זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

חיפה

הרצאה: לימודים ללא קורבנות תתקיים ביום ב', 4.4.2005 בשעה 20:30, במועדון מק"ק בטכניון. ההרצאה תעסוק בחלופות להדגמות בבעלי-חיים בלימודי מדעי החיים. מרצה: תמיר לוסקי. לפרטים – דנה: 050-6353733

"עמק הטל" (רחובות)

ביום א', 17.4.2005, בשעות 20:00-17:00, תתקיים סדנה ללימוד הכנת מוצרי סויה (מחיר: 40 ₪). סדנה בת ארבעה מפגשים בנושא אוכל טבעוני, תתקיים בתאריך שייקבע בהתאם לקבוצה המתגבשת. להרשמה: ליליה מוצקין: 08-9492380. למידע נוסף

הנחה טבעונית

המסעדה הטבעונית "טעם החיים" תעניק 10% הנחה לפעילי זכויות בעלי-חיים שיבקרו בסניף התל-אביבי במהלך חודש אפריל 2005. כדי לזכות בהנחה יש לומר: "Free The Animals". המסעדה החלה לאחרונה לבצע משלוחים.

בעיתונות הישראלית

nfc סכנה לסוסים. בכתבה "תוגש חקיקה שתאפשר הימורים על מירוצי סוסים" (29.3.2005) סוקרת רונית נחום-הלוי את האולטימטום שהגיש ח"כ גלעד ארדן להסדרת הימורים במירוצי סוסים. ח"כ ארדן, שבעבר הפגין רגישות לענייני בעלי-חיים, מתעלם הפעם מהסבל הרב שכרוך במירוצים. כתבו לח"כ ארדן ומחו נגד מהלכיו לקידום מוסד שפוגע קשות בבעלי-חיים.

כתובת למכתבים: ח"כ גלעד ארדן, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 02-6496579 דואל: gerdan@knesset.gov.il

פיטום אווזים: עבריינות. מספר כתבות התפרסמו בעקבות פקיעת תוקפן של התקנות המתירות פיטום אווזים (ראו כתבה בהמשך). אפשר להגיב לכתבות ולהזכיר לקהל, שהאחריות להחרמת כבד אווז עדיין מוטלת על כתפי כל אחת ואחד מאתנו.

צפריר רינת, "מהיום: פיטום אווזים הוא עבירה על החוק", הארץ / וואלה!, 1.4.2005. (30.3.2005, עמ' 14א במהדורה המודפסת)

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
הדר פרבר, "בג"צ דחה על הסף בקשת משרד החקלאות לארכה נוספת לפיטום אווזים", nfc, 31.3.2005.
הדר פרבר, "משרד החקלאות לבג"צ: ארכה נוספת לפיטום האווזים", nfc, 27.3.2005.

ynet דם על הקרח. בכתבה "קנדה: חרף המחאות החל ציד כלבי הים השנתי" (30.3.2005) מתארות סוכנות הידיעות כיצד, למרות מחאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, פושטים אלפי ציידים על שדות הקרח של קנדה וטובחים בגורי כלבי ים בעבור בצע כסף. עד אמצע מאי צפוי הקטל לעלות על 300,000 כלבי ים.

ידיעות חיפה ניסויים בחיפה. בכתבה "ניסויים בכלבים ובחזירים מבוצעים ביחידה לכירורגיה ניסיונית בטכניון" (1.4.2005) מתייחסת מיכל ירון לניסויים בבעלי-חיים במכוני מחקר בחיפה. רוב הכתבה מוקדשת לציטוטים מפי חוקר מוח העורך ניסויים בחיות. ריבוי הניסויים במכרסמים מוצג בכתבה בקלות ראש. הכתבה מתעלמת מהבעיה המוסרית של השימוש בחיות, אך מדגישה ספקות מדעיים ביחס לערך ניסויים אלה.

לתגובות: פקס: 04-8645430 דואל: iedhaifa@spotnik.com

nrg מעריב בריאות מן הצומח. בכתבה "טבעונות ובריאות" (30.3.2005) מדווחת סוכנות רויטרס על תוצאות מחקר שנערך בארצות-הברית, שמצביע על שורה של יתרונות בריאותיים לתזונה מן הצומח, ובכלל זה בריאות העצמות – מלבד צפיפות נמוכה שלהן. יש לשים לב לכך, שהכתבה ב-nrg מסלפת את הממצאים: המחקר לא עסק ב"טבעונים" במובן המקובל בשפה העברית, אלא במי שאוכלים אך ורק מזון צמחי לא מבושל ולא מעובד בדרכים אחרות. לכן הערתו של החוקר לפי nrg – שלכאורה אינו ממליץ על התנזרות ממוצרים מן החי – מתייחסת למעשה לתפריט מוגבל ושונה מ"טבעונות" במובן המקובל.

המקור שעליו מתבססת כתבת רויטרס (ניתן לראות תקציר חינם; למאמר המלא יש צורך במינוי):

Luigi Fontana et.al, "Low Bone Mass in Subjects on a Long-term Raw Vegetarian Diet", Archives of Internal Medicine 165 (6), March 28, 2005, pp. 684-689.

לכתבה המסכמת את המחקר באופן נוח לקריאה:

Kathleen Doheny, "Vegetarians on Raw-Foods Diets Have Low Bone Mass", Arthritis Issues, 30.3.2005.
 

nrg  מעריב  ירוק  נושך.  ערוץ  סביבה  ובעלי-חיים  החל  לפעול.  בכתבה  "אל  תנסו  אותי" (28.3.2005) מספרת ענת רפואה, דוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים, על מה שהניע אותה לפעול למען בעלי-חיים.

הודעות קבועות

דרושים בתים זמניים (משפחות אומנות) לעמותה למען החי באזור ירושלים, עבור כלבים מחוסנים, מעוקרים וידידותיים, המוחזקים כעת במכלאה. מזון וציוד יסופקו ותמורת האומנות יינתנו 400 ש"ח בחודש. לפרטים – רינה: 050-5932100

פיטום אווזים – משמרות מחאה: חיפה: אחת לשבועיים, ביום ב', 15:00, ברח' הרצל 18, ברחבת בית הקרנות (אלכס: 052-8983805). הזמינו כרזה "פיטום אווזים כבד על המצפון" לתלייה בחזית דירה ליד כביש ראשי (נעמי: 050-5784663).

פעילות באוניברסיטת תל-אביב (אורי: tzone@walla.com 050-7923232).

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. היום שבו פיטום אווזים
הפך בלתי חוקי בישראל

ב-31.3.2005 הגיעה לקיצה תקופת ההארכה לתקנות, אשר התירו פיטום אווזים בישראל. ב-1 באפריל הפך פיטום האווזים לעבירה חד-משמעית על החוק, ללא מקום לפרשנות מקילה. כובד משקלו של המאבק בפיטום עובר עתה מתחום החקיקה והפרשנות המשפטית לחוק – לתחום האכיפה.

החוק המתמהמה
פיטום עופות מים מהווה עבירה על חוק צער בעלי-חיים משנת 1994 על-פי כל פרשנות סבירה. אולם בינואר 2001, בעזרת תחבולות רטוריות, הצליח משרד החקלאות להוציא מוועדת החינוך והתרבות של הכנסת אישור לתקנות המתירות פיטום אווזים תוך הגבלות שוליות בלבד – וזאת במסגרת חוק צער בעלי-חיים(!). התקנות אושרו לשלוש שנים. ב-11.8.2003 פסק בית-המשפט העליון שהן עומדות בסתירה לחוק צער בעלי-חיים ולכן הן בטלות ופיטום האווזים אסור על-פי חוק. אולם בית-המשפט גם הותיר פתח להארכת תוקף התקנות עד 31.3.2005, ועד לתאריך זה הטיל על משרד החקלאות לסייע למפטמים בהסבה מקצועית, וכמו כן הותיר אפשרות שפיטום יהיה חוקי במידה שתימצא שיטת פיטום שמפחיתה את סבל העופות במידה משמעותית.

התעלמות מהחוק
משרד החקלאות התעלם מפסק-הדין של בג"ץ, מחוק צער בעלי-חיים ולרוב גם מן התקנות שהוא עצמו התקין. התקנות אסרו הרחבה של המפטמות הקיימות, אולם לפי נתוני המשרד עצמו (שהתקבלו באנונימוס בעקבות פנייה לפי חוק חופש המידע) מספר מפטמות חדשות נפתחו. הממונה על חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות, ד"ר דגנית בן-דוב, טיפלה באכיפת התקנות באופן חלקי בלבד ואף לא טרחה להשיג אלא מידע חלקי על המתרחש במפטמות. גם הטיפול המשטרתי בנושא לוקה בחסר; לא ידוע לנו על תוצאות כלשהן בעניין התלונות שהגישה אנונימוס נגד מפטמים שעברו על התקנות. בכל הנוגע להסבה מקצועית, משרד החקלאות לא פעל לסייע למפטמים, ורק ברגע האחרון (בשלהי חודש דצמבר 2004) לקראת דיון בוועדת החינוך, מונתה ועדה לעניין ההסבה המקצועית, והיא קיימה את ישיבתה הראשונה רק ב-16.2.2005 – כשנה וחצי לאחר שהורה בג"ץ לפעול בנדון.

"תוצאות מדעיות" בהזמנה
המאמץ העיקרי שביצע משרד החקלאות הוא מינוי ועדה – שנשמר בתוכה רוב לעובדי המשרד – שמטרתה לבחון את ניסוייו של ד"ר פנחס מליס ל"פיטום הומאני". פרויקט זה מופרך מיסודו, משום שהכבד השומני, שהוא המוצר המבוקש, הוא בהכרח תוצר של מחלה סופנית (ויש לזכור, שגם אילו קרה נס והומצא פתאום "פיטום הומאני", הוא היה בלתי רלוונטי לשיטות הפיטום הקיימות ולכן אינו יכול להצדיק את הארכת התקנות אפילו ביום אחד). גם מהלך זה בוצע רק כשנה לאחר פסק-הדין של בג"ץ, לקראת דיון בוועדת החינוך, שבו ביקש משרד החקלאות הארכה לתקנות. המצאה מסוג אחד נועדה לגרום לאווזים להשמין תחילה על-ידי הרעבתם וחשיפתם לסירוגין למזון רב, ו"רק" בסוף בהלעטה בכפייה (השיטה נקראת pre-gavage). הניסוי שנערך בשיטה זו הוצנע וניתן ללמוד ממנו רק מנספח שהוגש לבית-המשפט, ובו נאמר שהניסוי הופסק "מאחר שמספר רב של פרטים בניסוי אבד" – כלומר, האווזים מתו טרם סיום הניסוי. ניסוי שני, שנציגי משרד החקלאות ביקשו להציגו בפני ועדת החינוך ובית-המשפט בתור הבטחה גדולה, היה פארסה מבחינה מדעית. אף על-פי שמראש הוא בדק את סבלם של האווזים לפי קריטריון פיסיולוגי מפוקפק אחד (ולא שילוב קריטריונים שונים כמקובל) התוצאות שהתקבלו לא היו מובהקות, ולמעשה הראו לכאורה שאווזים בלתי מפוטמים סובלים יותר מהמפוטמים... מסקנת הוועדה עצמה הייתה, ש" לא ניתן לכתוב תקנות שיסדירו את הלעטת האווזים מחד ויעמדו ברוח פסיקת בג"ץ מאידך".

ברגע האחרון... עוד בקשה להארכה!
בתגובה למחדלים ולטיעונים מופרכים אלה, הכריעה ועדת החינוך ב-3.1.2005 חד-משמעית, שהתקנות לא יוארכו מעבר ל-31.3.2005. נציגי משרד החקלאות חיכו לרגע האחרון ופנו לבג"ץ בבקשה שיאריך הוא את תוקף התקנות, כשהנימוק העיקרי הוא ה"הבטחה" הגלומה בהרחבת הניסוי הכושל (יש להעיר שיו"ר הוועדה שבחנה את הניסוי, פרופ' נחום סנפיר, נמנע מלייצג את הוועדה שלו מול ועדת החינוך ואף התפטר ממנה באמצע חודש מרץ). אם לוועדת החינוך הודיעו נציגי משרד החקלאות שהם זקוקים לחודשיים-שלושה בלבד להשלמת הניסוי, הרי שבפנייה לבג"ץ תפח לפתע הזמן הדרוש לשלוש שנים! בנוסף לכך, ביקש משרד החקלאות לשריין לא פחות משבע וחצי שנות "מעבר" (בנוסף לשלוש שנות הניסוי!) במקרה שהנסיינים לא יצליחו להמציא "פיטום הומאני". זאת אף על-פי שכבר ביוני 1998 קבע הממונה על חוק צער בעלי-חיים דאז, ד"ר חגי אלמגור, שפיטום אווזים מהווה התעללות שאינה עומדת במבחני החוק כפי שפורש בידי בית-המשפט; והתקנות לפיטום אווזים נכנסו לתוקף במרץ 2001 ללא הבטחה שיוארכו ותחת הכרזות חוזרות ונשנות של ועדת החינוך שלא יוארכו. כלומר, בפועל, המפטמים כבר קיבלו תקופת מעבר נדיבה ביותר, והם אלה שבחרו להימנע מניצולה להסבה מקצועית, מן הסתם בהנחה שבכל מקרה יצליחו להתחמק מן החוק.

בג"ץ: קץ להארכות
שופטי בית-המשפט העליון, דורית בייניש, מרים נאור ואשר גרוניס, דחו על הסף את בקשת משרד החקלאות (ובאופן רשמי: היועץ המשפטי לממשלה ושר החקלאות) לדחות את מועד בטלותן של התקנות לפיטום אווזים. אלה הם עיקרי ההחלטה, כפי שניתנו ב-31.3.2005:

"התקנות – והכוונה לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הלעטת אווזים), תשס"א-2001 – עמדו לפקוע ביום 11.3.04. מן הבקשה עולה כי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת אישרה את הארכת תוקפן של התקנות פעמיים, לראשונה עד ליום 10.9.04 ולאחר מכן, עד ליום 31.1.05. משמע, אין כיום תוקף לתקנות, שהרי תוקפן לא הוארך. יתרה מזו, ביום 3.1.05 סירבה הוועדה להאריך את תוקפן של התקנות. משאין עוד תוקף לתקנות, ברי כי אין בידו של בית המשפט להאריך את מועד תחולתו של פסק הדין לתקופה כלשהי. בפסק הדין הושעתה ההחלטה הקובעת כי התקנות בטלות. עתה, משאין התקנות בתוקף, עקב אי-הארכת תוקפן על ידי ועדה של הכנסת, נוצר מצב משפטי שבגדרו אין ניתן להאריך את התקופה שננקבה בפסק הדין."

השופטים לא נדרשו אפוא לעסוק בפלפולים המדעיים הקלושים שהוגשו להם או בהערכות המנופחות לנזק אשר נגרם למפטמים, שסירבו לפעול לטובת עצמם בהתאם לחוק. הנימוק לדחייה הוא משפטי: הבקשה להארכה אינה אלא ניסיון לעקוף את החלטת ועדת החינוך של הכנסת, דהיינו, להשיג מהרשות השופטת את מה שלא הצליחו להשיג מהרשות המחוקקת.

והתוצאות בשטח?
האווזים והמולארדים החיים כיום בישראל לא חשו את המעבר מ-31 במרץ ל-1 באפריל. לאור התנהלות הממסד האחראי על המפטמים בשנים האחרונות, זו תהיה תמימות לצפות מן המפטמים עצמם לכבד את החוק. אולם עד 31 במרץ, פעלו המפטמים בחסות ועדת החינוך ובית-המשפט, ואילו החל מ-1 באפריל, הם הפכו לעבריינים. המאבק נגד הפיטום עבר עתה מתחום החקיקה לתחום האכיפה. כבר ביום הראשון לכניסת פסק-הדין של בג"ץ לתוקפו, ערכה אנונימוס מבצע תיעוד נרחב: פעילי זכויות בעלי-חיים ביקרו במפטמות אווזים ברחבי הארץ ותיעדו את הפיטום, המתבצע בניגוד לחוק. תלונות נגד שלושה משקים הוגשו במשטרת רמלה ובמשטרת יבנה, ותלונה רביעית תוגש בקרוב. השוטרים סירבו לפעול והודיעו שזה אינו תחום האכיפה שלהם, אלא של משרד החקלאות, שאליו הם מעבירים את התלונות. השלב הבא עשוי אפוא להיות פנייה לבית-המשפט, להוצאת צווי-מניעה. אנונימוס מתכוונת להמשיך במאבק על אכיפת החוק עד שפיטום העופות יופסק בישראל לחלוטין.

מה אפשר לעשות?

• למידע המתועד על הפיטום הבלתי חוקי יש משקל חשוב בתלונות במשטרה ובבקשות להשיג צו-מניעה. אם יש לכם רכב, ואתם מעוניינים לסייע וליטול חלק במבצע התיעוד לצורך אכיפה, נא מלאו את הטופס המצורף.
• אם ראיתם פיטום (החל מ-1 באפריל) פנו למשטרה בדחיפות ובקשו שתשלח ניידת לעצור את הפרת החוק. נסו לדבר עם הדרגים הבכירים ביותר ודרשו את שמות השוטרים שאיתם דיברתם. אם המשטרה אינה שולחת ניידת, מומלץ להגיש תלונה לתחנת המשטרה האחראית על אותו מושב שבו התבצעה הפרת החוק. בתלונה יש לתאר מה ראיתם, היכן בדיוק ומתי. יש לבקש אישור על הגשת התלונה. במקביל, שלחו דואל לאנונימוס בכתובת info@pitum.com, המתאר את השתלשלות האירועים.

מקורות

בג"ץ  9232/01 - ב',  "נח" - ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח':

בקשה להארכת מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין, מרץ 2005.
תגובת העותרת לבקשת המשיבים 1 ו-2 להארכת מועד כניסתו לתוקף של פסק-הדין, מרץ 2005.
החלטה, 31.3.2005.

3. אפרוחים "מיותרים"
הסחבת בעניין הרג אפרוחים בתעשיות הביצים והבשר

בשבוע שעבר הבאנו תמונות שתיעדו הובלה אכזרית של תרנגולות לפני הריגתן, בחודש מרץ 2005. השבוע נתייחס להרג אפרוחים שגרתי בתעשיות הביצים והבשר – ולמחדליו של משרד החקלאות בכל הנוגע לשיטות ההרג.

מוות ידוע מראש
תעשיית הביצים מושתתת על הרג אפרוחים זכרים. הזכרים מהווים כמחצית מכלל האפרוחים שבוקעים במדגרות אשר מוכרות אפרוחות ללולים במטרה לנצלן להטלת ביצים. עד לפני כיובל שנים, היו הזכרים של תעשיית הביצים עוברים פיטום ונשחטים. אולם בעקבות ברירה מלאכותית שעיוותה את גוף העופות המנוצלים לבשר, החזקת הזכרים מתעשיית הביצים אינה משתלמת עוד והורגים אותם בעודם אפרוחים, במדגרה. במדגרות של תעשיית הביצים הורגים גם אפרוחות הנראות פגועות מכדי להפוך ל"מטילות" רווחיות. מספר האפרוחים ההרוגים בתעשיית הביצים מגיע ל-5-4 מיליון בשנה בישראל. לא רק מדגרות תעשיית הביצים, אלא גם מדגרות תעשיית הבשר, הורגות אפרוחים – אלה הנראים "פגומים" או שבקעו לאחר המיון. המדובר במספר אפרוחים גדול אף יותר מזה שבתעשיית הביצים, אך אין על כך נתונים אמינים – כנראה 6-5 מיליון בשנה לכל הפחות.

גסיסה איטית
האפרוחים חסרי אונים לחלוטין, ודי בכך שמשאירים אותם במכל ללא מזון ומים כדי שיגססו עד מוות. שיטת הרג זו נצפתה על-ידי פעילי אנונימוס במדגרות של תעשיית הבשר. בתעשיית הביצים נהוג לזרוק את האפרוחים ה"מיותרים" לשקית פח זבל. אלה שבתחתית הפח מתים מחנק או ממעיכה. כשהפח מתמלא, סוגרים הפועלים את השקית. האפרוחים שעדיין חיים – מתים מחנק. שלוש התמונות, שצולמו על-ידי פעילי אנונימוס ביום עבודה שגרתי במדגרת "פאלק" בפתח-תקווה ב-7.10.2001, מדגימות שיטה זו.

הרג מהיר
באמצע שנות התשעים החלה עמותת "חי-משק" לקיים מגעים עם אחת המדגרות הגדולות של תעשיית הביצים בארץ, בקיבוץ חפץ חיים, במטרה להביא להרג אפרוחים מהיר יותר. כך פותחה מכונה, שבתוכה אמור האפרוח למות מזרם חשמלי תוך שנייה אחת בקירוב. המכונה הראשונה הוכנסה לשימוש במדגרת חפץ חיים בראשית שנת 2002, באופן וולנטרי. לאחר כשנה הוציא ד"ר שמעון פוקמונסקי, וטרינר ראשי למחלות עופות בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, הוראה למדגרות להפסיק להמית אפרוחים על-ידי השלכתם לארגז או חניקתם בשקית פלסטיק.

ממשיכים למעוך ולחנוק
להוראת השירותים הווטרינריים לא הייתה השפעה בשטח. לדברי אבי פנקס, יו"ר "חי משק" ומוביל הרפורמה בשיטות ההרג:

"מדגרת 'הסוללים' [הגדולה ביותר בתעשיית הביצים בישראל] מתעלמת  מהוראה זו, בטענה שהיא עומדת לרכוש מתקן זול מצרפת, הממית את האפרוחים על-ידי מעיכתם בין שני גלילים. בפרוספקט של היצרן צוין שיש פרפורים עוד כ-21 שניות לאחר שאפרוח יוצא מהמתקן. הממונה הקודם על חוק צער בעלי-חיים, ד"ר חגי אלמגור, סירב לאשר את המתקן. הממונה הנוכחית [דגנית בן-דוב] מתלבטת. בשנתיים האחרונות הומתו להערכתי כ- 4,000,000 בעלי-חיים – אפרוחים זכרים, בייסורים קשים, על-ידי קבירתם בעודם בחיים! כל פניותיי למדגרה ולשירותים הווטרינריים, כולל הצעה להמית על-ידי CO2 [שיטת הרג מקובלת במדינות המערב, ש"יתרונה" באיבוד הכרה מהיר לפני המוות], לא נענו."

סחבת במשרד החקלאות
להנחיות השירותים הווטרינריים אין תוקף של חוק. כדי להגביל את שיטות ההרג המותרות בחוק, צריכות להתקבל תקנות בנושא. לאחר סחבת של שנים, הגיש  משרד החקלאות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת טיוטה של "תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (מניעת סבל בהמתה)", אשר אוסרות הרג באמצעות גרימת גסיסה איטית. הוועדה אישרה את הטיוטה ללא שינויים משמעותיים במאי 2002. כל שנותר כדי להפוך את ההרג האיטי במדגרות לעבירה מפורשת על החוק הוא חתימת שר החקלאות, שלב שאמור להיות פרוצדורלי ומהיר. אלא שכאן חזר משרד החקלאות – אשר הוא שניסח את התקנות – וחידש את הסחבת: נכון לתחילת אפריל 2005, השר טרם חתם על התקנות. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא כניעת משרד החקלאות, והממונה על חוק צער בעלי-חיים בכלל זה, לתכתיב של מדגרת "הסוללים".

יושבים בחוסר מעש
בינתיים מסרב משרד החקלאות אפילו לפקח על ביצוע הוראותיו שלו מלפני שנתיים. לא זו בלבד שב"הסוללים" מועכים וחונקים אפרוחים, אלא גם במדגרת חפץ חיים השימוש במכונה להרג מהיר אינו סדיר – לדברי פנקס, שביקר במקום, תחזוקתה או הפעלתה אינה תקינה, לעתים האפרוחים יוצאים ממנה חיים ונידונים לגסיסה איטית ולעתים כלל לא משתמשים בה. ד"ר בן-דוב וצחי דותן (ראש מערך ההגנה על בעלי-חיים במשרד לאיכות הסביבה) נוכחו בכך במו-עיניהם – ולא פעלו בנדון. כמו כן, לפני מספר חדשים הועברה הדגרת "מטילות" למדגרת שרייבר, ברמת הכובש. גם המכונה להרג מהיר הועברה לשם, אך לא הופעלה. על הכנסת המכונה למדגרות (הרבות יותר) של תעשיית הבשר – אין איש מדבר כעת. בניסיון לגרום להביא לפעולה בנושא, נפגשו ב-28.2.2005 נציגי "נוח" ו"חי-משק" עם ד"ר בן-דוב ועם ד"ר חיימוביץ (מנהל השירותים הווטרינריים). ד"ר חיימוביץ' הבטיח לבדוק את הנושא ולתת תשובות תוך שבועיים, אולם כל תשובה לא התקבלה ממנו.

מה אפשר לעשות?

• לא לאכול ביצים ובשר! גם "המתה הומאנית" היא הרג מיותר ובלתי מוצדק. למידע על תזונה מן הצומח
• במקביל לחרם על מוצרים מן החי, ניתן לפנות בכתב (ראו הנחיות לכתיבת מכתבים וזכרו: מכתב רגיל עדיף על-פני פקס ודואל) לממונה על ביצוע חוק צער בעלי-חיים, למנהל השירותים הווטרינריים ולשר החקלאות ולבקש מהם בנימוס לפעול בנושאים אלה:

1. לסיים לאלתר את הליכי אישור תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (מניעת סבל בהמתה)
2. לאסור על כל המדגרות בישראל להרוג אפרוחים על-ידי השלכתם לגסוס, ולחייבן להשתמש תחת זאת במכונות להמתה מהירה
3. לאסור שימוש בכל מתקן ושיטת המתה אחרים, שלאחר הפעלתם נמשכים סימני החיים יותר משנייה

 

כתובות:

• ישראל כץ, שר החקלאות ופיתוח הכפר, דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד. 30, בית דגן 50250. דואל:  sar@moag.gov.ill פקס: 03-9485835

• ד"ר משה חיימוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים, ת.ד. 12, בית דגן 50250. פקס: 03-9681641 דואל: cvo_vsah@moag.gov.il

• ד"ר דגנית בן-דב, השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות, ת.ד. 12, בית-דגן 50250

תודה לאבי פנקס על המידע

4. פינת התזונה
דאל עדשים כתומות

החומרים
כוס עדשים כתומות
2 בצלים גדולים
4 שיני שום
3 כפיות קארי
2 כוסות עגבניות מרוסקות
חצי כפית מלח
3 חופנים של כוסברה קצוצה
שמן לטיגון

אופן ההכנה

1. מבשלים את העדשים בסיר מכוסה עם 2 כוסות מים רותחים כ-20 דקות, עד שהעדשים רכות מאוד ומתחילות להתפורר.
2. בינתיים קוצצים את הבצל והשום, מחממים מעט שמן במחבת, ומטגנים עד להזהבה.
3. מוסיפים למחבת את העגבניות המרוסקות, הקארי, המלח והכוסברה, מערבבים היטב ומבשלים כשתי  דקות.
4. מוסיפים את תערובת העגבניות לסיר עם העדשים, ומערבבים היטב.
5. מורידים מהאש מגישים חם.

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il