פעילות 

דרוש מעצב אתרים

לאנונימוס דרוש מעצב/ת אתרים מקצועי/ת עם ניסיון משמעותי בתחום, לעזרה בהתנדבות לפרויקט ספציפי. לפרטים: avimor@anonymous.org.il

אוסטריה: יצירתיות משטרתית

VGT, הארגון המרכזי שנפל קורבן לפשיטה המשטרתית ב-21.5.2008 ולמעצרים, מדווח: משטרת אוסטריה מאשימה חברה לפיקוח על ביצים בכך שהיא מממנת "ארגון פלילי". המדובר בחברה שהקימו ארגונים להגנה על חיות בשנות ה-90, והיא מפקחת על שיטות ייצור הביצים במדינה ומעניקה רשות להשתמש בסימון "מרעה חופשי" על אריזות הביצים; הלולנים משלמים על הפיקוח. הפיקוח גרם להפסקת המנהג למכור ביצים מכלובי סוללה בתור "ביצי חופש" וסייע בעליית הצריכה של "ביצי חופש" על חשבון ביצים מכלובים. את החברה מפעילים שלושה ארגוני רווחת בעלי-חיים, שנפלו קורבן לפשיטת המשטרה.

מעצר עשרת הפעילים הוארך עד 8.9.2008. כדאי לכתוב מכתבי מחאה לשגרירות אוסטריה בישראל:

בית קריסטל, רח' החילזון 12, קומה 6, רמת-גן 52522. דואל tel-aviv-ob@bmeia.gv.at, פקס 7510716.

חשוב יותר לכתוב לקאנצלר, לנשיא, לשרת הפנים ולשרת המשפטים של אוסטריה.

כדאי גם לכתוב לעצירים ולעודדם.

מדווחים ותופסים

בכתבה "ציידי החוחיות נתפסו בשעת מעשה" (nrg מעריב,6.8.2008) מדווחת בילי פרנקל על תפיסת שלושה ציידי חוחיות (שאחד מהם כבר נתפס בעבר) בפעולה בשמורת טבע סוסיתא, כשברשותם 29 חוחיות שנלכדו בטבע. "שתיים מהחוחיות נמצאו כשהן מתות, כתוצאה מחנק וצפיפות בארגז בו אחסנו הציידים את שללם. חוחית נוספת, ששימשה כפיתיון, נמצאה כשהיא סובלת משברים בכנפיים לאחר שנקשרה למוט ברזל, על מנת שציוציה ימשכו חוחיות נוספות אל המלכודת. החוחיות החיות שוחררו חזרה לטבע ואילו זו שנפצעה הועברה לקבלת טיפול ווטרינרי, בתקווה שגם אותה ניתן יהיה להשיב לטבע בעתיד." הציידים נלכדו בעקבות דיווח של מטיילים.

נתקלתם בחיית בר במצוקה או בפגיעה בשמורת טבע? דווחו לרשות הטבע והגנים בטלפון 6911*

יומן חייתי 17

פרק חדש לתוכנית לזכויות בעלי-חיים בערוץ המקומי ובאתר יומן חייתי: קליפים באנימציה לשיריו של עדי מדנס; וסרטון בריטי: מורה נבוכים על צמחונות: "מזון לחיים". זמני שידור בערוץ 98: יום ג' ב-23:30, ו' ב-2:30 ומוצ"ש בחצות.

ליומן חייתי דרושים מתמללים (כתיבת הקריינות והטקסטים שבסרטים). לפרטים 

לימודי ייעוץ תזונתי

החלה ההרשמה לשנה"ל הקרובה במכללה לתזונה ולרפואה משלימה, בתנועת הצמחונים והטבעונים, רח' אלנבי 138, תל-אביב. הלימודים יעסקו בתחום הטיפול, הבריאות ומניעת מחלות, וכן ביוכימיה, אנטומיה, פיזיולוגיה ופאתלוגיה, להקניית ידע בתזונה טבעית, אורח חיים בריא, צמחונות וטבעונות. הלימודים כוללים תיאוריה, תרגול וסטאג' לתעודת "יועץ תזונתי מוסמך".

לפרטים: 0774220237/38  035604582  0774220239 Weisberg.shai@gmail.com 

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 20:00-18:00, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה.

אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-החיים, בתמורה למגורים במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

הרצאות

• אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878
• אנונימוס קולטת מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

עלייה במספר הניסויים בחיות. דו"ח משרד הבריאות מצביע על עלייה של 11% בניסויים בחיות בישראל. בשנת 2007 בוצעו בישראל ניסויים ב-340,637 חיות, לעומת 306,959 חיות ב-2006. מספר החיות לפי מינים: עכבר 207,065; חולדה 81,598; עופות 34,096; דגים, צפרדעים וזוחלים 6,842; "חיות משק" גדולות 6,569; ארנבון 2,693; מכרסמים אחרים1,614; חתול וכלב 57; יונקים אחרים 56; קוף 47. בדו"ח נטען כי 2% מהניסויים אושרו למטרות חינוך והוראה. 42% מהאישורים ניתנים לניסויים למטרות מחקר רפואי, 41%  למחקר בסיסי ו-15% לבדיקות לייצור חומרים או חפצים. ככל הידוע, המועצה לניסויים בבעלי-חיים לא אישרה מעולם חלופה לניסויים בחיות ולא פסלה אף בקשת ניסוי.

מקורות וכתובות לתגובה

נעם ברקן, "150 אלף חיות סובלות בשבילנו", ידיעות אחרונות, 7.8.2008, עמ' 10.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

דן אבן, "הקופים סובלים יותר למען המדע", מעריב, 7.8.2008, עמ' 12.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

דן אבן, "דוח משרד הבריאות: עליה של 11 אחוז בניסויים בבעלי חיים בישראל", nrg מעריב, 6.8.2008.

"אשתקד: ניסויים ביותר בעלי חיים לעומת 2006", ynet ,6.8.2008.

nrg מעריב אולימפיאדה. בכתבה "קמפיין מרתוני נגד תעשיית הפרוות של סין" (8.8.2008) מדווחת בילי פרנקל על קמפיין עולמי היוצא מישראל נגד תעשיית הפרווה הסינית. הקמפיין מבוסס על גיוס נשים משפיעות לקריאה לממשלת סין לסגור את התעשייה. הנשים מצטלמות כשהן מתחייבות להחרים את תעשיית הפרווה.

nrg מעריב ייבוש. בכתבה "עיריית רמת גן יבשה את חלקים באגם המלאכותי ומאות דגים מתו", (7.8.2008) מדווחת מיכל שפירא על מותם של מאות דגים בפארק הלאומי ברמת גן עקב "עבודות תשתית" שמבצעת העירייה. עדת ראייה: "הדגים שטו חציים במים וחציים בחוץ ופרפרו למוות, והברווזים נתקעו באמצע האגם בביצה ענקית מבלי יכולת לזוז וגססו למוות." לטענת העירייה, רוב הדגים הועברו למים עמוקים עקב העבודות, "אולם חלק קטן מהם נתקע בגומחות הקרקעית."

כתבה נוספת: ניר ארנון, "בעקבות מות הדגים: דרישה לוועדת בדיקה", ynet ,5.8.2008.

צב"ח ירושלים. ב-6.8.2008 החליט השופט יעקב צבן בבית-המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעתירת אגודת צער בעלי-חיים ירושלים נגד ד"ר זהר דבורקין (מנהל השירות הווטרינרי העירוני) ואחרים. בחודשים האחרונים הורה דבורקין לאגודה להפסיק לקלוט למתקניה כלבים ללא היסטוריה חיסונית, לצמצם את מספר החיות שהיא מחזיקה ולהפסיק לקלוט חיות במתקן שלה בעטרות. השופט קיבל את בקשת האגודה באופן חלקי: "האגודה רשאית לקלוט בעלי-חיים, היא תוכל להמשיך לשמש כתחנת הסגר ולקלוט כלבים מסוכנים. כמו כן, בשלב זה האגודה לא תצמצם את מספר בעלי-החיים שבה."

נענע 10 עגורים. בכתבה "כנפיים שבורות" (4.8.2008) מדווחת נויה נרדימון על כינוס של חקלאי הגליל לקראת שובם של העגורים לעמק החולה בסתיו. לדבריהם, 85,000 עגורים חורפים בעמק, והאכלתם ממומנת בעיקר על-ידי החקלאים, למרות התחייבויות משרד החקלאות, קק"ל ורשות הטבע והגנים, לקחת חלק בפרויקט. חקלאים מאיימים להרוג עגורים אם לא יימצא מימון להאכלתם.

ynet קופ"ח חיות. בכתבה "הכלב מצונן? החתול חולה? יש קופת חולים לחיות" (3.8.2008) נמסר על הקמת "קופת החיות" שהיא קופת חולים לחיות, הכוללת 85 מרפאות וטרינריות, שהתאגדו לרשת המעניקה טיפולים רפואיים לכלבים וחתולים תמורת דמי חבר חודשיים קבועים.

Nfc ירושלים. בכתבה "יוכפל שטחו של גן החיות התנ"כי" (6.8.2008) מדווחת גלית יצחק על החלטת הוועדה לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים להכפיל את שטח גן החיות התנ"כי ב-205 דונם;  ובכתבה "הירושלמים יראו ירוק: אושר 'פארק עמק מוצא" (5.8.2008) מדווחת רותי אברהם על אישור תוכנית להקמת פארק בשטח 4,000 דונם, שחלקם יוקדשו לניצול סוסים.

הארץ ניסויים באירופה. בכתבה "נסו את זה בבית" (7.8.1008, עכבר העיר / גלריה, עמ' 6) מציינת תהל פרוש שבמרץ 2009 ייכנס לתוקף חוק האיחוד האירופי, האוסר את רוב הניסויים בחיות למטרת פיתוח מוצרי קוסמטיקה. פרוש בודקת כיצד מתכוננות חברות הקוסמטיקה לחוק החדש.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

תזונה

ynet בודהה. בטור "המעדן של בודהה: אוכל סיני בודהיסטי" (5.8.23008) מספרת  יעל גרטי על המטבח הסיני הבודהיסטי ועל "מעדן בודהה" – ירקות מוקפצים עם טופו, אטריות צלופן ורוטב טעים.

Nfc סוכרת. בכתבה "ברוקולי יתקן את הנזק הנגרם מסוכרת" (6.8.2008) מסכמת יפעת גדות על מחקר שפורסם בכתב-העת Diabetes, ולפיו חומר בברוקולי מפעיל פרוטאין המגן על התאים והרקמות מפני נזק שנגרם מסוכרת. מרכיבים דומים בירקות ממשפחת המצליבים יכולים לעזור להילחם בתהליכים הקשורים להתפתחות מחלות כלי דם.

משבר המים ותעשיות המזון

ישראל נתונה במשבר מים קשה, וכולנו שומעים על הצורך לחסוך במים בבית ובגינה, על התפלת מי ים, ואולי גם על הסובסידיות שניתנות לחקלאים. אולם מסתבר שתעשיות בעלי-החיים הן צרכן המים הבזבזני ביותר, ולכן טבעונות עשויה להיות התשובה למשבר המים.

משבר המים בישראל
כולנו יודעים שיש מחסור חמור במים בישראל. רשות המים, באתר "ישראל עוברת מאדום לשחור", מצהירה:

"בישראל, כמו בשאר העולם, קיים מחסור חריף במים, שרק הולך ומחריף עם השנים. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, גידול האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים, הצריכה הגבוהה אל מול מקורות המים המוגבלים ומספר שנות בצורת רצופות, דרדרו את מצבו של משק המים לכדי משבר אמיתי. [...] אם לא נבצע עוד השנה פעולות קיצוניות אשר יתרמו להגדלת היצע המים, מצד אחד, ופעולות קיצוניות להקטנת ביקוש המים, מצד שני, מאגרי המים שלנו יגיעו תוך חודשים ספורים אל מתחת לקווים השחורים, דבר שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך למקורות המים המשמשים אותנו."

החוק אוסר שאיבה מעבר "לקווים השחורים", שהם "גבולות הפקת מים שירידה מהם תביא לפגיעה ודאית במקורות המים, עד לכדי השחתה בלתי הפיכה או אובדן כושר שאיבה", אולם מ-1.7.2008 הותרה שאיבה חריגה בכינרת עד לקו השחור. ב-28 ביולי הוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת משבר המים.

גידול מזון מן הצומח? למעשה מדובר בגידול מספוא, המהווה חלק מבזבוז המים בתעשיות החי

הפתרון: פחות צחצוח שיניים?
רשות המים מציגה שלל עצות – החוזרות בכלי התקשורת, במערכת החינוך ואפילו בכמה ארגונים סביבתיים – כיצד יכול כל אדם לחסוך במים: להשתמש בפחות מים באמבטיה, במטבח, בשירותים ובגינה. בזבוז המים בחקלאות מוצנע למדי. אולם רשות המים מבהירה, שהחקלאות צורכת כ-62% מצריכת המים הכללית בישראל (לפי נתוני שנת 2005). הרשות מתלוננת:

"אחת הבעיות היא שבישראל, כמו במדינות רבות בעולם, מסובסדת החקלאות באמצעות מים.
לו הייתה המדינה מסבסדת חקלאים לפי אזור או לפי סוג הגידול, ייתכן שזה היה מיטיב עם משק המים. חקלאי היה זוכה, למשל, להנחה בתשלום הארנונה, אך משלם על המים תשלום מלא. הוא ודאי היה מעדיף לוותר על גידולים אשר עלויות ההשקיה שלהם גבוהות ואינן כדאיות, וכך חוסך למשק כמויות מים גדולות."

בריכות דגים: אחד מענפי החקלאות הבזבזניים ביותר במים

קיצוץ סלקטיבי
ב-1986 החלה הממשלה לקצץ בהקצאות המים לחקלאות. החל משנת 1999, הקיצוץ נעשה בהתאם לסוג החקלאות, אולם שימו לב לסדרי העדיפויות המשונים, לפי רשות המים:

"שיעורי הקיצוץ לגידולים השונים כפי שנקבעו לשנת 2001: בעלי חיים 0%, חממות ופרחים 30%, בעלי חיים לפיטום ומטעים, הדרים וחממות ירקות 35%, פרחים ובתי רשת 40%, בננות ומדגה 50%, ירקות 70%, מספוא 75%, גידולי שדה 100%. שיעור הקיצוץ לכל צרכן וצרכן נגזר משקלול שיעורי הקיצוץ לסל הגידולים שלו."

אם כן, אין במדיניות הממשלה הבחנה ממשית בין גידולים צמחיים לבין "גידולים" מהחי; למעשה, ניצול בעלי-חיים מקנה לרוב החקלאים מתנה כפולה: דווקא מכסת המים לשימוש מגדלי החיות לא קוצצה כלל, והם אף זכו ב-25% ממכסת המים למספוא. כמשלמי מסים, כולנו עדיין מסבסדים 65% ממכסת המים הישנה בענפי הפיטום וחצי מהמכסה הישנה בענף הדגים.

מי מבזבז הכי הרבה מים?
השיח הציבורי בעניין "משבר המים" מתעלם מהעובדה, שענפים חקלאיים שונים צורכים מים ברמות שונות מאוד של יעילות. טביעת רגל מימית (water footprint) היא ציון המסכם את נפח מים המתוקים שהושקעו באופן ישיר ועקיף במהלך הייצור של המוצר, תוך חישוב המים שהתאדו והמים שזוהמו. למוצרי מזון בכלל יש טביעת רגל מימית גבוהה, אולם מבינה זו קיים הבדל עצום בין מזון מהצומח לבין מוצרים של תעשיות בעלי-החיים, ולו משום שהאחרונים מבוססים על צריכת מוצרים צמחיים כמספוא. בנוסף לכך, מים רבים אובדים בתעשיות החי במהלך הטיפול בחיות (שתייה, שטיפה, צינון מבנים, חדירת הפרשות למי תהום וכו') ובמהלך עיבוד שרידי הגוף או תוצרי הגוף של החיות (שטיפה אינטנסיבית במשחטות ובמפעלים לעיבוד בשר ולעיבוד עור, הזרמת פסולת למאגרי מים וכו').

בזבוז מים במפעל לעיבוד עור, מתוך אתר של חברת עור

השוואות
אתר water footprint של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכה גלובלית של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. המידות מציינות את מספר הליטרים של מים שהושקעו בייצור ק"ג אחד:

תפוזים 500

תפוחי עץ 700

תירס / תפוחי אדמה 900

חלב 1,000 (לליטר חלב)

שעורה / חיטה 1,300

סויה 1,800

ביצים 3,300

בשר עוף 3,900

גבינה 5,000

בשר בקר 15,500

אתר water footprint אינו מפרט על מה מתבססות הערכות אלה. אולם ישראל ודאי חמה יותר מהממוצע שאליו התייחס צוות המחקר, ולכן יתכן שהערכים כאן גבוהים יותר. הדבר בולט במיוחד בכל הנוגע ללולים ולרפתות חלב, אשר נהוג לצנן אותם בעזרת מים – תוספת שכמובן אינה רלוונטית לחקלאות צמחית. מעניין לציין, שלפי צוות water footprint, טביעת הרגל המימית של המבורגר אחד שווה ל-2,400 ליטר מים. לפי חברת מקורות, ממוצע הצריכה של מי ברז בישראל נע בין 100 ל-230 ליטר ליום לאדם. אם כך, אכילת המבורגר שקולה לצריכת מים יומית ממוצעת במשך שבועיים!

ההערכות לגבי כמות המים האובדים בתהליך הייצור משתנות ממחקר למחקר, וכמובן – ממקום למקום. אולם בכל השיטות והמקומות, נשמר פער קיצוני בין טביעת הרגל המימית של מזון מן הצומח ומוצרים מן החי. ג'ון רובינס, בספרו The Food Revolution, מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה (ליטר מים לק"ג מזון):

חסה / עגבניות 191

תפוחי אדמה 200

חיטה 202

גזרים 275

תפוחים 408

בשר עוף 6,787

בשר בקר 43,422

רובינס ערך חישובים לפי נתונים אלה. בהנחה שאדם מתקלח מדי יום במשך שבע דקות, אכילת ק"ג אחד של בשר בקר צורכת מים בערך כמו מקלחות במשך שנה שלמה!

חוקרים מסוימים מתייחסים במפורש למדינות צחיחות. אחד מהמומחים לנושא, יוהאן רוקסטורם מ-UNESCO-IHE, משווה בין מזון צמחי למוצרים מן החי לא לפי משקל, אלא לפי ערך קלורי. להערכתו, צריכת המים ב"ייצור" בשר בקר המואבס בתבואה היא פי 10 מכמות המים שצורך גידול מזון צמחי בעל ערך קלורי זהה. רוקסטורם בוחן גם גידול בקר במרעה (ללא השקיה) וגידול עופות, ומגיע להערכה ש"ייצור" בשר במדינות המתפתחות צורך פי 8 מכמות המים שצורך גידול צמחי בעל ערך קלורי זהה.

רפתות החלב לא רק צורכות מים רבים באופן ישיר ודרך המספוא, אלא הן גם בין הענפים המזהמים ביותר

(עמק חפר, ספטמבר 2007)

בזבוז מים בישראל
מוסד המים הבינלאומי של סטוקהולם הכין עבור ממשלת שבדיה דו"ח, המסכם כיצד משתלבים נתונים כאלה באורח-חיים ממוצע. לפי הדו"ח,

"כמות המים הדרושה עבור רמת תזונה סבירה המבוססת על 80% מן הצומח ו-20% מהחי, הוערכה ב-1,300 מ"ק מים לשנה [לאדם], בעוד שתזונה צמחונית טהורה דורשת כמחצית מכך."

לעומת זאת, מה מציעה לנו רשות המים? שלל עצות לחיסכון בבית ובגינה, עם השורה התחתונה: "עם קצת מחשבה ותשומת לב, כל אחד מאיתנו יכול לחסוך 10% ויותר מהצריכה הפרטית שלו." כל זאת, כמובן, כשהחישוב כולל רק חלק זעיר מטביעת הרגל המימית שלנו.

בעיתונות מרבים לפרסם נתוני צריכה של מוצרים מן החי, מטעם ארגונים חקלאיים וחברות סקרים (הנתונים משתנים מעט בין מקור למקור). בעזרת חישובים פשוטים לפי נתוני אתר water footprint, ניתן לראות כמה מים אובדים לנו בגלל צריכת מוצרים מן החי. כל זאת לאור נתוני חברת מקורות, שלפיהם צריכת מי הברז השנתית הממוצעת לאדם בישראל היא 60,225 ליטר. מספר זה מתגמד מול המים שאובדים דרך צריכת מוצרים מן החי (צריכה שנתית ממוצעת לאדם / כמות המים המושקעת בייצור):

בשר בקר: 16 ק"ג – 248,000 ליטר מים
בשר עוף: 40 ק"ג – 156,000 ליטר מים

חלב: 55 ליטר – 55,000 ליטר מים.

ביצים: 240 ביצים – 48,000 ליטר מים

אלה הם נתונים חלקיים בלבד; הם לא כוללים מוצרי חלב מוצקים (שתופסים 2/3 מכמות החלב ש"מיוצרת" בארץ), בשר חזיר, עור, מוצרי צאן – ודגים. גידול דגים בבריכות הוא אחד מענפי החקלאות הבזבזניים ביותר במים, אם לא הבזבזני ביותר: ב-1992 העריכה הרשות לתכנון במשרד החקלאות שהענף צורך כחמישית מכמות המים שצורכים כל משקי הבית בישראל. ב-1996 העריכה ועדה מקצועית של ארגון מגדלי הדגים בישראל, שכמות המים הדרושה ל"ייצור" ק"ג דגים עומדת על 17,000 ליטר מים בממוצע (יש לזכור, שבדרך-כלל ההערכות בתוך התעשייה נמוכות במידה ניכרת מהערכת גורמים חיצוניים!).

הנתונים חלקיים ומשתנים ממקור למקור, אולם בסיכומו של דבר ניתן להעריך שכמות המים שאובדת בישראל דרך צריכת מוצרים מן החי בלבד, גדולה פי 10 עד פי 20 מכמות המים שאנו צורכים ישירות. אמנם, רוב בשר הבקר והדגים מיובא, וכמעט כל הדגנים (המשמשים לפיטום חיות) מיובאים, וכך חלק מבעיית המים הכרוכה ב"ייצור" של בשר הופכת ל"בעיה של מישהו אחר". אולם תעשיות החלב, בשר העופות והביצים הן מקומיות בעיקרן.

תרנגולי הודו כרותי ראש: הרבה מים זורמים גם במשחטה ("עוף טנא" בחדרה, 15.11.2001)

המסקנה: תזונה מהצומח
רוב המים המתוקים, בישראל כמו במדינות אחרות, משמשים את החקלאות. משבר המים הוא אפוא במידה רבה משבר של חקלאות לא יעילה. משק החי מחסל את המים בישראל – ועדיין לא הזכרנו נזקים סביבתיים קשים אחרים שהוא גורם. ברמה האישית, עם כל הכבוד למכלי הדחה דו-כמותיים בשירותים וראשי מקלח חסכוניים באמבטיה, הדרך האפקטיבית ביותר לחסוך במים היא הימנעות מצריכת מוצרים מן החי. וברמה הלאומית, התעלמות הרשויות מהבזבזנות של משק החי היא הפקרות. ממשלה אחראית צריכה להפסיק לסבסד את ענפי החי, ולעודד באופן מפורש תזונה מהצומח.

עידו דוברת השתתף בכתיבת הכתבה

רשימת המקורות תובא עם פרסום הכתבה באתר אנונימוס

קייטרינג צמחוני עד הבית

D-food, טל' 052-5111960 dfood2go@gmail.com אתר

D-food הוא שירות קייטרינג צמחוני בהשפעה אסייתית. מקימת השירות, דורית דן, למדה בישול הוליסטי בלוס אנג'לס ופיתחה סגנון בישול ייחודי בעקבות עבודה ולמידה מרופאים, מרפאים, מטפלים, מאמני כושר ודיאטנים. היא גם מנחה סדנאות בישול הוליסטי וקונדליני יוגה.

המזון של D-food הוא בריאותי, עם הקפדה על מעט סוכר, הימנעות מטיגון בשמן, תוספת שמנים רק בסוף הבישול והקפדה על מרכיבים איכותיים וטריים. התפריט משתנה אחת לעונה. המרכיבים הבסיסיים בתפריט D-food הם שום, בצל, ג'ינג'ר, תבלינים ועשבי תיבול, תמר-הינד, רכז רימונים, מירין, מיסו, סויה, דגנים מלאים, מבחר מגוון וטרי של ירקות העונה, שמני זית, שומשום ופשתן, מבחר אגוזים, עדשים, שעועית יבשה, טופו, טמפה וסייטן.

D-food עושה שימוש גם במוצרי חלב, אולם רוב התפריט טבעוני: 12 מתוך 14 מנות בתפריט הקיץ אינן כוללות מוצרים מן החי. דוגמאות מהתפריט:

• תבשיל חומוס וסויה עם קוסקוס, דלורית וסלק אפויים ברוטב בלסמי, מוגש עם סלט
• טופו וירקות מוקפצים ברוטב קארי אדום, עם אטריות אורז, מוגש עם סלט אצות
• מרק לאקסה – ירקות וטופו ברוטב קארי וקוקוס עם אטריות שעועית, מוגש עם סלט מלפפונים
• טופו וירקות ברוטב סויה ושמן שומשום, מוגש עם אטריות סובה ופטריות שיטאקי, וסלט
• סלט קינואה, עדשים וירקות, מוגש עם אצבעות טמפה, רוטב בלסמי, עגבניות וסלט
• סלט גאדו-גאדו עם טופו וירקות, מוגש עם מרק ירקות סיני
• "פיצה" פולנטה עם ירקות קלויים, מצופה ברוטב עגבניות טמפה-פסטו, מוגש עם מרק כתום

 
הזמנות ומשלוחים לבית הלקוח מתבצעים פעמיים בשבוע, בימים ב' ו-ה'. מינימום להזמנה במשלוח – שתי מנות. מחיר כל אחת מהמנות הוא 45 ש"ח, ומחיר המשלוח הוא קבוע – 20 ש"ח. אזורי המשלוח משתרעים בין תל-אביב – קיסריה – הוד השרון – זיכרון יעקב.