עזרו לנו לעזור להם
אנימלס בפייסבוק
חדשות בעלי חיים
דצמבר 2009 - ינואר 2010
הורשע מפטם אווזים
ב-21.1.2010 הרשיע בית-משפט השלום בראשון-לציון את רן וחנון ממושב פתחיה בהתעללות בבעלי-חיים, לאחר שנתפס במרץ 2007 כשהוא מפטם כ-1,000 אווזים. דיון למתן גזר-דין נקבע ל-26 במאי. זהו פסק-הדין השני שניתן במשפטו של מפטם עבריין; שני כתבי-אישום שהגיש משרד החקלאות באפריל 2006 נגד מפטמים עבריינים, עדיין "מתנהלים בבתי-המשפט".
30.1.2010
מקורות
אייל דץ, "'ביהמ"ש: דחיפת מזון לפי אווז היא התעללות'", וואלה!, 25.1.2010.
דליה מזורי, "חקלאי הורשע בפיטום אווזים", nrg מעריב, 25.1.2010.
דפנה יוריסטה (דוברת), "בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע בסוף השבוע מגדל אווזים באשמת פיטום אווזים בניגוד לחוק צער בעלי-חיים" (הודעה לעיתונות), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 25.1.1009.
שפעת העופות בישראל
ב-26.1.2010 אובחנה ליד חדרה התפרצות שפעת העופות, בעקבות מותן של למעלה מ-100 תרנגולות בלול רבייה. המחלה פוגעת במערכות הנשימה, העיכול, הרבייה או העצבים של העופות, ומתבטאת באובדן תיאבון, ירידה בשיעור ההטלה, שיעול, עיטוש, התנפחות הראש או מוות. בדרך-כלל המחלה אינה קטלנית, אך עופות במשקים תעשייתיים נמצאים בסיכון מיוחד בגלל מערכת החיסון המוחלשת שלהם ועקב הצפיפות הרבה, שמסייעת להתפשטות מהירה של הנגיף. בעקבות אבחון המחלה, השמידו השירותים הווטרינריים את כל 43 אלף העופות שבמשק, ונאסרה זמנית הכנסת עופות והוצאתם מכל המשקים ברדיוס 10 ק"מ מהקיבוץ.
זוהי ההתפרצות השלישית של שפעת העופות בישראל מאז 2006. מבקר המדינה קבע ב-2007 שהשירותים הווטרינריים לא נערכו אז היטב למגיפה, וביקר את הרג העופות על-ידי הצמאתם במשך יממה לפחות והרעלתם ברעל זרחני. הפעם נערכה ההשמדה בחנק (כנראה הטבעת העופות בקצף).
זוהי ההתפרצות השלישית של שפעת העופות בישראל מאז 2006. מבקר המדינה קבע ב-2007 שהשירותים הווטרינריים לא נערכו אז היטב למגיפה, וביקר את הרג העופות על-ידי הצמאתם במשך יממה לפחות והרעלתם ברעל זרחני. הפעם נערכה ההשמדה בחנק (כנראה הטבעת העופות בקצף).
30.1.2010
מקורות
דליה מזורי, "בקיבוץ עין שמר המיתו עשרות אלפי עופות", nrg מעריב, 27.1.2010.
עמירם כהן, "8 יישובים באזור פרדס חנה-כרכור בסיכון להתפרצות שפעת העופות", הארץ, 27.1.2010.
מיטל יסעור בית-אור, "שפעת עופות התגלתה בלול בקיבוץ עין שמר", ynet,27.1.2010.
עמירם כהן ודן אבן, "שפעת העופות חזרה: מקרה של המחלה אובחן בלול בקיבוץ עין שמר בשרון", הארץ, 26.1.2010.
הרעלות
מספר כתבות עסקו השבוע בנזק הנגרם לחיות בר ולאנשים כתוצאה מפיזור רעלים על-ידי חקלאים, בעקבות דיון שנערך בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. יו"ר הוועדה הבטיח ש"הוועדה תאמץ ותקדם כל חקיקה הקשורה למזעור נזקי הרעלים וחומרי ההדברה," אולם לא ציין חקיקה ממשית כזו ורמז שההשפעה בנושא נתונה בידי משרד החקלאות; נציגת המשרד השיבה: "מערכת התקנים לחומרי הדברה בישראל היא מהטובות שיש." דיווח שציטט ynet מפי הצפר יואב פרלמן, ממחיש את השפעת השימוש הרשלני והמקובל ברעל המותר לשימוש: "כשהגיע לשדה החומוס, שמעובד על-ידי חקלאי הקיבוצים באזור, הבחין פרלמן בכמה עשרות זרעיות שהראו סימני הרעלה – הן לא הצליחו לעוף ישר, נפלו תוך כדי הליכה, שמטו את ראשן וחלקן היו גוססות או מתות. 'בשדה היו עשרות דורסים שחגגו על זרעיות.'" הציפורים גססו ומתו מרעל המכיל אלפא כלורלוז, "הפוגע במערכת העצבים המרכזית, גורם לשיתוק ולירידה בקצב המטבולי, וכתוצאה מכך בעלי-החיים מתים לבסוף מהיפותרמיה."
30.1.2010
מקורות
"כשמגינים על שדות – מרעילים חיות נדירות", ynet,26.1.2010.
אייל דץ, "השימוש בחומרי הדברה מרעיל את הציבור", וואלה!, 26.1.2009.
איום לחיי הבר
בכתבה "בדרך לכסיף: עיר חרדית בחצר האחורית" (nrg מעריב, 29.1.2010) מדווחת שרה ליבוביץ-דר על התנגדות המשרד להגנת הסביבה לתכנית הקמתו של יישוב חדש בנגב, שאושרה לאחרונה בוועדה של המועצה לתכנון ולבנייה – במקום להרחיב יישובים קיימים, כמתבקש מטעמים סביבתיים וכלכליים. התכנית כרוכה בהרס כ-5,000 דונם של שטח מדברי, המהווה בית גידול למינים רבים של בעלי-חיים.
30.1.2010
כלבים וחתולים בסין
בכתבה "סין: הכלבים והחתולים יורדים מהתפריט" (ידיעות אחרונות, 27.1.2010, עמ' 28) מספר בועז ארד על הצעת חוק המתגבשת בסין, לאיסור על אכילת בשר כלבים וחתולים. העונש המוצע בטיוטה הוא שבועיים מאסר וקנס בסך 5,000 יואן (כ-2,700 ש"ח). ארד מציין שהצעת החוק מיועדת לעזור לתעשיות הפרווה והעור הסיניות, המתקשות לחדור לשווקים בינלאומיים בעקבות תדמיתה השלילית של סין ביחסה כלפי בעלי-חיים. מאות אלפי כלבים וחתולים נשחטים למאכל מדי שנה בסין.
30.1.2010
איסור דיג בכנרת
ב-20.1.2010 הודיע שר החקלאות, שלום שמחון, על כוונתו לאסור באופן זמני דיג בכנרת ובנחלים הנשפכים אליה, כדי לאפשר לאוכלוסיית הדגים להשתקם לאחר שהדיג דלדל אותה לסף הכחדה. ההחלטה התקבלה לאחר שהגבלה חלקית על הדיג בכנרת, שהונהגה ב-2008 ואסרה על דיג בימי ג' בלבד, הוכחה כבלתי מספקת. האיסור צפוי להיכנס לתוקפו בחודש מרץ ולהימשך כשנתיים, שבמהלכן מתכוון משרד החקלאות גם להרוג קורמורנים, הניזונים מדגים, כדי למנוע תחרות עם הדיג. מימושו מותנה בהקצבת 15 מיליון ש"ח לדייגי הכנרת כפיצוי.
23.1.2010
מקורות
עדי חשמונאי, "דגי חרב: סוגרים את הכנרת לדייגים", nrg מעריב (עסקים שישי), 22.1.2010.
"בקרוב: איסור על דיג בכנרת", nrg מעריב, 20.1.2010.
רובי המרשלג, "שר החקלאות הורה להפסיק את הדיג בכנרת לשנתיים", נענע 10, 20.1.2010.
אלי אשכנזי ועמירם כהן, "משרד החקלאות אסר את הדיג בכנרת", הארץ, 20.1.2010.
"שר החקלאות החליט לאסור על דיג בכנרת", וואלה!, 20.1.2010.
"שר החקלאות: להפסיק את הדיג בכנרת לשנתיים", ynet,20.1.2010.
ב-18.1.2010 פרסמה החברה להגנת הטבע את הדו"ח איומים בתחום התכנון והבנייה בשמירה על השטחים הפתוחים בישראל לשנת 2010. הדו"ח מציג התדרדרות במצב השמירה על שטחי הבר: מתוך 93 האיומים המוצגים בו, 25 הופיעו בשנה האחרונה. הדו"ח מזכיר רק ארבעה איומים מהשנה שעברה שהוסרו בהצלחה, ו-13 נוספים שבהם חל שיפור חלקי במצב. מקור האיומים בתוכניות לפיתוח נדל"ני תיירותי, בהקמת יישובים חדשים והתרחבות קיימים, ובהקמת תשתיות בתחומי התחבורה, האנרגיה והמים.
איומים על חיות בר
בין האיומים מוזכרת הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתכנן משרד החקלאות להרוס שטחי חורש נרחבים בגליל לצורך הקמת לולים חדשים: "במסגרת הרפורמה, כ-80 חוות לולים גדולות מתוכננות לקום על שטחים פתוחים. מטרת הרפורמה לצמצם את המפגעים הסביבתיים בתחומי היישוב ולאפשר פיתוח תיירות. אולם, הקמת חוות הלולים עתידה לפגוע בצורה קשה בחורש הים תיכוני. [...] החברה להגנת הטבע מתנגדת למיקום של 80 חוות לולים בשטחים הפתוחים, דבר אשר יביא לפגיעה קשה בשטחים פתוחים איכותיים ולקיטוע רצף שטחים פתוחים בעלי חשיבות גבוהה."
הדו"ח מזכיר את המאבק שמובילה אנונימוס נגד בניית הלולים ואת ההצעה להקים את הלולים החדשים ללא כלובים ומבלי להרוס שטחי בר.
הדו"ח מזכיר את המאבק שמובילה אנונימוס נגד בניית הלולים ואת ההצעה להקים את הלולים החדשים ללא כלובים ומבלי להרוס שטחי בר.
23.1.2010
סקירות הדו"ח בעיתונות
צפריר רינת, "דו"ח החברה להגנת הטבע: השטחים הפתוחים בישראל הולכים ונעלמים", הארץ, 19.1.2010.
עדי חשמונאי, "דוח: האיומים על השטחים הפתוחים האחרונים בישראל", nrg מעריב, 19.1.2010.
יעל דראל, "בטון אפור במקום שדה ירוק", ynet ,19.1.2010.
אייל דץ, "דו"ח: הנדל"ניסטים ממשיכים להרוס את הטבע", וואלה!, 19.1.2010.
ועדות לקידום הרס סביבתי
ב-20.1.2010, אישרה ועדת השרים לענייני תכנון ובנייה את תכנית הרפורמה בתכנון ובבנייה שמקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשר צפויה להחליש את ההגנה החלשה ממילא על שטחי הבר. בין השאר, צפויה הרפורמה לבטל את הוועדה לשמירה על קרקעות ושטחים פתוחים, לבטל את מעמד המשרד להגנת הסביבה כיועץ סביבתי למוסדות התכנון, ולהחליש את סמכות ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית לטובת ועדות מקומיות, שצפויות לאשר בקלות בנייה. עם זאת, בעקבות התנגדותם של ארגונים סביבתיים ושל השרים גלעד ארדן ועוזי לנדאו, לא תבוטל במסגרת הרפורמה הוועדה לשימור הסביבה החופית, כפי שהוצע בתחילה.
23.1.2010
מקורות
צפריר רינת, "הצלחה חלקית למשרד להגנת הסביבה: ועדת החופים לא תבוטל", הארץ, 21.1.2010.
מיה בנגל, "ועדת שרים אישרה את הרפורמה בתכנון ובנייה", nrg מעריב, 21.1.2010.
יעל דראל, "הוועדה שמפקחת על בנייה בחופים לא תבוטל", ynet,21.1.2010.
אייל דץ, "השרים אישרו הקלות בהליכי התכנון והבנייה", וואלה!, 20.1.2010.
בכתבה "המדינה הגדירה עבור הווטרינרים לראשונה איך לטפל בחיות מחמד" (הארץ, 18.1.2010) מספר יובל אזולאי על נהלים חדשים שגיבש משרד החקלאות להסדרת הטיפול הווטרינרי בחיות "מחמד". בין השאר, מגדירים הנהלים את תנאי ההחזקה המינימליים לבעלי-חיים באשפוז, ומגבילים את האפשרות של וטרינרים לפתוח בטיפולים מסכני חיים או לבצע המתת חסד על דעת עצמם. לפי משרד החקלאות, מדי שנה מתקבלות כ-40 תלונות על רשלנות רפואית מצד וטרינרים.
23.1.2010
מצילים לוויתנים
בטור "מלחמת ההישרדות של היונקים הימיים" (נענע 10, 14.1.2010) סוקר אריאל אלסנר את פעילותו של הארגון Sea Shepherd Conservation Society, הנאבק להגנה על לוויתנים ודולפינים על-ידי הברחתם מפני ספינות ציד והפרעה לפעילות הציידים.
23.1.2010
כנס צמחונות
בטור "איך אתם רוצים את כדור הארץ שלכם" (הארץ גלריה / עכבר העיר, 18.1.2010) מנסה רחל טל-שיר לבסס את הלגיטימציה של המאבק לקידום זכויות בעלי-חיים על התובנה שפגיעה בסביבה מביאה לפגיעה בעצמנו. טל-שיר מדווחת על הקונגרס הצמחוני הבינלאומי שיתקיים השנה באינדונזיה, במעמד ד"ר ראג'נדרה פצ'אורי, יו"ר הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם בעניין שינוי האקלים, הקורא לצמצום בצריכת הבשר כאמצעי להפחתת פליטת גזי חממה.
