זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

סמינר הקיץ של אנונימוס

סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים ייערך בין 6 ל-8 באוגוסט, 2006, במרכז תל-אביב. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר.

מטרת הסמינר היא הקניית כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד גיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים, עצות והתנסות מעשית. הסמינר גם יסייע ביצירת קשרי עבודה אישיים, בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה.

דמי השתתפות: 110 ₪ (הנחה תינתן במקרה הצורך).
לקבלת תוכנית מלאה ולהרשמה: 03-6204878 info@anonymous.org.il

אם ידוע לכם על אנשים שהסמינר מתאים להם אך לא יקראו מודעה זו – אנא ידעו אותם או העבירו אלינו שמות, כתובות דואל ומספרי טלפון.

meatout נהריה

ביום ד', 12.7.06, בין השעות 19:00-16:30, בטיילת בנהריה ליד שדרת המסעדות, תתקיים חלוקת אוכל צמחוני וחומרי הסברה. במקביל לכך תתקיים משמרת מחאה נגד הטעיית הצרכנים בדבר "רווחת התרנגולות", שמתוארת על אריזות ביצים.

דוכני הסברה ממשיכים להיערך בעיר מדי שבוע בשעות אחר-הצהריים. לפרטים נוספים על האירוע ולתיאום הגעה לדוכנים, פנו לניצן שחר: 054-6211486

צמחונות בחיפה

משמרות הסברה בנושא צמחונות מתקיימות מדי יום ב', בשעות 20:00-18:00, במרכז זיו (רח' טרומפלדור פינת ברל כצנלסון). לפרטים נוספים  – חבצלת: 050-8840085
  

פעילות בחופשת הקיץ

בעיתונות הישראלית

הארץ ניסויים באירופה. בידיעה "האיחוד האירופי מגביל את השימוש בבעלי-חיים במסגרת ניסויים" (2.7.2006) מדווחות סוכנויות הידיעות שרשויות האיחוד האירופי, בשיתוף עם נציגי תעשיות הקוסמטיקה, הכימיה והתרופות, הסכימו ב-21.6.2006 על תוכנית בת חמש שנים להגבלת השימוש בבעלי-חיים בניסויי בטיחות של מוצרים. לפי ההסכם, ייבחנו נוהגי המחקר במגמה של הפחתת מספר הניסויים, עידונם והחלפתם במבדקים ללא חיות. 30 שיטות חלופיות לניסויים בחיות נמצאות בבדיקה "בעדיפות גבוהה", בנוסף ל-23 שיטות שכבר אושרו. נקבעו גם קווים מנחים מחייבים של האיחוד האירופי לסימון מוצרים בתווית "לא נבדק על בעלי-חיים".

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

לפרטים נוספים:

"Reducing animal testing: Industry commits to action programme, Commission tables guidelines for labelling cosmetics as 'not tested on animals'", IP/06/814, European Commission Press Release, 21.6.2006.

נענע עינויים ב-KFC. בכתבה "התנאים המחפירים של העופות" (5.7.2006) סוקר דדי שי פגיעות נפוצות בתרנגולים בתעשיית הבשר ואת קמפיין PETA למען רפורמה להקלת סבלם של העופות הגדלים בלולי החברות המספקות בשר לחברת KFC.

כתבות נוספות על המחאה נגד KFC:

"מרד התרנגולים", nrg מעריב, 3.7.2006.

