פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ג', 7.12.2010, בשעה 17:30, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878. 

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור: 

• יהדות, אתיקה ואוכל: ביום ב', 6.12.2010, בשעה 19:00, ירצה הרב בני לאו בנושא "וישמן ישורון: המזון כראי לעולם הערכי והאמוני שלנו;" תיערך הדלקת נרות והפסקה לכיבוד; ויתקיימו קבוצות לימוד בנושא מזון וערכים. הכניסה חופשית. האירוע בשיתוף "טבע עברי" ו"התו החברתי".
• סעודה בירוק: ביום ה', 9.12.2010, בשעה 19:00, תתקיים בזנגביל סעודת מאכלים ירוקים לכבוד יום זכויות האדם ויום זכויות בעלי-החיים הבינלאומיים. יוקרנו קטעי וידאו שמקשרים בין זכויות אדם לזכויות בעלי-חיים. מארגנים: מתנדבי המהטמה – הבר הטבעוני. תרומה מומלצת: 25 ₪.
• התבוננות בברכות על אוכל: ביום א', 12.12.2010, תתקיים בזנגביל הרצאתו של הרב דני סגל, שיבחן את הברכות על אוכל מזוויות חברתיות. ההרצאה היא מפגש ראשון של הקורס "מזון למחשבה": סדנה בת שבעה מפגשים על יהדות ואתיקה של המזון. הקורס מאורגן בשיתוף עם "טבע עברי – אחריות סביבתית יהודית" ועם "התו החברתי", מיסודה של עמותת מעגלי צדק. ההשתתפות בתשלום סמלי (15 ₪ או לפי יכולת למפגש בודד, 70 ₪ או לפי יכולת לכל הקורס). מפגשי הקורס יתקיימו אחת לשבועיים. בין המרצים: הרב יובל שרלו, הרב דני סגל וד"ר יעל שמש.

פרטים על כל האירועים: veginger@gmail.com או 02-5665737. 

סדנת הסברה לצמחונות בחיפה

סדנת תזונה בגבעתיים

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

"שקר המזון"
חשיפת תעשיות המזון מהחי בתוכנית כלבוטק

דדי שי

"החלק הקשה ביותר, בעיניי, היה צילום בתאים שבהם מוחזקות החזירות המיניקות. אלו כלובים בערך בגודל הגוף שלהן, שמאפשרים להן רק לשכב על הצד, כמעט בלי אפשרות תזוזה. הסורגים של הכלוב בנויים בצורה כזו שמאפשרת לגורים שלהן לינוק מהן, ולא יותר מזה. וגם הגורים מוחזקים בצפיפות נוראית.

 

 

תיעדנו איך הפועלים חותכים לגורי החזירים את השיניים והזנבות. החיתוך מתבצע בתא ההנקה. העובד תופס את החזרזיר – לפעמים מהידיים הקדמיות, לפעמים סתם באוזן. החזרזיר צווח בדרך-כלל ומנפנף בגפיים ומנסה להתנגד. העובד לופת אותו בין שתי הלסתות, כשהפה פתוח, ואז החזיר מרוסן ומפסיק לזוז. העובד חותך עם קאטר את ארבעת הניבים – שניים עליונים, שניים תחתונים. לאחר מכן הוא לוקח מזרק של אנטביוטיקה ומשפריץ לתוך הפה של החזרזיר (השימוש במזרק הוא למדידה, למרות שיש מחט. החומר לא מוחדר בהזרקה, אלא בבליעה).
אחר-כך העובד הופך את החזרזיר, עוזב את הלסת, ותופס את הזנב. הוא מלפף את הזנב, וחותך חלק ממנו (בערך שליש) באותו קאטר שבו נחתכו השיניים.
אחרי החיתוכים, העובד מסמן את החזיר בצבע ירוק, זורק אותו על הרצפה ועובר לחזיר הבא. החזיר שנחתך רועד ומחפש קירבה של אחיו ואמו. אך האם לא יכולה לזוז, והיא גם נורא אפאטית. החזרזירים האחרים שקועים בכאב שלהם. דם ניגר מהזנב ומהפה. היה חזרזיר שבערך 10 דקות אחרי החיתוך ניסה לינוק.

 

 

לאחר מכן המשכנו למשחטה. החזירים מובלים אליה דרך מעין שביל מגודר, גבוה יותר ממנה. מדי פעם עובד בא ומדרבן אותם להתקדם על-ידי הפחדות ובעיטות. בכניסה למשחטה, בסוף השביל המגודר, נכנסים החזירים לתא ההימום בזה אחר זה. לאחר שחזיר נכנס, עובד אוחז במלקחיים, ומהמם בשוק חשמלי את החזיר. עובד אחר משפריץ עליו מים מצינור לפני ואחרי ההימום.

