זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום א', 11.6.2006, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

פעילי קמפיין הקרקסים בפורום

ביום ה', 15.6.06 בשעה 18:00, יתארחו בפורום הצמחונות והטבעונות בפורטל נענע, רפובליקת בנענע תלמידים מפרויקט זכויות בעלי-חיים בחטיבת-הביניים רנה קסין בירושלים. ניתן לשאול אותם על הקמפיין נגד קרקסים, על המלצותיהם לפרויקטים בבתי-ספר נוספים, על תגובות המורים ושאר התלמידים, ועוד. שאלות מומלץ להשאיר כבר עכשיו בפורום.

בעיתונות הישראלית

הארץ מגדלי הדגים – עבריינים. בכתבה "מזוז דחה הצעה לעכב הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת" (7.6.2006) מדווח צפריר רינת, שהיועץ המשפטי לממשלה דחה את הצעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לעכב בשנתיים את הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת. מזוז הגדיר את התנהלות החברות העוסקות בגידול הדגים "עבריינית", והוסיף שהן לא נקטו עד עתה צעדים להפחית את כמויות הדגים כנדרש לפי החלטת הממשלה בנושא, והן אינן משיבות לפניות גורמי שלטון בעניין.

Nfc הורגים פרות. בכתבה "נבדקת אפשרות לייבא בשר בקר מאורוגוואי" (7.6.2006) מתאר עידן יוסף את שיתוף-הפעולה ההדוק בין בד"ץ ירושלים לתעשיית הבקר בישראל כדי להביא לשחיטת פרות ופרים בדרום אמריקה. 

 nrg מעריב  רכוש  חי.  בכתבה  "הפיתרון  לגניבות  הבקר  -  בנק  DNA"  מתאר  דני  ברנר (7.6.2006) את אחת מתופעות-הלוואי של מעמד בעלי-חיים כרכוש: "גניבות". שר החקלאות אמר, שמשרדו ייערך להקמת בנק DNA, שייקח דגימות מעגלים ויאפשר זיהוי בקר "גנוב".   

 
nrg מעריב לא לגעת בעופר! בכתבה "בבקשה, אל תיקחו את במבי מהיער" (8.6.2006) מספר מאיר סוויסה על מטיילים ביערות, האוספים עופרים נטושים לכאורה ומעבירים אותם למשטרה, ובכך גוזרים את דינם.

הארץ כלי שיקומי. בכתבה "בין האכלת קופים וחמורים, נערים ינסו להשתקם" (8.6.2006, עמ' א1) מתאר יובל אזולאי ניהול גן חיות מסחרי בכפר מנחם בידי נוער עבריין, כאמצעי שיקום – מבלי להתייחס כלל לגורל החיות כתוצאה מהסדר זה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב (עתון חי) מצאת גור? בכתבה "חתול בחיתול" (9.6.2006) מספק שי ארז שלל עצות לטיפול בגור חתולים שנמצא ללא אימו.

Nfc דלת פתוחה ומזרק. בכתבה "קיבלנו את התפקיד קורע-הלב של המתות חסד" (2.6.2006) נותנת הדר פרבר לבכירי "צער בעלי-חיים תל-אביב" לדבר על מדיניות ההשמדה שלהם, והתוצאה רצופת סתירות, למשל: האגודה מוצגת כ"אכסניה פתוחה" בו-בזמן שרוב ה"מתאכסנים" מושמדים; נמסר ש-75% מהחיות מומתות, ובמקביל לכך נאמר ש"אכן במקרים קשים, יאלצו להמית את החיה."

הארץ תיבות הצלה. בכתבה "האורחים על גג ביה"ס: משפחת בזים נדירים" (6.6.2006) מספר אלי אשכנזי על זוג בזים אדומים שמקנן בבית-הספר "התקווה" במושב אליקים. קינון הזוג התאפשר בזכות תכנון ובנייה של תיבות קינון במהלך שיפוץ גג בבית-הספר, כדי לסייע בהצלת המין מהכחדה. מצלמות המותקנות בקן מעבירות תמונות לטלוויזיה בבית-הספר ומאפשרות לתלמידים להכיר את הבזים מבלי להפריע להם.

הארץ  (גרדיאן)  זכויות  קופים.  בכתבה  "צעד  קטן  לקופי  האדם,  צעד  ענק  לאנושות" (9.6.2006, עמ' ב9) מדווח היו וורוויק על הצעה הנדונה בפרלמנט הספרדי, להעניק לקופי-אדם זכויות משפטיות. אם החוק יתקבל, הוא יחייב את ספרד לקדם חוקים להגנת קופי-אדם, ולקדם את ההגנה עליהם גם מחוץ לספרד.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet ניסויים מיותרים. בכתבה "בעלי-חיים הם קורבנות מיותרים" (6.6.2006) טוענים אלעד פייגין ותמיר לוסקי נגד ניסויים בבעלי-חיים מנקודת-מבט של תועלת אנושית. לדבריהם, התועלת בניסויים אלה מוגבלת לעומת שיטות אמינות יותר, ונפוצים מקרים של נזק לבני-אדם כתוצאה מהסתמכות על ניסויים כאלה. הכתבה מגיבה לדברי חנוך בר-און מבית-החולים הדסה עין כרם ("בעלי-החיים הם קורבנות מוצדקים"5.6.2006), הטוען שהניסויים מוצדקים בגלל "הצימאון לדעת" ושיקולי תועלת.

יומן חייתי 9

תוכנית חדשה ליומן חייתי, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: הניסויים בחיות ב-HLS והמאבק נגד החברה; אנימציה נגד ניסויים בבעלי-חיים, בדיבוב לעברית; "הבחירה-צמחונות" ברוח הבחירות האחרונות; קבוצת צעירים בריטיים הדנים בשאלות על בשר וצמחונות; ועוד. ניתן לצפות בתוכנית בכבלים, בלוויין ובאינטרנט. לזמני שידור ולצפייה בתוכניות קודמות

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

2. תו תקן לזיהוי מוצרים מן החי

מכון התקנים הישראלי בוחן מחדש את סימון מוצרי המזון הארוזים ומקבל הצעות עד 30.6.2006. לפניכם כמה הצעות.

תקן מזון בישראל

לפי מכון התקנים הישראלי,

"תקן הוא המסמך המפרט את הדרישות הטכניות החלות על מוצר כדי שיתאים ליעודו. התקן דן בתכונות המוצר, השירות או התהליך. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה, המפעיל לשם כך מאות ועדות טכניות, שבהן חברים אלפי נציגים מכל מגזרי המשק והחברה. [...]

"לתקנים יש מעמד וולונטרי, אך חלקם הופכים למחייבים, אם על ידי הכרזתם כתקנים רשמיים על-ידי שר התעשייה והמסחר, ואם על-ידי פרסום צו או תקנה מטעם השר המופקד על הנושא."

באפריל 2006 הוציא מכון התקנים הישראלי הודעה ל"פעילי תקינה בתחום המזון" בנושא "תקן הישראלי ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש: רוויזיה כללית ופנייה לקבלת התייחסויות". בהודעה נמסר:

"ת"י 1145 הינו תקן מרכזי בתחום המזון, זהו תקן כללי הקובע דרישות לסימון מזון ארוז מראש. התקן הינו רשמי (תקנה) וככזה הינו מחייב. [...]
ת"י 1145 עומד כעת לפני רוויזיה כללית שמשמעותה היא כי כל סעיף בתקן, והתקן כמכלול, הם מועמדים פוטנציאליים לעדכון. [...]

לקראת תחילת פעילות התקינה מכון התקנים הישראלי מעוניין לקבל התייחסויות הציבור בנוגע להיבטי סימון מזון אשר ראוי כי יטופלו במסגרת הרוויזיה הכללית של ת"י 1145.
אין מוצבת מגבלה כלשהי לגבי ההתייחסויות המתבקשות. [...]
התייחסויות יתקבלו עד יום ו', 30 ביוני 2006"

עניין ברווחת בעלי-חיים באירופה

ברקע עבודת המכון הישראלי נמצאת עבודתו של האיחוד האירופי בנושא זה, ומסמך מטעם הנציבות האירופית מוצג בחומר הכנה הולם. במסמך, מוצג סימון מוצרי המזון בתור הליך חיוני, שנועד לאפשר לצרכנים לבחור מתוך הכרה במוצר, שתהליך ייצורו ורכיביו ראויים לפי שיקול דעתם; זאת במקביל להגינות שיש בתוויות כאלה עבור יצרנים, המשקיעים במוצר השקעה שאינה ניכרת בהכרח במוצר כפי שהוא מוגש לצרכן. מעבר לדיון הכללי, מסמך הנציבות האירופית מתייחס במפורש לסימון מוצרים לפי סטנדרטים של "רווחת בעלי-חיים" (דהיינו, לפי תנאים שונים במשק החקלאי, הגורמים רמות שונות של סבל לחיות). אלה הם עיקרי הסעיפים 36-33 במסמך, תחת הכותרת "סימון רווחה":

• הצרכנים באירופה מתקשים לזהות באילו תנאים הוחזקו החיות שמהן הופק המזון, בגלל סימון לא מספק. בסקרים, הצרכנים העדיפו סימון גראפי על פני סימון מילולי.
• סקר נרחב שנערך באירופה בשנת 2005 מצא, שהצרכנים אינם יודעים מספיק על תנאי ההחזקה של החיות כדי להחליט החלטות בתחום הצריכה, ולשם כך יש צורך להפוך את המידע על התנאים החקלאיים לנגיש יותר.
• "תוכנית הפעולה להגנה על רווחת בעלי-חיים" שקיבלה הקהילה האירופית בינואר 2006, מקנה מקום חשוב לקביעת מדדים סטנדרטיים לרווחת בעלי-חיים, שיאפשרו לקבוע הירארכייה של רמות רווחה וסימון בהתאם לכך.
• סימון לפי רמת רווחה מועיל במיוחד כאשר קיימים סטנדרטים שונים המותרים בחוק, למשל בשיטות שונות לייצור ביצים, שקיימת ביניהן תחרות כלכלית.

קשיי יישום

בישראל לא ידוע לנו על עבודת הכנה שנעשתה בתחום של תקן ל"רווחת בעלי-חיים" במוצרי מזון. העבודה באירופה היא במידה רבה הרחבה ומיסוד של סימון וולונטרי קיים, שהוא פחות מפותח בישראל. יש גם לזכור, שקיים לחץ כלכלי חזק נגד סימון מוצרים באופן "שלילי": קל, באופן יחסי, לסמן מוצר כ"ידידותי לחיות", אך לא ידוע לנו על ניסיון מוצלח בעולם לכפות על חברות לשים על אריזות של מוצרים מן החי מידע, המעיד על כך שחיות נפגעו בתהליך הייצור של המוצר (סימון כזה יהיה מקביל לאזהרות הבריאותיות שמופיעות על קופסאות סיגריות). עם זאת, יש מספר תחומים, שכל אדם בעל עניין כלשהו ברווחת בעלי-חיים, זכאי לקבל בהם מידע אמין על אריזות המזון, להלן.

"ללא רכיבים מן החי"

ההגינות מחייבת, שכל מוצר מן החי יסומן בתור "מוצר מן החי" ויכלול מידע אלמנטרי על הצפיפות במשק, העיוות התורשתי, שיטות ההרג וכדומה. זה מן הסתם לא יקרה בעתיד הנראה לעין, אולם סימון "חיובי" הוא אפשרי, במיוחד בישראל. בזכות הכשרות, בישראל קל, יחסית, לזהות מוצרים שיוצרו ללא ניצול בעלי-חיים. הסימון "פרווה" מעיד שאין במוצר בשר או חלב, אלא שהוא אינו מסגיר מידע על נוכחות ביצים במוצר. עבור טבעונים, סימון כזה הוא בסיסי ונחוץ ביותר כסמל גראפי בולט לעין, במקום לפתוח בחקירה מפרכת אחר האותיות הקטנות של רכיבי המוצר.

"ביצים מתרנגולות ללא כלובים"

מעבר לסימון "ללא רכיבים מן החי", כל סימון מזון הקשור בבעלי-חיים, נועד למעוניינים לרכוש מוצרים שמקורם בניצול חיות – מתוך העדפה לצורות הניצול המתונות יותר שיש בתעשיות החקלאיות. הדוגמה הבולטת ביותר היא תעשיית הביצים, שכבר מקיימת סימון וולונטרי בפיקוח עמותת חי-משק לביצים שמקורן בלולים עם חצר פתוחה ("ביצי חופש"). התווית אינה מרמזת על החסרונות בלולים כאלה, וכמובן שאינה מעידה על גורלן של התרנגולות בשאר הלולים. למעשה, סימון "ביצים מתרנגולות בכלובים" נראה כמידע אלמנטרי לצרכן. בפועל, חלק ניכר מאריזות הביצים בישראל מסומן באופן שקרי ומטעה ביותר בצילומים, בציורים, ולעתים אף בכיתוב – כאילו מקור הביצים הוא לולים פתוחים עם מרעה חופשי.

"ללא שאריות אנטיביוטיקה"?

רשימת הפגיעות בבעלי-חיים במשקים חקלאיים נראית אינסופית, ולכן אין סוף גם לרשימת פרטי המידע שכדאי לפרסם על תוויות. אך כפי שניתן להבין מתוך מסמך הנציבות האירופית, סימון מוצרים נחוץ, מנקודת-המבט של המתקננים, בעיקר כאשר הצרכנים עשויים להתלבט בין מוצרים קיימים, הפוגעים בחיות במידות שונות. שוק המוצרים האורגניים מן החי הוא אפוא יעד ריאלי לסימון הקשור ברווחת בעלי-חיים. רווחת בעלי-חיים היא נושא שולי בשוק האורגני, שעיקרו להבטיח לצרכנים מוצר פחות מזיק לבריאות – למשל, בגלל הימנעות משימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה. משקים אורגניים צפופים פחות ממשקים רגילים, אך הם עדיין צפופים מאוד והימנעות משימוש באנטיביוטיקה עלולה לגרום לחיות לחלות יותר. עם זאת, באופן כללי נראה שהתנאים במשקים האורגניים פחות גרועים מאלה שבמשקים הרגילים, והם ראויים לסימון ממוסד. ואולי יבוא יום, שבו יהיה מקום גם לסימון "ללא נכויות רגליים" בתעשיית העופות לבשר, כאשר יקומו לולנים שהחליטו לסגת מניצול עופות, שעברו ברירה מלאכותית הרסנית.

מקורות

"התקן הישראלי ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש" (מכתב), ‏מכון התקנים הישראלי, אפריל 2006.

"אודות", מכון התקנים הישראלי, נבדק: 9.6.2006.

"Labelling: Competitiveness, Consumer Information and Better Regulation for the EU", A DG SANCO Consultative Document (Directorate E - Safety of the Food Chain), February 2006.

3. חלבון מן החי
כתבה ראשונה על "מחקר סין"

מחקר סין, ספרו של ד"ר ט' קולין קמפבל, נשען על מגוון עצום של מקורות מדעיים, וביניהם סקר התזונה המקיף בהיסטוריה. מסקנתו: תפריט צמחי מגוון, ללא כל מוצרים מן החי, הוא אמצעי עיקרי למניעת המחלות הכרוניות האופייניות למערב, והוא גם תורם לריפוי מחלות אלה. אנו מביאים סקירה של חלקו הראשון של הספר.

מהו מחקר סין?
"מחקר סין" (The China Study) הוא סקר התזונה המקיף ביותר שנעשה אי-פעם באוכלוסייה אנושית. מדובר בתיעוד הרגלי התזונה, מאפיינים שונים של אורח-חיים, תחלואה ותמותה בקרב 6,500 אנשים ב-65 מחוזות כפריים או כפריים למחצה בסין. הנבדקים השיבו לשאלונים, עברו בדיקות דם ושתן, תפריטם נבדק במשך שלושה ימים ומזונם עבר ניתוח מעבדה. בשיטה זו נמצאו למעלה מ-8,000 התאמות סטטיסטיות משמעותיות בין משתנים של סגנון חיים, תזונה ומחלות. הסקר החל ב-1983 ותוצאותיו פורסמו ב-1990; קיימים גם סקרי המשך. הסקר המקורי עומד במוקד הספר הנושא את השם מחקר סין, מאת מנהל הפרויקט, ט' קולין קמפבל, בשיתוף עם בנו, תומס. אולם הספר, שיצא לאור בינואר 2005, מתייחס למאות מחקרים תזונתיים ורפואיים נוספים, ורובו לא מוקדש להרגלי התזונה בסין הכפרית, אלא לקשר בין תפריטם של תושבי ארצות-הברית לבריאותם הלקויה. מחקר סין מבקש להציל חיי אדם במערב – על-ידי המעבר לתזונה צמחית.

הסמכות
ט' קולין קמפבל (בתמונה), פרופסור אמריטוס לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל, הוא אחת הדמויות הסמכותיות בתחום מחקר התזונה בארצות-הברית ושותף בחיבורם של למעלה מ-350 מאמרים מדעיים. "מחקר סין" הוא אחד מעשרות פרויקטים, שניהל במימון המוסדות האמריקאיים המכובדים ביותר. "מחקר סין" הוא שיתוף-פעולה בין אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והמרכז הלאומי הסיני לרפואה מונעת. את כוח העבודה העצום למחקר סיפקו בעיקר הסינים, ואת המימון סיפקו המוסדות הלאומיים לבריאות בארצות- הברית (NIH), המכון האמריקאי לחקר הסרטן מוושינגטון והקרן האימפריאלית לחקר הסרטן באנגליה.

קמפבל וחיות
הספר מחקר סין התקבל בזרועות פתוחות בקרב קהילות טבעונים וצמחונים בעולם, אך מן הראוי להדגיש, שלקמפבל אין ולא כלום עם זכויות בעלי-חיים. בעבודת הדוקטורט שלו הוא עסק בהזנת חיות בחקלאות ובראשית הקריירה שלו קידם צריכת מוצרים מן החי. במשך שנים רבות ניהל קמפבל ניסויים פוגעניים במיוחד (כגון גרימת סרטן) בחולדות ובעכברים. חלק משמעותי מהממצאים המוצגים בספר, מבוסס על ניסויים בחיות. קמפבל מודע לרתיעת הקהל שלו מניסויים אלה, והוא כותב כמעין התנצלות (עמ' 48):

"סביר מאוד להניח, שלא הייתי מקדם כיום תזונה על בסיס צמחי אלמלא אותם ניסויים בחיות. הממצאים והעקרונות שהופקו מאותם ניסויים בחיות תרמו רבות לפרשנות שלי לעבודתי המאוחרת יותר, לרבות 'מחקר סין'."

אולי זוהי עדות כנה על דרך המחשבה של קמפבל עצמו וחוקרים שגדלו במסורת דומה. האם ניתן היה לתכנן סקר יעיל בבני-אדם ללא עינוי המוני מכרסמים? נראה שכן, אך זהו נושא לכתבה אחרת. לצורך ענייננו, די להיווכח, שמסקנתו של קמפבל בעניין התפריט האופטימאלי לאדם לא הושפעה מדאגה לטובתן של חיות.

חלבון מן החי מסרטן
נושא מרכזי בעבודתו של קמפבל לפני "מחקר סין" היה הקשר שבין צריכת חלבון להתפתחות סרטן הכבד, מחלה שקטלה המוני ילדים פיליפיניים בתקופת המחקר. המחקר התמקד בחומר המסרטן אפלטוקסין (aflatoxin). החוקרים הגיעו למסקנה חד-משמעית, שהפעילות ההרסנית של אפלטוקסין משקפת את כמות החלבון שצורכים: כמות גבוהה (20% מהקלוריות שצורכים) מפעילה את האפלטוקסין; ואילו כשצורכים חלבון ב-5% מהקלוריות (כשליש מהכמות הממוצעת בארצות-הברית) חלה ירידה דרסטית בפעילות האפלטוקסין. אף על-פי שאפלטוקסין הוא "החומר המסרטן", מה שמשפיע על התפתחות תאים סרטניים הוא אפוא כמות החלבון שצורכים; כשכמות החלבון נמוכה (5%), אין השפעה מזיקה אפילו לכמות גדולה של אפלטוקסין. עוד נמצא, שירידה בצריכת החלבון עוצרת את המשך התפתחותם של תאים סרטניים. המחקר התמקד בתחילה רק בחלבון מן החי (עמ' 59):

"עבור כל הניסויים הללו, השתמשנו בקזאין, המרכיב עד 87% מהחלבון בחלב פרה. אז השאלה ההגיונית הבאה הייתה האם לחלבון צמחי, שנבחן בדרך זהה, יש אפקט דומה לקזאין על קידום התפתחות סרטן. התשובה היא 'לא' מדהים. בניסויים אלה, חלבון צמחי לא עודד התפתחות סרטן, גם בכמויות הצריכה הגבוהות ביותר." [ההדגשות במקור]

ממצאים אלה תאמו את הנתונים מהפיליפינים, ולפיהם חולי סרטן הכבד היו בעיקר ילדי המשפחות העשירות, שצרכו מוצרים מן החי בכמויות גדולות. הצוות של קמפבל בדק את השפעת חלבון החיטה וחלבון הסויה, ורכיבים תזונתיים נוספים. נבדקו גם גורמים מסרטנים אחרים מאפלטוקסין, לסרטן הכבד ולסרטן השד. מסכם קמפבל (עמ' 66):

"התחיל להופיע דגם: רכיבים תזונתיים ממזונות שמקורם בבעלי-חיים מגבירים את התפתחות הגידולים, בעוד שרכיבים תזונתיים ממזונות על בסיס צמחי מצמצמים את התפתחות הגידולים." [ההדגשה במקור]

עוברים לסין
הצוות האמריקאי-סיני-אנגלי פיתח את "מחקר סין" לאחר גיבוש המסקנות בדבר הקשר שבין צריכת חלבון מן החי לסרטן. ברקע עמד גם סקר מונומנטאלי שערכה הממשלה הסינית בשנות ה-70 בקרב 880 מיליון מתושבי המדינה. הסקר בדק את גורמי התמותה במדינה ומצא, שיש פערים קיצוניים – יותר מפי מאה – בין שיעור התמותה מסרטן במחוזות שונים. מאחר שרוב האוכלוסייה הסינית היא הומוגנית מבחינה אתנית, פערים אלה מרמזים על חשיבותם המכרעת של גורמים סביבתיים לסרטן לעומת גורמים תורשתיים. סין של שנות ה-80 אפשרה לבדוק סביבה שונה לחלוטין מכל סביבה מערבית שנחקרה, כי אוכלוסיות שלמות בסין גדלו כל חייהן על תזונה כמעט צמחית. האמריקאים צורכים 16-15% מהקלוריות שלהם מחלבון, כאשר עד 80% מהחלבון מקורו בבשר, חלב וביצים. למרבה ההפתעה, הסינים צורכים בממוצע 30% קלוריות יותר מהאמריקאים; אולם רק 10-9% מהקלוריות מקורן בחלבון, ורק 10% מהחלבון מקורו במוצרים מן החי (המדובר בערכים ממוצעים – קיימים הבדלים קיצוניים בין התפריטים באזורים שונים בסין). הסינים הרבה יותר פעילים גופנית מהאמריקאים – דהיינו שורפים יותר קלוריות – אולם אפילו הסינים הפחות פעילים נמצאו בעלי משקל נמוך ב-20% מהאמריקאים. קמפבל תולה את עיקר ההבדל בצריכה המעטה, יחסית, של שומן וחלבון על-ידי הסינים. בעוד שהשומן והחלבון נאגרים בגוף, עודפי המזון הצמחי, שעיקרו פחמימות (אך לא פחמימות מעובדות כפי שצורכים במערב בצורת קמח לבן, סוכר לבן וכו') נעלמים בתור חום גוף. 

תמונה זו הופיעה באתר מטיילים תחת הכותרת "ארוחה סינית כפרית"

כולסטרול בסין
צוות "מחקר סין" חיפש מדדים ל"מחלות מערביות" או "מחלות שפע" – סרטן מסוגים שונים, סוכרת ומחלות לב. אחד המדדים הוא רמת הכולסטרול בדם, הנמדדת במיליגרם לדציליטר (mg/dL). בארצות-הברית, טווח הכולסטרול נמדד בין 170 ל-290 mg/dL. בסין, החוקרים הופתעו למצוא ערכים החורגים מהטווח האמריקאי כולו: הממוצע הוא 127 mg/dL, ובמחוזות מסוימים הוא עמד על 94 בלבד! ב"מחקר סין" נמצאה התאמה משמעותית בין רמות הכולסטרול בדם לבין 12 סוגי סרטן: ככל שירדה רמת הכולסטרול, כך ירד שיעור התחלואה. זאת בנוסף לאישוש הקשר המוכר יותר בין כולסטרול למחלות לב.

"הסתבר שהמושגים שלנו לגבי ערכים (או טווחים) 'נורמאליים' מתאימים רק לנבחנים מערביים שצורכים תפריט מערבי. כך קורה, למשל, שרמות הכולסטרול ה'נורמאליות' שלנו מייצגות סיכון משמעותי למחלות לב. למרבה הצער, זה גם 'נורמאלי' ללקות במחלות לב באמריקה. במשך השנים, הסטנדרטים נקבעו בהתאם למה שאנו רואים במערב."

(עמ' 107-106)

הממצאים גם איששו מחקרים רבים שנערכו במערב, המראים קשר בין מזון מן החי לעלייה ברמת הכולסטרול בדם, לעומת צריכת מזון מן הצומח, המסייעת להורדת רמת הכולסטרול. במקביל לכך, נמצא שהחלבון מן החי הוא שאחראי לעלייה ברמת הכולסטרול בדם – ולאו דווקא השומן הרווי, כפי שהיה מקובל לחשוב. מסכם קמפבל (עמ' 80):

"ציפינו שכאשר צריכת החלבון מן החי ורמות הכולסטרול בדם הן כה נמוכות כפי שהן בסין הכפרית, לא יהיו עוד קישור למחלות מערביות. אבל טעינו. אפילו כמויות קטנות אלה של מזון מן החי בסין הכפרית העלו את הסיכון למחלות מערביות."

למשל, במערב נחשבה צריכת 30% מהקלוריות בצורת שומן – שרובו שומן מן החי – בתור "צריכת שומן נמוכה", שאמורה לאפיין תפריט מאוזן ובריא. אולם בנוגע לסרטן השד, למשל, הנתונים מסין מראים, שהורדת צריכת השומן מ-24% ועד ל-6% בלבד, מלווה בהתאמה בירידה בשיעור התחלואה בסרטן השד. בהתאם לכך, שיעור התחלואה בסרטן השד בסין הוא 20% בלבד מזה שבמערב.

 תמונה זו הופיעה ב-BBC תחת הכותרת "משפחה אמריקאית"

מקור

T. Colin Campbell and Thomas M. Campbell II, The China Study: The Most Comprehensive Study of Nutrition Ever Conducted and the Startling Implications for Diet, Weight Loss and Long-Term Health, (Dallas: Benbella Books, 2005).

4. פינת התזונה
קוראים שואלים: שמרי בירה

שואלת רוני ברגר:

מה זה שמרי בירה ומה אפשר לעשות איתם?

תשובה:
שמרי בירה הם שמרים לא פעילים, הנמכרים כפתיתים דקים או כאבקה בחנויות טבע. באנגלית הם נקראים nutritional yeast. שמרי הבירה עתירי ויטמינים מקבוצת B, אך לא B12, כפי שחשבו בעבר; יש בהם מינרלים רבים, כגון ברזל, אשלגן, אבץ וזרחן. שמרי בירה נמכרים גם כ"תוסף תזונה", אולם אין כל הצדקה לקנותם כך: הם יקרים פי כמה באופן זה, בעוד שצריכתם כמזון אף משפרת את הטעם והמרקם של מאכלים. לשמרי בירה יש מרקם וטעם של גבינת פרמזן, והדרך הטובה והפשוטה לצרוך אותם היא לבזוק אותם על סלטים או תבשילים (כגון פסטות, מאכלי אורז ועוד). ניתן להכין גם ממרח שמרי בירה, שאותו אפשר למרוח על לחם או להשתמש בו כרוטב. שמרי בירה משמשים גם להקרמה של תבשילים (כגון קנלוני תרד מוקרם, או פרוסות קולרבי מוקרמות) וניתן להוסיפם לקציצות ולתבשילים שונים, כגון בורגר שיבולת שועל, אם כי חלק מהרכיבים התזונתיים שבשמרים נהרסים בבישול. באבקה ובפתיתים משתמשים באופן דומה, ויש להם ערכים תזונתיים זהים, אלא שהאבקה דחוסה יותר ולכן במתכונים יש להמיר יחידת נפח של אבקה בשתי יחידות נפח של פתיתים ולהיפך.

לשאלות ותשובות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון