זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, שי חרמון, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

(לקראת התכנסות ועדת החינוך!):

מי שגר/ה בקרבת כביש מרכזי או צומת ראשי ומעוניין/ת לתלות שלט נגד פיטום אווזים בחזית דירתו/ה, מוזמן/ת ליצור קשר עם נעמי: 050-5784663. ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים לחלוקה ולהדבקה.
אנא פנו לנעמי גם להשתתפות בפעילות נוספת נגד פיטום אווזים.
משמרות מחאה קבועות מתקיימות במספר מוקדים.

חיפה: ביום ב' ב-17:30 מול מסעדת "הבנק" בשד' הנשיא

ירושלים: לפרטים - קימי: 052-3721279

רחובות: לפרטים - יצחק: 052-5602576

קבוצה למעבר לתזונה צמחית

תמיד רצית לעבור לתזונה צמחית? את/ה בתהליך שינוי התפריט? בוא/י לעשות זאת יחד! קבוצת "לאכול מהלב" היא מקום להחלפת מידע, עצות וטיפים, למפגש חברתי וכיבוד טעים וצמחי. למי שרוצה להפחית צריכת מוצרים מהחי, למי שרוצה לעבור לצמחונות או לטבעונות ולמי שרוצה לפגוש עוד א/נשים בדרך. המפגש הראשון יתקיים ביום ג' 19.10.2004 בשעה 18:30 בתנועת הצמחונים והטבעונים ברחוב אלנבי 138 קומה 5 (יש מעלית), תל-אביב. המפגשים ללא תשלום. לפרטים ולהרשמה: יוספה 052-3506837
jooxz@yahoo.co.uk

בעיתונות הישראלית

הארץ חג עצוב לחיות. בכתבה "חג סוכות: תיאטרון אחר בעכו, מירוצי גמלים וסוסים" (3.10.2004 עמ' א 11) מדווחים ציפי שוחט וניר חסון על אירועי חג הסוכות, שכללו מירוץ גמלים ומירוץ סוסים. כדאי לכתוב לעיתון במחאה על השימוש בבעלי-חיים למטרות שעשוע והימורים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ סוסים בדרך למסלול. בידיעה "מירוץ הסוסים בבאר שבע נדחה בכלל בעיות בטיחות" (4.10.2004 עמ' א11) מדווח ניר חסון על דחיית מירוץ הסוסים הראשון בישראל, ביום אחד. כדאי לכתוב לעיתון על מה שצפוי לסוסים האלה במירוצים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ זאבים במצוד. בכתבה "זאב, זאב, ועוד זאב" (6.10.2004 עמ' ב 11,שמחת תורה) מספר צפריר רינת על התפתחות להקות הזאבים בארץ. כחיות בר מוגנת, מצליחים הזאבים לשרוד בעידוד רשות הטבע והגנים, אך גם סובלים מחיסול שיטתי בידי מגדלי בקר ופקחי הרשות, בגלל חיפושם אחר מזון בשטחי מרעה בקר ובמזבלות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל:  letters@haaretz.co.il

הארץ פרות במצור. בכתבה "מלחמות הבוקרים" (מוסף הארץ, 8.10.2004, עמ' 28-33) מספר טל חסין על חיי הבוקרים בארץ, הרצופים סכסוכים אישיים ולאומיים ה"נפתרים" בהרעלות ובהרג פרות ועגלים. הבוקרים מתארים התנהגויות של פרות במצבי מצוקה ומציגים תמונה קשה של חיי הבקר בישראל.

לתגובות: מוסף הארץ (שישי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il

 
מעריב הברחה בכבשים. בכתבה "שיטת ההברחה: רימוני יד בכבשה" (3.10.2004) מדווח מאיר סויסה על ניסיון הברחת רימוני יד בתוך כבשים, ברצועת עזה. קיים חשש כי זו אינה הפעם הראשונה שבעלי-חיים משמשים בגופם כאמצעי להעברת נשק.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל:cotvim@maariv.co.il

הארץ כלבים מחפשים בית. בכתבה  "גלאי חום יחליפו את כלבי ההצלה סן ברנרד בהרי האלפים" (8.10.2004 עמ' א14) מדווחת סוכנות "רויטרס" (שירות "הארץ") על כוונת הנזירים במנזר מעבר סן ברנרד, למכור את הכלבים המפורסמים, שקיבלו את שמם מהמנזר. בכתבה מתוארים יחסיהם של הנזירים עם הכלבים, ותפקיד הכלבים בהצלת בני-אדם בהרים המושלגים מאז המאה ה-18. בכתבה מוזכר גם שבסין נהוג לאכול את בשרם של כלבים אלה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012  דואל:  letters@haaretz.co.il

המרכז לזכויות בעלי-חיים בחיפה זקוק לתרומת ארון עם דלתות ומדפים או עם מגירות. לפרטים - נטע Neta_123@intermail.co.il

דיוני בג"ץ יתקיימו ב-18.10.2004 בשעה 09:00, ויעסקו בעתירת תנו לחיות לחיות בעניין תקנות הובלת בעלי-חיים והמשלוחים החיים מאוסטרליה; ובעתירות תנו לחיות לחיות והעמותה למען מדע מוסרי בעניין חוות הקופים במושב מזור.

הזמנת משותפת של מזון טבעוני לחתולים מתקרבת למינימום (450 ק"ג) ועדיין ניתן להצטרף להזמנה! ניתן להאכיל את חברינו הפרוותיים גם מבלי לתמוך בתעשיות המזון מהחי - המזון הטבעוני בריא ומכיל את כל החומרים התזונתיים שהחתול/ה צריך/ה. באתר אנונימוס תוכלו למצוא כתבות בנושא מזון צמחי לחתולים.  לפרטים ולהזמנות - jooxz@yahoo.co.uk

תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים מוקם באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים - אורי: tzone@walla.com 050-7923232

יומן חייתי 4 - הפרק החדש בתוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרן בערוץ 25 - מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

ולגרעין הפעילות החדש באילת - תמר: 053-919830
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. הריון בתא
כתבה ראשונה על תעשיית בשר החזירים

תעשיית החזירים היא אחת מתעשיות בעלי-החיים האכזריות ביותר, המחזיקה חזירות במשך חודשים ברציפות ב"תאי הריון" -  כלובים שגודלם עולה רק במעט על גודל גופן של החזירות. השלכות הכליאה על חיי החזירות הן הרסניות.

התמונות מתוך חשיפה ופעולת מחאה בניו סאות' וויילס, אוסטרליה (Patty Mark, The Thylazine Foundation Pty) 

חזירות בטבע
חזירים הם יצורים חברתיים סקרנים ופעלתנים, הנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד. הם גם בין המינים שסובלים מתנאי התיעוש האגרסיביים ביותר בחקלאות. בטבעם ובצרכיהם, החזירים המבויתים אינם נבדלים במידה ניכרת מחזירי הבר שמהם בויתו, לפני 5,000 עד 10,000 שנה. כשהם חופשיים, הם אוכלי כל סתגלתנים, המבלים 6-8 שעות ביממה בחיפוש מזון, נבירה ומרעה – גם כאשר המזון מצוי בשפע. הנקבות מקיימות מבנה חברתי הירארכי ויציב, על בסיס של קשרים משפחתיים. הקבוצות קטנות ואליהן מצטרפים הגורים. בזמן ההריון, האורך כ-115 ימים, מראה החזירה ההרה בהדרגה סימני התבודדות, ולקראת הלידה היא עשויה ללכת למרחקים גדולים כדי למצוא אתר קינון מוגן, שם היא בונה קן מעשב ומחומרים רכים אחרים.

חיי תעשייה
בתעשיית החזירים, מוחזקות הגורות בקבוצות ומתבגרות במהירות. במחזור הביוץ השני או השלישי שלהן, בגיל 6-8 חודשים, מפרים אותן. השימוש בהזרעה מלאכותית נפוץ, אם כי במשקים רבים מתירים עדיין לזכרים לבצע את המלאכה. באירופה, עוברת כל חזירה 2.2 הריונות בממוצע בשנה וממליטה במהלך חייה כעשרים גורים, הנלקחים ממנה בגיל 3-4 שבועות ונשלחים לפיטום ולשחיטה. חזירה ממוצעת עוברת 4-6 המלטות בחייה, עד ששולחים אותה לשחיטה בגיל שנתיים וחצי עד שלוש שנים, אז מתחילות להופיע בעיות בפוריות או בעיות בריאות אחרות, ההופכות את החזקת החזירות לבלתי משתלמת מבחינה כלכלית.

אנטומיה של כלוב
השלב הבא בחייהן של רוב החזירות בעולם המערבי הוא חיים משמימים וכואבים בתאי הריון (sow stalls). תאים אלה הם כלובים העשויים מוטות ברזל עבים. רוחבם הטיפוסי הוא 60-70 סנטימטרים ואורכם 2-2.1 מטרים. כלומר, זהו מבנה הגדול רק במעט מגודל החזירה, ויש חקלאים המשתמשים בתאים קצרים עוד יותר – קצרים אף מגופן של חזירות גדולות. ליד ראשן של החזירות נמצא אבוס מזון, וברוב התאים, חלקה הקדמי של הרצפה הוא בטון חלק, והחלק האחורי עשוי פסים (טפחות) שההפרשות אמורות ליפול ביניהם. זהו כל עולמן של החזירות במשך 16.5 שבועות ההריון, ושם עוברים עליהן כשלושה רבעים מחייהן. תאים אלה הוכנסו לשימוש כ"פתרון" להחזקת חזירות בתנאי צפיפות קשים – אשר כתוצאה מהם סובלות חלקן מהתקפות קשות של שכנותיהן ואינן מצליחות להגיע למזון. תאי ההריון גרמו הרבה יותר בעיות מפתרונות, והשימוש בהם נאסר (אם כי האיסור מכיל פרצות) בשבדיה (1988) בבריטניה (1999) וכן בפינלנד (2006) בהולנד (2008) ובפלורידה (2009). קיימת שיטת כליאה נוספת לחזירות – החזקתו בתא דומה שחלקו האחורי פתוח וקשירת גופן או צווארן בשרשרת לחלק הקדמי של התא. הקשירה נאסרה בהדרגה באיחוד האירופי מאז 1996, ובשנת 2006 היא תהיה בלתי חוקית. אולם מכיוון שהשימוש בתאי הריון נאסר רק משנת 2013, היו חקלאים שהעבירו את החזירות מקשירה לתאי הריון – ולא לתנאי כליאה פחות קשים. בארצות-הברית מתפשטים תאי ההריון ללא הגבלה (מלבד בפלורידה).

תאי רעב
לשימוש בתאי ההריון יש השלכות קטסטרופליות בולטות על רווחת החזירות. השלכות קשות מסוימות אינן בולטות לעין (ויש להזכיר, שרעם המוני החזירות הנחבטות בסורגי המתכת ורעש צווחותיהן, גורמים אף הם מצוקה). בעיה שאינה ניכרת בקלות נובעת מכך, שהחזירות אינן זזות והמזון שניתן להן הוא מרוכז. לכן ניתן להן מזון בכמויות מוגבלות מאוד, כדי למנוע השמנת יתר, והן נותרות רעבות במשך רוב חייהן. מכך נובעות גם בעיות עיכול קשות, שהפכו לגורם מוות שכיח, בעיקר כתוצאה מהתנפחות הקיבה. הדבר קורה, בין השאר, כאשר כתוצאה מתקלה מקבלת חזירה גישה למזון רב - ומחסלת את כולו בבהילות.

תאי ניוון
בהיעדר אפשרות להתנועע, החזירות מנוונות. הכושר הגופני הנמוך שלהן בא לידי ביטוי בהובלה למשחטה, אז מתות רבות כתוצאה מהתקף לב. מעבר לכך, שריריהן קטנים יותר משרירי חזירות החופשיות לנוע, ועצמותיהן חלשות יותר. קשה להן לבצע אפילו פעולות בסיסיות כמו רביצה ועמידה. בהשוואה לחזירות שאינן מוחזקות בכלובים, הן נזקקות לפרק זמן כפול כדי לרבוץ, והן נוטות להיעזר לשם כך בהישענות על הקיר. כמובן, גם גודלם הזעיר של התאים אינו מאפשר רביצה נוחה. חזירות גדולות נאלצות להניח את ראשן מחוץ לכלוב, באבוס, והתאים צרים מכדי שיוכלו לשכב על צדן ברגליים פרושות. הן גם אינן יכולות להסתובב. החזירות בתאים אלה סובלות משפשפות, דלקות, נפיחויות, כאבים כרוניים במפרקים ועיוותים במבנה הגוף. לפי מחקר שנערך בדנמרק, כשילת רגליים (אובדן היכולת לעמוד) היא הסיבה הנפוצה ביותר למוות של חזירות בדיר או לשליחתן לשחיטה לפני המועד המתוכנן. לחזירות הכלואות בתאים יש סיכוי גבוה פי 5 להישלח לשחיטה בגלל צליעה, בהשוואה לחזירות שאינן כלואות.

רצפת בטון
החזירות סולדות מן המגע עם הבטון, בעיקר כשהוא רטוב, עד כדי כך שהן מנסות לישון בעמידה כדי להימנע מרביצה. אולם רצפת הטפחות גרועה עוד יותר: רגליהן מחליקות בין פסי הבטון ועלולות להישבר. תחליף מינימלי לרצפת הבטון החלקה הוא קש. חזירות שניתן להן קש, מתעסקות בו במשך חלק ניכר מזמנן – מחזיקות, נוברות, לועסות, אוכלות – או נשכבות עליו, ונראה שהן סובלות פחות ותוקפניות פחות. אולם אספקת קש או מצע דומה היא היוצא מן הכלל. בנוסף לכך, טפחות הבטון לא תומכות היטב בגוף והחזירות מנסות להימנע מרביצה עליהן, ועצם הקירבה להפרשות מעיקה עליהן עד כדי כך, שהן מנסות להתאפק, תופעה המוכרת כ"עצירות".

התנהגות סטריאוטיפית
התנהגות סטריאוטיפית היא חזרה ממושכת על פעולה שאין לה מטרה מעשית, והיא אחת מן העדויות הבולטות והישירות למצוקה. רובן הגדול של החזירות מקיימות פעולות סטריאוטיפיות, וביניהן נשיכת הסורגים, נשיכת השרשרת, לעיסת אוויר, לחיצה על מתקן המים, לחיצת האף באבוס, גלגול לשון, טלטול הראש וניסיונות לנבור ברצפת הבטון. התנהגויות כאלה נדירות ביותר בסביבה מורכבת, ולפי מחקר אחד הן תופסות ככל הנראה מחצית מזמנן של החזירות בתאי ההריון. החזירות אינן מסתגלות לכלא. אדרבה, בתחילת חייהן בתא הן מנסות לברוח, ורק לאחר מספר שבועות מופיעה ההתנהגות הסטריאוטיפית, שהופכת לנפוצה יותר ויותר; מחקר אחד מצא, ששכיחות פעולות אלה גדלה פי 12 בין תקופת ההריון הראשון להריון הרביעי. מעבר לפעולות חוזרות אלה, החזירות נראות אדישות. פעילותן עומדת על רבע בלבד מפעילות של חזירות של אינן כלואות, והן אינן מגיבות כמעט לגירויים מלבד מזון. להערכת הוועדה הווטרינרית המדעית של האיחוד האירופי, הן מראות סימנים של דיכאון קליני.
 