לאחר ההימום, פותחים דלת ימנית של התא, והחזיר נופל במגלשה מגובה של 2 מטר בערך, כאשר רגליו פונות למעלה והראש כלפי מטה. הוא עדיין שוכב בגובה של בערך מטר מהרצפה, שעליה עומד עובד. העובד דוקר אותו בעורק הראשי. החזיר מפרפר, צווח ומזיז את הגפיים, וניכר בו שהוא בהכרה מלאה. העובד מהדק סביב הרגליים האחוריות שלו שלשלאות שמשתלשלות ממוט שתלוי מעליו. הוא מונף באוויר מהשלשלאות, כשהוא עדיין ממשיך לגסוס – מנפנף בגפיים, נוטף דם.

הביקור בחזירייה היה חוויה לא קלה מבחינה רגשית, אבל היא הייתה שווה את זה, כדי לחשוף את המידע לציבור הרחב."

בתוכנית נסקרו כמה מהפגיעות בבעלי-חיים בתעשיות מזון נוספות. תעשיית הביצים הוזכרה תוך התייחסות לכליאה בכלובים, העומדת כיום לדיון בכנסת, בעקבות העתירה לבג"ץ שהגישו אנונימוס וארגונים נוספים. הוזכרו גם חיתוך המקור של התרנגולות, והרג התרנגולות בסיום תקופת ההטלה שלהן. ההרג מכונה בתוכנית "פינוי מטילות זקנות" – אם כי המילה "זקנות" מטעה, כי מדובר בתרנגולות בנות שנתיים בלבד, שעברו רק חלק קטן מתוחלת החיים הטבעית שלהן. עם זאת, כבר בגיל זה יורד קצב הטלת הביצים שלהן במידה כזו שכבר לא משתלם יותר לנצלן לייצור ביצים, וזול יותר להחליף אותן בתרנגולות צעירות יותר. התמונות ששודרו בתוכנית מראות פועלים המוציאים בכוח תרנגולות מהכלובים, כשהם תופסים אותן ברגליהן, ומשליכים אותן למכלי ענק, שם הן נמחצות למוות על-ידי תרנגולות אחרות. מכונה המחשמלת את התרנגולות הוכנסה לשימוש בשנים האחרונות במטרה לצמצם את סבלן של התרנגולות במהלך ההמתה, אך השימוש בה אינו מונע לחלוטין תופעות מסוג זה, מכיוון שלא כל התרנגולות מתות כשהן עוברות במכונה. מכיוון שהפועלים האחראים על השמדת התרנגולות לא שמים לב לגורלה של כל תרנגולות בנפרד, התרנגולות החיות מושלכות עם המתות למכלי האשפה.

גדיעת קרניים
נושא נוסף שהוזכר בתוכנית הוא גדיעת הקרניים של פרות בתעשיית החלב. נושא זה נחשף ב"כלבוטק" בעבר, וגם אז סופקו הצילומים ל-ידי אנונימוס. לאחר החשיפה הקודמת, הוציא משרד החקלאות הוראה שלא לגדוע יותר קרניים ללא הרדמה. אולם הוראה זו לא לוותה בשום פעילות אכיפה, ולכן קשה להעריך עד כמה היא באמת נאכפת. בתוכנית הוזכרה בלקוניות החלופה החוקית לגדיעת הקרניים בתור "מריחתן בחומר כימי העוצר את גידולן." למעשה, גם זוהי פעולה אכזרית וכואבת, הכרוכה בהשמדת הרקמה חיה של הקרן בראשית גדילתה על-ידי חומר מאכל.

חדשות

שריפה בכרמל. ב-2.12.2010 פרצה בכרמל השריפה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שהשמידה כ-50,000 דונם של חורש טבעי  – נזק גדול יותר מהנזק המצטבר שגרמו לאזור הכרמל כל השריפות במהלך 30 השנים האחרונות. מלבד הנזקים לבני-האדם, השריפה מהווה גם אסון קשה לבעלי-חיים. בכתבה "מה עושות האיילות? חיות בקו האש" (nrg מעריב, 5.12.2010) מסביר אבי גרצמן על נזקי השריפה בחיות בר: מלבד בעלי-החיים הקטנים, שהאש הביאה למותם המיידי, צפויים להיפגע גם היונקים הגדולים יותר, שאמנם מסוגלים להימלט מהלהבות, אבל לאור השמדת סביבת המחיה ומקורות המזון שלהם, סיכוייהם לשרוד קטנים. בכתבה מראוינת גם ענת רפואה ("מאחורי דלתות המעבדה") המפנה את תשומת-הלב למצוקת בעלי-החיים שנותרו כלואים במעבדות אוניברסיטת חיפה עם פינויה. בכתבה "תושב עין הוד: 'אני פה עד הסוף עם החיות'" (ynet, 4.12.2010) מספר ארז ארליכמן על הבעיה של נטישת חיות המוחזקות בבתים בעקבות השריפה, אך מציין כי על-פי נתוני ארגון צער בעלי-חיים חיפה, חל שיפור במצב ביחס לעבר, ופחות נטישות התרחשו במצב חירום זה בהשוואה למלחמת לבנון השנייה.

