בכתבה "מי צריך מסעדה ומלון באמצע המדבר?" (ynet, 19.4.2009) מדווחת יעל עברי דראל על כוונת המועצה האזורית רמת הנגב ומשרד התיירות להקים מלון ומסעדה ברכס חלוקים שבאזור שדה בוקר. המקום עשיר בחיות בר, ובנייה שם תפגע בהן ישירות ותגרום לבידוד גנטי של אוכלוסיות בעלי-חיים וצמחים ולהחלשתן. ראש המועצה, שמואל ריפמן, מקדם את הפרויקט למרות התנגדות גורפת מצד תושבי האזור.

בכתבה "כמה ש"ס תשמור על הסביבה?" (nrg מעריב, 19.4.2009) מגלה אביב לביא שגלעד ארדן קיבל רק חלק מתיק הגנת הסביבה. לפי ההסכם הקואליציוני בין נתניהו לש"ס, שקיבלה את השליטה על משרד הפנים, משרד השיכון, מנהל מקרקעי ישראל וראשות ועדת הפנים והגנת הסביבה. לביא: "ההכרעות הסביבתיות החשובות ביותר מתקבלות במוסדות התכנון, ואלה נמסרו לידי מפלגה שהוכיחה עצמה, בלשון המעטה, כמי ששמירה על הסביבה מעניינת אותה כקליפת השום."

בכתבה "כלבי הקריות בסכנה: תולעת הפארק בסביבה" [mynet (קריות), 22.4.2009] מזהירה אתי דור: "השבוע התגלה בקריות מקרה של כלב נגוע. התולעת חודרת לגופם של הכלבים כשהם בולעים חיפושית זבל הנגועה בתולעת. זה עלול להסתיים במוות."

בכתבה "נורבגיה רוצה להמשיך לצוד" (נענע 10, 21.4.2009) מדווחת סוכנות רויטרס שנורבגיה איימה לפעול נגד האיחוד האירופי דרך מוסדות ארגון הסחר העולמי בנוגע לתוכניות האיחוד לאסור ייבוא של פרוות ומוצרים אחרים העשויים מכלבי ים. ההצעה לאיסור צריכה לעלות לדיון בין 27 החברות בפרלמנט האיחוד האירופי לפני שתאושר כחוק.

במאמר "הנאצים: חיות או בני אדם?" [ynet (חיות וחברה), 21.4.2009] מגישה תמר מרי תמצית בעברית של המאמר Boundary work in Nazi Germany מאת ארנולד ארליוק וקלינטון סאנדרס. המאמר עוסק ביחס הנאצים לחיות.

ברשימה "חג גדיא" (וואלה!, 13.4.2009) קושר אורי לורבר בין חג החירות, הזהות היהודית ורגישות מוסרית כלפי קבוצות חלשות: "קל לשכוח שהחופש אינו מובן מאליו, להדחיק את זכר הדיכוי והאלימות שחווינו לאורך הדורות. לעתים נראה ששכחנו להפנים את הלקח. עלינו לפקוח עיניים ולשאול – האם אנחנו מתייחסים בצורה דומה לקבוצה אחרת? האם גם החברה שלנו נוהגת יחס מפלה ולא צודק? רק אם נשכיל להכיר בזכויותיהם הבסיסיות של כל החיים, ללא הבדל דת, גזע, מין או מין ביולוגי, נדע שבאמת יישמנו את שלמדנו."

בכתבה "אבודים בחולות: מדוע הדיונות שלנו נעלמו?" [nrg מעריב (עסקים), 12.4.2009] סוקר אביב לביא 13 אתרי חולות בארץ, מפרט את האיום על המשך קיומם ומסביר מדוע חשוב לשמור עליהם. בהקשר זה כדאי לקרוא גם את כתבתו של ארז ארליכמן, "יש חיים בחולות" (ynet ,10.4.2009) המתאר את הסתגלותם הייחודית של כמה מיני בעלי-חיים לחיים בחולות.

בכתבה "תאילנד: סנפירי הכריש ירדו מהמדפים במרכולים" (ynet, 12.4.2009) מספר ארז ארליכמן על הצלחת קמפיין Shark Trust: הסופרמרקטים של הרשת הבריטית Tesco בתאילנד הפסיקו למכור מוצרים מסנפירי כרישים. "מדי שנה ניצודים מיליוני כרישים על ידי דייגים. במרבית המקרים הכרישים נתפסים במקרה ברשתות הדיג, אך ישנה פעילות לא מעטה שמטרתה המכוונת היא ציד כרישים, כדי להשביע את הביקוש לחומר הגלם להכנת מרק סנפירי כריש – מנה נפוצה באסיה. הכרישים נלכדים, סנפיריהם נחתכים מהם בעודם בחיים ואז הם מושלכים בחזרה לים, שם הם גוססים לאיטם."

בכתבה "אכזבה ביפן: רק 680 לוויתנים ניצודו השנה" (ynet, 13.4.2009) מדווחים ארז ארליכמן ו-AP שעונת ציד הלוויתנים ביפן הסתיימה בהרג 679 לוויתני מינקי ולוויתן מצוי יחיד. היפנים תכננו להרוג 935 לוויתני מינקי ו-50 לוויתנים מצויים, אולם מאבק ישיר מעל גבי ספינת הארגון Sea Shepherd הפריע לציד. לדיווח באתר Sea Shepherd

בכתבה "בדרך לחופש עם חמישה שימפנזים במטוס" (ynet, 14.4.2009) מתאר קליב היקס את השמדת חיות הבר בקונגו כתוצאה מהתפשטות תעשיות כריית הפחם והזהב. בכתבה מובאים גם תיאורי מבצע הצלת שימפנזים שנערך לאחרונה.

במסגרת הפסטיבל הסביבתי "אקוספרה", שיתקיים ב-12 עד 14 באפריל בעין הוד, תוכנן מיצג שבו ייצבעו עגלים בצבעי נמר כ"ניסוי" שנועד לבדוק אם אמהותיהם יירתעו מהם. בעקבות פניות מחאה, הודיעו מארגני הפסטיבל על ביטול המיצג.

בכתבה "להרוג וללבוש? הצצה לתעשיית הפרוות" (ynet, 7.4.2009) מספר ארז ארליכמן על סרט בריטי ששודר בערוץ 8, ובו לומדת שפית בריטית על תעשיית הפרווה. אף על-פי שהיא רואה את ההצגה שהכינו במשקי הפרווה עבור המצלמות, השפית מסיימת בדברים: "העבודה על הסרט בהחלט שינתה את חיי ואם בכל פעם אני כמעט מתפתה לקנות משהו שיש לו קשר לפרווה, מספיק לי רק לחשוב על התמונות שחוויתי כדי להתרחק' מהמקום. את פריטי הלבוש שלי בארון שהכילו פרווה, דאגתי לזרוק בתום הצילומים."

בכתבה "בוא אליי פרפר נחמד, שב תנוח אל תפחד" (הארץ, 5.4.2009) מדווח צפריר רינת שהשר להגנת הסביבה היוצא, גדעון עזרא, חתם על על תקנה המעניקה לראשונה ל-14 מיני פרפרים מעמד מוגן בטבע; המעמד החדש יאפשר להגן על הפרפרים מפני איומים שונים ובהם ציד למטרות מסחריות, הרעלות ובנייה בבתי הגידול המאפשרים את קיומם. רבים מהמינים המוגנים חיים באזור החרמון.

בכתבה "בשומרון: כבשה חולה בכלבת נשכה ילד בן 12" (ynet, 7.4.2009) מדווחת מיטל יסעור בית-אור על כבשה חולת כלבת באותרה "ביישוב יהודי בגב ההר". זוהי ההזדמנות להזכיר לכל תושבי הסביבה לחסן את חיות הבית.

בכתבה "בקרוב בת"א: חינוך לאהבת החיות" [מעריב (זמן תל-אביב), 6.4.2009] מדווחת קרין ספינגולד שמועצת העיר תל-אביב יפו אישרה את הצעתו של ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) ה"כוללת אכיפת חוקים המגנים על זכויותיהם של בעלי-החיים תוך כדי הטעמת ערכים אלה בתכנים במערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות בעיר." כיצד יוטמעו ערכים אלה – נושא זה נותר מעורפל.

בכתבה "עטלפים, תנשמות ובזים בשירות העירייה" [mynet (חיפה), 7.4.2009] מדווח דורון סלומון שעיריית חיפה מתכננת לשחרר לקראת הקיץ עשרות עטלפי חרקים בשכונות העיר בניסיון לחסל יתושים. שחרור העטלפים נועד להחליף הרעלות. עיריית חיפה גם החלה בהכשרת מקומות קינון לבזים ולתנשמות, בניסיון לחסל מכרסמים ונחשים.

