פעילות 

מדברים זכויות בעלי-חיים

ביום ג', 9.12.2008, בשעה 19:30, תקיים אנונימוס במרכז תל-אביב דיון בהנחיית אריאל צבל, במסגרת מפגשים על הפילוסופיה והתיאוריה של זכויות בעלי-חיים. לפני הדיון נתכנס לכיבוד קל, סרט קצר והיכרות. הדיון יחל ב-20:00 בדיוק. ההשתתפות פתוחה לפעילי אנונימוס בלבד, מכל הארץ. אנא הודע/י על השתתפותך בטלפון 03-6204878 או בדואל.

נושא המפגש: סבל, זה כל הסיפור? חיפוש אחר שורשי המעמד המוסרי של בעלי-חיים.

עם בוא החורף: צמר, פרווה, עור ועוד

לפני קניית בגדי החורף, כדאי לדעת כיצד מיוצרים מוצרי צמר ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים עיוותים גופניים מכבידים ומסוכנים באמצעות ברירה מלאכותית וטיפולים מכאיבים ביותר; הגז גורם הלם, פציעות ומוות מקור; ולאחר שנים אחדות נשלחים הכבשים לשחיטה, לעתים קרובות במסעות אכזריים במיוחד. וכמובן – אין צורך לקנות בגדי צמר כי השוק מוצף במוצרי הלבשה מחממים אחרים.

תעשיית הפרווה גדלה בשנים האחרונות בעקבות התפשטות משקי פרווה בסין, והכנסת קישוטי פרווה קטנים ולעתים מוסווים למוצרי אופנה (במקום מכירת מוצר פרווה מובהק). גדילת התעשייה נשענת גם על הקושי הרב להבחין בין פרווה אמיתית לפרווה סינתטית; המוכרים משקרים או שאינם יודעים, ולעתים אפילו המידע שעל התווית שקרי. כך, השימוש ההמוני בחיקויי פרווה מסווה את הפרוות האמיתיות ומעודד את התעשייה על-ידי מתן לגיטימציה לשימוש בפריטים שנראים כמו פרווה. לכן מומלץ שלא לקנות מוצרים עם פרווה, גם כאשר ידוע שמדובר במוצר סינתטי.

עוד על צרכנות בחורף: מיימת בתעשיית הבשר; מוצרי הנעלה; שמיכות וכריות.

כדאי לחתום: האו"ם ומזון מן החי

בכתבה "המאבק בהתחממות הגלובלית מגיע למסעדת הסטייקים" (הארץ, 5.12.2008) סוקרת אליזבת רוזנטל כמה מהנזקים הסביבתיים של תעשיות המזון מהחי, והפתרונות המוצעים להתמודדות איתם – בין השאר, קמפיינים נגד צריכת בשר והטלת מס על מוצרים מהחי בהתאם לעלות הסביבתית שלהם.
כדאי לחתום על עצומה הפונה לאו"ם בקריאה לפעול לעידוד תזונה המבוססת על מזון מהצומח, כאמצעי להתמודדות עם הנזקים האקולוגיים שגורמת תעשיית המזון מחי.

כדאי לכתוב: סוסים וחמורים בעיר

בכתבה "נלחמים באלטעזאכן: די לניצול סוסים וחמורים" (nrg מעריב, 5.12.2008) סוקרת עינת לוי את מצוקתם של סוסים וחמורים המנוצלים לנשיאת משאות בעיר, לקראת יום ההגנה הבינלאומי על סוסים וחמורים. עיריית תל-אביב אינה מקצה את המשאבים הנחוצים להחרמת החיות מידי מתעללים, ואינה אוכפת את התקנות המחייבות רישיון להחזקת סוס או חמור.
כדאי לכתוב אל ראש עיריית תל-אביב-יפו בבקשה להקצות את המשאבים הנחוצים לאכיפת חוק צער בעלי-חיים, ואת חוק העירייה המחייב החזקת סוסים וחמורים בהיתר בלבד.

לשכת ראש העיר, פניות הציבור ; רון חולדאי, פנייה אישית

לשכת ראש העירייה - פניות הציבור, בניין העירייה, חדר 1229, אבן גבירול 69, תל-אביב, 64162; פקס 03-5216597

אירוע של עמותת "הכל חי" לכבוד יום ההגנה הבינלאומי על סוסים וחמורים יתקיים ביום א', 7.12.2008, בשעה 21:30 במועדון "החתול והכלב" ברח' קרליבך 23, ת"א, בהשתתפות אסף אמדורסקי, בילי לוי, רם אוריון ועוד. דמי כניסה: 10 ש"ח.

סדנאות בבודהה בורגרס

המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) מקיים בשבתות בשעה 18:00 סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס. דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

news1 מס לתעשייה. בכתבה "תוכנית בארה"ב: מס סירחון על בעלי-חיים" (5.12.2008) מדווח משה ריינפלד שהסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה בארצות-הברית הגישה הצעה (שעדיין לא התקבלה סופית) להטיל מס על חקלאים המחזיקים חיות, בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון של ארה"ב שגזי חממה הנפלטים מגופם של בעלי-חיים נחשבים לזיהום אוויר. על-פי ההצעה, יצטרכו חקלאים המחזיקים מעל 25 פרים או פרות, 50 עגלים, או 200 חזירים, לשלם היטל שנתי בסך 175 דולר לכל פרה, 87.5 דולר לבקר לבשר, ו-20 דולר לכל חזיר.

ynet חבל לכיש. בכתבה "עתירה: היישוב למפוני קטיף יפגע בחיות נדירות" (30.11.2008) נמסר על הפעילות המשפטית של החברה להגנת הטבע נגד הקמת היישוב "מרשם" בחבל לכיש. ההחלטה על הקמת היישוב התקבלה מבלי שנבדקו חלופות, לאחר שהשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, יצא נגד עמדת אנשי המקצוע במשרדו ותמך בהקמת היישוב. המדובר באזור עשיר במיוחד בחיות בר, כגון צבאים, צבועים, זאבים, גיריות דבש ועופות מקננים כגון סבכי ערבות, שיחנית גדולה, סלעית קיץ, שרקרק מצוי, עקב עיטי, חיוויאי ועיט זהוב.

וואלה! פרווה. בכתבת הווידיאו "כמה רוע אפשר ללבוש?" (30.11.2008) מתועד טקס קבורה סמלי שנערך בכיכר המדינה למיליוני החיות שנשחטו עבור תעשיית הפרווה.

לכתבה על אירוע נוסף בנושא: "תשכחו מאייטם פרווה" nrg מעריב, 1.12.2008.

הארץ עגורים. בכתבה "הסתיים סכסוך העגורים באגמון החולה" (3.12.2008, עמ' 6) מדווח אלי אשכנזי על הסכם שיזמה קק"ל עם חקלאי עמק החולה ומפעילי אתר אגמון החולה: פרויקט האכלת העגורים ישוב לפעול בדומה לפעולות בשנים האחרונות – גירוש עגורים עד חודש דצמבר ולאחר מכן האכלת העגורים שנותרו בעמק.

nrg מעריב מקלט לחמורים. בכתבה "בית חדש לחמורים שעברו התעללות" (2.12.2008) מדווחת דליה מזורי על שיקום 30 חמורים שחולצו מהתעללות ומהזנחה – דווקא בבריכות דגים. זהו פרויקט משותף של משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה.

ynet גני חיות. בכתבה "הדובי עשה את שלו, הוא יכול ללכת" (4.12.2008) בוחן ארז ארליכמן כיצד מתפקדים גני חיות דרך ההיסטוריה של קנוט, דוב הקוטב שנולד בגן החיות של ברלין ועתיד לעבור ממנו בגלל היעדר מקום הולם: "דווקא גן החיות בברלין, בו ישנו אוסף זואולוגי מרשים של מינים בסכנת הכחדה, מוכיח במהלך הנוכחי כי לא רק שלא נערך מראש לגדל את קנוט לפרק זמן ארוך, אלא שבסופו של דבר, בעלי-החיים הם עדיין אמצעי בידורי לגריפת רווחים, ומרגע שהם אינן ממלאים את ייעודם זה, אפשר להיפטר מהם בקלות."

תזונה

nrg מעריב היכרויות. בכתבה "רומנטיקה מן הצומח: היכרויות לצמחונים בלבד" (3.12.2008) מראיין משה אביעזר שני זוגות של טבעונים, שהכירו דרך אתר ההיכרויות של אנונימוס. לאחד מהזוגות, שלומית ותמיר, נולד לאחרונה תינוק הגדל על מזון מן הצומח.

הארץ פטריות. בכתבה "רונית ורד: פטריה נרתיקנית נאה דביקה, מישהו?" (מוסף, 5.12.2008) מספרת רונית ורד על אהבת פטריות וליקוט פטריות, לרגל צאתו לאור של "מדריך כרטא לפטריות מאכל ורעל בישראל – זיהוי, איסוף ומתכונים", מאת דליה לוינסון.

ynet בריא. בטור "לא על הוויטמין לבדו: אוכלים מזון אמיתי" (3.12.2008) מבהירה פיליס גלזר שוויטמינים אינם טובים לבריאותנו כשהם מזוקקים כתוספי מזון, אלא יש לאכול מזון צמחי בצורתו הטבעית. בטור מוצעים מתכונים לתבשיל תרד ולתבשיל אורז וחצילים.

ynet  דיוקן פרי. בכתבה "דוריאן – סירחון של פרי" (3.12.2008) מתארת תמי לויאב את הדוריאן: "הוא אחד הפירות הפופולריים ביותר בדרום מזרח אסיה, ואף זכה לכינוי 'מלך הפירות'. טעמו שקדי וקרמי וניתן לאכול אותו בצורתו הטבעית, או לשלבו במגוון מאכלים. אז למה אסור להכניס דוריאן למלונות, אוטובוסים ושדות תעופה?"

וואלה! צמח לכלב. בכתבה "בתפריט המסעדה: גם עוגיות לכלבים" (1.12.2008) מסופר על הפריט החדש במזנון הטבעוני "בודהה בורגרס": עוגיות טבעוניות לכלבים. בישראל משווקים עוד מוצרי מזון צמחיים בריאותיים לכלבים ולחתולים. 

הכנסת ה-17: חקיקה בעניין בעלי-חיים

לקראת סיום כהונתה של הכנסת ה-17, לפניכם סיכום שנתיים וחצי של החקיקה להגנה על בעלי-חיים בתקופה זו: חיזוק ההגנה על חיות בר, לצד יבול דל ביותר בתחומים אחרים.

כנסת קצרה

תקופת הכהונה המקוצרת של הכנסת ה-17 וחוסר העניין בבעלי-חיים מצד הממשלה בראשות קדימה, הניבו הישגי חקיקה צנועים מאוד בתחום זה. במקביל לכך, הכנסת לא הספיקה לחוקק חוקים מזיקים רבים. חוקים כאלה משולבים בדרך-כלל בחקיקה תחת כותרות של תקצוב, בנייה וכדומה, ורובם אינם מוזכרים בסקירה זו. גם פעילות משרדי הממשלה אינה נסקרת כאן. חוקים ותקנות שהוצעו מבלי להתקבל, ייסקרו בכתבה נפרדת.

הרפורמה בתעשיית הביצים
ההחלטה הדרמטית ביותר עבור בעלי-חיים בתקופת הכנסת ה-17 התקבלה על-ידי הממשלה ללא דיון בכנסת ב-24.6.2007: חלוקת מענקים בסך 300 מיליון ₪ ללולנים עבור בניית לולי ביצים גדולים, וקביעת דרישות ייעול שיביאו לסגירת הלולים הקטנים, עד שנת 2012. אם הרפורמה תבוצע כלשונה, היא תחמיר את פגעי התיעוש בחיי התרנגולות ותקבֵּע את השימוש בכלובי סוללה בישראל. אנונימוס נאבקת ברפורמה, ופיזור הכנסת מקשה על המאבק.

שמורות טבע

תקנות חיות הבר (אזורים אסורים)(תיקון), התשס"ח-‎2007: התיקון מוסיף את מאגרי שפלת יהודה (כ-9,000 דונם) לרשימת האזורים האסורים בציד. התיקון נערך ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ואושר פה-אחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה. במאגרי שפלת יהודה חורפים עופות מים רבים, ונציגי הציידים בדיון שנערך בוועדה התלוננו ש"הצעד למעשה מבטל את הציד בישראל".

שמורת הטבע הר מירון צומצמה ב-15.5 דונם לטובת בנייה, באישור פה-אחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות פינס-פז.

שמורות טבע חדשות שהוכרזו במהלך הכנסת ה-17: חולות ניצנים, שתי שמורות במכתש הגדול, נחל ראש פינה, תל מרווה (מועצה אזורית מעלה יוסף), ברכת זמורות (מועצה אזורית באר טוביה), בקעת בית נטופה. הורחבו שלוש שמורות טבע בכרמל: נחל מהר"ל, נחל כלח-גלים והר כרמל; והוכרזו חמש שמורות טבע בגולן: ברכת סינדינה, ברכת המשושים, ברכת פרג', עינות פחם ואירוס ביצות נוב.

הגנה והתרת דם
לפי תקנות להגנת חיית הבר (תיקון), התשס"ו-2006, חוגלה וארנבת, שני מינים שהיו מוגנים בשנים האחרונות באופן זמני בלבד, הצטרפו ב-1.9.2006 לרשימה הקבועה של המינים המוגנים. לעומת זאת, עורב אפור ועורב הודי הוכרזו בתור "מזיקים", והגנת החוק הוסרה מהם. התקנה הוצעה על-ידי גדעון עזרא (קדימה) מתוקף תפקידו בתור השר להגנת הסביבה, ואושרה פה-אחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ללא כל עניין בשינוי הקטלני במעמדם של העורבים. יוזמה אחרת שקידם השר עזרא, להגדיר תנינים ויענים כ"חיית בר מטופחת" ולהתיר בכך את ניצולם החקלאי (במקום לאכוף את החוק להגנת חיית הבר על חקלאים המגדלים תנינים ויענים באין מפריע) לא הובאה לאישור.

הכפלת קנסות לציידים
ב-28.10.2008 התקבל חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 6), התשס"ט-2008, הקובע ענישה מרבית של שנתיים מאסר או קנס בסך 134 אלף ₪ לציידים עבריינים. המדובר בהכפלת הקנס המרבי הקודם, כאשר בפועל הקנס המרבי והנדיר שנגזר על צייד עבריין הוא 49 אלף ₪ בלבד. ניתן לקוות, שהתיקון לחוק יעורר את מערכת המשפט להפסיק לפטור ציידים עבריינים בעונשים מגוחכים. הצעת החוק בנושא הוגשה על-ידי השר להגנת הסביבה ארבע שנים קודם לכן, ולאחר עיכובים רבים הוגשה לוועדת הפנים והגנת הסביבה על-ידי השר הנוכחי, עזרא.

בחוף ובים

חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007: זהו תיקון המרחיב את חלות חוק שמירת הסביבה החופית משנת 2004, מחופי הים התיכון לחופי ים סוף. החוק אוסר, בין השאר, גרימת סיכון או נזק לאזורי מחיה של מיני צומח או בעלי-חיים ולרבייתם ברצועת החוף ובמים הסמוכים לחוף. מגיש ההצעה: דב חנין.

חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008: זהו חוק הקובע מדיניות כוללת לטיפול בחופי הכנרת, לרבות אכיפת חוקים שנועדו למנוע את הפגיעה באזורי המחיה של בעלי-חיים בכנרת ובחוף ואיסור על בנייה בקרבת המים ללא אישור משרד הפנים. את החוק יזמה הממשלה ושילבה בו שתי הצעות חוק פרטיות, שיזמו פינס-פז וחנין.

כנגד החקיקה המרשימה וכן החלטת הממשלה (בכנסת ה-16) להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, ב-14.9.2008 אישרה הממשלה פה-אחד הצבת כלובי דגים המוניים לאורך מאות מטרים בנמל אשדוד, למשך 10-7 שנים.

בתמונה: מפגש בין השר להגנת הסביבה שנחשב כאדיש במיוחד לעניינים סביבתיים, גדעון עזרא, לבין המחוקק המצטיין בעניינים סביבתיים, דב חנין. (מתוך האתר של ח"כ ד"ר דב חנין, צילום: פלאש 90)

חוקים סביבתיים

חקיקה סביבתית מועילה בדרך-כלל לחיות הבר, ולעתים היא גם מספקת כלים משפטיים למאבק במשקים תעשייתיים ומשחטות. חוקים חשובים שהתקבלו בכנסת ה-17:

חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008: חוק זה נועד לשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, שהיא המצב שהיה מקובל עד כה באופן חוקי. החוק קובע ענישה המתחשבת בשווי הנזק שנגרם, בטובת ההנאה שהושגה או ברווחים שהופקו תוך ביצוע עבירות שעניינן פגיעה בסביבה. החוק מעדכן את הענישה ב-13 חוקים סביבתיים קיימים: עד שלוש שנות מאסר והכפלת הקנס המרבי לעבריינים. דב חנין הוא יוזם ההצעה עם מיכאל מלכיאור (מימד) ו-18 ח"כים נוספים שהצטרפו להצעה. אופיר פינס-פז (העבודה), סייע במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה.

חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008: חוק זה קובע דרישות ליצירת תוכנית לאומית מחייבת להפחתת זיהום אוויר, וקובע תמריצים כלכליים לגופים המזהמים להפחית את פליטת החומרים המזהמים. העבריינים צפויים לקנסות עד מיליון ₪, לעונשי מאסר המגיעים לשנתיים ולסנקציות סגירה. הצעת החוק (ביוזמת אדם טבע ודין) הוגשה בכנסת הקודמת. בכנסת ה-17 היא קודמה בעיקר על-ידי משה גפני (יהדות התורה), חנין, מלכיאור ופינס-פז.

תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון) התשס"ח-2008: חוק זה מכיר במתנדבים בתחום איכות הסביבה, שמירת הטבע והגנה על חיות הבר כזכאים לכיסוי של ביטוח המתנדבים של המוסד לביטוח לאומי. את הצעת החוק (ביוזמת חיים וסביבה) הגיש זבולון אורלב (מפד"ל), והוא אושר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות יצחק גלנטי (גיל).

צמצום התרבות בעלי-חיים
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 7), התשס"ח-2008, קובע תוספת לחוק צער בעלי-חיים, סעיף 14א:

"שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים; בלי לגרוע מהוראות כל דין, תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת בעלי חיים."

החוק גם קובע תקציב שנתי בסך 4.5 מיליון שקלים חדשים למימון פעולות אלה. כפי שתיארנו בפירוט בכתבה מיוחדת, ראשיתו של החוק בהצעה של גלעד ארדן (ליכוד) ורונית תירוש (קדימה) לחוק הקובע תקציב למטרה המפורשת של עיקור וסירוס חיות. ההצעה נדחתה בכנסת עקב נוכחות גבוהה בהצבעה של ח"כים דתיים, שהתנגדו להצעה. ארדן ותירוש, בניסיון למנוע עימות עם ח"כים דתיים, הגישו את ההצעה בגרסה חדשה, שממנה השמיטו את ההנחיות לגבי השיטה שבה תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של חיות. בכך הותירו ארדן ותירוש פתח מסוכן להפיכת הרג חתולים וכלבים למדיניות חוקית בידי משרד החקלאות. דוב חנין (חד"ש) שאליו הצטרפו ארדן וזהבה גלאון (מרצ) יזם את הוספת הסייג הברור: "תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת בעלי חיים." לקראת ההצבעה המכרעת בכנסת, סייעו יואל חסון (קדימה) ואיתן כבל (העבודה) להעברת החוק עם התיקון של חנין. ההצעה עברה במליאה ברוב של נציגי מפלגות רבות מול נציגי ש"ס ויהדות התורה. אולם לאחר מספר שבועות, במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2009, המליץ משרד האוצר לבטל את התקציב שנקבע בחוק. אם כן, מדובר בהצעת חוק בעייתית מלכתחילה בגלל עידוד המדינה לפעול נגד "בעלי-חיים משוטטים"; ההצעה כמעט שהתדרדרה לכדי לגיטימציה מפורשת למשרד החקלאות להרוג חיות – ולבסוף, בהיעדר תקציב מוגדר, היא נותרה בינתיים הצהרתית בעיקרה.

יבוא כלבים
תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים) (תיקון), התשס"ו-2006, קבעו למשך שנתיים הקלה על התקנות האוסרות כליל יבוא כלבים מגזעים שהוגדרו כ"מסוכנים": לאדם מעל גיל 18 מותר לייבא כלב "מסוכן", בתנאי שהכלב מעוקר/מסורס, וכן בתנאי האיש החזיק בכלב 18 חודשים לפחות קודם למועד יבואו. את התיקון יזם שלום שמחון (העבודה) מתוקף תפקידו כשר החקלאות, והצעתו התקבלה בוועדת הכלכלה. ההשלכות המשוערות של תיקון זה הן הצלת כלבים אחדים מנטישה בחו"ל. ועדת הכלכלה קיבלה גם את דרישת גלעד ארדן, שלפיה יינתן פטור מניתוחי עיקור וסירוס לכלבים מגזעים אלה במצבים שבהם קיימת סבירות גבוהה לסיכון חיי הכלב (בהצעת התקנות שהגיש השר שמחון, כלבים קיבלו פטור מניתוח רק אם הסיכון לחייהם כתוצאה מהניתוח הוא ודאי).

הסקירה מבוססת על פרסומים באתר הכנסת. רשימת המקורות תובא עם פרסום המאמר באתר אנונימוס.

מסעדת הרדוף
מסעדה צמחונית אורגנית

 מסעדת הרדוף, קיבוץ הרדוף; טלפון 04-9059229

ב'- ו' 16:00-09:00, ה' 23:00-09:00, שבת 18:00-09:30, א' סגור

המקום

"מסעדת הרדוף" היא מסעדה צמחונית בסגנון כפרי, הנמצאת בקיבוץ הרדוף שבגליל התחתון, כ-5 דקות נסיעה מצומת סומך ומצומת המוביל. במקום 35 מקומות ישיבה, והאווירה ביתית ומזמינה. המסעדה מנוהלת באווירה משפחתית, והיחס ללקוחות בהתאם לכך. טווח המחירים יקר מהממוצע. בעלת המקום, יוטקה, מתארת את המסעדה כבעלת מודעות אקולוגית: החל ממחזור פסולת וצמצום בצריכת מים, וכלה בשימוש  בחומרי גלם אורגניים ברובם להכנת המנות.

ארוחות הבוקר
האפשרות הטבעונית בתפריט היא מנת "הברירה הטבעית", המבוססת על גרנולה ופירות עם חלב סויה במקום יוגורט (39 ₪). ניתן לבקש באופן מיוחד ארוחת בוקר טבעונית עם לחם, ממרחי הבית, סלט ושתייה (55 ₪).

מנות פתיחה, כריכים וסלטים
ניתן להזמין כריך עם כל אחד ממרחי הבית, הכוללים בין השאר טחינה וגיווץ' הונגרי (25 ₪). סלט הבית המומלץ, כולל ירקות, נבטים וגרעינים ברוטב סויה (49 ₪). סלט קטן כתוספת לארוחה ניתן לקבל עבור 18 ₪. בחודשי החורף מוצע מבחר מרקים משתנה, עם מנה טבעונית אחת לפחות, כגון מרק ירקות עם חלב קוקוס (יש לבקשו ללא בצקניות) ומרק אדום ומרק פטריות (28 ₪).

מנות עיקריות

המנה ההודית בתיבול מיוחד וריחני (72 ₪) והירקות הממולאים ברוטב סלק בתוספת סלט ירקות (69 ₪) הם מנות טבעוניות ומומלצות במיוחד. קדרת חמשת הדגנים (49 ₪) הייתה טעימה אך לא מספיק עשירה. עוד בתפריט: פסטה מקמח מלא ברוטב ירקות עשיר (42 ₪) ופיצת הבית, מנה קטנה המיועדת לילדים, שיש לבקשה ללא גבינה (22 ₪). ניתן להזמין בתיאום מראש מנות טבעוניות נוספות, כמו ירקות מוקפצים עם טופו ברוטב ג'ינג'ר וסילאן. המנה הזוגית משתלמת כלכלית (145 ₪) ומורכבת משילוב של 3 מנות בגרסה מוקטנת, בתוספת סלט ירקות (יש לבקש במיוחד צירוף טבעוני). אם אתם רעבים במיוחד, ניתן להזמין "חגיגה צמחונית" (240 ₪).

שתייה וקינוחים

קיים מגוון מיצים סחוטים ואורגניים. מיץ הבית הוא מרענן ומיוחד, על בסיס רכז תפוחים והיביסקוס. הקפה  עשוי מפולים אורגניים וניתן לקבלו על בסיס חלב סויה, כמו גם את שאר המשקאות החמים והשייקים. לנמנעים מקפאין, ניתן להזמין משקה דגנים. לחובבי המשקאות האלכוהוליים מוצעים בירה אורגנית (32 ₪ לחצי ליטר) ויין אורגני מנאות סמדר.

הקינוח הטבעוני היחיד שהמסעדה מציעה הוא פרפה תמרים וחלבה.

קורס בישול

במסעדת הרדוף מתקיימים קורסים לבישול, המשלבים לימוד מעשי של בישול טבעי ובריא ושיחות על התאוריה התזונתית הטבעית מההיבט הפילוסופי, המדעי והיום-יומי. מנחים: מנהלת המסעדה, יוטקה הרשטיין, והיועץ התזונתי, אורי מאיר-צ'יזיק. הקורס כולל 10 מפגשים בני 3 שעות וחצי, ומחיר ההשתתפות הוא 2,400 ש"ח.

סקרה: חן מורד