nrg מעריב נזקי תעשיית הדיג. בכתבה "משרד החקלאות בוחן: הפסקת הדיג בים התיכון" (29.11.2010) מספרת דליה מזורי על תכנית המתגבשת במשרד החקלאות לאיסור על דיג בים התיכון למשך שלושה חודשים בשנה, כדי לאפשר לאוכלוסיות הדגים להשתקם מנזקי הדיג האינטסיבי, המביא אוכלוסיות רבות לסף הכחדה. זאת בעקבות תוכנית דומה שהתקבלה לאחרונה, לאיסור על דיג בכנרת למשך שנתיים.

nrg מעריב ציפורים בשבי. הכתבה "ציידי חוחיות נלכדו בגליל העליון" (30.11.2010) מדווחת עדי חשמונאי כי 74 חוחיות שנלכדו בניגוד לחוק, נמצאו על-ידי פקחי רשות שמורות הטבע והגנים. החוחיות ניצודות מהטבע במטרה להימכר כ"ציפורי נוי". הליכים משפטיים יפתחו נגד הציידים.

ynet עוזרים לקופים. בכתבה "ישראלית ובעלה העניקו סיכוי לקופים בסכנת הכחדה" (30.11.2010) סוקר ארז ארליכמן את פעילותם של נגה וסם שני, זוג פרימטולוגים ישראלים, להגנת קופי הצמר צהובי הזנב שחיים בפרו בסכנת הכחדה, כתוצאה מהרס בית-הגידול שלהם ומציד למאכל ולמכירה כחיות מחמד.

תמונה: E. Pels

ynet סכנה לציפורים. בכתבה "סכנה בערבה: איך ישרדו התחמס הנובי והאלימון?" (2.12.2010) סוקר ארז ארליכמן דו"ח חדש של החברה להגנת הטבע, המזהיר מפני הסכנות הצפויות לציפורי בר החיות בערבה, בהן צחיחנית מדבר, סבכי שיטים, עפרוני חכלילי, אלימון ותחמס נובי. האיומים העיקריים לחיי הציפורים מקורם בהרס שטחי המחיה שלהן על-ידי חקלאות, כרייה, הרחבת תשתיות ופעילות צבאית, ובתחרות עם מיני ציפורים המתרבות כתוצאה מפעילות אנושית, כגון עורבים ואנפיות הבקר.

הארץ (גלריה) מאסטר שף. בטור "מחשבות נוגות לסיכום העונה הראשונה של 'מאסטר שף'" (2.12.2010) מבקרת רחל טל-שיר את התמקדות תוכנית הטלוויזיה "מאסטר שף" במנות בשריות, ללא כל ביקורת על ההשלכות של צריכת בשר: "אף אחד מן המתמודדים או השופטים לא העיר על כך, אף אחד לא הסתייג, לא עירער, לא שאל שאלות. כולם אישרו את מה שברור: לא משנה כמה סבל נגרם לבעלי-החיים, לא משנה איזה נזק נגרם לבריאות, לאף אחד גם לא אכפת מה ההשפעה של משק החי המתועש על כדור הארץ – אין מנה הראויה לשמה בלי בשר."

תזונה ומתכונים

ynet אוכל פרסי. בכתבה "מפרס אל המטבח הצמחוני" (29.11.2010) מגישה יהודית מהלל, כותבת הבלוג "טבעונות לחיים שמחים ובריאים", מתכונים מהמטבח הפרסי: קובות סולת במרק כתום עם דלעת, תבשיל ירוק עם לימון פרסי ושזיפים שחורים (רורמה סבזי), גונדי ואורז פרסי עם תפוחי אדמה בתחתית.

תמונה: Gilabrand

וואלה! רושטי. בטור "בא בחנוכה: מתכון לרושטי" (28.11.2010) מציע אורן גולדפינגר מתכון לרושטי (סוג של לביבות תפוחי אדמה שוויצריות), ולשלושה רטבים להגשה איתו: רוטב עגבניות פיקנטי, רוטב תפוחים מקורמלים, ורוטב חמאת בוטנים סירופ אגבה וקינמון.  

פינת התזונה
עוגיות שיבולת שועל

 

1. משמנים תבנית שטוחה היטב, או מניחים עליה נייר אפייה. מחממים את התנור ל-180 מעלות.
2. מערבבים היטב בקערה גדולה את הקמח, הסוכר, זרעי הפשתן, אבקת האפייה, שיבולת השועל והקינמון.
3. מוסיפים את המרכיבים הנותרים וממשיכים לערבב עד לקבלת עיסה אחידה.
4. שופכים את הבלילה אל התבנית, כף גדושה אחת כל פעם, ברווחים של כחמישה סנטימטרים. אם יש צורך, מעצבים לצורת עיגולים.
5. אופים בתנור כרבע שעה, או עד שהקצוות מתייבשים. מוציאים מהתנור ומניחים לעוגיות להצטנן בתבנית כחמש דקות. מפרידים מהתבנית. משאירים את העוגיות להמשיך להצטנן ומגישים אותן קרות.

מתכון וצילום: מתוך הבלוג Mostly Vegan