חדשות ופעילות

יודעים על מקום שמוכרים בו כבד אווז?

הלעטת אווזים בכפייה היא מעשה בלתי חוקי בישראל. מכירת כבד אווז כיום עלולה להיות תוצאה של פיטום בלתי חוקי ולכן המוכרים שותפים לעבירה על החוק. אם ידוע לכם על מסעדות, שירותי קייטרינג או קצבים המוכרים כבד אווז, אנא שלחו אלינו כל פרט העשוי לסייע לנו לפעול לעצירת העבריינים, בטופס הבא.
העצומה "לא חוקי לפטם? לא חוקי למכור כבד אווז!", מטעם התארגנות עצמאית, קוראת לאיסור מלא על ייבוא כבד אווז לישראל ולהוצאת מכירתו אל מחוץ לחוק. כדאי לחתום!

שירות לאומי באנונימוס

בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס. השירות יתקיים בתל-אביב. היקף הפעילות הנדרשת: 40 שעות שבועיות למשך שנה. יתרון לגרים באזור תל-אביב והמרכז. לפרטים נוספים: info@anonymous.org.il

דיון: חווה מסחרית לגידול קופים

ביום ב', 11.6.2007, בין השעות 13:00-10:00 יתקיים בבית החייל שברח' וייצמן, תל-אביב, דיון בנושא "האם יש צורך בישראל לקיים חווה מסחרית לצורך גידול קופים לניסויים בחו"ל". יוזם הדיון הוא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, וישתתפו בו נציגי ארגונים להגנה על בעלי-חיים, נציג רשות הטבע והגנים, ובעלי אינטרסים בחוות מזור. הציבור מוזמן.

ירושלים: סדנת חלב צמחי

ביום ו', 22.6.2007 בין 9:00 ל-12:00, תתקיים במטבח של דלית בשכונת רמות "סדנת חלב בהשראת שבועות", הכוללת הכנת חלב, גבינה, יוגורט,  שמנת וקרם מן הצומח, ומידע על פרות בתעשיית החלב ועל הקשר בין תזונה לסביבה. מחיר השתתפות: 180 ש"ח. מידע נוסף על הסדנה באתר "עץ בעיר". לפרטים נוספים ולהרשמה: wild@citytree.net

פנים חדשות ללוח הצמחוני

הלוח הצמחוני שמופיע באתר הצמחונות הישראלי עבר למערכת חדשה ומשופרת. ניתן למצוא בו מדור הכרויות ומודעות כלליות לצמחונים.

ללוח החדש

יוני 2007: נפתחו ניסויי REACH

תקנת האיחוד האירופי REACH (קיצור של "רישום, הערכה ואישור של כימיקלים") נכנסה לתוקף ב-1.6.2007. היא כוללת את התוכנית הנרחבת ביותר שנקבעה אי-פעם באירופה לניסויים בחיות, במגמה לבצע מבדקי בטיחות במשך 11 שנים ב-30,000 כימיקלים, המשמשים כעת באיחוד האירופי בכמות של טון בשנה לפחות. המדובר בכימיקלים שנכנסו לשימוש לפני 1981, אז נקבעה חובת מבדקים על חומרים "חדשים". מבדקי בטיחות מבוססים על עינוי בעלי-חיים עד מוות באמצעות הרעלה. לדברי הארגון האנגלי NAVS, מספר החיות שצפוית ליפול קורבן לניסויי התוכנית עומד על 9-8 מיליון. התוכנית המקורית נועדה להרוג 38 מיליון חיות, והצמצום הוא תוצאה של מאבק ציבורי. המספר הנוכחי עדיין נחשב כהחמצה היסטורית לבצע שיפור במבדקי הבטיחות, הן עבור החיות שיעברו עינויי תופת וימותו בניסויים, והן עבור האנשים שאמורים להנות מתוצאות המבדקים. הארגונים הציגו חלופות משופרות, שהתקבלו במידה ניכרת בוועדת הסביבה של הפרלמנט האירופי, אולם הפרלמנט ומועצת השרים ביטלו שיפורים משמעותיים.

למידע על טכנולוגיית המבדקים המשופרת שהציעו הארגונים (באנגלית)
http://www.navs.org.uk/downloads/reachbriefing.pdf
למידע על סבלן של החיות במחקר המסחרי וההשלכות על REACH (באנגלית)
http://www.navs.org.uk/downloads/invereskreport.pdf
מקור

"REACH: June Marks the Start of the World's Biggest Ever Animal Testing Programme" (press release), ADI, 4.6.2007.

בעלי-חיים וסביבה בעיתונות הישראלית

ynet אסון סביבתי. בכתבה "יום הסביבה: משקי החי אחראים למשבר האקולוגי" (5.6.2007) מובאות מספר נקודות מתוך דו"ח ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, "צלו הארוך של משק החי", ועיקרן: משקי החי נמנים על שלושת הגורמים המשמעותיים ביותר לבעיות הסביבה בכל קנה מידה, גלובלי ומקומי כאחד. לרגל יום הסביבה הבינלאומי, העבירה אנונימוס תמצית של הדו"ח לשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, ותבעה למסור לציבור באופן שיטתי את המידע החיוני על תרומתו לזיהום ולהתחממות הגלובלית באמצעות הרגלי תזונה לקויים. אנונימוס הוסיפה את המסקנות שהושמטו מן הדו"ח עקב אינטרסים ודעות קדומות: "קידום הצמחונות חיוני לטיפול במשבר הסביבתי."

