פעילות 

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

טבעונות בחיפה

מפגש נוסף של קבוצת הצמחונים והטבעונים בחיפה יתקיים ביום ה', 11.9.2008, בשעה 19:00. הקבוצה מיועדת לגילאי 21 ומעלה, נשמח לצרף גם חברים חדשים. הפעם תתקיים הרצאה "על חיות ורפואה מהטבע  –  יישום הרפואה ההומאופתית בתחום טיפול וריפוי בע"ח." מרצה: רון גרנות – איש טבע, הומאופת קלאסי ואיש צוות בניידת טיפול נמרץ. לפרטים: veg.haifa@gmail.com או מיכל: 052-4323357

כדאי לכתוב: ציד

השבוע נפתחה עונת הציד בישראל. כפי שמדווח בכתבות "רשיון להרוג" (נענע 10, 1.9.2008) ו"נפתחה עונת הציד בישראל" (וואלה! 3.9.2008), קורבנות הציד החוקי השנה יכללו תורים, שלווים, אגמיות וברווזים. הכתבות כוללות גם פירוט על הגבלות החוק על ציד:

• איסור על הרג חיות בר מוגנות, הכוללות השנה גם צבאים, חוגלות, דורבנים וארנבות;
• איסור על ציד בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים או בקרבת יישוב;
• איסור על ציד בשעות החשיכה ואיסור על שימוש בהרעלות, במלכודות, ברשתות, בכלבים, במקלות, בחץ וקשת, או בכלי נשק נוספים שאינם רובה ציד.

אם נתקלתם בציד בלתי-חוקי, דווחו על כך למוקד של רשות הטבע והגנים בטלפון 6911*

הצעת חוק להגדלת הקנסות על ציד בלתי-חוקי עומדת כרגע על שולחן הכנסת. אנא כתבו לחברי הכנסת ובקשו מהם לתמוך בהצעת החוק (לרשימת הח"כים).

כדאי לחתום: "מזון או מספוא"

כדאי לחתום על עצומה הקוראת לאו"ם לפעול לעידוד תזונה המבוססת על מזון מהצומח, כאמצעי להתמודדות עם הנזקים האקולוגיים והבזבוז שגורמת תעשיית המזון מהחי.

טבעונות בנענע

קהילת צמחונות וטבעונות בנענע עוברת, לאחר חמש וחצי שנות פעילות, למיקום חדש בפורטל אג'נדה, תחת הנהלה חדשה.

גדעון אשל בפורום

ביום ג' 9.9.2008, בשעה 20:00, יתארח פרופ' גדעון אשל בפורום תזונה צמחית בפורטל תפוז. פרופ' אשל הוא חוקר בתחום מדעי האקלים במכללת בארד (ארה"ב), שפרסם ב-2006 מאמר המשווה בין פליטת גזי חממה כתוצאה מתזונה מהחי לעומת תזונה מהצומח. מסקנתו: הימנעות ממזון מהחי תורמת למניעת התחממות גלובלית יותר ממעבר לרכב היברדי.

פורום לחתולים חופשיים

בפורטל אג'נדה נפתח פורום "קהילת חתולי רחוב" בהנהלת ענת רפואה.

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 20:00-18:00, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה.

אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-החיים, בתמורה למגורים במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

הרצאות

אנונימוס קולטת מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

בישראל

לא לבנייה בירושלים. ב-4.9.2008 ביטל בג"ץ תוכנית לבניית אלפיים יחידות דיור במערב ירושלים, לאחר שקיבל את עתירתם של תושבי שכונת רמות והחברה להגנת הטבע לבטל את אישור תוכנית הבנייה בגבעת מצפה נפתוח, ליד השכונה. ברשימת העותרים מופיע גם הצבי הארץ ישראלי. השופטות דורית בייניש, עדנה ארבל ואסתר חיות, קבעו כי בהחלטת ועדת המשנה של המועצה לתכנון ובנייה, לאשר את תוכנית המתאר, נפלו פגמים מהותיים. ההתנגדות לבנייה נועדה להגן על הטבע, ובכלל זה על חיות בר רבות.

מקורות

צפריר רינת, "בג"ץ ביטל תוכנית נוספת לבניית דירות במערב ירושלים", הארץ, 5.9.2008, עמ' 8.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

אסף שמואלי, "הצבאים ניצחו את תוכנית הבנייה בירושלים", ynet ,4.9.2008.
שמואל מיטלמן, "בית המשפט העליון הורה לבטל את תוכנית הבנייה במצפה נפתוח", nrg מעריב, 4.9.2008.

"בייניש לובשת ירוק", נענע 10, 4.9.2008.

וואלה! מוות בירקון. בכתבה "חשש להרעלה בירקון, החיפוש אחר רוז הופסק" (31.8.2008) נמסר על תמותת דגים בירקון. לדברי רשות נחל הירקון, נראה שהדגים מתו מחוסר חמצן, "זהו מצב מוכר שיכול להתרחש מספר פעמים במהלך הקיץ, בגלל היעדר זרימת מים מספיקה מהמעלה ובעיקר אחרי חורף ללא שיטפונות והצטברות של חומר אורגני בקרקעית."

וואלה! חתולים. בטור הכפול "החיים שלהם בידיים שלנו" (31.8.2008) מציגים ראובן לדיאנסקי והגר הירש דעות מנוגדות על עיקור וסירוס חיות במימון המדינה, בעקבות הביטול שנקבע בחוק ההסדרים לתקציב שיועד לסירוס ולעיקור חיות.

ynet חינוך. בכתבה "הכל ירוק גם בספרות הילדים" (31.9.2008) סוקרת יעל עברי-דראל ספרי ילדים המתמקדים בהסברה סביבתית, ובכלל זה עיסוק בפגיעה בחיות בטבע.

בעולם

nrg מעריב בשר וכריתה. בכתבה "עלייה של 69% בכריתת יערות הגשם בשנה האחרונה" (31.8.2008) נמסר: "עלייה מדאיגה של 69% בכריתת יערות הגשם בברזיל נספרה ב-12 החודשים האחרונים. זו העלייה הגדולה ביותר זה שלוש שנים. לדברי גורמים בממשל, העלייה נובעת מצמיחה בדרישה לסויה ולבקר שגרמה לחקלאים לכרות את העצים. [...] בשנת 2007 איבדו יערות הגשם קרוב לשלושה אחוזים משטחם, שהם 11 אלף קילומטר מרובע. גורמים במשרד לאיכות הסביבה חוששים כי השנה המספר אף יגדל, אך מתקשים להעריך בכמה."

ynet דגים. בכתבה "ארגון בעלי חיים: אנא הפסיקו לאכול אנשובי" (5.9.20098) נמסר כי דיג אינטנסיבי של דגי אנשובי באירופה גורם כיום להכחדתם, לצד מיני דגים נוספים.

וואלה! אוסטריה. בכתבה "החטא ועונשו?" (1.9.2008) מספר עידן סייר על המעצר הממושך של הפעילים האוסטריים לרווחת בעלי-חיים, ומעלה חשש שהתקפה דומה נגד פעילות חוקית ולגיטימית תקרה גם בישראל.

הארץ TheMarker סכנת פיילין. בכתבה "לדובי הקוטב יש סיבה לדאגה" (1.9.2008, עמ' 45) מספר נמרוד הלפרן על סגניתו של המועמד הרפובליקני, שרה פיילין, בעלת מדיניות אנטי-סביבתית קיצונית, שבאה לידי ביטוי בקידום פעיל של הרס שטחי בר באלסקה. בכתבה "בואי שרה'לה" (ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 5.9.2008, עמ' 20) מספרת אורלי אזולאי שפיילין גם אוהבת להרוג חיות בעצמה.

יומן חייתי 17 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בערוץ המקומי ובאתר יומן חייתי: קליפים באנימציה לשיריו של עדי מדנס; וסרטון בריטי: מורה נבוכים על צמחונות: 'מזון לחיים'. בערוץ 98: יום ג' ב-23:30, יום ו' ב-2:30 ומוצ"ש בחצות.

צמחונות 

Nfc  בשר רעיל. בכתבה "בשר רעיל אינו נבדק טרם הגיעו לצלחות" (5.9.2008) נמסר הסבר של משרד החקלאות על נוהלי בדיקת הבשר: "המשרד, בדומה למקבילות בעולם המערבי, מקיים בדיקות מדגמיות של מזון כאשר זמן קבלת הדגימות ומשך הבדיקות אינם מאפשרים לסיים את התהליך לפני שיווק המוצרים. [...] בדיקות עופות נעשות במשך כחודש-חודשיים לאחר העברת העופות למשחטה." משרד החקלאות "קונס" מגדלי עופות שנמצאו בלולים שלהם חריגות ברמת השאריות הכימיות והחומרים האנטיביוטיים באמצעות חיובם לערוך בדיקות נוספות בעופות.

nrg מעריב דלעות. בטור "מתוקה פי שניים: דלעת ערמונים" (4.9.2008) מסבירה רותי רוסו מה הן דלעת ערמונים ודלעת בלוטים, ומוסיפה המלצות לבישול.

nrg מעריב תבליני בריאות. בטור "גינת הירק: המידות הטובות של צמחי התבלין" (3.9.2008) בוחנת אביטל סבג חורש איזה צמח תבלין עשיר בנוגדי חימצון, מה עושה טוב לראייה ומה יש ברוזמרין שמזרים את הדם.

אוסטריה: שוחררו העצירים!

לאחר 105 ימי מעצר, שוחררו כל פעילי רווחת בעלי-החיים מהכלא האוסטרי; הארגונים חוזרים לפעול, אולם הפרשה עדיין לא הסתיימה.

ב-21.5.2008 ערכה משטרת אוסטריה פשיטה על הארגונים לרווחת בעלי-חיים ברחבי המדינה ועצרה עשרה פעילים. לא הוגש נגדם כתב-אישום, לא ניתנה להם הזדמנות הוגנת להתגונן באוזני השופטת, וההאשמה שהופנה נגדם אינה ספציפית אלא היא "חברות בארגון טרור". מי שכתב לרשויות האוסטריות במחאה, זכה לקבל תשובה הקושרת את העצירים ל-14 פעולות לא חוקיות נגד עסקי בעלי-חיים שאירעו באוסטריה מאז שנת 2000. אולם הראיה היחידה שהוצגה לקשר כביכול שבין העצירים לבין אירוע כזה, הופרכה במהירות ונגנזה. בתשובות הרשמיות נמסר גם שיש "הודאות בכתב" בחלק מהמקרים, שגם הן לא נחשפו. עם התקדמות המעצר, הצטברו נתונים מדהימים על מעקב משטרתי בהיקף עצום, ומשימה משטרתית לפגוע בארגון VGT ללא כל עילה חוקית. אנשי VGT כתבו באופן כללי על התעמרות משטרתית בארגון, זמן קצר לאחר שהובילו שינויי חקיקה משמעותיים, לפני כארבע שנים. אולם נראה שאין בידיהם מידע מספק מבחינה משפטית כדי לנקוב בשמות האחראים לרדיפה.

ד"ר מרטין באלוך מתקבל בזרועות חברתו ביציאה מהכלא, 2.9.2008

ב-2 בספטמבר, ביום ה-105 למעצר, שוחררו תשעת העצירים (הראשון שוחרר ב-13 באוגוסט). השחרור נערך בהוראת משרד התובע הבכיר. העילה לשחרור: תקופת המעצר אינה עומדת ביחס מידתי לחומרת העבירות שנחקרו. הפרשה עדיין לא הסתיימה מבחינה משפטית, והאשמה עדיין תלויה מעל ראשי העצירים.

מעט לפני השחרור ביקר בכלא מנהיג מפלגת הירוקים האוסטרית, אלכסנדר ון דר בלן, והציע לד"ר מרטין באלוך הכלוא לרוץ לבחירות במקום גבוה מטעם מפלגת הירוקים. ביום השחרור פרסמו נציגי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הצהרה על הצורך לשנות בחקיקה את סעיף 278a לקוד הפלילי האוסטרי, באופן שלא יאפשר פגיעה בעבודת ארגונים לא ממשלתיים. במקביל לכך נמסר, ש"מפלגת זכויות בעלי-החיים" קיבלה תמיכה מספיקה כדי לרוץ לפרלמנט האוסטרי.

ד"ר באלוך ופטר פילץ ממפלגת הירוקים מתראיינים ביציאה מהכלא

ב-4 בספטמבר, יומיים לאחר השחרור, חזרו הארגונים לפעולה, וארבעה ארגונים קיימו במשותף מיצג מחאה מול הפרלמנט, בדרישה להכניס את ההגנה על בעלי-החיים לחוקה. האירוע עבר ללא הטרדה משטרתית. המיצג הוא ראשית הקמפיין שנועד להיפתח ב-21 במאי, ונגנז בגלל הפשיטה המשטרתית והמעצרים.

מקור: אתר VGT, כניסה ב-5.9.2008.

מה רואות חולדות?
התפיסה החושית של חולדות והשלכותיה על רווחתן במעבדות (1)

מה מסוגלות חולדות לתפוס בחושיהן וכיצד משפיעות התחושות הללו על חייהן במעבדות? מאמר חדש מאת שרלוט ברן מסכם את מכלול הידע בנושא ומגלה שאנו יודעים מעט מדי, אבל כבר יודעים מספיק כדי לקבוע שהחולדות סובלות קשה בחיי היומיום במעבדה, בתנאים שבהם החושים שלנו לא מסגירים כל בעיה. אריאל צֹבל מביא סקירה של המאמר במספר חלקים.

הסקירה המקיפה
חולדות הן קורבן הניסויים השני בתפוצתו בעולם, אחרי עכברים. מרביעים אותן לניסויים באופן שיטתי כבר למעלה ממאה שנה וחוקרים כביכול כל תכונה שלהן. למרות זאת, חולדות במעבדות בכל העולם סובלות מתנאי מחיה קשים כתוצאה מבורות וחוסר עניין בעולמן הרגשי, החברתי והחושי. ביולי 2008 התפרסם בכתב-העת Applied Animal Behaviour Science מאמר חלוצי בשם "איך זה להיות חולדה: התפיסה החושית של חולדות והשלכותיה על תכנון ניסויים ורווחת החולדות". המאמר מבקש לסכם את מצב הידע על העולם החושי של החולדות בכלל ובמעבדות בפרט. החוקרת, שרלוט ברן מהמחלקה לווטרינריה באוניברסיטת בריסטול, אנגליה, סקרה למעלה מ-300 מקורות מחקריים מגוונים מאוד, שרובם הגדול אספו מידע על התפיסה החושית של החולדות – לא מתוך עניין ישיר בהן אלא למטרות אחרות, לעתים באמצעות ניסויים פוגעניים מאוד.

ההבדל בין המינים
הסקירה של ברן מגלה שכבר כיום נצבר ידע רב, שבדרך-כלל החוקרים והאחראים על הטיפול בחולדות מתעלמים ממנו. במשפט אחד: החולדות תופסות את העולם, מבחינה חושית, באופן שונה מאוד מאתנו, ולכן תנאים שנראים לנו נוחים, פוגעים בהן לעתים באורח קשה. המעבדות ו"בתי החיות" מתוכננים לפי אמות-מידה אנושיות, ולכן שוררים בהם תנאים שאינם נוחים למכרסמים. ואם אין לחוקרים ולטכנאי המעבדה די רגישות למצוקת החולדות, יש להבדלים בין החולדות לבינינו היבט משכנע יותר עבורם, שעליו מצביעה ברן: התוצאות של ניסויים רבים מאבדות מאמינותן, וההשוואה בין ניסויים שונים הופכת לחסרת בסיס, משום שהחולדות חוות תנאים קיצוניים או שונים מאוד זה מזה – בתנאים שנראים זהים לאדם. לכן לא המוסר בלבד, אלא אפילו האמינות המדעית, מחייבת יותר התחשבות בתפיסה החושית של החולדות.

ניסוי שנקרא Morris Water Maze, ובו מוכנסת חולדה לתוך גיגית, שיש בתוכה רק נקודה אחת שאפשר לעמוד בה. החוקרים מנסים לבדוק יכולות קוגניטיביות של החולדה ומתעלמים מפגיעה בראייה שלה. כאן, למשל, יש אור מסנוור עבור החולדה.

חדות הראייה
למרות הברירה המלאכותית האינטנסיבית שנערכה בחולדות, הן שמרו על רוב תכונותיהן הטבעיות, וכאשר משחררים אותן לסביבה טבעית הן ממהרות ליצור קהילה ואורח-חיים הדומים לאלה של חולדות בר. בתנאי בר הן פעילות בעיקר בדמדומים ובלילה, ובמהלך היום הן מסתתרות בחללים סגורים. לכן באופן כללי הן מסתמכות על ראייה פחות מאתנו – הראייה שלנו חדה פי 20 עד 60 מהראייה שלהן (הראייה בחולדות מבויתות לבקניות, הנפוצות מאוד במעבדות, חלשה יותר מזו של חולדות בר, ומכאן ההבדל הגדול בין חולדות שונות).

רגישות לאור
החולדות הרבה יותר רגישות מאתנו לאור חלש, והן מבחינות בין הבדלים זעירים בעוצמת האור שאנו לא רואים. הרגישות הזו מביאה לכך שאור שנראה לנו חלש מאוד, 65 לוקס בלבד, מסנוור את החולדות ועלול לגרום נזק לרשתית של חולדות לבקניות אפילו במחזורי תאורה כמו-טבעיים של 12 שעות (לוקס הוא מידה של תאורה ליחידת שטח; ירח מלא באמצע כיפת השמיים יוצר תאורה של לוקס אחד בקירוב). בניסוי שנערך בחולדות לבקניות, וחשף אותן למשך שלושה ימים בלבד לתאורה בעוצמת 133 לוקס, ניזוקו לתמיד חצי מקולטני האור בעיניהן. חולדות עם פיגמנטציה תקינה ניזוקו באופן דומה בעוצמת 950 לוקס. בנוסף לכך, תאורה מחזורית בעוצמת 500 לוקס עלולה לגרום להתפתחות קטרקט בעיניהן של חולדות לבקניות. כמובן, אי-נוחות או כאב נגרמים לפני שאפשר להבחין בנזק לרשתית. כך מסתבר שחולדות עם פיגמנטציה תקינה בוחרות להסתתר במקום חשוך יותר בתאורה של 60 לוקס (תאורת סלון משפחתי סטנדרטית) וחולדות לבקניות ממהרות להסתתר כבר ב-25 לוקס.

ניסוי "שדה פתוח" שנועד לבדוק רמת חרדה בחולדות. אולם נהוג להתעלם מכך שהאור עצמו גורם לחולדות מצוקה גדולה.

סינוור במעבדות
ומהם התנאים השוררים במעבדות? עוצמת האור השגרתית בכלובים היא 550-150 לוקס – הרבה מעבר לגבול הסיכון לעיני החולדות. ככל שהחולדות כלואות קרוב יותר למקור האור (כלומר, גבוה יותר בחלל, שבו הכלובים ערוכים בקומות זה מעל לזה) כך הבעיה חמורה יותר. במעבדות הניסוי עצמן מקובלת תאורה הרבה יותר חזקה, עד 10,000 לוקס. על שולחן הניתוחים מקרינים אור חזק במיוחד, אולם בהיעדר מודעות לעניין, לא מכסים את עיני החולדות במהלך הניתוח. כך, לא זו בלבד שהן עוברות ניתוח, אלא הן גם מתעוורות. אפילו הכללים שנקבעו בבריטניה לטיפול בחיות מעבדה אינם מכירים ברגישות הראייה של מכרסמים: הם מציעים תאורה כללית בעוצמת 400-350 לוקס לניסויים ולפעילות שגרתית במעבדה. זוהי תאורה סבירה לבני-אדם – לא לחולדות. עובדי המעבדה אינם מבחינים בבעיה כי אנשים מתחילים לחוש אי-נוחות המלווה בנזק פוטנציאלי לרשתית רק באור יום בהיר, בעוצמת 50,000 לוקס בקירוב.

ראיית צבעים
חולדות רואות צבעים, אם כי באופן עמום יותר מאתנו. 99% מתאי הראייה שלהן הם קנים (התאים הרגישים לעוצמת התאורה) לעומת 1% בלבד מדוכים (התאים הרגישים לצבע), שרובם מגיבים לאור כחול-ירוק, ומעט מאוד מגיבים לאדום-כתום. למרות הרגישות המעטה לצבע, חולדות קולטות אורך גל שאנו לא רואים – אור על-סגול. ידוע כיום שציפורים, שרואות היטב או על-סגול, זקוקות לאור כזה לרווחתן ולהתנהגות נורמלית, ויתכן שיש השפעה דומה גם על מכרסמים; אולם הסביבה המלאכותית בנויה ללא אור על-סגול.

ככל הידוע, הנזק העיקרי לעיני החולדות בתאורה חזקה נגרם מאור כחול. ניתן להניח שאור על-סגול מסוכן להן עוד יותר, אך הדבר לא נבדק. ה"יתרון" היחיד של ראיית הצבעים המוגבלת של חולדות הוא האפשרות לכלוא אותן מאחורי מחיצות שקופות למחצה בצבע אדום; החולדות חוות את המחיצה כאטומה למדי ולכן הן מוגנות מסינוור, ואילו בני-אדם רואים דרכה ויכולים לצפות בחולדות.

חולדה לבקנית בידיו של נסיין: בין שאר המצוקות במעבדה, חולדות לבקניות סובלות במיוחד מרגישות בעיניים.

אור שנראה חלש מאוד בעינינו מסנוור אותן עד עיוורון, והן מפתחות בקלות קטרקט בגלל חשיפה לתאורה יתרה.

ראייה וניסויים בחולדות
ברן מביאה דוגמאות לניסויים נפוצים, שתוצאותיהם מושפעות מרגישותן של החולדות לאור חזק, ואף על-פי כן הם נערכים ללא כל התייחסות לכך. למעשה, עצם הנטייה להעיר את החולדות עבור הניסוי (כי הן ישנות ביום) ולהאיר עליהן בעוצמה רבה, גורמת לחולדות מצוקה ומשפיעה על התוצאות של ניסויים רבים ושונים. הדבר ניכר במיוחד בניסויים שמטרתם לבדוק יכולות קוגניטיביות. למשל, קיים "מבוך מים" נפוץ, שבו מכניסים חולדה למעין גיגית מלאה במים ועם נקודת עמידה מתחת לפני המים, ובודקים את יכולת הלמידה של החולדה לקשר לבין סימנים חזותיים בסביבה לבין מיקום נקודת העמידה. אולם חולדות שראייתן נפגעה "נכשלות" בניסוי הזה בדומה לחולדות בעלות יכולת קוגניטיבית פגועה. כלומר, הניסוי בתנאים המקובלים אינו מעיד בהכרח על יכולת קוגניטיבית. בדומה לכך, קיימים "מבוכים" שונים, אשר הכנסת החולדות לתוכם נועדה לבדוק את רמת החרדה שלהן. רוב החוקרים מתעלמים ממצב הראייה של החולדה ומעוצמת האור, שגורמת לחולדה חרדה ללא קשר למבנה המבוך.

ברן מזכירה ניסויים הממחישים ביתר חדות עד כמה יכולים הניסויים בחיות להיות אוויליים. המדובר במחקרים על "הפרעה רגשית עונתית" ("דיכאון חורף") והאפשרות לרפאה באמצעות חשיפה לאור חזק. הנסיינים במחקרים אלה ניסו "לרפא" חולדות, אך השתמשו באור שהותאם לעיניים אנושיות דווקא: עד 11,500 לוקס במשך שבועיים! מסכמת ברן:

"אין זה מפתיע, שהדיכאון לא נרפא, ושהמחקר היחיד שבדק את השפעת האור על ראיית החולדות גילה השמדה מאסיבית של קולטני האור בעיני הלבקניות. דוגמאות אלה ממחישות עד כמה ידע על התפיסה החושית במין המסוים חיונית ליצירת השערות מדעיות סבירות ולמניעת סבל בבעלי-חיים."

מקור

Charlotte C. Burn, "What is it Like to Be a Rat? Rat Sensory Perception and its Implications for Experimental Design and Rat Welfare", Applied Animal Behaviour Science 112 (1-2), July 2008, pp. 1-32.

פינת התזונה: פייסם הודי

מתכון לכ-15 מנות קינוח

חומרים
כוס טפיוקה
400 גרם חלב קוקוס
שליש כוס סוכר (לאוהבים מתוק – חצי כוס)
כף הל טחון
כפית מלח
100 גרם שקדים טחונים
אופציונלי: שליש כוס של עדשים אדומות שבורות (תוספת שכיחה ומומלצת בקינוחים אסיאתיים)

מבחר פירות העונה חתוכים לקוביות קטנות. מומלץ להשתמש בפירות אקזוטיים: כוס פפאיה חתוכה; כוס מלון; מנגו בינוני; אננס בינוני.

שתי תבניות של קוביות קרח קטנות

ההכנה

1. מרתיחים 6 כוסות מים בסיר גדול.
2. מכניסים את הטפיוקה למים הרותחים ומבשלים על אש קטנה עד שהטפיוקה מקבלת גוון שקוף (כ-20 דקות). מערבבים מדי פעם.
3. מכניסים סוכר, מלח, הל ושקדים. בשלב זה ניתן להוסיף את העדשים. מערבבים וממתינים כ-5 דקות.
4. מוסיפים את חלב הקוקוס, מגבירים את האש, מביאים את התערובת לרתיחה, ומיד מכבים את האש.
5. מצננים לכמה שעות עד שהתערובת קרה.
6. הרכבת המנה: מוזגים בעזרת מצקת מעט מהמעדן, לקעריות הגשה או לכוסות. מוסיפים 5 קוביות קרח קטנות לכל כלי ומסדרים מעל קצת מהפירות החתוכים. 

מתכון: עינת סטולר