פעילות

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

ביום א', 9.5.2009, בשעה 19:30, תתקיים בתל-אביב הרצאתו של רונן בר, "סיפורים מהשטח: חוויות אישיות ותמונות מסיורי תחקיר במשקים חקלאיים."

ההרצאה פתוחה לפעילי אנונימוס בלבד, במסגרת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.

החלפנו משרד

משרד אנונימוס עבר דירה. המעוניינ/ת להגיע למשרד, נא לטלפן 03-6204878.

ממפים את המשקים החקלאיים בישראל

מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו, במסגרת מיפוי כל המשקים המחזיקים חיות ברחבי הארץ. אנא פנו ל-ella.anonymous@gmail.com

כדאי לכתוב: נגד כלובי סוללה

בכתבה "תופעה: כך מתעללים בתרנגולות בלולים ברחבי הארץ" (המהדורה המרכזית, חדשות 10, 5.5.2009) חושף איתי ברנע את תנאי המחיה הקשים של תרנגולות בתעשיית הביצים המוחזקות בכלובי סוללה. כלובים אלו כה קטנים עד שאינם מותירים לתרנגולות מרחב אפילו לפרוש כנפיים או לעמוד בנוחות. ברנע מבקר את כוונת משרד החקלאות להשקיע מאות מיליוני שקלים בהקמת כלובי סוללה חדשים במסגרת הרפורמה בתעשיית הביצים, בניגוד למגמה העולמית לאסור שיטת כליאה זו. משרד החקלאות הגיב לכתבה בהצהרה שקרית: "מדינת ישראל מגדלת עופות בדומה ליתר המדינות המפותחות ובאותן השיטות. אין כל איסור בעולם על גידול עופות בכלובי סוללה."
כדאי לכתוב לשר החקלאות ולוועדות הכספים והכלכלה של הכנסת, ולהסביר שבניגוד להצהרת משרד החקלאות, איסור על השיטת להחזקת תרנגולות שנהוגה בארץ התקבל בחקיקה בשווייץ, באיחוד האירופי ולאחרונה גם בקליפורניה; גם ישראל תידרש אפוא בעתיד לבטל את השימוש בכלובי סוללה. לכן הרפורמה לפי התוכנית הנוכחית מהווה בזבוז כספי ציבור, ויש להתאימה מלכתחילה למגמת החקיקה העולמית: להפנות משאבים לעידוד המעבר לשיטות גידול תרנגולות ללא כלובים, במקביל לקביעת תקנות לרווחת התרנגולות.

מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250. shalomsi@moag.gov.il

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, פקס 02-6408901. mgafni@knesset.gov.il

ח"כ אופיר אקוניס, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, פקס 02-6408917. oakunis@knesset.gov.il

כדאי לכתוב: ארסן בעופות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע (ראו כתבה מורחבת בהמשך) חושף את השימוש בחומרים רעילים ומסרטנים כתוספי מזון הניתנים לבעלי-חיים בתעשיות המזון מהחי. העיתונות סקרה את ממצאי הדו"ח תוך התמקדות בסכנות הנשקפות לבריאות הצרכנים כתוצאה מהשימוש בחומרים הרעילים. כדאי לכתוב לעיתונים ולציין שממצאי מבקר המדינה מבטאים את הזלזול שנוהגים אנשי תעשיות בעלי-החיים ברווחת החיות ובבריאות הצרכנים; הממצאים ממחישים את היתרונות שבהימנעות ממזון מהחי – גם למען בריאותנו, אך בראש ובראשונה למניעת התעללות בבעלי-חיים.

קורס בירושלים: בין ממון למזון

ביום ד', 13.5.2009 בשעה 19:30 ירצה ערן בן-ימיני, יו"ר התנועה הירוקה, בנושא "טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון." זאת במסגרת הקורס "בין ממון למזון: דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה" בהפקת המכללה החברתית-כלכלית בשיתוף המרכז הקהילתי הצמחוני, במרכז הקהילתי הצמחוני, רח' בלפור 8, ירושלים. דמי השתתפות: 150 ₪ לקורס כולו, 30 ₪ למפגש אחד, מפגש ניסיון חינם. אפשרות להנחות.

לפרטים: יוסי reyo@netvision.net.il או 052-2598773; דפנה sea.yam.ac@gmail.com

אירועים נוספים

• ביום ב', 11.5.2009, בשעה 19:00, מארגן המרכז הקהילתי הצמחוני מדורת ל"ג בעומר צמחית. נפגשים במרכז (רח' בלפור 8, ירושלים); המדורה בעמק המצלבה.
• ביום ה', 14.5.2009, בשעה 20:00, יקיים המרכז הקהילתי הצמחוני מפגש בנושא "תעשיית החלב: מבט מבפנים", בתוכנית: מפגש עם רפתן לשעבר, הקרנת סרטו של יונתן פיין "חלב – האם אנחנו זקוקים...", כיבוד טבעוני ועוד.
• ביום ב', 18.5.2009, בשעה 12:00, תארח לשכת עורכי-הדין (בית הפרקליט, דניאל פריש 10, ת"א) את עו"ד דיוויד ג'יי וולפסון מארה"ב, שידבר (באנגלית) על המעמד המשפטי של בעלי-חיים במשקים בארה"ב, המאמצים לשיפורו והשוואה בין הגישה האמריקאית לזו הישראלית. וולפסון לימד ומלמד משפט בעלי-חיים בבתי-הספר למשפטים של כמה מהאוניברסיטאות החשובות בארה"ב, הוא פרסם רבות בתחום של הגנת בעלי-חיים והוא מייצג את הארגונים HSUS ו-Farm Sanctuary. וולפסון היה מעורב בחקיקה מהפכנית בפלורידה, באריזונה ובקליפורניה. הכניסה חופשית אך יש להירשם מראש: אתי רנד eti.r@israelbar.org.il

הרעלה בדרום תל-אביב

בית-החולים לחיות נווה צדק (שבזי 67, תל-אביב) דיווח ב-6.5.2009 על שני מקרי הרעלה קשים שטיפל בהם בלילה האחרון, בכלבים שככל הנראה נחשפו לרעל בפארק החדש שמדרום לרחוב קיבוץ גלויות, ליד רח' שוקן. מומלץ שלא להכניס כעת כלבים לפארק.

דירות הפעילים של אנונימוס

למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לקידום זכויות בעלי-חיים, עמותת אנונימוס מספקת מגורים בדרום ת"א. פנו לנעמי naomiop@gmail.com 03-6204878

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet כלבי ים. בכתבה "אירופה תחרים מוצרים שמקורם בכלבי ים" (5.5.2009) מדווחת סוכנות AP שהפרלמנט האירופי אישר ב-5.5.2009 חרם על הסחר במוצרים שהופקו מגופם של כלבי ים. כעת צפויות הממשלות של מדינות האיחוד האירופי לאמץ את נוסח האיסור, כדי להבטיח שהאיסורים הרשמיים ייכנסו לתוקף לפני עונת הציד באביב הבא. ההחלטה נועדה ללחוץ על קנדה להפסיק את הטבח השנתי שהיא עורכת בגורי כלבי הים שנולדו בחופיה המזרחיים. קנדה ונורווגיה הודיעו שיערערו על החוק החדש בפני ארגון הסחר העולמי.

ynet פקודת הכלבת. בכתבה "הצעת חוק: כלב שנשך יבלה פחות זמן בבידוד" (4.5.2009) מדווח ארז ארליכמן: "ועדת השרים לחקיקה אישרה תיקון לפקודת הכלבת לפיה עשרת הימים בהם חייב הכלב לשהות בהסגר ייספרו מרגע הנשיכה – ולא מהיום בו דווח המקרה. המטרה: לצמצם את השהייה של הכלבים בבידוד משום שהם חשופים שם לטראומה נפשית ומחלות. [...] נוסח התיקון מציע להחמיר בעונשם של בעלי כלבים שלא דיווחו על מעורבות כלבם באירוע נשיכה של חיה אחרת או אדם [עד שנת מאסר]. התקנה שאושרה תועבר כעת לקריאה ראשונה בכנסת, אך מאחר שהיא זוכה לתמיכת הממשלה יש לה סיכויים טובים לצלוח את הליך החקיקה במהירות יחסית." את הצעת התיקון הגיש שר החקלאות, שלום שמחון.

נענע 10 שפעת. בכתבה "הנגיף מתפשט: לראשונה מקרים של השפעת ביפן ואוסטרליה" (9.5.2009) מדווחות סוכנויות הידיעות על מקרים ראשונים של "שפעת החזירים" H1N1 באוסטרליה וביפן. המחלה התגלתה עד כה ב-27 מדינות. בישראל אובחנו 7 מקרים של הנגיף.

mynet (חיפה) חיידקים עמידים. בכתבה "נפגע מחזירים, ותובע להכיר בו כנפגע בעבודה" (4.5.2009) מדווח ליאור פרי על שומר בחזירייה, שהחליק על צואת חזירים ונחתך בפניו ליד עינו. "למרות שתחילה נראה היה שמדובר בפגיעה קלה ביותר, התברר בהמשך כי מאחר שלחזירים הוזרקו סוגי אנטיביוטיקה רבים, התגלו בגופו של השומר חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי." האיש השתחרר מבית-החולים לאחר חודש וחצי.

וואלה! בסכנת הכחדה. בכתבה "עוף טוב" (7.5.2009) סוקרת נעמה טוכפלד מרשות הטבע והגנים פעולות שנערכות לצמצום הפגיעה בעופות בר גדולים בארץ: גרעיני רבייה, הצלת חיות פגועות, האכלה, מיגון עמודי חשמל ועוד.

 

רעל במזון לבעלי-חיים
לפי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008

"התוצאה היא שבישראל עדיין תקף צו הפיקוח. משום כך הפיקוח של המדינה על מזון לבעלי-חיים הוא חלקי בלבד. למצב הקיים עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות בעלי-חיים ועל בריאות האדם הצורך מזון מן החי." (עמ' 794)

 

לפי צו הפיקוח, לא בודקים מזון לפרות ולחיות אחרות כששיעור הלחות בו עולה על 14%.

(צילום: Digital Vision, GettyImages)

"להכנת בלילים משתמשים בחומרים רבים שערכם התזונתי ירוד ואשר לא נבדק אם אין הם מסכנים את בריאות בעלי-החיים או האדם. [...] בשל היעדר פיקוח על מרכזי מזון לא בודקים בתחמיצים ובבלילים נוכחות של מזיקים כמו מיקוטוקסינים, מתכות, חומרי הדברה ועוד.
יצוין, כי ברוב סוגי הבלילים שיעור הלחות הוא כ-60%-50%. חיי המדף שלהם קצרים (יומיים לכל היותר), וכבר מיד לאחר הכנתם הם משמשים קרקע נוחה לעובשים, לפטריות, לשמרים, לחיידקים ולשאר גורמים שמקלקלים את המזון." (עמ' 795)

"חלק ממרכזי המזון רכשו מאות קילוגרמים – ולעתים אלפי קילוגרמים – של תכשירים וטרינריים בעזרת מרשם יחיד שנתן למרכז רופא וטרינר. עוד עלה, שחלק ממכוני התערובת משווקים תערובות רפואיות לכל דורש. בנוסף עלול להיות זיהום במזון הרפואי בשל ייצורו באותם כלים בהם יוצר מזון רגיל." (עמ' 797)

מתקני מזון ליד לול תעשיית הבשר (צולם בנבטים, 22.11.2007)

בישראל אסור להאכיל עופות בחומר המכיל ארסן, לפי "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עופות שהורמנו או הוזנו בחומרים כימיים), התש"ך-1959." למרות זאת, בסוף שנת 2003 התיר מנהל השה"צ את השימוש בתוספי מזון "רוקסרזון", המכילים ארסן, בתור זרזי גדילה לעופות ולחזירים בישראל (משמאל: נוסחת רוקסרזון). בוועדה המייעצת לאישור הרוקסרזון לא השתתפו נציגים מהמשרד להגנת הסביבה ולא ניתנה חוות-דעת מקצועית בעניין הסכנות שבחדירת רוקסרזון למי התהום. מחברי הדו"ח מעריכים, שכ-9 טונות של ארסן אורגני הופרשו בלשלשת העופות בכל שנה. מלבד זיהום הקרקע, בשנים 2005 ו-2006 נמצאו שאריות ארסן בבשר עופות. ביולי 2006 קבעה ועדת ההיגוי לשאריות (בתוך השו"ט) שנוכחות ארסן בקרקע עלולה לזהם את מי התהום ולפגוע בבריאות הציבור, ולכן מומלץ שלא לחדש את היתר השימוש ברוקסרזון, שתוקפו יסתיים בסוף אותה שנה. למרות זאת, חידשו השה"צ את ההיתר.

"מסיכום הדברים שפורטו לעיל מסתמן שהנהלת משרד החקלאות והשירותים להגנת הצומח העדיפו את עמדת החקלאים, ששיקולים כלכליים היו לנגד עיניהם. הדבר נעשה מתוך התעלמות מהדין, מהעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה ומעמדתם של השו"ט, ששללו את המשך השימוש בתכשירים המכילים ארסן. [...] בדיון שהתקיים בפברואר 2007 בלשכתה של מנכ"לית משרד החקלאות, וכן בדיונים אחרים שהתקיימו במשרד החקלאות, השתתף נציג מכוני התערובת, להם אינטרס כלכלי מובהק להמשיך ולשווק את הרוקסרזון. בדיונים אלה הדגיש הנציג את התועלת הכלכלית שמפיקים החקלאים מהשימוש בחומר. משרד החקלאות לא מצא לנכון לשתף בדיונים אלה שום נציג של ארגון צרכנים כלשהו ולשמוע גם את דעתו בנושא." (עמ' 806)

"אנשי מקצוע בשו"ט ציינו במסמכים ובשיחות עם הביקורת שאף על פי שמדובר באנטיביוטיקה לכל דבר, ניפוק התכשירים – שרשומים כזרזי גדילה – אינו דורש מרשם רופא, והם מוספים לתערובות ללא פיקוח ובדרך קבע. תכשירים אלה ניתנים במקרים רבים במינון גבוה פי כמה מהמותר ומשמשים לטיפול רפואי." (עמ' 807)

"פטמים מקבלים קוקסידיוסטטים מהיום הראשון לחייהם ועד למועד שיווקם – במגבלה של זמן המתנה לפני שחיטה לחלק מהתכשירים. [...]
המרשמים אמורים להינתן בידי רופאים קליניים המטפלים במשקים. אף על פי שהיה ראוי שלכל משק יינתן מרשם פרטני, הרי שבפועל אין מרשמים פרטניים לכל משק ולכל סוג תערובת. בדרך כלל כל מכון תערובת מקבל מרשם גורף אחת לשישה חודשים ומוכר את המזון הרפואי שהוא מכין לכל דורש.
בסקרים לבדיקת שאריות ביולוגיות שנעשו בשו"ט בשנים 2007-2005 נמצאו חריגות ברמת השאריות של כמה קוקסידיוסטטים." (עמ' 808)

עופות בתעשיית הבשר מקבלים קוקסידיוסטטים מהיום הראשון לחייהם ועד למועד ההובלה למשחטה.

(צילום מתוך פרסומת למתקני מזון, CTB International)

"לשלשת העופות משמשת לדישון ולזיבול וכחלק ממזונם של עגלים לבשר. הלשלשת משמשת תחליף זול למקורות חנקן, והיא ניתנת בכמות של 3-1.5 קילוגרמים ליום לעגל, בתערובת או מוספת לתחמיץ. לשלשת העופות עלולה להכיל את מכלול החומרים שניתנים לעופות במזון: אנטיביוטיקה, קוקסידיוסטטים, תכשירי גדילה כגון תכשירים המכילים ארסן אורגני, ועוד." (עמ' 809)

לשלשת שהצטברה מתחת לכלובי סוללה בתעשיית הביצים; הפרשות אלה משמשות להזנת בקר ודגים.

(צולם בכפר חיים, דצמבר 2007)

מקור
"משרד החקלאות ופיתוח הכפר: הפיקוח על מזון לבעלי-חיים", דוח שנתי 59ב לשנת 2008 ולחשבונות שנת הכספים 2007 (הדוח המלא), מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, 6.5.2009, עמ' 812-787.

בעיתונות

עפרה אידלמן, "תביעה ייצוגית של מיליארדי שקלים נגד יצרני העופות", הארץ, 8.5.2009.

"מאמר מערכת | המשרד למען החקלאים", הארץ, 8.5.2009.

ליבי גלבר, "דם על השפתיים", וואלה!, 7.5.2009.

הילה רז, "בעקבות דו"ח מבקר המדינה: בקשה לתביעה ייצוגית במיליארדי שקלים נגד יצרניות ומגדלות עופות ובשר", TheMarker ,7.5.2009.

יפה שיר-רז, "ומה קורה בעופות האורגניים? שלחנו גם אותם למעבדה", ynet (מנטה),7.5.2009.

רותי אברהם, "תביעה נגד מגדלי עופות שהחדירו ארסן", news1 ,7.5.2009.

אייל דץ, "בשר לאכילה - מכיל כימיקלים ומסרטן", וואלה!, 6.5.2009.
"מגדלים עופות עם חומרים רעילים", ynet ,6.5.2009.

דליה מזורי, "מוצרי מזון מהחי שאנו צורכים - מסרטנים", nrg מעריב, 6.5.2009.

עמירם כהן, "דו"ח מבקר המדינה 2009 | משרד החקלאות: העופות הכילו חומרים מסרטנים", הארץ, 6.5.2009.

פינת התזונה
לזניה עם תרד

חומרים 
6 עלי לזניה

1. משרים 150 גרם קוביות טופו במי מלח (כמות מים שמכסה את הקוביות עם כפית מלח)
2. מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות).
3.  מרתיחים 2 וחצי כוסות חלב סויה בסיר גדול על אש בינונית.
4. בקערה קטנה מערבבים את הקמח בחצי כוס חלב סויה. יוצקים את התערובת לחלב החם תוך ערבוב מתמיד עד להסמכה. מסירים מהאש ומוסיפים שלושה רבעים מכמות פירורי הטופו, את הבהרט, החרדל, מלח ופלפל. מתקבל רוטב "גבינה".
5. מערבבים את התרד עם פירורי הטופו הנותרים, ואת קוביות הטופו המסוננות.
6. מחממים מעט שמן בסיר גדול ומוסיפים את השום, הבצל והפלפל האדום ומבשלים תוך ערבוב. מוסיפים את האורגנו, מלח, ופלפל וממשיכים לבשל עוד כמה דקות. מוסיפים את תערובת התרד ומערבבים. מבשלים כ-5 דקות נוספות ומורידים מהאש.
7. מרפדים תבנית בנייר אפייה. יוצקים על התחתית רבע כוס מרוטב הגבינה. מניחים 3 דפי לזניה ומעליהם חצי מכמות התרד. מעל שמים את שאר הרוטב גבינה ומעליו עוד 3 דפי לזניה. מסיימים בשכבה של תרד.
8. מפזרים מלמעלה את שמרי הבירה. אוטמים את התבנית בנייר אלומיניום.
9. אופים 30 דקות, מסירים את הכיסוי וממשיכים לאפות עוד כ-10 דקות

מתכון וצילום: מרינה גרודינסקי