אלטרנטיבות
תאי ההריון עדיין מתפשטים בתעשיית החזירים במדינות רבות, בעוד שבמדינות אחרות הם נמצאים בנסיגה לטובת כליאת החזירות בקבוצות, על מצע קש ולעתים מרעה חופשי. מחקרים באירופה הראו, שלמעשה ניתן להרוויח מהחזירות ה"חופשיות", יחסית, לא פחות מאשר מחזירות בתאי הריון. אולם התמריץ להוצאת החזירות מכלובים זעירים אלה מגיע, ביסודו של דבר, מלחץ הצרכנים.

משק פתוח ליד נוטינגהאם, אנגליה

מקורות

The Welfare of Intensively Kept Pigs, A Report of the Scientific Veterinary Committee (EU), Adopted 30 September 1997, pp. 13-42, 86-96.
Jacky Turner, The Welfare of Europe’s Sows in Close Confinement Stalls, A report prepared for the European Coalition for Farm Animals (ECFA), Compassion in World Farming Trust, September 2000.
Timothy E. Blackwell, “Production Practices and Well-Being: Swine, in The Well-Being of Farm Animals: Challenges and Solutions, edited by G. John Benson and Bernard E. Rollin, (Ames, Iowa: Blackwell, 2004), pp. 241-250.

3. המסע מאנגליה
המאבק נגד הובלת בעלי-חיים מבריטניה לאירופה

השבוע, ב-6.10.2004, הודיעה חברת המעבורות Ferryways שלא תוביל עוד בעלי-חיים מבריטניה לאירופה, עקב מחאת פעילי רווחת בעלי-חיים, שהפריעה לעסקיה. הודעת החברה היא שלב חשוב במאבק הקשה להפסקת המשלוחים החיים מבריטניה.

החוק האירופי
מיליוני חיות מובלות מדי שנה בין מדינות אירופה במשאיות, ברכבות ובכלי שיט צפופים ביותר, ולעתים קרובות לא מאווררים או חשופים לקור ולחום. במהלך המסעות, האורכים עשרות שעות, נוהגים מובילים למנוע מהחיות מנוחה, מים ומזון. ככל שהמסע מתארך, סובלות כל החיות ממצוקה קשה, מתשישות ומהתייבשות. חלקן נפצעות מהטלטולים ומרמיסה תחת פרסות שכנותיהן. ליעדים המרוחקים מגיעות רבות כשהן מתות או גוססות. מסחר זה נערך תוך הפרה שיטתית של חוקי האיחוד האירופי, אשר מתירים הובלת בעלי-חיים במשך 14 שעות רצופות, ולאחר שעת מנוחה אחת – 14 שעות הובלה נוספות. לאחר יממת מנוחה, מותר לחדש מחזור הובלה זה, כל זאת תחת חובה לספק תנאים מינימליים (כגון אספקת מי שתייה לחיות). חקירות רבות הוכיחו, שהמובילים מזלזלים לחלוטין בחוקים, ומדינות אירופה אינן אוכפות אותם. בתגובה למצב זה, גיבשו מוסדות האיחוד האירופי רפורמה בחקיקה, כשהשיפור המובטח העיקרי הוא קיצוץ זמן ההובלה המותר לתשע שעות, שאחריו נדרשות 12 שעות מנוחה ואחריהן מותרת הובלה לתשע שעות נוספות. למרות ההסכמה על הרפורמה בנציבות ובפרלמנט האירופיים, באפריל 2004 הכשילה מועצת שרי החקלאות של אירופה את ההצעה. בכל מקרה, המסחר בבעלי-חיים בין מדינות אירופה ממשיך להתרחש תוך הפרה של החוק הישן. רק הגבלה מוחלטת של מרחקי ההובלה המותרים, תוכל למנוע הפרות חוק אלה.

משלוחים מיותרים
לפני משבר מגפת הפה והטלפיים (2001) נשלחו 800,000 טלאים וכבשים בשנה מבריטניה למדינות שונות באירופה. המשלוחים החיים נערכו בגלל הבדלי עונות וזנים: משחטות בצרפת, למשל, קונות כבשים הנשלחים מבריטניה בתקופות שבהן שחיטת החיות המקומיות מעטה, יחסית. לעתים המסחר אדיש אפילו לשיקולים כאלה, ופעילי רווחת בעלי-חיים איתרו מקרים, שבהם רכבי ההובלה מעבירים כבשים לשני צדי התעלה: המשאיות עמוסות בכבשים מבריטניה לאירופה, ושבות עם כבשים אחרים מאירופה לבריטניה. הארגון הבריטי Compassion In World Farming מוביל את המאבק במשלוחים החיים באירופה, בקמפיין מאוד לא צמחוני: הארגון מבקש למנוע את ההובלה למרחקים ארוכים ואת הסבל העצום שעוברות החיות בהובלה, באמצעות שחיטה מקומית בלבד. הקמפיין קשור בעידוד צריכת בשר מ"תוצרת" מקומית, כשאחד מהטיעונים לכך הוא הגדלת מספר מקומות העבודה במשחטות בבריטניה.

הפוגת הפה והטלפיים
הנמל הגדול בדובר, במחוז קנט שבדרום מזרח אנגליה, הוא נקודת המשלוח העיקרית של בעלי-חיים מבריטניה לאירופה. במקום פועל ארגון המחאה Kent Against Live Exports. לפי פרסומי KALE, רשות נמל דובר ניסתה בעבר לאסור ייצוא חיות דרך הנמל, אולם היצואנים עתרו לבית-המשפט, אשר החליט שאין לרשות הנמל סמכות למנוע את המסחר. רשות נמל דובר נאלצה לפצות את היצואנים על אובדן המסחר בעקבות האיסור בסך כמיליון ליש"ט. התפרצות מחלת הפה והטלפיים בשנת 2001 הביאה להפוגה במשלוחים החיים, וסופרמרקטים בבריטניה החלו למכור בהצלחה בשר כבשים ששווקו בעבר לאירופה בלבד. אולם בעקבות הסרת הסגר על בריטניה, חודשו המשלוחים לאירופה ב-15.7.2002. בשנתיים הבאות ערכו CIWF ו-KALE מעקב אחר כל משלוח מהנמלים הבריטיים, על בסיס הכרת כל כלי הרכב (הימיים והיבשתיים) המשמשים למשלוח וכל מכלאות ההטענה. הפעילים הצליחו לחסום את הנמלים ולהתיש את חברות ההובלה ואת הנהלות הנמלים. לחסימת הנמלים יש תקדימים: לפני תשע שנים, הצליחו מפגינים לחסום את נמל Brightlingsea (צפונית לדובר) במשך שנה, כמעט. בשנת 2002 הייתה ההצלחה חלקית; 48 משלוחים חיים יצאו מנמל דובר, אולם בשנת 2003 יצאו רק 25 משלוחים, וברבע הראשון של שנת 2004 ירד מספר החיות שנשלחו ביותר ממחצית בהשוואה למספרן אשתקד. בהמשך השנה כמעט שהופסקו המשלוחים.

נמל ברוויק מנסה ומתקפל
יצואני החיות ניסו לעקוף את דובר ולעבור לנמל קטן (Berwick) – הרחק על גבול סקוטלנד. היה זה המשלוח החי הראשון מהאזור מזה יובל שנים. 1,700 טלאים נשלחו משם להולנד; הפעילים איתרו את המשלוח המתוכנן ב-26.8.2003, ומנהל הנמל הופתע מאוד לקבל מבול של קריאות טלפוניות ונוכחות מפגינים. הוא התלונן במשטרה על איומים, אך גם ביטל את המשלוח השני, שתוכנן לצאת מברוויק לרוטרדם. מוקד המאבק שב אפוא לדובר, לשם הופנו 2,000 הטלאים שנדחו בברוויק. מפגיני KALE הגיעו מבעוד מועד. במאבקים הצמודים שהתרחשו בשטח בחודשים ספטמבר-דצמבר בין המפגינים, המובילים והמשטרה, הצליחו היצואנים להעמיס רק שני משלוחים מתוך שישה שתוכננו.

דארטפורד מנסה ומתקפלת
לאור הקשיים בנמל דובר, שבו היצואנים לחפש נמל אחר. ב-11.2.2004 נודע ל-KALE, שיצואן בעלי-חיים אירי בשם תומס לומס, שריצה בעבר 15 חודשי מאסר על זיוף מסמכים הקשורים בייצוא בעלי-חיים, יצר קשר עם חברת המשא Dartline במטרה לבצע בקביעות משלוחי בעלי-חיים לאירופה מדארטפורד (דרום מזרח לונדון, בקרבת נהר התמזה). פעילי KALE פנו לחברה ונענו בחביבות, שיוזמת המשלוחים החיים עדיין נשקלת – בעוד שבינתיים כבר שלחה דארטליין "משלוח ניסיוני" של 409 כבשים לגרמניה, ב-18 בפברואר. בתגובה, ערכו פעילי KALE ו-CIWF הפגנות בנמל. הוצאות האבטחה של דארטליין גדלו, וב-8 במרץ, יומיים לאחר הפגנה בהשתתפות 150 איש, נפגשה הנהלת החברה עם נציגי המפגינים. המנהלים הפגינו אדישות כלפי הטיעונים בדבר סבלן של החיות, אך גילו עניין רב בהשלכות הכלכליות של המחאה – ופטרו את המפגינים בתשובות מעורפלות. ב-20 במרץ הגיעו 28 מפגינים לנמל, התיישבו על הכביש ומנעו בכך תנועת משאיות. המשטרה נקראה לסלקם אך הודיעה שאינה יכולה להתערב כל עוד ההפגנה שקטה. מאבטחי דארטליין ביקשו לסלק את המפגינים, אלא שהשוטרים לא אישרו להם שימוש בכוח. לאחר שעתיים, פינו המפגינים את הכביש מרצונם, וסימנו בכך שהם יכולים לעצור את התנועה לנמל בכל שעה. אם לא די בזה, מפגינים הצליחו גם לחסום את קווי הטלפון, הפקס והדואל של החברה. ב-23 במרץ הודיעה הנהלת דארטליין, שהיא תפסיק את המשלוחים החיים "מכיוון שהגענו למסקנה שמסחר זה אינו עולה בקנה אחד עם מטענים הנשלחים בשם לקוחות אחרים." ההנהלה מסרה, שאינה יכולה למנוע משלוח של משאיות הובלה שכבר נרשמו לייצוא באותו שבוע – אולם בתגובה בהולה להפגנות המתוכננות, בוטל גם משלוח אחרון זה.

פריווייז מנסה ומתקפלת
חברת Ferryways UK מאיפסוויץ' (במזרח אנגליה, צפונית לאזור דובר) היא החברה האחרונה שנכנסה לעסקי ייצוא בעלי-החיים מבריטניה – ויצאה במהירות, לאחר ניסיונות גמלוניים לספק למפגינים מידע מוטעה. ב-2.10.2004 הפגינה KALE באיפסוויץ' והבהירה שביכולתה לחסום את הנמל. כבר ב-6 באוקטובר הודיע מנהל החברה ש-Ferryways לא תבצע עוד משלוחי כבשים חיים "לאור ההפרעות שנגרמו לעסקינו באיפסוויץ' וללקוחות שלנו". המפגינים שהגיעו למקום ממרחקים, הופתעו מן ההצלחה המהירה וקיימו את ההפגנה למרות הודעת החברה, כדי לסמן את שעתיד להתרחש אם בכוונת הנהלת החברה לשקר בהודעתה.

בדרך להכרעה
עסקי המשלוחים החיים מבריטניה אינם משתלמים עוד. ב-1993 נשלחו 2.5 מיליון בעלי-חיים מבריטניה לאירופה. ב-2003 נשלחו 65,000 בלבד. בשנה האחרונה החלו נציגי ארגוני חקלאים בריטיים להודיע בעצמם שאין צורך במשלוחים. שינוי זה הוא תוצאת עקשנותם מאות אנשים, שלא נרתעו מעבודה קשה, ממעצרים ומסכנה לגופם.

מקורות

הודעות לעיתונות מאת Compassion In World Farming בתאריכים: פברואר 2004, 19.2.2004, 23.3.2003, 30.3.2004, 2.4.2004, 30.4.2004, 1.6.2004, 1.7.2004, 6.8.2004, 2.9.2004, 24.9.2004, 5.10.2004, 6.10.2004.

“UK Live Exports - We are Winning the Battle ...”, CIWF, accessed 6.10.2004.
Peter Stevenson, “The Export of Live Farm Animals from the UK”, CIWF, March 2003.

אתר Kent Against Live Export, נבדק 7.10.2004.

כתבות מתוך BBC News בתאריכים: 14.3.2001, 9.2.2002, 7.3.2002, 22.3.2002, 15.7.2002, 14.5.2003, 16.7.2003, 2.9.2003, 3.9.2003, 18.2.2004, 23.3.2004, 4.10.2004, 5.10.2004, 6.10.2004.

התמונות מתוך: BBC News.

4. פינת התזונה
מוצרי סויה חדשים

לאחרונה יצאו לשוק מספר מוצרים טבעוניים חדשים מסויה:

מעדני סויה אורגניים
טוב טבע בע"מ מייבאים את מעדני הסויה האורגניים של חברת NaturGreen הספרדית. המעדנים עמידים (לא מצריכים קירור עד הפתיחה) ומשווקים בטעמי וניל ושוקולד באריזה המכילה שני גביעים של 130 גרם. טעם השוקולד מוצלח יותר מטעם הווניל.
המחיר: 9.90 ₪ לשני גביעים. רכיבי המעדנים הם טבעיים בלבד (מים, סוכר חום, עמילן תירס, עמילן טפיוקה שקדים, שמן חמניות, סיבים, אבקת חרובים ושוקולד או וניל) והמוצר הוא אורגני. להשיג בחנויות הטבע.

מעדני סויה דיאט
חברת שטראוס הוסיפה לאחרונה שני טעמי דיאט לסדרת "קסם הסויה" – רום צימוקים ודובדבן. מעדני הדיאט מכילים 37 קלוריות למאה גרם (56 לגביע) וחצי אחוז שומן.

המחיר: 3.95 לגביע של 150 גרם. המוצר מכיל את חיידקי היוגורט הידידותיים, ובניגוד למעדני דיאט פירות אחרים – הוא נטול טעם לוואי. להשיג ברשתות השיווק ובמכולות.

שוקו סויה
במסגרת קו משקאות הסויה של תנובה – יצרנית ומשווקת מוצרים מהחי הגדולה בישראל – השיקה החברה לאחרונה משקה סויה בטעם שוקו. השוקו נמכר באריזת ליטר המצריכה קירור, במחיר ששובר את שוק מחירי השוקו-סויה – רק 8 ₪. להשיג ברשתות השיווק ובמכולות.

למוצרים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: תפוז; נענע

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il