חדשות

טבח פסח

כתבות רבות עוסקות השבוע בהרג בעלי-חיים כדרך לחגוג את חג החירות. חנן גרינברג ("צה"ל מכר את החמץ לגוי - וגם את הכלבים", ynet, 2.4.2007) מוסר כי בצה"ל, "לראשונה יעלה השנה על שולחן החג דג נסיכת הנילוס (במקום דג בקלה) [...] ועוד ברשימת החג של צה"ל: 20 טון הודו פרוס, 20 טון ירכי עוף, 5 טון בשר צלי." איתן אלחדז ("כצאן לטבח", נענע, 2.4.2007) מתאר שחיטת כבשים בעדת השומרונים: "השחיטה נעשית בין הנשים והילדים, וכולם מקבלים זאת בשיווין נפש, אך אולי זה רק למראית עין." ועידן יוסף ("בג"צ דחה בקשה להתיר קרבן על הר הבית", Nfc, 1.4.2007) מדווח שבג"ץ הציל ברגע האחרון כבשים משחיטה, מטעמים של "שמירה על הסדר הציבורי, על שלום הציבור וביטחונו". מנגד, כותבת בונבונייטה ("מי נתן לנו רשיון לכבול?", nrg מעריב2.4.2007): "נקדיש מחשבה גם לאלה שלא יישבו איתנו בליל הסדר, אלה שאת הזרוע שלהם רבים מניחים בפרדוקס מוזר כדי לחגוג חירות על שולחן הסדר, אלה שכלואים בכלובים קטנים ועוברים יסורי תופת במעבדות שאינם יודעים ולו רגע אחד של חירות וחופש, בעוד הכולאים אותם יושבים וחוגגים חירות עם בני משפחותיהם."

עוד בעיתונות הישראלית

ynet כלבת בגולן. בכתבה "חשש: כלב חולה כלבת הדביק תושבים בגולן" (2.4.2007) מדווח חגי עינב ששלושה ימים קודם לכן הומת כלב חולה כלבת ביישוב מצוק עורבים. אנו מזכירים לתושבי הגולן שעדיין לא חיסנו כלבים וחתולים שנמצאים תחת טיפולם, למהר לעשות זאת.

ynet  עינוי סוסים. בכתבה "עשרות מחו מול ההיפודרום: "הסוסים רצים למותם" (5.4.2007) מדווח ארז ארליכמן על מירוצי סוסים בגלבוע. עמותת הכל חי, שהפגינה נגד ניצול הסוסים: "ילדים שהגיעו עם הוריהם ונחשפו למידע לא היו מוכנים להיכנס למתחם לאחר ששמעו שהסוסים סובלים." ב-11 באפריל יתקיים בבג"ץ דיון בעתירת העמותה נגד תוכנית הממשלה למיסוד תעשיית מירוצי סוסים למטרות הימורים בישראל.

וואלה! חגורות. בכתבה "רגישות כמו גורילה" (1.4.2007) מספרת לרה רוטר על המותג "גורילות", חגורות ללא מוצרים מהחי. עדי דגן ורינה נמט, המעצבות, "נמנעות מלרכוש, לענוד, ללבוש ולנעול מוצרים העשויים עור. תעשיית העור היא לכאורה תעשיית לוואי של תעשיית הבשר למאכל, טוענות השתיים, אבל למעשה היא הרבה יותר אכזרית ועיוורת. בתעשיית העורות עובדים על הספק, כך שאם צריך לתפור סטוק של מעילים ובדיוק יש מחסור בעורות, יהרגו את הפרות גם כשהן צעירות יותר." לאתר החברה

הצופה צמחונות יהודית. בטור "ועם כל זה אחכה לו" (1.4.2007) כותב המשורר פרופ' אורציון ברתנא: "אני צמחוני. אני מתנגד לכל פגיעה בחי שאינה מצילה את חיי שלי באופן מיידי. אכילת בשר, במידה שאפשר להימנע ממנה, פסולה בעיניי. באחד השירים שלי, בהם רציתי להביא את הדבר להקצנה, כתבתי כי המוות צפוי לנו 'כל עוד דג אחד נשחט'; כל עוד אנחנו פוגעים ולו בצורה 'פרימיטיבית' של החיים."

ynet חתולי רמב"ם. בכתבה "מה יעלה בגורלם של חתולי בית החולים רמב"ם?" (4.4.2007) מדווחת תמר דרסלר שלאחר החג תקיים הנהלת בית-החולים רמב"ם בחיפה דיון על גורלם של 90 החתולים החיים בשטח בית-החולים. סילוק החתולים, שמשמעו גזר-דין מוות, נדחה ל-10.4.2007. עמותת גירגורים: "השבוע ערכנו סיור בבית החולים כדי לבדוק אם ניתן לפתור את הבעיה בדרכים אחרות. לפי מה שראינו, היא נעוצה בסירוב ההנהלה לרשת חלונות ולסגור דלתות במחלקות."

nrg מעריב (חדשות הוט חיפה) קריית חיות בחיפה? בכתבה "אז הבטחנו" (4.4.2007) בודק אלירן טל את הבטחת ערב הבחירות של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, "נקים בפארק הקישון מרכז אזורי לטיפול בבעלי-חיים". בינתיים, תקציב רווחת בעלי-החיים קוצץ בחצי, ועמותת צער בעלי-חיים חיפה קיבלה ב-1.4.2007 מהעירייה כתב-אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון.

nrg מעריב הרעלה בארה"ב. בכתבה "עשו זאת בעצמכם" (4.4.2007) מדווחת סוכנות AP  שמינהל המזון והתרופות של ארצות-הברית (FDA) אישר את מותם של 15 חתולים וכלבים כתוצאה מאכילת מזון מזוהם, ומעריכים שמאות מתו בפועל. כמאה חנויות נקראו להסיר מוצרים מהמדפים על ידי חברת מניו פודס ב-16 במרץ. מאז, שלוש חברות נוספות קראו להסיר את מוצריהן גם כן. אמריקאים רבים "החלו לבשל בעצמם בשר טחון כמזון עבור כלביהם וחתוליהם [...] גם מכירות ספרי בישול לכלבים עלו בהתאמה בכל רחבי המדינה." למידע על מזון בריאותי מן הצומח לכלבים ולחתולים

הארץ TheMarker קנס בשיקאגו. בכתבה "לראשונה מאז כניסתו לתוקף של איסור על מכירת כבד אווז בעיר שיקגו - נקנס בעל דוכן שהפר את החוק" (1.4.2007) מוסרת סוכנות AP על קנס בסך 250 דולר שהוטל על בעל דוכן בשיקאגו, שמכר לחמניות עם נקניקיות כבד אווז. למידע על איסור מכירת כבד שומני בשיקאגו

ynet קסמים נגד חיות. בכתבה "תנו ליונים לחיות: מאבק נגד מופעי קסמים עם חיות" (1.4.2007) סוקר ארז ארליכמן את האירועים מאז שפרסם הקוסם ישראל קליוסטרו זוועות הנערכות בחיות במופעי קוסמות ("איך קוסם 'מעלים' דג זהב? ממיס אותו בחומצה" ynet, 21.3.2007) וסירוב אגודת הקוסמים לבטל מופע עם חיות ("מוציאים את היונים מעבדות לחירות", Nfc, 29.3.2007). אגודת הקוסמים מתעקשת על המשך המופעים עם חיות, ונשיאת האגודה מנסה למכור לקהל דימויים של טיפול נפלא בחיות והופעות לילדים נכים. קליוסטרו: "שוחחתי עם מספר קוסמים שמתכננים להופיע באירוע עם יונים. הם לא חיבבו במיוחד את הבקשה שלי להוציא אותן מהמשוואה, אבל הודו שיוכלו להתמודד עם השינוי. במקום שירימו את הכפפה ויראו כי השרוולים שלהם באמת ריקים ולא מוחבאת בהן יונה מעוכה או ארנבת מבוהלת, מארגני הכנס לא רק פועלים לא נכון רק מול החוק, אלא גם מול התפיסה הרווחת בקרב הצופים."

לעצומה נגד השימוש בחיות במופעי קסמים

מוות בספארי. כלי התקשורת דיווחו בהרחבה על התקפת המוות של הפיל יוסי על הפילה עטרי, בספארי ברמת גן (3.4.2007). המרואיינים בנושא מופתעים מהאירוע, אך התיאורים מצביעים על תופעות צפויות בתנאי שבי: שיכון זכרים בוגרים ונקבות יחד במתחם אחד, קטן עד כדי כך שלעטרי לא היה לאן לברוח והיא נמחצה על גדר המכלאה.

כתבות בנושא

צפריר רינת, "למה הרג יוסי הפיל את הפילה עטרי?", וואלה! (הארץ), 4.4.2007.

ארז ארליכמן, "מוות בחצר הפילים", ynet, 4.4.2007.

אבי אשכנזי, "טרגדיה בספארי: יוסי הפיל מחץ את בת זוגו", nrg מעריב, 4.4.2007.

הארץ (גארדיאן) הכחדת הכרישים. בכתבה "מחקר: הכרישים הגדולים ייכחדו תוך מספר שנים" (5.4.2007, עמ' א1) מביא ג'ורג' מונביו את עיקריו של מחקר שפורסם בכתב-העת Science, ולפיו נותרו כיום אחוזים בודדים ממספר הכרישים שחיו לפני עשורים אחדים. "ציד הכרישים הוא גם אכזרי ביותר ויש לו השלכות חמורות על הסביבה הימית בכללותה. בעוד שחלק מהכרישים נתפסים בשלמותם, בסביבות 70 מיליון כרישים נלכדים מדי שנה רק לצורך מכירת הסנפירים שלהם למסעדות במזרח אסיה. במקרים רבים כורתים את הסנפירים והכריש עצמו מושלך, בעודו בחיים, בחזרה לים. לעתים חולפים כמה שבועות בטרם הוא מת. חוטי הדיג הארוכים והרשתות בהם משתמשים כדי ללכוד את הכרישים פוגעים גם בלווייתנים, דולפינים, צבים ואלבטרוסים."

הארץ (מוסף) ביוטכנולוגיה. בכתבה "שוחטים פרות מלאכותיות" (5.4.2007, עמ' 42) סוקרת מרית סלוין באריכות את עבודתם של אורון כץ ויונת צור, המגדלים רקמות חיות ומציגים את התהליך והתוצאות בגלריות לאמנות. הם מייצרים במעבדה כמויות זעירות של בשר ועור, תוך שימוש בתאים שנלקחו מחיות שחוטות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

Nfc אסטמה. בכתבה "תזונה ים תיכונית למניעת אסטמה" (5.4.2007) מדווחת יפעת גדות על מחקר חדש שפורסם בכתב-העת Thorax בקרוב ל-700 ילדים מאזורים כפריים בכרתים. 80% מהילדים אכלו פירות טריים ויותר משני שליש מהם אכלו ירקות טריים לפחות פעמיים ביום. אלרגיות של דרכי הנשימה, כמו אסטמה ונזלת אלרגית, אינן שכיחות בכרתים. אכילת תפוזים, תפוחים, עגבניות וענבים בכל יום, נמצאה כבעלת השפעה מגנה מפני צפצופים ונזלת אלרגית. ילדים שאכלו אגוזים לפחות שלוש פעמים בשבוע, נטו פחות מאחרים לסבול מצפצופים בריאות. למאמר המקורי (באנגלית)

יומן חייתי 12

יומן חייתי מעלה בשבוע הבא (אחרי פסח) תוכנית חדשה: מערכונים סאטיריים מקוריים מהארץ ומחו"ל, סרטי אנימציה מדובבים לעברית (בקולותיהם של שי אביבי וגידי שפרוט), פרסומות קצרות מחו"ל וכתבה על הורים המגדלים את ילדיהם בתזונה טבעונית. התוכנית תשודר בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30.

בודהא בורגרס נסגר

המזנון הטבעוני התל-אביבי, שזכה לפופולאריות רבה בקרב טבעונים וצמחונים וגם אוכלי בשר, נסגר. בעל המקום מקווה לפתוח מזנון טבעוני גדול יותר תוך מספר חודשים.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

רפורמה בברגר קינג

במרץ 2007 הודיעה ברגר קינג, רשת המזון המהיר השנייה בגודלה בעולם, על רכישה שיטתית של ביצים מתרנגולות שאינן כלואות בכלובי סוללה ובשר חזיר ממשקים שבהם לא מחזיקים חזירות בכלובי הריון. רפורמה צנועה זו, שראשיתה בקמפיין PETA נגד הרשת, נחשבת כמתקדמת ביותר בתעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית. לפניכם ההיסטוריה של רפורמות ברגר קינג.

גמגומים ראשונים
רשת ברגר קינג מפעילה מעל 11,000 מסעדות בארצות-הברית (66% מכלל מסעדות הרשת) וב-65 מדינות נוספות. בשנת 2000 סיים בהצלחה ארגון זכויות בעלי-החיים הגדול בעולם, PETA, קמפיין נגד רשת המזון המהיר הגדולה ביותר, מקדונלד'ס. הרשת הסכימה לדרוש מהספקים שלה שינויים צנועים מאוד – ועם זאת מהפכניים – לצמצום הפגיעה בחיות במתקנים החקלאיים. ב-PETA התפנו לפתוח במשא-ומתן עם הנהלת ברגר קינג, באוקטובר 2000. הנהלת הרשת הבטיחה שהיא מתייחסת לנושא ברצינות והקימה "מועצה מייעצת". אולם בהיעדר תוצאות של ממש, פתח PETA בינואר 2001 את קמפיין "Murder King", אשר כלל פרסומים פרובוקטיביים נגד הרשת, שימוש בשחקנים מפורסמים נגדה וכ-800 הפגנות מול מסעדות ברגר קינג ברחבי העולם.

ב-2 באפריל הוציאה הנהלת ברגר קינג הודעה לעיתונות, שלפיה אימצה הנחיות "ידידותיות לבעלי-חיים" – בהתאמה עם הנחיות ארגוני הבשר והביצים בכל הנוגע לטיפול בחיות שבמתקנים החקלאיים. PETA מיהרו להשיב: מדובר בתרמית יחסי-ציבור; אלה אינם סטנדרטים לרווחת בעלי-חיים, אלא ההנחיות המקובלות לניצול רווחי: "הם אומרים לחקלאים עם כמה התעללות שהם גורמים אפשר להסתדר לפני שיותר מדי חיות יתמוטטו וימותו מהמצוקה." בברגר קינג שינו כיוון, וב-28.6.2001, בעקבות הצהרת הרשת על שיפורים ביחס למצב המקובל בתעשייה, הופסק קמפיין PETA.

לאחר סיום קמפיין "Murder King", הפך ארגון PETA לבעל ברית מוזר למדי של ברגר קינג,

והחל לתרום כוח אדם (בתמונה) לפרסום הכריך הצמחוני של הרשת, "וג'י בורגר", בהנחה

שעבור אוכלי בשר רבים, הווג'י בורגר הוא הזדמנות נדירה להמיר בשר במוצר צמחוני.

רפורמות 2001-2: במשחטות
אתר ברגר קינג מביא את עיקרי השינויים שערכה החברה בשנים 2002-2001 בארצות-הברית:

• בינואר 2002 עתרה ברגר קינג למשרד החקלאות האמריקאי בבקשה שיאכוף את "חוק השחיטה ההומאנית". החוק מחייב מזעור הסבל במשחטות יונקים וגרימת אובדן הכרה מיידי לפני כל חיתוך בגוף החיה. העתירה באה בתגובה להתעלמות משרד החקלאות מהשכיחות הגבוהה של דקירה, ביתור ושחיטה של חיות בהכרה.
• עד 31.8.2001 השלימו בברגר קינג הכנת עקרונות מנחים לעבודה במשחטות, העומדים בהנחיות המוצהרות של התעשיות. העקרונות כוללים דרישות מזעריות, אך השאלה היא באיזו מידה מתייחסים במשחטות אפילו לעקרונות התעשייה. ניסוח עקרונות של "שחיטה הומאנית" חשוב במיוחד בתעשיית העופות, שחוק השחיטה ההומאנית פוסח עליה.
• ברגר קינג הודיעה לספקי הבשר שהם נדרשים להימנע משימוש בבקר שאינו מסוגל ללכת (יותר משנתיים לאחר מכן, בעקבות "הפרה המשוגעת", הפך זאת משרד החקלאות האמריקאי לכלל מחייב).
• בסוף אוקטובר 2001 החלו מבדקי ניסיון, שנכנסו לשגרה באוגוסט 2002 – במשחטות בקר, חזירים ועופות, המספקות בשר לברגר קינג. ברשת התכוונו להסתמך בעיקר על מבדקי פתע, אבל לאחר פיגועי 2001 סירבו מתקנים חקלאיים לאפשר ביקורות ללא התראה מראש, בגלל "סכנת ביוטרוריזם" – וכך איבדו המבדקים חלק מכוחם. כוונת האכיפה של המבדקים נותרה מעט עמומה: "תאגיד ברגר קינג ינקוט בפעולות ההולמות עם ספקים שלא עומדים בסטנדרטים שלנו לטיפול בחיות."
• ברגר קינג הוסיפה הגבלות בעניין פרוצדורות מכאיבות במיוחד במשק: אין להטיל מומים חמורים בדלדלים (בתרנגולי הודו) ובאוזניים, אין לסמן בקר בפנים, ואין להוביל חיות שלא נרפאו לחלוטין מגדיעת קרניים או מסירוס.

כחלק מקמפיין "Murder King", פרסם ארגון PETA את הטענה העובדתית "ברגר קינג קוטמת מקורים של תרנגולות".

עובדה זו לא השתנתה בקרב ספקי ברגר קינג, אבל אבל לאור היוזמות החדשניות של הרשת, הקמפיין הופסק.

רפורמות 2001-2: תרנגולות בתעשיית הביצים
בתעשיית הביצים, קבעה ברגר קינג עד סוף מרץ 2002 הנחיות לשיפורים משמעותיים:

• שטח הרצפה המזערי עבור כל תרנגולת בכלוב הוא 483.5 סמ"ר (75 אינץ' רבוע). זהו שטח זעיר, אבל תעשיית הביצים דוחסת תרנגולות בצפיפות הרבה יותר גדולה. זהו שיפור אף ביחס לדרישות מקדונלד'ס (464.5 סמ"ר). ב-PETA מציינים פרט חשוב, שלא מופיע כיום באתר ברגר קינג: נקבעה הגבלה עד חמש תרנגולות לכלוב, לעומת מספר לא מוגבל בתעשייה האמריקאית, שם דוחסים לכלובים כאלה 7 ואפילו 12 תרנגולות.
• שינוי נוסף בכלובים הוא הדרישה שהתרנגולות יוכלו לעמוד זקופות – כנגד המגמה להנמיך את הכלובים כדי לדחוס יותר קומות כלובים למבנה. קריטריון זה עשוי להיות קל במיוחד לבדיקה בשטח בעזרת סרגל, אולם מכיוון שלא נקבעה דרישת גובה ברורה, הוא נותר עמום. 
• נקבעה דרישה לספק לכל כלוב שני מתקני שתייה. דרישה זו מקלה על הגישה למים בימי שגרה, ועשויה להציל ממוות בהתייבשות במקרה שאחד המתקנים התקלקל.
• החלטה מהפכנית היא הפסקת רכישת ביצים מלולים שנהוגה בהם השרה כפויה (גרימת הלם המביא להפסקת ההטלה במטרה לחדשה ביתר שאת במהירות). פרקטיקה זו, הנהוגה ברוב תעשיית הביצים האמריקאית, כוללת  מניעת מזון מהתרנגולות, לחלוטין או באופן חלקי, במשך ימים רבים, עד שישה שבועות.
• דרישה עמומה ובלתי ניתנת לאכיפה בפועל נקבעה בעניין זיהום אוויר בלולים; וכלל עמום נוסף הוא הדרישה שקיטום מקור יתבצע רק על-ידי עובדים שעברו הכשרה לכך ולפני מלאת שבוע לאפרוחות.

רשת ברגר קינג יזמה כמה רפורמות משמעותיות בתעשיית הביצים האמריקאית.

אולם הרוב המכריע של הביצים הנמכרות ברשת עדיין מגיע מכלובי סוללה.

עוד בראשית שנות ה-2000
פיתוח ההנחיות נשען על "המועצה המייעצת לרווחת בעלי-חיים של תאגיד ברגר קינג". הרשת שכרה צוות מרשים של מומחים למדע רווחת בעלי-חיים, בעלי ניסיון עצום בחקלאות (טמפל גרנדין, דייויד פרייזר וג'ניס סוונסון); נציגת ארגון המתמחה בסימון מוצרים חקלאיים "הומאניים" (אדל דגלאס); וכן נציגת טייסון פודס, מנהל בכיר בברגר קינג ופרקליט בכיר ברשת. לפי דיווחים מהשנים 2003-4, קבוצה זו נפגשת פעמים אחדות בשנה, בדרך-כלל תוך סיור במתקנים חקלאיים. על המבדקים בשטח אחראי צוות זעיר: בדיווח לשנת 2002, נמסר ששני מנהלים בדקו 75 מתקנים חקלאיים. בדיווח הבא נמסר שנקבעה תוכנית הכשרה לבודקים, והראשון שסיים אותה הוא אחד המנהלים. "מספר קטן של ארגונים" לא עמד בדרישות לפי מבדקי 2003. התגובה איננה הפסקת קשרים מסחריים אלא פעולות שנועדו להביא מתקנים חקלאיים אלה לסטנדרט של הרשת. כל הדרישות והמבדקים שצוינו לעיל, נכנסו לתוקף מלא בקרב כל ספקי הרשת בקנדה בשנת 2003, ובשנה שלאחר מכן גם באוסטרליה ובניו זילנד – תוך שיתוף פעולה של גורמים ממשלתיים במדינות אלה.

עוד בשנת 2001: נפתח יוזמה ליצור סטנדרט אמריקאי אחיד. אנשי ברגר קינג ניסו להוביל את "המועצה הלאומית לרשתות מסעדות" (NCCR) ו"המוסד לשיווק מזון" (FMI) ליצירת הנחיות למבדקים עבור כלל תעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית – אולם נראה שעבודה זו לא הושלמה.

רפורמת 2007
"רווחת בעלי-חיים" אינה מתפקדת כמקדם מכירות משמעותי עבור ברגר קינג, כרשת שמרבה לפרסם תדמית מאצ'ואיסטית. אתר החברה אינו כולל עדכונים בנושא לאחר שנת 2004, ואפילו הרפורמה החדשה מוצנעת. במשך השנים עמדו אנשי ברגר קינג בקשר עם PETA, ובשנה האחרונה גם עם הארגון הגדול ביותר לרווחת בעלי-חיים – HSUS. את דבר הרפורמה החדשה פרסם PETA בעקבות מכתבים שקיבל מהרשת באמצע מרץ 2007. במכתבים אלה קובעים בברגר קינג עקרונות נוספים, ההופכים את הרשת למובילה בתחום "רווחת בעלי-חיים" בחקלאות בארצות-הברית. הרפורמה החדשה חלה רק על ארצות-הברית וקנדה, ואלה הם עיקריה:

• 2% מכלל הביצים שרוכשת ברגר קינג, נלקחו מתרנגולות שאינן כלואות בכלובים (בניגוד לידיעות שפורסמו בעיתונות הישראלית, לא מדובר ב"ביצי חופש" אלא בלולים סגורים, אך ללא כלובים). זהו ככל הנראה שיעור דומה לשיעור הביצים ה"מיוצרות" מחוץ לכלובים בארצות-הברית, אולם עד סוף 2007 מתכוונים בברגר קינג להגדיל שיעור זה ל-5%, ובאופן כללי להעניק עדיפות ברכישות לחברות שיספקו ביצים מלולים כאלה. הרשת מתקשה להגדיל את שיעור הביצים יותר מכך בגלל נדירות הלולים נטולי הכלובים בארצות-הברית, ומנהליה מקווים להביא להרחבת השימוש בשיטות אלה. ברגר קינג רוכשת כ-3.2% מכלל הביצים ה"מיוצרות" בצפון אמריקה.
• 10% מכלל בשר החזיר שרוכשת ברגר קינג מגיעים ממשקים, שבהם אין מחזיקים את החזירות בכלובי הריון אלא במכלאות קבוצתיות (שוב, לא מדובר במרעה חופשי). עד סוף שנת 2007 מתכוונים להכפיל שיעור זה עם מתן עדיפות לספקים ממשקים אלטרנטיביים; גם כאן האספקה מוגבלת והיוזמה החדשה צפויה לשנות חלק מהתעשייה. הרשת רוכשת כ-1.3% מכלל בשר החזיר שנמכר בצפון אמריקה.
• ברגר קינג מכריזה על מתן עדיפות לרכישת בשר עופות, שנשחטו לאחר הימום בגז. שיטה זו נדירה מאוד בארצות-הברית (ונפוצה יותר באירופה). בשיטה הרווחת, מושכים את התרנגולים מארגזי ההובלה ותולים אותם ברגליהם בהכרה מלאה – לעתים קרובות תוך שבירת עצמות או נקעים – גורמים להם שיתוק באמצעות זרם חשמלי, ואז חותכים את גרונם בסכין אוטומטי. במקרים רבים הסכין אינו פוגע בצוואר והתרנגולים נשלקים חיים. בגז, לעומת זאת, מכניסים את הכלוב עם התרנגולים בתוכו לחלל עם גז (ארגון או תערובת ארגון ו-CO2) שאמור לגרום אובדן הכרה ברמת מצוקה נמוכה, והציפור אינה בהכרה כשמוציאים אותה מהכלוב והורגים אותה.

המבורגר מבשר נשאר המבורגר מבשר, גם לאחר היוזמות המתקדות ביותר בתחום. (צילום: PETA)

לסיכום, יוזמת ברגר קינג כשלעצמה תיצור שינוי קטן מאוד בתעשייה, אבל סביר להניח, שחברות ענק אחרות יצטרפו ליוזמה ויובילו לשינוי של ממש בתעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית. אמנם אלה הם שינויים זעירים, המתגמדים מול העינוי וההרג העצומים שגורמות חברות אלה, אולם הרשויות בארצות-הברית מפגרות לחלוטין אחרי החברות המסחריות, והתקווה היחידה שנותרה לחיות היא יוזמות של בקרה עצמית. ברוח זו יש לקוות, שהרפורמות יתפשטו גם לסניפים הרבים של חברות אלה בדרום אמריקה ובמזרח אסיה.

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

התנגשות ציפורים בבניינים

השילוב של חלונות זכוכית ותאורה מלאכותית, במיוחד במגדלים, גורם להשמדת ציפורים במספרים עצומים, בעיקר בעונת הנדידה. בצפון אמריקה מפעילים תוכניות להחשכת המגדלים בעונות הנדידה.

אסון אקולוגי ענק
עונת הנדידה בעיצומה, וישראל נמצאת באחד מצירי הנדידה העמוסים ביותר בעולם, בין אפריקה לאירואסיה. משטחי זכוכית, ובפרט החלונות של בניינים גבוהים, הם אחד מהמכשולים המסוכנים ביותר בדרכן של הציפורים. המידע בנושא מאזורנו מצומצם, אולם בצפון אמריקה נאסף מידע רב. מדובר באחד מאסונות הטבע המתמשכים והגדולים ביותר. להערכתו של מומחה לנושא, פרופ' דניאל קלם, בין מאה מיליון למיליארד ציפורים נהרגות בשנה בצפון אמריקה מהתנגשות בבניינים. ההערכה מבוססת על ספירת גופות סביב בניינים ספציפיים והערכות לפי מספר המגדלים ביבשת ומיקומם. מספר הגופות שנאספות סביב מגדל אחד עלול להגיע למאות בלילה אחד.

חלק מקורבנות מגדלי ניו יורק. לפי New York City Audubon, באביב 2001 נמצאו 2,352 ציפורים מתות או פצועות למרגלות בניינים. (צילום: Leonard J. Friedland)

אור קטלני
עיקר הקורבנות הם ציפורי שיר שנודדות בלילה. כאן הגורם המרכזי למוות הוא "זיהום אור", כפי שקורא לזה הארגון הבולט בתחום, Fatal Light Awareness Program ממונטריאול (בקיצור: FLAP), שפועל מאז 1993. אור שנותר דולק במשרדים, תאורה מכוונת על הבניין עצמו וסתם אלומות אור גדולות שנזרקות למעלה – כל אלה מושכים ומרכזים אליהם ציפורים ממרחקים ומגובה רב יותר. התופעה חמורה במיוחד בתנאי ראות גרועים (אם כי תצפיות בבניין Empire State בניו יורק מותירות ספקות בקשר למידת סדירותה של התופעה). ללא כל הסתגלות לתאורה מלאכותית, האור מסמן לציפורים באופן כוזב תופעה טבעית (אולי זריחה). כאשר האור נובע מן הבניין, הן מתנגשות בו ונפגעות. כאשר האלומה אינה צמודה לבניין, הן ממאנות לעזוב את מקור האור, עפות במשך שעות סביב האלומה עד שהן מתנגשות בבניין כלשהו או נופלות תשושות (בתמונה: ציפורים "לכודות" בתוך אלומת אור). ניתן לראות את הציפורים המסתחררות באור בסרטון של הארגון Chicago Bird Collision Monitors, שצולם בשנת 2002.

זכוכית קטלנית
ציפורים אינן מבינות מהי זכוכית. הן רואות בתוכה השתקפות של בית-הגידול הטבעי שלהן – שמים, עצים – ולכן הן עפות לתוכה. במקרים אחרים הן רואות דרכה את הדברים שנמצאים מעבר לה: אם ניתן לראות שמים מעבר לחלון שני בתוך הבניין, הן מאיצות כאילו מדובר במעבר, ואם יש בתוך הבניין עצמים מושכים כגון צמחייה, הן מנסות לנחות בפנים – ומתנגשות במכשול הבלתי נראה. כל זה קורה הן ביום והן בלילה.

מוות מאור ומזכוכית
מהירות התעופה של ציפורים קטנות היא כמה עשרות קמ"ש, ולכן אין פלא שהן נהרגות מהתנגשות – ככל הנראה כמחצית מההתנגשויות הן קטלניות. שאר הציפורים נופלות המומות ומנסות להסתתר, אך הן מהוות טרף קל לעורבים, שחפים, חתולים, כלבים, עופות דורסים ואפילו סנאים, שלמדו לפטרל ליד מגדלים. יש ציפורים שנהרגות על-ידי פועלי ניקיון, או המולת האנשים וכלי הרכב בבוקר. ציפורים תשושות, שמצאו את עצמן על הקרקע בעיר המתעוררת, נבהלות מהאנשים ומהמכוניות, ועפות אל מותן בתוך מכשולים דווקא בבוקר. את רוב הציפורים שהתנגשו בבניינים, איש אינו רואה.

הצלה

צוותים של קבוצות כגון FLAP אוספים ציפורים פגועות בבקרים מתחת למגדלים, ומצליחים להציל קרוב למחצית מהן. רבות מהציפורים תשושות ומצליחות להתאושש בכוחות עצמן, אולם נפוצים גם שטפי דם במוח, שברים במקור ונוצות פגועות. בערים גדולות בצפון אמריקה פועלים מערכי חירום בעונת הנדידה, וחלק מן הציפורים הפצועות ניצלות בזכות טיפול וטרינרי. הארגון New York City Audubon מציע לגשת מאחור לציפור פגועה, גם אם היא נראית מתה, וללכוד אותה בידיים בזהירות, שלא תעוף בבהלה לבניינים אם היא עדיין בחיים. לאחר מכן יש להכניסה לשקית נייר כשגופה במצב מאוזן, ולסגור את השקית. לאחר כשעה של מנוחה במקום שקט וחשוך ככל האפשר, יש להציץ לשקית או להקשיב. אם הציפור ערנית, יש לשחרר אותה באזור של עצים. אם היא פצועה, יש להביאה בדחיפות לטיפול וטרינרי.  

מניעה: הפחתת זיהום אור
הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות כדי למנוע את התמותה ההמונית הוא לשמור על בניינים חשוכים בלילות. פעילים בערי צפון אמריקה החלו בשנות ה-90 לבקש מבעלי בניינים להחשיך אותם – הן את האורות שמוטלים על הבניין מטעמים אסתטיים והן אורות שנותרו דולקים במשרדים. לבעלי הבניינים נוח לשתף פעולה כי מדובר בחיסכון עצום בכסף. בכמה ערים מתגבשת מדיניות כלל עירונית לטובת הציפורים. בשנת 2006 אימצה עיריית טורונטו תוכנית בשם "מכבים אורות טורונטו!", הפונה לכל בעלי הבניינים בבקשה לכבות אורות בקומות שאינן בשימוש, ולהימנע מהארת הבניין מבחוץ בעונות הנדידה. ירידה בכמות האבדות ניכרת בשטח. בסוף אפריל 2007 אמורה עיריית טורונטו להכריע על אימוץ מסמך בן 40 עמודים – הנחיות "פיתוח בניינים ידידותי לציפורים". אם יתקבלו ההנחיות, תהיה טורונטו העיר הראשונה בצפון אמריקה עם מדיניות מגובשת נגד זיהום אור. גם בשיקאגו משתפים מנהלי הבניינים פעולה, והחל מאביב 2003 הם מכבים במהלך עונת הנדידה אורות גג, אורות בלובי ובמידת האפשר גם אורות במשרדים. התוצאות ניכרות בשטח. גם בניו יורק החלה לפעול תוכנית "מכבים אורות" בכ-100 מגדלים, החל מסתיו 2005.

מניעה: מיסוך הזכוכית
פתרון אחר הוא שינוי פני השטח של הזכוכית. כל דבר שימנע שקיפות או השתקפות, עשוי לעזור: וילונות או מסכים חיצוניים (בתמונה), צביעת החלון, ציורים שקופים-למחצה וצפופים על הזכוכית, וכדומה. באתר FLAP רשימה של מוצרים כאלה, שחלקם טובים לשימוש ביתי. תוספת מוצרים כאלה לחלון עלולה להיות מסורבלת במקצת, ועדיף לתכנן את הבניין מראש באופן ידידותי לציפורים. פתרונות מסוג אחר הם התקנת מסך גמיש או רשת מתוחה מהצד החיצוני של החלון. הציפור מתנגשת במסך או ברשת, אך הם רכים דיים כדי למנוע מוות.

בישראל יש לבדוק את המצב בשיטתיות, במיוחד באזור המגדלים של רמת-גן/עזריאלי/דרום תל-אביב, ובמידת הצורך לפנות לבעלי הבניינים ולעיריות לגיבוש תוכנית "כיבוי אורות" בעונות הנדידה.

מקורות

The Fatal Light Awareness Program (FLAP), accessed 6.4.2007.

Chicago Bird Collision Monitors (CBCM), accessed 6.4.2007.

"Windows kill millions of birds each year... and New York has a lot of windows.", New York City Audubon, accessed 6.4.2007.

Allison Wickler, “U Participates in Bird Collision Study”, The Minnesota Daily, 20.3.2007.

Maria Kolesnikova, “New York Dims Lights to Aid Birds", BBC, 27.10.2005.

Daniel Klem, Jr., “Birds Colliding with Windows / Glass”, Birds & Buildings Conference, 11.3.2005.

Jon Hurdle (Reuters), “Lights-Out Policies in Cities Save Migrating Birds", Planet Ark, 11.6.2004.

פינת התזונה: מרק שעועית

החומרים
1 בצל
כף שמן זית
2 כוסות שעועית מבושלת
100 גרם רסק עגבניות (קופסה קטנה)
5 שיני שום כתושות
כפית מלח
כפית אורגנו
כפית פפריקה מתוקה
רבע כפית פלפל שחור
עגבניה
צרור כוסברה קטן

אופן ההכנה

1. קוצצים את הבצל ומטגנים בסיר בשמן הזית עד להשחמה.
2. מוסיפים את השעועית, את רסק העגבניות, את השום ו-3 כוסות מים רותחים ומערבבים.
3. מוסיפים את התבלינים, מערבבים, מכסים ומבשלים על אש קטנה כ-10 דקות.
4. מסירים מהאש, מגררים את העגבניה בפומפייה ומוסיפים לסיר.
5. מעבירים חצי מכמות המרק לממחה (בלנדר) ומעבדים למשך מספר שניות.
6. מחזירים את התערובת לסיר, קוצצים את הכוסברה ומפזרים מעל המרק.

למתכונים נוספים

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל (עורך), כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון! אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן