זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, שי חרמון, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

(לקראת התכנסות ועדת החינוך!):

משמרות מחאה קבועות:
חיפה: ביום ב' ב-16:00 יתקיים מיצג נגד פיטום אווזים, בצומת מסעדת מוצארט שעל כביש חיפה-עכו.

לפרטים - הדס: 054-5311230, hadas_lan@walla.co.il
רחובות: לפרטים - יצחק: 052-5602576
הרצליה: לפרטים - אורי: 050-7923232
נתניה: בימי ה' בערב בצומת הסמוך לחנות "איקאה". לפרטים - דני: 09-8919927
ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים לחלוקה ולהדבקה, ומי שגר/ה בקרבת כביש מרכזי מוזמן/ת לתלות בחזית הדירה כרזה: "פיטום אווזים כבד על המצפון". לפרטים ולפעילות נוספת – נעמי: 050-5784663
אפשר לעזור גם מהבית: כתוב/י לחברי ועדת החינוך בבקשה שיפעלו להפסקת הפיטום!

קבוצה למעבר לתזונה צמחית

מפגש פתוח להצטרפות לקבוצת "לאכול מהלב" יתקיים ביום ג' 2.11.2004 בשעה 18:30 בתנועת הצמחונים והטבעונים, רחוב אלנבי 138 קומה 5, תל-אביב. למי שרוצה להפחית צריכת מוצרים מהחי, לעבור לצמחונות או לטבעונות ולפגוש עוד א/נשים בדרך - הקבוצה היא מקום להחלפת מידע, עצות וטיפים, למפגש חברתי ולכיבוד טעים וצמחי. המפגשים ללא תשלום. לפרטים ולהרשמה: יוספה 052-3506837 jooxz@yahoo.co.uk

בעיתונות הישראלית

מעריב יורים בחיות בר. בכתבה  "הם  יורים  גם  בארנבים"  (26.10.2004  מגזין "מחמד" עמ' 2-3) מתארת עדי כץ את ציד חיות הבר בישראל ומזכירה את מניעי הציידים ותירוציהם, ואת היחס האוהד כלפיהם מצד החוק, רשות הטבע והגנים ובתי-המשפט. כדאי לכתוב לעתון על ההטעיות שבדברי הציידים הפועלים לכאורה "לטובת החיות" ולמחות על הזנחת הרשויות את חיות הבר.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

Ynet ידיעות אחרונות שנתיים מאסר. בכתבה "הפורץ שחט את כלב - ונשלח לשנתיים מאסר" (28.10.2004)  מסקר אחיה ראב"ד את העונש שגזר בית-משפט השלום בקריות על אדם שפרץ לבית ורצח כלב קטן שהיה שם ונבח עליו. לדברי הכתב, השופט איתן מגן התייחס בדבריו לסבל שנגרם לבעלי הדירה ולסכנה הטמונה לבני-אדם באיש המסוגל לשחוט כלב המפריע לו.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109 תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

nrg מעריב ניסויים בבעלי-חיים. בכתבה "החיות הנשכחות" (26.10.2004) סוקרת ענת רפואה את גורלם הקשה של בעלי-החיים במעבדות הניסויים בישראל, בדגש על כלבים וחתולים, ומזכירה את המחדלים של המערכות האמורות לפקח על הניסויים וכן את כוחם של הצרכנים לשנות. כדאי לזכור, שרוב הניסויים בבעלי-חיים נערכים במכרסמים, וניסויים רבים נערכים למטרות חקלאיות-מסחריות.

nrg מעריב פרוות וכוכבים. בכתבה "המוסר הכפול של סינדי קרופורד" (24.10.2004) מתואר הקמפיין החדש של חברת בלאקגלאמה ובו מופיעה דוגמנית בפרווה אמיתית. זאת לאחר שהתחייבה בעבר להתנגד לשימוש בפרוות ואף השתתפה בקמפיין PETA בנושא. למידע על תעשיית הפרוות.

הארץ תנינים בבית. בכתבה "איזה מאמי" (מוסף שישי, 29.10.2004 עמ' 42-43) כותבת אביבה לורי על תחביב חדש בישראל – גידול תנינים בבתים פרטיים – ומפרטת בנושא צרכיו של תנין המוחזק בבית.

לתגובות: מוסף הארץ (ששי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il

nrg מעריב סיפורי חיים. בכתבה "אבל הם נורא מכוערים" (26.10.2004) יוצא חיים צינוביץ' נגד השפעת המראה החיצוני של חתולים וכלבים על נכונותם של בני-אדם לאמצם. צינוביץ' מספר חוויות אישיות מרתקות ומסיים במילים: "חיה היא ילד, וכל ילד יפה, ומוכשר וחכם בעיני הוריו. אז רוצו כבר לעמותות וקחו כלב או חתול. לא תאמינו כמה טוב זה יעשה לכם."

nrg מעריב הקשר החייתי. במסגרת מבצע האימוץ של אתר NRG, מתפרסמות כתבות מרגשות על החיים המשותפים של בני-האדם ובעלי-החיים הנוספים שבסביבתם. השבוע: קובי אוז על החיים עם שתי חתולות (29.10.2004) והווטרינרית, ד"ר אור רז, על חיות מכלביית לוד (27.10.2004).

המרכז לזכויות בעלי-חיים בחיפה זקוק לתרומת ארון עם דלתות ומדפים או עם מגירות. לפרטים - נטע Neta_123@intermail.co.il

תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים - אורי: tzone@walla.com 050-7923232

יומן חייתי 4 - התוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרנת בערוץ 25 - מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

ולגרעין הפעילות החדש באילת - תמר: 053-919830
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע; nrg מעריב

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. תמונת השבוע
מה שהחורף עושה לכבשים

עם בוא הגשמים, פונים רבים מאתנו לרכוש בגדים מחממים. אחד מחומרי הבידוד החורפיים הנמכרים ביותר הוא צמר. כמובן, אין כל צורך לרכוש מוצרי צמר. קיים שפע של מוצרים סינתטיים, כגון פליז, אשר מחליפים באופן מושלם את כל התפקידים שמילא בעבר הצמר בארון הבגדים. למרות זאת, לא מעט צמחונים מושבעים, רוכשים מוצרי צמר – אף על-פי שתעשיית הצמר היא חלק בלתי נפרד מתעשיית הבשר. כבשים ש"תפוקת" הצמר שלהם ירדה, נשלחים לשחיטה. אוסטרליה שולטת ברוב שוק הצמר העולמי, והיא שולחת מיליוני כבשים לשחיטה מדי שנה מחוץ לאוסטרליה. כך מתחילים המסעות הממושכים והאכזריים בעולם – למזרח התיכון.

למעשה, הפגיעה בכבשים מתחילה הרבה לפני המשלוח לשחיטה. אפילו הגז, שמתואר בסיפורי ילדים כאירוע חביב ("הכבשה נותנת צמר") הוא פעולה אלימה, שבמהלכה מוטל הכבש כמו חפץ דומם ונגזז במכשיר חשמלי חד, אשר מותיר בגופו פצעים מדממים כחלק משגרת העבודה. לחצו לקריאת כתבה על גז.

התמונה שלמעלה לקוחה מתוך אתר של משק אמריקאי מווירגי'ניה (Chester Cestari Farms) אשר הלוגו שלו מצהיר: "גאוות העדר – מיוצר באהבה ובדאגה עדינות". זו איננה תמונה של גז מסחרי, אלא תמונה של גז לדוגמה, שהתבצע לעיני קהל משפחות, ותיעוד האירוע מוגש כפרסומת למשק. מעבר לריתוק האלים של הכבש לקרקע ולהצמדת מכשיר חשמלי רועם לראשו, ניתן להבחין בחתך עמוק בחזהו של הכבש. אם כך מתבצע "גז לדוגמה", ניתן לשער מהו גורלם של כבשים בגז מסחרי, הנערך בתנאי לחץ, הרחק מעין זרים.

3. שחיטת בעלי לב חלש
כתבה רביעית ואחרונה על משקי חזירים מתועשים

בכתבות הקודמות  סקרנו את השלבים המרכזיים בתעשיית החזירים: ההריון וההנקה בתאים הסוגרים על גוף החזירה והפיטום במכלאות צפופות. לחזירים ולחזירות ששרדו תלאות אלה, ממתינה הובלה קשה, שבסופה הימום ושחיטה.

תמונה: hedweb.com

לב חלש
חזירים רבים המובלים לשחיטה, מסיימים את חייהם בדרך למשחטה. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי, בשנת 2003 מתו 230,000 חזירים במהלך ההובלה, מתוך כמאה מיליון שהובלו לשחיטה בארצות-הברית. רגישותם הרבה של חזירים בהובלה, נובעת מברירה מלאכותית לגדילה מהירה, לממדים גדולים ולבשר "רזה" (אחוז שרירים גבוה ביחס לשומן). כמו רגליהם החלשות מדי כתוצאה מהברירה המלאכותית, כך גם לבם של חזירים אלה חלש מדי, והוא קורס בחרדות המסע. מעבר לכך שהלב אינו מתורגל למאמץ, הוא פשוט קטן מדי: בגזעים המנוצלים בתעשייה, משקלו ביחס לגוף הוא כמחצית בלבד ממשקלו היחסי של לב חזיר בר.

הגן הבוגדני
בעיה חמורה עוד יותר היא תפוצתו הגבוהה של גן הרסני (halothane gene) בקרב החזירים שנבררו לתכונות ה"רווחיות", בעיקר בגזעים מסוימים. העלייה התלולה בתפוצת הגן היא "תאונת עבודה" של הברירה המלאכותית. חזירים בעלי גן זה, מתנהגים ביתר עצבנות כשמכניסים אותם לתוך מעבר, מסוע, שיפוע המוביל למשאית, מתקן ריסון וכדומה; הם מסרבים יותר מחזירים אחרים לנוע במקומות חדשים ומפחידים אלה וסופגים יותר מכות חשמל לזירוז. הם גם נוטים יותר להיאבק בחזירים אחרים, ומגיבים בעוויתות עזות במיוחד כשמרעילים אותם בגז CO2 במשחטה. מחקר אחד (1998) מצא, ש-9.2% מהחזירים בעלי גן זה, מתים במהלך ההובלה. זאת לעומת 0.27% מתים בקרב החזירים הנושאים את הגן באופן חלקי בלבד (הטרוזיגוטים), ו-0.05% מתים מבין החזירים שאינם נושאים את הגן כלל. סילוק הגן באמצעות ברירה מלאכותית הוא משימה אפשרית, אך אין חוקים המחייבים לכך.

רעב וצמא
תלאות ההובלה עלולות להתחיל ימים לפני ההובלה עצמה. מבחינה כספית, מזון שלא עוכל עד תום "ירד לטמיון", ובשחיטה המזון הלא מעוכל עלול לזהם את הבשר. לכן מעדיפים החקלאים למנוע מהחזירים אוכל זמן רב לפני המסע. במדינות שונות, מתיר החוק למנוע מהחזירים מזון ומים במשך 24 ואף 36 שעות, וסקר באירופה (1996) הראה שבמדינות רבות אכן מונעים מהחזירים מזון ומים במשך 36 שעות לפני המסע. מצד אחר, האכלה ב-12-4 השעות הסמוכות למסע או בעת מנוחה קצרה מדי במהלכו, עלולה להביא לבחילה ולהקאות, ואפילו למוות.

פחד, מעידה ומכות חשמל
חזירים שגדלו במכלאה חדגונית, פוחדים מפני חללים חדשים ואפילו מפני היציאה למעבר שבין המכלאות. כאשר פועל הדיר מנסה להבריח אותם מאחור (במקום לתת להם אפשרות לצאת בהדרגה, כשהסקרנים ביותר בראש) הוא רק מחמיר את המצב, כי בפחדם מנסים החזירים לשוב אל הביטחון היחסי של ירכתי המכלאה. כבר בשלב זה עלול להתחיל מאבק גופני אלים, כשהפועלים מגרשים את החזירים בעזרת מלמד חשמלי – מוט המנחית מכות חשמל מכאיבות. ההמלצות של גופים רשמיים הן להימנע מהפעלת המלמד על אברי המין והפנים – רמז לכך שיש פועלים העושים זאת. בהמשך הדרך, ובעיקר בכניסה למשחטה, מצפים לחזירים מעברים צרים, המאלצים אותם ללכת בטור עורפי – נגד טבעם. החזירים נוטים לסרב ללכת – מקור נוסף לזירוז במכות חשמל. בפועל, השימוש במלמד חשמלי אינו מאיץ את קצב תנועת החזירים, משום שהם פוחדים ונעצרים. אף על-פי כן, הדבר נהוג ברוב המשחטות, ויש משחטות שבהן מזרזים במלמד חשמלי את כל החזירים.

פועל מכה חזיר המתקשה לקום, וחזירים מתים לאחר ההובלה (בתמונה הקודמת). תמונות: Farm Sanctuary

שיפועים מסוכנים
בעלייה על המשאית ובירידה ממנה קיים פער גובה בין המשאית (המחולקת לעתים למספר קומות) לבין הקרקע. בדרך-כלל המעבר משופע, אם כי קיימים מתקני הרמה אוטומטיים. החזירים חוששים ממדרגות, ויש המסרבים לדלג אפילו על מדרגה בגובה 15 ס"מ. כל החזירים מתקשים ללכת על משטח משופע; במשטח ששיפועו 20 מעלות ומעלה, מסרבים חלק מהם לנוע. תחת הלחץ ותקלות אחרות במשטח – חלקלקות או פסי רוחב מרווחים מדי לבלימה – קיימת סכנה של שבירת רגליים.

במשאית
ההמלצות בספרות החקלאית הן לספק לחזירים מרחב מזערי ברכב ההובלה, שיאפשר לחלקם לשכב בזמן הנסיעה – דרישה חיונית ככל שהמסע מתארך. הנהג הוא שמחליט על מידת הצפיפות במשאית, ונראה שנפוצה הובלת חזירים בצפיפות כזו, שהם בקושי מסוגלים לעמוד מבלי לדרוך זה על זה. הצפיפות ניכרת גם בניסיון לדחוס מספר קומות למשאית ולהנמיך לשם כך את תקרת חלל ההובלה. התקרה הנמוכה עלולה למנוע תנוחת גוף סבירה מחזירים גבוהים, ובעיקר לעצור את תנועת האוויר. היעדר אוורור מתאים ועומס חום קיצוני כתוצאה מכך מובילים לתמותת חזירים במהלך ההובלה. וגם כאשר מערכת האוורור פועלת כיאות, החזירים סובלים במיוחד מטלטלות הדרך, כשתנודות הרכב גורמות לרבים מהם לחוש ברע ולהקיא.

ברכב ההובלה, צפיפות של חזיר (במשקל 100 ק"ג) ל-0.30 מ"ר נחשבת בספרות המקצועית כמוגזמת,

וצפיפות של חזיר ל-0.50 מ"ר - נחשבת כמספקת (מקור: משרד החקלאות של אונטריו).

במשחטה: הימום
התמיכה הגורפת ב"שחיטה הומאנית" ברוב מדינות המערב, הביאה לניסיון לגרום לחזירים (ולחיות אחרות) אובדן תחושה מיידי קודם להריגתם, דהיינו – למנוע מהם כאב במהלך ההרג. ההימום עצמו הוא רק סופו של תהליך אלים – בכל השיטות קודם להימום טיפול אגרסיבי וחשיפה לפגיעה בחזירים אחרים – נושאים שאינם מוזכרים כמעט בספרות המקצועית. קיימות שלוש שיטות הימום עיקריות:

• חישמול – פועל המשחטה תופס את ראש החזיר במעין צבת ענקית, שהפעלתה משחררת זרם חשמלי חזק, הגורם להתקף אפילפטי ולאובדן תחושה זמני. כדי להרוג את החזיר, מעבירים זרם גם בלבו או שנועצים בחזהו סכין
• הרעלת גז – החזיר מובל לתא ומורעל בתוכו בגז. הגז הנפוץ הוא CO2. הגז אינו הורג את החזיר
• ירי – פועל מצמיד אקדח הימום לראש החזיר ויורה. הירייה אינה הורגת את החזיר

מתעוררים למוות
קשה מאוד להמם חיות באופן מיידי בקנה-מידה מסחרי, וקיים תחום משגשג של ניסויים בחיות, שעניינו וידוא אובדן התחושה. סקר משנת 2001 מצא, ש-9% מכלל ההימומים נתקלים בבעיות. בנוסף לכך, נערכו סקרים במשחטות לפי שיטות שונות, והעלו ליקויים שונים בהליכי ההימום:

• בבדיקת עשרים משחטות בארצות-הברית (2002) המשתמשות בהימום חשמלי, נכשלה אחת המשחטות בניסיונות להמם חלק מהחזירים, כנראה בגלל מיקום לא נכון של מתקן ההימום
• במשחטה אחת הפועלת בהימום חשמלי, קיבלו החזירות זרם בלב, שגרם להן דום לב כשהן עדיין בהכרה, לאחר שמכת החשמל במוח לא הייתה מדויקת
• בשתי משחטות (2000) המשתמשות בהרעלת CO2, הראו החזירים סימנים של חזרה לתחושה, בגלל ניסיון של עובדי המשחטה לדחוס חזירים רבים מדי לתא הגזים ולהרעילם לזמן קצר מדי
• תהליך ההימום ב-CO2, גם כשהוא מתבצע כמתוכנן, הוא תהליך איטי, האורך 21-39 שניות (לפי מחקרים שונים) שבמהלכן סובלים החזירים ממצוקת נשימה, והם מפתחים תגובת פאניקה הנראית לעין בטלטולי גוף – ככל הנראה כאשר הם עדיין בהכרה
• במשחטה המשתמשת באקדח הימום, לא הצליחו להמם את החזירים בגלל ליקויים באחזקת האקדח
• ברוב המשחטות, מכל הסוגים, ההרג נערך באמצעות נעיצת סכין בחזה. השוחטים צריכים לבצע את החיתוך 30-15 שניות בלבד לאחר אובדן התחושה, כדי שהחזיר לא ישוב להכרה. מכיוון שנעיצת הסכין אינה מדויקת תמיד, ככל הנראה חלק מהחזירים חוזרים להכרה לפני מותם מהדימום

כך מסתיימים חייהם של החזירים בתעשיית הבשר – עם פצע מדמם בחזה, תחת השפעתם של מכת חשמל במוח או גז רעיל, ולעתים בהכרה. יתכן שהחזירים ברי-המזל הם אלה שמתו חודשים קודם לכן, כשאמם מחצה אותם בכלוב ההנקה שלה ומנעה מהם לעבור חיים קצרים וכואבים, שבהם יתייחסו אליהם כאילו היו מכונות לייצור בשר.

בשבוע הבא נביא סקירה קצרה של שיטות גידול חזירים הנחשבות כ"אלטרנטיביות"

מקורות

Temple Grandin, “The Welfare of Pigs During Transport and Slaughter”, www.grandin.com, accessed 28.10.2004.
“Pig Industry Reports Improvements in Handling and Transport”, Animals In Print, 24.9.2004.
Timothy E. Blackwell, “Production Practices and Well-Being: Swine, in The Well-Being of Farm Animals: Challenges and Solutions, edited by G. John Benson and Bernard E. Rollin, (Ames, Iowa: Blackwell, 2004), pp. 262-265.
Penny Lawlis, "Pig Welfare and Stocking Density During Transport", Ontario Ministry of Agriculture and Food, September 2003.
The welfare of Animals During Transport (details for horses, pigs, sheep and cattle), Scientific Committee on Animal Health and Animal Welfare (European Commission, Health & Consumer Protection Directorate-General), adopted 11 March 2002.
The Welfare of Intensively Kept Pigs, A Report of the Scientific Veterinary Committee (EU), adopted 30 September 1997, pp. 75-78.

4. פינת התזונה
טורטיות עם גוואקמולי

החומרים
1 חבילה של 10 טורטיות טריות (ניתן לקנות ברשתות השיווק ובמכולות)
2 אבוקדו בינוניים בשלים
1 עגבניה
חצי בצל
1 פלפל צהוב
שן שום
2 כפות שמן זית
כף כוסברה טרייה קצוצה
מלח לפי הטעם
מעט טבסקו

אופן ההכנה

1. חוצים את האבוקדו לאורכו, שולפים את הגלעין החוצה ומחלצים את האבוקדו מהקליפה בעזרת כף.
2. חותכים את האבוקדו לקוביות גדולות, ואת העגבניה, הבצל, השום והפלפל לקוביות קטנות.
3. מערבבים את כל הירקות בקערה, ומתבלים בשמן זית, כוסברה, מלח וטבסקו לפי הטעם.
4. מחממים את הטורטיות למספר שניות מכל צד על מחבת חמה (ללא שמן), ולאחר מכן מניחים על כל טורטיה כף גדושה של גוואקאמולי ומגלגלים לסיגר.

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il