זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

פורום משפטי באנונימוס

אנונימוס מקימה פורום מייעץ של עורכי-דין ומשפטנים מתנדבים. הפורום מיועד להתייעצות ולהכוונה משפטית ראשונית בסוגיות שונות: מעניינים הקשורים במגעי העמותה עם גופים שונים ועד פעילות משפטית למניעת פגיעה בבעלי-חיים. לאחר מפגש ראשוני שיתקיים בתל-אביב, תתנהל מרבית הפעילות בדואר אלקטרוני, בתדירות לא גבוהה. הפורום יאפשר לעורכי-דין המעוניינים בכך לקחת על עצמם משימות משפטיות – מכתיבת מכתב ועד הגשת עתירה. אם ברצונך להצטרף, פנה/י לחגי: info@anonymous.org.il

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

ynet צחנת מוות. בכתבה "ירדן: לסגור את תחנת ההסגר באילות, בגלל הריח" (31.12.2006) מדווחים מאיר אוחיון ומורן ראדה על דרישתו של מלך ירדן לסגור את תחנת ההסגר בקיבוץ אילות בשל מפגע ריח קשה הנישא אל מעבר לגבול. בתחנה מוחזקים עגלים, שהובלו מאוסטרליה עבור תעשיית הבשר במסע ימי האורך כשלושה שבועות. רבים מהם גוועים ומתים בהסגר. למידע נוסף על משלוחי בקר וכבשים מאוסטרליה

nrg מעריב משפט הקופים. הכתבה "מותר לדבר על התעללות" (1.1.2007) סוקרת את פסק-הדין שזיכה את האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים ואת הדוברת שלה, מתביעה בגין לשון הרע על-ידי הווטרינר ד"ר משה בושמיץ, מבעלי חוות מזור: "השופטת ניצה מימון-שעשוע קבעה בפסק הדין כי מאחר והנאשמות הסתמכו על מקורות מהימנים שהצביעו על התעללות בקופים, יש אמת בפרסום."

הפה והטלפיים. ב-28.12.2006 אותרה התפרצות של המחלה המדבקת בצפון ישראל, לראשונה בארץ מאז דצמבר 2005. לפי דיווח הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) המחלה אובחנה ב-260 עזים, מתוכם מתו 90. עוד 520 חשודים שנדבקו. הטיפול שדווח עליו בשלב זה כולל חיסון והסגר.

מקורות

"80 עזים מתו בצפון ממחלת הפה והטלפיים", וואלה!, 3.1.2007.
ג'קי חורי, "80 עזים מתו ממחלת הפה והטלפיים במושב נטועה; חשד להדבקה נוספת", הארץ, 4.1.2007, עמ' א9.

Immediate Notification Report, Ref OIE: 4351, Country: Israel, Report Date: 2.1.2007.

גדר ההפרדה. במדבר יהודה החלו בשבועות האחרונים עבודות להקמת גדר ההפרדה. צפריר רינת: "הגדר והתשתיות הנלוות אליה – חומות, סוללות עפר ודרכים – יחצו את יחידת הנוף של המדבר וינתקו את אזור המצוקים מרמת המדבר. [...] הגדר תיצור נתק בתוך אוכלוסיות בעלי-חיים, ובראשם היעלים, שמדבר יהודה הוא מעוזם העיקרי והם נעים בו בין המצוקים לרמת המדבר. חלק מהם יישארו בצד אחד של הגדר וחלקם מצדה האחר." עמיר בן דוד וגיא מי-טל מדווחים על התנגדויות בכנסת להקמת הגדר במדבר יהודה.

כתבות

עמיר בן דוד וגיא מי-טל, "השר להגנת הסביבה נגד גדר במדבר יהודה", ידיעות אחרונות, 5.1.2007, עמ' 7.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

רענן בורל, "ככה לא בונים חומה", ynet,  4.1.2007.

צפריר רינת, "פרידה ממדבר יהודה", הארץ, 31.12.2006.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב להבין חתולים. כתבה "אילוף הפרינסס הסורר" (31.12.2006) סוקרת יעל ישראל את ספרה החדש של יעל צפריר, "שיגעון של חתול", העוסק בהתמודדות עם בעיות התנהגות של חתולים.

nrg מעריב שואה. בכתבה "מותר להשוות את קורבנות השואה לבהמות" (1.1.2007) מדווח כנען ליפשיץ שבית-המשפט העליון באוסטריה התיר לקיים תצוגת כרזות, המשווה בין הפגיעה בחיות במשקים חקלאיים לפגיעה ביהודים בשואה.

הארץ (ניו יורק טיימס) כלבים מעוותים. בכתבה "רצית פודל בגודל חולדה? קיבלת כלב עם פגם גנטי" (5.1.2007, עמ' א12) מתאר מרטין פאקלר את הביקוש הגובר ביפן לכלבים מגזעים מעוותים ומפרט על המומים הגנטיים של גזעים אלה. חשוב להדגיש, שעיוות הכלבים ביפן הוא לא יותר מהקצנה של תופעה הרווחת בקרב רוב הכלבים הגזעיים גם בישראל. למידע נוסף

ynet פאסט פוד. בכתבה "אימפריית הג'אנק – האמת על תעשיית המזון המהיר" (2.1.2007) סוקר אמיר קמינר את הסרט "פאסט פוד", החושף את האמת שמאחורי תעשיית הבשר האמריקאית. הסקירה כוללת דברים מפי אריק שלוסר, מחבר הספר שבעקבותיו נוצר הסרט.

לסקירה באתר אנונימוס

תזונה בעיתונות הישראלית

הארץ מזון לכלבתולים. בכתבה "מסע אל האיטליז" (מוסף גלריה, 2.1.2007) סוקרת ריבי רונן אלטרנטיבות למזון המתועש לכלבתולים – הן מזון בשרי והן צמחוני. למרבה הצער, הכתבת לא ביצעה תחקיר על מזון צמחי לחתולים ולכלבים.

הארץ אורגני בזול. בטור "אוכל אורגני והכיס שלנו" (5.1.2007) מראים אביב לביא ושירי כץ שבניגוד לאמונה הרווחת, מזון אורגני אינו יקר.

דרוש: ציוד לחורף

נמשך "מבצע חורף חם" לאיסוף ציוד לחורף (שמיכות, שקי שינה, מזרונים אטומים למים וכד') עבור חתולים וכלבים במקלטים. פרטים על המוקד לאיסוף ארצי באתר נוח או בטל' 08-9292285.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – עומר:

0503-305006 omer@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מעצר בית במקום כלוב במכלאה

ב-28.12.2006 החליט השופט מסארווה בבית-משפט השלום בחדרה, שכלבים שנחשדו בנשיכת אדם יוחזקו בבידוד ובהסגר בתוך ביתם, תחת השגחת וטרינר פרטי. החלטה הגיונית ותקדימית זו מעלה מחדש את הליקויים הדרקוניים שיש בפקודת הכלבת.

פקודת הכלבת
פקודת הכלבת, 1934 היא חוק מימי המנדט הבריטי, המקנה לשירותים הווטרינריים סמכויות נרחבות בלכידת חיות, בכליאתן ובהריגתן. סעיף 4(2) לפקודת הכלבת מתייחס ל"בעל-חי שנשך אדם" ויש לו "בעלים", וקובע:

"כל בעל-חי שנעצר עפ"י הוראות סעיף קטן (1) מסעיף זה, יבודד למשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר."

לשון ההוראה ברורה: הבידוד (כלומר הכליאה) יתקיים במשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר – ולא מיום הנשיכה. עילה רפואית לבידוד אינה מנומקת בפקודת הכלבת, אולם הנושא ידוע ומוזכר, בין השאר, באתר המכון הווטרינרי:

"התצפית נועדה לקבוע אם בעל החיים הנושך אומנם נגוע בכלבת. [...] במידה שבעל החיים מראה סימנים קליניים של המחלה או מת במהלך 10 הימים, מוחו נבדק בקפידה בדבר הימצאות נגיף הכלבת."

ההנחה היא אפוא שהמחלה תתגלה בחיה נגועה במשך 10 ימי תצפית מאז הנשיכה. אי לכך, להוראה לכלוא את החיה בבידוד במשך 10 ימים מיום התחלת המעצר אין כל הצדקה רפואית; ההוראה עומדת בעינה גם אם החיה נלכדה חודש לאחר הנשיכה ולא נותר עוד כל ספק שהיא בריאה. בהיעדר הצדקה רפואית להוראה זו, החוק מועד לגרום פגיעה שיטתית בכלבים בריאים. יש להעיר, שפקודת הכלבת אינה מבחינה בין חיות שחוסנו נגד כלבת לחיות שלא חוסנו, עובדה המחלישה עוד יותר את התועלת הרפואית שאמורה להיות בה. אם כן, הנוסח שלעיל וסעיפים נוספים בפקודת הכלבת (למשל: הטלת תשלום על "הבעלים" עבור החזקת החיה בבידוד) עלולים להפוך את פקודת הכלבת לכלי של חיסול חשבונות, למשל: כנקמה בסכסוך בין שכנים, כדרך להיפטר מכלב נובח או מתוך שנאת חיות גרידא.

המקרה של בולט ואמרטו
ב-28.12.2006 קבע שופט בית-משפט השלום בחדרה, מוחמד מסארווה, החלטה הבוחרת להיצמד להיגיון הרפואי שעומד מאחורי החוק, תוך חריגה מלשון הפקודה המפורשת "עשרה ימים מיום התחלת המעצר". המקרה החל בתלונה שהוגשה ב-19 בדצמבר נגד עו"ד אביב אילון "בגין חשד של נשיכת ילד, דבר המוכחש על-ידו", כפי שנכתב בהחלטת בית-המשפט. המתלונן על הנשיכה, שאירעה לטענתו יומיים קודם לכן, לא זיהה מי משני הכלבים של אילון, בולט ואמרטו, הוא הנושך לכאורה. המתלונן קיבל את גיבוי השירות הווטרינרי המחוזי בחדרה, בראשות ד"ר הוידא. לדברי אילון, הוא למד על החלטת השירות הווטרינרי לכלוא את הכלבים שלו מביקור מפקח בביתו, אשר הורה לו "להוביל הכלבים למאורת בידוד ציבורית" ללא מסמך רשמי המורה על כך. אילון מיהר לפנות לבית-המשפט בבקשה לעזרה, בטענה שלאור מצבם הבריאותי של הכלבים, המחייב טיפול רפואי צמוד ואינטנסיבי תחת השגחה מלאה, הוא ביקש מהשירות הווטרינרי להכניס את הכלבים ל"בידוד אלטרנטיבי", כגון החזקת הכלבים בבית בתנאי בידוד תחת השגחת הווטרינר הפרטי שמטפל בהם לאורך השנים. לידיעות אחרונות אמר אילון: "אם היו לוקחים אותם לתחנת ההסגר של העירייה הם לא היו שורדים". ב-21 בדצמבר הסכים השופט מסארווה לבקשה בצו ארעי, בתנאים שקבע בקיצור נמרץ:

"א. שהכלבים יהיו בהסגר ובידוד ביתי בבית המבקש [אילון] תוך קיום השגחה מלאה.
"ב. חתימה על כתב התחייבות כספית ע"ס 10,000 ש"ח להבטחת קיום הצו."

שימוע נקבע ל-27 בחודש. למחרת אשרר השופט את החלטתו הראשונה, ומכיוון שחלפו עד אז בדיוק 10 ימים ממועד הנשיכה, לפי התלונה, ובמהלכם לא אובחן כל סימן לכלבת, הפך הצו הארעי לקבוע: הכלבים ניצלו סופית מסכנת המכלאה. השופט הורה לאילון לאפשר לרופאת נפת חדרה לראות את הכלבים כדי להחליט אם יש צורך לתת טיפול לנשוך.

נימוקי השופט מסארווה
בהחלטתו מ-28.12.2006, הביא השופט מסארווה נימוקים מפורטים, המחזקים את חשיבותה של החלטתו כתקדים בעניין פקודת הכלבת. לדברי השופט (סעיף 5):

"מטרת ההסגר במאורת בידוד היא לגלות באם הכלב נגוע במחלת הכלבת, הואיל ולא קיימת בדיקה רפואית כלשהי – למעט בדיקה פולשנית למוח המחייבת המתת הכלב – ואשר באמצעותה ניתן לגלות באם הוא נדבק במחלת הכלבת, באשר לתקופת ההסגר, ברור והובהר בפני כי באם הכלב חי במשך תקופה של 10 ימים ממועד הנשיכה ולא מתגלים בו סימנים חיצוניים של מחלת הכלבת, הדבר מסיר כל ספק כי הוא חולה באותה מחלה;
"אין מחלוקת שבאם כלב שנכלא חי במשך 10 ימים ולא מת המסקנה המתחייבת מכך היא שהוא לא חולה במחלת הכלבת.
"המסקנה היא שמטרת הכליאה היא לבודד הכלב מכל מגע עם אנשים, ולצפות בו באם הוא המשיך לחיות, ללמדנו כי אין הוא נגוע במחלת הכלבת."

בדברים אלה מסכם השופט את טענות הווטרינר המחוזי, הכוללים הנחות רפואיות ידועות. חשיבותם היא בכך שהם מגדירים במפורש את מטרת הבידוד: לא הרתעת אנשים המחזיקים כלב תחת חסותם, אלא בטיחות רפואית בלבד. קביעה זו מאפשרת לבחון מחדש את הוראת החוק לפי ההיגיון הרפואי שעומד מאחוריו – ולא לפי שיקולי סמכות גרידא. מוסיף השופט וכותב (סעיף 6):

"פסיקת בתי המשפט בערכאותיהם השונות מצביעה על כי גם אם בחינת הוראת החוק הראשונית היא עפ"י נוסחו המילולי, אך יש לבחון את הוראת החוק גם עם תכלית החקיקה, התכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית לרבות התכלית המוחזקת כמובנת בפרשנות, תוך כדי הגנה על הערכים המשפטיים, הדמוקרטיים, האתיים והחברתיים."

ולפיכך, מסכם השופט:

"הוראת חוק יש לפרש לפי מטרת החקיקה, ומשהוברר לנו כי מטרת החקיקה היא בידודו של הבעל חי, ושלא יבוא במגע עם אנשים, ולוודא שבעל החי, ממשיך לחיות ואינו נגוע במחלת הכלבת, הרי שהמטרה הושגה. [...]
"מטרתו הבסיסית של החוק – פ"ק הכלבת היא לבודד הכלב הנושך לתקופה שעפ"י המומחים – הווטרינריים, יש בה כדי לוודא שהכלב אינו נגוע במחלת הכלבת, ומשמטרה זו הושגה, אין להשתעבד למילותיו של החוק ולהמשיך להורות אחרת."

דרוש: שינוי מהותי
התקדים שקבע השופט מסארווה הוא צעד בכיוון הנכון, אולם השינוי צריך להיות בחוק עצמו. עד כה, המאמצים בנושא נכשלו, אם כי הצעת החוק האחרונה שהוגשה בנושא, על-ידי ח"כ זבולון אורלב (10.7.2006) עדיין לא הוכרעה. לפי ההצעה, יוחלפו בפקודת הכלבת המילים "מיום התחלת המעצר" במילים "מיום אירוע הנשיכה". מסמך מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (דצמבר 2005) מגלה שהשירותים הווטרינריים "אינם מתנגדים לתיקון הפקודה", תוך הסתייגות שלפיה "אם יתברר שההמלצות להארכת משך הבידוד חיוניות ומדינות אחרות יאמצו אותן, יבקשו השירותים הווטרינריים להאריך את משך הבידוד גם בישראל." המדובר בהארכה אפשרית ל-15 יום ממועד הנשיכה. גופים אחרים, וביניהם משרד הבריאות, סקציית הרופאים הווטרינריים הרשותיים וארגון "צער בעלי-חיים תל-אביב", מתעקשים לדבוק בחוק הקיים מטעמים שאינם קשורים בשיקולים רפואיים אלא רק בהנחות בדבר אכיפה. לדבריהם, הדרישה לכלוא את הכלב ל-10 ימים מיום לכידתו ואילך, מהווה גורם הרתעה נגד אנשים האחראים לכלב שנשך ומעוניינים להימנע מהסגרתו המיידית כנדרש בחוק: הסתרת הכלב לאחר הנשיכה לא יכולה להצילו מעשרת ימי הכליאה. שמירת פקודת הכלבת בנוסחה הנוכחי נועדה אפוא להבטיח ציות של אנשים לחוק באמצעות איום בפגיעה קשה בכלבים. כמובן, זוהי גישה דרקונית ומיותרת, שניתן להמירה בענישה אפקטיבית ישירה נגד האדם שנמנע במתכוון מלהסגיר כלב שנשך.

תמונה זו והתמונה התחתונה צולמו בקיץ 2006 על-ידי מתנדבת גלבוע אוהבת חיות בתחנת ההסגר של המועצה האזורית גלבוע, ונלווה אליהן תיאור מפורט של הזנחה חמורה במקום.

פתרון הגיוני: מעצר בית

למעשה, אפילו המרת הפגיעה בכלבים בענישה אפקטיבית לאנשים האחראים להם לא תפטור את החוק מבעיות מהותיות. השופט מסארווה הגיב בהחלטתו לא רק לאבסורד הרפואי שבנוסח "עשרה ימים מיום התחלת המעצר", אלא גם לסכנה הנשקפת לשלומם ולחייהם של הכלבים שנחשדו בנשיכה בעקבות כליאתם במכלאה רשותית. עו"ד אילון טען שנשקפת סכנה לחייהם של בולט ואמרטו עקב מצב רפואי מיוחד; אולם 10 ימים בכלוב של מכלאה רשותית, לעתים קרובות בתנאים פיסיים קשים ביותר, הם מקור לסבל קיצוני ולסכנת מוות גם לחיות בריאות. כל עוד זהו המצב במכלאות הרשותיות, אין פלא שאנשים חוששים לפעול כחוק. השופט מסארווה בחר לתמוך בפיתרון הגיוני, שגם אם אינו ניתן ליישום בכל מקרה ומקרה, עדיין מן הראוי שייקבע בחוק כפתרון אפשרי ורצוי.

מקורות
רענן בן צור, "תקדים: הכלבים נשארו להסגר בבית בעליהם", ynet (ידיעות אחרונות), 2.1.2007.

בש"א 004419/06 אביב אילון נ' הרופא הווטרינר המחוזי בחדרה ואח', 28.12.2006.

הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התשס"ו-2006, 10.7.2006.

יובל וורגן (הכנסת: מרכז המחקר והמידע), "הנדון: הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעל-חיים) התשס"ה-2005" (מכתב ליו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט), 4.12.2005.

"תצפית על בע"ח שנשך", המכון הווטרינרי ע"ש קימרון, בית דגן, 29.1.2000.

פקודת הכלבת, 1934 [תיקון אחרון: 31/3/93]

3. חיות משובטות בארצות-הברית
בעקבות הכרזת מינהל המזון והתרופות שמוצרים מחיות משובטות בטוחים לצריכה

FDA: "הערכת סיכון"

ב-27.12.2006 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) טיוטה של דו"ח הערכת סיכון לגבי מוצרי מזון מחיות משובטות ומצאצאיהן. לפי הדו"ח, בשר וחלב מבקר, מחזירים ומעזים משובטים "בטוחים לאכילה כמו המזון שאנו אוכלים בכל יום" (טענה אירונית לאור הקשר ההדוק בין צריכת מוצרים מן החי במערב לבין המחלות הסופניות הנפוצות ביותר). המינהל אף קבע שאין צורך בסימון מיוחד למוצרים אלה. FDA יקבל את תגובות הציבור לנושא עד 2.4.2007 ולאחר מכן יגיש את החלטותיו הסופיות. עד אז, מתבקש המגזר החקלאי להימנע משיווק מוצרי מזון מחיות משובטות ומצאצאיהן, בהתאם להסכמה שהתקבלה באופן וולונטרי בעניין בשנת 2001 ושרוב תעשיות בעלי-החיים (אך לא כולן) פועלות בהתאם לה. בעיתונות האמריקאית ההערכות הן שמוצרים מחיות משובטות ייכנסו לשוק בהיקף מסחרי משמעותי תוך חודשים עד שנים. בישראל, לפי ידיעות אחרונות, מנהל השירותים הווטרינריים מסר שאין כוונה להשתמש בשיבוט עגלים, תוך התאמה עם התקן האירופי ולא האמריקאי.

הפרה  Liz 2 ושיבוט שלה, מתוך פרסומת של חברת הביוטכנולוגיה Cyagra לשיבוטים בתעשיית החלב (2004) 

עמדת ארגוני הצרכנים

ארגונים בארצות-הברית הודיעו שייאבקו נגד עמדת FDA, בעיקר מתוך חשש לבריאות הצרכנים וכן מטעמים דתיים. לפי כתבה ב-foodconsumer.org, סקר שנערך בקיץ 2006 מצא ש-65% מהציבור האמריקאי חשים "אי-נוחות" בעניין חיות משובטות, ו-50% "מתנגדים בתוקף" לצריכת בשר מחיות משובטות. על רקע זה תמוהה במיוחד עמדת FDA, לפיה אין צורך בסימון מיוחד למוצרים מחיות משובטות. דו"ח FDA מסתמך על בדיקות קצרות-מועד בלבד של כימיקלים במוצרים ושל בריאות החיות המשובטות. מסכם כתב foodconsumer.org:

"עדיין לא ידוע איך ירגיש הצרכן לאחר אכילה או שתייה של מוצר משובט. המומחים מסכימים שגם אם צרכני מוצרים מחיות משובטות לא יסבלו בו-במקום, ההשפעה לטווח ארוך אינה ברורה. אך הם גם מצביעים על כך שהעסקים צריכים להתקדם ואיש אינו רוצה לחכות כמה עשורים כדי לוודא בטיחות לטווח ארוך."

אחת מן הטענות שהעלו ארגוני צרכנים היא, שהמערכת החיסונית של חיות משובטות חלשה יחסית, והחזקתן בחיים תחייב שימוש בתרופות בנוסף על השימוש הנרחב הנהוג בתרופות במשקים תעשייתיים כיום; המדובר בכימיקלים שיגיעו לבסוף גם לגוף הצרכנים. התאחדות הצרכנים של אמריקה תבקש מחברות מזון ומסופרמקטים לסרב למכור מזון מחיות משובטות. לדבר קרול טאקר פורמן מההתאחדות, "לא הסוכנות ולא מדעני בעלי-חיים מוסמכים לומר לנו האם ומתי זה מקובל מבחינה אתית שבני-אדם ישנו את הטבע המהותי לחיות." סבלן של החיות כתוצאה משיבוט עולה בדיון הציבורי בעיקר בעקיפין. לדבר טאקר פורמן לרשת CBS, "ה-FDA מתעלם ממחקר המראה שהשיבוט מוביל ליותר מקרים של מוות ודפורמציה בחיות בהשוואה לטכנולוגיות רבייה אחרות." כזכור, היונק המשובט הראשון מתא בוגר, הכבשה דולי, נולדה בפברואר 1997 ומתה בגיל 6 בעקבות מחלת ריאות, לאחר שסבלה מדלקת פרקים.

דימויים טיפוסיים ומטעים של שיבוט, מתוך שני קטבים של התרבות הפופולארית: מימין "פינגווין/גירית", דוגמה לניסיון הנפוץ
(גם בעיתונות הישראלית) להתייחס לעניין כאל בדיחה, תוך חוסר הבחנה בין שיבוט להנדסה גנטית;
ומשמאל תיאור "מדעי" של שיבוט, המציגה סדרת פעילויות פולשניות ומסוכנות בתור איור סכמאטי פשוט וחביב.

עמדת התעשייה

תעשיית הביוטכנולוגיה היא המרוויחה הישירה מדו"ח FDA, ובמיוחד חברת .ViaGen Inc  מטקסס, המחזיקה ברוב הפטנטים בתחום ושיבטה בשנה החולפת 65 פרות ופרים וחמישה סוסים. המחיר לשיבוט גבוה מאוד ויאפשר הגברת הריכוזיות של תעשיות הבשר והחלב. תעשיות הבשר פרסמו תמיכה בדו"ח FDA; תעשיית החלב הגיבה באופן זהיר יותר, בטענה שעדיין מוקדם לדעת אם השיבוט ישמש בתעשייה זו. אנשי FDA והתעשיות מציפים את העיתונות בהבטחות "מרגיעות", לפיהן חוות-הדעת של המינהל חלה רק על שיבוט ולא על הנדסה גנטית; כלומר, על יצירת צאצאים גנטיים זהים לחיות "משובחות באופן טבעי" ולא על שכפול חומר גנטי לאחר התערבות במעבדה, המאפשרת חיבור תכונות הזרות זו לזו. ד"ר לריסה רודנקו, יועצת ביוטכנולוגיה בכירה במרכז למדעים הווטרינריים, FDA, אמרה לעיתון יחסי ציבור של חקלאים (Truth About Trade and Technology):

"אנחנו מאמינים שמרביעי חיות משק מחפשים דרכים לשפר את הגנטיקה של העדרים שלהם בדרכים יעילות ואפקטיביות ובמחיר מזערי לחיות. החל בהזרעה מלאכותית, ועבור בהפריה חוץ-גופית [הפריה של ביצית מחוץ לגוף החיה והחדרת הביצית המופרית אל תוך הרחם], העברת עוברים, פיצול עוברים [מתוך ביצית שהופרתה בהפריה חוץ-גופית], כל אלה הן דרכים להכניס מהר יותר תכונות רצויות שהופיעו באופן טבעי. ואנחנו חשים שזהו רק כלי נוסף שיהיה בארגז הכלים של המרביעים."

דברי יועצת FDA מבטאים היטב את עמדת התעשייה ואת הטעיית הציבור שהיא נוקטת. טכניקות הרבייה שציינה רודנקו כלל אינן גובות מהחיות "מחיר מזערי". מעבר לפגיעה הקיצונית בחיות במהלך הניסויים המובילים לפיתוח כל טכניקה כזו ולסבל הכרוך בשימוש בטכניקות אלה באופן שוטף (ריסון אלים, התערבות כירורגית), החיות ה"משובחות" שעתידות לעבור שיבוט יהיו תוצאה של עיוות קיצוני באמצעות ברירה מלאכותית. אין ולא כלום בין ברירה מלאכותית לבין "תכונות רצויות שהופיעו באופן טבעי"; טכניקה זו נועדה ליצירת תכונות גוף רווחיות לחקלאים, כגון עודף שרירים על חשבון תקינות השלד, מערכת הלב-ריאה והמערכת החיסונית; השיבוט יאפשר שעתוק של מבנה גוף מעוות כזה. בנוסף לכך, אין ספק שהשימוש המסחרי הגלוי בשיבוט יסלול את הדרך להכנסת ההנדסה הגנטית לשימוש נרחב, על העיוותים הקשים שהיא מוסיפה לברירה המלאכותית.

מתוך פרסומת של חברת Cyagra לשיבוטים בתעשיית הבשר (2002): שיבוט של הפרה Woodhill Evergreen 120. המחיר ששולם ב-1998 עבור הפרה "התורמת" ממחיש את עוצמת האינטרסים שמאחורי עסקי השיבוט: 200,000 דולר.

מקורות

Peter Shinn (Brownfield Ag Network), "FDA decision on animal clones took years", Truth About Trade & Technology Podcast, 3.1.2007.
Associated Press, "Despite FDA endorsement, cloned food still years from store shelves", azcentral.com, 2.1.2007.
U.S. Food And Drug Administration, "Food From Cloned Animals Safe? FDA Says Yes, But Asks Suppliers To Hold Off For Now", Science Daily, 31.12.2006.
Ben Wasserman, "FDA: Cloned animals are safe to eat", foodconsumer.org, 30.12.2006.

Libby Quaid (The Associated Press), "FDA to declare that cloned animals are safe to eat",  Sun-Sentinel.com, 28.12.2006.

גלעד שנהב, "דולי, גרסת המדיום רייר", nrg מעריב, 31.12.2006.

אסף שניידר, "כולנו צמחונים בארון", מעריב, 31.12.2006, עמ' 12.
דליה מזורי, "שיבוטן של החיות נוגד את ההלכה", מעריב, 31.12.006, עמ' 12.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

יפעת גדות, "הכבשה 'דולי' לארוחת הערב?", Nfc, 31.12.2006

יניב חלילי ודודי גולדמן, "שיבוטי התקווה", ידיעות אחרונות, 30.12.2006, עמ' 20.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

4. פינת התזונה
שיא הבריאות – מידע על ויטמין C

החורף הגיע ואיתו הגשם, הקור וההצטננות. מה עושים? צורכים מזונות עשירים בוויטמין C, המסייע לחיזוק המערכת החיסונית.

תפקידי ויטמין C
לוויטמין C, הנקרא גם חומצה אסקורבית, תפקידים רבים: הוא גורם אנטי אוקסידנטי המפחית את האפקט ההרסני שיש לרדיקלים חופשיים, מחזק את המערכת החיסונית, חיוני להחלמה לאחר ניתוחים ולריפוי פצעים, מסייע בספיגת ברזל, שומר על גמישות כלי הדם, מחליש סימפטומים של אסטמה ואלרגיות ועוד.

מחסור בוויטמין C
מחלת הצפדינה, שנגרמת בשל מחסור בוויטמין C, הייתה נפוצה בעבר בקרב מלחים, אשר לא אכלו פירות וירקות טריים במשך שהותם הארוכה בים. כיום המחלה אינה שכיחה, שכן ויטמין C נמצא בשפע בפירות וירקות טריים, אך תזונה לקויה, דלה בפירות ובירקות טריים, עלולה לגרום למחסור בוויטמין  C גם כיום. בנוסף לתזונה לקויה, גם עישון, פציעות וניתוחים, לחץ נפשי, שימוש בתרופות (אנטיביוטיקה, אספירין, גלולות נגד הריון ועוד), זיהום אוויר, הצטננויות וצריכת אלכוהול גורמים למחסור בוויטמין C. ההשפעות של מחסור בוויטמין C כוללות: חניכיים מדממות בזמן הברשת שיניים, דימומים מהאף, עיכול לקוי, כאבי פרקים, סחוסים חלשים, רגישות לחבלות, התנגדות טבעית נמוכה לדלקות, איחוי איטי של שברים, הפרעות בקצב לב, קוצר נשימה, בעיות עצביות שונות, וחולשת כלי-דם.

מקורות לוויטמין C
האדם הוא היונק היחיד (למעט קופים וקביות) שגופו אינו יכול לייצר ויטמין C והוא תלוי באספקה חיצונית. ויטמין C מצוי ברוב הפירות והירקות הטריים וכן בנבטים. העובדה שפירות הדר הם מקורות טובים לוויטמין C ידועה למדי, אולם לא הכול יודעים שהפירות הטרופיים עשירים אף יותר בוויטמין זה. הירקות העשירים בוויטמין C כוללים: ברוקולי, פלפל, כרובית, אפונה ירוקה, שעועית ירוקה, עגבנייה, ירקות עלים ירוקים ותפוח אדמה.

כיצד לשמור על ויטמין C
ויטמין C הוא אחד הוויטמינים העדינים והרגישים ביותר. הוא מסיס במים ומתפרק בבישול, בקילוף, בחשיפה לאור, בנוכחות מתכות ובאחסון ממושך. כדי לשמור על ויטמין C במזון, מומלץ לאכול ירקות, נבטים ופירות טריים, ללא קילוף, חיתוך או בישול. כדי לשמור על ערכי הוויטמין בבישול, מומלץ להעדיף בישול באידוי על פני בישול במים או טיגון. אם מבשלים במים, אין לסננם – כדאי להשתמש בכמות קטנה של מים הנספגת בתבשיל או להכין מרק. כמו כן, רצוי לקצר את זמן הבישול ולהימנע מבישול בטמפרטורות גבוהות.

המלצות לצריכה יומית
הצריכה היומית המומלצת של ויטמין C למבוגרים היא, בקירוב, 90 מ"ג ליום לגבר ו-75 מ"ג ליום לאישה. לבני-נוער (18-14) הצריכה המומלצת היא 75 מ"ג ליום לנער ו-65 מ"ג לנערה. עם זאת, לחץ, עישון, צריכת אלכוהול, חום, מחלות ויראליות ומחלות כרוניות גורמים לירידה משמעותית ברמות ויטמין C בדם ומצריכות צריכה מוגברת של הוויטמין – עד 500 מ"ג ליום. במצב בריאות תקין אין הצדקה לצרוך ויטמין C כתוסף מזון – כך, למשל, תפוז וקיווי מכילים כ-70 מ"ג ויטמין C לפרי וגויאבה אחת מכילה כ-180 מ"ג. יש לתת את הדעת על כך שעודף בוויטמין C עלול ליצור הפרעות במערכת העיכול, דלדול במאגרי הנחושת בגוף ועוד.

למידע תזונתי נוסף

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון