זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

חיפה
הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקס מדראנו תתקיים ביום ו', 25.3.2005 בשעה 12:00, במגרש החניה של קניון לב המפרץ (מול מופע הקרקס). לפרטים – גליה: 054-7691324 galiya_r@yahoo.com

הרצאה: לימודים ללא קורבנות תתקיים ביום ב', 4.4.2005 בשעה 20:30, במועדון מק"ק בטכניון. ההרצאה תעסוק בחלופות להדגמות בבעלי-חיים בלימודי מדעי החיים. מרצה: תמיר לוסקי. לפרטים – דנה: 050-6353733

פיטום אווזים – עדכון וקריאה לפעולה

פרופ' פנחס סנפיר התפטר השבוע מתפקידו כיו"ר ועדת המומחים, שמינה משרד החקלאות בניסיון אחרון למנוע את סגירת ענף פיטום האווזים. כִתבו לחברת הוועדה, ד"ר דגנית בן דב, המהווה – עם התפטרותו של פרופ' סנפיר – לשון מאזניים בוועדה, וקראו לה לגלות יושר מקצועי ולא להוות חותמת גומי לניסיונות משרד החקלאות לעקוף את החלטת בג"ץ ואת חוק צער בעלי-חיים. הזכירו לה כי שיטת הפיטום הנבחנת כעת כלל אינה מתיימרת לשנות את המחלה החמורה שנגרמת לאווזים, את התבקעות מערכת העיכול, את קשיי הנשימה שגורם הכבד המנופח הלוחץ על הריאות, את שיעור התמותה הגבוה וכו' – אלא רק "לייפות" את מה שעלול להצטלם רע: הצינור.

כתובת למשלוח מכתבים:
ד"ר דגנית בן-דב, השירותים הווטרנירים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ת.ד. 12 בית-דגן 50250

בעיתונות הישראלית

nrg מעריב למען כלבי הים. בכתבה "מזדהים עם כלבי הים" (15.3.2005) מדווחת קרן לוי צדק על ההפגנה שהתקיימה השבוע בישראל ובעולם במטרה להפעיל לחץ על קנדה להפסיק את ציד כלבי הים. כ-350 אלף כלבי ים ניצודים בשנה, כמעט כולם גורים, חלקם מוכים למוות באלות כדי למנוע נזק מסחרי לפרוותם.

הארץ פרות בשטח אש. בכתבה "20 פרות מתו לאחר שנכנסו לשדה מוקשים ברמת הגולן; המגדלים: צה"ל התרשל" (17.3.2005) מדווח אלי אשכנזי על 20 פרות שנהרגו השבוע בשדה מוקשים של צה"ל. הפרות עברו דרך גדר שנפרצה בטעות על-ידי חיילים, ונהרגו, חלקן לאחר גסיסה ממושכת. יש לציין, שגורלן של שאר הפרות בישראל אינו טוב יותר.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ובעיתונים נוספים: 

יובל לידור, "הפרות התפוצצו בשדה המוקשים", מעריב, 17.3.2005, עמ' 19.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

איתן גליקמן, "חיילים הרסו גדר ופרות נהרגו בשדה מוקשים", ידיעות אחרונות, 17.3.2005, עמ' 23.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

nrg מעריב חזירים משנים מעמד. בכתבה "מרוב כיעור הם פשוט יפים" ("אמץ לך חזרזיר", 15.3.2005, עמ' 10 במהדורה המודפסת) כותבת עדי כץ על החזקת חזירים כ"חיות מחמד". מוטציות ננסיות של חזירים, ואף של עזים ופרות, מורבעות כדי לספק את רצונם של אנשים להחזיק חיות אלה בתוך הבית. כדאי לזכור את המשמעות של התערבות גנטית בכלבים ובחתולים, ושאת הנזק שנגרם להם, ניתן למנוע מחיות נוספות.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

nrg מעריב בריא וזול. בכתבה "לאכול אורגני ולגמור את החודש" (17.3.2005) מדווח שחר שלוח על יוזמה של ארגון פעולה ירוקה בשיתוף עם חווה לגידולים אורגניים. הפרויקט מאפשר להזמין ארגז ירקות אורגני שבועי, במחיר נוח וללא תיווך רשתות המזון.

הארץ האדם נתן, האדם לקח. בכתבה "את הפקעות, למשל, העבירו דירה" (14.3.2005) מתאר צפריר רינת כיצד מחסלים בני-אדם חיות בר וצמחי בר, ולאחר מכן מנסים להתערב בחיי הנותרים ממינים אלה בניסיון להצילם.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ סיפורי כלבים. במאמר "שולחנות מרובעי רגליים הנעים ממקום למקום?" (מוסף ספרים, 16.3.2005) סוקרת נעמה הראל את הקובץ "הפודל הלבן וסיפורי כלבים אחרים", המוקדש לסיפורי כלבים רוסיים. הסקירה כוללת גם הבחנות לגבי ייצוג בעלי-חיים בספרות ובתרבות בכלל.

לתגובות: הארץ, מוסף ספרים, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. דואל: sfarim@haaretz.co.il

דרושות משפחות אומנות באזור ירושלים

לעמותה למען החי באזור ירושלים דרושים בתים זמניים (משפחות אומנות) לכלבים מחוסנים, מעוקרים וידידותיים, המוחזקים כעת במכלאה. מזון וציוד יסופקו ותמורת האומנות יינתנו 400 ש"ח בחודש. לפרטים – רינה: 050-5932100

הודעות קבועות

שירות לאומי באנונימוס: בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס עד 31.3.2005. לפרטים – רעות: 03-5226992, reut@anonymous.org.il
פיטום אווזים – משמרות מחאה: חיפה: אחת לשבועיים, ביום ב', 15:00, ברח' הרצל 18, ברחבת בית הקרנות (אלכס: 052-8983805). הזמינו כרזה "פיטום אווזים כבד על המצפון" לתלייה בחזית דירה ליד כביש ראשי (נעמי: 050-5784663).

פעילות באוניברסיטת תל-אביב (אורי: tzone@walla.com 050-7923232).

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (edu@anonymous.org.il).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. תמונת השבוע: יום ללא בשר

ב-1985 החל הארגון האמריקאי  FARM) Farm Animal Reform Movement) לקיים בתחילת כל אביב אירועים לקידום תזונה ללא מוצרים מן החי: meatout. במהלך האירועים, שנמשכים בין יום אחד לשבוע ויותר ונתמכים על-ידי עשרות ארגונים בעולם, מפיצים חומרי הסברה על תזונה צמחית, עורכים הרצאות, מקרינים סרטים בנושא ומחלקים מזון צמחי ברחובות, בקמפוסים ועוד. עבור אוכלי בשר רבים, זהו מפגש ידידותי ראשון עם הרעיון, שאפשר לחיות היטב ללא בשר, תוך היכרות עם מאכלים צמחיים חדשים.

בשנה ה-20 ל-meatout הוא נערך ב-23 מדינות (ביניהן גאנה, אירן, אוגנדה, פרו וסינגפור) בנוסף להמוני אירועים בכל מדינות ארצות-הברית. מארגני האירועים שולחים תוכנית פעילות קצרה לרשת בינלאומית. נזכיר כאן רק בודדים מבין האירועים המעניינים ביותר במדינות, שבדרך-כלל איננו שומעים הרבה על התארגנויות לזכויות בעלי-חיים ולצמחונות בהן:

• סאלם (טאמילנאדו), הודו: אירועי הסברה ואוכל בעשרה בתי-ספר וב-20 קבוצות עזרה עצמית לנשים. האירועים מסוקרים בעיתונות ובטלוויזיה.
• ניו דלהי, הודו: בין אירועים רבים, תחרות מאמרים/שירים/קריקטורות, ותצוגת אופנה עם בגדים בדמות פירות וירקות.
• מדוראי ודינדוגול (טאמילנאדו), הודו: הסברה ב-50 עד 60 כפרים, בעיקר בקרב ילדי בית-ספר ונשים, עם תצוגות תיאטרון והדגמות מזון.
• אפפה, ניגריה: ארוחה צמחונית במרכז סיוע לחסרי בית. חשיפה תקשורתית ואירועים בכל מרכזי הארי קרישנה בניגריה.
• בוקרשט, רומניה: הסברה בתוך בית-ספר לרפואה וטרינרית.
• סנטיאגו, צ'ילה: מיצג הקשור בשחיטה.
• זאגרב, קרואטיה: הרצאה "בשר נגד מים" על סכנות הקשורות בתעשיית הבשר.

בישראל מקיימת אנונימוס "יום ללא בשר" זו השנה השביעית. ב-14 במרץ חילקו פעילים מזון צמחי לעוברים והשבים ברח' שיינקין בתל-אביב והציעו להם לאמץ אורח-חיים שאינו פוגע בחיות. ניתן לקרוא סיקורים של האירוע:

קרן לוי צדק, "די להרג השוארמה", nrg מעריב, 14.3.2005.

הדר פרבר, "הפנינג: 'יום נהדר ללא בשר'", nfc, 14.3.2005.

3. שלוש הצעות חוק

ב-14.3.2005 הונחו על שולחן הכנסת שלוש הצעות חוק שנועדו לצמצם פגיעה בבעלי-חיים. שתיים מהן הוגשו בשנית. דרכן של הצעות אלה עדיין ארוכה מאוד ודרוש מאמץ עצום מצד חברי הכנסת כדי להביא להפיכתן לחוקים.

ח"כ אברהם פורז (שינוי) מציע בשנית תיקון ותוספות יסודיים לחוק צער בעלי-חיים. ההצעה משתרעת על-פני עשרות עמודים, הכוללים פירוט טכני רב, מטעמים המובאים בדברי ההסבר להצעת החוק:

"למרות שחוק צער בעלי חיים נחקק כבר בשנת 1994, לא עמדו שרי החקלאות בחובתם להתקין תקנות בהתאם לחוק. משרד החקלאות מינה ועדות שהמליצו על התקנת תקנות בעניין הובלת בעלי-חיים, אחזקת בעלי-חיים והמתת בעלי-חיים, אך מטעמים לא ברורים משרד החקלאות לא מגיש את התקנות לאישור הכנסת.
"בנסיבות אלה, כשמחוקק המשנה אינו פועל כמצוות מחוקק הראשי, ראוי להביא לתיקון החוק, כך שהעניין יוסדר – אם לא בחקיקת משנה – בחקיקה ראשית.
"הצעת חוק זו מבוססת בעיקרה על טיוטת התקנות."

לפניך כמה מן הנקודות החשובות בהצעת החוק:

• קביעת צפיפות מרבית מותרת לחזירים במשקים, נמוכה יותר מן המקובל כיום בתעשיית החזירים, וכן תוספת של קש וחפצים ("העשרה") והגבלה על שינויים גנטיים בחזירים. 
• פירוט תנאי החזקה מותרים לעגלים, באופן שיביא להקלה משמעותית בצפיפות, בבידוד ובחסרים התזונתיים, המקובלים בתעשיית "עגל חלב".
• איסור על החזקת תרנגולות בכלובים, חיוב לספק להן תאי הטלה, מדפי לינה ותאורה כמו טבעית, איסור על קיטום מקורים – כל זאת בניגוד למקובל בתעשיית הביצים.
• איסור על הובלת עופות שאינם למאכל אדם, כלומר: תרנגולות שנוצלו לייצור ביצים, עופות פגועים וכדומה יישחטו בקרבת הלול. הגבלת משך ההובלה, שיטות התפיסה ותנאי ההחזקה בהובלה, וקביעת תנאים סביבתיים – שיפחיתו מסבלם של עופות ביחס למקובל כיום בתעשיית הבשר.
• איסור על הובלת חיות פגועות, הגבלות על משך ההובלה של יונקים ושיפור תנאי ההובלה שלהם – אך ללא איסור על ההובלה מאוסטרליה.
• פירוט שיטות הרג מותרות, שמשמעותן איסור על גרימת גסיסה איטית.
• מפורטים תנאי החזקה מינימליים לחיות בשבי, אמנם תוך הוצאה מפורשת של חיות בחקלאות: סיפוק צרכים גופניים ובריאותיים בסיסיים (מזון ומים, אקלים, שטח מחיה, טיפול רפואי) וכן מתן תנאים המאפשרים סיפוק של צרכים התנהגותיים וחברתיים בסיסיים.
• בחנויות ל"חיות מחמד" וכדומה, נדרשת הגנה על החיות מפני הקהל.
• במכלאות שבהן מוחזקים חתולים וכלבים, נדרשת הגנה עליהם זה מפני זה ומפורטים בבירור תנאי החזקה כגון גודל מדויק של הכלוב המינימלי המותר לשימוש.
• איסור על שימוש בחיות בר למופעים ואיסור הפרדת צאצאי חיות בר מאמם בטרם עת.

לדברי עידוד ותודה: פקס: 02-6753929 דואר אלקטרוני: aporaz@knesset.gov.il

ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) מציע להוסיף לחוק צער בעלי-חיים סעיף, שיחייב כי כל גוף המחזיק חיות "לא יפלה במכירת בעלי-חיים או במסירתם לכל דורש אשר יתחייב לספק תנאים הולמים לבעלי-החיים, על רקע מקום מגורים ולא ייתן עדיפות לתושב אזור מסוים." מתוך דברי ההסבר לחוק:

"עקב פירסומים בתקשורת, לפיהם קיימות אגודות העוסקות בטיפול ומכירת בעלי-חיים, המגבילות מכירת בעלי-חיים לתושבי אותו אזור בלבד, זאת על אף שהדבר עלול לעלות בחייהם של אותם בעלי-חיים שאינם נמסרים לגורמים המוכנים לאמצם משום שאלו אינם תושבי המקום, מוגשת הצעת חוק זו, על מנת להציל בעלי-חיים מפני מיתה מיותרת."

לדברי עידוד ותודה: פקס: 02-6753567 דואל: yhazan@knesset.gov.il

ח"כ איתן כבל (העבודה-מימד) מציע בשנית תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שלפיו ייאסרו מסירת כלב למערכת הביטחון או הריגתו (המותרים בחוק לאחר הודעה ל"בעלים") "אלא אם כן הרופא הווטרינר העירוני הציגו לציבור במשך עשרה ימים לפחות, כדי לאפשר אימוצו על-ידי אדם אחר; הרופא הווטרינר העירוני יודיע לציבור על אפשרות לאמץ כלב כאמור ועל מועדי הביקור היומיים במאורת הרשות; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אימוץ כאמור, לרבות תשלום עבור מסירת הכלב."

מתוך דברי ההסבר לחוק:

"כיום, רשאי הווטרינר העירוני להמית כלבים שהועברו לרשותו, או להעבירם למערכת הביטחון לאחר שהודיע לבעלי הכלב. החלק המוצע מקנה סיכוי נוסף למציאת בעלים חדשים לכלב לפני שיומת או יועבר למערכת הביטחון.    

"הצעת חוק זו קובעת את העיקרון לפיו חובה להעדיף מתן אפשרות לאמץ כלב על פני גורל אכזר יותר הצפוי לו אילולא אימוצו."

לדברי עידוד ותודה: פקס: 02-6753284 דואר אלקטרוני: ecabel@knesset.gov.il

4. אפוקליפסה כאן:
מרד החיות ב"ישראל בשנת 2000"

חיות פורצות בהמוניהן ממשקים חקלאיים, פושטות על מרכזי הערים בישראל ומחוללות שמות בתושבי המדינה האנושיים: כך מצטייר ההווה שלנו בספר בן יותר מ-50 שנה, "ישראל בשנת 2000". נעמה הראל סוקרת את הספר.

התעלומה סביב הספר
הספר "ישראל בשנת 2000" ראה אור לראשונה בשנת 1951 (משמאל – הכריכה המקורית). לאחרונה – בשנת 2002 – הוא ראה אור בשנית, בהוצאת בבל, סדרת תרמיל (למטה), כשתעלומה אופפת את פרסומו. על הספר חתום ס' גולדפלוס, אולם מתחקיר מקיף שערכו בבבל לא הצליחו העורכים להתחקות אחר זהותו של המחבר, שככל הנראה כתב את היצירה ביידיש. לא ברור אם מדובר באלמוני, ששמו לא היה מוכר בחוגים הספרותיים והוא לא הותיר שום כתב-יד מאחוריו זולת ספר זה, או בשם בדוי שבו השתמש סופר מוכר.

תחילת המרד
הסיפור מסופר על-ידי קשיש, שחי בישראל בשנת 2050 ונזכר במאורעות שנת 2000. בשנה זו פורצת בישראל בצורת נוראה, שבעקבותיה פושטים עדרי בקר מורעבים על יישובים, משחיתים כל מה שבדרכם ואף מתנפלים על אנשים. התופעה מתחילה ברימון, מושבה בנגב, שם נתנה הבצורת את אותותיה באופן חריף במיוחד והמחסור במרעה חמור ביותר, אך עד מהרה היא מתפשטת לכל אזורי הארץ:

"כאשר הגנים, השדות ואף היערות הוקרחו כליל, לא בזו עוד החיות, רדופות הרעב, לשום מאכל, שבא תחת שינם. תרנגולות, ברווזים וכל עופות-הבית האחרים למיניהם ולבסוף – שוד ושבר – החלו ההולכים על ארבע בציד אנשים. המלומדים הקובעים, כי מערכת השיניים משפיעה על בחירת-המזונות, לא נתנו, כנראה, מעולם את דעתם למה שעלול לקרות במקרה שלא תהיה עוד בחירה."
(עמ' 23-22)

המספר אינו מסביר כיצד צדים השוורים את בני-האדם – האם נוגסים בבשרם? רומסים אותם ברגליהם? – בהיעדר פרטים, נותר אופי ההתקפה עמום, כהתגלמות של מיתוס "הגולם שקם על יוצרו" ותו לא. עם זאת, ניתנים מספר הסברים לשינוי ביחסי הכוחות בין בני-האדם לחיות: ראשית, הרעב ששינה את אופיין של החיות, שנית – מספרן הרב כתוצאה ממדיניות "המחלקה לריבוי עדרים", ולבסוף – העובדה כי התושבים האנושיים לא היו חמושים – העולם, כך מסתבר, התפרק מנשקו לאחר מלחמה עקובה מדם בין המערב למזרח, שהסתיימה בשנת 1955.

עלילת דם ברחובות תל-אביב
עד מהרה מתרחבת הפשיטה אל לב הערים ולובשת צורה של מלחמה לכל דבר. התיאור המדוקדק של הקרב ברחובות תל-אביב מאפשר – לפחות לתל-אביביים שבינינו – להעלות בעיני רוחנו את סיטואציית הקרב הבדיונית: 

"בזרם רחב חדרו העדרים למרכז העיר שבין הבימה ומוצא רחוב דיזנגוף. אפיק הזרם הזה עבר דרך שדרות תרס"ט, שדרות חן ורוב שדרות קרן קיימת. מיד חסמו המגינים את כל מוצאות הרחובות האלה במתרסי מכוניות ועגלות הפוכות. הבהמות ניסו לפרוץ את המתרסים, נהדפו ושוב חזרו והתקיפום ביתר עוז. האבידות היו קשות לשני הצדדים [...] במתרס שבקרן רחוב אחד-העם מול כיכר הבימה: גיא-חזיון תופתי! מעל פני הכיכר מתאבכות תמרות עשן, געיי-שוורים, רעמי יריות, קול שמשות מנופצות, שעטה... ודם. לכל אשר תפנה העין – דם! [...] בשעה 4 אחר-הצהריים הצליחו השוורים לפרוץ את קו ההגנה שעל-יד הבימה ולפשוט באלפיהם בשדרות רוטשילד. מיד נעו ממוצא פינת הרחובות שינקין-שדרות רוטשילד גלגליה של המרגמה הקלה [...] באותו זמן נעו טורי טנקים משדרות בן-ציון ועלו על כיכר הבימה, במעכם בנחשי שרשרותיהם כל אשר רוח חיים בקרבו."
(עמ' 52-48)

התקפה פרועה או מאבק לצדק?
המספר מתאר את מרד חיות המשק כהתקפה משולחת רסן, וממאן לראות את המרד כמאבק לצדק. קולות אחרים, הרואים במרד תולדה של דיכוי וניצול, מובאים על-ידי המספר רק לצורך הוקעתם וסימונם כאויבי העם:

"חוגים מסוימים בארצות העולם הישן והחדש ראו במאורעות המתחוללים בישראל גילוי חדש של המסע נגד השעבוד והדיכוי. לפי השגתם לא הייתה ההתקוממות של ההולכים על ארבע נגד האנשים אלא שלב אחרון במלחמת השחרור עלי האדמות. נתקיימו אסיפות-עם וכינוסים. הושמעו נאומים, הוצהרו הצהרות אהדה לצד ה'מתקוממים'. 'אנחנו תובעים אמנסיפציה מוחלטת לבעלי-החיים ואת סיפוחם למשפחת בני-החורין (!). זמן רב מדי ניצל האדם את עבודתם הקשה עד ששמן מדמם וזיעתם'. תקפה ההתלהבות את הנואמים עד ששכחו, כי הם עצמם אוכלים בשר, חולבים פרות ובמקלם רודים בחמוריהם. לממשלת ישראל נשלחו 'הערות ואיחולים ידידותיים': רק יחס בלתי אנושי יכול היה לעורר את החיות למרד. מדיניות האפליה, ההשפלה והניצול מחייבת שינוי יסודי... יש להודות, כי שום מפלגה או אגודה רצינית לא חתמו על הצהרות אלו, אף לא אחרי-כן. מטרת ההפגנות האלו הייתה להזיק למדינה, שהסתבכה במלחמה קשה."
(עמ' 79-78)

אוטופיה כאן?
לבסוף הוכרעו החיות, לאחר שהומצא נשק חדש להילחם בהן. לקראת סוף הסיפור נראה כי המרד העקוב מדם הביא לפחות לתוצאה טובה אחת – הפסקת הניצול וההרג של חיות במשקים:

"בנקודה אחת הכל הסכימו: המדיניות המסולפת של המשרד לריבוי בקר והמחלקות האחראיות לה – הן שהביאו לידי השואה. בעתיד לא יגדלו עוד עדרים בישראל, לא ניתן עוד לחיה לגדול בקרבנו פן שוב תהווה סכנה מתמדת ותאיים על קיום העם, הנוטה לשלום ואוהב את השלום. אנו נהיה ניזונים בתרכיזים סינטטיים; תחת חלב ובשר נשתמש בגלולות.[...] תקנה זו, כי תחול בדרכי התזונה – תשפיע על שיפור אורח-החיים ותכונן את תקופת האושר הנצחי עלי האדמות."
(עמ' 121)

אולם האופציה שנראתה בעיני המחבר כטובה עוד יותר – עבור בני-האדם בלבד כמובן – היא החזרת סדר הניצול על כנו. כך מעיד המספר בשנת 2050, חמישים שנה לאחר מרד החיות: "כיום הזה יודעים אנו כבר כיצד לנהוג בחיה ובבהמה, יודעים אנו למשול בהן, ואין שום סכנה נשקפת לנו מצדן" (עמ' 123). ככל הנראה, עם הזמן שכחו האנשים את המאורעות, ובהתאם לכך גם נשכחו ההבטחות לקץ הניצול. במקום קץ הניצול, האוטופיה לפי  גולדפלוס היא ניצול מבוקר – בשנת 2055 כבר יש בישראל מערכת השקיה מתוחכמת המבטיחה שגשוג חקלאי, ובני-האדם אוכלים בשר, אם כי במידה פחותה.

מרד או משל?
בסוף דבריו, מהלל המספר את ניצחון האדם על החיה. לצד השקפתו הספישיסיסטית, עולה מדבריו גם תפיסת עולם לאומנית, ונראה שדבריו מתייחסים לא רק להתקוממות החיות המתוארת בסיפור אלא גם לאינתיפאדה הפלסטינית, שגולדפלוס חזה את התרחשותה עשרות שנים מראש:

"כי מן הקרב המכריע נגד כוחו של האויב, נגד החיה שנותקה מן השרשרת – מוכרח היה לצאת העם כמנצח! ובכלל לא פלא הוא, כי אם הגיון-דברים. האנשים אדוני הארץ הם – ואין כוח בעולם אשר יקפח אותם משלטונם בו. וכל חבל היבשה הזה, מן ההר ועד המדבר ומן הים לשני הימים, אחד במזרח ואחד בדרום – שלנו הוא, ללא ערעור – שלנו, כי עמוק-עמוק הכינו שורש בו, כצברים הדוקרניים האלה, שאינם יראים מפני בצורת ואויב."
(עמ' 169)

מקור
ס' גולדפלוס, ישראל בשנת 2000, תרגם ש' סקולסקי, (תל-אביב: בבל, 2002).

5. פינת התזונה
טחינה עם כל דבר

טחינה גולמית
טחינה גולמית מורכבת מ-100% שומשום טחון, אך יש הבדלים משמעותיים בטעם ובאיכות בין היצרנים השונים, שתלויים כנראה בשיטת הטחינה של גרעיני השומשום: בעוד שהיצרנים המתמחים טוחנים את השומשום בשיטה המסורתית, באבן ריחיים, במפעלים של חברות המזון הגדולות משתמשים במכונות לכבישה קרה. הטחינה המסורתית משובחת יותר, ולכן מומלץ להשתמש בטחינה של יצרניות מתמחות, כגון "היונה", "אל ג'אמל", "עינן" או "זהב". טחינה משומשום מלא, שבה נטחן השומשום עם קליפתו, נקראת גם "חמאת שומשום". טעמה מעט מריר והיא מזינה הרבה יותר מטחינה רגילה.

ערכים תזונתיים
מבחינה תזונתית, אין ספק שעדיף להשתמש בטחינה משומשום מלא בשל ערכיה התזונתיים המדהימים. מעבר לשיעור גבוה של סיבים התזונתיים, החיוניים לתהליך העיכול ונמצאים רק בזרעים שלא קולפו, היא מכילה שיעור גבוה במיוחד של מינרלים. בעוד שבטחינה גולמית רגילה יש 130 מ"ג סידן למאה גרם (שיעור מרשים כשלעצמו) שיעור הסידן בטחינה מלאה גולמית הוא 1,100 מ"ג (פי תשעה!), שיעור המקנה לה את התואר אלופת הסידן העולמית, שכן אין שום מאכל – מהצומח או מהחי – ששיעור הסידן בו כה גבוה. לטחינה המלאה יש יתרון גם בשיעור הברזל: 15 מ"ג למאה גרם במקום 3.5 מ"ג בטחינה גולמית רגילה. מבחינת החלבון, השומן והקלוריות – הן הטחינה המלאה והן הרגילה מכילות ערכים דומים: כ-20% חלבון, כ-60% שומן וכ-600 קלוריות למאה גרם.

טחינה בסלטים וממרחים
לממרחי הטחינה שקונים מן המוכן יש בדרך-כלל טעם שמזכיר רק בקושי טחינה (אלא בעיקר חומץ  וחומרי שימור), וגם הערכים התזונתיים ירודים, שכן כדי לחסוך בעלויות שיעור הטחינה בממרח נמוך במיוחד – היא מדוללת בכמות גבוהה במיוחד של מים והממרח מעובה בעמלינים ובשאר תוספות מפוקפקות. לאור זאת, ולאור קלות ההכנה, מומלץ להכין ממרח טחינה ביתי. זה טעים יותר, זול יותר ובריא יותר.  טחינה משמשת מרכיב מרכזי גם בממרחים מזרחיים כגון ממרח חומוס או באבא גאנוש (סלט חצילים בטחינה). אפשר להכין ממנה גם ממרח בוטנים ושומשום, והיא מצוינת גם כרוטב לסלט ירקות. כל מה שנחוץ כדי לשדרג את העגבניה-מלפפון-חסה החתוכים הוא להוסיף להם כשלוש כפות טחינה גולמית (אין צורך להוסיף מים – מיצי הירקות יספקו די נוזלים) ולערבב מעט יחד עם מיץ לימון, מלח ושמן זית. 

טחינה מתוקה
טחינה היא גם הרכיב העיקרי בחלבה. שוק החלבות בישראל כולל מגוון מרשים של חלבות עם שוקולד, אגוזים, שקדים, פיסטוקים ועוד. לאחרונה החלו לשווק בישראל חלבה במרקם מנצח של שערות דקיקות. ניתן להכין בקלות ממרח חלבה ביתי על-ידי ערבוב טחינה גולמית, מים בהתאם לצורך וממתיק: סוכר או סילאן (דבש תמרים) ביחס של שלוש מנות טחינה על כל מנת ממתיק. שילוב של טחינה גולמית עם ממרח שוקולד אף הוא מצוין. אפשר להשתמש בטחינה גם לאפיית עוגיות פריכות מצוינות.
 
לבשל עם טחינה
זה אולי נשמע בהתחלה מעט מוזר לחמם טחינה ולהשתמש בה כבסיס לרוטב או למרק, אבל טעמה ומרקמה המצוינים מנצחים את הרתיעה הראשונית. ניתן להקרים בעזרת טחינה מרקים, או פשוט לבשל מרק טחינה, להכין מטחינה רוטב לירקות מבושלים/אפויים או לתבשילים שונים (כגון תחתיות ארטישוק ממולאות ברוטב חרדל וטחינה ונזיד מש ותרד ברוטב טחינה). טחינה גם משמשת להדבקת פשטידות וקציצות במקום ביצים (למשל, לביבות דוחן וטחינה).

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il