23.1.2010
בג"ץ תעשיית ביצים
בכתבה "בג"ץ: לולי התרנגולות יעמדו בתקן האירופי" (nrg מעריב), מדווחת דליה מזורי שב-13.1.2010 התקיים דיון ראשון בבג"ץ בעתירת אנונימוס וארגונים נוספים בדרישה לעצור את הרפורמה בתעשיית הביצים שמתכנן משרד החקלאות, הכוללת השקעת כ-300 מיליון ש"ח בהקמת כלובים, שהשימוש בהם נאסר בכ-30 מדינות. השופטים פוגלמן, רובינשטיין ועמית ציינו בדיון, שביצוע הרפורמה מותנה באפשרות להתאים את תנאי המחיה של תרנגולות בתעשיית הביצים הישראלית לתקן האירופי (האוסר שימוש בכלובים מהסוג הרווח כיום בתעשיית הביצים בישראל). השופטים ביקשו לקבל תוך שבוע הבהרה מהמדינה, כיצד היא מתכוונת לאכוף בעתיד התאמה של הכלובים לתקן האירופי, במידה שהם ייבנו בקרוב לפי תוכנית משרד החקלאות, ואילו ההוראה לשפרם תינתן רק במועד מאוחר יותר. הדיון בתקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים צפוי לעמוד בקרוב בפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
16.1.2010
מיצג זכויות
בטור "למה התפשטתי באמצע הרחוב" (ynet, 16.1.2010) מסבירה ברנדט באור על הטעם לקיומו של מיצג זכויות בעלי-החיים של אנונימוס, שבו השתתפה: "כולנו חווים באופן דומה כאב ועונג, השתוקקות ופחד. אין סיבה להתעלם מסבלו של אפרוח שנזרק לפח מיד עם בקיעתו (כי הוא זכר, 'מאחר-בקיעה' או 'סוג ב'), או מסבלה של אחותו (שחותכים את מקורה כדי להפחית את נזקי התוקפנות והצפיפות בלול), רק משום שהם לא זכו להשתייך למין הביולוגי ה'עליון' שלנו."
16.1.2010
אין הפתעות
בטור "תחקירים על תעשיית המזון: כך מאבדים את התיאבון" (nrg מעריב, 10.1.2010) מגיב אביב לביא על תחקיר כלבוטק החושף החדרת פוספטים לדגים הנמכרים למאכל, וטוען שהחשיפה אינה צריכה להפתיע לאור מה שכבר ידוע לנו על תעשיית המזון: "הצוות של גינת מוזמן לגשת לבריכות שבהן מגדלים את מיליוני טונות הדגים ולתעד את המזון עתיר הכימיקלים שבו מאביסים אותם, את כמויות האנטיביוטיקה, את חומרי הריסוס האגרסיביים שבאמצעותם מדבירים את העשבים בשפת הבריכה. בשביל לצלם את כל אלה אפילו לא צריך מצלמה נסתרת."
16.1.2010
אנטיביוטיקה
בכתבה "חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מתפשטים בישראל" (ynet, 10.1.2010) מדווחת שרית רוזנבלום על התפשטותם בישראל של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה: מחלות זיהומיות שהיו קלות לטיפול בעבר הפכו לסיבוכים המצריכים אשפוז ועלולים להוביל למוות. חיידקים עמידים מתפתחים בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה, תופעה הנפוצה בעיקר בתעשיות המזון מהחי, המאביסה בעלי-חיים באנטיביוטיקה כזרז גדילה באופן שגרתי.
16.1.2010
מצילים תרנגולות
בכתבה "מקלט ראשון לתרנגולות מוכות נפתח בבאר שבע" (הארץ, 14.1.2010) מדווחת לימור גל על הקמתו של מקלט לתרנגולות שניצלו מתעשיית הביצים: "בהתחלה הן היו חששניות למדי, ולא זזו הרבה. לאט לאט הן קיבלו ביטחון והרחיבו את טווח התנועה שלהן. היום הן אוהבות במיוחד להתפלש בחול מתחת לעץ הזית. נתנו להן שמות, וגילינו שיש ביניהן הבדלי מזג."
16.1.2010
יומן חייתי
תכנית הטלוויזיה לזכויות בעלי-חיים מציגה סרטון אנימציה חדש, "קריסטין, הפרה הקורסת", הבוחן באופן סאטירי את חייהן של פרות בתעשיית הבשר.
16.1.2010
בטור "בלי תירוצים" (וואלה!, 10.1.2010) מבקר עידן סייר ניסיונות להצדקת אכילת בשר בטענה שהיא "טבעית". סייר טוען שלא ניתן להתייחס לטבע כאל מופת מוסרי ומצביע על כך שתעשיית הבשר המודרנית רחוקה מאוד מהטבע, שהיא מובילה להרס הסביבה, ושאין צורך בריאותי באכילת בשר.
16.1.2010
כדאי לתרום לאנונימוס!
בכתבה "לאן באמת הולכים כספי התרומות? מוסף "הארץ" בדק את הדו"חות של 32 עמותות רשומות" מציג אורי בלאו תחקיר על המשכורות שמשלמות עמותות ישראליות גדולות לעובדיהן. לעומת הוצאה שנתית הנעה בין 123 אלף ₪ למיליון וחצי ₪ בשנה המשולמים למנכ"לים בעמותות שנבדקו, בולטת אנונימוס כעמותה שהמנהלות שלה עובדות בהתנדבות. המשכורת השנתית הגבוהה ביותר באנונימוס נופלת מהמשכורת החודשית של בכירי רוב העמותות. לתרומה
9.1.2010
שרת החקלאות הגרמנייה, אילסה איינגר, קוראת לצרכנים הגרמנים להפחית את צריכת הבשר שלהם משיקולים סביבתיים. היא הציעה לאכול בהתאם להמלצות ארגון התזונה הגרמני ולהפחית במחצית את היקף הצריכה הנוכחי. השרה נימקה את דבריה בשיקולים בריאותיים וסביבתיים. הדברים נאמרו בראיון שהעניקה השרה לקראת כנס בינלאומי שייערך בברלין החל מ-15 בינואר, בנושא חקלאות ושינוי האקלים. בשנת 2009 פרסמו רשויות סביבה ובריאות רבות בעולם המלצות להפחית בצריכת המזון מן החי, אולם דברי איינגר הם ההמלצה הראשונה מסוג זה מטעם משרד חקלאות.
9.1.2010
בשר ומים
בכתבה "כשר אך מזהם: המלח של תעשיית הבשר יוזרם לים" (ynet, 7.1.2010) מדווחת יעל דראל על יוזמה להפחתת כמות המלח שמגיע לקרקע ולמי התהום בישראל. כיום, "רק בישראל עושים שימוש ברבבות טונות של מלח בשנה כדי להכשיר בשר. הבעיה: עודפי המלח הללו גורמים להרס הקרקע, ממליחים את מי התהום ומגיעים אפילו לשדות בהם מגדלים את המזון שלנו." עוד על תעשיות החי וזיהום מים
9.1.2010
חקלאים וחיות בר
"כשדרבן פורץ למחסן, מזמינים מגשר בין חיות הבר לחקלאים" (הארץ, 5.1.2010) מתאר אלי אשכנזי פעילות חדשה של רשות הטבע והגנים: "גישור" בין חיות בר לחקלאים, שמשמעותו לכידת החיה שמפריעה לעסק והגלייתה ללא פגיעה נוספת. לדברי ה"מגשר", "הפנייה אליי היא לא דבר ברור מאליו – יש חקלאים שפותרים בעיות כאלו בצורה לא חוקית של ירי או הרעלות, בהם צריך לטפל באמצעות החוק. התפקיד שלי הוא לבוא לקראת החקלאי, שלא ירגיש שהוא לבד וכל העולם נגדו. אני צריך לתת לו מענה לבעיה."
9.1.2010
נזקי דיג
בכתבה "הציד משנה את הסביבה הימית" (nrg מעריב, 6.1.2010) דן הביולוג הימי אלדד גוטנר הוך בהתדלדלות אוכלוסיית הדגים כתוצאה מדיג ומפגיעה בסביבה, תוך הרס מערכות אקולוגיות שלמות. הכותב מתמקד בהכחדת הכרישים, וגם מזכיר ש"בגלל ירידת אוכלוסיית הדגים הצמחוניים, חסרי חוליות הניזונים מאצות כגון קיפודי הים נשארו כבעלי-החיים שמחזיקים ומונעים מהאצות להשתלט ול'חנוק' את שוניות האלמוגים. פגיעה נוספת באוכלוסיית קיפודי הים תגרום להרס הסביבה הימית ולהגעה לנקודת אל-חזור מבחינת הסביבה הימית." גוטנר הוך מציג את הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת כהצלחה, אולם בריכות הדגים שהוקמו כתחליף בעייתיות אף הן, בנוסף לכלובי ענק לדגים בים התיכון שהוקמו במקומם.
9.1.2010
חיות כמוצרים
בכתבה "חציל מנומר בערבה" (nrg מעריב, 4.1.2010) סוקר אורי בינדר פיתוחים חקלאיים של תחנת "יאיר" בערבה, וביניהם ניסויים הנערכים בדגי שושנון, אלמוגית ונתחן, כדי לאפשר את הרבעתם בשבי עבור תעשיית "דגי הנוי". הכתבה אינה מגלה יחס ביקורתי כלפי תעשיית "דגי הנוי" ומתייחסת לדגים כאל סוג נוסף של תוצרת חקלאית.
9.1.2010
כלובי דגים
הכתבה "הבהלה לדניס: הדגים נמלטו, הדייגים חוגגים" (nrg מעריב, 28.12.2009) מדווחת על בריחת המוני דגי דניס (כנראה כ-160,000) שהיו כלואים בכלובי ים ליד אשדוד, לאחר שהכלובים נפרצו בסערה. בריחת דגים שבויים לים הפתוח מהווה סיכון בריאותי לדגי הבר, ואף הדגים הנמלטים עלולים לסבול, במידה שכישורי ההישרדות שלהם פגועים כתוצאה מהביות ומתנאי השבי.
2.1.2010
פרווה
בכתבה "עבר בקריאה ראשונה: איסור סחר בפרוות כלבים" (ynet, 29.12.2009) מדווח ארז ארליכמן שהצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (קדימה) להגבלת הסחר בפרוות כלבים וחתולים, עברה בכנסת בקריאה ראשונה ללא התנגדות (0-15). מדובר בגרסה חלקית להצעתה המקורית של תירוש, שהתייחסה לפרוות בכלל וצומצמה עקב דרישתה של סיעת "יהדות התורה" שהחוק לא יפגע בייבוא פרוות ארנבונים לייצור כובעים ושטריימלאך. ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, הממונה על עריכת ההצעה להצבעה המכרעת במליאה, תבחן את האפשרות להרחיב את האיסור לפרוות בעלי-חיים נוספים "מבלי לפגוע במסורת הדת היהודית".
2.1.2010
קנס למתעלל
בכתבה "30 אלף שקל קנס לבעל חווה שהרעיב סוסות" (ynet, 31.12.2009) מדווח ארז ארליכמן על הרשעתו של בעל אורווה ממרחביה בהתעללות בשש סוסות. לפי כתב האישום, "הנאשם החזיק את הסוסות במבנה רעוע ולא בטיחותי החשוף לשמש ולגשם, כשהן סובלות מהזנחה והרעבה, רזון קיצוני, כשפרסותיהן שבורות וארוכות ומבלי שטופלו כלל על-ידי רופא וטרינר." בית-המשפט גזר על העבריין קנס בסך 30,000 ₪, וכן שלושה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 40,000 ₪ שלא יבצע עבירה דומה. זהו גזר-הדין הראשון בניתן בארץ בגין התעללות בסוסים.
2.1.2010
מקור נוסף
דפנה יוריסטה (דוברת), "לראשונה בישראל – גזר דין באשמת התעללות בסוסים", משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 30.12.2009.
ציד
בכתבה "ברשות הטבע והגנים נלחמים בציד הבלתי חוקי" (nrg מעריב, 27.12.2009) מדווחת עדי חשמונאי על היערכות רשות הטבע והגנים למאבק בציד על-ידי מהגרי עבודה, שלהערכת הרשות הורגים לפחות 6,000 חיות בשנה באמצעות מלכודות. משרד האוצר אישר לרשות "תקנים להקמת 'יחידת פיקוח למניעת ציד על-ידי עובדים זרים', שפקחיה יעברו הכשרה מיוחדת לתפקיד הייעודי [...] 15 תאילנדים כבר גורשו מהארץ בשל ציד לא חוקי, אך הדבר נחשב בעיני הנלחמים בתופעה לטיפה בים."
2.1.2010
הצלה ושיקום
בכתבה "חיים חדשים לשלושה קופים ממעבדה" (ynet, 30.12.2009) מספרת ענת רפואה את סיפור הצלתם של שלושה קופי מקוק שנולדו בחוות מזור בישראל ונשלחו למעבדה בשבדיה, שם נוצלו לניסויים במשך כשבע שנים. הודות למאמציהם המשותפים של פעילי זכויות בעלי-חיים בישראל, בשבדיה ובבריטניה, הקופים הועברו לאחרונה למקלט בבריטניה המתמחה בשיקום קופים שניצלו מניסויים. אלה הם בין הניצולים המעטים מאלפי גורי הקופים שנמכרו מחוות מזור למעבדות בחו"ל.
2.1.2010
תמונה: Animal Defenders International
בכתבה "מחקר: שיעור חומציות מי הים עולה – סכנה לדגים ולאלמוגים" (nrg מעריב, 29.12.2009) סוקר אלכס דורון מחקר שפורסם בכתב-העת Science הבוחן את עליית חומציות מי האוקיינוסים כתוצאה מפליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. העלייה בחומציות האוקיינוסים פוגעת בדגים ובבעלי-חיים ימיים נוספים, ומעמידה אוכלוסיות שלמות בסכנת הכחדה.
2.1.2010
למאמר המקורי (באנגלית)
בטור "דעה: לא צריך להיות פנאט כדי להיות צמחוני" (30.12.2009 ,ynet) מציג גיורא אלכסנדרון כמה מהשיקולים הסביבתיים, הבריאותיים והמוסריים נגד אכילת בשר, ומסכם במסקנה שאפילו מי שאינו מוכן לאמץ אורח חיים צמחוני באופן מלא יכול להועיל בכך שיצמצם באופן משמעותי את צריכת הבשר שלו.
2.1.2010
זוהמת החלב
בכתבה "'טרה' זיהמה מים – ונקנסה במאות אלפי שקלים", (וואלה!, 23.12.2009) מדווח אייל דץ על קנס בסך 415,000 ש"ח שהוטל על חברת "טרה" ("מילקו תעשיות בע"מ") שבתל-אביב. לפי כתב האישום, "בין השנים 2005 ל-2007 הזרימה המחלבה תמלחת אל מערכת הביוב העירונית. הזרמת התמלחת באופן כזה עלולה לגרום להרס מבנה הקרקע במקומות אליהם מוזרמים מי הקולחין, להמלחת מי התהום, לפגיעה ביבולים, לפגיעה במערכות ההובלה והטיפול בשפכים, וכן להגברת המסיסות של מזהמים רעילים ודרבון ריאקציות כימיות מסוכנות, המביאות לפליטת גזים רעילים." עוד על זיהום מים מתעשיות חקלאיות.
26.12.2009
אישורי ירי
בכתבה "לא אושרה בקשת החקלאים לירות בחיות הבר" (nrg מעריב, 22.12.2009) מדווחת דליה מזורי על התנגדות רשות הטבע והגנים להרחיב את האישורים הניתנים לחקלאים לירי בחיות בר; הרשות מתירה ירי מתוך חשש שללא הירי, החקלאים ירעילו את החיות על דעת עצמם ובניגוד לחוק. הרקע להחמרת הקונפליקט הוא התרבות תנים, שועלים וחזירי בר, הניזונים מגופות בעלי-חיים שהושלכו ליד יישובים כפסולת ממשקים וממשחטות.
26.12.2009
עושים שינוי
בכתבה "האנשים שיובילו את המהפכה החברתית הבאה" (Markerweek, 23.12.2009) משרטטת נעמי דרום דיוקן של פעילים חברתיים, ביניהם חגי כהן מאנונימוס. הכתבה מציינת התקדמות בפעילות למען בעלי-חיים: "פעילים למען זכויות בעלי-החיים או צמחונים וטבעונים שמנסים לספר לעולם כמה גבוה מחירו של השניצל הם לא דבר חדש. ההבדל הוא שכיום, לראשונה, העולם מוכן להקשיב [...] בבריטניה, סר פול מקרתני קרא להימנע מאכילת בשר יום אחד בשבוע בשל האפקט המזיק שיש לייצורו על הסביבה, והשף ג'יימי אוליבר חקר בסדרה תיעודית את תנאי הגידול של חזירים; סר ניקולס סטרן, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, פירסם נתונים על הפליטה המסיבית של גזי חממה בתעשיית ייצור הבשר והשווה אכילת בשר לנהיגה בשכרות; הסופר האמריקאי ג'ונתן ספרן פוייר הקדיש ספר שלם, 'לאכול חיות', לאכזריות שבזלילת סטייקים, והשחקנית נטלי פורטמן הושפעה מהספר עד כדי כך, שפירסמה מאמר שהשווה אכילת בשר לאונס."
26.12.2009
בכתבה "שמים לזה סוף" (ראש1, 24.12.2009, עמ' 33-32) מספרת תרזה בן-ארי על פעילי אנונימוס ועל הקמפיין נגד כלובי סוללה: "תארו לכם שאתם חיים עם עוד חמישה אנשים בתוך תא שירותים קטן, אתם לא יכולים להזדקף, ללכת, לראות את אור היום, לחוש את האדמה שבחוץ, לבחור לעצמכם מזון, לקבל קצת פרטיות, או ליצור קשר עם בני המין השני. סיוט אמיתי, נכון? בתעשיית הביצים בארץ, חיות התרנגולות בתנאים גרועים מאלה."
26.12.2009
משק כלבים
בכתבה "בריטניה: 144 כלבים נמצאו מוזנחים בחווה" (ynet, 22.12.2009) מדווח ארז ארליכמן על סגירתו של משק להרבעת כלבים בבריטניה, בעקבות חשיפת הזנחה והתעללות על-ידי הארגון RSPCA: "כל הכלבים סבלו ממחלות ופציעות שונות, ביניהן רגליים שבורות, מחלות עור, רזון קיצוני, תולעים וזיהומים שונים." בעל המשק ועובד בניהולו נידונו לחודשיים מאסר, ל-100 שעות עבודות שירות, לקנס בסך 260 ליס"ט, ולאיסור זמני על החזקת כלבים. התקנות שלפיהן הורשעו העבריינים מקבילות ל"תקנות החזקת בעלי-חיים" שנכנסו לאחרונה לתוקף בישראל.
26.12.2009
טקס עינויים
בכתבה "לראשונה: פרלמנט בספרד נגד מלחמות שוורים" (ynet, 20.12.2009) מדווחים ארז ארליכמן וסוכנות רויטרס על הצעת חוק לאיסור על "מלחמות שוורים", שהתקבלה בהצבעה ראשונית בפרלמנט הקטלוני וצפויה לעמוד לאישור סופי בעוד כמה חודשים. זאת בעקבות 180,000 חתימות אזרחים התומכים באיסור, שנאספו תחת הכותרת Prou (די), ו-70 מועצות מקומיות בקטלוניה שכבר קבעו איסור כזה.
26.12.2009
קופים בסיכון
בכתבה "דוח: התחממות כדוה"א תפגע באוכלוסיית הקופים" (מעריב, 22.12.2009) מציג אלכס דורון ממצאי מחקר שפורסם בכתב-העת Animal Behaviour, המזהיר שמיני קופים אוכלי עלים באפריקה מצויים "בסבירות גבוהה ובסיכון מוגבר מאד להיעלמות ולהכחדה" בגלל ההתחממות העולמית. לדברי החוקרים, קופים שייאלצו להיכנס לתקופות מנוחה וחוסר פעילות ממושכות על מנת לחסוך באנרגיה – עקב החום – עד להסתגלות מחודשת לתנאי הסביבה שהשתנו – יתקשו למצוא מזון ולהתרבות.
למאמר המקורי (באנגלית)
למאמר המקורי (באנגלית)
26.12.2009
קרקס
בכתבה "מאמן הפילים חושף את ההתעללות בדרך לקרקס" [nrg מעריב (The Washington Post), 20.12.2009] מספר דיוויד מונטגמרי על ההתעללות שעוברים פילים במסגרת אילופם לקרקס, בעקבות מידע שחשף מאלף פילים אמריקאי באמצעות הארגון PETA: "בתצהיר שלו אצל נוטריון מ-28 באוגוסט, המשתרע על פני 15 עמודים, מתאר הדוק [המאלף] כיצד הפרידו במרכז השימור בין גורים לבין אמהותיהם, איך אילצו המאמנים – ארבעה במספר – את הגורים לשכב, לשבת, לעמוד על שתי רגליים, להצדיע ולבצע עמידת ראש. את כל הדברים שהציבור נהנה לראות בהופעות לימדו את הפילים הצעירים באמצעות משיכות חזקות בחבלים, כש"בולהוקים" – גרזנים מפותלים וחדים – מוצמדים לעורם. לא תמצאו מאמן פילים בלי בולהוק, מכשיר סטנדרטי בגני חיות רבים. [...] כשמושכים את התינוקות, שהם רק בני 18 עד 24 חודש, קושרים את האם לקיר בשלשלאות בארבע רגליה. בדרך-כלל דרושים שישה-שבעה אנשי צוות כדי למשוך את הגור כמו ברודיאו. חלק מהאמהות צורחות יותר מאחרות כשהן צופות בגוריהן נגררים מהן." דובר משרד החקלאות האמריקאי מסר שפקחי המשרד יבחנו את החומר ויחליטו האם לפתוח בחקירה.
26.12.2009
בטור "גן גורים" (וואלה!, 25.12.2009) מעלה עובד אלחליבי ביקורת על הצגה לראווה של בעלי-חיים בשבי, לאור בקשת ילדיו לבקר בגן חיות: "אני פשוט מנסה להסביר לך שהחיות שם סובלות. הן סגורות בשטח קטן מאוד כל החיים, במקום להיות חופשיות. את יודעת שפיל רגיל ללכת עד עשרות קילומטרים כל יום, ובגן חיות בקושי יש לו כוח לזוז? זה ידוע שחיות שנמצאות בתנאי שבי מתנהגות אחרת מאשר היו מתנהגות אילו היו בטבע."
26.12.2009
אבל
בכתבה "עור של פיל, לב של אדם" (נענע 10, 18.12.2009) מנסה יורם שורק לאפיין את התפקוד האבולוציוני של האבל על מותם של קרובים, ודן בגילויי אבל בקרב כלבים, דולפינים, קופים ופילים.
26.12.2009
בכתבה "הבשורה: תוכנית גלובלית לצמצום כריתת היערות" (הארץ, 21.12.2009) מסכם צפריר רינת את ההסכמות הבלתי מחייבות שהושגו בוועידת האקלים בקופנהאגן: בשלוש השנים הקרובות אמורות המדינות המפותחות לגייס 30 מיליארד דולר שיוקדשו למניעת ההתחממות ולהסתגלות להשפעותיה במדינות העניות, עם דגש על עידוד כספי למניעת בירוא היערות.
26.12.2009
איסור חלקי על ייבוא פרווה
ב-16.12.2009 אישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת פה-אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (קדימה) על איסור ייבוא שיער בעלי-חיים לישראל, אך בנוסח חלקי, החל רק על פרוות כלבים וחתולים. ההצעה המצומצמת החדשה ניתנה כחודש לאחר שנדחתה ההצבעה על תיקון מקיף יותר לחוק צער בעלי-חיים, בעקבות התנגדות סיעת "יהדות התורה". אם ההצעה המצומצמת תעבור בקריאה ראשונה, היא תועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה לשם הבאת עמדת הממשלה בנוגע להרחבת החוק, כך שיחול על כלל החיות. ועדת החינוך תשקול את הרחבת האיסור "מבלי לפגוע במסורת הדת היהודית." הגרסה החדשה של החוק תאפשר להמשיך לייבא, בין השאר, מוצרים מפרוות ארנבונים, המנוצלים לייצור כובעי לבד ושטריימלאך.
19.12.2009
מקורות
ארז ארליכמן, "בדרך לחוק: ייאסר סחר בפרוות כלבים וחתולים", ynet ,16.12.2009.
תומר אביטל, "חוק הפרוות: החרדים ימשיכו לחבוש שטריימלים עשויים מפרוות ארנבות, סחר בפרוות כלבים וחתולים – אסור", כלכליסט, 16.12.2009.
לירן דנש, "חוק הפרוות אושר לקריאה ראשונה", nrg מעריב, 16.12.2009.
עטלפים
בכתבה "בפארק הרצליה העטלפים מדבירים את החרקים" (ynet, 15.12.2009) מדווחים יעל דראל וארז ארליכמן שעובדי עיריית הרצליה תלו על עצי הפארק העירוני כ-50 "בתי רבייה" לעטלפונים לבני-שוליים: "בשנים האחרונות גם עטלפי החרקים סובלים ממחסור במקומות לינה. אם בשנים קודמות נהגו עטלפי החרקים לגור בעיקר על גגות רעפים ישנים או בבתים בהם יש סדקים בקירות ובגגות עץ, הבנייה המודרנית החדשה גרמה לפגיעה קשה במקומות הלינה שלהם ברחבי הארץ. זאת הסיבה שהקמת 'בתי רבייה' מסייעת מאוד להגדלת האוכלוסיה המקומית."
19.12.2009
ברשימה "זה רק קרקס" (וואלה!, 18.12.2009) מתאר עובד אלחליבי כמה היבטים של ניצול חיות למטרות בידור.
19.12.2009
בכתבה "בואו להכיר את שפת הקופים" [הארץ (ניו יורק טיימס), 13.12.2009] מדווח ניקולס וייד על מחקר התנהגות בקופי קמפבל, שנערך ביער גשם בחוף השנהב, שבו הוקלטו תגובותיהם של הקופים לגירויים טבעיים ומלאכותיים. נמצאו שישה טיפוסי קריאות, שבהן נעשה שימוש עקבי בצירופים שונים בתגובה למצבים שונים. לדברי החוקרים, "אנו מסיקים שפרימאטים אלה התגברו באמצעות ארגון צירופי על כמה מהמכשולים של שליטה קולית מוגבלת. מאחר שהרצפים השונים קושרו באופן כה הדוק לאירועים חיצוניים מסוימים, מערכת הקריאות של קופי קמפבל עשויה להיות הדוגמה המורכבת ביותר של תחביר ראשיתי (proto-syntax) בתקשורת בעלי-חיים הידועה עד כה."
19.12.2009
למאמר המקורי:
Karim Ouattara, Alban Lemasson and Klaus Zuberbühler, "Campbell’s monkeys concatenate vocalizations into context-specific call sequences", PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences), published online before print 9.12.2009.
כלובי סוללה
בטור "ניצחון לתרנגולות, בג"ץ פסק נגד בניית כלובי סוללה צפופים" (הארץ גלריה / עכבר העיר, 7.12.2009) מפרטת רחל טל-שיר 10 נקודות הקשורות להוראת בג"ץ להקפיא את הרפורמה בענף הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות. טל-שיר מסכמת: "הכוונות להיטיב את תנאיהן של התרנגולות בלולים מעוררת את השאלה אם בכלל קיימת כליאה הומנית ואם יש טעם לדבר על שיפור העינויים. בטווח הארוך דרושה עבודת עומק שמשנה את היחס המושרש לבעלי-חיים כאל מוצר. בינתיים, בטווח הקצר, גם שיפור קטן עדיף על לא כלום."
12.12.2009
ציד ללא עונש
בכתבה "רשות הטבע והגנים: יש להחמיר בעונשי ציידים" (הארץ, 4.12.2009) מדווח צפריר רינת: "כנופיות ציידים פועלות ללא חשש באזור מישור החוף ומחסלות בשיטתיות להקות צבאים [...] השבוע נתפסה סמוך לאשקלון קבוצת ציידים ועמה שלל של ארבעה צבאים ירויים, ובהם נקבה אחת שהיתה בהריון ואחרת שהניקה עופר. בהמשך התברר כי אחד הציידים נתפס פעמיים קודם לכן בחצי השנה האחרונה. ברשות הטבע והגנים טוענים כי היעדר ענישה מרתיעה גורם לכך שציידים שנתפסו בעבר שבים לצוד באופן בלתי חוקי."
12.12.2009
הרעלות
בכתבה "הרעלת חיות בר הפכה למגפה שמסכנת גם אותנו" [nrg מעריב (סופשבוע), 4.12.2009] מסכם אביב לביא: "חדר האוכל שמשרת כיום את חיות הבר הוא הפסולת סביב יישובי ספר ובשולי חלקות חקלאיות: פגרי עופות וזבל מלולים, פסדים של פרות וחיות משק אחרות, מצבורים של פסולת חקלאית עם שאריות מזון. ההתעלמות מכללי סניטציה בסיסיים חוזרת אל המזהמים כמו בומרנג: חיות הבר שמגיעות אל ערימות הזבל מוצאות את דרכן גם אל השדה ותנובתו. כשהנזקים חוצים את סף סבלנותו של החקלאי (לא כולם!), הוא פונה אל ידידו הטוב – הרעל. [...] פקחי רט"ג מטפלים בכ-120 הרעלות בשנה. להערכתם, בפועל יש כ-500. 95 אחוז מההרעלות נעשים בזדון, כ-60 אחוז הם ניסיון להתמודד עם נזקים לחקלאות ועוד כ-35 אחוז קשורים לסכסוכי שכנים, שמנסים לחסל איש את עדר רעהו. המרעיל לוקח תפוח או לחם, מרוקן את תוכנו, מחליף אותו ברעל-טמיק או בן דמותו – ומשאיר בשדה. בבוקר תהיה שם ערימה של תנים או חזירים גוססים, אבל זו רק תחילתה של שרשרת: הפגרים מזמינים את הנשרים ועופות דורסים אחרים, ואלה נקטלים בהרעלת משנה."
12.12.2009
הדברה ביולוגית
בכתבה "ביקור בשדה אליהו, הקיבוץ האורגני הראשון בישראל" [הארץ (מוסף), 11.12.2009] מתאר קובי בן שמחון את פרויקט ההדברה הביולוגית של קיבוץ שדה אליהו: פשפשים טורפים, תנשמות, בזים, עטלפים ועוד.
12.12.2009
זכויות
ברשינה "הזכות לחיות" (וואלה!, 11.12.2009) קושר עידן סייר בין מצעד זכויות האדם שהתקיים בתל-אביב, לבין התביעה לכבד את זכויות בעלי-החיים. לדבריו, "נוח לנו לשרטט את הגבול הברור בין מי ש'אסור' לפגוע בו (בני-האדם, במקרה הטוב) ומי ש'מותר' לפגוע בו (כל שאר היצורים החיים), כנראה משום שאנחנו יודעים שכך אנחנו יכולים להמשיך לנצל בעלי-חיים ככל העולה על רוחנו, בלי שנשקפת לנו עצמנו כל סכנה להיכנס אל טווח הפגיעה." למידע נוסף
12.12.2009
בכתבה "הגורל האכזר של יערות הגשם באינדונזיה" [nrg מעריב (CNN), 10.12.2009] מתארת ארווה דאמון את השמדת יערות הגשם באינדונזיה. היערות נכרתים בעיקר עבור מטעי דקלים לשמן ומטעי עצים לנייר, ואחת מתוצאות הבירוא היא הכחדת חיות הבר.
12.12.2009
בג"ץ: תוקפא הרפורמה בתעשיית הביצים
ב-29.11.2009 קבע בג"ץ כי יש להקפיא באופן זמני את ביצוע הרפורמה בתעשיית הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות. צו-הביניים הזמני אוסר על משרדי הממשלה "להעביר תקציבים לחקלאים לצורך ביצוע הרפורמה, לחתום על חוזים עם בעלי לולים המבקשים להשתתף ברפורמה או לייצר התחייבויות כלפיהם הנוגעות לרפורמה." השופט חנן מלצר הוסיף בהחלטתו כי נאסר על המשרדים לקדם תוכניות מתאר ואכרזות הנוגעות לרפורמה בענף הביצים עד לקיום דיון בעתירה, שאמור להיערך עוד 45 יום. לדבריו, "נדרש צו-ביניים זמני, זאת על מנת למנוע מצב שבו עוד קודם לדיון בעתירה יחל ביצוע הרפורמה בענף הטלת הביצים... שעלותה למשלם המסים היא, כנטען, בסדרי גדול של מאות מליוני ש"ח – שלא שקדמה לכך התקנות מכוח חוק צער בעלי-חיים."
החלטת בג"ץ התקבלה בתגובה לעתירת אנונימוס בשיתוף עם "חי משק" ו"נוח", ובה התבקש בג"ץ לחייב את שר החקלאות להתקין תקנות שיגדירו את תנאי הסף להחזקת תרנגולות במשקים תעשייתיים. בג"ץ התבקש גם להוציא צו-ביניים שיורה לשר החקלאות, למשרד האוצר, למשרד הפנים ולמשרד להגנת הסביבה להשהות את קידום הרפורמה בענף הלול עד להתקנת התקנות בנושא.
