו לקידום הנושא, מיועד למילוי על-ידי צמחונים/טבעונים. בין המשיבים יוגרלו ארוחה זוגית בוירג'ין קפה וחולצות. השתתפו בסקר!

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

עצומה לטבעול בבקשה להפסיק השימוש בביצים במוצרי החברה. לחתימה, ניתן לשלוח פרטים לאיילת ayelet_erlich@walla.co.il או למירי maria_krivosh@hotmail.com.

יומן חייתי 6 משודר בלויין Yes, ערוץ 98, בכל יום ו', 20:00; ובערוץ 25 הוט (כבלים): מתב: בכל יום א', 21:00; תבל: בכל יום א' 22:00 ובימי ב' בחצות; ערוצי זהב: בכל יום ב', 22:30 ובימי ו' בחצות. ניתן לצפות בתכנית גם באינטרנט.

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. מסבסדים עינוי עגלים

8.5 מיליון ₪ מכספי משלם המסים הוקצבו בשנת 2005 לתמיכה ישירה ברועי הבקר. למעשה, מדובר בתמיכה עקיפה בהובלת עגלים מאוסטרליה לישראל, במסלול העינויים הארוך ביותר בעולם.

"שמירה על שטחים פתוחים"

ב-10.7.2005 הודיעה דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, דפנה יוריסטה: "התמיכה הממשלתית בבקר למרעה תעמוד בשנת 2005 על כ-8.5 מיליון ₪". להודעה לעיתונות צורפה טבלה, המראה שבין השנים 2004-1997 העניקה הממשלה 52.5 מיליון ₪ כתמיכות לענף הבקר לבשר. התמיכה השנתית נמצאת בסימן גדילה, והסכום שצוין אף אינו כולל מענקי השקעות:

"משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעניק תמיכה נוספת לעדרי הבקר לבשר באמצעות תמיכה להשבחת פרי רבייה, תמיכה במיגון מפני טורפים בהתאם לצורך, תמיכה בביטוח רב סיכוני בגלל נזקי טבע (בטיפול להסדיר נושא זה), תמיכה בהשקעות ובמתקנים לצורך הרחבת ענף הבקר, הגנה מכסית מפני ייבוא עגלים לשחיטה."

בהודעה לעיתונות, מוסברת במילים יפות תכלית התמיכה הנרחבת:

"התמיכה בבקר למרעה מוענקת לחקלאים, המגדלים בקר לבשר ורועים את העדרים באזורים פתוחים מוסדרים ברחבי הארץ על ידי המדינה, כחלק ממדיניות עידוד שמירה על שטחים פתוחים.
"שמירה על שטחים פתוחים הינה יעד בעל חשיבות לאומית, המאפשר הגנה מפני פלישות לשטחים, הגנה מפני שריפות, הגדלת יכולת המעבר בשטחים בעלי צמחייה סבוכה, עיצוב צורת נוף, עידוד השונות הביולוגית באמצעות הגדלת מספר המינים וטיוב הקרקע."

האומנם "שמירה על שטחים פתוחים" מחייבת להחזיק בהם בקר? לא בדיוק; מדובר בניצול כלכלי של השטחים הפתוחים. למעשה, הרעלות המחסלות את חיי הבר מקורן לעתים קרובות ברועי הבקר.

מרעה, הובלה וחלב

בהודעה לעיתונות נמסרה הכרזתו של מנהל רשות המרעה במשרד החקלאות, שמוליק פרידמן: "בישראל, נכון להיום, יש כ-60,000 פרות במרעה ו-500 חקלאים (בוקרים ונוקדים), המגדלים עדרי בקר וצאן לבשר בשטחי מרעה של כ-1,600 אלפי דונם." לפי דו"ח קרן הנגב, תעשיית בשר הבקר בישראל היא עדיין, ברובה, "תוצר-לוואי" של תעשיית החלב. מתוך עדר החלב בישראל, המונה 115 עד 120 אלף פרות, נשחטים "עגלים זכרים, עגלות בלתי רצויות ופרות מבוגרות יותר שדוללו". כ-40% מכלל בשר הבקר שנשחט בישראל, מקורו בתעשיית החלב. זאת לעומת 15% שמקורם בעדרי מרעה מגזעים שמנוצלים רק למטרה זו (סימנטל, שרולה, לימוסין וסימפורד).

צריכת בשר הבקר בישראל עלתה בין השנים 1997 ל-2002 ב-16%. רוב העלייה היא תוצאה של גידול האוכלוסייה, אולם יש גם עלייה בצריכה השנתית לאדם, מ-15 קילוגרם בשנה ל-17 קילוגרם. עד אמצע שנות התשעים, יובאו כשני שלישים מכלל בשר הבקר שנצרך בישראל מדרום אמריקה, כבשר קפוא. אולם ב-1996 הוסרו הגבלות על ייבוא עגלים חיים, ובשנת 2001 הגיע מספר העגלים החיים שיובאו למאה אלף. משרד החקלאות קבע מכסה לייבוא פטור ממכס של עגלים, אך המכסה גבוהה יותר ממספר המיובאים בפועל. רוב העגלים מיובאים מאוסטרליה, במסע האורך כשלושה שבועות. רובם נשלחים לאחר מכן לתקופת פיטום במפטמות (הזנה מלאכותית במכלאה) בישראל.

עגל שגווע ומת בהובלה בערבה, לאחר המסע מאוסטרליה לישראל (אנונימוס)

מסבסדים הובלה מאוסטרליה

מתמונה זו עולה מסקנה חשובה. התמיכה הממשלתית בבקר למרעה החלה לאחר הסרת ההגבלות על ייבוא עגלים חיים מחו"ל ובמקביל לתחילת הייבוא ההמוני שלהם. הסיוע הממשלתי לרועים נועד אפוא להגן עליהם מפני תחרות עם היבואנים. המוטיבציה הראשית לסיוע הכספי איננה "הגנה על השטחים הפתוחים" אלא הגנה על היבואנים: אלמלא ייבוא העגלים החיים, לא היה לממשלה צורך לממן את הרועים המקומיים. ובמילים אחרות: כספי המסים שכולנו משלמים, מועברים על-ידי הממשלה למנגנון שנועד לתמוך בהובלת בעלי-החיים האכזרית ביותר בעולם, שהמשכה כליאה ממושכת וסופה שחיטה.

מקורות

דפנה יוריסטה, דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, "התמיכה הממשלתית בבקר למרעה תעמוד בשנת 2005 על כ-8.5 מיליון ₪", הודעה לעיתונות, 10.7.2005.

Israel’s Beef Industry: An Overview, A Preliminary Report of The Negev Foundation, 29.2.2004.

תודה ליוסי וולפסון על הסיוע בהשגת החומר לכתבה

3. קיץ 2005: שיטפונות בהודו וברומניה

גל של שיטפונות אדירים באסיה ובאירופה הותיר מיליוני אנשים במצוקה קשה ויותר מאלף הרוגים. מצבן של החיות קשה אפילו יותר, והניצול בידיהם של בני-אדם מחמיר את פגיעתו של אסון הטבע בחיות.

קיץ קטלני
קיץ 2005 הוא תקופה של שיטפונות קטלניים. בתחילת אוגוסט, נרשמו יותר מ-1000 בני-אדם הרוגים מפגעי המונסון בצפון-מערב הודו, עם נזק לכ-300 אלף בתים. במומבאי נמדד ביממה אחת שיא של 944 מילימטר גשם (בערך פי 1.5 מהממוצע השנתי בתל-אביב ובירושלים) וואדיות הפכו לנהרות גואים. אלפי קילומטרים משם, ברומניה ובמדינות סמוכות, פרצו השיטפונות הקשים ביותר מזה ארבעים שנה. כ-40 איש נהרגו ברומניה ובבולגריה, וברומניה לבדה נהרסו כ-10,000 בתים. בתנאי אסון אלה, מצבם של בעלי-חיים, ובעיקר של חיות מבויתות, הוא לעתים קרובות קשה יותר מזה של בני-האדם. שלא כמו במקרה הצונאמי, לא די לחוש מראש בהצפה כדי להימלט. למרות הקשיים בשטח, יש ארגונים השולחים צוותי הצלה עבור החיות, והם מתקבלים בשמחה בקרב המקומיים, בעלי משקי-חי קטנים.

גופות צפות במומבאי
עבור החיות, ממדי האסון בהודו אדירים. באזורים המוצפים, צפות המוני גופות של בעלי-חיים, נפוחות ומרקיבות. ב-28 ביולי החלה העיתונות להפיץ מספר רשמי של חיות הרוגות: 76 אלף. ככל הנראה, מדובר בחיות גדולות בלבד והמספר הכולל גדול יותר. כמו-כן, מאז הדיווח נהרגו חיות נוספות. בכתבות מסוימות נאמר, שרוב החיות הן בקר שהסתובב חופשי ולכן נהרג, בתנאים דומים לקורבנות האנושיים. אולם הדבר אינו מסביר את מספר הקורבנות העצום. כתבות אחרות מזכירות, באופן משכנע יותר, שחיות נהרגו כי היו קשורות. כתבה אחת מתמקדת במותם של 2,500 תאו-מים (בופאלו) במומבאי. חיות אלה מנוצלות לחלב. הן מוחזקות כלואות, וסוחטים מגופן עד 10 ליטר חלב ליממה. התאואים נספו במאותיהם במספר מכלאות. לדברי בעל סככה כזו, שבה נהרגו 540 חיות:

"גל מים פתאומי בגובה 3.5 מטר פרץ מהוואדי הסמוך את הקיר והציף את המכלאה. העוזרים נלכדו ללא הכנה בגלל החשכה והגשם השוטף והם נמלטו על-ידי כך שפרצו את הגג.
החיות היו קשורות בצוואר לרצפת המכלאה והן לא יכלו להשתחרר. אם הן היו יכולות, הן היו מסוגלות לצוף ולשמור את הראשים שלהן מעל פני המים."

חיות כאלה, שאינן חסרות-אונים מול מים אך הטיפול האנושי שלל מהן את האפשרות להינצל, נספו וכעת הן נתפסות כאיום להפצת כולרה וטיפוס. הרשויות אינן מצליחות לפנות גופות כה רבות. העיתונות והארגונים מזכירים פינוי גופות אך לא הצלת חיות. יוצא-דופן הוא דיווח של WSPA, ששלח צוות עם אנטיביוטיקה ומזון לאזורים מרוחקים בצפון פקיסטן, כדי לסייע למאות חיות בסכנת מוות מרעב, בעזרת וטרינרים מקומיים.

כפריים גוררים בקר בשטח מוצף, צ'אנדו, פנג'אב (PTI)

פרה מורעבת בפקיסטן (WSPA)

"חיות מחמד" בהודו
בדומה לבקר ולצאן, גם "חיות מחמד" נפלו קורבן לשיטפון. סניף PETA בהודו מפרסם הנחיות להצלת חיות בשיטפון. העיקרון הוא, שהפינוי עלול להיות בהול ולתקופה שעלולה להגיע לשבועות. לכן אסור להשאיר חיות קשורות, אך גם ממליצים שלא לשחרר אותן כי הן לא יסתדרו לבד. מטפלים אחראיים מכינים מבעוד מועד רשימת בתי-מלון המתירים החזקת חיות. גורלן של החיות שנותרו מאחור, תלוי בכמות מספיקה של כלי מזון ומים שהשאירו להם מראש, בקולרים עם פרטי זיהוי, בתמונות לזיהוי ובמדבקות בחזית הבתים, ובהן פרטים על החיות שנותרו בבית.

חיות בר בהודו
גם חיות בר אינן מתמודדות היטב עם השיטפונות. יונקים קטנים ועופות צעירים נזרקים מעצים בסופות ולעתים נסחפים, ונחשים חיים נסחפים בזרם. אולם גם בתוך הטבע, בני-אדם מעורבים עמוקות בפגיעה. הארגון IFAW מדווח, שהפארק הלאומי ההודי Kaziranga סובל מעליית נהר הברהאמפוטרה האדיר על גדותיו. הפארק נחשב כאחת משמורות הטבע החשובות, ובו, למשל, חיה חצי מהאוכלוסייה העולמית של הקרנף מהמין מקומי. אולם אפילו קרנפים ופילים בקושי נמלטים מהמים; הסיכוי שלהם להינצל הוא לברוח לגבעות, ושם ממתינים להם ציידים בלתי חוקיים, הטובחים בהם. פקחים מנסים להציל את החיות תוך חירוף נפש – בכל שנה נרצחים פקחים מירי ציידים. בפארק פועל מרכז שיקום לחיות בר, ובו שכירים ומתנדבים העובדים יומם ולילה. בשנת 2004 טיפל הצוות ב-44 חיות בר.

צוות "ארבע רגליים" ברומניה מסייע בחילוץ כלב ובהעברת מזון

צוות "ארבע רגליים" מחסן כלב

"חיות משק" ברומניה
בדיווחים מרומניה אין הערכה כמה חיות נהרגו. וטרינר ממולדאביה הפגועה סיפר, שאנשים שחררו חיות, לקחו איתם כמה חיות שיכלו – ונמלטו לגבעות. הבעיה העיקרית כעת היא סכנת רעב ומחלות. קהילות רבות נותרו מנותקות, יבולים הושמדו ומאגרי מספוא התקלקלו. קיים חשש מהתפרצות כלבת ולפטוספירוזיס (עכברת, מחלה זיהומית מסוכנת). צוות של הארגון שבסיסו בווינה, "ארבע רגליים" (Vier Pfoten), בשיתוף עם WPSA, יצא לסייע לחיות באזור כפר פגוע בשם Comanesti. עד 5 באוגוסט, הספיק הצוות להאכיל 7,864 חיות משק, לחסן 805 חיות, לעקר 40 חתולים וכלבים חופשיים ולהעניק טיפול רפואי ל-12 חיות. באזור פועל גם ארגון מקליפורניה (Noah’s Wish) וגם ארגון זכויות בעלי-חיים רומני, Rolda. רולדה פועל במחוז Galatzi והוא טיפל בשנים האחרונות באוכלוסייה המוערכת ב-14 אלף כלבים חופשיים – תופעה בקנה-מידה זר למדינות כגון ישראל. הרושם הכללי הוא, שהכלבים והחתולים אינם במצב נורא, אם כי נאספו גורים שאמהותיהם נעלמו, ומחסור במזון עלול להפוך לאסון. כצפוי, בעיות תקציב מגבילות את היקף העזרה שמסוגלים רולדה והמשלחות הזרות לספק.

הכלב אינו מסתגל לנוף המימי, לעומת האווזים - ודאי בין החיות המעטות שנהנות מתוצאות השיטפון ("ארבע רגליים")

מחלצים חזירים ברומניה - לאו דווקא לגורל טוב יותר (מימין: Reuters/Bogdan Cristel; משמאל: AFP)

"כלוב חדש שנבנה על-ידי הצבא עבור זוג מבוגר כדי שלא ישחררו עוד תרנגולות בין כלבים משוטטים ורעבים" (Rolda)

כלב על רפסודה מאולתרת בכפר מוצף (Rolda)

"איש בקוסמסטי גאה להראות לנו חתלתול שהוא הציל מהשיטפון" (Rolda)

"חתול אשר ניצל ושב לבית ההרוס שלו" (Rolda)

מקורות – רומניה

“Floods in Romania Again - Four Paws is There to Help!”, Four Paws International, accessed 5.8.2005.
 “Floods in Romania Again - Four Paws is There to Help!”, Four Paws International newsletter, 2.8.2005.
“Disaster Relief for Romanian Flood Victims”, World Society for Protection of Animals, 1.8.2005.
Dana (ROLDA Romania, 31.7.2005) and Terri Crisp (Noah’s Wish, 29.7.2005), “New Report of Noah's Wish about Romanian Flooding”, ROLDA e-mail.

מקורות – הודו

“Urgent: Rescue Endangered Animals from India Floods”, International Fund for Animal Welfare, 1.8.2005.
“India Floods Toll Reaches 1,000”, CNN, 1.8.2005.
Associated Press, “India Monsoon Death Toll May Reach 1,000”, KING5.com, 30.7.2005.
P.T. Jyothi Datta, Latha Venkatraman, “Devastated!”, The Hindu Business Line, 5.8.2005.
 “Monsoon Deaths Top 800 in India”, abc.net, 29.7.2005.
“As Bloated Carcasses Pile Up, Disposal is a Big Worry”, Mumbai Newsline, 29.7.2005.
“Animals Affected by Flooding in Pakistan”, World Society for Protection of Animals, 29.7.2005.
“Are You Prepared for Disaster?”, PETA India, accessed 5.8.2005.

4. פינת התזונה: סלט תירס

החומרים
3 כוסות גרעיני תירס
1 מלפפון ירוק
1 מלפפון חמוץ
1 פלפל אדום
1 בצל קטן קצוץ
5 גבעולי שמיר קצוצים
15זיתים שחורים
2 כפות שמן
כף מיץ לימון
חצי כפית חרדל (אפשרי)
מלח ופלפל לפי הטעם

אופן הכנה

1. קוצצים את כל הירקות ומעבירים לקערה.
2. מוסיפים את התירס, השמיר והתבלינים.
3. מערבבים היטב ומקררים.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון