זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

אל תצפצפו על החוק  – הפגנה נגד פיטום אווזים

ביום ד', 20.4.2005, בשעה 11:00, תיערך הפגנה ברח' קינג ג'ורג' 37, תל-אביב (מול מצודת זאב – בית הליכוד). המפגינים יקראו לשרי הליכוד שלא לצפצף על חוק צער בעלי-חיים, לאור יוזמת שר החקלאות, ישראל כץ (ליכוד), להתיר בחוק התעללות באווזים (ראו להלן). כדאי להצטייד במשרוקיות ובצפצפות. 

מכתבים להצלת האווזים!

שר החקלאות יוזם בימים אלה הצעה לתיקון חוק צער בעלי-חיים, שלפיה החוק לא יחול על אווזים למשך מספר שנים, שבמהלכן תימצא כביכול שיטה לפיטום אווזים ללא התעללות בהם. בשלב הראשון תידון ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, שם יוחלט אם ההצעה תובא להצבעה במליאת הכנסת כהצעת חוק ממשלתית. חשוב מאוד להכשיל את ההצעה כבר בשלב זה – ולכן אנו שבים ומבקשים, אם עדיין לא כתבתם – לכתוב לחברי הוועדה ולקרוא להם להתנגד להצעת החוק של כץ (ראו הנחיות לכתיבת מכתבים). העלו בפניהם את הנקודות הבאות:

• פיטום אווזים הוא אכזרי וכרוך בהחדרה כפויה של מזון בכמויות אדירות לגרון האווז באמצעות צינור, עד שכבדו מתנפח פי שמונה מגודלו הטבעי.
• באוגוסט 2003 פסק בג"ץ שהפיטום עומד בסתירה לחוק צער בעלי-חיים, האוסר התעללות בהם, וקבע כי האיסור ייכנס לתוקפו באחד באפריל 2005.
• פיטום אווזים נאסר ברוב מדינות העולם הנאור (בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, מדינות סקנדינביה, שוויץ, איטליה ומדינות נוספות) ואין מדינה שבה פיטום אווזים מעוגן בחוק. אם תעבור הצעת החוק – ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שבה התעללות בבעלי-חיים מעוגנת במסגרת החוק.
• רוב הציבור – 72% – מתנגד לפיטום אווזים.
• שום ארכה לא תביא למציאת שיטה לנפח את כבד האווז מבלי לגרום לו ייסורים קשים, כי הדבר אינו אפשרי: מקור הסבל העיקרי הוא המחלה הנגרמת לכבד והתנפחותו. החלפת צינור אחד באחר לא תשנה עובדה זו.
• אם משרד החקלאות רוצה לחפש שיטת פיטום חדשה, שמומחי רווחה בינלאומיים קבעו שאינה בנמצא, אין להתיר התעללות בארבעה מיליון אווזים (800,000 בשנה במשך חמש שנים) עד שתימצא כביכול שיטה "הומאנית". יש הפסיק את הפיטום, בהתאם לחוק צער בעלי-חיים ובהתאם לפסיקת בג"ץ.
• למפטמים כבר ניתנו מספר שנות התארגנות לסגירת הענף. הן שופטי בג"ץ והן חברי ועדת החינוך קראו למשרד החקלאות להיערך בתקופה זו לסגירת הענף ולמציאת פרנסה חלופית למפטמים. משרד החקלאות לא עשה זאת וכעת הוא מנסה לחתור תחת הפסיקה והחוק.
• לפי נתונים רשמיים של משרד החקלאות, ובניגוד לנתונים שמפיצים המפטמים, קיימים רק 24 משקים שבהם מפטמים אווזים. העובדים במפטמות אינם ישראלים, ולכן התחשיבים על עלות סגירת הענף, המופצים בתקשורת, הם מנופחים.

כתובות השרים (שימו לב לעדכונים – הוספנו כתובות דואל ומספרי פקס!):
שר המסחר, התעשייה והתעסוקה, אהוד אולמרט, רח' בנק ישראל 5, קריית הממשלה, ירושלים. פקס 02-6662272; דואל sar@moit.gov.il
שר התיירות, אברהם הירשזון, רח' בנק ישראל 5, קריית הממשלה, ירושלים. פקס 02-6510358; דואל sar@tourism.gov.il
שר הבינוי והשיכון, יצחק הרצוג, רח' בנק ישראל 5, קריית הממשלה, ירושלים. פקס 02-5847688; דואל sar@moch.gov.il
השר מתן וילנאי, משרד ראש הממשלה, רח' קפלן 3, ירושלים. פקס 03-6092887; דואל matan.vilnai@it.pmo.gov.il
שרת המשפטים, ציפי לבני, רח' צלאח אל דין 29, ירושלים. פקס 02-6287757; דואל sar@justice.gov.il
שר האוצר, בנימין נתניהו, רח' קפלן 1, ירושלים. פקס 02-5669091; דואל sar@mof.gov.il
השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, רח' שייח ג'ראח ירושלים. פקס 02-5811551; דואל sar@mops.gov.il
השר חיים רמון, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים.
שר התחבורה, מאיר שטרית, רח' בנק ישראל 5, קריית הממשלה, ירושלים. פקס 02-6663033; דואל sar@mot.gov.il
השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, רח' כנפי נשרים 5, ירושלים. פקס 02-6535958; דואל sar@environment.gov.il
השר לענייני ירושלים חברה ותפוצות, נתן שרנסקי, משרד ראש הממשלה, רח' קפלן 3, ירושלים

כתבו לשר החקלאות, ישראל כץ, וקראו לו לחזור בו מיוזמתו לעגן התעללות בבעלי-חיים במסגרת החוק, ולמלא את תפקידו כשר האחראי לענייני צער בעלי-חיים.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ישראל כץ, דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד. 30, בית דגן 50250. פקס: 03-9485835דואל  sar@moag.gov.ill

כתבו ליו"ר השדולה הירוקה בכנסת, ח"כ עמרי שרון, וקראו גם לו לפעול להכשלת החקיקה, שמטרתה לעגן התעללות בבעלי-חיים בחקיקה.

ח"כ עמרי שרון, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים. פקס 02-6496422; דואל osharon@knesset.gov.il

דרושים עורכי-דין

דרושים עורכי-דין בעלי ניסיון בלטיגציה, שמוכנים לקחת על עצמם הגשת בקשות לצווי מניעה (בעיקר באיזור המרכז) וכן טיפול בהליכי הערעור.

נא לפנות לעו"ד קרן קלר, טלפון: 03-6241782, שלוחה 4, דוא"ל: keren@letlive.org.il

אירועים נוספים

"עמק הטל" (רחובות): ביום א', 17.4.2005, בשעות 20:00-17:00, תתקיים סדנה ללימוד הכנת מוצרי סויה (מחיר: 40 ₪). סדנה בת ארבעה מפגשים בנושא אוכל טבעוני, תתקיים בתאריך שייקבע בהתאם לקבוצה המתגבשת. להרשמה: ליליה מוצקין: 08-9492380. למידע נוסף

שייחי-בלום בפורום: ביום ב', 18.4.2005, בשעה 18:00, תתארח זהורית שייחי-בלום בפורום הצמחונות והטבעונות ב"נענע". שייחי-בלום היא תזונאית קלינית B.Sc, מחברת ספרי הבישול הטבעוניים "לבריאות" ו"ספר הטופו" ומרצה לתזונה במכללות. היא מתמחה בבישול ובאפייה ללא מוצרים מהחי, ומגדלת 3 ילדים בתזונה בריאה זו. שייחי-בלום תענה בפורום על שאלות לגבי מאכלים צמחיים כשרים לפסח, טיפים לבישול צמחי, עקרונות התזונה הצמחית, גידול ילדים ללא מוצרים מהחי, מתכונים ועוד.

המסעדה הטבעונית "טעם החיים" מעניקה 10% הנחה לפעילי זכויות בעלי-חיים שיבקרו בסניף התל-אביבי במהלך אפריל 2005. כדי לזכות בהנחה יש לומר: "Free The Animals". המסעדה החלה לאחרונה לבצע משלוחים.

בעיתונות הישראלית

מעריב "אחינו הנוצתיים". ברשימה "שתיקת האווז" (10.4.2005, המגזין עמ' 6) כותב מנחם בן נגד יוזמת שר החקלאות, לעקוף את החלטת בג"ץ וחוק צער בעלי-חיים בחקיקה המתירה פיטום אווזים.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

הארץ חטיפת עגלים. בכתבה "פרה מספר 303 פתחה במרדף" (15.4.2005, עמ' ב5) מדווח  דניאל בן סימון על חטיפת 1600 עגלים ופרות ממושבי הדרום על-ידי גנבים במהלך החודשים האחרונים. הרפתנים ההמומים מתארים את עולמן הרגשי העשיר של הפרות ומשווים אותן לבני-אדם. מן הכתבה הושמטה לחלוטין העובדה, שהזכרים בתעשיית החלב נשחטים כעגלים, ואת הנקבות הורגים לאחר שגופן התבלה מייצור חלב מופרז. לפרטים נוספים

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

פי האתון ניסויים באוניברסיטה. בכתבה "מקריבים את חייהן למדע" (לחלק השני) (אפריל 2005) סוקרת טל מאור את הניסויים הנערכים בכ-100,000 חיות בשנה באוניברסיטה העברית, ומזכירה שהאחראי על בתי החיות באוניברסיטה כיהן עד לאחרונה כדירקטור בחברת "הרלן", המוכרת חיות לניסויים.

לתגובות: פי האתון, אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, בניין ניו מקסיקו, הר הצופים, ירושלים  91072. דואל: pihaaton@hotmail.com

nrg מעריב תצפית במוח מדעי. ברשימה "עלי באבא מת" (11.4.2005) מתארת ענת רפואה מפגש עם חוקר המבצע ניסויים בקופים זה 20 שנה, ואת כישלונה להבין כיצד הוא מסוגל להכיר את הקופים מקרוב ועדיין לענותם.

nrg מעריב בכתבה "תעלול כלכלי בלול" (13.5.2005) מציע אבנר ארד מתכון ציני בנוסח "עשה זאת בעצמך" להקמת לול משולב לייצור בשר עופות וביצים.

גורי הכלבים עדיין בישראל. לבקשת תנו לחיות לחיות, האריך השופט איתן אורנשטיין (בבית-משפט השלום בראשון לציון) ב-30 יום את צו-המניעה, האוסר על גירוש גורי הכלבים שהובלו לישראל מאוזבקיסטן. מדבריו של השופט משתמעת ביקורת על התנהלות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. לאחר החלטת בית-המשפט (11.4.2005), הגישה תנו לחיות לחיות תלונה במשטרה נגד מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', על התעללות בבעלי-חיים.

מקורות: "חנינה זמנית", nrg מעריב, 11.4.2005;  דליה מזורי, "בשם הגורים",  nrg מעריב, 11.4.2005.

מעריב יותר מרכוש. בכתבה "לא ניתנים לעיקול" (12.4.2005, עמ' 12) מתארת עדי כץ את אחת מזכויות בעלי-החיים המעוגנות בחוק הישראלי – האיסור לעקל בעלי-חיים בתור "רכוש". למידע נוסף בנושא 

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

הארץ הרעלה בירושלים. בכתבה "להציל את הקרפדות" (14.4.2005, עמ' א16) מדווח יהונתן ליס, שבשנתיים האחרונות כמעט שנכחדה אוכלוסייה בת אלפי קרפדות בשלולית חורף (בריכת ממילא) בירושלים, ככל הנראה בגלל ריסוס להדברת עשבים על-ידי העירייה. העירייה ניאותה לאחרונה להפסיק את השימוש בחומרי הדברה באזור הבריכה. 

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הודעות קבועות

פעילות באוניברסיטת תל-אביב (אורי: tzone@walla.com 050-7923232).

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

הזמינו כרזה "פיטום אווזים כבד על המצפון" לתלייה בחזית דירה ליד כביש ראשי (נעמי: 050-5784663).

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

‏2. תמונות השבוע
חיסון אוראלי נגד כלבת

אירועי קצרין

ב-10.2.2005 נלכד בקצרין כלב הנגוע בכלבת, והשירותים הווטרינריים והמועצה המקומית ביקשו לבצע הרג המוני של כלבים וחתולים באזור. בעקבות מחאה ציבורית, התערבות פוליטיקאים וצעדים משפטיים, נמנע ההרג ותחת זאת הודיעו הרשויות שיבצעו בקביעות חיסונים ועיקורים של חתולי קצרין. במקביל לחיסון החיות העירוניות, נדרש חיסון חיות בר, הנערך בשיטה אחרת – פיזור פיתיונות מהאוויר. בהנחה שהכלבת עלולה לחדור מעבר לגבול, יצירת חגורה של חיות מחוסנות סביב היישובים בארץ היא צעד המניעה החשוב ביותר.

קורבן הכלבת העיקרי, שועל מצוי. צילום: אייל ברטוב

שועלים

לפי נתוני השירותים הווטרינריים, בשנת 2005 עד כה (15 באפריל) אושרו בבדיקות מעבדה 5 מקרי כלבת בגולן, כולם בכלבים. בשנת 2004, מתוך 28 מקרי כלבת שאושרו בישראל, נמצאו 20 בשועלים; מתוך 69 מקרים בשנת 2003, נמצאו 45 בשועלים; ובשנת 2002, מתוך 64 מקרים, נמצאו 40 בשועלים. השועלים נחשבים אפוא כנשאים העיקריים של המחלה בשנים האחרונות, ויותר מכך – הם הקורבנות העיקריים שלה.

מבצע חיסון 2005

ב-26.3.2005 פרסמו מנהל המכון הווטרינרי, ד"ר בוריס יעקובסון, ווטרינר רשות שמורות הטבע והגנים, ד"ר רוני קניג, הודעה תחת הכותרת "חיסון שועלים ותנים כנגד כלבת – אביב 2005". מתוך ההודעה:

"במסגרת פעולות המטה למלחמה בכלבת, יתבצע בתקופה שבין ה-25 למרץ ועד לסוף אפריל שלב נוסף בפרויקט החיסון האוראלי של חיות הבר, המשותף לשירותים הווטרינריים ולרשות הטבע והגנים. השועלים והתנים יתחסנו כנגד הכלבת על ידי אכילת פיתיונות המכילים תרכיבים שיפוזרו ממטוסים קלים. שיטת העבודה והשימוש בתרכיב בו אנו משתמשים, מקובלים בצפון אמריקה ובחלק מאירופה ונמצאו בטוחים ויעילים למטרה זו.
"החל משנת 1998 ועד עתה פוזרו בשטחי מדינת ישראל כ-2,400,000  פיתיונות מסוג זה. מעקב אחר רמות ההתחסנות באוכלוסיות התנים והשועלים, ושכיחות אירועי הכלבת באזורים השונים, מצביעים על כך שהשיטה מתאימה לשימוש אף בישראל.

"גודל וצורת הפיתיונות הם כקופסת גפרורים, צבעם חום והם יפוזרו מן האוויר באמצעות כלי טיס שונים. כאמור, הפיתיונות מכילים תרכיב כנגד כלבת. למרות שאין בפיתיונות אלה סכנה כל שהיא, אין  לגעת בהם. בעיקר חשוב להקפיד על כך שילדים קטנים לא יאספו אותם. במקרה של מגע ישיר בפיתיון, יש לרחוץ היטב את הידיים, תוך שימוש בסבון, ולהתקשר לאחד משני מספרי הטלפונים הבאים – 057-7762229 ו-050-6241352."

החיסונים מפוזרים ברוב שטח ישראל וביהודה ושומרון (ראו מפה; אזורי הפיזור מסומנים בסגול).

חיסונים אוראליים מועמסים למטוס, לקראת פיזורם (ארה"ב).

התמונה מימין: The Texas Department of State Health Services. התמונה משמאל: APHIS. 

מהו חיסון אוראלי?

ניסויים בחיסון אוראלי החלו באירופה ב-1980. ההיסטוריה של החיסונים האוראליים בישראל החלה ב-1993, בניסויי מעבדה בחיות. ב-1998 החלו ניסויי שדה בחיסון בגליל (אזור כרמיאל) על פני 2% משטח מדינת ישראל, בצפיפות של 20 פיתיונות לקמ"ר. תוצאות 1988-9: 60% מהשועלים והתנים חוסנו, "שיעור חיסון הנחשב בדרך-כלל כמספק כדי לקטוע את מעגל הזיהום", כדברי ד"ר יעקובסון. להערכתו, נדרשו לפחות חמש שנות חיסון כדי להפחית באופן משמעותי את תפוצת המחלה בישראל. בשנים הבאות הורחב שטח החיסונים לכל חלקי המדינה.

החיסון נקרא Raboral-V-RG. הוא אינו יכול לגרום למחלה כי הוא כולל רק את החלבון החיצוני של וירוס הכלבת, הגורם תגובה חיסונית אך אינו משכפל את עצמו וגורם זיהום. לכן הוא גם בלתי מזיק לכלבים ולחתולים, במקרה שהם מצאו פיתיון (עם זאת, מזהירים בני-אדם שלא לגעת בחיסון). מעטפת הפיתיון כוללת מרכיב בשרי, בדומה למזון כלבים, ובפנים נמצא תרכיב החיסון, מקובע למקומו בשעווה כדי לעמוד בטלטולי הפיזור ממטוס. מעטפת החיסון נקרעת כשהשועל או התן אוכלים את הפיתיון, והחומר הפעיל נכנס לפה. גוף החיה מפתח חסינות למחלה כשבועיים-שלושה מאוחר יותר.

תודה לאייל ברטוב על תמונת השועל. לאתר של אייל ברטוב

מקורות 

יעקובסון א. בוריס, מחלת הכלבת בישראל, המכון הווטרינרי ע"ש קימרון, בית דגן (המידע נאסף ב-15.4.2005).

Boris Yakobson, "Rabies in Israel", updated 2001, accessed 15.4.2005.

"Oral Rabies Vaccine, ORV-Related Research", Wildlife Services: Rabies Management, U.S. Department of Agriculture’s (USDA) and Animal and Plant Health Inspection Service (APHIS), accessed 15.4.2005.

למידע על פקודת הכלבת ועל פסק-דין בג"ץ בעניין הרג חתולים

3. הנידון למוות בתאו
הערות על "הרשת של שרלוט" מאת אי. בי. ווייט

"הרשת של שרלוט", אחד מספרי הילדים הפופולאריים ביותר, מספר על הצלת חזיר קטן מפני חקלאים הזוממים להרוג אותו. אריאל צֹבל סוקר את הספר בשתי כתבות: עולם החיות המתואר בו ויחסם של בני-האדם אליהן.

העלילה

"הרשת של שרלוט" מאת אלווין ברוקס וייט (1899-1985), שחיבר גם את "הרפתקאות סטיוארט ליטל", פורסם לראשונה ב-1952 והוא אחד מספרי הילדים המצליחים בכל הזמנים. הספר נועד לגילאי 13-9 בקירוב. הוא תורגם לעברית כ"חוות הקסמים", ללא הצלחה רבה, ככל הנראה משום שגיבור חזיר אינו מתאים להקשר הישראלי. הספר מגולל את סיפורו של החזיר ווילבור, שנולד במשק משפחתי בארצות-הברית. כגור חלש במיוחד, נידון ווילבור להרג על-ידי אבי משפחת ארבל (Arable), ניצל בזכות התערבות הבת הקטנה, פרן (Fren), והועבר למשק משפחתי קטן של הדוד צוקרמן, לפיטום עבור שחיטה. חברתו היחידה של ווילבור היא העכבישה שרלוט, שהוגה תכנית להצילו מהשחיטה: היא טווה ברשת שלה מילים מחמיאות לווילבור. צוקרמן ואנשי קהילתו חושבים, שהמילים הטוויות ברשת הן נס הקשור בווילבור. המחמאות ברשת והאמונה בנס מסייעים ל"זכייה" של ווילבור בתחרות ביריד אזורי. בעקבות זאת, מחליט צוקרמן שלא להרוג את ווילבור.

המשק של ווייט
ההיכרות של ווייט עם חזירים, מתבססת על משק זעיר שניהל כתחביב, ללא מסחר בחיות למטרות פרנסה. המשק ב"הרשת של שרלוט" דומה למשק של ווייט: חיות ספורות מזנים בריאים למדי, מוחזקות במרחב גדול ומגוון יחסית, ומקבלות טיפול סביר. זה איננו משק מסורתי מסחרי, ומובן שאין כל קשר בינו לבין חקלאות מתועשת. באחת מן המסות המפורסמות שלו, "מותו של חזיר", מתאר ווייט מקרה אמיתי, שבו חלה חזיר שגידל לשחיטה. ווייט עשה מאמץ גדול להצילו, תוך רגישות רבה לסבלו. החזיר מת לאחר ארבעה ימי ייסורים, שהיו קשים גם לווייט. הקהילה הכפרית שסביבו הביעה עניין רב והשתתפות בצער. זהו אפוא העולם שמצטייר מתוך "הרשת של שרלוט", וכמו בכל ספרי הילדים האחרים, כמעט, הוא מעביר לקוראים דימוי מטעה ביותר של המציאות החקלאית הרווחת יותר. המשך טבעי לקריאת "הרשת של שרלוט" הוא ביקור בפינת חי – כפי שאכן עושות כיתות בית-ספר מסוימות, הלומדות את הספר בארצות-הברית (התמונה משמאל לקוחה מביקור כזה במשק ובו שני חזירים, המכונים ווילבור ושרלוט). כמובן, ביקור במשק מתועש נותר בלתי רלוונטי.

שעמום
לא בורות או שאיפה להסתיר עובדות קשות הם שהביאו את ווייט ליצור דימוי של משק חי "אידיאלי". כך נראה העולם החקלאי שהכיר הסופר מקרוב, ובמסגרת זו לא ניסה להסתיר אסונות בחיי החיות. במרכז הספר עומדים הבדידות והשעמום – לכאורה תחושות, שכל ילד יכול להזדהות איתן, אולם ב"הרשת של שרלוט" הן קטלניות יותר ומקורן אכזרי וטראגי באופן זר לחלוטין לילדים, תוצאה של הבידוד שנכפה על ווילבור, האומר: "אני בן פחות מחודשיים ואני עייף מן החיים" (עמ' 16). למרות הייצוג האותנטי של רגשות החזיר הכלוא, הסיפור אינו צפוי בהכרח לעורר בקוראים ביקורתיות ביחס לכליאה ולבידוד, כי ווילבור נולד קטן במיוחד וטעון טיפול מיוחד; לכן בידודו החל למעשה כדי להגן עליו. וממילא הוא מצא לעצמו ידידת נפש אימהית.

בידוד
בזכות מאמציה הבלתי נלאים של שרלוט להציל את ווילבור משחיטה, "הרשת של שרלוט" מהווה בסיס נוח להתרפקות על מושג החברות – כפי שניכר בחומרי הסברה לילדים הלומדים את הספר. מבט ביקורתי יותר יגלה, שיותר משהספר מתאר ידידות אידיאלית, הוא מתאר מציאות חקלאית אכזרית, אפילו במשק המשפחתי הקטנטן. השעמום ותחושת הבידוד של ווילבור נובעים מכך, שנשלל ממנו כל קשר עם בני מינו. הכבשים, האווזים והחולדה, כיונקים וכעופות, קרובים אליו במידה מספקת כדי לתקשר איתו (כולם מדברים אנגלית – מוסכמה ספרותית נוחה ומקובלת) אך החיות הללו שקועות בעצמן או אף עוינות כלפיו. פרן, הילדה, היא היונק היחיד שמספק לגור החזירים שהופרד מאמו חיבה ללא תנאי, אם כי ביקוריה מעטים וקצרים מדי עבורו. עד כאן מתקבלת תמונה אמינה של חיי הגור המבודד במשק.

ציור מאת תלמיד כיתה ב', ג'יימי, המתאר את את ווילבור הבוכה במכלאה, תוך הדגשה יוצאת-דופן של הכליאה

פסיכוזה
על רקע זה מופיעה שרלוט. היא מתגלה לראשונה בקולה בלבד, בלילו של היום הגרוע בחיי ווילבור, לאחר שבדיכאונו הפסיק לאכול – והולעט בכוח בתרופה. "אני אהיה חברה שלך", מכריז הקול בחשיכה (עמ' 31). האם אחרי הכישלון בתקשורת עם יונקים ועופות, תבוא הגאולה דווקא מפרוקת רגליים זעירה? שהופכת לא רק לחברה אימהית, אלא גם למצילה ממוות?! האבסורד ניכר באיוריו של גארת' וויליאמס: העכבישה כה קטנה לעומת החזיר, עד שלא ניתן להציג דיוקן של שניהם בפורמט אחד; הפיתרון של וויליאמס הוא תיאור היונקים והעופות כבעלי פרצוף ואישיות, בעוד שהעכבישה נותרת ככתם זעיר עם חוטי רגליים דקות, על רשת. עכבישה על רשת היא אמנם גירוי חזותי הנוכח בדיר, אך גירוי קטן ועלוב. כלומר, ווייט, שבחן במשק שלו את אפשרויות החברה וההצלה העומדות בפני חזיר, לא מצא פיתרון מציאותי ונאלץ לברוא עולם ומלואו על בסיס גירוי קלוש. כך גם יצר ווייט מבלי משים ייצוג חריף של יצור כלוא, משועמם ובודד עד כדי איבוד שפיותו ושמיעת קולות המדברים אליו בחשיכה. במילים אחרות: בהשראת הריאליזם המשכנע בראשית הסיפור, שרלוט מתגלה בהמשכו כפנטזיה של אסיר, שהשתגע בתאו. מובן שהיא לא יכולה לגעת בו ולשחק איתו – הצרכים החשובים ביותר לגור חזירים. היא נותרת מרחפת גבוה מעליו, דיבור כמעט נטול גוף, התגלמות של השגחה, הטווה למענו סיפור הצלה בלתי אפשרי ומופרך (למשל, ממתי נמנעים חקלאים מלשחוט חיה ש"זכתה" בפרס?!).

מוות
פירוש "הרשת של שרלוט" כהתפתחות של פנטסיה פסיכוטית, איננו מקובל. אך קשה לחלוק על כך, שנושא המוות מוצג בספר בגילוי בלתי שגרתי עבור ספר ילדים. שרלוט מתארת כיצד היא הורגת חיות אחרות כדי להתקיים; היא עצמה מתה; וסכנת מוות מרחפת מעל ראשו של ווילבור, החל בעמוד הראשון של הספר. המוות בעולמה של העכבישה – הן למטרות קיום והן מזקנה – מוצג כחלק מן הטבע, כרוע שיש להשלים עמו. ווייט מתאר באריכות (עמ' 41-37) את שיטות הציד של שרלוט. ווילבור, ואיתו ודאי הקוראים, נבעת מהפרטים המכוערים של ההרג, אך מקשיב לתירוצי שרלוט: זהו טבעה כעכבישה, רק כך היא יכולה לאכול והיא שומרת שהעולם לא יתמלא בחרקים. ווילבור זקוק לזמן כדי לקבל הרג זה כלגיטימי. אולם בכל הנוגע לאיום על חיי ווילבור עצמו, אין זכר לקבלת הריגתו כחלק מהחיים. ההרג מוקע במונחים מוסריים מפורשים ונחשב כגזירה שנאבקים בה. כך מבשרת הכבשה הזקנה לווילבור, שהוא נידון למוות (עמ' 49):

"אתה יודע למה הם מפטמים אותך, נכון?"
"לא," ענה ווילבור.
"ובכן, אני לא אוהבת להפיץ בשורות רעות," אמרה הכבשה, "אבל הם מפטמים אותך מכיוון שהם עומדים להרוג אותך, זאת הסיבה."
"הם הולכים למה?" צרח ווילבור. [...]
"להרוג אותך. להפוך אותך לקותל ולנקניק מעושן," המשיכה הכבשה הזקנה. "כמעט כל החזירים הצעירים נרצחים על-ידי החקלאי ברגע שמגיע מזג האוויר הקר באמת. יש כאן קנוניה שגרתית להרוג אותך בחג המולד. כולם שותפים לזה – לארווי, צוקרמן, אפילו ג'ון ארבל."

נקודת-מבטו של הקורבן המיועד, קנוניה לרצח, חשיפת פרצופם האמיתי של החקלאים, הדגשת הקשר בין הסובייקט החי לבין מוצרי הצריכה שמיוצרים מגופתו – כל אלה מופיעים במפורש בקטע זה ונוכחים בספר כולו, ללא תירוץ וללא השלמה. אי-אפשר אפוא שלא להבין את "הרשת של שרלוט" כספר המטיף, ולו במידת-מה, לצמחונות. אף על-פי כן, פרשני הספר עבור ילדים עושים את הבלתי אפשרי: בתוכניות לימוד אמריקאיות, לא זו בלבד שנשמטה כמעט לחלוטין סוגיית רציחתם של חזירים כדי להפכם למוצרי צריכה, אלא שיש המספקים קישורים לאתרים חקלאיים לילדים, שמפרסמים מוצרים מבשר חזיר. ניתן רק לקוות, שהילדים ישרים ורגישים יותר ממורותיהם.

ציור מחשב מאת תלמיד כיתה ב', מרצ'לו, עם התייחסות נדירה לנושא ההרג.

שימו לב – המכלאה נעלמה לחלוטין מהציור.

מקורות עיקריים

E. B. White, Charlotte’s Web, (New York, Scholastic, 2004. Originally published 1952, renewed 1980).

(בעברית: א. ב. וייט, חוות הקסמים, תורגם ע"י זהר שביט, (תל-אביב: זמורה ביתן מודן, 1977).)

“Death of a Pig”, in Essays of E. B. White, (New York: Harper and Row, 1977. Originally published 1950), pp. 17-24.

התצלום וציורי הילדים לקוחים מתוך:

“A Visit with the Pigs” (2002-3), "Charlotte's Web: Chapter Summaries” (1998-9), Mrs. Taverna's Second Grade, Pocantico Hills School (New York), 4.4.2005.

4. פינת התזונה: בית-קפה צמחוני

Virgin café, פרישמן 22, פינת סירקין, תל-אביב. טלפון: 03-5233113.  

שעות פתיחה: א'-ה': 24:00-08:00, ו' 18:00-08:00, שבת 24:00-10:00.

המקום
הדבר המרשים הראשון בווירג'ין הוא העיצוב המוקפד – החלל מחולק לשלושה מפלסים פתוחים (התחתון הוא ללא עישון), וכולל הרבה הברקות עיצוביות. הארכיטקטורה הייחודית, בשילוב עם שרשראות פלפלים מיובשים, המקיפות את המסעדה, ומוזיקה רגועה (יש גם הופעות ג'אז חיות במקום), יוצרים אווירה נעימה במיוחד. הדבר המרשים השני הוא התפריט, שהוא צמחוני לגמרי – בניגוד לבתי-קפה אחרים שמציגים את עצמם כצמחונים, בווירג'ין יודעים שדג אינו צמח. את וירג'ין פתחו לאחרונה שני חבר'ה צמחונים, המאמינים כי גם לצמחונים מגיע לאכול טוב, אם כי הם מדווחים שגם לא-צמחונים רבים מגיעים למקום ולומדים על בשרם (במקום על בשרם של אחרים) כי אפשר בהחלט ליהנות מאוכל צמחוני.

האוכל
התפריט ידידותי מאוד לטבעונים, והוא כולל מגוון רחב ולא שגרתי של מנות טבעוניות. למנה עיקרית ניתן להזמין קדירת פטריות על אורז יסמין (44 ₪), אורז עם אספרגוס וטופו מושחר (44 ₪), מאש בטחינה (44 ₪), פסטה עם עגבניות וחצילים (38 ₪), פסטה עם פלפלים קלויים (38 ₪), וההמלצה שלנו – צ'יגה, שזה תבשיל בורגול מתובל, המגיע על מצע עגבניות (36 ₪). זו ללא ספק אחת מהמנות הטבעוניות המקוריות והטובות בעיר, המוגשת גם באופן אסתטי ביותר, ומתאימה במיוחד לימות הקיץ הקרבים, משום שאינה מוגשת חמה.

לארוחות קלות, למנות ראשונות או לתוספות, ניתן להזמין מרק היום (26 ₪), טחינה ירוקה (15 ₪), חומוס עם פיצוחים מסוכרים (15 ₪), סלט שקדים ופטרוזליה (19 ₪), ופלפלים קלויים (15 ₪). לשולחננו הגיעה עוד הברקה של וירג'ין – סחוג עלי גפן, שהוא ממרח פיקנטי משובח.

בנוסף לכל אלה, בקלות ניתן להסב כמה מנות שיש בהן רכיב מהחי למנות טבעוניות – כמו, למשל, סנדוויץ' עם ממרח טופו, עלי גפן ועגבניה, שמגיע במקור – לא עלינו – עם ביצה (15 ₪), וקפה ניתן להזמין עם חלב סויה.

לקינוח ניתן להזמין סורבה פסיפלורה מעודן, עם או בלי נגיעת וודקה (24 ₪) ויש גם שיק פירות אלכוהולי מסוגים שונים (כמו, למשל, שיק מלון, אננס וגזר עם רום, או לימונענע עם עראק). בווירג'ין מגישים גם את המשקה הטבעוני האולטימטיבי, עשב חיטה, המומלץ במיוחד לתדלוק אנרגטי בשעות הבוקר.

לסקירת מסעדות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il