זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5166278 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

שירות לאומי באנונימוס

אנונימוס מציעה לפעול למען זכויות בעלי-חיים במסגרת שירות לאומי מאתגר. בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות עד ל-31 במרץ 2005. מספר המקומות מוגבל. השירות יחל בקיץ 2005 ויתקיים בתל-אביב, כשלפעילים שאינם גרים בגוש דן יסופקו מגורים בדירת הפעילים של העמותה. היקף הפעילות הנדרש, כמקובל בשירות לאומי, הוא 40 שעות שבועיות למשך שנה, ופעילות בהיקף זה מקנה את כל הזכויות הקבועות בחוק לבוגרי שירות לאומי. הדרישות לתפקיד: מחויבות אידיאולוגית לזכויות בעלי-חיים, אחריות ויכולת לעבוד באופן עצמאי. המועמדים ישובצו במערך הפעילות של העמותה בהתאם לכישוריהם ולצורכי העמותה, בתחומים מגוונים כגון: עריכת דוכני הסברה, ארגון הפגנות ואירועים, הקמת גרעיני פעילות ברחבי הארץ, עבודות משרדיות, הרצאות בבתי-ספר ועוד.
המעוניינים/ות יפנו לרעות: 03-5172911 reut@anonymous.org.il

זכויות בעלי-חיים בסינמטק תל-אביב

אירוע לציון 30 שנה לתנועה לזכויות בעלי-חיים יתקיים ביום א', 20.2.2005, בשעה 17:30 בסינמטק תל-אביב – רחוב שפרינצק 2 פינת רחוב הארבעה. האירוע יכלול הקרנת תוכניות יומן חייתי, הרצאה ומזנון טבעוני חופשי. לפרטים נוספים

בעיתונות הישראלית

nrg מעריב "אמץ אותי" נסגר! הכתבה "אמצו אותם" (14.2.2005) מסכמת את ארבעת חודשי פעילות פרויקט האינטרנט החשוב, שהביא לאימוץ 921 חתולים וכלבים ולפרסום מספר חסר-תקדים של כתבות אוהדות לבעלי-חיים בפורטל פופולרי. חשוב לכתוב למנהלי הפורטל, להודות להם על השירות רב-החשיבות שסיפק הפורטל לאחרונה ולבקשם להחזיר את המדור!

מערכת מעריב: chief-editor@maariv.co.il

מערכת nrg מעריב: nrg-editor@maariv.co.il

nrg מעריב שר הפיטום. הידיעה "פטמו את השר" (17.2.2005) מפנה לחידון פלאש בנושא פיטום אווזים באתר המאבק בפיטום אווזים וברווזים, כשמושא הפיטום הוא שר החקלאות, ישראל כץ. אולי בדרך זו ילמד השר מה מתרחש בגופם של העופות, ויפסיק את ההתעללות הקשה.

פיטום אווזים ועובדים זרים. ב-15.2.2005 נעצרו שני אנשים ממושב בן זכאי (ליד יבנה) לאחר שבמפטמת אווזים במושב נמצאו 14 עובדים זרים, אשר התגוררו בכלובי האווזים במשך חודשים. במינהלת ההגירה חושדים כי הפועלים הועסקו במפטמה שבה לנו. לדברי המשטרה, "אפילו חיות היו מתביישות לגור בתנאים כאלה" – תנאים שבהם חיים בפועל מאות אלפי אווזים בישראל. המשטרה עדיין מנסה לאתר את בעל הלולים כדי להגיש נגדו תביעה.

אלי סניור, "העובדים התאילנדים ישנו בלול עם האווזים",  ynet (ידיעות אחרונות), 15.2.2005.
יובל אזולאי, "תאילנדים שוכנו בכלובים עם אווזים ועכברושים" ,הארץ, 16.2.2005, עמ' א6.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ חלב: ההפסד שבניצחון. בכתבה "'היא מאד מתרגשת', אמרה הרפתנית הגאה כשהפרה 'שקופית' התעטפה בסרט הניצחון" (14.2.2005, עמ' א12) עושה דוד רטנר פרסומת לתעשיית החלב, בהסבירו בהתפעלות שתנובת החלב של הפרות בישראל היא הגבוהה בעולם. בפועל, תנובת חלב גבוהה נובעת בעיקר מעיוות תורשתי, והיא אחראית לליקויים בריאותיים קשים עבור הפרה. לנתונים נוספים

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ ציד בריטי. בכתבה "ציידי השועלים בבריטניה מאיימים במרי אזרחי" (13.2.2005) נמסר שהחוק נגד ציד בעזרת כלבים נכנס לתוקפו ב-18.2.2005. לאור איומי הציידים בהפרות חוק המוניות מכוונות, הודיעה המשטרה על כוונתה להתייחס למשימת האכיפה ברצינות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

The Marker נגד מקדונלד'ס. בכתבה "פעילי איכות סביבה ניצחו את מק'דונלדס" (16.2.2005) סוקר נמרוד הלפרן את מאבקם של שני אזרחים בריטיים, שנתבעו על-ידי מקדונלד'ס על הפצת כרוזים נגד התאגיד, לפני 19 שנים. ב-15.2.2005 קבע בית-המשפט האירופי לזכויות האדם, שהשניים לא זכו למשפט הוגן, וכי מערכת המשפט הבריטית פגעה בחופש הביטוי של השניים.

ידיעה נוספת בנושא: שלומי שטיין, "לאכול אותה בגדול", מעריב, 16.2.2005, עמ' 8.
לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

צה"ל אוכל צמחוני בצבא. בכתבה "בסיס קליטה, מיון ובישול" (11.2.2005) מתארים אביעז רנד ויעל פטקין את "אליפות אכ"א למטבח צמחוני", שנערכה כדי "להוכיח אחת ולתמיד שאפשר להכין אוכל צמחוני טעים גם במטבחים צה"ליים".

הארץ קינואה. בכתבה "יקירת הטבעונים" (17.2.2005, "גלריה", עמ' ד5) מתארת רונית פנסו בהתלהבות את תכונותיו של דגן הקינואה, בתוספת מתכונים.

הודעות קבועות

פיטום אווזים – משמרות מחאה: חיפה: יום ב', 15:00 ליד תחנת "גן האם" של הכרמלית (אלכס: 052-8983805). הקריות: יום א', 16:00 בצומת מסעדת מוצארט (הדס: 054-5311230 hadas_lan@walla.com).
ניתן להזמין כרזה: "פיטום אווזים כבד על המצפון" לתלייה בחזית דירה ליד כביש ראשי (נעמי: 050-5784663).

פעילות באוניברסיטת תל-אביב (אורי: tzone@walla.com 050-7923232).

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. השמדה צפויה בקצרין

לאחר הרג חתולים שביצעו השירותים הווטרינריים (שו"ט) במרכז הארץ בשנת 2004, משמש כלב נגוע בכלבת שהתגלה בקצרין כתירוץ למבצע השמדה אלים עוד יותר.

ב-15.2.2005 הכריזו השירותים הווטרינריים, שחמישה ימים קודם לכן אותר בשכונת בתרא שבעיר כלב, שנלכד ומת מכלבת בהסגר. לפי הודעת וטרינר המועצה המקומית קצרין, ד"ר דניאל צור, ביום לכידת הכלב הנגוע, 10 בפברואר, ננשכו 7 כלבים באזור "אשר איננו יודעים מי הבעלים שלהם". בהודעה נמסר גם על כוונת הרשויות להרוג את כל החתולים החופשיים בקצרין, שמספרם מוערך בכ-300, באמצעות הרעל "אלפא כלורוז" (הידוע גם כ"תרדמון" – רעל הגורם לגסיסה איטית). ההרעלה מתוכננת להיערך ב-21.02.2005 משעה 17:00 עד למחרת בשעה 12:00. בנוסף לכך, הודיעו הרשויות על כוונתן להרוג את כל הכלבים באזור, אשר לא חוסנו מאז נובמבר 2003. מספרם מוערך בין 150 ל-200. הווטרינר הרשותי, תירץ בפני העיתונות את ההשמדה בטענה, שהכנסת החיות להסגר יקרה מדי. הרשויות כבר גייסו לוכדי כלבים והחלו ללכוד כלבים לא-מחוסנים וחתולים חופשיים. בנוסף לכך, הורה הווטרינר הרשותי לחסן בדחיפות חיות שחוסנו בין 11.12.2003 ל-10.12.2004 ואסר באופן מוחלט לאפשר לכלבים לשוטט ברחובות קצרין במשך שלושת החודשים הקרובים. ארגונים לבעלי-חיים מתכוונים לפנות ביום א' לבג"ץ בבקשה לעצור את הרג החתולים והכלבים. זאת בטענה שפעולת הרשויות אינה תואמת את הנחיות השו"ט בעניין, את פקודת הכלבת ואת פסיקת בג"ץ.

מה אפשר לעשות?

• חשוב ומיידי, לכל תושבי הצפון: לחסן מיד כלבים וחתולים! בנוסף לכך, יש לשמור על תעודת החיסון במקום נגיש ולמנוע ככל האפשר מהחיות לשוטט בחופשיות באזורים המועדים כעת לפורענות. בנוסף לכך, במקרה שהרשויות תופסות בעל-חיים, יש לנסות להמיר את הריגתו בתשלום עבור החזקתו בהסגר.
• לגבי פעולות באזור ההרג המיועד, יש להתעדכן בפורומים: חתולים, זכויות בעלי-חיים.
• אתי אלטמן (תנו לחיות לחיות) פרסמה בפורומים מספרי טלפון לפנייה עבור תושבי קצרין: 036241769 או 050-5358421.
• לפנות לרשויות בבקשה למנוע את ההרג (קצרין: אזור חיוג 04):

ד"ר דניאל צור, וטרינר רשותי, קצרין, פקס 6963589
ראש המועצה, קצרין: שמואל בר לב, טל. 6969610, פקס 6969609, דואל sami@qatzrin.muni.il
מזכיר המועצה: יוחאי וינשטיין, טל. 6969621, פקס 6969619, דואל mazkir@qatzrin.muni.il
דוברת/עוזרת ראש המועצה, אסטריד חסדאי, טל. 6969606, פקס 6969619, דואל dover@qatzrin.muni.il
ד"ר עובד זמיר, מנהל השירותים הווטרינריים בשדה, פקס 9681746-03

מקורות וכתובות לתגובות
"כ-200 כלבים יומתו בקצרין מחשש כלבת", הארץ, 15.2.2005.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
"כלב חולה בכלבת התגלה בשכונת בתרא בקצרין", local גולן-גליל, 15.2.2005.

איתן גליקמן, "כלב נגוע כלבת נמצא בקצרין", ידיעות אחרונות, 15.2.2005, עמ' 14.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

יובל לידור, "קצרין: נלכד כלב נגוע בכלבת", מעריב, 17.2.2005, עמ' 17.
יובל לידור, "חובבי החיות לבג"צ: עיצרו השמדת הכלבים בקצרין", מעריב, 18.2.2005, עמ'11.
לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

3. תמונות השבוע
אי-אפשר לקשט את הפיטום

ביום ב', 14.2.2005, קיימה אנונימוס מיצג מחאה מול מועצת הלול לאור החלטת המועצה להשקיע 200 אלף שקלים מכספי הציבור בניסוי שיבחן פיטום אווזים בצינור סיליקון. זאת אף על-פי שוועדת החינוך של הכנסת כבר קבעה כי אין פיטום הומאני, וכי לא תאשר תקנות הכוללות פיטום באופן שנבחן בניסוי זה. הוועדה דרשה ממשרד החקלאות להיערך לסגירת הענף עד סוף מרץ 2005, כפי שפסק בג"ץ, לאור הסבל העצום שהליך הפיטום גורם לאווזים. למרבה האבסורד, השיטה לפיטום שבוחנת מועצת הלול כלל אינה מתיימרת לשנות את המחלה החמורה הנגרמת לאווזים, את התבקעות מערכת העיכול, את קשיי הנשימה שגורם הכבד המנופח הלוחץ על הריאות, את שיעור התמותה הגבוה וכו' – אלא רק לייפות קוסמטית את מה שעלול להצטלם רע: הצינור. מדובר אפוא בתרגיל יחסי-ציבור שמבזבז לריק כספי ציבור – ותו לא.

במסגרת המיצג, "פוטמו" שני פעילים המחופשים לאווזים, כל אחד בצינור אחר – אחד רגיל ואחד מקושט. שלט ה"מצאו את ההבדלים" שלמרגלותיהם חשף את העובדה, שאין כל הבדל – בשני המקרים מדובר בהאבסה אלימה, המביאה להתנפחות הכבד פי שבעה מגודלו הטבעי וגורמת קשיי נשימה, דימומים פנימיים וגסיסה איטית.

כדי להמחיש את האבסורד שבהחלפת הצינור, כלל המיצג גם סדנת קישוט וצביעת צינורות, שבמסגרתה זומנו ילדים ועוברי אורח לקשט בצבעים עליזים את צינורות הפיטום, כדי להפוך את הפיטום ל"הומאני" לשיטת משרד החקלאות. כפי שאמר שי אביבי, שהשתתף במיצג: "לאווזים לא אכפת אם הצינורות שדרכם מאביסים אותם בכמויות מזון אדירות, הגורמות לכבדם להתנפח לממדים מפלצתיים, יהיו מנירוסטה, סיליקון, זהב או שיהיו מקושטים בציורים של פרחים ופרפרים. הבעיה היא הפיטום ולא הטכניקה – הוא שגורם למחלה האיומה אצל החיות היפות האלה."

דיווחים על המיצג בעיתונות:
צפריר רינת, "מפגינים למען האווזים" הארץ, 15.2.2005.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
יפעת גדות, "פיטום אווזים - המאבק נמשך", Nfc, 15.2.2005.

4. הברווז של דודו גבע

גאון הקומיקס שנפטר השבוע (15.2.2005) בטרם עת, דודו גבע, הותיר אחריו את אחת מדמויות בעלי-החיים המעניינות ביותר בתרבות הישראלית. דמות הברווז של גבע ייחודית בכך, שהיא עשויה לעורר את הקהל להרהר מחדש על היבטים מושכחים ומושתקים בקשר שבינינו לבין חיות ממינים אחרים. אריאל צֹבל משרטט קווים לדמותו של הברווז.

אין הבטחה בברווז?
נקודת המוצא של גבע אינה מבטיחה דווקא: ראשית כל, דמות הברווז שלו נוטה לייצג בני-אדם ולא ברווזים, דבר הבולט במיוחד במדור "שתיקת הברווז" בעיתון "העיר", בשנים האחרונות. במובן זה, גבע השתמש בדמות הברווז בתור כלי כמעט ריק כדי למלאו בתוכן אנושי – של הוויית גבר תל-אביבי, פנוי ודחוי, במקרה של "שתיקת הברווז". ושנית, נראה שגבע בחר בברווז משום שברווזים נראו בעיניו כחיות מגוחכות ועלובות, המתאימות ככלי להטענת תכנים אנושיים של מגוחכוּת ועליבות.

סיפורו של מגוחך
אבל להיות מגוחך, אצל דודו גבע, זו איכשהו האפשרות המכובדת ביותר. הפקיד הקטן וכמוהו הברווז הם גיבורי הקומיקס כי הם מעוררי הזדהות יותר מהמצליחנים, הבוסים, העשירים והקצבים, שהם עוד יותר מגוחכים, מסתירים חולשות עלובות מאחורי חזות ההצלחה, או פשוט רעים. לכן העובדה שברווזי גבע הם קטנים, בעלי הילוך מתנודד, מגעגעים, כנפיהם קטנות מדי והם חסרי-אונים מול אויביהם באופן כללי – כל אלה אינן תכונות שליליות, בחשבון גבע הסופי, אלא הן דווקא התכונות שמכוננות דמות שנקשרים אליה ורוצים בטובתה. השאלה שנותרה היא, עד כמה הגיבורים האלה נושאים תכנים ברווזיים, ובאיזו מידה ראה בהם גבע מעטפת לדמויות אדם, באופן המביא לאשרור אלימותה של החברה האנושית כלפי ברווזים ממשיים.

בין מושג הברווז לברווז עצמו
אף על-פי שהמעטפת הברווזית ביצירת גבע מכסה לא פעם על טיפוסים אנושיים מסוימים, יש לה גם אינספור משמעויות אחרות. הספר "הברווז" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994) כולל, בין קטעי הקומיקס של גבע, חבילה גדולה ומבולבלת של ייצוגי ברווזים, שצולמו מתוך קטעי דפוס שראו אור בישראל (עם מעט מאוד קטעים מחו"ל) משנות החמישים ואילך. אם סלט הציטוטים הזה נושא משמעות כלשהי, הרי היא שהתרבות עושה שימוש חסר הבחנה במושג הברווז, תוך המשכיות רציפה בין השימוש במושג גרידא לבין ניצולם האלים של ברווזים בשר ודם. גבע זרק לספר בליל של דימויי ברווז במוצרי תרבות המוניים כגון פרסומות למוצרי ניקוי, שירי ילדים וכתבות שיש בהן אזכור קלוש בלבד של המילה "ברווז" – ולצדם חומר רב מתוך ספרות חקלאית וכן כתבות אוהדות לציד ופרסומות לבשר. קשה לדעת, עד כמה מתעמקים קוראיו של גבע בציטוטים אלה, ועד כמה הם מבחינים בזוועה שמבצבצת מתוך המשחק שבין דימוי תמים לכאורה לבין האלימות הקיצונית שעליה מצביע הדימוי. גבע אהב את הניגוד הזה, אך לא פחות מכך הוא נלהב לחשוף לעיניים העירוניות-עכשוויות-מתוחכמות סגנונות מבע שכוחי-אל, מלאי פאתוס, בעלי הומור נטול תחכום – כגון כתבות עתיקות מ"הארץ שלנו" לילדים או מ"משק העופות" ללולנים. הציטוטים עלולים אפוא להיקרא בתור לא יותר מניסיון להגניב באמצעות ניעור האבק מעל קודים תרבותיים מיושנים.

ברווז-אדם-ברווז
רוב "הברווז" הוא אוסף יצירות מקוריות של גבע, ולמרות ההאנשה, ההגחכה והדגש על סגנונות וז'אנרים הנושאים תכנים ספציפיים, לא-ברווזיים, מתרבויות שונות – גבע הצליח שוב ושוב להעלות אל פני השטח את אסונם של הברווזים. למשל, הקומיקס "במחנה" מגולל את סיפורם של ברווזים צעירים, המגיעים למשק פיטום, תוך הקבלה נרחבת לסיפור של חיילים בבסיס טירונות. ניתן היה לדחוק את הברווזים לחלוטין לתוך עולמם של טירונים ולהשיג אפקט קומי וביקורתי – למשל, בכל הנוגע לפטריוטיזם התמים של הברווזים, שמשימתם היא להישלח למות. אולם גבע חגג בווירטואוזיות את יכולתו לדלג לסירוגין בין שני העולמות. לצד נושאים חייליים לחלוטין, כגון הענשת הברווז החוכמולוג בסיבובי ריצה עם קיטבג על הראש, שבים נושאים אנושיים מסוימים אל עולמם של ברווזים במציאות (אם כי זו מציאות לגמרי לא מתועשת – דודו גבע, כמו אורוול ב"חוות החיות" ולורד ופארק ב"מרד התרנגולים", נטע את סיפוריו בעולם חקלאי לא מתועש וחופשי יחסית, שבו קל לזהות אינדיבידואלים, יחסים ופעולות – ולספר עליהם). הברווזים ב"במחנה", כמו טירונים, עובדים על פיתוח הגוף, אולם בתור ברווזים במשק, הפיתוח עבורם הוא השמנה גרידא, והחניך המצטיין הוא הברווז שמבקש לשתות עוד כוס שמן. האימה – גדולה אף יותר מן הצפוי בסיפור של טירונים – מבצבצת מתוך הערות כגון "דודתי ז"ל הייתה פה מחזור אוגוסט" – מחזור שכולו כבר מת, ומתקרבת לשיאה כאשר המפקד מודיע: "מחר אתם יוצאים לצרפת". סופו המורבידי של הקומיקס מראה את משאית הקיבוץ והמטוס מובילים אריזות "כבד ברווז", אשר מתוכן בוקעת עדיין שירה של אהבת הארץ.

צחוק כואב
האפקט הסאטירי של הצגת הברווזים כמשתפים פעולה עם מנצליהם, ניכר בחדות רבה בקריקטורות "שירת הברווז", שפורסמו בעיתון "חדשות" וקובצו יחד ב"הברווז". גבע יצר קריקטורות רבות על בסיס מספר מצבי אלימות טיפוסיים, כגון: אטליז ובו קצב העומד לשחוט ברווז על השולחן לעיני לקוחה, חצר פיטום מגודרת ובה ברווזים וחקלאי, משאית "הוד העמק" המובילה ברווזים למשחטה, או מטבח ובו עקרת בית וברווז מתבשל בסיר. בכל המצבים הללו, נשען האפקט הקומי על הפרה מפתיעה של ציפיותינו ממצב כזה של אלימות טוטאלית. הברווזים כמעט תמיד עדיין חיים, פקוחי עיניים, מתַקשרים עם מעניהם ורוצחיהם בדיאלוג עשיר, אישי ומתוך מידה מסוימת של יכולת התנגדות. הם מסוגלים לסייע לעבודת הקצב/הנהג/עקרת הבית/החקלאי (הברווזים דוחפים את רכב ההובלה שנתקע), לקבל ממנו שירות אדיב (החקלאי שואל: "מה תרצו למנה האחרונה?"), ללעוג לו (על חוסר מיומנות בשחיטה), להתנגד (הברווזים חטפו חקלאי ודורשים כופר "דלי של תולעים ומטוס לכינרת") או לשתף פעולה מרצון בהשמדת עצמם (הברווז באטליז אומר ללקוחה: "הוא יבוא עוד 5 דקות. רוצה בינתיים ביס?"). לעתים נדירות, יש לקריקטורות טון מוסרני יותר ("נקישות השיניים שלהם יוציאו אותי מדעתי", אומר הנהג בדרך למשחטה) אך גם אז מדובר במצב של מחאה התלושה מן המציאות. תחושת האבסורד היא שמעידה על הזוועה – לא זעקת כאב ומחאה. הבנת הזוועה הכרחית לפיתוח ציפיות מסוימות מן המצב המתואר בקריקטורה, וההפתעה משבירת הציפיות – כך לא יכול להתנהג ברווז תחת הסכין! – היא מקור הצחוק. הצחוק מצביע אפוא על העוול והסבל, ומעורר בעקיפין את המודעות להם תוך זהירות מפני רצינות מוסרנית, שעלולה לעורר בקורא היאטמות מתגוננת. הסאטירה של דודו גבע מהלכת אפוא על חבל דק, בין הצגת עובדות קשות מנקודת מבט ביקורתית, לבין הצחקה המתפקדת כהרחקה רגשית תוך יצירת סיטואציות דמיוניות, הגורמות לעובדות להיראות בלתי מציאותיות. כך בכל הנוגע לדמות הברווז של דודו גבע, כמו בדמויות אנטי-גיבור אחרות שיצר.

דודו גבע ואנונימוס
המטען הביקורתי בעבודתו של דודו גבע ביחס לפגיעה בברווזים וב"חיות משק" בכלל, עורר באנונימוס עניין כבר לפני שנים. גבע התיר לעמותה לפרסם קריקטורות מפרי עטו בחוברת "תשובות לשאלות נפוצות", ומאוחר יותר – להדפיסן על חולצות. מותו של דודו גבע השתיק את אחד מן הקולות המקוריים והמפתיעים ביותר שהושמעו בארץ מתוך הזדהות עם קורבנות בעלי כנפיים.

החוברת "תשובות לשאלות נפוצות" (חינם) וחולצת "בשבילך זה ביס, בשבילי זה אם ואחות" (במחיר 17 ₪) ניתנות להשגה דרך משרד אנונימוס 03-5226992.

5. פינת התזונה: עוגות טבעוניות

בחנויות הטבע משווקת סדרה חדשה של עוגות טבעוניות בשם soya delight, הכוללת שישה טעמים: שוקולד, לימון, אגוזים, פרג, חרובים ותפוז. בעוגה אין כלל קמח חיטה, אלא רק קמח סויה, כך שהיא דלה בפחממות ואינה מכילה גלוטן. היא מומתקת בסוכרלוז, שהוא ממתיק מלאכותי, וכך גם כמות הקלוריות נמוכה יחסית – 300 למאה גרם. העוגה נמכרת באריזת 400 גרם ומחירה 21.90 שקלים.

לסקירת מוצרים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il