בכתבה "קוסם, אוהב יונים?" [mynet (רעננה), 7.4.2009] מראיינת שלומית צור את הקוסם קליוסטרו, המספר כיצד השתמש בחיות במשך רוב הקריירה שלו, אף על-פי שידע שהוא פוגע בחיות. לפני כשנתיים הפסיק את השימוש בחיות והחל לחשוף את שיטות העינוי וההרג המקובלות במקצועו, ולנסות לשכנע קוסמים אחרים ללכת בעקבותיו. מתוך הראיון: "'קורה שאתה פותח את המכסה, ועל הצלחת פתאום יש יונה מתה כי היא מתה מלחץ או מחוסר אוויר. קורה שיונים מתות בדרך למופעים כתוצאה מחום. פעם הופעתי בקולוסיאום בתל אביב ואחד השחקנים שהופיע לפניי, דרך על הארגז שלי והרג במכה 12 יונים.'"

בכתבה "כצאן לטבח: קמפיין נגד אכילת בשר שהלך רחוק מדי" [nrg מעריב (סופשבוע), 5.4.2009] מספר אביב לביא על קמפיין PETA, "שואה על הצלחת שלך", שנפסל בגרמניה משום שהוא משווה בין תעשיות בעלי-החיים לבין השואה.

בטור "אנחנו החיות" (וואלה!, 3.4.2009) בוחן עידן סייר את גל ההתעללות בחיות במסגרת תוכניות ריאליטי, ומתמקד ב"משימות" במסגרת "מרוץ למיליון": אכילת ראשי כבשים כרותים ואכילת חולדות: "לנוכח מי שנגעל מהסיטואציה, אפשר רק לשאול: כמה צבועים אפשר להיות? הרי רוב חייכם אתם אוכלים בשר, אז פתאום קשה לכם לגלות שגם לבעלי חיים יש ראש ועיניים ושהם היו פעם בחיים? מי שאוכל בעלי חיים, מן הראוי שיתמודד המראה המוצבת מולו ועם ההשלכות של מעשיו."

בכתבה "כבר לא פרה: הבקר הרזה מבלגיה עושה עלייה" (nrg מעריב, 1.4.2009) מספרת דליה מזורי על ייבוא פרים "כחולים" מבלגיה עבור תעשיית הבשר. הכתבה מנוסחת בעיקרה כפרסומת לבשר דל-שומן, אך היא כוללת מידע על הפגיעה בבקר: "השנה יוזרעו ‭7,000‬ מנות מזן הפר הכחול. מי שיזכו להן הן פרות ישראליות, כיוון שמטעמים לוגיסטיים קשה לייבא נקבות מבלגיה. את הפרות המעוברות יילדו בארץ בניתוח קיסרי בלבד, משום שהעגלים הבלגים הם גדולי ממדים. [...] ההכלאה מיטיבה עם הבקר, מאחר שמערכת הנשימה של הזן הבלגי המקורי עדינה יותר, וכתוצאה מכך פגיעה יותר לדלקת ריאות."

בכתבה "יש לך סוס או חמור? רשיונות, בבקשה" (mynet, 29.3.2009) מדווחת מירית אזרחי על יוזמתו של חבר מועצת עיריית חדרה, אוהד מרחב (הירוקים) להתנות החזקת סוסים וחמורים בעיר ברשיון, לאחר שלפחות שישה סוסים נהרגו לאחרונה בתאונות דרכים באזור. את הרשיון תעניק הלשכה הווטרינרית המחוזית. החיות יסומנו בשבב ובקעקוע. כמו כן, "המבקש להחזיק בסוס ו/או חמור, חייב יהיה להציג בפני הווטרינר העירוני, כי בחזקתו מקום ואמצעים ראויים ומתאימים להחזקה נאותה של בעל-החיים ובהם אורווה עם תא מוצל המרווח מספיק לעמידה ושכיבה, איוורור, מחסה, מקור מים נקיים, מזון נכון ומספיק וחיסונים הדרושים בהתאם לבעל-החיים." לווטרינר העירוני תהיה סמכות החרמה של החיות מידי אנשים שעברו על הוראות על חוק זה.

העיתונות מלאה בברכות ובעצות בעקבות מינוי של ח"כ גלעד ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה. בכנסת הקודמת ובמסגרת מפלגתו, הליכוד, ארדן השקיע בנושאים סביבתיים והיה אחד מחברי הכנסת הבולטים בפעילותו למען בעלי-חיים. עם כניסתו לתפקיד, הוא הבטיח לפעול להרחבת סמכויותיו ותקציבו של המשרד.

בכתבה "מתנת חג: 110 אלף דונם של שמורות חדשות" (ynet, 1.4.2009) מדווחת יעל עברי דראל: "בתום שנים של המתנה ואינספור דיונים הוכרזו השבוע למעלה מ-110 אלף דונם כשמורות טבע חדשות בישראל. כעת שטחים אלה יהיו מוגנים מפני בנייה, סלילה או פיתוח תשתיות." השמורות החדשות: "שמורת הטבע נחל שיזף זכתה לתוספת של כ-53 אלף דונם; שמורת הטבע מצוק צינים (הצד המזרחי של מכתש רמון) קיבלה תוספת של כ-40 אלף דונם; שמורת הטבע הר הנגב הורחבה בעוד כ-17 אלף דונם. בצפון הארץ הוכרזו שטחי שמורות באזור שמורת הטבע נחל חרמון (תוספת של 1,400 דונם), שמורת הטבע אירוס הדור מנרה, שקיבלה תוספת של 700 דונם ושמורת הטבע גוש אלונים שקיבלה תוספת צנועה של 40 דונם. הגן הלאומי חצור זכה גם הוא לתוספת של כ-930 דונם."

בידיעה "בתי הזיקוק חויבו לטפל בזיהומים בסביבתם" (הארץ, 29.3.2009) מדווח צפריר רינת: "כמה אירועים של זיהומי דלק שהתגלו בשנה האחרונה בקרקע ובאחד היבולים של נחל הקישון הביאו את המשרד להגנת הסביבה לצעד תקדימי של חיוב חברות הדלק לבצע סקרים נרחבים באזור ולטפל בכל זיהום שיימצא. אולם בתי הזיקוק בחיפה מסרבים."

בכתבה "הממשלה אישרה: כביש 561 יעבור מחוץ לנחל האילנות" (nrg מעריב, 29.3.2009) נמסר על שינוי תוואי הכביש שיחבר בין כביש 4 לכביש 2, מזרחית לנתניה וצפונית לאבן יהודה. התוכנית המקורית הייתה לסלול את הכביש בתוך שטח יער, והיא שונתה בעקבות ערעור שהגישה החברה להגנת הטבע.

בכתבה "השקיות שהשליכו מטיילים הרגו יעל בהריון" (ynet, 31.3.2009) מדווח ארז ארליכמן: "נקבת יעל בהיריון מתקדם, ששברה את רגלה וחולצה במבצע מסובך בערבה לפני שבועיים מתה בבית החולים לחיות בר. בדיקה גילתה שסיבת המוות הייתה שקיות פלסטיק עם שאריות מזון וחבלים שאכלה. מנהל בית החולים: 'המטיילים צריכים להבין שהאשפה שהם משליכים הורגת את חיות הבר'."

בכתבה "המלאכים של כלבי הים בהולנד" (ynet, 29.3.2009) מספר ארז ארליכמן על המרכז לשיקום והצלת כלבי ים בהולנד, המטפל בכ-250 כלבי ים פגועים מדי שנה. ד"ר דני מוריק, וטרינר ישראלי העובד במקום, מספר שרוב הפגיעות הן תוצאה של פעילות אנושית בים, ובעיקר דיג.

בכתבה "האשמות בזיהום הכינרת: הפרות" (nrg מעריב, 24.3.2009) מדווח אביב לביא: "הפרות שרועות ברמת הגולן ובגליל גורמות לזיהום הכינרת, וכדי לשמור על איכות המים באגם יש להרחיק אותן ממנו. למסקנה הזו הגיעו אנשי המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות בתום בדיקה ממושכת. ההערכה היא שהפרות גם גרמו לזיהום מעיין הסלוקייה." הפתרון שמבקש המשרד להגנת הסביבה לקדם הוא בניית שקתות לפרות, אך במקום להטיל את ההוצאות על המזהמים, מבקשים במשרד שהמדינה תממן את מניעת הזיהום.

בכתבה "המשרדים מתווכחים, ובגליל יסבלו ממכת זבובים" (ynet, 24.3.2009) מדווחת יעל עברי דראל: "במשרד להגנת הסביבה מזהירים היום (ג') מפני מפגעי זבובים קשים שנוצרים באזור זה, בין היתר בשל סירובם של חלק ממכוני התערובת והלולנים להוסיף למזון העופות תוסף דוחה זבובים. בתחומי המועצות האזוריות מעלה יוסף ומרום הגליל ישנו הריכוז הגדול ביותר בישראל של לולי הטלה. בשטח שתי המועצות ישנם כ-2,200 לולים המפוזרים בכ-20 מושבים. פעילות הלולים היא מוקד משיכה לחרקים – בעיקר זבובים."

בכתבה "עשרות כבשים בטנדר, חלקם נמחצו למוות" (mynet, 25.3.2009) מוסר רועי אלמן על דיווח וצילום שהגיעו לתנו לחיות לחיות: בירושלים נראה טנדר שבתוכו דחוסות כבשים רבות, בשלוש קומות. רוב הכבשים בקומה התחתונה מתו ממעיכה או מחנק. חלק מהכבשים בקומה העליונה כמעט נפלו לכביש. בתנו לחיות לחיות השיגו את מספר הרכב והגישו תלונה במשטרה.

בכתבה "הקיבוצניקים והצפרים נגד חוות האנטנות שתסכן בריאות התושבים - בני אדם ועופות" (הארץ, 20.3.2009) מדווח יניר יגנה על תוכנית להקים בסמוך לקיבוץ גלאון שליד נחל גוברין חוות אנטנות גדולה, שהועתקה מהשרון לאחר שוועדת חקירה פרלמנטרית קבעה כי בנוכחותו בקרבה למקום יישוב יש משום סיכון לחיי אדם. התוכנית החדשה אושרה על-ידי משרד הפנים, הטוען כי "מונתה חוקרת מיוחדת לשמיעת טענות הנגד." לדברי החברה להגנת הטבע, ביצוע התוכנית יפגע בצורה אנושה באוכלוסיית הציפורים המקומית, שכוללת, בין השאר, את הריכוז הגדול בעולם של חוויאים ועקבים עיטיים.

בכתבה "צב פינוי: בית חדש לצבים ברחובות" (nrg מעריב, 23.3.2009) מספר בועז שחם, מנהל מרכז זוחלים ודו-חיים בחברה להגנת הטבע, על הניסיון להציל חיות בר קטנות מפני הדחפורים בשטח בר ליד רחובות, שעליו מוקמת שכונה חדשה. שחם מנסח ברהיטות מהי המשמעות של "פיתוח" עבור חיות בר, ותוהה האם מבצעי הצלה יכולים למלא את ייעודם.

בכתבה "סוגיית הקוסם" (וואלה!, 26.3.2009) מספר הקוסם ישראל קליוסטרו על כנס הקוסמים בחולון, ומסביר: "כדי לשלוף יונים הקוסמים מקצצים את כנפיהן, צובעים אותן בצבעים מזיקים, דוחסים אותן למְכלים קטנים ורותמים אותן בחוטי ניילון דקים. לכם, הצופים, הקסם נראה קל ופשוט. ליונה הנשלפת ונורית לאוויר הדבר כרוך בכאב ובפחד נורא שלפעמים גורמים למותן. אפשר להיזכר בסצנות הקשות בסרט 'יוקרה' על ציפורים מעוכות כדי להבין שמאחורי אור הזרקורים ומטפחות המשי נמצאים עינוי וסבל. ומי שיש לו ספק, ולו הקל ביותר, לגבי מה שעובר על היונה, מוזמן להציץ בסרטון הדרכה לקוסמים המלמד על השימוש ביונים."

בכתבה "קנדה: הציידים מתחרים מי יהרוג יותר כלבי ים" (nrg מעריב, 24.3.2009) מדווח ארז ארליכמן שב-23.3.2009 פתחה ממשלת קנדה את עונת ציד כלבי הים, והגדילה את מכסת ההרג ב-5,000 פרטים, עד ל-280,000. זאת אף על-פי שהמחסנים בקנדה מלאים בפרוות שלא נמכרו. התנהגות ממשלת קנדה מתריסה מול המחאה העולמית.

בכתבה "הצעת חוק: ייאסר מסחר בפרוות בעלי חיים" (nrg מעריב, 19.3.2009) מדווח אריק בינדר על הצעת החוק של ח"כ הורוביץ (מרצ) לאסור ייבוא פרוות לישראל, וכן ייצור מוצרי פרווה, סחר בהם וגידול בעלי-חיים בישראל למטרת ייצור מוצרי פרווה. העונש לעבריינים: החרמת הסחורה, סגירת העסק ושנת מאסר.

בכתבה "התפרצות" (גלובס, 12.3.2009) סוקר משה ליכטמן באריכות את התנהלות ועדת החקירה הממלכתית בעניין השירותים הווטרינריים. לדבריו, היא קמה בגלל יריבות בין שר החקלאות למנהל השו"ט וסגנו, ורוב הוועדה נגוע בניגוד עניינים ופועל באופן לא תקין. בכתבה לא מוזכרות כלל העבריינות הנפוצה בשו"ט על חוק צער בעלי-חיים. הכתבה כוללת חשיפה ראשונה לשחיתות בעניין ייבוא עגלים מאוסטרליה: בשנים 2004-2001 נמנעו השו"ט מביצוע בדיקות וחיסונים חיוניים לעגלים, וחסכו בכך ליבואנים 15 מיליון שקלים.

בכתבה "ניצחון הירוקים: חולות ניצנים הוכרזו כשמורת טבע" [nrg מעריב (זמן הדרום), 20.3.2009] מדווח משה ג'רפי שב-16.3.2009 נערך טקס הכרזת שמורת חולות ניצנים. המשמעות: נסתם הגולל על כל יוזמת נדל"ן במקום. גודל השמורה כ-20,000 דונם.

בכתבה "דילמה: לשמור על המים או על הטבע?" (ynet, 19.3.2009) מציגים יעל עברי דראל ארז ארליכמן את התוכנית להטות את נחל שורק ולבנות שלושה מאגרי מים גדולים. ביצוע התוכנית יחסל את רוב חיי הבר בנחל, שהוא מהמקומות העשירים ביותר בחיות בר בארץ.

בכתבה "מסתמן: הימורים על מירוצי סוסים ומכוניות" (ידיעות ממון, 15.3.2009, עמ' 2) מדווח גד ליאור שראלב מג'אדלה ניצל את השבועות האחרונים לכהונתו כשר המדע והספורט לאישור הפעלת הימורי סוסים, "לתחרויות בחו"ל בשלב הראשון." השלמת המהלך תלויה באישורו של שר האוצר, רוני בר-און, שצפוי לאשרו.

בכתבה "הספורט החם של אשקלון: מרוצי סוסים פיראטיים" [mynet (ידיעות אשקלון), 19.3.2009] מדווח אלי לוי על מירוצי סוסים פיראטיים באשקלון. המשטרה מעלימה עין.

בכתבה "אביב הגיע טבח בא" (וואלה!, 17.3.2009) מדווח עידן סייר על הרג מאות אלפי גורים של כלבי ים בקנדה, בחסות הממשלה.

בכתבה "מחאה בעולם ובישראל נגד ציד כלבי הים בקנדה" (ynet, 19.3.2009) מדווח ארז ארליכמן שב-18.3.2009 הוציאה מחלקת המדגה והמשאבים הטבעיים של ממשלת רוסיה צו האוסר לחלוטין על ציד כלבי ים הצלצל (harp seal) עד גיל שנה.

במאמר "פסקי ההלכה מוכיחים: אללה אוהב חיות" [ynet (חיות וחברה), 14.3.2009] סוקר ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה את גישת הפוסקים המוסלמים בענייני צער בעלי-חיים. לדברי אחד הפוסקים, "האסלאם הקדים ב-1,300 שנה את הארגונים הפועלים כיום למען החיות. דת האסלאם הפכה, למעשה, את הצדקה ואת המעשים הטובים כלפי החיות לחלק בלתי נפרד מהאמונה. יתרה מזאת, כל גרימת נזק במזיד וכל התאכזרות לחיות נחשבות כמעשים עליהם נענשים באש הגהינום." למרות זאת, "הכלב זוכה ליחס גרוע, והוא מוגדר כחיה טמאה, כלומר בעל-חיים שאינו יכול להיחשב כחיית מחמד."

ברשימה "דעה: הקורבנות האמיתיים של מפעל עוף העמק" (וואלה!, 8.3.2009) מגיב עידן סייר לסגירת המשחטה "עוף העמק" ולהתבטאויות עובדים בסגנון "שוחטים אותנו": "לכל אדם מגיע להתפרנס בכבוד. גזלת הפרנסה מבני אדם, לטובת תאגידי ענק שישתלטו על הרווחים לאחר סגירתה של המשחטה, היא בלתי מוסרית. אבל מה, בעצם, כן מוסרי בכל הסיפור הזה? הפרנסה של בני אדם אינה ערך עליון, ויש דברים חשובים ממנה. כשמדובר בעיסוקים בלתי חוקיים ובלתי מוסריים כגון סחר בעבדים, סרסרות בזנות, סחר בסמים, רובנו ככולנו מבקשים לחסל עיסוקים אלה, גם אם המשמעות של זה היא לגזול את פרנסתם של האנשים העוסקים בהם. אך מה נאמר על אדם שהתפרנס כל חייו מהרג של יצורים חסרי ישע, גם אם הדבר חוקי ומקובל?"

בכתבה "לולנים: ביצים גדולות גורמות סבל לתרנגולות" (הארץ, 12.3.2009) מספרת עפרי אילני על מאמציהם של לולני מרעה חופשי בבריטניה, לשכנע את הצרכנים להימנע מקניית ביצים גדולות .זאת משום שהטלתן גורמת לתרנגולות סבל רב יותר מהטלת ביצים קטנות יותר. הקטנת הגודל הממוצע של ביצה הוא אפשרי, על-ידי שינוי הרכב המזון של התרנגולות.

בעלי בריכות הדגים משמידים המוני ציפורים מדי שנה בניסיון למנוע מאוכלות הדגים שביניהן להגיע לדגים. רבות מהציפורים שנהרגות, אפילו אינן אוכלות דגים אלא נקלעו למקום במקרה. להערכת החברה להגנת הטבע, מדי שנה מתות יותר מ-3,000 ציפורים לאחר שהסתבכו ברשתות שנועדו לחסום את הגישה לבריכות. רשות הטבע והגנים גם התירה לחקלאים לירות בעופות ולהרוג עד שישה קורמורנים ביום. אולם בשטח נמצאות גופות ירויות של עופות ממינים רבים, ומעריכים שהיקף ההרג הרבה יותר נרחב מהמותר. לאחרונה החליטה רשות הטבע והגנים לאסור ירי באש חיה על עופות כדי לסלקם מבריכות, שדות ומפעלים חקלאיים. יהיה מותר להבריח עופות באמצעות חזיזים, נפצים ותחמושת נפיצה שאינם קטלנית. האיסור ייכנס לתוקף בחודש יולי.

בכתבה "הסוסים הישראליים לא יוכלו יותר לשמש למירוצים" (הארץ, 10.3.2009) מדווח יובל אזולאי על חדשות טובות לסוסים בישראל: "הארגון העולמי לתיעוד סוסי המירוץ מגזע 'טורוברד' הודיע בימים האחרונים כי הוא גורע את ישראל מרשימת המדינות שמנהלות רישום סוסים מגזע זה. המהלך צפוי להביא לפגיעה כלכלית קשה במגדלי סוסי המירוץ בישראל בעקבות ירידת ערך הסוסים הישראליים, וצפוי למנוע ייבוא וייצוא של סוסים אלה מהארץ."

בכתבה "חיה רעה" [הארץ (מוסף), 12.3.2009] מדווח שי פוגלמן: "שלוש שנים אחרי שנקבעה התקנה שאוסרת למכור כלבים מסוכנים, המסחר בהם פורח, בלי פיקוח ובלי אכיפה, באתרי האינטרנט ובין מאכערים. וכשזה לא חוקי, אז עד הסוף: הרוטווילרים והאמסטפים נפגשים בסופי שבוע לקרבות דמים, כספי הימורים עוברים מיד ליד, והכלבים גומרים את הלילה במכלאות הווטרינריות, פצועים ומטורפים."

בכתבה "צפון אוסטרליה: מצב חירום בשל דליפת נפט" (ynet, 13.3.2009) מדווחת סוכנות רויטרס על דליפת של כ-30 טונות של נפט ליד חופי צפון-מזרח אוסטרליה. בינתיים זוהתה פגיעה רק במספר קטן של צבי-ים וציפורים.

בכתבה "הבהמה עשתה את שלה" [מעריב (סופשבוע), 6.3.2009, עמ' 46] מדווח אביב לביא על ירידה של 75% במחיר אבקת החלב בחודשים האחרונים; "המשמעות המיידית: בחודשים האחרונים נשחטו כ-10,000 פרות ישראליות, ובחודשים הבאים יישחטו כנראה אלפי פרות חולבות נוספות. [...] שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אומר שזה רע הכרחי: 'הרפתנים עושים הרבה צעדים כדי לצמצם את היקפי החליבה – יש כאלה שיורדים משלוש חליבות ביום לשתיים, אחרים יצרו רווחים גדולים יותר בין ההמלטות. אבל צריך להבין שכשיחידת הייצור שקוראים לה פרה נותנת יותר חלב ואוכלת אותה כמות, אז בהחלט צריך פחות יחידות ייצור. אסור לשכוח שבסוף ממילא רובן הולכות לשחיטה, ושאנחנו גם אוכלים אנטרקוט.'"

בכתבה "אילת: סערה ציבורית בעקבות ההחלטה לבנות בחוף אלמוג" (nrg מעריב, 4.3.2009) מדווחות יהודית זילברשטיין, דליה מזורי ומיכל גרינברג שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקמת בית מלון של 8 קומות בחוף אלמוג באילת; "התוכנית אושרה בעיריית אילת, על אף שהיא עומדה בניגוד לתוכנית האוסרת כל בנייה שהיא במרחק של 100 מטרים מקו חוף הים. הירוקים נזעקו וטענו כי הקרבה של בית המלון אל חוף הים, תגרום להפרעה קשה לדגים ולשאר יצורי הים החיים בשוניות האלמוגים ממש מול בית המלון. לטענתם, העומס של המתרחצים, התשתיות שיידרש לבנות סמוך לקו החוף, המים והביוב שיזרמו היישר לשוניות האלמוגים, התאורה שתסנוור את הדגים הנמים ותפריע להתרבותם, כל אלה עלולים להמיט אסון על השוניות הייחודיות של אילת."

בכתבה "במקום רעלים בשדות – בזים ותנשמות" (ynet, 4.3.2009) מסופר על פרויקט של משרדי החקלאות והגנת הסביבה, בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב והחברה להגנת הטבע: הצבת אלפי תיבות קינון לתנשמות ולבזים בשדות חקלאיים ברחבי הארץ, כדי להרוג נברנים ללא הרעלה. זוהי הפעם הראשונה בעולם שמיזם הדברה ביולוגית זוכה לתמיכה כפרויקט לאומי ונהנה מסיוע (מיליון שקל) של מוסדות הממשלה, ארגונים ציבוריים והמגזר האקדמי. הפרויקט יבוצע גם בשטחי הרשות הפלסטינית וירדן. בארץ מוצבות כבר 1,640 תיבות קינון, ש-40% מתוכן מאוכלסות על-ידי תנשמות.

בכתבה "תחקיר: כך מתעללים בקופים במעבדות" (ynet, 6.3.2009) מביא ארז ארליכמן את עיקרי החשיפה החדשה של HSUS, בעקבות 9 חודשי חקירה סמויה שניהל הארגון בשנה שעברה במכון המחקר New Iberia השייך לאוניברסיטת לואיזיאנה. המדובר במעבדת הקופים הגדולה ביותר בארצות-הברית, וכלואים בה למעלה מ-6,500 קופים מ-10 מינים. "חיות רבות כלואות במכון בתנאי בידוד בכלובים קטנים למשך שנים רבות. מה שבלט במיוחד הייתה המצוקה הפסיכולוגית החמורה ממנה הן סבלו באופן יומיומי, עד לנקודה בה הן מטילות בעצמן מומים. באגודה אמרו כי פעולות שגרתיות, כמו ירי באקדח חצים לטשטוש, גרמו לחיות פחד, כאב ונזקים פסיכולוגיים חמורים, שהביאו קופים רבים למצבי פסיכוזה. כמו כן, גורי קופים הופרדו בכוח מאימותיהם, לעתים שעות לאחר ההמלטה, וצינורות נתחבו לגרונותיהם לצורכי המחקר. עוד טענו באגודה כי משום שפרוטוקול העבודה עם הקופים אוסר בניסויים מסוימים שימוש בסמי הרגעה, הקופים הוצאו מהכלובים ונקשרו בכוח לכיסאות ריסון." החוקרת תיעדה גם הכאת קופים בצינור. החשיפה נערכה בתוכנית Nightline ברשת הטלוויזיה ABC, בצירוף ראיונות עם שני אנשים שעבדו ב-New Iberia, בתקופות שונות בשש השנים שקדמו לחקירת HSUS. המרואיינים מצהירים, שההתעללות שנחשפה בסרט הייתה נהוגה גם בזמנם. HSUS הגיש תלונה על 328 הפרות של חוק רווחת בעלי-החיים. משרד החקלאות והמוסדות הלאומיים לבריאות הודיעו על פתיחת חקירה.

בכתבה "הודו: נלחמים בציידי הנמרים" (nrg מעריב, 1.3.3009) מדווח אלכס דורון שבסוף השבוע שעבר נידונו בהודו 16 ציידים שעסקו בציד אריות, לחמש שנות מאסר עם עבודת פרך – עונש תקדימי בחומרתו. לאחרונה, הרגו ציידים (שטרם נלכדו) 69 ברדלסים בשמונה שבועות. מעריכים שחלק ניכר מהציד והסחר מופעלים בידי גורמים עסקיים בסין, שם מרבים לקנות חלקי גוף ברדלס, טיגריס ולוטרה.

במאמר "העולם הקסום של ד"ר דוליטל – המאמר המלא" [ynet (חיות וחברה), 5.3.2009] סוקר יהודה אטלס את סדרת ספרי דוקטור דוליטל מאת יו לופטינג, ומציג את דוליטל בתור מי ש"הולך בדרכו מתוך מחויבות מוחלטת, אינו מתפשר, מתחרט או נסוג, וממוקד כולו בשליחותו: להיטיב עם בעלי-החיים, להצילם ולהביא להם מזור. מאחורי הדאגה לחיות מסתתרת דאגה עמוקה למין האנושי כולו."