|
פעילות
פעילויות קבועות
חפשו בדף ההודעות של
אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
לאנונימוס דרושים
 לאנונימוס דרושים/ות מתנדבים המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם
לפעילות בנושא זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים בדירת הפעילים של העמותה
במרכז תל-אביב. תחומי הפעילות רבים ומגוונים, וכוללים הסברה, ריכוז גרעיני
פעילות, עבודות משרדיות ועוד. ל מידע נוסף ולפניות:
נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il
סדנת גבינות מהצומח בירושלים
ביום ב', 17.5.2010, בשעה 19:30, תתקיים בזנגביל – מרכז
קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) סדנה להכנת גבינות ביתיות מהצומח –
נטולות-אכזריות ועם עושר של טעמים ומרקמים. בתוכנית: גבינות רכות וקשות
מאגוזי קשיו, שיבולת שועל, סויה ועוד. מנחה: אמנון יונש. השתתפות: 25 ₪ או
לפי יכולת.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
פסטיבל אקטיביזם
בתאריכים 20 עד 22 במאי 2010 יתקיים ביער עמינדב, בהרי
ירושלים, פסטיבל אקטיביזם, שבו יפגשו ארגונים ופעילים בתחומי החברה, הסביבה
וזכויות האדם. בין השאר יתקיימו בפסטיבל מספר פעילויות בנושא טבעונות וזכויות
בעלי-חיים, והמזון שיוגש בפסטיבל יהיה כולו טבעוני. הכניסה חופשית בתיאום
מראש. פרטים נוספים ותיאום ב אתר
הפסטיבל.
כנס תזונה ובישול בריא
ביום ו', 21.5.2009, בשעות 15:30-09:00, יתקיים בתיאטרון
גבעתיים כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל
התזונה Eatwell. בתוכנית 9 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 40
ש"ח. יש להירשם מראש 03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
כדאי לכתוב: נגד חוות מזור
 בכתבה " עתיד
חוות מזור: ממתינים להחלטת ארדן" (5.5.2010) מדווחת טל ליברגל שהשר להגנת
הסביבה, גלעד ארדן, בוחן מחדש את ההיתרים לפעילותה של חוות מזור, המשמשת
כתחנת מעבר ורבייה לקופים שנחטפו במאוריציוס, בדרכם לניסויים באירופה. השר
ארדן צפוי לגבש בקרוב את החלטתו בקשר לעתיד פעילות החווה, בעקבות מאבקם של
ארגונים לזכויות בעלי-חיים להביא לסגירתה.
כדאי לכתוב לשר ארדן ולהצטרף לדרישת הארגונים שלא לאפשר את
המשך פעילותה של חוות מזור.
השר להגנת הסביבה, מר גלעד ארדן, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים
95464.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות באנונימוס; אנונימוס בפייסבוק; הרפורמה בפייסבוק; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
מזון בע"מ
סרטו התיעודי של רוברט קנר
בפסטיבל דוקאביב ה-10, שנפתח השבוע בסינמטק תל-אביב,
מוצג סרטו של הבמאי רוברט קנר, 'מזון בע"מ', המבקר את תעשיות המזון
האמריקאיות, ובפרט את תעשיות המזון מהחי. דדי שי סוקר את הסרט, המומלץ לא
רק למוטרדים מזכויות בעלי-החיים, אלא גם מבריאות הציבור, מאיכות הסביבה
ואף מחופש הביטוי והמידע.
נושאי הסרט
 'מזון בע"מ' הופק על-ידי פרטיסיפנט מדיה, החברה שהפיקה את
הסרט 'אמת מטרידה', העוסק בבעיית ההתחממות הגלובלית דרך פעילותו של אל גור.
בדומה ל'אמת מטרידה', גם 'מזון בע"מ' בא לעמת את הקהל עם אמיתות בלתי
נעימות – במקרה הזה, הסיפור שמאחורי האוכל המגיע לצלחתו. הסרט הוקרן לראשונה
בשנת 2008. הסרט מוגש ברובו על-ידי שניים מהמבקרים הבולטים של תעשיות המזון
המודרנית, אריק שלוסר, מחבר ' פאסט פוד', ומייקל פולן,
מחבר 'דילמת השפע'; שלוסר אף משמש כאחד ממפיקי המשנה בסרט.
'מזון בע"מ' לא נוצר מתוך הכרה בזכויות בעלי-חיים.
הסרט אינו עוסק בצמחונות (הבמאי, קנר, אינו צמחוני, וכך גם שלוסר ופולן), הוא
אינו מתמקד רק במזון מהחי (אמנם זהו הנושא המרכזי, אך הסרט מבקר גם גם תעשיות
מזון מהצומח), ועניינו העיקרי הוא בנזקים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים
שגורמות תעשיות המזון. הפגיעה בבעלי-חיים תופסת רק חלק קטן מהביקורת
בסרט. למרות זאת, מדובר בתחקיר רציני ומפורט נגד תעשיות המזון מהחי,
וללא ספק אחד מטובי התחקירים שנראו בסרט בהפצה מסחרית.
צילום מתוך הלול של קרול מוריסון, היחידה מבין
עשרות הלולנים שפגש צוות ההפקה, שנאותה לאפשר לצלם במשק
שלה.
לדברי מוריסון, "זוהי אינה חקלאות, זהו ייצור המוני, כמו פס
ייצור במפעל."
ריכוזיות עולה, תיעוש מואץ
הסרט נפתח
בהצהרה, שדרך האכילה שלנו השתנתה בחמישים השנים האחרונות יותר מאשר בעשרת
אלפי השנים שקדמו להן. את היסוד לשינויים אלו תולה הסרט במידה רבה בתהליך של
ריכוז השליטה בייצור המזון בידי מספר מצומצם של חברות ענק. למשל, ב-1970
החזיקו חמש החברות הגדולות ביותר לשחיטת בקר ב-25% מהשוק האמריקאי.
כיום, ארבע חברות מחזיקות לבדן ביותר מ-80% מהשוק. הריכוזיות בענף מתבטאת גם
במעורבות הגדלה של החברות הגדולות בשלבי הייצור השונים. אם בעבר היו
משחטות העופות, למשל, קונות עופות מחקלאים לאחר שאלו סיימו לגדלם למשקל
הרצוי, כיום חברות הבשר מחזיקות בבעלות על העופות במשך כל חייהם,
ומעסיקות את הלולנים כקבלני-משנה תחת חוזה.
התלות של החקלאים בחברות הגדולות הביאה לכך שיש להם השפעה מעטה מאוד
על האופן שבו הם מגדלים את בעלי-החיים. ההון הדרוש להקמת לול טיפוסי בן שני
מבנים, מוערך בסרט בכ-500 אלף דולר, בעוד שההכנסות הצפויות ממנו הן רק 18 אלף
דולר בשנה. לכן החקלאים אינם יכולים להרשות לעצמם להסתכן באובדן חוזה
ההעסקה עם החברות הגדולות, אשר יכולות אפוא להכתיב את תנאי הגידול במשקים.
החברות מקדמות שיטות חקלאיות יותר ויותר אינטנסיביות –
הנושאות תוצאות הרסניות לבעלי-החיים – כגון גידול במבנים
סגורים, ניצול קווים
שעברו ברירה מלאכותית לגדילה מהירה יותר, והגברת השימוש ב זרזי
גדילה.
המחשה מתוך הסרט להבדלים בגדילה של קווי
תרנגולים מודרניים מול זנים שעברו פחות ברירה מלאכותית. זני התרנגולים
המודרניים מגיעים לגודל כפול, ובזמן קצר יותר. כתוצאה מכך, הם סובלים מנכויות
ומקשיים בעמידה ובהליכה.
חיידקים וחקיקה
גם ההשלכות השליליות של המשקים התעשייתיים על בריאות
הציבור נסקרות ב'מזון בע"מ', ובפרט תרומתם להתפשטות מחלות זיהומיות.
גידול המוני בעלי-חיים יחד מסתמך על פיטום בגרעינים. תירס הפך למרכיב מרכזי
בתזונה של עגלים, תרנגולים וחזירים; תירס משולב יותר ויותר אפילו
בתזונה של דגים המגודלים באופן תעשייתי.
האבסת עגלים במזון מרוכז מבחינה קלורית במקום לאפשר להם לרעות, מאפשרת
עלייה מהירה במשקל בעלות נמוכה, אבל גם יוצרת סביבה חומצית יותר בקיבה שלהם,
התורמת להתפתחות חיידקי E. coli מסוכנים. החזקת בעלי-החיים במבנים צפופים,
כשהם מתבוססים אלו בהפרשותיהם של אלו, תורמת עוד להתפשטות המחלות במשק. כמו
כן, בבשר טחון מעורבבים חלקים מגופותיהם של בעלי-חיים שונים רבים, תוך הגברה
נוספת של הסיכון להעברת מחוללי מחלות.
האבסת עגלים במזון מרוכז מבחינה קלורית במקום לאפשר להם
לרעות, מאפשרת עלייה מהירה במשקל בעלות נמוכה,
אבל גם יוצרת סביבה חומצית יותר בקיבה שלהם, התורמת
להתפתחות חיידקי E. coli מסוכנים.
ב-1998, החל משרד החקלאות של ארצות-הברית להנהיג בדיקות מדגמיות לגילוי
מחלות זיהומיות במשחטות, ותכנן לסגור משחטות שנכשלו בבדיקות באופן חוזר
ונשנה. אך בעקבות עתירת תעשיות הבשר, פסק בית-המשפט שלמשרד החקלאות
אין סמכות לסגור משחטות על-סמך הבדיקות.
ב-2003 הועלתה הצעת חוק שמטרתה לשנות מצב זה. הסרט עוקב אחר ברברה
קוולצ'יק, שבנה מת מזיהום E. coli בתוצאה מאכילת המבורגר נגוע,
ובעקבות זאת הפכה לפעילה לקידום הצעת החוק (אשר כונה על שם בנה,
"חוק קווין"). הצעת החוק נתקלה בהתנגדות חריפה מצד תעשיות הבשר,
ולמרות שש שנות לוביזם, עדיין לא התקבלה.
השתקת הביקורת
בפתיח של הסרט נאמר "התעשייה לא מעוניינת שתדעו את האמת על מה שאתם
אוכלים, מכיוון שלו ידעתם, ייתכן שלא תרצו לאכול אותו." הסרט מדגים כיצד
תעשיות המזון מנצלות את כוחן בכל דרך אפשרית כדי למנוע מביקורת עליה להגיע
לציבור הרחב. ב-13 מדינות בארצות-הברית קיימים חוקים מיוחדים להגנה על תעשיות
המזון, המגדירים הוצאת דיבה נגדן כעבירה פלילית, אשר יכולה להוביל
למאסר – בניגוד לחוקי הדיבה הרגילים, המגדירים דיבה כעוולה אזרחית בלבד,
שהעונש היחיד שהיא עשויה לגרור הוא קנס.
תחת חוק כזה נתבעה מגישת הטלוויזיה אופרה
ווינפרי, בעקבות תכנית שעסקה במחלת ספגת המוח בבקר ("הפרה
המשוגעת"). ווינפרי אירחה בתוכניתה את הווארד ליימן, איש תעשיית הבקר
שהפך לפעיל לקידום הצמחונות, ובעקבות התחקיר שבתוכנית הצהירה שאינה מעוניינת
עוד לגעת בהמבורגר. היא זוכתה בסופו של דבר מההאשמות נגדה, אבל רק מקץ
הליכים משפטיים שנמשכו שש שנים והוצאות משפטיות בסך למעלה ממיליון דולר. רוב
האזרחים אינם מצוידים באמצעים של ווינפרי, ותעשיות המזון יכולות להשתיק
מתנגדים על-ידי עצם האיום בתביעה, בהנחה שאנשים יעדיפו להימנע מהעימות
המשפטי.
במספר מדינות, פועלות תעשיות המזון לקידום חקיקה שתאסור על פרסום
תצלומים שצולמו במתקנים חקלאיים. חוק כזה ימנע פרסום חקירות סמויות, תוך
חיסול אחד מהכלים המרכזיים בעבודתם של ארגונים להגנה על בעל-חיים. תעשיות
המזון אף מקדמות חוקים שיימנעו הגשת תביעות ייצוגיות נגדן על נזקים
בריאותיים שהן גורמות.
החתיכה החסרה
אי-אפשר לסיים את סקירת 'מזון בע"מ' מבלי להתייחס למה שנעדר
ממנו. למרות רוחו הביקורתית של הסרט, האפשרות הצמחונית אינה עולה בו
כלל לדיון. הסרט אינו יוצא נגד עצם הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות
המזון, אלא רק נגד הפגיעה החמורה במיוחד שנהוגה במשקים
התעשייתיים.
מגבלה זו מגיעה לשיאה בסצינה המתעדת שחיטת תרנגולים שגודלו בשיטה
אורגנית. בסצינה נראה שוחט כשהוא תופס עופות מפרפרים וצווחים ברגליהם או
בכנפיהם, מוציא אותם מתוך כלובי הובלה, דוחס אותם לתוך חרוטי מתכת
המרסנים את תנועתם – ושוחט אותם בהכרה מלאה. הדברים מוצגים
ללא נימה ביקורתית, כחלופה חיובית ורצויה לייצור התעשייתי של מזון מהחי.
הבעיה המוסרית העולה מניצול בעלי-חיים, גם כשהם מגודלים בשיטות
פחות אינטנסיביות, אינה זוכה להתייחסות.
ההקרנות הקרובות במסגרת הפסטיבל:
יום ב', 9.5.2010, 12:00, סינמטק 1; יום ה', 13.5.2010,
19:30, סינמטק 2
חדשות
 נדחתה הצעת חוק להגבלת ניסויים בקופים. ביום א', 2.5.2010,
דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעתו של ח"כ יואל חסון (קדימה) לתיקון חוק
צער בעלי-חיים. ההצעה נועדה לאסור על ניסויים בקופים הכוללים הרעבה או
הצמאה, לחייב העברת קופים שעברו ניסויים לשיקום, ולאסור ביצוע ניסוי
בקוף שכבר עבר ניסוי בעבר. את ההתנגדות להצעה הוביל השר גדעון סער
(ליכוד), ואליו הצטרפו השרים יצחק הרצוג, מיכאל איתן, דניאל הרשקוביץ, דן
מרידור, יוסי פלד ובני בגין, שהצביעו נגד החוק. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן,
שתמך בחוק, הצהיר על כוונתו לערער על החלטת הוועדה.
מקורות
 גלובס זיהום מתעשיית הדגים. בכתבה "פלט
בריכות הדגים – אחת הסיבות העיקריות לזיהום נחלי הארץ" (6.5.2010) סוקרת
שירה חורש דו"ח של עמותת צלול בנעניין זיהום הנפלט מבריכות דגים, המהווה
גורם מרכזי לזיהום נחלים בארץ. לפי הדו"ח, רפורמה לצמצום נזקי בריכות הדגים
תעלה כ-120 מיליון ש"ח, והטלת הוצאה זו על תעשיית הדגים עשויה לבטל לחלוטין
את רווחיות הענף; אם הממשלה מעוניינת להגן על התעשייה, עליה לממן
את מרבית העלות מכספי הציבור.
 וואלה! שפעת העופות. בכתבה "החשש אומת: שפעת העופות התגלתה
בעין גדי" (6.5.2010) מספרים רמי שני ואריאל נוי על גילוי של שפעת העופות
בפינת חי בקיבוץ עין גדי. בעקבות הגילוי הושמדו כל העופות בפינת החי, ובדיקות
לגילוי המחלה ייערכו במשק העופות הקרוב. זוהי הפעם הרביעית מאז 2006 שבה
מזוהה התפרצות של
המחלה בארץ.
 ynet חליבת יתר. בכתבה " אלופת
יצרניות החלב: הפרה סופה מכרמיה" (3.5.2010) מדווחת בילי פרנקל על תפוקת
החלב הגבוהה של הפרות בארץ, המגיעה בממוצע ל-11,653 ליטר חלב בשנה (כ-32 ליטר
בממוצע ליום), יותר מהממוצע באירופה ובארה"ב. מהפרה בעלת התנובה הגבוהה ביותר
של חלב בארץ נשאבו השנה כ-21,400 ליטר חלב (מעל 58 ליטר חלב בממוצע ליום).
הכתבה אינה כוללת התייחסות ביקורתית לכך שהגדלת תפוקת החלב של הפרות היא
תוצאה של עיוות תורשתי מכוון, אשר פוגע בפרות עד כדי כך שהן מתקשות לבצע תנועות
בסיסיות.
 nrg מעריב נזקי הנפט. בכתבה "בע"ח
הנמצאים בסכנת הכחדה בעקבות דליפת הנפט" (3.5.2010) מונה אלכס דורון כמה
ממיני בעלי-החיים הנמצאים בסיכון כתוצאה מדליפת הנפט מאסדת הקידוח ששקעה
במפרץ מקסיקו לפני כשבועיים, וביניהם: טונה כחולת-סנפיר צפון אטלנטית, שבעה
מיני צבי ים, מיני כרישים, מיני דגי ביצה כגון מנהדן ומולית, ציפורי
חוף כגון חופמי, ביצנית ושלצדף, וציפורי שיר כגון סבכון, זהבן,
חטפית וסנונית. מעריכים ש יידרשו כמה עשורים כדי לשקם את האזור.
תזונה וצרכנות
TheMarker בשר ואנרגיה. בכתבה " איך
גורם המעבר לאנרגיה ירוקה להתייקרות מחירי הבשר?" (29.4.2010) דן עמירם
כהן בעליית מחירי הבשר עקב התפתחות השימוש בדלקים ידידותיים לסביבה, שייצורם
דורש יבולים חקלאיים תוך תחרות עם תעשיית הבשר המשתמשת בגידולים אלה
כמספוא.
ynet סלט. בטור " הגיע זמן
הסלט" (2.5.2010) מציעה רותי קינן מגוון מתכוני סלטים: סלט חי של סלק,
גזר וקישואים, סלט גזר, בצל ירוק וצנון, וסלט מלפפונים
תאילנדי.
 וואלה! תפוחי אדמה. בטור "תפוחי האדמה הדפוקים של
עליזה" (2.5.2010) מגישה עופרי זוטא מתכוני תפוחי אדמה – סלט תפוחי אדמה
מרענן, צ'יפס פריך בתנור, ותפוחי אדמה דפוקים.
וואלה! לחמג'ון. בטור "לחמג'ון לטבעונים"
(6.5.2010) מציע אורן גולדפינגר גרסה טבעונית ללחמג'ון – מאכל טורקי
מסורתי.
פינת התזונה
אורז ברוטב אננס
ואניס
 מרכיבים2 כוסות אורז
100 גרם אננס מיובש (לא מסוכר)
5 כוכבי אניס
חצי בצל
150 גרם טופו (כחצי חבילה)
6 כפות רוטב סויה
הכנה
- בשלו את האורז לפי הוראות היצרן.
- להכנת הרוטב, השרו את האננס ב-2 כוסות מים רותחים. לאחר כ-10 דקות סננו
וסחטו את האננס. יש לשמור את מי ההשריה ולחתוך את האננס לקוביות.
- חתכו את הבצל ואת הטופו לקוביות.
- טגנו את הבצל עם כוכבי האניס עד שהבצל נעשה שקוף.
- הוסיפו את קוביות הטופו וטגנו למשך כ-2 דקות נוספות, עד שהן מתחילות
להשחים.
-
הוסיפו את האננס תוך כדי ערבוב, ומיד אחריו את מי ההשריה.
-
הקטינו את האש והוסיפו רוטב סויה.
-
כבו את האש, ערבבו קלות, וסגרו את המכסה למשך 10 דקות
נוספות.
מתכון: דרור ליבנה בר-און
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, חגי כהן, רחלי יובל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן |
|
