זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות

בעיתונות הישראלית

גלובס מתים במשלוחים החיים. בכתבה "השירותים הווטרינריים אסרו ייבוא בקר דרך נמל עקבה"  (2.8.2004, עמ' 16) מדווחת מיכל רווה שהשירותים הווטרינריים אסרו ייבוא עגלים וכבשים המובלים מאוסטרליה דרך נמל עקבה בשל ריבוי מקרי המוות במעבר הגבול ועקב הסבל שנגרם לבעלי-החיים בהמתינם שעות וימים בחום ובשמש, ללא מי שתייה. הייבוא אמור להתחיל להתבצע מעתה דרך נמל אילת. בכתבה לא הוזכר גורם מרכזי שעודד את השירותים הווטרינריים לעסוק בבעיה לאחר שנים של התעלמות: העתירה העומדת נגד המשלוחים החיים בבג"ץ והצו-על-תנאי שהוציא בג"ץ נגדם.

לתגובות: האצל 53, ת.ד. 5126 ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 דואל: mailbox@globes.co.il

מעריב מדיניות של טיוחים. בכתבה "מה מנסים להסתיר במועצה לניסויים בבעלי-חיים?"
(4.8.2004, עמ' 12) מדווח דן אבן על התנהלות המועצה לניסויים בבעלי-חיים בעקבות הליקויים הרבים שמצא משרד מבקר המדינה בעבודתה. לדברי אבן, משרד הבריאות מינה את יו"ר המועצה לבדוק את מחדליו שלו עצמו, ונקבע נוהל האוסר על חברי מועצה לתעד את ישיבות המועצה ומתיר זאת רק ליו"ר.

 לתגובות: קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 דואל: cotvim@maariv.co.il

הארץ כלבים גוססים ברחובות נקיים. בכתבה "יוון מרעילה 15 אלף כלבים לקראת האולימפיאדה" (4.8.2004, עמ' א1) מדווח יוסי מלמן על כוונתם של היוונים להרוג באופן "ברוטלי וחסר רחמים באמצעות רעל" 15 אלף כלבים חופשיים באזור אתונה, כחלק מהניסיון "לנקות" את העיר לכבוד אורחי האולימפיאדה.

לתגובות: הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001.  פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב רשתות מוות. בכתבה "הדולפין הסתבך ברשת ומת" (5.8.2004) מדווח צח שפיצן על שני דולפינים שנפלטו לחופי הארץ, ככל הנראה לאחר שהסתבכו ברשתות דיג ונפגעו. סנפיריו של אחד הדולפינים נחתכו, לא ברור אם כתוצאה מפגיעת הרשת או מחיתוך מכוון של דייגים שביקשו להיפטר מהדולפין במהירות. מומלץ להגיב לעיתון, להזכיר את סבלם הקשה והיומיומי של מיליוני דגים המומתים באיטיות באמצעות רשתות, ולציין כי דיג רשתות פוגע בצורה עיוורת לא רק בדולפינים, אלא במגוון גדול של בעלי-חיים, עד כדי הכחדת מינים. לעתים רק מחצית מ"שלל הדיג" הוא בעל שימוש מסחרי לדייגים.

לתגובות: קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 דואל: cotvim@maariv.co.il

הארץ הורה ממין ביולוגי אחר. בכתבה "'מוגלי' בערבות סיביר: במשך 7 שנים גידל הכלב תינוק שננטש" (6.8.2004, עמ' א16) מדווח על כלב שגידל ילד במשך שבע שנים מגיל שלושה חודשים, אז ננטש על-ידי הוריו. הילד פיתח התנהגויות כלביות רבות. לכתבה מאתר אנונימוס בנושא.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (reut@anonymous.org.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. חתולים בהתדרדרות
בעיות בחייהם של חתולים גזעיים

לאחרונה פרסמנו ארבע כתבות על בעיות בחייהם של כלבים גזעיים. סיפורם של החתולים הגזעיים דומה לסיפורם של הכלבים, אם כי הפגיעה בחתולים הגזעיים מצומצמת יותר ויש במוסדות העוסקים בחתולים גזעיים יותר פתיחות לחתולים אחרים.

החתול כחתול
עד למאה העשרים, נהנו חתולים מבויתים ממידה גבוה של בריאות ועצמאות תורשתית. עובדה זו בולטת בהשוואה לכלבים. אם כלבים בויתו והוחזקו בעבר לביצוע עבודות המנצלות את טבעם תוך עיוותו לפי אינטרסים אנושיים, הרי שחתולים נותרו חתולים. מימי ביותם במצרים העתיקה ועד להופעתה של החקלאות המתועשת, החתולים הוחזקו כציידי מכרסמים. כלומר, נדרשה מהם עבודה חתולית מובהקת, תוך שינוי מזערי בנטיות ובכישורים הטבעיים שלהם. גם הפיכתם ל"חיות מחמד" הותירה את חתוליותם על כנה, ללא ברירה מלאכותית לתכונות משונות. אולם לקראת סוף המאה התשע-עשרה, איבדו החתולים את החופש התורשתי שלהם והפכו למושא למניפולציות בידי אנשים, הרואים בעצם המבנה התורשתי של החתולים "תחביב".

ציידי המוטציות
יותר ויותר חתולים הם קורבנות המבנה התורשתי של עצמם. ברוב החתולים הגזעיים, המחלות התורשתיות נפוצות פחות מאשר בכלבים גזעיים, אולם הן בהחלט מהוות בעיה חמורה. גזעים "יוקרתיים" מסוימים, כגון רוסי כחול, מנקס ומיין קון, התפתחו ככל הנראה באופן טבעי לצורותיהם הייחודיות. אולם בעשורים האחרונים גוברת במהירות התופעה של "פיתוח" זני חתולים על בסיס של מוטציות מקריות. ה"חובבים" מוצאים חתולים בישי מזל עם מוטציה מסוימת ומרביעים אותם במתכוון להנצחת המוטציה. למשל, כך נוסדו כמה גזעים:

• קורניש רקס - גור בעל פרווה מתולתלת ושפם מסולסל נולד בחווה באנגליה ב-1950.
• דבון רקס - חתול בעל פרווה מתולתלת (עם מוטציה בגן אחר) נמצא באנגליה ב-1960. החתול לא התקרב לבני-אדם, והאישה שאיתרה אותו עקבה אחריו עד שגילתה שהוא הרביע חתולה באופן טבעי ולקחה את אחד הגורים מאמו.
• סקוטיש פולד - חתול בעל אוזניים שמוטות נמצא ב-1961 בחווה בסקוטלנד. (בתמונה חתול מגזע זה)
• ספינקס - שתי חתולות קירחות אומצו ב-1970 "מהרחוב" בטורונטו (המוטציה הזו כבר הייתה מוכרת).
• קורל אמריקאי - חתולה גוססת בעלת אוזניים המקופלות לאחור נמצאה גוססת ב-1981 בקליפורניה, ואומצה.
• מונציקין - שני חתולים בעלי רגליים קצרות במיוחד אומצו "מהרחוב" בלואיזיאנה ב-1983.

בכל המקרים הללו, זיהו אנשים חתולים עם מוטציה, אספו את החתולים בדרך זו או אחרת והחלו להרביע אותם. כדי לשמר את המוטציה, הם זיווגו את הצאצאים זה עם זה, תוך שילוב חתולים זרים ב"תוכנית גידול" (כדי שלא לגרום לקריסה גנטית מיידית). באתר CatNet מציינים 15 "גזעים ניסיוניים", הנמצאים כעת ב"שלבי פיתוח". חלק מן הגזעים מבוססים עדיין על ציד מוטציות. קיימת גם מגמה של יצירת גזעים לפי תוכנית מראש.

המחיר הבריאותי: "תאונות"
כמו במקרה הכלבים הגזעיים, כך גם חתולים נפגעים מהברירה המלאכותית ל"גזעיות" משתי סיבות כלליות שונות: הכלאות קרובים והעדפת תכונות מעוותות. פגעים הנובעים מהכלאות בין קרובים, ניתנים למניעה על-ידי בדיקות מוקדמות (למשל: בדיקות דם ואולטרסאונד, אשר עלולות להיות מאוד בלתי נעימות) וזיווג חתולים בריאים בלבד. כמובן, מרביעים שכל עניינם ברווחים כספיים, וכן והדיוטות, ממשיכים להפיץ מחלות אלה. דוגמאות:

• סקוטיש פולד - הגן שגורם לאוזניים השמוטות, גורם בעיות חמורות בסחוסים ובעצמות בכל הגוף. כאשר שני ההורים הם סקוטיש פולד, נולדים תמיד גורים חולים. הגזע ממשיך להתקיים משום שמרביעים את הסקוטיש פולד עם חתולים מגזעים אחרים.
• דבון רקס - נטייה למחלה בשריר הלב, פריקת פיקת הברך (הגורמת צליעה ודלקת) ודיספלציה של מפרק הירך (תופעה מוכרת ביותר בכלבים גזעיים).
• פרסי - בין מחלותיו האחרות והקשיים בהמלטה, מועד ל-Polycystic Kidney Disease, מחלת כליות המאופיינת בציסטות בכליות ולהרס הדרגתי שלהן, עד לשלב קריטי בגיל 7 בממוצע.

המחיר הבריאותי: פגיעה מכוונת
פגעים אחרים נובעים מברירה מכוונת לתכונות הרסניות. רוב התכונות כרוכות בהפיכת החתולים לתלויים ביותר בבני-אדם. לא זו בלבד שהם אינם יכולים לשרוד בכוחות עצמם, אלא שהיציאה מהבית מסוכנת להם, והם נידונים לחיות סגורים בבית. הטיפול בהם מחייב אחריות ברמה גבוהה, שאינה מצויה בקרב חובבי חתולים רבים. דוגמאות:

• מונציקין - רגליהם הקצרות במיוחד פוגעות ביכולות האתלטיות שלהם.
• ספינקס - כחתולים חסרי פרווה, הם רגישים במיוחד לחום ולקור וזקוקים להגנה (בתמונה). העור שלהם נוטה לשמנוניות ויש לרחוץ אותם.
• רגדול - גזע של חתולים, שאינם נאבקים כמעט על שלהם - מול התקפת חתולים אחרים או ילדים בבית. כשמרימים אותם, הם מוטלים ללא התנגדות "כמו בובת סמרטוטים".
• פרסי - הפרווה של הפרסים ארוכה ביותר ומחייבת סירוק והברשה מדי יום, כדי למנוע קשרים ובליעת פרווה בכמויות (וסתימת מערכת העיכול) על-ידי החתול המתנקה. טיפוח הפרווה החיוני לפרסים כולל גם חפיפה אחת לשבועיים-שלושה, שמעיקה על חתולים רבים. הברירה האינטנסיבית לפרצוף מעוך גורמת לעתים קרובות לבעיות בנשימה, עיוותים בלסת ונטייה לזיהומים ולדלקות בעיניים. גם הפרסים הבריאים צריכים לעבור ניקיון עיניים יומיומי כדי למנוע דלקות.

 פתיחות יחסית
בהשוואה לעולם הכלבים הגזעיים, בעולם החתולים הגזעיים ניכרת פחות קנאות לענייני הגזע. למשל, עמי"ל (עמותה ישראלית לחתולים) היא ארגון מובהק של חתולים גזעיים, ואף על-פי כן היא מגדירה את עצמה כ"עמותה הדואגת לרווחת כל סוגי החתולים, הגזעיים ואלו שאינם". בתערוכות שמארגנת עמי"ל, יש גם קטגוריית תצוגה לחתולים לא גזעיים ("חתולי בית"). הצהרות כאלה נפוצות גם בארגונים בחו"ל, המתמחים בחתולים גזעיים. עיון בפרסומיהן של אגודות המתמחות בחתולים גזעיים, מראה עניין משמעותי ברווחת החתולים. ארגונים גדולים בחו"ל, כגון Federation International Feline, מפעילים ועדה לרווחת חתולים, ומצהירים על הצורך להיאבק לא רק באסונות שגורמים בטעות זיווגי הקרובים, אלא גם בעיוות מכוון. ארגון הגג הבריטי The Governing Council of the Cat Fancy מסרב להכיר בגזעים כמונציקין (קצר הרגליים), ספינקס (הקירח) והגזעים בעלי האוזניים המעוותות. לחובבי גזעים אלה אין לובי חזק, והם נותרו בחוץ; אולם קשה לראות התנגדות דומה לחתולים פרסיים, גם אם הם מועדים לבעיות לא פחות מהספינקס, למשל. עניין מיוחד ברווחת החתולים ניכר גם בקרב מרביעי חתולים מסחריים - בהשוואה למרביעי כלבים. סוחרים אלה, בישראל ובחו"ל, מפרסמים עצמם כחובבי חתולים נלהבים, המחזיקים את החתולים חופשיים תמיד בבית - למעשה כ"חיות מחמד" לכל דבר - ומוכרים אותם באופן סלקטיבי. אחדים מהם אף עוסקים בהצלת חתולים.

השורה התחתונה
לצד הסוחרים האחראיים, קיימים הדיוטות המרביעים חתולים חולים וכן סוחרים לא אחראיים. בחו"ל ידועים גם משקים לגידול חתולים גזעיים בתנאים מחרידים (kitten mills) המשווקים את החתולים דרך חנויות לבעלי-חיים. המחיר הכספי הגבוה, מגן על חתולים גזעיים מפני נטישה וטיפול לקוי, אך הוא מותיר אותם במעמד של סחורה ומספק לסוחרים אינטרס להרוויח על חשבון החתולים. חתולים גזעיים רבים נסחרים כפריטים אופנתיים, על-ידי אנשים המעוניינים בקישוט או במותג ולא בחבר לחיים. כל עוד מקובלת בין "חובבי חתולים" תרבות הגזע, יסבלו המוני חתולים מפגמים תורשתיים, וחתולים אלה ימשיכו להתרבות ולאכלס בתים במקום קרוביהם הרחוקים והלא "אופנתיים", הנמקים והמומתים במכלאות כי איש אינו רוצה לאמצם.

מקורות עיקריים
(כל המקורות אינם מתוארכים. כניסה לאתרים: 6.8.2004)
עמי"ל - עמותה ישראלית לחתולים.
אלון ביגלר, "בדיקות חתולים לפני רביה", petnet.co.il.
חתולים גזעיים, CatNet, פורטל החתולים הישראלי.
מרי בולדווין, "לפני שמרבים חתול פרסי" תרגום ועיבוד לעברית: אלון ביגלר, iol קהילות: גידול חתולים.
אינדקס חתולים: פרופילים, petking.co.il.

B.W. Knol, "Health or Beauty: The Judges' Dilemma", Federation International Feline.
"The GCCF says Health Comes First", The Governing Council of the Cat Fancy (UK).
"Kidney Failure in the Dog and Cat", ThePetCenter.com: The Internet Animal Hospital.
The Official FHDA Web Site: Feline Hip Dysplasia Awareness (USA).
"Kitten Mills / Back Yard Breeders / Unethical Breeders",  Teknocat British Shorthair Cats.

3. טבעונים בפנימייה
מקרה בית-הספר לחינוך סביבתי, שדה בוקר

יחסה של הפנימייה בשדה בוקר לטבעונים, הותיר את הטבעונים הפונים להתקבל למקום מיואשים, עד שנמצא לאחרונה פתרון למצב בעקבות דיונים באינטרנט. זהו סיפורו של מאבק קטן, שלא נזקק להפגנות או לבית-המשפט אלא לבירור בלבד.

דחייה בשדה בוקר
האם ניתן לצפות ממוסדות שיש בהם חדר אוכל, שיאפשרו לקהל שלהם לאכול לשבעה מזון על טהרת הצומח? ודאי, אם כי איש לא יופתע מכך שמוסדות רבים יתעלמו מהטבעונים. מוסד אחד, שמפתיע לגלות בו התעלמות מן הטבעונים, הוא בית-הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר: ראשית כל, זהו מוסד לחינוך סביבתי, וניתן לצפות שתהיה בו מודעות לנזקים הסביבתיים שגורמות תעשיות המזון מן החי; ושנית, בגלל אופיו של המוסד, לומדים בו צמחונים רבים והוא מהווה מוקד משיכה לטבעונים. והנה, דווקא לגבי בית-ספר זה נשמעו לאחרונה טענות על אפליה ברורה נגד טבעונים. הטענות הדהדו בפורומים באינטרנט, ובמידה רבה הבעיה גם נפתרה שם.

אפליה
בסוף יוני 2004 סיפרה בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז נערה, שביקרה בבית-הספר כחלק מתהליך הקבלה אליו, ש"הם לא מקבלים טבעונים. הייתה להם פעם טבעונית והיא הייתה צריכה לבשל לעצמה את האוכל והם לא רוצים את זה יותר, היה עוד טבעוני שניסה להתקבל השנה אבל אמרו לו שהם לא מקבלים טבעונים והוא החליט לוותר." הנערה ראתה בפניה רק אפשרות לבחור בין הטבעונות לבין הלימודים בבית-הספר. כך נוצר מצב שאיננו מביך בלבד, אלא גם בעייתי מבחינת החוק. לפי חוק איסור הפליה במוצרים, (סעיף 3.א) "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות." "שירות ציבורי", לפי חוק זה, כולל במפורש את תחום החינוך. אם נקבל שטבעונות היא "השקפה", בהחלט מדובר כאן בהפליה לא חוקית.

בחזרה לפורום
טחנות הצדק טוחנות לאט והאינטרנט פועל מהר. מנהלת פורום צמחונות וטבעונות בנענע, "האלת'", מיהרה לפנות לבית-הספר ושכנעה את המנהל, אלון מלכיאור, להתארח בפורום. מלכיאור התארח בפורום במשך שעתיים (8.7.2004) השיב על שאלות מועמדים, תלמידות ושאר הגולשים, ודי היה בשיחת מקלדות זו כדי לפתור את הבעיות הבסיסיות ביותר. זהו סיפורו של הדיון, בשלבים:

1. טיעונים טובים - באוויר
משתתפי הפורום הקבועים, הגיעו לדיון חמושים בטיעונים מצוינים:

• אין סיבה שבית-הספר יימנע מהכנת אוכל טבעוני - היא אינה יקרה או מסובכת.
• אם יש למישהו מגבלה בריאותית לאכול תפריט מסוים, או שהתפריט שלו מוגבל מטעמים דתיים, בית-הספר לא יתחשב בו?
• לפי המדיניות הנוכחית של בית-הספר, מה יעלה בגורלם של תלמידים שהפכו לטבעונים במהלך הלימודים?
• האם אין זה מן הראוי שבית-ספר לחינוך סביבתי יתמוך בטבעונים, לאור הנזקים הסביבתיים העצומים שגורמות תעשיות המזון מן החי?

מלכיאור הדף את כל הטענות בצעד מפתיע: לדבריו בית-הספר כלל לא דוחה טבעונים.

2. מדיניות על הנייר ובפועל
שניים ממשתתפי הפורום מיהרו להבהיר, שבית-הספר אכן דחה אותם חד-משמעית משום שהצהירו שהם טבעונים. כתבה אחת מהם: "אני טבעונית וכשניסיתי להתקבל אמרו לי שהייתה פעם טבעונית והיא בישלה לעצמה והיה סיפור ומאז הם לא מקבלים טבעונים... הם לא אמרו לי שאני אחראית לתזונה אלא אמרו לי להחזיר תשובה אם אני מוותרת על הטבעונות או לא...". מלכיאור נדחק לפינה וכתב "אם כך אכן הוסבר לא נכון". הוא הזמין את הפונים שנדחו לפנות שוב.

3. האחריות עליך
לדבריו של מנהל בית-הספר, המדיניות היא, שהתלמידה או התלמיד צריכים להסתדר בכוחות עצמם: להיעזר במה שיש בחדר האוכל, להשיג בכוחות עצמם את השאר, ללא אפשרות לבשל בחדר ותחת הגבלות חמורות עוד יותר בעת השהויות הממושכות בשטח, שהן חלק מן הפעילות הלימודית. גישה זו עוררה, כמובן, התנגדות: מדוע שבית-הספר לא ילך לקראת הטבעונים? מדוע שלא יסופקו באופן סדיר ארוחות טבעוניות? הרי כל מרכיביהן כבר נמצאים ממילא בתפריט, אלא שהם מפוזרים באופן שאינו מאפשר לקיים ארוחות סדירות!

4. מהי טבעונית?
מעל הדיון ומעל מדיניות בית-הספר כולו מול כל הטבעונים הפונים אליו, ריחפה רוחה של אותה טבעונית, שלמדה בבית-הספר והתקשתה למצוא לעצמה אוכל. מלכיאור כתב על מוצרים אורגניים יקרים והדגיש את הקשיים למצוא אוכל בשטח. והנה מסתבר, שטבעונים אינם אוכלים בהכרח מוצרים אורגניים יקרים. אדרבה, "תחליפי הבשר" שלהם, דגנים וקטניות, הם זולים ביותר. גם בשטח, כפי שטרחו תלמידות מבית-הספר להבהיר, רוב התפריט טבעוני ממילא (ממרחים כגון חומוס, טחינה, שוקולד פרווה, ריבה וממרח זיתים) ויש צורך רק לדאוג שיהיה תחליף למיעוט מבין הממרחים מן החי. למנהל בית-הספר לא נותר למעשה למה להתנגד. הוא הבטיח לבדוק את כל האפשרויות, מבלי להתחייב לשינוי כלשהו בתפריט.

5. סוף טוב?
ביום שלאחר הדיון, התקשרה אחת המשתתפות וביקשה שוב להתקבל לבית-הספר - ושוב קיבלה תשובה ברורה: לא מקבלים טבעונים. לאחר ימים אחדים הודיעה, שאלון מלכיאור עצמו טלפן אליה והזמין אותה לבחון את המצאי בחדר האוכל של בית-הספר, בהתאם להתחייבותו, שלפיה התלמידה היא שתצטרך למצוא לעצמה פתרונות במסגרת האפשרויות הקבועות בבית-הספר. נראה שבכך תם סיפור אפלייתם הברורה של הטבעונים, שככל הנראה לא גובשה מעולם במתכוון כמדיניות הפנימייה. התלמידים ידאגו לעצמם, אם יוכלו - ואם הם מקפידים על מזון אורגני וכדומה, הם ודאי לא יוכלו. המחויבות הערכית של מוסד העוסק בלימודי סביבה לעודד ולטפח טבעונות, לא נדונה כלל. אולי הטבעוניות והטבעונים שיתקבלו אליו מעתה, יציבו על סדר-היום של בית-הספר את בזבוז המשאבים הסביבתיים והזיהום שגורמת צריכת מוצרים מן החי.

מקורות
"אירוח: פנימיית שדה בוקר", פורום צמחונות וטבעונות, נענע, 8.7.2004.
פורום זכויות בעלי-חיים, תפוז, 28.6.2004.
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000

4. פינת התזונה
סלט תפוחי-אדמה

החומרים
5 תפוחי-אדמה
3 גזרים
כוס אפונה קפואה
4 מלפפונים חמוצים
3 כפות מיונז צמחי (קליונז או מיונז טופו)
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. קולפים את תפוחי-האדמה ואת הגזרים ומבשלים בסיר מים עד להתרככות הגזרים, כחצי שעה.
2. בעשר הדקות האחרונות של הבישול מוסיפים לסיר את האפונה.
3. מסירים מהאש ומסננים.
4. חותכים את תפוחי-האדמה ואת הגזרים לקוביות, ומעבירים את הקוביות והאפונים לקערה.
5. חותכים לקוביות גם את המלפפונים החמוצים ומוסיפים לקערה.
6. מתבלים במיונז הצמחי, במלח ובפלפל, מערבבים ומצננים במקרר.
   

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות:תפוז; נענע

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il