משרד החקלאות הגיב להחלטה בטענה שיגיש בקרוב תקנות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
החלטת בג"ץ התקבלה בתגובה לעתירת אנונימוס בשיתוף עם "חי משק" ו"נוח", ובה התבקש בג"ץ לחייב את שר החקלאות להתקין תקנות שיגדירו את תנאי הסף להחזקת תרנגולות במשקים תעשייתיים. בג"ץ התבקש גם להוציא צו-ביניים שיורה לשר החקלאות, למשרד האוצר, למשרד הפנים ולמשרד להגנת הסביבה להשהות את קידום הרפורמה בענף הלול עד להתקנת התקנות בנושא.
משרד החקלאות הגיב להחלטה בטענה שיגיש בקרוב תקנות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
5.12.2009
בעיתונות
ארז ארליכמן, "בג"ץ: הקפאה זמנית לרפורמה בלולים", ynet,30.11.2009.
שמואל מיטלמן, "בג"ץ הנחה להקפיא את הרפורמה בלולים", nrg מעריב, 30.11.2009.
עמדת פורז
ברשימה "השר שמחון – הצטרף למאבק בכלובי הסוללה" (nrg מעריב, 3.12.2009) מגלה אברהם פורז, שר הפנים לשעבר ומחוקק חוק צער בעלי-חיים: "לפני 15 שנה יזמתי את חוק צער בעלי-חיים, אלא שהחוק נותר בעיקר על הנייר. לפני עשר שנים הגשתי עתירה לבג"ץ בנושא, ושר החקלאות התחייב להתקין את התקנות לחוק. אלא שכעבור זמן קצר מוניתי לשר בממשלה, ונאלצתי למשוך ידיי מהעתירה. למרות זאת דרשו השופטים מהשר דיווחים על התקדמות התקנות. למרבה הצער, מרגע שפסקו הדיווחים לבית המשפט, פסקו גם המעשים והליך התקנות הוקפא. אחד מתפקידיו של משרד החקלאות הוא לרסן את תאוות הבצע של התעשייה. לכן אנחנו מצפים משר החקלאות להתוות דרך חדשה המבוססת על אמון וכבוד כלפי הצרכנים. אימוץ עמדת משרד הבריאות נגד השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בלולים והתקנת תקנות שיאסרו על כלובי סוללה – הם מהצעדים הראשונים המתבקשים. [...] בניהול כספי הציבור מחויבת המדינה לסטנדרטים גבוהים, שונים מאלה של משקיע פרטי. אפשר לנצל את הרפורמה כדי להתאים את הלולים לחוק צער בעלי-חיים ולסטנדרטים הנהוגים במערב. רק לולים ללא כלובים ("לולי מעוף" או "לולי חופש") יכולים להתיישב עם חוק צער בעלי-חיים ועם דפוסי החקיקה והצריכה בישראל ובעולם.
5.12.2009
בכתבה "צער גידול תרנגולות" (ynet, 1.12.2009) בוחנת ד"ר יעל שמש את הגישה לצער בעלי-חיים ביהדות, על רקע החלטת בג"ץ להקפיא את הרפורמה. לדבריה, "התכוונות של אמת לקיים את המצווה להימנע מצער בעלי-חיים צריכה לפקוח את עינינו לצורות התעללות קשות ביותר בבעלי-החיים, הנעשות כדבר שבשגרה, ממש מתחת לאפנו. ההתעללות הממוסדת הזו אינה תופסת כותרות בעיתון. רבים אינם מודעים לה, רבים אחרים נחשפו למידע, אך מעדיפים להדחיקו. כוונתי להתעללות שעוברים בעלי-החיים בתעשיות המזון המודרניות, שמתייחסות לבעלי-החיים כאל חפצים לכל דבר, כביכול לא מדובר בברואי ה', יצורים חשים, המסוגלים לאהוב, לכאוב ולסבול."
5.12.2009
מדגרה מזהמת
בכתבה "הסוללים: מזהמים ומשלמים" [mynet (קיבוץ), 2.12.2009] מדווח יעקב דרומי: "קנסות בסך 360 אלף ש"ח נגזרו על קיבוץ הסוללים, על מדגריית העופות שלו ועל מי ששימש מרכז המשק ומנהל המדגרייה, שהורשעו בעבירות על חוק המים והחוק למניעת מפגעים."
5.12.2009
השמדת תנים
בכתבה "כך נלחמים בעמק יזרעאל במכת התנים" (mako, 3.12.2009) מדווחים יוסי מזרחי ויעל אודם על חקלאים המאשימים את התנים בנזקים חקלאיים כתירוץ להריגתם בירי. לדברי רשות הטבע והגנים, "החקלאים גורמים להתרבות התנים בעצמם כיוון שאינם מפנים פגרים ופסולת."
5.12.2009
עיקור
בכתבה "3.25 מיליון שקל לעיקור 16 אלף חתולי רחוב" (nrg מעריב, 29.11.2009) מדווחת דליה מזורי: "משרדי האוצר והחקלאות הגדילו את התקציב המיועד למבצע הארצי לעיקור חתולי רחוב, משני מיליון שקל ל-3.25 מיליון שקל. התכנית נועדה לסייע לרשויות המקומיות לממן עיקור וסירוס של כ-16,250 חתולי רחוב." מבין 65 רשויות שביקשו להשתתף במבצע, 16 בלבד יזכו בסיוע הממשלתי: בני ברק, קריית מלאכי, עכו, לוד, מועצה אזורית גלבוע, טבריה, אור יהודה, מועצה אזורית באר טוביה, ראשון לציון, באר שבע, כרמיאל, אשקלון, צפת, אופקים, אילת, נצרת עילית."
5.12.2009
פרווה, עובדות
בכתבה "מאבק פרוותי" (וואלה!, 29.11.2009) מביא עידן סייר עובדות בסיסיות מתעשיית הפרווה, על רקע תמונות מהפגנה נגד התעשייה.
5.12.2009
בכתבה "סקר: 86% מהציבור נגד הרג בע"ח לטובת פרווה" (ynet, 29.11.2009) מדווח ארז ארליכמן: "86% מהציבור בישראל סבור כי הרג בעלי-חיים לטובת ייצור פרווה בלבד הוא לא מוסרי, כך עולה מסקר שקיימו "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות" ו"תנו לחיות לחיות". עוד עולה מהסקר כי 79% מהציבור תומך בחוק שיאסור על יבוא ושיווק של פרוות המיוצרות מפרוותן של חיות." במגזר החרדי, 61% סבורים שהרג בעלי-חיים לשם ייצור פרווה בלבד הוא מעשה לא מוסרי. למרות זאת, הצעת חוק החוק לאיסור ייבוא פרוות נתקלה לאחרונה בהתנגדות סיעת "יהדות התורה".
5.12.2009
חוות מזור
בכתבה "מתחדש המאבק לסגירת חוות מזור" (nrg מעריב, 29.11.2009) מדווחת טל ליברגל שהשר להגנת הסביבה החליט לבחון מחדש את עניין פעילותה ועמדתו תוצג בשבועות הקרובים. חוות מזור משמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שמיובאים ממאוריציוס, בדרכם לניסויים באירופה. בחווה יותר מ-1,000 קופים.
5.12.2009