Jenny Merkin and Yael Wolymetz, "KFC Diners Remain Unflappable in Face of Chicken Cruelty Protest", Jerusalem Post, 3.7.2006.

nrg מעריב כלבים בגלבוע. בכתבה "מי ידאג לכלבי הצפון" (4.7.2006) מדווחת עדי הגין על הקשיים שמערימים גורמים במועצות האזוריות בגלבוע ובעמקים על מתנדבים המנסים להציל כלבים, ועל התנאים המחפירים במכלאת ההסגר של עפולה. עמותה בשם "גלבוע אוהבת חיות" הוקמה לאחרונה בניסיון לפעול תוך שיתוף-פעולה עם המועצה האזורית והשירות הווטרינרי ולמצוא בתים לחיות שכלואות במכלאת ההסגר.
לאתר גלבוע אוהבת חיות

nrg מעריב המתת חסד. בידיעה "הרב הראשי: מותר להמית חתול חולה" (3.7.2006) מוסר אבישי בן חיים, שהרב הראשי לישראל, יונה מצגר, הוציא פסק הלכה תקדימי, המתיר המתת בעל-חיים שחלה במחלה חשוכת מרפא וסובל קשות בשל מחלתו; כלומר, המתה כזו אינה בגדר איסור צער בעלי-חיים. יש להדגיש, שההיתר שקבע הרב עוסק בהמתת חסד במלוא מובן המילה – בניגוד גמור להרג השיטתי של חיות בריאות, הנהוג במכלאות של רשויות וארגונים מסוימים, שם משתמשים במונח "המתת חסד" באופן מטעה.

הארץ (דה מרקר) כסף למפטמים. בכתבה "הצעה למגדלי האווזים לפיטום: פיצוי של 300 אלף ש' למגדל - תמורת חיסול הענף" (6.7.2006, עמ' 6) מוסר עמירם כהן, שהממשלה הציעה למפטמי האווזים משכורת של 6,000 שקל לחודש במשך שנה, בנוסף על מימון "השקעה בהסבה מקצועית" – כל זאת קרוב לשלוש שנים לאחר שבג"ץ קבע שהפיטום יופסק, ואיפשר למפטמים תקופת הסתגלות ממושכת.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ חלל לחתול. בכתבה "כל חתול צריך מרפסת שמש" (5.7.2006, עמ' ד3) מציעה ריבי רונן רעיונות להעשרת חלל הדירה, בניסיון להתאים מרחב מוגבל לצרכיו של החתול הגר בבית. כדאי גם לקרוא חומר למחשבה על המגבלות של מתקנים כאלה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב מקלט לקופים. בכתבה "גורילות בתיבת נח" (7.7.2006) מדווח אשר קרביץ על מצבם העגום של הקופים בקמרון ומספר על רשמיו מפעילותה של קבוצה ישראלית, העוסקת בהצלת הקופים.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. חשיבה מדעית חקלאית
על הגישה לחיות במחלקות למדע בעלי-החיים

מה חושבים אנשים העוסקים בלימודי חקלאות ובמחקר חקלאי על החיות שהם מנצלים ולומדים לנצל? מאמר חדש סוקר את גישותיהם של תלמידים אמריקאיים למדע בעלי-החיים ביחס לרווחת חיות במשקים חקלאיים. אריאל צבל סוקר את ממצאי המאמר וסקרים דומים.

חוקרים בתפקיד כפול
לחוקרים בפקולטות למדעי בעלי-החיים (animal science) יש מעמד מיוחד: הם עובדים בתכנון דרכים יעילות יותר לנצל חיות במשקים חקלאיים ובמסגרות אחרות, אולם באוניברסיטאות רבות יש ביניהם האחראים על מחקר תחת הקטגוריה "רווחת בעלי-חיים". חוקרים אלה מהווים כוח חשוב בקידום רפורמות, שנועדו להקל על החיות המנוצלות. מעמד זה הופך את גישתם של מדענים אלה למעניינת במיוחד.

חוקרים במישיגן
המחלקה למדע בעלי-החיים באוניברסיטת מישיגן היא אחד מאותם גופים אקדמיים, הכוללים, לצד מחקר מסועף בניצול רווחי של חיות והוראה בתחום, גם תת-מחלקה המפתחת גישה פחות נצלנית לבעלי-חיים. זוהי "קבוצה להתנהגות בעלי-חיים ולרווחתם", המונה שני חברי סגל בלבד, ביניהם אדרואלדו זאנלה. למרות הממדים הצנועים, המחלקה מקיימת סמינרים בהנחיית כמה מהשמות הגדולים במדע רווחת בעלי-החיים מאנגליה ומקנדה, ונציגים של ארגון רווחת בעלי-החיים HSUS. זאנלה ותלמידתו, קאמי הלסקי, פרסמו מספר מחקרים על גישותיהם של אנשי מדע בעלי-החיים לחיות. המחקר האחרון, תחת הכותרת "גישותיהם של תלמידי מדע בעלי-החיים לרווחת חיות משק", התפרסם בגיליון הראשון לשנת 2006 של כתב-העת Anthrozoös, והוא מהווה חשיפה נדירה של מחשבותיהם ורגשותיהם של אנשים בעלי השפעה עצומה על גורלם של המוני בעלי-חיים.

מי עוסק במדע בעלי-החיים?
הלסקי וזאנלה חילקו שאלונים ל-111 סטודנטים במחלקה, בקורס מבוא למדע בעלי-החיים ובקורס מתקדם יותר באתולוגיה יישומית (תחום הקשור הן בשימוש בידע התנהגותי לניצול יעיל של החיות והן בקידום רווחתן). בניגוד לתדמית הגברית והכפרית של התחום, כ-80% מהתלמידים הם נשים; רק מעט יותר ממחצית באו מרקע כפרי; ורק לשליש יש ניסיון בגידול חיות "שאינן נחשבות כחיית מחמד". נתוני הסקר מעניינים להשוואה עם סקר דומה שערכו הלסקי וזאנלה (2004) בקרב 446 אנשי סגל במחלקות למדע בעלי-החיים באוניברסיטאות ברחבי ארצות-הברית. רק 17% מאלה הם נשים – עובדה הראויה לציון כי בשני הסקרים נמצא, שגישת הנשים כלפי החיות חיובית יותר.

בורות במחלקה למדע בעלי-החיים
הלסקי וזאנלה ערכו לסטודנטים מבחן בקיאות לגבי שיטות חקלאיות מקובלות, והופתעו מהתוצאות: אף על-פי שפנו לעסוק בחקלאות בעלי-חיים, התלמידים בורים בכל הנוגע לתנאי החיים של החיות בחקלאות. רמת הבקיאות הגבוהה ביותר נרשמה ביחס לשיטות החזקת סוסים, ולאחר מכן, בסדר יורד: בקר לבשר, פרות לחלב, חזירים, תרנגולים לבשר, כבשים ותרנגולות לביצים. רק 22% מתלמידי קורס המבוא השיבו בראשית הסמסטר תשובה נכונה לשאלות בעניין תנאי החיים של תרנגולות בתעשיית הביצים, והם השתפרו עד 29% בלבד בסוף הסמסטר. עובדות על כלובי סוללה כבר מוכרות לתלמידי האתולוגיה היישומית, ובסוף הסמסטר ענו נכונה 91% מהם. המדובר בשאלות ידע אלמנטריות, ולכן ראויה לציון העובדה, שעדיין נותרו תלמידים שלא ידעו להשיב נכונה.

חור שחור בהשכלת הסטודנטים: הבורות של תלמידי מדע בעלי-החיים מגיעה לשיאה בכל הנוגע לתנאי החיים של התרנגולות בתעשיית הביצים ולעופות בכלל. עם זאת, בקרב אנשי סגל במחלקות למדע בעלי-החיים, תעשיית הביצים מעוררת ביקורת מובהקת יותר מכל תעשייה אחרת.

כאב ושעמום
הלסקי וזאנלה בדקו מהן ההנחות של הסטודנטים לגבי התכונות הנפשיות של החיות. זאת בעקבות מחקר (2004), שמצא כי יש התאמה בין אמונתם של אנשים בקיומה של נפש (mind) בחיה לבין רמת הטיפול שהם מעניקים לחיות. חוקרים אמריקאים אחרים (1998) אף מצאו, ש-17% עד 25% מכלל העובדים והסטודנטים המתקדמים במחלקות למדע בעלי-החיים ולזואולוגיה, לא הסכימו עם הקביעה שלחיות מבויתות יש נפש. הלסקי וזאנלה שאלו את דעת הסטודנטים על תחושת הכאב בעופות, בקר, כבשים, חזירים וסוסים: האם רגישותם דומה לרגישות האנושית, האם היא נופלת ממנה, או שאינם חשים כאב כלל? בין 36% ל-62% הסכימו עם ההצהרה "כן, הם מרגישים תחושת כאב באופן דומה מאוד לבני-אדם". הלימודים שינו באופן משמעותי את דעת הסטודנטים: בסוף הסמסטר רבים יותר הסכימו עם ההצהרה. תלמידי האתולוגיה היישומית הפגינו, כצפוי מבעלי ידע רב יותר, הכרה גבוהה יותר ביכולת החיות לחוש כאב. עם זאת, בכל הנוגע ליכולת לחוש שעמום, רוב מובהק של התלמידים הזדהו עם הצהרות, שמייחסות לחיות תחושת שעמום חלשה בלבד, או היעדר תחושת שעמום. כמו בתחומים אחרים, סבלם של עופות משעמום נתקל בדעות הספקניות ביותר.

מה מלמדים באתולוגיה יישומית?
המחקר הראה, שתלמידי האתולוגיה היישומית, שהם ותיקים יחסית בלימודים, גילו יותר היכרות עם חיות, יותר רגישות ויותר ביקורתיות, ומגמה זו התחזקה בעקבות הקורס. אולם למעשה, השאלונים גילו גם מגמה הפוכה. אם בתחילת הסמסטר העריכו לא מעט מתלמידי האתולוגיה היישומית ש"חיות משק" חוות שעמום משמעותי, הרי שדווקא בסוף הסמסטר ירד מספר הסטודנטים שחשבו כך, בלמעלה מ-25%. בדומה לכך, הלסקי וזאנלה ביקשו מהסטודנטים לדרג את מידת החשיבות של שמונה משתני רווחה: "מרחב מספיק לתנועה חופשית"; "היעדר טיפולים הגורמים מצוקה"; "אפשרות לבצע התנהגויות טבעיות", "מוות מהיר והומאני" וכדומה. שוב, תלמידי האתולוגיה היישומית ייחסו לרוב המשתנים הללו פחות חשיבות דווקא לאחר תום הסמסטר (וגם תלמידי המבוא הכללי ייחסו לחלקם פחות חשיבות בתום הסמסטר). במאמר ב-Anthrozoös, הלסקי וזאנלה מתעלמים מתוצאה משונה ובולטת זו. פניתי להלסקי והעליתי בפניה תהייה בעניין. בתשובתה היא הסבירה, שקורס האתולוגיה היישומית החל כשקבוצת הסטודנטים כבר הייתה "מאוד רגישה/אמפתית לרווחה (וחלק ממנה הולמת אמונות של זכויות בעלי-חיים)". ומה קרה לקבוצה זו? הלסקי מאמינה, שהקבוצה נחשפה בקורס לנימוקים של חקלאים לשיטות פוגעניות מסוימות, כגון קיצוץ הזנב בטלאים וגדיעת קרניים בעגלות. לכן "הם הפכו במידת-מה להיות יותר רגישים למצבו של 'היצרן' וזה – במידת מה – הוריד את רמת הרגישות שלהם לפרקטיקות מסוימות." תשובתה של הלסקי מחדדת את הדו-ערכיות של השכלה בתחום האתולוגיה היישומית – הלימודים מקנים יותר ידע על החיות אך בו-בזמן מפתחים כלפיהן ניכור.

אמביוולנטיות במדע בעלי-החיים: תלמיד מחקר באוניברסיטת צפון דקוטה גאה להפגין את הקשר

שנוצר בינו לבין התרנגולות במחקר; עם זאת, תחום המחקר שלו מנוכר לחלוטין מן התרנגולות כיצורים חשים –

השפעת הורמונים על התפתחות העובר. הניכור טיפוסי אפילו למחקרי התנהגות.

ביקורתיות מסויגת
אין ספק, שהלימודים תורמים גם להתפתחות אי-נחת מוסרית בתגובה לטיפול החקלאי בחיות, כי תלמידי האתולוגיה היישומית הפגינו רמה הרבה יותר גבוהה של ביקורתיות כלפי השיטות החקלאיות בהשוואה לתלמידים הכלליים. על השאלה "האם אתה חש בנוח עם הדרך שבה משכנים חיות חקלאיות ומטפלים בהן במערכות ייצור מודרניות אינטנסיביות?" השיבו בחיוב עד כ-30% בלבד מתלמידי המבוא, לעומת עד 70% מתלמידי האתולוגיה היישומית. רבים מבין כלל הסטודנטים אף טענו, שיימנעו מרכישת מוצרים מן החי כאשר הוצגו בפניהם תיאורים טיפוסיים של מצב החיות בתעשייה. למשל, 25% מהסטודנטים כתבו שלא יקנו בשר חזיר, ו-39% כתבו שלא יקנו ביצים ממשקים המשתמשים בשיטות הסטנדרטיות, כפי שתוארו בשאלון. הלסקי וזאנלה לא בדקו אילו מוצרים קונים הסטודנטים בפועל, אך לאור העובדה שרק 2% מהנשאלים הם צמחונים/טבעונים, ובהנחה שמוצרים ממשקי "רווחה" אינם כה נפוצים, נראה שהביקורתיות נעלמת כשמגיעים למכולת.

המדענים
יש לציין בהקשר זה את סקר הלסקי וזאנלה בקרב אנשי הפקולטות למדע בעלי-החיים בארצות-הברית, אשר גם ממנו עולה אי-נחת של המדענים מן השיטות החקלאיות המקובלות. למשל, כ-75% מכלל המשיבים הסכימו לטענה, שדרושים שינויים (לטובת החיות) בתעשיות הביצים, בשר העוף והחזירים; כרבע אף הסכימו שדרוש "שינוי מהותי" בתעשיית הביצים, וכ-20% הסכימו שדרוש שינוי כזה בשתי התעשיות האחרות. כשנושא זה הוצג בשאלון בנוסח אחר, התגלתה שביעות הרצון של המדענים מהשיטות החקלאיות: בין 51% ל-87% הסכימו לטענה, שהשיטות הנהוגות בתעשייה החקלאית מספקות "רמה נאותה של רווחת בעלי-חיים". הביקורתיות הגבוהה ביותר הופנתה כלפי תעשיית הביצים, אולם יש להדגיש כי רוב המדענים חושבים, שכליאת תרנגולות בכלובי סוללה היא "רמה נאותה של רווחת בעלי-חיים"! עם זאת, 40% הסכימו עם ההצהרה "כצרכן, אסכים לשלם מעט יותר עבור מוצרים שמקורם במתקנים, אשר בהם מקדמים את רווחת בעלי-החיים מעל הרמות הנהוגות כיום בתעשייה". על הנייר, לפחות, זוהי רמה גבוהה של ביקורתיות, בהתחשב בכך שמדובר באנשי הממסד החקלאי.

"רווחת בעלי-חיים" בכלוב: תלמידת מחקר באוניברסיטת פנסילבניה חוקרת את הכישורים הקוגניטיביים של חזירים מתוך עניין בשיפור מצבם בחקלאות – אולם החזיר במחקר כלוא בסביבה מעיקה במיוחד.

