פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום ב', 11.2.2008, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

דרושים מרצים

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים עם ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

יום עולמי נגד תעשיית הפרווה בסין

עצרת אבל לזכר עשרות מיליוני בעלי-החיים שעונו ונטבחו השנה עבור פרוותם, תתקיים ביום ד', 13.2.2008 בשעה 17:00, מול שגרירות סין, ברח' בן-יהודה 222, תל-אביב. עצרות יתקיימו במקביל בעשרות מדינות בעולם. העצרת הישראלית מאורגנת על-ידי קבוצת אוטופיה, במסגרת הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות. מומלץ להגיע עם פרח ובלבוש שחור. שלטים וכרזות יחולקו במקום; כדאי להביא כרזות נוספות. לפרטים – ג'יין הלוי: 050-2005411 janeart3@gmail.com

אם אין באפשרותך להגיע להפגנה, כדאי להתקשר או לשלוח פקס לשגרירות סין ב-13 בפברואר, למחות בנימוס על הרג החיות וההתעללות בהן, ולבקש שממשלת סין תחוקק חוקים משמעותיים להגנה על בעלי-חיים. למידע על תעשיית הפרווה בסין

שגרירות סין, רח' בן יהודה 222, ת.ד. 6067, תל-אביב 61060
דואל: chinaemb_il@mfa.gov.cn ,Chinaemb1@012.net.il פקס: 03-5467311
טלפון: 03-5467277, 03-5467312, 03-5442638 (24 שעות)

תזונה בבודהה בורגרס

בשבתות בשעה 16:00, מתקיימת בבודהה בורגרס (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה טבעונית: חשיבות המזון הטבעוני והמזון הנא (raw) בפרט, מזון אורגני, ספורט, ספרות מומלצת, טיפים, טריקים וטעימות מזון. ב-16 בפברואר תתמקד הסדנה בוויטמין B12 ובאומגה 3. עלות: 30 ש"ח. ההרשמה מראש.

כדאי לכתוב: נגד שימוש בעור

מוסף הארץ מפרסם כתבה ארוכה, "הצייד של פראדה" (קובי בן-שמחון, 8.2.2008, עמ' 32-36) ובו מתוארת באהדה רבה דמותו של עופר קובי, המתפרנס מגידול תנינים ומהריגתם. קובי: "להוריד עור של חיה זו טכניקה פשוטה, כמו כבש ופרה. זה בערך אותו דבר. גם תנין. מה שיפה בתנין זה שהשחיטה שלו לא יוצרת מפגעים – כששוחטים פרה יש כמויות אדירות של דם. תנין מפיק בשחיטה שלו כוס דם. לא יותר." קובי אינו מתאר כיצד הוא הורג את התנינים, אך בתעשייה זו מקובל הרג איטי במיוחד. בכתבה אף מוצג קובי כמושיע לתניני הבר, מבלי להתייחס לעובדה שקידום אופנת מוצרים מחיות בר שבויות נוטה דווקא להגדיל את הביקוש הכללי למוצרים דומים ולעודד בכך את ציד חיות הבר.

כדאי לכתוב לעיתון במחאה על הפרסום שהוא נותן לאדם שעיסוקו הוא ניצול והרג, ולהוסיף דברים נגד השימוש בעור בכלל. למידע נוסף

לתגובות: מוסף הארץ (ששי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il

פרסומות לחלב ולבשר בבית-הספר

בבית-הספר שלך או של ילדיך מפרסמים מוצרים מן החי? חברות מזון מחלקות טעימות של מוצרי בשר או חלב? מפיצות מידע תזונתי? מחלקות מתנות? כל זה לא חוקי. אם נתקלתם בפרסום כזה, אנא פנו אלינו: טל' 03-6204878 info@anonymous.org.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

וואלה! סוחבות בקושי. בכתבה "הפרות הישראליות אוהבות חורף" (3.2.2008) מעבירה שולמית אביצור מידע סטטיסטי על תפוקת החלב המנופחת של פרות בישראל. בכתבה לא מוזכרת העובדה, שייצור חלב מופרז גורם לפרות פגיעות חמורות בעטינים ובשלד. עם זאת, מנהל האגף לבעלי-חיים בשרות ההדרכה של משרד החקלאות, מסביר כי "מקורן הגנטי של הפרות בישראל הוא מאירופה, ובמשך כל השנים של אקלום בארץ, הפרות עדיין לא הצליחו להסתגל לחום הישראלי."

ynet צמחונות נגד התחממות. בכתבה "מומחה: צריך שינוי עולמי באורח החיים" (1.2.2008) מוסרת סוכנות AFP על דבריו של רצ'נדרה פצ'אורי, ראש הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וזוכה פרס נובל לשלום: "הכלכלן ההודי, שנמנע מאכילת בשר, הפציר בכנס בתושבי כל העולם לרסן את הרעב שלהם למזון מן החי. 'בבקשה אכלו פחות בשר – בשר הוא מצרך בזבזני בגזי חממה', אמר פצ'אורי, וגם ציין שממילא צריכה מופרזת של בשר אינה טובה לבריאות. מחקרים מצאו שייצור של קילוגרם אחד של בשר פולט לאטמוספירה כמות שוות ערך ל-36.4 ק"ג פחמן דו-חמצני. בנושא, הגידול והשינוע של אותה כמות בשר בקר או בשר חזיר צורכת את אותה כמות אנרגיה הדרושה להדלקת נורת ליבון של 100 ואט במשך יותר משלושה שבועות." למידע נוסף

ynet מאבק מוצלח. בכתבה "88 קופים חולצו ממעבדה לניסויים בצ'ילה" (5.2.2008) מגולל ארז ארליכמן את סיפורו של מאבק הארגון CDA מצ'ילה על חייהם של קופי קפוצ'ין באוניברסיטה הקתולית בסנטיאגו, קורבנות של ניסויים באמצעי מניעה. פעיל הארגון התקבל לעבודה במעבדה: "הייתי מוצא קופים צעירים מדי בוקר, כשהם מוטלים מתים על הרצפה". המידע נחשף בעזרת הפגנות ומשמרות קבועות, המימון לניסויים החל להצטמצם, ולאחר קרוב לחמש שנים, שוחררו הקופים הנותרים למקלט.

יש עניין מיוחד בסיפור מצ'ילה על רקע המאבק בניסויים במכון וייצמן. לכתבות בנושא:

"שחררו את הקופים", nrg מעריב, 7.2.2008.
"ד"ר קוף", nrg מעריב, 5.2.2008.

ידיעות אחרונות שוחים אל מותם. בכתבה "הלוחש לדגים" (7.2.2008, עמ' 18) מדווחת נורית פלתר על שיטה שפותחה במכון וולקני, על-ידי צוות בהנהלת ד"ר בועז ציון: אילוף קרפיונים ואמנונים לעלות אל פני הים כדי לאכול, בתגובה לאות אקוסטי. השיטה נועדה לאפשר שליטה באוכלוסיית הדגים ללא שימוש בכלובים. החוקרים מציינים את האינטיליגנציה הגבוהה של חלק מהדגים, הזוכרים אותות במשך חודשים. התוכנית היא לאלף דגי דניס, לברק ופרידה ולשחררם בים התיכון: "נשחרר אותם בגיל צעיר כשהם מאולפים ומאומנים, והם יגדלו לבדם. כשהם יגיעו לגודל הנכון, נשמיע להם את האות, הם יעלו למעלה, ונסגור עליהם את הרשת."

הארץ חיות הבר נכחדות. בכתבה "אין נשר אין צבי" (3.2.2008) מביא צפריר רינת כמה פרטים מתוך סקירת רשות הטבע והגנים לשנת 2007: "בשנה שעברה כמעט חוסלה אוכלוסיית הנשרים בצפון בגלל הרעלות. בדרום רמת הגולן פחת מספר הצבאים בתוך שני עשורים מ-6,000 לפחות מ-200, בין השאר בגלל נוכחות טורפים הנמשכים לאתרי הפסולת הרבים שיצר האדם באזור."

הארץ ממשיכים לצוד. בכתבה "הציד הלא-חוקי מתרחב, ואוכלוסיית הדורבנים בסכנה" (8.2.2008) מדווח אלי אשכנזי על שלוש לכידות ציידים שאירעו בשבוע האחרון. הציידים הרגו דורבנים, חוגלות וצבאים. הלכידות ממחישות דווקא את חוסר היעילות של הרשויות בטיפול בציד הבלתי חוקי: במקרה אחד נמלטו רוב הציידים, במקרה אחר נתפס העבריין בשנית לאחר שנמלט, ובמקרה שלישי נתפס צייד שכבר מתנהל נגדו משפט על עבירה דומה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

העיר קורבנות משא. בכתבה "המצב חמור" (8.2.2008, עמ' 32) מספרת נטע אחיטוב על אזלת-ידן של הרשויות מול ההתעללות בחמורים ובסוסים בתל-אביב. זאת אף על-פי שאיסור ההתעללות בהם הוא בין ההוראות המפורשות הבודדות בחוק צער בעלי-חיים.

לתגובות: העיר (תל-אביב) פקס: 03-5634663 דואל: ha-ir@haaretz.co.il (רצוי לגבות משלוח דואל בפקס)

ynet טבח בים. בכתבה "אוסטרליה חושפת: ציידי הלוויתנים היפנים בפעולה" (8.2.2008) מוסרים ארז ארליכמן וסוכנויות הידיעות על מעורבות חדשה של ממשלת אוסטרליה במאבק בציידי הלווייתנים מיפן: ב-7.2.2008 חשפה הממשלה סרטון שצולם על-ידי צוות ספינת מכס אוסטרלית, ובו נראים ציידים מעלים אל סיפון ספינתם לווייתני מינקי מדממים, ובכלל זה, ככל הנראה, נקבה וגור צעיר.

כתבה נוספת: רויטרס, "ציד הלווייתנים 'המדעי' של יפן", וואלה!, 7.2.2008.

תזונה 

הארץ לפשט את המזון. בכתבה "אוכל אותם בלי מלח" (גלריה, 4.2.2008, עמ' ד6) סוקרת צפי סער "ספר חדש, המכה הדים בארצות-הברית": In Defense of Food מאת מייקל פולאן. הספר יוצא נגד תעשיית המזון, הפוליטיקה שסביבו והמדענים שמשרתים את התעשייה. השורה התחתונה בספר: "אכלו מזון לא מעובד, לא יותר מדי, ובעיקר כזה שמקורו בצומח".

לסקירת ספרים מומלצים בנושא: מחקר סין; לאכול כדי לחיות; ילדים עמידים

מתכונים טבעוניים: דורעם גורנט (הארץ, 4.2.2008) מציע קוביות דלורית מזוגגות ברכז רימונים; יעל מורג (ynet, 3.2.2008) מציעה שעועית ירוקה עם טופו ושומשום (הנמנעים מאכילת דבש יכולים להחליפו בסילאן); ויעל גרטי (ynet, 6.2.2008) מרחיבה בהנחיות לקובה אפויה.

Nfc נגד בשר. בכתבה "בשר אדום – לא לקחת ללב" (5.2.2008) מדווחת יפעת גדות על מחקר חדש עם תוצאות מוכרות: "אכילת שתי מנות בשר או יותר ביום מעלה את הסיכון לסבול מקבוצה של גורמי סיכון הקשורים למחלות לב וסוכרת".

יומן חייתי 14 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES, בימי ג', ה' ב-23:30

25 מיליון מתו מקור
פגעי הקור בבריכות דגים ובים

גל הקור שפקד את ישראל בסוף ינואר ובראשית פברואר 2008 גרם לתמותה המונית של דגי אמנון בבריכות הדגים. האם זהו אסון טבע, או שמדובר באירוע צפוי במשק חי תעשייתי? והאם גורלם של קורבנות הקרה גרוע יותר מהגורל שהיה צפוי להם לפי התוכנית החקלאית? על כך בכתבה זו.

דגים מתים בעקבות גל הקור של סוף ינואר / תחילת פברואר. הצילום באדיבות יגאל לוי, מעריב

אסון בעמק בית שאן
כמה ידיעות עיתונות מיום 6.2.2008 גילו לציבור על "אסון הטבע" הגדול ביותר שנודע בשנים האחרונות בקרב בעלי-החיים בחקלאות הישראלית. לפי הידיעות, 25 מיליון דגים מתו בשבועות האחרונים בעקבות מזג האוויר הקשה. הקורבנות הם דגי אמנון (מושט) – מינים שמוצאם במרכז אפריקה ובאזור הנילוס, וישראל היא גבול התפוצה הצפוני שלהם. האמנונים משגשגים בטמפרטורה של כ-23 מעלות צלזיוס לפחות, וכשטמפרטורת המים יורדת לעשר מעלות בקירוב, הם נפגעים קשה ומתים. בעמק בית שאן מתו דגים צעירים: בעיתונות נמסר על מותם של דגים בני שנתיים, ובעלי הבריכות תכננו להרוג אותם בעוד שנה. כמו בענפים אחרים של חקלאות החי, גם כאן מדובר בפרק זמן קצר מתוך תוחלת החיים הטבעית – בתנאים סבירים, אמנונים חיים ככל הנראה כעשר שנים. הקור לא פגע רק בדגים החלשים ביותר, אלא חיסל אוכלוסיות שלמות; במעריב נכתב על מות כ-40 אחוזים מכלל מחזור הגידול השנתי באזור עמק בית שאן.

אמנון הירדן בנחל (צילום: Stetson University)

דגים טרופיים וגלי קור
האם המוות ההמוני בבריכות הדגים בעמק בית שאן הוא אסון טבע? קפיאה למוות של דגים היא תופעה נדירה אך מוכרת. למעשה, אפילו השבוע התפרסמה בעיתון 'הארץ' ידיעה על תמותת דגים פתאומית בכינרת, אשר חושדים שהיא נובעת מקפיאה (אם כי במקרה זה סביר יותר שמדובר בהרעלה). בדרום ארצות-הברית, התופעה מוכרת בדגים שמוצאם טרופי, ממינים שחופי פלורידה או טקסס הם גבול התפוצה הצפוני שלהם. בטקסס נרשמו במאה השנים האחרונות גלי קור קטלניים לכל אורך החוף אחת ל-15 או 18 שנים. ב-1983 נרשם גל קור חזק במיוחד, אשר להערכת המדענים קטל כ-20 מיליון דגים ויצורי חוף. הקורבנות הבולטים הם המינים הטרופיים, שהרחיבו את גבול תפוצתם בשנים נטולות הקרה.

חוקרי מכון המחקר לדגים ולחיות בר בפלורידה דיווחו בחורף 2000-1 על גל קור שפקד את מרכז פלורידה. טמפרטורת המים צנחה עד 9.5 מעלות צלזיוס. האזור הוא גבול התפוצה הצפוני של דגים טרופיים טורפים (common snook) אשר ידוע שאינם מסוגלים לשאת טמפרטורה נמוכה יותר מ-12 מעלות צלזיוס. החוקרים העריכו ש-5,000 דגים נספו (כרבע אחוז מהאוכלוסייה). רבים מהמתים לא נפגעו ישירות מהקור, אלא נחלשו, סבלו מרעב והפכו רגישים לזיהומים – בעקבות שני גלי קור, נראו כתמים זיהום פטרייתי או חיידקי בקרוב למחצית מהדגים. החוקרים עקבו אחר הדגים הסובלים מהקור: כשטמפרטורת האוויר צונחת בהדרגה, הדגים עוזבים את המים הרדודים, שמתקררים במהירות, ותופסים מחסה במים עמוקים יותר, תוך שהם מצליחים להסתגל לקור במידה מפתיעה. לאחר גל הקור הם יוצאים אל פני המים לתפוס שמש, תוך שהם שוחים בבלבול, המעיד על מצוקה.

אסונות טבע?
אם כן, דגים טרופיים חשופים לפגיעה טבעית מקור; אבל לא טבעית לחלוטין. החוקרים בפלורידה ציינו, שחלק מהדגים שנהרגו בחורף 2000-1 לא הצליחו להימלט למים העמוקים לא משום שהיו חלשים, אלא מאחר שנכנסו בצעירותם למאגרים מלאכותיים רדודים, וכאשר גדלו לא הצליחו לצאת בחזרה לים. דבי מקנזי, מנהלת הארגון Grey Seal Conservation Society, מנתחת מקרה גורף יותר, שבו אסון טבע לכאורה קשור בהשפעה אנושית. המקרה הוא תמותה המונית של דגי בקלה במזרח קנדה (מפרץ טריניטי, ניופאונדלנד) בגל קור שאירע בתחילת אפריל 2003. מספר הדגים שמתו הגיע ל-25 עד 50 אלף בקירוב. הדבר המוזר הוא, שדגי בקלה מותאמים היטב לקור. מקנזי מציגה אינספור נתונים על השינויים שחלים באוקיינוס כתוצאה מזיהום והתערבות אנושית אחרת. דגי הבקלה נאלצו לעזוב את המים העמוקים, ספק בגלל מחסור בחמצן, ספק עקב מחסור במזון שם. כתוצאה מכך הם נאלצו לשחות למים בטמפרטורה הסמוכה לנקודת הקיפאון – ונהרגו בהמוניהם.

למעלה: דגי בקלה שקפאו בניופאונדלנד, 9.4.2003. צילום: Patricia Pike; ולמטה: בקלה אטלנטית

אין לאן לברוח
הרלוונטיות של הסברים אלה לאסון בעמק בית שאן ברורה. הקרה בעמק היא אולי תופעה טבעית המסכנת מיני דגים שישראל היא גבול תפוצתם הצפוני, אבל גם דגים כאלה יודעים בדרך-כלל להסתדר בתנאים טבעיים. בריכת דגים, כמו כל משק תעשייתי, מונעת מהחיות להגן על עצמן. הקרה בבריכות הדגים היא "אסון טבע" כמו שהפסקת חשמל בלול תעשייתי היא אסון טבע. במים רדודים, לדגים פשוט אין לאן לברוח. לכן נספו אוכלוסיות שלמות, במספרים אדירים, ולא רק הדגים החלשים.

למות מקור
הקור מוריד את רמת המטבוליזם של הדגים למצב שבו אינם יכולים עוד להפיק חמצן מהמים ולמעשה הם נחנקים. בטמפרטורות נמוכות מאוד נוצרים גבישי קרח בגופם, והמוות עשוי להיות מהיר יותר. עדיין מדובר במוות איטי: לפי מדידותיו של חוקר בשם קסטין, דגים שמקורם באזורים ממוזגים, גוועים בתרחיף של מים וקרח לאחר כעשר דקות, ואילו דגים שמקורם באזורים חמים יותר, מאבדים סימני תחושה לאחר כשלוש דקות. הקירור המהיר עצמו גורם לדגים "תגובת עקה".

את ההתייחסות הרצינית ביותר לסבל הכרוך במוות איטי ניתן למצוא בחומר הסברה על "דגי מחמד". כמעט בכל אתר אינטרנט העוסק בנושא נאמר שיש אנשים ההורגים את "דגי המחמד" שלהם באמצעות קירור, ושוררת הסכמה שזוהי שיטה פסולה כי היא גורמת סבל מתמשך. בהנחיות ל"המתת חסד" מטעם AVMA (התאחדות הרופאים הווטרינריים של אמריקה) מוזכר כי "אין עדות לכך שקירור הגוף כולו מפחית כאב או שהוא יעיל מבחינה קלינית. [...] היווצרות גבישי קרח על העור וברקמת החיה עלולה לגרום כאב ומצוקה." בהנחיות גם מוזכר, שקירור מקומי בצפרדעים מפחית את החישה ואפשר אפוא שיש להתקררות הגוף אפקט מאלחש כלשהו, אבל זוהי השערה הרחוקה מביסוס. מסקנת AVMA: הקפאה של דגים מקובלת רק אם היא מתבצעת במהירות ורק לאחר שהם עברו הרדמה עמוקה בשיטה אחרת. גם בהנחיות ל"המתת חסד" של דגים המנוצלים במחקר על-ידי ארגונים המדגה האמריקאיים (UFR-C) מקובל לבצע הרג באמצעות קירור לאחר הימום בלבד.

אם כן, האם המוות מקור בבריכות הדגים בעמק בית שאן היה קשה יותר מהמוות שציפה לדגים מידי שוביהם? אולי. השיטה המקובלת של הרג בחנק מהירה יותר, אם כי ללא ספק מדובר בסבל קשה, מאחר שהוא מתבצע בשעה שכל מערכת העצבים של הדג מתפקדת היטב. עם זאת, קירור והרעבה במשך ימים לפני ההרג הן פרקטיקות נפוצות בתעשיית הדגים. זאת בנוסף להרג פחות איטי באמצעות קירור.

תצלום יח"צ של דגים מתים בבריכת דגים, כפי שהתפרסם ב-Nfc

המוות השקט
מספר הדגים שמתו בגל הקור בצפון הארץ מגמד "אסונות טבע" אחרים שפוקדים חיות במשקים. עם זאת, סקירות העיתונות בנושא מתייחסות לדגים כאילו מדובר ביבול מן הצומח: יש כתבים המזדהים עם בעלי בריכות הדגים, ואחרים מתלוננים בשם הצרכנים  ש"יסבלו ממחסור". גם תרנגולים מגודלים בשיטות תעשייתיות, אך ברגע של תמותה חריגה – כגון שפעת העופות ומבצעי ההשמדה הנלווים אליה – לא רק העיתונאים, אלא אפילו אנשי משרד החקלאות, נזכרים ב"צער בעלי-חיים". ככל הנראה, החיים במים עדיין מהווים מחסום מוחלט לעניין המוסרי של רוב הציבור. גסיסת הדגים שלא יכלו לברוח מהקרה, חמקה מהתודעה הציבורית, כמו גם האחריות של הצרכנים לעצם התרחשותו של "אסון הטבע". כל שנותר הוא חישובי משקל, מחירים, סכומי פיצויים, וציטוט אחד במעריב מפיו של בעל בריכת דגים: "עזוב את הנזק הכלכלי, לחשוב שגידלתי במשך שנתיים את הדגים האלה ולבסוף לראות ערימת דגים מתים, פשוט כואב הלב‭."‬

בעיתונות
שרון קביליו, "25 מיליון דגים קפאו למוות", Nfc ,6.2.2008.
דודו בזק, "המושט מת מקור", מעריב (חב"ד און ליין), 6.2.2008.
שרון רופא-אופיר, רועי מנדל וחגי עינב, "נזקי הקור: כ-25 מיליון דגים מתו בעמק בית שאן", ynet, 6.2.2008.

עמירם כהן, "הנזק מהקרה: מיליארד שקל; 25% מיבול דגי הבריכות קפאו" הארץ, 6.2.2008.

אלי אשכנזי, "הדגים הורעלו או קפאו למוות?", הארץ, 6.2.2008.

רשימת שאר המקורות לכתבה תצורף עם פרסומה באתר אנונימוס

פינת התזונה: כדורי חלבה

חומרים

300 גרם חלבה
325 גרם ביסקוויטים מפוררים
1 קופסת ממרח תמרים
ברנדי משובח
קוקוס טחון

הכנה

1. להמיס על אש קטנה את החלבה, ולהוסיף לה את התמרים.
2. כשהחלבה והתמרים מומסים ופחות או יותר בעלי מרקם אחיד, להוסיף את הביסקוויטים המפוררים ולערבב היטב.
3. להוריד מהאש ולהוסיף ברנדי עד שהתערובת מגיעה למרקם שמאפשר לעבוד איתו.
4. לטעום ולתקן כמויות.
5. ליצור כדורים ולגלגל אותם בקוקוס טחון.

מתכון: ג'ינג'ר, פורום צמחונות וטבעונות בנענע