לקריאת עיקרי הדו"ח

ynet זיהום בקישון. בכתבה "ח"כים שטו בקישון וחזו באסון האקולוגי" (3.6.2007) מדווח אחיה ראב"ד על סיור חברי השדולה הסביבתית של הכנסת באזור הנחלים המזוהמים במפרץ חיפה. צרכני הבשר בישראל אחראים לחלק משמעותי של האסון הסביבתי: "המפקח האחראי על הזרמת השפכים לים מטעם המשרד להגנת הסביבה אמר לח"כים כי ארבעה מפעלים עיקריים מזרימים את שפכיהם דרך הצינור: 'זוגלובק', 'דלתא', מנפטת הכותנה 'מילובן' ומשחטת העופות 'מילועוף'." כתבה נוספת בנושא:

אלי אשכנזי ופאדי עיאדאת, "הקישון 'המשוקם': 500 ק"ג חנקה, 90 ק"ג אמוניה ביום", הארץ, 8.6.2007, עמ' א1.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ שריפה בלכיש. בכתבה "25 אלף דונם משמורת טבע בלכיש נשרפו במהלך אימון צבאי" (3.6.2007, עמ' א10) מדווח צפריר רינת על אסון אקולוגי: שריפת ענק באזור קינון עשיר של עופות רבים, וביניהם חוויאים. לאחר השריפה נמצאו במקום שרידי צבים וגוזלים של עופות דורסים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ידיעות אחרונות שריפה בחרוצים. בכתבה "הרשות להצתת הטבע" (4.6.2007, עמ' 13) מדווח עמיר בן דוד כי עובד רשות הטבע והגנים שעסק בעבודות ריתוך, הצית את שמורת הטבע חרוצים בשרון. העובד לא הביא עמו לעבודה ציוד כיבוי.

קורבן דיג: צבים. צבת-ים חומה שחולצה לפני כחודשיים מול חופי נהריה לאחר שנלכדה ברשת דייגים, הוחזרה אל הים לאחר שיקום. בים התיכון נותרו רק כ-2,500 צבים ממין זה. עונת ההטלה של צבי-הים החלה, ופקחי רשות הטבע והגנים מחפשים הטלות כדי להעביר את הביצים להדגרה מוגנת בחוף בצת. בילי פרנקל מביאה את בקשת יניב לוי מהרשות: "אם אתם מסתובבים בחוף בעונות ההטלה, במיוחד אחרי סערות, אנא דווחו לרשות בנוגע לכל מה שקשור לצבי ים. גם אם הצב מת, זה מאפשר לחקור ולהוציא נתונים, ויתרה מכן אם הוא עדיין בחיים, יש סיכוי סביר להציל אותו." מקורות:

בילי פרנקל, "אחד ממאה", nrg מעריב, 6.6.2007.

אחיה ראב"ד, "לשחרר את פוצקר", ynet, 5.6.2007.

הארץ הנמר. בכתבה "אולי הנמר משדה בוקר רק רצה להתאשפז" (6.6.2007, עמ' א14) מוסר צפריר רינת שהנמר שנתפס בשדה בוקר ב-28.5.2007, אובחן כבעל ליקויים קשים בשלד ולכן ישאירו אותו בשבי, בחי בר ביוטבתה. מדובר באחד מ-8-6 נמרים שנותרו בשטח ישראל. מנהל חטיבת המדע ברשות, ד"ר יהושע שקד, מתנגד לביצוע מחקר הכולל לכידת נמרים: "בכל לכידה של נמר צריך להרדים אותו ובכל הרדמה כזו יש סיכון לחייו. לדעתנו הדרך הטובה ביותר להגן עליהם היא לשמור כמה שיותר שטחים כשמורות טבע שבהן יש כמה שפחות פעילות אנושית והנמרים יכולים לקיים בהם את חייהם באופן טבעי."

nrg מעריב שנהב. בכתבה "עוקרים שן" (7.6.2007) מוסרת סוכנות AP שאתר המכירות eBay הכריז שיחרים סחר בינלאומי במוצרי שנהב, לאחר שהתברר ש-90% מפריטי השנהב הנמכרים באינטרנט אינם חוקיים. מי שמבקש למכור מוצרי שנהב באתר, יחויב לספק הוכחה שיש לו היתר לכך.

הארץ מינים חדשים. בכתבה "זחנית סגולה ונדירה" (6.6.20-07, עמ' א11) מוסרת סוכנות רויטרס על גילוי 24 מינים לא מוכרים של בעלי-חיים, רבים מהם חולייתנים. כריית זהב לא חוקית מאיימת על חיות הבר באזור.

הארץ (ניו יורק טיימס) עוד קורבנות דיג. בכתבה "הפינגווינים גוועים ברעב" (6.6.2007, עמ' ב3) סוקר מייקל ויינס את תלאות הפינגווינים האפריקאים, שאוכלוסייתם מצטמקת במהירות עקב דיג מסחרי של סרדינים וההתחממות הגלובלית.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

עוד על בעלי-חיים בעיתונות

חיות בשרב. לקראת ימי השרב, מנסים רפתנים לקדם את מכירות החלב דרך העיתונות, באמצעות הודעות "מרשימות" על השימוש במערכות צינון (המוסיפות לנזק האקולוגי שגורם תעשיות בעלי-החיים). בתוך הכתבות מסתתר מידע על מצוקת החיות, הכלואות בצפיפות רבה באקלים החם. עמירם כהן כותב "השרב עלול לגרום לתמותה של מאות אלפי עופות בלולים, כפי שקרה בעבר פעמים רבות, ולירידה תלולה בייצור החלב ברפתות." ועידן יוסף כותב: "ככל שתנובת חלב הפרות גבוהה יותר, כך רב יותר ייצור החום אותו הן צריכות 'לשחרר' אל הסביבה. הפרות הישראליות, שמקורן הגנטי מאירופה, רגישות לתנאי חום ובשל כך מפחיתות את האכילה ובעקבות זאת את ייצור החלב, כל אלה, דווקא בעונת הקיץ." הכתבות אינן חושפות את הכשלים הנפוצים במערכות הצינון בפועל.

למידע נוסף: ביקור בלולים בישראל בשרב ; תיאור מקרה של תקלה באוורור. מקורות:

עמירם כהן, "החקלאים נערכים לשרב: הפעילו מערכות הצינון ברפתות ובלולים" TheMarker (הארץ),  6.6.2007, עמ' 12. 

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
עידן יוסף, "נערכים לשרב: הופעלו המערכות לצינון הפרות", Nfc, 5.6.2007.

משק העופות אלימות נגד אימהות. בכתב-העת של ארגון מגדלי העופות, כותב ישראל רוזנבוים מהפקולטה לחקלאות על דוגרנות. זוהי הנטייה הטבעית של התרנגולות לקנן, הכרוכה בחיפוש מקום קינון, מיעוט באכילה והפסקת הטלה. הדוגרנות גורמת הפסד כספי ללולנים ולכן הם נאבקים בה בכל דרך. למשל, נגד דוגרנות בתרנגולות הודו במשקי רבייה: "עופות אלה יעברו טיפול המוגדר כ'מניעת קינון' והוא יכול להתבצע במספר אופנים: העברה לחדר אחר, העברה לחדר ריק ללא קיני הטלה ורפד, שימוש בחדר מוצף במים ושיכון בכלובים. במחקרים נמצא, שהזמן האופטימאלי לטיול מניעת הקינון הוא 96 שעות. מאידך ידוע, כי יש סיכוי שעופות שהציגו את התופעה יציגו אותה שוב במועד מאוחר יותר. ידוע גם, כי הטיפול הקונבנציונאלי מצליח רק אם יזוהו הדוגרניות בתחילת הצגת התופעה, זיהוי מאוחר ימנע את הצלחת הטיפול." רוזנבוים מוסיף: "בתקופה האחרונה חלה עליה במופעי דוגרנות בלהקות רבייה מסוגים שונים". המקור:

ישראל רוזנבוים, "שיטות ממשקיות פרמקולוגיות ואימונולוגיות לטיפול בתופעת הדוגרנות בעופות" (תקציר הרצאה שהוכנה לכנס מדע העופות ה-43), משק העופות, מאי 2007, עמ' 46.

הרעלות בטבעון. לפחות 40 חתולים וכלבים הורעלו בשבועיים האחרונים בקריית טבעון, על-ידי אדם הנוהג להיכנס לחצרות הבתים ולהשאיר שם פתיונות המכילים כמויות גדולות של זרחן אורגני. לפי תגובות המשטרה והשירותים הווטרינריים, המידע שבידיהם חלקי ביותר, דהיינו – לא התבצעה חקירה ראויה לשמה. כתבות:

ארז ארליכמן, "קרית-טבעון: אלמונים מרעילים למוות חיות מחמד",  ynet,  7.6.2007.

"מי מרעיל את הכלבים בטבעון?", וואלה!, 7.6.2007.

nrg מעריב אימוץ או מוות. הכתבה "אתם תקבעו את גורלם" (5.6.2007) מאת דורון נחום מציגה פנייה חריגה של שירותים וטרינריים עירוניים: אם לא יימצאו לכלבים במכלאה העירונית בערד מאמצים בימים הקרובים – יהרגו אותם ("יורדמו לנצח בזריקת חסד"). כדאי לפנות לבכירים בעיריית ערד במחאה מנומסת על האולטימטום שפרסמו השירותים הווטרינריים בעניין חיי הכלבים, ולציין שתפקיד העירייה לדאוג לחיי הכלבים ולא לזרוק את האחריות בפתאומיות לידי הציבור. פקס הבכירים בעירייה ; פניות הציבור באינטרנט ובדואר.

ynet השבב. בכתבה "אתר נובח אינו נושך? פרטי בעלי כלבים גלויים לכל" (6.6.2007) מגלה ארז ארליכמן שמספר תעודת הזהות והכתובת של אנשים שהפיקו שבב זיהוי לכלב, חשופים לכל גולש באתר המרכז הארצי לרישום כלבים.

מעריב צל"ש. בכתבה "רס"ר אמא אווזה" (8.6.2007, עמ' 20) מספר אבי אשכנזי שמפכ"ל המשטרה העניק מכתב הוקרה לשוטר בני סלאו, שעצר את התנועה בכביש תל-אביב-ירושלים ב-24.5.2007 כדי לאפשר למשפחת ברווזים לחצות אותו. פרסום הסיפור עורר גל תגובות אוהדות חסר תקדים בעבודת אגף התנועה.

הארץ (ספרים) ספר: חתולים. הרשימה הכפולה "אם החתול שלך לא מאושר, שני חייך" (5.6.2007, עמ' 110) כוללת ביקורות נוקבות ומצחיקות של חנה הרציג וטל ניב על הספר "שיגעון של חתול" מאת יעל צפריר, הדן בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחתולים תוקפניים ובעייתיים במיוחד.

לתגובות: הארץ ספרים, פקס: 03-5121385, דואל: sfarim@haaretz.co.il

הארץ ספר: חיות כאמניות. בכתבה "ספר פילוסופיה חדש טוען: גם חיות נהנות מאמנות" (6.6.2007, עמ' א8) סוקרת תמרה טראובמן את ספרו של פרופ' בן עמי שרפשטיין, "ציפורים, פילים ואמנים אחרים: הרהורים על אמנות בעלי-חיים וילדים". שרפשטיין מסתייג מהדעה, שביטויים חזותיים וקוליים של חיות אינם אמנות; דעות כאלה "מייחסות לבני האדם מידה מופרזת של חירות מדחפים ביולוגיים, ומאידך הן מתעלמות מכך שתגובות של חיות, הנתפשות בעינינו כאוטומטיות וטבועות מלידה, אינן מובנות עד תומן ועשויות להיות גמישות באופן מפתיע בהתאמתן לנסיבות משתנות."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב לאסי. בכתבה "לאסי שוב ושוב" (5.6.2007) סוקרת בילי פרנקל את תולדות האייקון לאסי בסרטים, ספרים, קומיקס ותכניות רדיו, ומסיימת בהזכרת הפגיעה בחיות שגרמו סרטי לאסי. לסקירת "לאסי חוזרת הביתה", גרסת 2005;  למידע על חיות בקולנוע

צרכנות בעיתונות הישראלית

הצופה מצוות צמחונות. ברשימה "על השחיטה" (4.6.2007) מסביר פרופ' אורציון ברתנא: "אל לי, היהודי והאדם, לשחוט יענים, כשם שאל לי לשחוט תרנגולות. לא בשל כשרות השחיטה, אלא מעצם השחיטה. כשם שאל לי לראות את היען או את התרנגולת כמאגר של חומרים העומדים לשירותי – נוצות וציפורניים ועצמות – לאחר שאפרקן למרכיביהן. אני כאן כדי לבנות, לא להרוס. כדי לקיים חיים, לא כדי לקחת."

nrg מעריב בשר מעבדה. בכתבה "ד"ר שווארמה" (3.6.2007) מדווחת סוכנות רויטרס על יוזמה לגדל במעבדה רקמות בשר חזיר: "'אנו מנסים ליצור בשר בלי להרוג חיות', אומר ברנרד רולן, מדען מאוניברסיטת אוטרכט. הרעיון, שנמצא רק בשלבי פיתוח מוקדמים, אמור לחסוך גם את גידול המזון לחיות, ההובלה, השימוש בקרקע וגז המתאן שנפלט – שפוגעים כולם בסביבה. 'גידול בע"ח למאכל לא טוב לסביבה', אומר רולן, 'חיות צריכות לגדול והן מייצרות הרבה דברים שאתה לא אוכל'."

Nfc פשתן נגד סרטן. בכתבה "ג'ינסנג וזרעי פשתה – יסייעו לחולי סרטן" (3.6.2007) מדווחת יפעת גדות על שלושה מחקרים חדשים שהוצגו ב-2.6.2007 בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה רפואית: בראשון נמצא שאכילת 30 גרם זרעי פשתן ביום האטה את התפתחות גידולי סרטן הערמונית; בשני נמצא שנטילת צמח התבלין ג'ינסנג הקלה על העייפות בקרב חולי סרטן; ובשלישי נמצא שנטילת מנת סחוס כרישים לא הועילה לחולי סרטן ריאות – ובעקבות התוצאות הופסק פיתוח המוצר מסחוס הכרישים.

ynet קונים אורגני. הכתבה "אז איפה יש אוכל אורגני בישראל? מדריך חדש" (4.6.2007) מציגה מקומות המגדלים או מוכרים צמחי מאכל אורגניים, ביישובים: בן עמי, נטעים, אילת, בית יצחק ונהריה.

nrg מעריב חתונה ירוקה. בכתבה "תבואו טבעי, כן?" (5.6.2007) מתארת רותי קדוש את המגמה המתחזקת של חתונות ידידותיות לסביבה, צמחוניות ואורגניות.

Nfc אמירים. בכתבה "מאמירים תצא תורה" (1.6.2007) מספר ראובן לייב על "המכון לבריאות הגוף והנפש" במושב אמירים שבגליל: "הקמת המכון נועדה, לפיכך, לאפשר לכל דיכפין לבוא ולעמוד מקרוב על טיב הצמחונות והטבעונות, בשילוב עם תרגילי יוגה מתאימים, שנועדו להרגיע הן את הגוף והן את הנפש. בצד אלה, ניתן ללמוד במכון גם על חשיבותה של חקלאות טבעית-אורגנית לחיים בריאים יותר."

דרושים מצהירים לתביעה ייצוגית

בקשות לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם נמצאות בהמתנה לתשובת החברה. העילה: הטעיית הצרכנים לגבי תכולת ביצים במוצרים "מיונס", "ממרח אלף האיים 5%" ו"ממרח שום 5%". דרושים מצהירים מגיל 7 ומעלה, שמרגישים נפגעים ומעוניינים לדרוש פיצויים על כל אחד משלושת המוצרים. לא מדובר בהצטרפות לתביעות אלא בחיזוקן, אולם יתכן שהמצהירים יזכו לפיצוי. המצהירים מתבקשים לשלוח שם ומספר טלפון למנשה.

ידיעה בנושא פרסמנו ב-19.2.2007. ראו עוד:  יצחק דנון, "בקשה לתביעה ייצוגית: 'ממרח אלף האיים של אסם מכיל ביצים בניגוד לפרסום'", גלובס, 28.5.2007.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

קופים בכנסת: דיון ציבורי

דיון תקדימי בין התומכים בניסויים בקופים לבין המתנגדים לניסויים כאלה נערך ב-5.6.2007 במעמד חברי כנסת. באופק: חקיקה שתגביל ניסויים כאלה.

מאליש, אחד מקורבנות המחקר בישראל. צילום: האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים

ב-5.6.2007 נערך במשכן הכנסת דיון ציבורי בנושא "ניסויים בקופים בישראל", ביוזמת תנו לחיות לחיות ובחסות השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת. בדיון השתתפו תומכי הניסויים ומתנגדיהם, ושני הצדדים טענו טענות מוסריות ומדעיות לחיזוק עמדתם. תומכי הניסויים הרבו לדבר בזלזול על יריביהם, ובכלל זה התקפות אישיות. מתנגדי הניסויים הציגו חזית עניינית יותר, וכאשר הוזכרה מעורבותו של אחד הנוכחים בניסוי קשה במיוחד – קמה באולם סערה. אולם למרות ההד התקשורתי של "הפיצוץ", חשיבותו של הדיון אינה בהסכמה בין הצדדים אלא במעורבות של חברי הכנסת בנושא, בתקווה שיקדמו בקרוב חקיקה שתביא לצמצום הפגיעה בחיות במעבדות. למפגש הגיעו שישה חברי כנסת: יואל חסון, גדעון סער, זהבה גלאון, דב חנין, שלי יחימוביץ` וגלעד ארדן. רוב תיאור הדברים התמציתי שלהלן מבוסס על דיווח מפורט מאת מאזינה מן הקהל.

דבר התומכים בניסויים בקופים

פרופ' חגי ברגמן, מנהל המח' לפיזיולוגיה, ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה, הביע זלזול ברמת הטיעונים של מתנגדי הניסויים בחיות, קבע שלאדם יש ערך מוסרי עליון המצדיק פגיעה בחיות אחרות, וטען שניסויים בקופים הביאו לפיתוח ניתוח המקל על חייהם של בני-אדם חולי פרקינסון.

פרופ' בני גייגר, דיקאן הפקולטה לביולוגיה במכון וייצמן, טען שהניסויים בחיות מוצדקים מבחינה מוסרית, ושקביעת מין החיה המתאימה לניסוי היא החלטה מקצועית, הדורשת ידע שאין לציבור ואין להעביר את ההחלטה לידי הציבור או גוף מחוקק. הוא טען שהחוקרים מחויבים לרווחת החיות ושיש לפתח חלופות לניסויים בחיות.

פרופ' אבי רכס מהסתדרות הרופאים טען שהמדענים מדברים מדע ואילו מתנגדי הניסויים נשענים רק על רגש, ולאחר מכן ניסה לפרוט על רגשות הנוכחים בעזרת לעג כלפי חוקים להגנה על חיות, יוסי שריד, האומה ההודית וסטודנטים לרפואה, תוך אזכור של חולי פרקינסון וטענות כלליות, מדעיות לכאורה.

דבר המתנגדים לניסויים בקופים

ד"ר תמר רון, פרימטולוגית, דיברה על חיי הקופים והדגישה את הדמיון בינם לבין בני-אדם ואת הרצף הביולוגי בין הקבוצות.

ד"ר אלעד פייגין, רופא כירורג ונציג "נוח" במועצה לניסויים בבעלי-חיים, ניתח באופן ביקורתי את הדוֹגמה שלפיה ניסויים בקופים מועילים לרפואה אנושית, ופירט לגבי מקרים שבהם נצברו נתונים קליניים רלוונטיים מבני-אדם לפני הניסויים בקופים, מבלי שנעשה שימוש בנתונים אלה. פייגין הזכיר גם את הניסוי בקופים שעליו דיבר ברגמן, ואמר שהטכניקה החדשנית כביכול שהזכיר ברגמן, הייתה קיימת כבר ב-1947 אך לא נעשה בה שימוש. 

ד"ר אנדריי מנשה, וטרינר ששימש כנציג "נוח" במועצה, התמקד בהבדלים בין בני-אדם למינים אחרים, שהם רלוונטיים לניסויים רפואיים, והזכיר את החולשות של תרופות שנבדקו על חיות.

מנשה פינה מספר דקות מהזמן שהוקצב לו עבור ענת רפואה מתנו לחיות לחיות. היא התמקדה בתיאור סבלם של הקופים במעבדות, ודיברה על הבריונות וההפקרות במעבדות. בין השאר היא הזכירה כי פרופ' גייגר השתתף בניסוי אשר כלל עקירת עיני קופים. בתגובה, כפי שהגדירה זאת כתבת מעריב, בילי פרנקל, "המדענים פוצצו את הדיון על ניסויים בקופים". גייגר עזב את האולם, ותומכי הניסויים בחיות נעמדו, תבעו התנצלות ולבסוף עזבו ברובם את האולם. אחר-כך חזרו. רפואה מגיבה: "העובדה שהנסיינים בוחרים לברוח במקום להתמודד עם טענותינו באופן ענייני, מעידה על חששם מחשיפת האמת בפני הציבור. אין ספק שיש צורך אמיתי להגביר את הפיקוח ולהחמיר במתן היתרים לניסויים בקופים. אסור לנו להפקיר את הקופים להחלטותיהם ולשיקול דעתם של נסיינים אשר מכחישים את סבלם של הקופים במעבדות." רפואה מניחה שקהל תומכי הניסויים לא ידע קיומו של הניסוי שאליו התייחסה בעניין גייגר, והיא מציעה למתעניינים לעיין במאמר שבו פורסם הניסוי:

Ilana Sabanay, Baohe Tian, B’ann T. Gabelt, Benjamin Geiger and Paul L. Kaufman, "Functional and Structural Reversibility of H-7 Effects on the Conventional Aqueous Outflow Pathway in Monkeys", Experimental Eye Research 78 (2004), pp. 137-150.

חברי הכנסת

שלושת חברי הכנסת שנשאו דברים באירוע, הפגינו מודעות גבוהה לליקויים הקיימים במערכת הפיקוח על הניסויים בחיות, שהם תולדה של חוק בעייתי. ח"כ יואל חסון (קדימה), יו"ר השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת, הוא שפתח את הדיון ואמר שיש ניסויים נחוצים וניסויים בלתי נחוצים ולא מוסריים. חסון הדגיש את הצורך בפיקוח אמיתי על הנעשה במעבדות. 

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר (לפי פרנקל, מעריב): "אין מחלוקת על כך שקופים חשים סבל, השאלה היא אם זה נשקל מספיק." אולם, לדבריו, השאלה היא האם הניסויים נעשים רק כשאין חלופה ורק למען הצלת חיי אדם. חנין הביע תמיכה בהרחבת הפיקוח על הנעשה במעבדות ובקביעת הרכב מאוזן בוועדות הממונות על אישור הניסויים.

ח"כ גלעד ארדן מהליכוד אמר שאין הבדל בין התעללות בבעלי-חיים להתעללות בבני-אדם. עם זאת, לדבריו יש יתרונות בניסויים בחיות אך יש לדאוג שסבלן יהיה מזערי. ארדן קבע שיש לשנות את הרכב הוועדות והמועצה לניסויים בבעלי-חיים, ולהכניס לתוכן פעילי זכויות בעלי-החיים. ח"כ ארדן יוזם הצעת חוק, שאלה הם עיקריה:

1. הקמת ועדה אתית מיוחדת לאישור כל הניסויים בקופים בישראל, לרבות הניסויים במערכת הביטחון.
2. איסור הצמאת ו/או הרעבת קופים.
3. הטלת חובה להעביר קופים לשיקום לאחר גמר הניסוי בהם.
4. איסור ביצוע יותר מניסוי אחד בקוף אחד.

ח"כ חסון סיכם את האירוע בהבעת מחויבות לשינוי (לפי ארז ארליכמן, ynet): "בשורה התחתונה אנחנו מבקשים להשיג פיקוח רחב יותר על ניסויים בבעלי-חיים בכלל ובקופים בפרט. השינוי במעבדות יכול להיקבע רק בבית הזה, ורק באמצעות הידברות ועבודת חקיקה רצינית."

מקורות

ארז ארליכמן, "כך פוצץ הדיון הציבורי בכנסת על ניסויים בקופים", ynet, 6.6.2007.

haleth, "הדיון בכנסת על הניסויים בקופים – כל הפרטים, כל האקשן" (הודעה), פורום צמחונות וטבעונות בנענע, 5.6.2007.

בילי פרנקל, "המדענים פוצצו את הדיון על ניסויים בקופים", nrg מעריב, 5.6.2007.

ארז ארליכמן, "לקראת דיון בכנסת: האם ניסויים בקופים הכרחיים?", ynet, 4.6.2007.

"קוף לפני האדם",  nrg מעריב, 4.6.2007.

הדר פרבר, "הכנסת תדון בניסויים בקופים", Nfc, 3.6.2007.

התעללות בחסות החוק
בית-המשפט בארצות-הברית ותעשיית הביצים

חקירה סמויה נדירה בלול ביצים ענק בארצות-הברית הסתיימה לאחר שנתיים במפח נפש: למרות עדויות מצולמות מפורטות נגד בעל המשק ונגד מנהל המשק, השופטת זיכתה אותם באופן שרירותי. לפניכם פרטי המקרה, כולל קטעים מהחקירה בלול. 

זיכוי ללא סיבה

ב-2.6.2007 זוכו האחראים על חברת הביצים השלישית בגודלה בפנסילבניה, "משקי אסבנשייד" (Esbenshade Farms), מאשמת התאכזרות לבעלי-חיים. התביעה התבססה על סרט שצילם פעיל הארגון Compassion Over Killing, אשר הצליח לצלם את הסרט לאחר שנשכר לעבודה בלול. נגד בעל הלול ומנהל החברה, ה. גלן אסבנשייד, ונגד מנהל המשק, ג'יי מסר, הוגשו 35 אישומי התאכזרות. השופטת המחוזית במחוז לנקסטר, ג'יין דאנקן, זיכתה אות השניים מכל האישומים. דאנקן הוציאה רק משפט אחד המודיע על זיכוי, ללא הסבר וללא נכונות, לעת עתה, לדבר עם עיתונאים. לדעת עורך-הדין שהגיש את התביעה, השופטת לא רצתה ליצור תקדים – הרשעה של גורם בתעשיות החי בגין פרקטיקה שגרתית. ספק אם יוגש ערעור. לפי הודעה לעיתונות של COK, פסק-הדין של דאנקן "למעשה משכתב את חוקי ההתאכזרות של המדינה כדי למצוא שהתעללות זו חוקית לחלוטין כל עוד היא מבוצעת נגד חיות במשק." לדברי אריקה מאייר, מנהלת COK, "הפסיקה מגלה כי – לדעת שופטת זו – לחיות משק בפנסילבניה אין הגנה משפטית מהתנאים המחרידים שתועדו בבירור במשק הביצים התעשייתי הזה."

ליקויים בחקירה

לפי ההליך המשפטי המקובל הארצות-הברית, החומר שנאסף על-ידי חוקר COK הוגש לקצינת משטרה המורשה מטעם פנסילבניה לטפל בתביעות התאכזרות לבעלי-חיים (humane officer), ג'והנה סיטון. הפרקליט המחוזי סירב לבקשת סיטון להוציא צו-חיפוש לביצוע חקירה בלול, ולכן התביעה התבססה רק על תיעוד החוקר הסמוי – מה שוודאי פגע בסיכויי התביעה. אורך הסרט שצולם בשטח הוא שעתיים, והארגון ערך והגיש 20 דקות מתוכו לבית-המשפט (לגרסה מקוצרת של הסרט). פרקליטי אסבנשייד נטפלו, כצפוי, לנסיבות העדות, וניסו לזרוע ספק לגבי אמינות הסרט שהוגש.  

מתוך חקירת COK באסבנשייד: תרנגולת שהכנף שלה נתקעה מתחת למסילת המזון

קטעים מיומן החוקר

הסרט צולם על-ידי פעיל COK בשם ג'ון ברת'רס בין 30 בנובמבר ל-9 בדצמבר 2005. הזוועות שהוא תיעד הן, ברובן הגדול, לא תוצאה של תאונה ולא של כוונת זדון, אם כי הוא היה עד גם להתעללות סדיסטית. התרנגולות בלולי אסבנשייד גוססות באיטיות ומתות בהמוניהן בגלל הזנחה שיטתית, הניכרת היטב לעין בכל ביקור בלול. ההזנחה היא תולדה ישירה של גישת ההנהלה, אשר נמנעת מלממן ציוד תקין וכוח-אדם מספק. כך תיאר החוקר ביומנו את מה שראה בשלושת הימים הראשונים. בשבוע הנותר חזרו מראות דומים.

מבט מקרוב על אצבע של תרנגולת, שהסתבכה בתיל של רצפת הכלוב

30 בנובמבר 2005, היום הראשון לעבודה:

"[...] הבחנתי שרוב הציפורים היו קטומות מקור ובצפיפות-יתר עם עד תשע ציפורים נוספות בכלוב אחד. חלקן היו מכוסות בהפרשות שנפלו מהכלוב שלמעלה. כמה ציפורים היו תקועות מתחת למסילת המזון, והיה קשה לשחרר את הצוואר, הכנפיים והרגליים המשותקים שלהם, וחלקי גוף אחרים שנלכדו על-ידי הכלוב. ראיתי גם ציפורים במעברים – חלק ניידות ואחרות לא מסוגלות לעמוד, שוכבות עם הרגליים פשוטות מאחוריהן.

[...]
במשך היום, סילקתי בערך 300 ציפורים מתות מכלובים ואספתי כמה עוד ששכבו במעברים של בניין מס' 5.
לאחר שעבדתי בבניין מס' 5 במשך כמה שעות, הלכתי לבניין מס' 3 כפי שנאמר לי, וסילקתי בערך 25 ציפורים מתות מהכלובים, שוב לפי ההוראות.
בשני הבניינים, ראיתי ציפורים מתות בשלבים שונים של ריקבון בכלובים עם ציפורים חיות. חלק היו נפוחות והעור שלהן השחיר. חלק נראו עם דם, ואחרות היו לא יותר משאריות של שלד. בכמה מקרים, מצאתי ציפורים מתות עם חלקים מגופן שנתפסו בין סורגי התיל של הכלובים או אפילו נוקבו על-ידי סורגים שבורים, ובאופן ברור לא היו מסוגלות להגיע למזון או למים. כדי לסלק ציפור מתה אחת מהכלוב, הייתי צריך לשחרר את החלק התחתון של המקור שלה, ששופד על סורג רפוי שהיה תלוי מעל לכלוב."

תרנגולות רבות מכוסות בהפרשות שנשרו מתוך הכלובים שמעליהן

1 בדצמבר 2005

"בלילה לא יכולתי לרחוץ מעלי את סירחון הזבל, האמוניה והתרנגולות הנרקבות. נראה שזה היה על כולי. התקשיתי לנשום, ודאי בגלל כל האבק בבניינים שמצא את דרכו לריאות שלי למרות מסיכת האבק שחבשתי. השתעלתי כל הלילה ובקושי ישנתי.

כשהגעתי למשק הבוקר, התחלתי לסלק ציפורים מתות מהכלובים בבניין מס' 5 ומצאתי תרנגולת שנראתה גוססת. חברותיה לכלוב הלכו עליה, אז הוצאתי אותה מהכלוב והתחלתי לשאת אותה לסוף המעבר בכוונה לשאול את ..., חבר לעבודה, מה לעשות איתה. אבל לפני שהגעתי לסוף המעבר, היא מתה בזרועותי. הנחתי את הגופה שלה ליד שאר הציפורים המתות שכבר התחלתי להוציא מהכלובים. בסך הכל אספתי כ-70 עד 80 תרנגולות מתות בבניין הזה היום.
ביומיים הראשונים שלי באסבנשייד מצאתי כמה ציפורים חיות שהכנפיים שלהן או כל הגוף שלהן נתקע מתחת למסילות האוכל. היום, מצאתי ציפור ששתי הכנפיים שלה נתפסו בסורגי הכלוב, מה שהכריח אותה להוריד את הראש על גבי מסוע הביצים. העובדה שהכלובים במצב רעוע כל-כך מסייעת להסביר למה כל-כך הרבה ציפורים נתקעות – הבחנתי בסורגים רופפים או בולטים בהרבה מהכלובים. [...]"

תרנגולת פצועה זו הוצאה מהכלוב שלה והושארה למות במעבר של הסככה

2 בדצמבר 2005

"עבדתי היום שוב בבניינים מס' 3 ו-5 ומצאתי עוד הרבה ציפורים שנתקעו בסורגי הכלובים שלהן. לשלוש ציפורים נתפסו הכנפיים מתחת למסילת המזון. היה לי קשה לשחר אותן, ונראה שכולן סבלו מפציעות קלות כתוצאה מכך שהסתבכו. מצאתי גם כמה ציפורים שהאצבעות שלהן או ציפורניים שגדלו יתר על המידה נתקעו בין מצבטי מתכת או סורגים. הציפורניים שלהן גדלו עד כדי כך שלפעמים הן נמצאות בכל הסדקים הקטנים של הכלוב. מצאתי גם ציפור חסרת תנועה, שנרמסה על-ידי חברותיה לכלוב. היא הייתה חסרת תנועה, ככל הנראה כתוצאה ממחסור במזון ובמים, ולא יכלה אפילו לעמוד כששחררתי אותה מהסורגים.

שוב שאלתי את ... מה לעשות עם ציפורים שנראות פצועות או גוססות. הוא אמר שאם ציפור נראית שהיא עדיין יצרנית, אני צריך להשאיר אותה בכלוב. על אלה שנראות שלא ישרדו, הוא אמר להוציא אותן. עניתי בשאלה מה אני אמור לעשות איתן לאחר שהוצאתי אותן מהכלוב. הוא אמר שאני צריך לאחוז את הגוף שלהן חזק ולמשוך את הצוואר כדי לשבור את עמוד השדרה. הוא הזהיר אותי שלא לקרוע את הראשים שלהן כי הדם מתפזר לכל מקום. הוא הראה לי במהירות את התהליך רק פעם אחת כשהוא משתמש בציפור מתה.

היום הוצאתי 35 תרנגולות מתות מהכלובים. לא הייתה לי אפשרות להקדיש יותר זמן לבדיקת הציפורים – אני ממונה על פיקוח 170,000 עופות בערך בכל יום – כי הייתי צריך להתמודד עם מספר בעיות מכניות. היו הרבה מעצורים במהלך איסוף הביצים בגלל ציפורים שנתקעו מתחת למסילות האוכל וחסמו את הרצועה. גם הרצועות והכלובים עצמם גורמים הרבה בעיות. הייתי חייב לוותר על ההפסקות שלי או לקצר אותן כדי להבטיח שאוכל להתמודד עם כל מעצורי הביצים שקרו. אחרת, אחרי חזרה מההפסקה, אני צפוי למצוא את המעבר מלא בביצים שבורות שהצטברו."

תרנגולות מתות מוצאות מהכלובים בכל יום ומועמסות על עגלות קניות

מקרה סטנדרטי

חברת אסבנשייד נמנית עם חברות "התאחדות יצרני הביצים" האמריקאית (UEP). ההתאחדות קבעה באופן וולונטרי כללי מינימום להחזקת תרנגולות בלולי ביצים, המתירים שימוש בכלובי סוללה. הכליאה בכלובים אלה פוגעת בעופות באורח קיצוני גם כשניהול לולי הסוללות "במיטבו", אולם הזוועות שנחשפו בלול אסבנשייד חורגים אפילו מכללי UEP. הלולים שתועדו הם קומפלקס של 7 מבנים המכילים 550,000 עד 600,000 תרנגולות, ולחברה שזוכתה יש בסך הכל 2.3 מיליון תרנגולות. אסבנשייד אמר לעיתונות המקומית שהעסק שלו לא היה יכול לשרוד אלמלא התקיימו בו התנאים כפי שתועדו. לדבריו, התנאים בלול שלו דומים לתנאים בלולים גדולים אחרים.

אדישותו של בית-המשפט האמריקאי לנתונים המרשיעים אינה מפתיעה. השופטים מרשיעים בעלי משקים קטנים אולם נמנעים מלגעת בבעלי משקים גדולים. בשנת 2006 אפילו גזר שופט עונש מאסר על החוקר שחשף התעללות שיטתית בתרנגולות בלול ביצים ענק בניו יורק.  

מקורות

Associated Press, "Animal-Cruelty Charges Dismissed against Pa. Egg Farm",  Delaware Online, 4.7.2007.

"Pennsylvania Court Finds that Animal Abuse on Egg Factory Farm Is Legal" (Press Release),  Compassion Over Killing (COK), 4.6.2007.

Ryan Robinson, "Mt. Joy Egg Farm Innocent of Cruelty", Lancaster New Era, 2.6.2007.

"Update: Pennsylvania Court Finds that Animal Abuse on Egg Factory Farm is Legal", COK, 1.6.2007.

Harold Brubaker, "Lancaster County Egg Farm Is Cited for Animal Cruelty", Philadelphia Inquirer, 10.1.2007.

"New COK Investigation Leads to Criminal Charges of Animal Cruelty: Excerpts from the Investigator’s Log Notes", December 2005?, COK, (accessed 8.6.2007).

כל התמונות לקוחות מהחקירה הסמויה של Compassion Over Killing (הן אינן מסודרות לפי תאריך)

פינת התזונה
קוראים שואלים – טסים טבעונות

שאלה
האם יש חברות תעופה שמגישות ארוחות ללא מוצרים מהחי? אם כן, אילו?

תשובה
כל חברות התעופה מגישות ארוחות צמחוניות, ורוב חברות התעופה מגישות גם ארוחות טבעוניות, ללא מוצרים מהחי. בין החברות שמגישות ארוחות טבעוניות נמנות, בין היתר: אל על, ישראייר, בריטיש איירוויס, לופטהנזה, אייר פראנס, אליטליה, אייר קנדה, קונטיננטל ו-KLM. בחברות הישראליות (אל-על וישראייר) יש לבקש מסוכנות הנסיעות מנה "צמחונית טהורה" או "ללא מוצרים מהחי". בחברות הזרות הקוד הרלוונטי לארוחה ללא מוצרים מהחי הוא לרוב VGML, ולעתים משתמשים במונחים אחרים, כגון non dairy vegetarian או strict vegetarian.

באתרי חברות התעופה נהוג לציין כמה זמן יש להזמין מראש את המנה ה"מיוחדת" – לרוב יומיים מראש, אך בעלי ניסיון ממליצים להזמין לפחות שבוע מראש דרך סוכן הנסיעות ולוודא ישירות עם חברת התעופה. כדאי לברר מהו ההיצע באתר החברה ולא בעל-פה בלבד, כי סוכני נסיעות ופקידי החברה נוטים להתבלבל בין המנה הצמחונית לטבעונית. למקרה של תקלה בהזמנת המזון בטיסה ממושכת, כדאי לגבות את ההזמנה בצידה לדרך.

להמלצות מפורטות ורשמים אישיים מאת אמנון יונש ו-haleth (רפובליקת בנענע)

לשאלות ותשובות נוספות