מעדיפים סוסים
בחזרה לסקר הסטודנטים: יותר סטודנטים הסכימו עם הטענה, שחשוב לספק את הצרכים ההתנהגותיים של "חיות מחמד" לעומת "חיות חקלאיות". דעה זו מקבילה לפערים בין דעותיהם של הסטודנטים על הרגישויות של חיות שונות: לדעתם, סוסים הם הרגישים ביותר לשעמום ולכאב, ועופות הם הפחות רגישים. כותבים הלסקי וזאנלה: "סביר להניח, שרבים מהסטודנטים רואים סוסים בתור חיות מחמד יותר מאשר חיות משק, ושהבדל תפיסתי זה משפיע על בחירתם." כמעט כולם (109 מתוך 111) החזיקו "חיית מחמד" בילדותם. במילים אחרות: בקרב אנשים הפונים לעסוק במחקר חקלאי, הרגישויות העירוניות והבלתי-חקלאיות שהביאו איתם מהבית, ניצבות מול האדישות החקלאית לגורלן של החיות.

מקורות

Department of Animal Science, Michigan State University (accessed 7.7.2006).

Camie R. Heleski and Adroaldo J. Zanella, “Animal Science Student Attitude to Farm Animal Welfare”, Anthrozoös 19(1), 2006, pp. 3-16.

Jennifer Fiala, “Animal Welfare Attitudes, Concerns Vary among DVM Faculty, Study Reveals”, DVM Newsmagazine, 1.10.2004.

Camie R. Heleski, Angela G. Mertig and Adroaldo J. Zanella, “Assessing Attitudes toward Farm Animal Welfare: A National Survey of Animal Science Faculty Members”, Journal of Animal Science 82, September 2004, pp. 2806-14.

Camie R. Heleski and Adroaldo J. Zanella, “Attitudes toward Farm Animal Welfare – Results from a Pilot Survey and a National Survey of Animal Science Faculty”, Animal Behavior & Welfare Group, Department of Animal Science, Michigan State University, 2003.

3. ברנרד שו, צמחונות ואנטי ויוויסקציה

ביולי 2006 מציינים בעולם 150 שנה להולדתו של המחזאי הגדול, ג'ורג' ברנרד שו – צמחוני שהרבה לדבר ולכתוב נגד אכילת בעלי-חיים ונגד ניסויים בבעלי-חיים.

70 שנות צמחונות
ג'ורג' ברנרד שו, אחד מאנשי התרבות הבולטים במאה העשרים וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1925, נולד באירלנד ב-1856. ב-26 ביולי ימלאו 150 שנה להולדתו. הוא כתב למעלה מ-50 מחזות, כשהנודע ביניהם, פיגמליון, עובד למחזמר המצליח גברתי הנאווה. בנוסף לכך, פרסם שו מאמרים וביקורות והיה פעיל במגוון תחומים חברתיים. בין היתר, פעל לקידום הצמחונות ונגד ניסויים בבעלי-חיים. שו היה חבר בחברה הצמחונית (The Vegetarian Society) והשתתף בכינוסיה, ואף כתב הקדמה לספר על זכויות בעלי-חיים, להרוג בשביל הספורט, שערך הנרי סולט בשנת 1915. הוא היה צמחוני במשך 70 מתוך 94 שנות חייו.

דברים על אכילת חיות
אמירות מפורסמות רבות על אכילת חיות וצמחונות מיוחסות לברנרד שו, וביניהן:

• בעלי-חיים הם חברים שלי... ואני לא אוכל את החברים שלי.
• החטא החמור ביותר כלפי בעלי-החיים אינו השנאה, אלא האדישות כלפיהם, שהיא הבסיס לאכזריות.
• כל עוד אנחנו בעצמנו קברים חיים של חיות שנרצחו, איך אנחנו יכולים לצפות לתנאים אידיאליים כלשהם בעולם הזה?
• איני רוצה להפוך את הקיבה שלי לבית-קברות לחיות מתות.
• אכילת בשר היא קניבליזם שהושמטה ממנו המנה ההרואית.
• כשאדם רוצה לרצוח טיגריס, קוראים לזה ספורט; כשטיגריס רוצה לרצוח אותו, קוראים לזה אכזריות.
• אמור לי מה אתה אוכל, ואומר לך מי אתה.
• [בתגובה להערת הביוגרף שלו, ששו נראה צעיר מכפי גילו]: אני נראה בדיוק בגילי, ואני אכן בגילי. זה שאר האנשים שנראים מבוגרים יותר מכפי גילם. מה אפשר לצפות מאנשים שאוכלים גופות ושותים נשמות?
• הצוואה שלי כוללת הנחיות להלוויה שלי, שישתתפו בה לא כרכרות של אבלים, אלא עדרים של שוורים, כבשים וחזירים, להקות של עופות ואקווריום נייד קטן של דגים, כולם לובשים צעיפים לבנים לכבודו של האדם שעבר מן העולם מבלי לאכול את היצורים הקרובים לו.

הממרה של שו, "בעלי-חיים הם חברים שלי... ואני לא אוכל את החברים שלי" ממשיכה לזכות בתפוצה גבוהה בשינויים קלים על גבי חולצות ומדבקות, וכאן – בציור לצביעה לילדים. הצובעת היא שרה, בת 8 (The Vegetarian Resource Group)

דברים על ניסויים בחיות
שו כתב מחזה בשם "הדילמה של הרופא" והוסיף לו דברי הקדמה נרחבים, שבהם הוא מבקר את הממסד הרפואי בבריטניה. אחד מסעיפי ההקדמה נקרא "רופאים וויוויסקציה" (ניסויים בחיות), ומתוכו נביא מספר קטעים:

מרגע שקיבלת את האתיקה של הוויוויסקציה, לא זו בלבד שעודדת את הניסוי על הסובייקט האנושי, אלא הפכת זאת לחובתו הראשונה של הוויוויסקטור. אם ניתן להקריב את הקביה [חזיר ים] למען הידע המועט שניתן להפיק מכך, האם אין צורך להקריב אדם עבור הידע הרב שניתן להפיק ממנו?

...התמיכה הציבורית בוויוויסקציה מבוססת כמעט לחלוטין על הבטחת הוויוויסקטורים, שהנוהג צפוי להניב תועלת ציבורית גדולה. איני מציע ולו לרגע שהגנה כזו תיחשב תקפה אפילו במקרה שהוכחה. אולם כאשר העדים [הוויוויסקטורים] פותחים בהצהירם שלמען המדע יש להניח בצד את כל המחויבויות האתיות המקובלות (אשר כוללות את המחויבות לומר אמת) איזה משקל יכול אדם הגיוני לייחס לעדותם? אני אעדיף לשקר חמישים שקרים על פני עינוי של חיה שליקקה את ידי מתוך ידידות טובה. אילו הייתי מענה את הכלב, בהחלט לא היה בי אומץ להסתובב ולשאול איך מישהו מעיז לחשוד באדם נכבד שכמותי בהפצת שקרים. רוב האנשים הנבונים וההומאניים, כך אני מקווה, היו משיבים ללא היסוס, שאנשים נכבדים אינם נוהגים באופן בלתי נכבד, אפילו לא בכלבים.

...אם אינך יכול להשיג ידע מבלי לענות כלב, עליך להסתדר ללא ידע. הידע היחיד שאנו מאבדים בכך שאסרנו התאכזרות הוא ידע מכלי ראשון בכל הנוגע לאכזריות עצמה, וזהו בדיוק הידע שאנשים הומאניים מעוניינים להימנע ממנו.

...אינך מכריע אם ניסוי הוא מוצדק או לא רק על-ידי כך שהראית שיש בו שימוש כלשהו. ההבחנה איננה בין ניסויים מוצדקים וחסרי ערך, אלא בין התנהגות ברברית ומתורבתת. ויוויסקציה היא רעה חברתית משום שאם היא מקדמת ידע אנושי, היא עושה זאת על חשבון האופי האנושי.

ויוויסקציה כיום היא שגרה, כמו שחיטה או תלייה או הלקאה; ורבים מן האנשים שמבצעים זאת, עושים כך רק מאחר שהיא התבססה בתור חלק מן המקצוע שהם בחרו. מבלי ליהנות מכך כהוא זה, הם פשוט התגברו על הסלידה הטבעית שלהם והפכו אדישים לעניין, כפי שאנשים הופכים אדישים ביחס לכל דבר שהם נוהגים לעשות לעתים קרובות. זהו הכוח המסוכן של ההרגל, שמקשה כל-כך לשכנע את ההיגיון הבריא של בני-אדם, שכל נוהג מסחרי או מקצועי מבוסס, שורשיו בתשוקה. תן לשגרה להתפתח מתוך התשוקה, וכבר תמצא אלפי שוחרי שגרה הפועלים בהתאם לכך, ללא תשוקה, לפרנסתם. בדרך זו ממש מבצעים אנשים רבים מעשים אכזריים ומרושעים מבלי שיש בהם כל אכזריות או רשע, משום שהשגרה שלתוכה הם הסתגלו היא אכזרית ומרושעת מיסודה.

שאט-הנפש הטבעית של האנושות השפויה בכל הנוגע לאכזריותו של הוויוויסקטור, והבוז שרוחשים הוגים מוכשרים להתפלפלות האווילית שלו, זכו לביטוי מפי הדוברים האהודים ביותר של האנושיות. אם מקצוע הרפואה יתעלה על הארגונים נגד ניסויים בבעלי-חיים במחאה מקצועית כוללת נגד המעשים והעקרונות של הוויוויסקטורים, כל רופא ורופא בבריטניה ירוויח מכך באופן ניכר בזכות ההקלה והפיוס שיבואו בעקבות אשרור כזה לאנושיותו של הרופא.

אטליז באנגליה במפנה המאה העשרים. הביקורת של שו הייתה נדירה יותר לתקופתה מביקורת דומה הנשמעת כיום,

אולם כיום נהרגות בתעשיות המזון חיות רבות יותר ולאחר חיים הרבה יותר קשים.

מקור

"History of Vegetarianism - George Bernard Shaw (1856-1950)",  International Vegetarian Union, accessed 7.7.2006.

4. פינת התזונה
בורגר עדשים ופטריות

המתכון באדיבות אריה רווה מ"בודהא בורגרס". את הבורגר ניתן גם לרכוש במזנון הטבעוני "בודהא בורגרס" ברחוב דיזנגוף 75 בתל-אביב, או באמצעות משלוח (טל' 077-7878792) לתפריט המשלוחים

החומרים (ל-18 קציצות)
כוס בצל קצוץ
חצי כוס גבעולי סלרי קצוצים
סלסלת פטריות שמפיניון
3 כוסות עדשים מונבטות
כוס וחצי אגוזי מלך
200 גרם רסק עגבניות
12 כפות גדושות זרעי פשתן טחונים
6 כפות גדושות נבט חיטה
10 שיני שום
4 כפות טחינה מלאה
4 כפות מים
4 כפות רוטב סויה
10-6 כפות שמרי בירה
5 כפות חומץ תפוחים
חצי צרור בזיליקום טרי
כפית וחצי מלח
כפית וחצי פלפל שחור

אופן ההכנה

1. קוצצים את הפטריות ומאדים עם הבצל והסלרי הקצוצים.
2. קוצצים את העדשים והאגוזים ומערבבים את כל הרכיבים.
3. יוצרים קציצות (מומלץ להיעזר בטבעת בקוטר 10 ס"מ) ומניחים על נייר אפייה או תבנית מעט משומנת.
4. אופים 15 דקות בתנור שחומם מראש ל-190 מעלות.
5. הופכים את הבורגר ואופים 15 דקות נוספות.

הצעת הגשה
מומלץ להגיש בלחמניה מקמח מלא עם מיונז טבעוני, מלפפון קצוץ, עגבניה, בצל, חרדל וקטשופ.

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון