זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד תעשיית הפרווה הסינית

ביום ה', 13.4.2006, יתקיים יום מחאה בינלאומי שני נגד תעשיית הפרווה הסינית. הפעם תתבצע המחאה באמצעות הדואר האלקטרוני, הפקס והטלפון. אנשים בכל רחבי העולם מתבקשים להמטיר על נציגויות סין פניות מנומסות במחאה על התעלמות הממשלה מן הזוועות המתרחשות בתעשיית הפרווה בסין ועל העדרם של חוקים להגנת בעלי-חיים במדינה.

לפרטים נוספים

שפעת העופות בישראל: 25 יום למגיפה

לסיקור שפעת העופות בישראל ב-18 הימים הראשונים

דיווח וואלה! מ-1.4.2006 הוא האחרון שמתאר השמדה: 20,000 תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום. בדיון שכונס בלשכת ראש הממשלה ב-3.4 נמסר (ענת ברשקובסקי ורוני סופר, ynet) ש"פחות משני אחוזים מכלל ענף העופות בישראל נפגעו במהלך התפרצות שפעת העופות בארץ, לעומת נזקים של עשרות אחוזים במדינות שונות באירופה." עוד נמסר, שלא חלה ירידה באספקת העופות ובצריכתם בישראל. מוסיף אמנון רגולר (הארץ, 5.4): "כחצי מיליון עופות נחשפו לשפעת העופות ברצועת עזה, וכ-150 אלף מהם כבר הושמדו."

לפי ברשקובסקי וסופר, דו"ח שנכתב עבור המועצה האזורית אשכול קובע, שההשתלטות על המגיפה עוכבה במספר ימים בגלל קשיי ארגון: בעיות בתיאום ובהעברת מידע וציוד, וכן בעיות בחיטוי: "פתאום נזכרנו שצריך לעשות חיטוי ושטיפה. נאלצנו במקום לקבוע נוהל, יחד עם משרד החקלאות." יובל אזולאי מדווח (הארץ, 4.4), שחיטוי הלולים כבר החל בחלק מהיישובים שבהם התגלה הנגיף בחבל אשכול ובמטה יהודה, ואמור להתחיל תוך יומיים מהדיווח גם באזור לכיש ובמושב בקעות. במושב שדה משה נמסר, ש"רק 45 יום לאחר החיטוי הסופי, אפשר יהיה להתחיל לדבר על אכלוסם [של הלולים] במחזור חדש של תרנגולי הודו." עוד נמסר, שמשרד החקלאות מנע מלולן "לבצע לבד את פעולות החיטוי". גורם וטרינרי המעורב בתהליכי החיטוי והטיפול בלולים, מסר לאזולאי: ""חלק מהלולים עדיין נגועים. הנגיף נמצא שם, וההשתהות בהתחלת עבודות החיטוי אינה ברורה ובטח לא מבטיחה בלימה מוחלטת של התפשטות המחלה."

לפי דיווח וואלה! (1.4), "משרד החקלאות חושד כי עיתונאים שהגיעו למוקד שפעת העופות בדרום, נשאו איתם את הנגיף ליישובים אחרים." כלומר, לכאורה העיתונאים הקדימו לבקר ביישובים הנכונים לפני פרוץ המגיפה שם. משמעות ה"חשד": חסימת הגישה לתקשורת למוקדי המגיפה, "כדי למנוע מהם להפיץ את המחלה".

מקורות

ארנון רגולר, "150 אלף עופות הושמדו ברצועת עזה", הארץ (וואלה!), 5.4.2006.

יובל אזולאי, "הלולים ריקים אך לחקלאים אסור לאכלסם מחדש", הארץ, 4.4.2006, עמ' א7.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ענת ברשקובסקי ורוני סופר, "דו"ח על שפעת העופות: 'לא נערכנו, הפסדנו זמן'", ynet (ידיעות אחרונות), 3.4.2006

הדר פרבר, "מבקר המדינה לתנו לחיות לחיות: הנושא בטיפול", Nfc ,2.4.2006.

"העיתונאים הפיצו את שפעת העופות", וואלה!, 1.4.2006.

לקראת הפסקת הפיטום

לקראת מועד הפסקת הפיטום, 15.4.2006 לפי לוח-הזמנים שקבע משרד החקלאות, פורסם במעריב אוסף ראיונות גדול בנושא. הבחירה ברוב המרואיינים מגויסת לטובת הפיטום, ומספקת במה לשקרים ולפרסומת למוצרי התעללות. בולטת אף יותר היא התעלמות העיתונאים מהאווזים עצמם. עם זאת, נעה ידלין מביאה ציטוט מעודד מפי אורי עבדה, מנכ"ל ושותף בחברת גידול, פיטום ושחיטת אווזים:

"ישראל היא גם המדינה היחידה שמייצאת כבדי בשר כשרים, אבל כל התעשייה הזו פשוט עומדת להיכחד, כולל תעשיית בשר האווז. 70 אחוז מהפדיון מגיע מהכבד, כך שזה לא משתלם להמשיך להפעיל הכל רק בשביל הבשר."

בנוסף לכך, מוסרת ידלין:

"לפני כשנה החלה קבוצה של אנשי עסקים ישראלים וירדנים לפעול כדי לנצל את הידע הישראלי ולהעביר את פיטום האווזים לאזור אירביד שבירדן, אולם הרעיון נפל בשל הקשיים שצפויות להערים הממשלות על העברת עופות בין המדינות."

עם זאת, כמה המפטמים מנסים, לדבריהם, להעביר את עסקיהם להונגריה.

מקור

נעה ידלין "סוף עונת האווזים" ו"אווזים בישראל: 120 מיליון שקל בשנה", אסף גור, "אל תהיו כבדים", סופשבוע (מעריב), 7.4.2006, עמ' 88-86.

לתגובות: מוסף סופשבוע, ת.ד. 20010, תל-אביב. פקס: 03-5632065, דואל: sofash@maariv.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

התעללות ממוסדת בעגלים

ב-2.4.2006 דווח, שמשרד החקלאות הודיע על הקלות בנוהלי ייבוא עגלים לפיטום לישראל, ובכלל זה פטור ממכס לייבוא עגלים במשקל עד 350 ק"ג, לעומת 280 ק"ג פטורים ממס עד כה. מטרת ההחלטה היא להוזיל את מחירי בשר הבקר ולהביא לייבוא עגלים חיים על חשבון ייבוא בשר קפוא. משמעות ההחלטה היא עינוי עגלים נוספים באחד ממסלולי ההובלה הארוכים בעולם – מארגנטינה לישראל.

ב-4.4 דווח על הובלת כ-160 עגלים מתחנת ההסגר באילות, לאחר ייבוא מאוסטרליה, לעבר מחסום קרני בדרך לעזה. לאחר חמש שעות נסיעה, עוכב המשך הובלתם, ולאור מצבם, חששו במקום שהם יגוועו למוות. בעקבות כך הורה הווטרינר באילות להחזיר את העגלים לאילות, אולם היבואן עיכב את הנסיעה משום שסירב לממן אותה, "ובכך הוא הופך את העגלים לבני ערובה במקום", כלשון הכתבה.

מקורות

מחלקה ראשונה, "התעללות בעגלים במחסום קרני", Nfc, 4.4.2006.

ברוך לוי, "משרד החקלאות מקל תנאי יבוא העגלים לישראל", Nfc, 2.4.2006. 

טבח כלבי הים

ב-25.3.2006 החל הרג 325,000 גורי כלבי ים בחסות ממשלת קנדה. מטרת ההרג היא ייצור פרוות. כיתבו (באנגלית או בצרפתית) לשגרירות קנדה בישראל במחאה:

The Canadian Embassy, P.O. Box 9442, Tel-Aviv, 67060

Fax: 03-6363380, Email: taviv@dfait-maeci.gc.ca

למשלוח מכתב לראש הממשלה הקנדי; ולחתימה על עצומה נגד הטבח.

עוד בעיתונות הישראלית

הארץ לא לחלב. בכתבה "חלב אינו מקור מרכזי לסידן ולצריכתו יש חסרונות" (מוסף בריאות, עמ' 18) יוצאת התזונאית ורד גרמן נגד הפרסומות המקשרות בין צריכת חלב לסידן: "אם סידן הוא המטרה, הרי הוא מצוי בשלל מוצרי מזון אחרים. לכן לא נכון להעלות קמפיינים שהחלב עומד במרכזם: צריך היה להתמקד, למשל, בשומשום (המכיל כמעט פי עשרה סידן מחלב)." היא ממליצה על טופו, שקדים, משמש מיובש, דבלים, חילבה, קולורבי, חומוס, פטרוזיליה וכרוב, ומזכירה שהחלב לא מתעכל טוב, וחלבון החלב – קזאין – "קשור להיווצרות של דלקות אוזניים, אקזמות, אסתמה, דלקות ועוד. רוב החלב גם מכיל שרידי תרופות, הורמונים וכימיקלים שונים."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ זילברשץ-בנאי. בכתבה "הזדעזעתי, עבר לי" (7.4.2006, גלריה, עמ' ד1) מתמקדת רותה קופפר באורלי זילברשץ-בנאי, המגישה סדרת תעודה חדשה "העוסקת בסבלם של בעלי-החיים". המרואיינת מזדהה בקלות עם מעני בעלי-חיים, אך גם אומרת: "יכול להיות שאני טועה בהכל. בכל הסדרה רואים שאני פוזיטיב לאנשים שהם רוצחים. הייתי במחנה ריכוז של חזירים. גמרתי את האייטם הזה, הרגשתי כאילו הייתי בגיהנום. אחד מהצוות יצא להקיא. פעם ראשונה בחיים שלי שראיתי יצור שנולד שאמרתי לעצמי חבל שהוא נולד."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב נגד היסטריה. בכתבה "כל האמת על מחלות זואונוטיות" (2.4.2006) מבהירה עדי כץ, שמחלות מעטות בלבד עלולות לעבור מחיות לבני-אדם, ומניעתן פשוטה למדי.

Nfc פקודת הכלבת? בכתבה "חוק הכלבת מנע טיולים מהכלבים" (5.4.2006) מדווחת הדר פרבר, שסטודנטים הנוהגים להוציא לטיול כלבים ממכלאת צער בעלי-חיים באר-שבע, קיבלו מהווטרינר העירוני הודעת איסור לטפל בכלבים, לכאורה כי לא חוסנו נגד כלבת. הגזירה בוטלה בעקבות התערבות משפטית של תנו לחיות לחיות.  

nrg מעריב פסטיבל אהבה. בכתבה "אביבי עובר בירוק" (6.4.2006) מספר יהודה שוחט

על פסטיבל סרטים אקולוגיים שיתקיים בים המלח ב-15 וב-16 באפריל. שי אביבי, מיוזמי האירוע: "מה שבאופן אישי ממש נוגע לי בעור זה היחס לבעלי-החיים, שגם הוא חלק מהעניין סביב הפסטיבל. זה עוד חלק ממה שאנחנו קוראים לו התעוררות. להבין שבעלי-החיים הם לא מוצרי הצריכה שהבן אדם המערבי התרגל לקטוף מהמקררים בסופר, אלא חלק בלתי נפרד מאיתנו."

וואלה! הרעלת דגים. בכתבה "סוכל ניסיון הרעלת דגים בכנרת" (3.4.2006) נמסר, בניגוד לנאמר בכותרת הכתבה, שדגים רבים בכינרת הורעלו – ככל הנראה על-ידי שני דייגים, שנתפסו וסירת הדיג שלהם הוחרמה.

mcity חיתוך בבשר החי. בכתבה "ניסויים בקופים לחקר המוח" מתארת שיר פרידמן את הניסויים בקופים בישראל ומזכירה שימושים מועילים יותר לכסף שמושקע במחקרים אלה.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 8, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. איך מופצת שפעת העופות?

בשבוע שעבר ראינו, שמקור הזנים הקטלניים של שפעת העופות הוא בלולים מתועשים. אולם האם עופות הבר ועופות מבויתים במרעה חופשי אכן אחראים להפצת הנגיף, כפי שטוענות בדרך-כלל הרשויות החקלאיות? על כך בכתבה זו.

תמונת עיתונות טיפוסית: וטרינר נאבק באווז בלול קטן בסיביר, כאילו עופות במרעה חופשי ועופות בר הם מפיצי המחלה העיקריים. (צילום: Ilya Naymushin, רויטרס)

מי אשם?
שלוש קבוצות עיקריות חשודות בהפצת נגיף השפעת הקטלני H5N1: עופות מבויתים במרעה חופשי; עופות בר נודדים; ותעשיית העופות על העופות, הציוד והאנשים שלה. תגובת הרשויות: מאיימים, כולאים ומשמידים ציפורים – ומעניקים הטבות לתעשיינים. הנגיף הקטלני H5N1 מתפשט למרות ההסגרים וההשמדות. אין ויכוח, שהוא נמצא במינים רבים של עופות ויונקים, שהודבקו במעבדה או שנדבקו בעצמם. אולם כיצד עובר הנגיף ממקום למקום בפועל? כדי לענות על כך, דרושה חקירה המשלבת נתונים מתחומי הווירולוגיה, האנתרופולוגיה והאורניתולוגיה, בקיאות במבנה של תעשיית העופות, עבודת בילוש סמויה, ועוד. לאור מורכבות המשימה, אין פלא שמתפרסמות תיאוריות מופרכות בנושא.

העולם מבעד למבחנה
בשנים האחרונות חוקרים גנטיקאים ווירולוגים את מקור הנגיף הקטלני והפצתו, ומחקריהם זוכים בהד תקשורתי רעשני. החוקרים גילו, שברווזים שנדבקו בנגיף יכולים לשרוד – בניגוד לתרנגולי בית – ולפלוט אותו לסביבה. לכן ברווזים מהווים לכאורה סכנה לענף הלול. אחד החוקרים, רוברט וובסטר, הכריז בעיתונות שלפי ניתוח גנטי של הנגיף, הוא עבר מדרום סין בתחילת שנת 2005 מרחק 1,700 קילומטרים צפונה לאגם קינגחאי, ומשם התפשט למונגוליה, לסיביר ולאירופה – וכל זה ודאי באמצעות עופות בר נודדים ושווקים לעופות חיים. אולם הקשר בין ממצאי המחקר למסקנותיו רעוע ביותר. ככל הנראה, מתוך המעבדה נדמה, שהציפורים בחוץ צצות ונעלמות אקראית בכל מקום בעולם וכך יכול הנגיף להגר אפילו מסין לטורקיה! גישה זו אומצה בדו"חות רשמיים, שהתמקדו בגנטיקה ולכל היותר באורניתולוגיה, ללא בדיקה השוואתית עם דגמי התפשטות של הנגיף ממקורות אחרים.

צירי נדידה ומפות התפשטות
ציפורים לא עפות מסין לטורקיה, כפי שמבהיר הארגון להגנה על ציפורי בר, BirdLife International. הן נודדות באופן כללי על ציר צפון-דרום לפי העונה, עוקפות בדרך-כלל מכשולים גיאוגרפיים גדולים ומתרכזות בבתי-הגידול שלהן. התפרצות המחלה בעופות בר, שרובם מהמין אווז הודי, אירעה באגם קינגחאי בסוף אפריל. לפי נוהגי הנדידה של המין, הנגיף היה "אמור" להתפשט באוקטובר לדרום-מערב – ולא לצפון-מערב, כפי שקרה בפועל. ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), במסמך "עופות בר ושפעת העופות",  משרטט "מסלולי נדידה" ברוחב רבע הגלובוס. "מסלולים" כה רחבים הם כמעט חסרי משמעות, כי לאוכלוסיות מקומיות בכל מין נודד יש מסלולים מקומיים ומדויקים, התופסים רק חלק צר מתוך ה"מסלול" של המין הנודד בכללו. אולם FAO מתעקש להצביע על התאמות מקומיות בין "מסלולי הנדידה" הכוללניים לבין אתרי ההתפרצות של המחלה. FAO אמנם מודה, שלעתים אין התאמה, אלא שגם זהו ניסוח מטעה מאוד: בפועל, ההתאמות הן לא יותר מטיפה בים – ים של נדידה, שרובה הגדול מתרחש במסלולים אחרים ומדויקים ובעונות אחרות בהשוואה לדגמי ההתפשטות של הנגיף. אפילו לפי מפת הנדידה שמפיץ FAO, המגיפה הייתה צריכה להשתולל דווקא בעיקר בין צפון-מזרח אסיה לאוסטרליה, לאור העובדה שמוקד המגיפה הוא באמצע ציר הנדידה שבין אזורים אלה. זה לא קרה, והמגיפה גם לא התמקדה כלל מסלולי נדידה מועדפים (למשל: בישראל). קיימות גם מספר התפרצויות (למשל: במרכז אסיה, בטורקיה ובניגריה) באזורים המרוחקים אלפי קילומטרים מכל מוקד אחר של המחלה, בעוד שאילו המקור היה עופות בר – היה חייב להופיע שובל של התפרצויות בדרך ממוקד התפרצות אחד למשנהו.

"החשוד העיקרי" בדיווחי עיתונות על המגיפה בצפון סין: אווז הודי (Anser indicus).

למעשה, כל הנתונים מרמזים, שאלפי האווזים המתים הם קורבנות הלולים המתועשים, ומהווים "דרך ללא מוצא" לנגיף.

(צילום: Giuliano Gerra e Silvio Sommazzi www.justbirds.org)

הפצה חד-סטרית: מהתעשייה לטבע
הכלל הוא אפוא חוסר התאמה בין התפשטות המחלה לבין תנועת ציפורי בר, בעוד שהתאמה היא החריג. מובן שהדבר אינו מוכיח, שעופות בר לא הפיצו אף פעם את הנגיף או שלא יפיצו אותו בעתיד, אולם מדובר בהוכחה, שעד כה הם היו לכל היותר גורם שולי בהפצה, ובמקביל לכך חייבים להיות גורמי הפצה אחרים ואולי אף בלעדיים. במסמך FAO, נמסר בקצרה, שההתפרצות באגם קינגחאי נערכה במקום מבודד ממשקים, ולכן ברור שעופות הבר הביאו את הנגיף מרחוק. אולם BirdLife  מביא נתונים מפורטים יותר, ולפיהם האגם דווקא מוקף בלולים מתועשים, ובקרבת מקום יש גם בריכות דגים. האכלת דגים בזבל עופות מלולים מתועשים נהוגה בסין ובמזרח אירופה, וזהו מקור סביר להופעת הנגיף במקומות חדשים ומנותקים, לפי BirdLife והארגון Grain. המקרה הטיפוסי של עופות ויונקים מתים בטבע מ-H5N1 הוא, ככל הנראה, הדבקה מלולים מתועשים סמוכים. ייתכן שחלק מעופות הבר הנגועים באירופה לא נדבקו בלולים סמוכים, אך זהו היוצא מן הכלל.

פלישה צבאית להודו? איור מעורר היסטריה של "מסלולי נדידה" המאיימים על כל תת-היבשת (Birds of Kolkata).

לבסוף הגיעה שפעת העופות לאזור קטן בהודו, חודשים לאחר נדידת הסתיו ה"מאיימת", כשהמוקד הוא 18 לולים מתועשים,

ללא ריכוז עופות בר חורפים בסביבה.

עופות "פרימיטיביים"
גידול עופות בחצרות סומן על-ידי זרועות האו"ם והממשלות בעולם בתור מקור מרכזי אחר להפצת המגיפה. רוב המדינות שבהן זוהתה התפרצות, הטילו הגבלות על החזקת עופות מבויתים במקומות פתוחים – אפילו שבדיה ושוויץ, שם הייתה נפוצה במיוחד החזקת עופות במרעה חופשי מטעמי מוסר. הסיבה להגבלות היא לכאורה הסכנה, שהעופות בחצר או בשדה יבואו במגע עם זיהום שמקורו בעופות בר, ובהיותם עמידים למדי לנגיף (בדומה לעופות בר), יעבירו אותו לעופות החלשים בלול מתועש – למשל, דרך שווקים לעופות חיים. אולם דגמי התפשטות כאלה של הנגיף מוטלים בספק גדול. Grain מצביע על כך, שלאוס, הגובלת ברובה בווייטנאם ובתאילנד הנגועות, נותרה נקייה מהנגיף, באופן יחסי. בניגוד לשכנותיה המתועשות, בלאוס יותר מ-90% מהעופות המבויתים מוחזקים במשקים ביתיים קטנים במרעה חופשי, ועשויים לבוא במגע עם עופות בר. למעשה, בלאוס אירעו עד מרץ 2006 לפחות 45 התפרצויות של המחלה, מתוכן 42 בתוך פחות ממאה הלולים המתועשים שיש במדינה, והשאר בלולים מסורתיים ליד הלולים המתועשים. הממשלה הגיבה בהשמדה ובהסגר בלולים המתועשים. בעקבות זאת נעצרה המחלה במהירות, מבלי שנערך מצוד אחר עופות במשקים משפחתיים.

מובילי עופות ונגיפים
הרעיון, שתעשיית העופות היא שאחראית להפצת הנגיף, איננו מהפכני. לפי "כרטיס המחלה" של שפעת העופות מטעם FAO,

"מרגע שנכנס לתוך להקה, הנגיף מתפשט מלהקה ללהקה על-ידי השיטות הרגילות שכוללות תנועה של עופות נגועים, ציוד מזוהם, מכלי ביצים, משאיות מזון, וצוותי שירות, אם להזכיר כמה מהגורמים."

אולם האו"ם מדבר בכמה קולות. בעקבות גילוי המחלה בניגריה, אמר ראש השירותים הווטרינריים של FAO, שאינו מבין איך היה יכול הנגיף לעבור אם לא דרך עופות בר. זאת אף על-פי שמדובר בהתפרצות מבודדת אלפי קילומטרים מהאחרות, מבלי שנרשמה תמותת עופות בר, ובשעה שהשלטונות הניגריים עצמם הצהירו שמקור הזיהום הוא בתעשייה. ב-BirdLife מצטטים את שר החקלאות הניגרי, שאמר כי מדינתו מייבאת עופות מסין ומטורקיה בהיקף גדול, והעופות מוברחים תוך הפרת האיסור שהוטל כבר ב-2005. המבריחים הם בעלי לולים מתועשים. יש לציין, שהברחות נפוצות גם במסחר ב"חיות מחמד אקזוטיות" ובתרנגולים לקרבות – גורמים משוערים נוספים להפצת המגיפה. 

שווקים של עופות חיים בדרום-מזרח אסיה (מימין) הם בהחלט מקור אפשרי להעברת הנגיף. אולם צילומים כאלה נפוצים

בתקשורת לא בגלל חשיבותם, אלא כי השווקים מצטלמים היטב ובקלות – לעומת צילומי משאיות הובלה תעשייתיות,

המוניות וסגורות, או אף אטומות לגמרי (בתמונה השמאלית: משאית להובלת אפרוחים).

הקשר התאגידי
התאגיד Charoen Pokphand התאילנדי מחזיק בבעלותו חלק ניכר משוק העופות באסיה. CP שולח למדינות שונות אפרוחים ומזון, ושולט גם במכירת עופות לצרכנים. לפי Grain "CP נוכח למעשה כמעט בכל מקום שבו התפרצה שפעת העופות". כבר בספטמבר 2004 זיהו שלטונות קמבודיה את CP בתור המקור למגיפה בארצם דרך משלוח אפרוחים נגועים, ואחר-כך זוהה דגם התפשטות דומה בלאוס ובבורמה. CP מחזיק מדגרה גדולה במחוז המוכה בנגיף בסין, שולט בתעשיית העופות באינדונזיה ובחצי מהענף בווייטנאם, ואפילו ב-12% מענף הלול בטורקיה. ב-Grain מדגישים, שאף על-פי ש-CP הוא "החשוד העיקרי", הבעיה רחבה יותר. מדינות מזרח אירופה, בין האחרונות שבהן הופיע הנגיף, מייבאות עשרות מיליוני אפרוחים בשנה; וטורקיה היא אחת מיצואניות האפרוחים וביצי הרבייה הגדולות למזרח אירופה ולמזרח התיכון. ההגבלות המוצהרות על המסחר מעטות, ובפועל נפוץ מסחר בלתי חוקי. למעשה, כפי שראינו בישראל, הריכוזיות של ענף הלול מאפשרת הפצה של הנגיף ממוקד הזיהום למשקים אחרים. בנוסף לכך, במדינות רבות, מתאילנד ועד ניגריה, הגיבו התעשיינים על המחלה בניסיונות הסתרה ובמשלוח מוגבר של עופות, כולל עופות חולים, לשחיטה למאכל אדם, כדי להספיק לגרוף רווחים לפני שהידיעה על הנגיף תתפרסם.

בונוס לתעשייה
דו"ח Grain מציג רשימה של מדינות, שבהן זכו תעשייני העופות לחסות ממשלתית. באינדונזיה, למשל, הסתפקה הממשלה ב"פיקוח פנימי" מטעם תעשייני העופות; בתאילנד, ידעה הממשלה על המגיפה חודשים לפני שהודתה בכך תחת לחץ ציבורי; ובאוקראינה, סירבה הממשלה לאשר תוכנית חיסון לעופות – בעצת ראשי התעשייה. במקביל לכך, הממשלות, בחסות האו"ם, ממוטטות את התשתית הכלכלית של משקי עופות במרעה חופשי, ובכלל זה משקים ביתיים זעירים. התוצאה: חיסול התחרות ללולים המתועשים במדינות המתפתחות. כך תעשיות העופות ניזוקות מהמגיפה באופן זמני בלבד, וזוכות בשליטה כלכלית מוחלטת לטווח הארוך. אם לא די בזה, הממשלות מסדרות לתעשיינים "פיצויים" – מכיסם של  האזרחים – כפי שעשתה גם ממשלת ישראל.

מקורות

Prime Sarmiento, “Wild Bird Smugglers Pose Avian-Flu Threat”, Manila Standard Today, 3.4.2006.

ארנון רגולר ועמירם כהן, "שפעת העופות התפשטה גם לבקעת הירדן," הארץ, 23.3.2006.

Mirzet Sabirovic et al., “Potential Role of Certain Free Living Avian and Free Living and Domestic Animal Species in the Epidemiology of Highly Pathogenic Avian Influenza (H5N1)”, Working document - Version 1, DEFRA, 22.3.2006.

מיכל גרינברג, "מומחים: קשר בין תיעוש ענף העופות להפצת המחלות", הארץ, 21.3.2006.

Ashok B Sharma, “Industry Caused the Flu; Why Blame Wild Birds?”, Financial Express, 6.3.2006. 

“BirdLife Statement on Avian Influenza”, BirdLife International, 28.2.2006.
"Avian Influenza or Bird Flu in India", Birds of Kolkata, 21.2.2006.

H. Chen, et al., “Establishment of Multiple Sublineages of H5N1 Influenza Virus in Asia: Implications for Pandemic Control”, PNAS 103(8), 21.2.2006, pp. 2845-2850.
“Outbreaks in Nigeria Suggest Controls on International Poultry Movements are Widely Flouted”, BirdLife International, 14.2.2006.

Helen Branswell, “Uncontrolled Bird Flu in China has Seeded Outbreaks in Vietnam and Beyond: Study”, Canadian Press, 6.2.2006.

“Fowl Play: The Poultry Industry's Central Role in the Bird Flu Crisis”, GRAIN, February 2006.

"Wild Birds 'Victims Not Vectors'", BirdLife International, 8.12.2005.

“UN Task Forces Battle Misconceptions of Avian Flu, Mount Indonesian Campaign”, United Nations press release, 24.10.2005.

D. J. Hulse-Post et al., “Role of Domestic Ducks in the Propagation and Biological Evolution of Highly Pathogenic H5N1 Influenza Viruses in Asia”, PNAS 102(30), 26.7.2005, pp. 10682–10687.

H. Chen et al., “Avian flu: H5N1 Virus Outbreak in Migratory Waterfowl”, Nature, 6.7.2005., pp. 191-2.

“Avian Influenza - Disease Card”, FAO, accessed 23.3.2006.

“Wild birds and Avian Influenza”, FAO, accessed 23.3.2006.

3. ילדה של תרנגולות
על הספר ביצים טריות מאת רוב לבנדוסקי

הספר ביצים טריות (Fresh Eggs) מגולל את סיפור בתו של בעל לול תעשייתי ענק, שהזדהתה עם התרנגולות שמנצל אביה עד כדי כך, שפיתחה תופעות גופניות ייחודיות. אריאל צבל סוקר את ניסיונו החודר והמקורי של רוב לבנדוסקי לתאר את סבך הרגשות, הערכים וההחלטות בדבר קיומו של לול מתועש.

בזכות המקוריות
רוב לבנדוסקי (Rob Levandoski, בתמונה) הוא אחד הסופרים המעטים, שניסו להתמודד ביצירתם עם נושא המשקים המתועשים. ביצים טריות, ספרו השלישי, יצא לאור בשנת 2002. השפעת התנועה לשחרור בעלי-חיים ניכרת היטב בתיאורי התעשייה המופיעים בספר, ולבנדוסקי מודה לקארן דייוויס, שספרה תרנגולות כלואות, ביצים מורעלות "התגלה כמקור חשוב, הן מבחינה טכנית והן מבחינה רוחנית". בסוף רשימת התודות, מופיעה "להקת התרנגולות הקטנה "שמתרוצצת ברחבי החווה שלנו פה בהינקלי, אוהיו"; ותמונתו של הסופר ובחיקו תרנגולת מופיעה בעמוד הפתיחה. הספר אינו מגויס במובהק, אולם יש בו קשת של רעיונות מקוריים, המעוררים מחשבה ביקורתית על תיעוש יצורים חיים ומרגישים. לכן הוא מומלץ במיוחד לכל מי שמתעניין בזכויות בעלי-חיים.

נפילת המשק המשפחתי
ביצים טריות מתאר באירוניה דקה פיסת היסטוריה אמריקאית, החל בימי מלחמת וייטנאם, עבור בשלטון רייגן ועד להווה. אורח-החיים הישן מפנה את מקומו לקפיטליזם תאגידי דורסני, כשהקורבנות הרבים ביותר של האכזריות הגדולה ביותר הם התרנגולות. קלווין קזואר, סטודנט פציפיסט לאמנות, יורש את המשק המשפחתי ולהקת תרנגולות קטנה במרעה חופשי. כדי לשרוד מבחינה כלכלית, קלווין לוקח הלוואה וקונה 60,000 תרנגולות לגהורן (גזע שעבר עיוות להטלה מוגברת) ולול מתועש. כך הוא נשאב לתוך מנגנון האינטגרציה האנכית של תאגיד הביצים גליניפר: גליניפר מספק אפרוחות, מזון, תרופות, "פינוי" תרנגולות שתפוקתן ירדה, והגנה משפטית מפני תביעות על זיהום הסביבה – ואילו קלווין מספק את העבודה, משלם חשבונות שוטפים ושולח ביצים לתאגיד. הוא נתון בלחץ לקנות עוד לול, ועוד אחד, ועוד, ולבסוף הוא מחזיק מיליון תרנגולות. מבחינת קלווין, הוא בסך הכל מנסה לשמור על המשק המשפחתי עוד דור אחד. ובדרך הוא מאבד כל אמת-מידה מוסרית.

מבעד לעיני ילדה
במקביל להקמת הלול התעשייתי הראשון, נולדה לקלווין ילדה קטנה, שמקבלת את השם Rhea (קזואר וראה הם סוגי ציפורים משוללי יכולת תעופה; ראה היא גם אלה יוונית, אם האלים). תולדות הלול נפרשים דרך עיניו הקפיטליסטיות והמנוכרות של קלווין, ולסירוגין דרך עיני ראה, המייצגת התייחסות אותנטית ונטולת אינטרסים לעופות שביניהם נולדה. לבנדוסקי מספק נקודות-מבט צדדיות נוספות, כולל עולמן של התרנגולות המעטות במרעה החופשי, אך אינו מנסה לתאר את הלול מהפרספקטיבה של התרנגולות שבכלובים. אולי הסופר חש, שהמציאות בתוך שורות אינסופיות של כלובי רשת אפלים וצרובי אמוניה היא פשוט בלתי נגישה, כמו כוכב אחר. אולם דמותה של ראה מגלמת את אחת התגובות האותנטיות ביותר שנכתבו על תעשיית הביצים. לא חדירה של ממש לתוך העולם הזר ההוא, אלא תגובת בטן כנה לעצם נוכחותה הקרובה של זוועה בלתי נתפסת כזו. כתינוקת, ראה מכירה את הלול מבחוץ, כמקור לקולות דפיקה מסתוריים, עד לביקור הראשון בפנים, על כתפי אביה, החושף את מקור הדפיקות ב"יצורים לבנים מוזרים" בתוך מבנה דמוי מנהרה (עמ' 20):

"הם דחוסים כל-כך צפוף בעריסות שלהם – הכלובים שלהם – עד שקשה לומר איפה יצור אחד נגמר ואחר מתחיל. הם כולם פוחדים, זה בטוח. והם כולם בוכים ומתחננים להשתחרר. אז גם ראה בוכה, ומתחננת להשתחרר מהמנהרה הרבועה האיומה הזאת. אבל המנהרה ממשיכה לנצח, והאוויר כבד ורטוב וקשה לנשימה, והאורות המסחררים התלויים מלמעלה הרבה יותר מדי בהירים, והמלמולים המרגיעים של אביה והטפיחות המבטיחות על ישבנה הרטוב לא מבטיחים דבר."

למות כמו תרנגולת
בגיל חמש עדה ראה ל"פינוי" – פשיטה על הלול, עקירת התרנגולות מהכלובים, דחיסתן בכלובי הובלה, ערמות של כלובים על מלגזה, צרחות תחנונים. לאחר מכן (עמ' 32-31):

"היא שונאת את לול המטילות. האוויר דחוס ומסריח. השורות של תרנגולות עצובות מביאות לה חלומות רעים ומחשבות רעות. ובכל זאת היא נמשכת לעבר הדלת הפתוחה ולשקט שזולג החוצה.
"גלימת הקסמים שלה היא עכשיו השכמייה של סופרמן, והיא עפה לתוך לול המטילות. היא נוחתת על הסף. האוויר אפור וסמיך כמו רוטב. נוצות מתעופפות. התרנגולות אינן שם אך הפחד שלהן נשאר. ראה יכולה לחוש בזה בנחיריה ועל לשונה. היא מתחילה לנוע במעבר, הכלובים הריקים רוכנים ולוחצים.
"הבניין הגדול והכסוף מזדעזע לפתע והאורות הגדולים למעלה ממצמצים והמאווררים הגדולים שבתקרה שואגים. ראה רואה כתמים של דם וזבל עופות נוזל. רואה תרנגולות משוטחות על הרצפה. רואה שחלק מהכלובים הריקים אינם ריקים. רואה רגליים קרועות – עצמות לבנות שקופות למחצה, נזילות של שומן צהוב, קרעים של עור לבן, בשר ורוד מדמם – מקובעות על רצפות התיל על-ידי רגליים אוחזות. היא רואה כנפיים קרועות שנתפסו בקירות התיל. היא רואה כמה ראשים, מקורים מהודקים כצבת על דלתות התיל, צווארים כמו צינורות מנוצים נוטפי דם.
"היא שומעת קול תחינה גרוני. בשוחת הזבל שמתחת לכלובים היא מוצאת תרנגולת חיה. רגליה וכנפיה ורוחה לא נפגעו. היא רוצה החוצה. ראה נשכבת על בטנה ופושטת ידיים. האצבעות שלה תופסות אוויר ריק. אז היא מסובבת את גופה וצוללת רגליים-תחילה לתוך השוחה. הזבל מבעבע סביב הקרסוליים שלה. היא מחליקה את ידיה סביב החזה הרוטט של התרנגולת, מרימה אותה, ומניחה אותה על הרצפה. עכשיו ראה צריכה להרים את עצמה החוצה. אבל הרגליים שלה לכודות בזבל החלקלק, והידיים שלה מכוסות בו, ואין שום דבר שהיא יכולה לעשות מלבד לבכות."

תרנגולת שנפלה מכלוב וגוועה בערמת הזבל בלול בוויקטוריה, אוסטרליה

(Action Animal Rescue Team / Animal Liberation Victoria)

להיוולד מחדש כמו תרנגולת
ראה לא נותרת לגווע בזבל. עובד הלול מחלץ אותה, והיא לוקחת איתה את התרנגולת שהצילה. אבא מתעלם מהמקרה. גם לאימא לא אכפת, ובלבד שהילדה לא תשתמש במילה "חרא" לתיאור מה שעבר עליה. הסבתא היא שמטפלת בה ומעניקה לה כינוי חיבה, Miss Lucky Pants (גברת מכנסיים עם מזל). ראה מעניקה את הכינוי הזה לתרנגולת הניצולה. בכך נשלם עיצוב הזהות החדשה של הילדה הקטנה, שמצאה את עצמה קרובה לתרנגולות יותר מאשר להוריה: שוקעת במלכודת של חרא כמו תרנגולת ומחולצת בנס כמו תרנגולת אחת, מול אדישותם הרצחנית של הוריה. מכאן ואילך נעה ראה בין שני העולמות. היא ממשיכה להיות בת מסורה לאביה לאחר מות האם. אולם בניגוד לרצון האב, היא מעבירה את התרנגולת שהצילה ללהקה הביתית הקטנה, וכדי לאפשר לה לגדל אפרוחים היא משקרת לו בשיטתיות. היא מנסה לשדל אותו להפסיק לנהל "בית-סוהר לתרנגולות". והיא מגדלת נוצות.

הסטיגמטה של בת הלולן
זמן לא רב לאחר הטביעה בזבל, ראה חשה גירוד בחזה. צומחת שם נוצה. היא תולשת אותה, ואת הנוצה הבאה, ושוב, עד שהנוצות מתעבות והתלישה כואבת מדי. הן מתפשטות על גופה באיטיות רבה, עד שבגיל 12 מפשיטים אותה בכוח ונחשף הסוד. אמה החורגת ואביה תולשים נוצות באלימות. היא נשלחת לרופאים; הם אובדי עצות. דרך דמותו של פסיכולוג חכם ואקצנטרי, מציג בפנינו הסופר את משמעותה הדתית והמוסרית של הפיכת בת הלולן ל"נערת הנוצות": הנוצות הן תגובה נפשית של ראה לאופן שבו מטפל אביה בתרנגולות. כמו פרנציסקוס הקדוש, שבגופו הופיעו סימני הצליבה – סטיגמטה – מתוך הזדהות עמוקה עם סבלו של ישו, כך הופיעו הנוצות על גופה של ראה, מתוך הזדהות עם קורבנות אביה.

קונפליקט ללא פתרון?
קלווין קזואר דוחה בזעם את הסברו של הפסיכולוג. הוא מסתיר את ראה בבית לפני שסודה יתגלה. בינתיים, ענף הביצים נקלע למשבר כשהצרכנים בארצות-הברית לומדים על הנזקים הבריאותיים שבאכילת ביצים. קלווין, השוקע בחובות יותר ויותר, מאבד את הבושה מפני חשיפת בתו-קלונו, ומתחיל להציגה לראווה בירידים כדי להרוויח כסף. ראה מתפרסמת בעל כורחה, וגליניפר מאמץ אותה בתור סמל לקידום מכירות. ראה רואה רק מוצא אחד מן המלכוד: להיעלם. בעיניי, כקורא, הספר נגמר בבריחה שלה מהבית: כל עוד הלולן נשאר לולן שאינו מסוגל להבחין בתרנגולות כיצורים מרגישים, בעלי רצונות וזכות לחיות בכבוד, הוא גם לא יאפשר לבתו להתקיים כיצור אוטונומי ולכן היא אנוסה לשמור מרחק. אולם לבנדוסקי מסיים את הספר בפיוס משפחתי. אני תוהה, אם פשרה עלילתית זו נובעת מהפשרה המוסרית של הסופר ביחס לתרנגולות. בעיניו, נראה שאין פסול בנטילת ביצים מתרנגולות במרעה חופשי: ראה הבוגרת, מתפרנסת ללא נקיפות מצפון ממכירת ביצים שגזלה מהתרנגולות החיות בחצר הפתוחה. נוצותיה נשרו. אולי זהו המסר הסופי: גם כאשר אדם נוטל על עצמו את חטאי קרוביו בהתאכזרות לחיות, הוא תמיד נותר אדם, ובתור אדם הוא רואה בשימוש בחיות למטרותיו מעשה לגיטימי.

מקור

Rob Levandoski, Fresh Egg, (New York: Plume, 2002).

4. פינת התזונה
לביבות תירס וזיתים כשרות לפסח (לאוכלי קטניות)

החומרים
חצי כוס קמח תירס
2 כפות עמילן תירס (קורנפלור)
כוס גרגרי תירס
רבע כוס זיתים קצוצים
רבע כוס מים
100 גרם גבינת סויה
חצי כפית מלח
קורט פלפל שחור
שמן לטיגון

אופן ההכנה

מערבבים היטב את החומרים עד לקבלת תערובת אחידה.

יוצרים בידיים לביבות שטוחות ומטגנים משני הצדדים עד להזהבה.

למתכונים נוספים לפסח

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון