זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, יוספה מקייטון

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-5226992 פקס: 03-5220699

מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב
אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

שלום,

לפניך גיליון מס' 152 (28.5.2004)

בגיליון זה:

חדשות ופעילויות
עכברים בונים בית - התנהגות טבעית של עכברים ורווחתם
חוק חדש באוסטריה
פינת התזונה: סלט פסטה עם שעועית

בברכה,
צוות אנונימוס

1. חדשות ופעילויות

אשדוד

הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקסים תתקיים ביום ג', 1.6.2004 בשעה 17:15 בפתח אוהל קרקס מונטה קרלו (במרכז הקריה, מול אגד). לפרטים - אמנון: 066-718064

גבעת חביבה
דוכן הסברה לזכויות בעלי-חיים יוצב במהלך הכנס הפמיניסטי ה-15, בימי ו' ושבת, 5-4 יוני 2004. לפרטים - אסנת: 064-662775

הצעת חוק לרווחת בעלי-חיים בישראל

ביום ב', 24.5.2004, הניחו על שולחן הכנסת חמישה חברי כנסת מסיעת שינוי (בעקבות יוזמה של השר פורז) הצעת חוק לרווחת בעלי-חיים. ההצעה מהפכנית במספר מובנים: העיקרון המנחה שלה הוא שיש לאפשר לחיות לבצע התנהגות טבעית בהתאם לצרכיהן הגופניים, ההתנהגותיים והנפשיים; היא אינה מפלה בין "חיות מחמד" ל"חיות משק"; והיא אינה מסתפקת בעקרונות כלליים שיפורטו בתקנות, אלא היא עצמה כוללת פירוט (בעקבות הסחבת שנוקט משרד החקלאות זה עשר שנים בהתקנת התקנות שחויב לה לפי חוק צער בעלי-חיים).
כדאי לכתוב בתמיכה לח"כים שהגישו את ההצעה: אתי לבני, רוני בריזון, רשף חן, יגאל יאסינוב ואילן שלגי. הכתובות באתר הכנסת.

מקורות:

אריק בנדר, "חוק החיות", מעריב, 24.5.2004, עמ' 9.
גדעון אלון, "שינוי מציעה: 'ריהוט והעשרה סביבתיים' למכלאת חזירים", הארץ 24.5.2004, עמ' א6.
אילן מרסיאנו, "הצעת חוק: פעילות גופנית לכלב, העשרה סביבתית לחזיר", Ynet, 24.5.5.2005.

עדיין לא נרשמת לאנונימוס?

לנוחיות הקהל, פתחנו טופס מאובטח להרשמה לאנונימוס דרך האינטרנט. חברותך ותרומתך מהוות את הבסיס המאפשר את פעילותנו!

פורום עצמאי לזכויות בעלי-חיים

לאחר צנזורה מצד הנהלות הפורטלים "וואלה!" ו"תפוז", הוקם פורום חדש ועצמאי לזכויות בעלי-חיים בכתובת: http://www.arforum.org

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.
דרושים/ות מדריכים/ות לכיתות ח'-ט' בירושלים (osnat888@netvision.net.il) ולהרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (reut@anonymous.org.il).
היכרויות לצמחונים/ות ולטבעונים/ות.

2. עכברים בונים בית
התנהגות טבעית של עכברים ורווחתם (2)

בשבוע שעבר סקרנו כמה מן הפרטים הידועים על ינקותם והתבגרותם בתנאי חופש של בעלי-החיים המנוצלים ביותר במעבדות: עכברי הבית. אנו מביאים את המשך הסקירה, לפי מאמרן המקיף של לת'אם ומייסון: מה עושים עכברים לאחר שמצאו לעצמם טריטוריה חדשה?

ממלכת העכבר
עכברים ועכברות עשויים לחלוק ביניהם טריטוריה אחת, אך הזכרים נוטים לשמור על הפרדה מזכרים אחרים, וכך גם נקבות ביחס לנקבות אחרות. הטריטוריות בסביבה טבעית משתנות לפי העונה, ואילו בתוך מבנים מעשה ידי אדם הטריטוריות קבועות והזכרים מגינים עליהן בקשיחות. גודל הטריטוריה משתנה בהתאם לזמינות המזון ולצפיפות אוכלוסיית העכברים. בתוך מבנים וכשהמזון מצוי בשפע, עשויים העכברים להסתפק בטווח תנועה של מטרים אחדים בלבד. אספקת מזון מלאכותית גורמת צפיפות גם בשדות דגן, למשל, שם נמצאו עכברים המאכלסים טריטוריות של 3 מ"ר (מטרים רבועים). אולם ביערות ובשדות טבעיים, הטריטוריות מגיעות לאלפי ואף לרבבות מ"ר. הגבולות בין הטריטוריות נוטים לעבור לאורך עצמים בולטים, שהעכברים מסמנים בשתן. הם מסמנים גם מעברים, אזורי קינון ואזורי אכילה. העכברים רגישים להופעת עצמים חדשים ונטולי ריח מוכר. לעתים הם נרתעים מהעצם אך בדרך-כלל מסתגלים במהירות לנוכחותו - ומסמנים אותו. הזכרים הדומיננטיים הם המסמנים העיקריים, ולעתים הם עורכים גיחות לטריטוריות שכנות ומסמנים שם. לנקבות ולצעירים מותר לסמן בתוך הטריטוריה של הזכר השליט; בשתן של הנקבות אף קיימים חומרים מעכבי תוקפנות. בעזרת סימני הריח, העכברים מזהים גיל, מצב מיני, קרבת משפחה ואת הזהות האישית של העכבר שהשאיר את הסימנים.

הרגלים
עכברים פעילים בעיקר בשעות הדמדומים והחשכה, אך במבנים הם עשויים להיות פעילים גם ביום. בעלי טריטוריה ישנים לבד או עם בת-הזוג, ועכברים נחותים ישנים בקבוצות. לא ידוע עד כמה הם משקיעים בטבע בניקוי גופם, אך בשבי נמדד כי 17% מזמנם מושקע בניקוי עצמי ובניקוי הדדי, אשר תורם ליצירת קשרים חברתיים ולהעברת מידע על מזון שהעכברים אכלו. בתוך מבנים, העכברים נוטים לפתח שגרת פעילות קבועה. יש ביניהם שמתרגלים לתנועה במסלול קבוע עד כדי כך שאם הוסר מכשול מדרכם, הם ימשיכו לעוקפו - או להתנגש במכשול חדש שהופיע בדרך. עכברים בשטחים טבעיים גדולים, וכן עכברים לא תוקפניים, נצמדים פחות להרגלי תנועה, וקיימים גם הבדלים אישיים יותר.

מה בארוחה?
עכברים עשויים לאכול כמאתיים ארוחות קטנות בלילה, שמשקלן מסתכם ב-20% ממשקל גופם. יש האוכלים במקום ויש הלוקחים את האוכל לאתר מסוים, לפי העדפה אישית. עכברים הם אוכלי כל. בסביבת בני-אדם, הם מסתגלים למה שהסביבה האנושית מספקת, אך בסביבה טבעית מזונם מגוון וכולל עשב, שורשים, זרעים, חרקים וזחלים (שהם טורפים חיים). העדפות המזון של העכברים מושפעות מההעדפות של אמם ושל עכברים מוכרים שפגשו לאחרונה. מזון לא מוכר הם טועמים בסקרנות זהירה - נגיסה או שתיים לניסיון וחזרה לאכילה רק בהיעדר השפעה שלילית.

קרבות
עכבר הפוגש בעכבר משוטט או בפרט מקהילה אחרת, יילחם בו, בעיקר במפגש הראשון ביניהם. הזכר המקומי רודף בדרך-כלל אחר הפולש ונושך באחוריו ובזנבו. אם הנמלט הוא בעל טריטוריה משלו, המרדף יסתיים בגבול הטריטוריה, ומשם ואילך יהפוך העכבר המקומי לרודף. הזכר השליט הוא התוקפן ביותר, אך בהגנה מפני פולשים משתתפת כל הקהילה. עכבר שלא הצליח להימלט, עלול להיפצע עד מוות. עכברים חסרי טריטוריה מנסים אפוא לכוון את פעילותם לשעות השינה של העכבר השליט בסביבתם. כל זאת בעיקר במבנים צפופים; בסביבה טבעית, רמת התוקפנות פחותה: המרדפים קצרים, והנמלט פונה אל הרודף וחושף את בטנו הפגיעה כמחווה של כניעות. הרודף מסתפק בכך ומעתה ואילך יקבל את העכבר הנחות או לפחות ימעט לרדוף אחריו. גם בתוך מבנים, עשויים עכברים לגלות סובלנות - למשל, בקור קיצוני, גם אויבים עשויים להתכרבל יחד.

סכנות
טורפים ומחלות אינם משפיעים באופן ניכר על אוכלוסיות של עכברים. באוכלוסיות צפופות, התקפות הדדיות הן הסכנה הגדולה ביותר. בסביבה טבעית, עלולה 95% מאוכלוסיית העכברים להיכחד כתוצאה ממחסור במזון בחורף קשה. תוחלת החיים של עכברים בסביבה טבעית היא שלושה חודשים בלבד, לפי מחקר מסוים, ואילו במבנים הם חיים 9-12 חודשים (בשבי הם עשויים להגיע לגיל שנתיים). נקבות מאריכות ימים יותר מזכרים, וכך גם גורים שנולדו בראשית עונת ההמלטות.

רומנטיקה
חיי המשפחה העכבריים משתנים ממקרה למקרה. יש זכרים ונקבות שאינם שומרים על נאמנות, ויש זוגות השומרים על מונוגמיה לאורך כל העונה. הנקבה דוחה בנחרצות מחזרים מסוימים. היא נמשכת לזכרים זרים ומסתייגת מקרובי משפחה, אם כי נקבות עשויות להזדווג עם אביהן אם נשארו כבוגרות בטריטוריה שלו. הנקבות מזהות ומעדיפות זכרים נקיים מטפילים, וכאלה שאינם נושאים גן למחלה מסוכנת. העדפה נוספת היא לזכרים המשמיעים צלילים על-קוליים מסוימים, המעידים על מעמד גבוה. נקבות מסוגלות להרות רק כשהן במצב גופני טוב, אינן סובלות מדיכוי בידי נקבות אחרות ולאחר שנחשפו לחומרים מעוררי ייחום בשתן של זכר. הזכרים מעדיפים נקבות בלתי מוכרות, ונמשכים לעכברות עם תכונות נקביות מובהקות. הנקבה מודיעה לזכר שהיא מוכנה להזדווגות על-ידי קפיצות, זינוקים ונענוע אוזניים. בני-הזוג משמיעים צלילים על-קוליים, והזכר מרחרח את הנקבה, בעיקר באברי-המין. בזמן ההזדווגות, הוא מחזיק את הנקבה בכפותיו הקדמיות, ולאחר מכן שוקע בליקוק אבריו וממעט להתייחס אליה.

בקן
ההריון נמשך 18-21 ימים. בשלושת הימים האחרונים בונה הנקבה קן. בתנאים סביבתיים טובים, הקן כדורי או בצורת קערה עמוקה, והוא מורכב יותר ככל שהאזור קר והנקבה מנוסה יותר. הקן מבודד היטב: בטמפרטורה חיצונית של 3- מעלות צלזיוס, נמדדו 17 מעלות בתוך הקן. בניית הקן עשויה לעורר בנקבות סמוכות דחף קינון, והן עלולות לגנוב חומרים מהקן אך הנקבה ההרה מגוננת על קנה בתקיפות. הגורים נולדים בדרך-כלל בלילה, ואת פרקי הזמן שבין הלידות מעדיפה האם להעביר בניקוי הגורים.

הטיפול בגורים
ריחם וקולם של הגורים מעוררים טיפול אימהי, המשתנה באיכותו לפי תכונות תורשתיות של האם, מצבה הרגשי (היא מיטיבה לטפל כשאינה במצוקה) ועוד. האם מגיבה לקולות מיוחדים: למשל, בתגובה לקולות המעידים על קור, היא שבה לקן ומשפצת אותו. כאשר מגיעים הגורים לגיל 10 ימים, היא מתחילה להביא מזון מוצק, ובגיל שבועיים-שלושה, היא מתחילה ללוות אותם לגיחות מחוץ לקן. במהלך תקופה זו היא עלולה להרוג גורים. המדענים מסבירים זאת כמנגנון הסתגלותי למשאבים מוגבלים. גם נקבות קרובות עלולות להרוג את הגורים, אולם בקהילות מסוימות מקננות כמה נקבות יחד ומטפלות בגורים יחד. השיתוף מגביר את ההצלחה בגידול המשפחות. גם האב עשוי להשתתף בטיפול בגורים: הוא מנקה אותם, משיב לקן גורים שטיפסו החוצה, מגן עליהם מהתקפות ומלווה אותם בסיוריהם החוצה בגיל מבוגר יותר. עם זאת, אבות מסוימים אינם עוזרים בטיפול בגורים. לזכרים נטייה עזה להרוג גורים של זכרים אחרים, בעיקר בפלישה לטריטוריה זרה, אך הם לא הורגים את גוריהם. ככל הנראה, קרבתם המתמשכת לנקבה ההרה והיולדת מרסנת את הדחף הכללי שלהם להרוג גורים.

בשבוע הבא נדון בהשלכות שיש להכרת התנהגותם הטבעית של עכברים

על תנאי החזקתם בשבי

מקור:

Naomi Latham and Georgia Mason, "From House Mouse to Mouse House: the Behavioural Biology of Free-Living Mus musculus and its Implications in the Laboratory", Applied Animal Behaviour Science Vol. 86, No. 3-4, June 2004 (Available online 9.4.2004), pp. 261-289.

3. חוק חדש באוסטריה

אתמול, 27.5.2004, התקבלה פה אחד הצעה לחוק רווחת בעלי-חיים חדש באוסטריה. ההצעה כוללת שיפורים רבים בחוק הקיים ומציבה את אוסטריה כאחת מן המדינות המתקדמות בעולם בחקיקה לרווחת בעלי-חיים.

ההסכמה
ביום 27.5.2004, לאחר ישיבה בת חמש שעות של המועצה הלאומית האוסטרית ובהשתתפות כל המפלגות, התקבל פה אחד חוק רווחת בעלי-חיים חדש. החוק מגשים דרישות של משאל עם מ-1996, והוא כולל אפוא שיפורים רבים בהשוואה לחוק הקודם, אך יש בו גם כמה פשרות כואבות, תוצאה של מהלך מהיר ותקיף של איחוד החקלאים, בישיבה כוללת שנערכה יומיים קודם לכן. החוק החדש עדיין צריך לעבור הליך פורמלי נוסף - חתימת הנשיא - והוא ייכנס לתוקף החל מ-1.1.2005. הקאנצלר, וולפגנג שוסל, אמר שאוסטריה שולחת מסר ברור לאירופה ולעולם על כיבוד בעלי-חיים, והתחייב לקדם חקיקה דומה בכל האיחוד האירופי. אלה הם עיקרי החידושים בחוק:

כלובים בתעשיית הביצים

האיסורים החדשים בתחום תעשיית הביצים הם ההישג הגדול ביותר של החוק החדש, ומן ההישגים החשובים בחקיקה העולמית לרווחת בעלים חיים. החוק אוסר על השימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים החל מ-1.1.2009 ומקדים בכך בשלוש שנים את האיסור בכל האיחוד האירופי. כבר ב-1.1.2005 תיאסר הכנסת כלובים חדשים לשימוש, ולכן מדובר למעשה בהענקת ארבע שנות הסתגלות ללולנים. החוק האוסטרי כולל שיפור דרמטי נוסף בהשוואה להוראות האיחוד האירופי; האיחוד מתיר שימוש ב"כלובים מועשרים" גם לאחר שנת 2012 - דהיינו כלובים מעט גדולים יותר מאלה המקובלים כיום, עם אבזרים מינימליים. "הכלובים המועשרים" מהווים שיפור דל מאוד בהשוואה לכלובי הסוללה. החוק האוסטרי אוסר להכניס לשימוש "כלובים מועשרים" לאחר 1.1.2005, ומתיר להשתמש ב"כלובים מועשרים" קיימים עד 2020. אמנם מדובר ב"תקופת מעבר" ממושכת להפליא, אך כיום קיימים רק חמישה משקים כאלה (ודאי ייבנו אחדים נוספים עד שנת 2005) וגם לקיומם נקבע מועד סיום. נושא "הכלובים המועשרים" נותר אפוא שולי למדי: עד שנת 2009, ייאלצו הלולנים האוסטריים לסלק את הכלובים מחיי הרוב המכריע של 7.5 מיליון התרנגולות שבמדינה. כיום, 75% מייצור הביצים באוסטריה מתקיים בלולי סוללה.

חיתוך איברים וקשירה
פשרות קשות בחוק הושגו בנושאים של חיתוך איברים וקשירה. בחקלאות נהוג חיתוך של זנבות, שיניים, מקורים וכן סירוס - כל אלה לעתים קרובות ללא הרדמה. נהוגה גם קשירה מתמדת של יונקים גדולים. בטיוטות האחרונות לחוק, דובר על תקופת מעבר משנת 2007 עד 2012 עד לאיסור על פרקטיקות אלה, אולם בישיבה שהתקיימה ב-25.5, הצליח איחוד החקלאים לשנות את הנוסח המבטיח, תחת איום שימוטט את פרויקט החקיקה כולו. האיסורים נדחו לשנת 2020 ונוספו פטורים מן האיסורים. למעשה, החוק החדש מתיר לקיים פרקטיקות שכבר נאסרו במספר מחוזות באוסטריה.

שיפורים ישירים נוספים

שחיטה פולחנית (שחיטה כשרה וחלאל) תותר רק בבתי-מטבחיים רשומים, בנוכחות וטרינר. כמו כן, לאחר חיתוך גרונה של החיה תהיה חובה לגרום לה מיידית לאובדן הכרה. הוראה זו נועדה לצמצם את משך הגסיסה של חיות שנשחטו.
שיטות אימון מכאיבות לכלבים - אסורות. המדובר בשיטות שנהוגות בידי המשטרה והצבא.
אסור המסחר בחתולים ובכלבים בתוך חנויות לחיות וגופים דומים. סעיף זה בחוק בא למנוע בעיקר את טלטולם של גורים, בידודם או השלכתם בין גורים זרים, והצגתם בחלונות ראווה.
אסור הניצול של חיות בר בקרקסים.

שיפורים במערכות הפיקוח והאכיפה
הבירוקרטיה של מערכות הפיקוח והאכיפה זוהרת פחות מאיסורים מפורשים, אך לעתים קרובות חשובה יותר. החוק החדש מביא שיפורים מכריעים למערכות הפיקוח והאכיפה של חוק רווחת בעלי-החיים האוסטרי:

לפחות 4% מכלל "חיות המשק" במדינה חייבות להיבדק מדי שנה על-ידי רשויות הפיקוח. הבדיקות ייערכו ללא הודעה מראש.
כל שיטה חדשה להחזקת בעלי-חיים ולטיפול בהם חייבת לעבור בדיקות ורישוי לפני כל שימוש מסחרי. הליך זה, שנערך לפי המודל השבדי, בא למנוע שימוש בשיטות חקלאיות הפוגעות בחיות, כגון כלובים מסוג חדש.
המדינה, המחוזות והרשויות המקומיות, מחויבים לתמוך כלכלית במערכות חקלאיות ידידותיות יותר לחיות, במחקר לשיטות ידידותיות יותר ובענייני הגנה על בעלי-חיים בכלל. הממסד חייב גם לקדם חינוך להבנה ציבורית טובה יותר של ענייני הגנה על בעלי-חיים, במיוחד בקרב נוער.
המשטרה ותובע המדינה מחויבים לפעול בהתאם לסמכותם בכל מקרה שנודע להם על הפרת חוק רווחת בעלי-החיים.
כל מחוז חייב למנות "פרקליט בעלי-חיים". הפרקליט יועסק בתמיכת הממשלה לתקופה של חמש שנים, ויש לו עצמאות מלאה בהחלטותיו. ל"פרקליט בעלי-החיים" זכות לקבל מידע בכל נושא משפטי הקשור בבעלי-חיים ובאפשרותו לבצע הליכים משפטיים להגנה על חיות.
הממשלה תצטרך לפרסם דו"ח דו-שנתי על ההתקדמות בהגנה על חיות וכן תקציר של המשפטים שנערכו בענייני חיות.
נוצרת ועדה להגנה על חיות, אשר מוסמכת להעריך את מצבן של החיות במדינה ולהמליץ לממשלה על שינויים בחוק. זהו סעיף עמום, באופן יחסי, ובולטת בו גם ההוראה המשונה, שמתוך 19 חברי הוועדה, רק אחד ימונה בהכרח לפי המלצת ארגונים להגנה על חיות.
נקבעו קנסות במקרים של הרשעה בעברות על החוק: 2,000 עד 3,750 יורו לעברה "רגילה", 7,500 יורו לעברה חמורה ו-15,000 יורו לעברה חוזרת.

הכדור חוזר לידי הצרכנים
הנאומים בפרלמנט האוסטרי וההודעות לעיתונות עמוסים בהכרזות על האירוע ההיסטורי ועל הניצחון הגדול להומאניות ולדמוקרטיה האוסטרית. אולם הצלחת הרפורמה בתעשיית הביצים תלויה כעת בנכונות של הצרכנים האוסטרים לרכוש ביצים מתוצרת מקומית ולא ביצים שיובאו מכלובי סוללה בחו"ל. וכמובן, אפילו החוק האוסטרי מתקדם רק באופן יחסי לחוק במדינות אחרות. גם באוסטריה, חרם צרכנים על מוצרים מן החי הוא האמצעי היעיל ביותר לסייע לחיות.

בשבוע הבא נפתח בסיפורו של הקמפיין הציבורי שהביא לשינוי החוק האוסטרי