משלוחים חיים
לקראת שנת 2000, במסגרת מדיניות של פתיחת ישראל לסחר חופשי, החל יבוא מסיבי של עגלים וכבשים חיים לישראל מאוסטרליה ומאירופה (בסבסוד המדינה). משלוחים חיים מאוסטרליה כרוכים במסע ארוך ומפרך במיוחד. הוא מתחיל בשעות רבות, לעתים עשרות שעות, של הובלה במשאיות ברחבי אוסטרליה לנמלים, שם הם מועמסים על אוניות. לאחר ההעמסה ממתינה להם תקופת שהות בת כשלושה שבועות על גבי אונייה מיטלטלת, העוגנת לבסוף בנמל אילת. משם הם מובלים במשאיות לתחנות מעבר בערבה. מתחנות ההסגר בערבה נשלחים הכבשים והעגלים למכלאות פיטום, שם ייכלאו במשך חודשים לצורך העלאה במשקל, אז יועמסו שוב על משאיות ויובלו אל מותם.
המסע מקצהו השני של כדור-הארץ יכול להתחיל בהעמסה בגשם שוטף ולהסתיים בפריקה בשמש צורבת ובחום קופח הגורמת לצמא עז ולהתייבשויות המוניות. בעלי-חיים רבים מתים במהלך ההובלה. ההעמסות והפריקות החוזרות מלוות בהפחדה, במכות ובשימוש בשוקים חשמליים. בעלי-חיים שכושלים על-גבי הרמפות נרמסים לעתים תחת רגלי חבריהם. הצפיפות, החום והמחנק בספינה מקשים על הנשימה. בעלי-חיים חולים וגוססים מושלכים לעתים מן הסיפון.
המאבק במשלוחים החיים. ב-2015 עמותות אנונימוס ותנו לחיות לחיות הגישו עתירה לבג"ץ הקוראת לאסור על המשלוחים החיים, ופתחו בקמפיין ציבורי נרחב. חתמו על העצומה באתר הקמפיין - יחד נעצור את המשלוחים החיים!
