|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ד', 15.2.2012, בשעה 15:00, תתקיים פגישות היכרות עם אנונימוס
במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער
מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
דרושים לאנונימוס
קורס בירושלים
דווחו על פגיעה בחיות במשקים!
 שמעתם
על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת
אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח.
דוכני הסברהטבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל
02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף
46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס
116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
חקיקה לרווחת דגים: התהליך בעיצומו
אריאל צבל
רפורמה בתעשיית הדגים בישראל
משרד החקלאות
מתכנן לאחרונה רפורמה בענף המדגה. הרפורמה, שעלותה הוערכה ב-100 מיליון ש"ח,
החלה להתגבש בתגובה לנזקים הסביבתיים שגורם הענף. מעבר לסוגיה הסביבתית,
שראויה לדיון נפרד, עולה שאלת רווחת הדגים. כמו ברפורמה המתוכננת בתעשיית הביצים,
כך גם בתכנון הרפורמה בתעשיית הדגים התעלם משרד החקלאות הן מחוק צער
בעלי-חיים הישראלי והן מהחקיקה לרווחת בעלי-חיים במדינות שאיתן מקיימת ישראל
קשרי מסחר הדוקים. משרד החקלאות מתכנן אפוא שוב להשקיע כספי ציבור במימון
מערכות כליאה לבעלי-חיים – תוך התעלמות מכך שמדובר בכליאת בעלי-חיים. על רקע
זה, מן הראוי לבדוק מהו מצב החקיקה לרווחת דגים בעולם.
החקיקה בעולם בעיצומה
דירקטיבת האיחוד
האירופי בעניין "הגנה על חיות המוחזקות למטרות חקלאיות" (Council
Directive 98/58/EC) חלה במפורש גם על דגים – בדומה לחוק צער
בעלי-חיים הישראלי. אמנם, בניגוד למצב ברוב תעשיות העופות והיונקים, אין
באיחוד האירופי ובמדינות הבולטות שעוסקות במדגה חקיקה ספציפית להגנה על דגים.
אולם תהליך החקיקה מצוי בעיצומו, וכבר הניב מסמכים משמעותיים רבים ובהם
מאות המלצות. לאור ההמלצות המפורטות, הניסיון להנהיג רפורמה בענף המדגה
בישראל ללא התייחסות למצב בחו"ל הוא מחדל שאינו שונה מהותית מהמחדל שניסה
משרד החקלאות להנהיג בענף הביצים. עם זאת, יש להתייחס בזהירות מיוחדת לתהליך
החקיקה לרווחת דגים:
- הביטוי "רווחת דגים" כוללני מדי. בתעשיית הדגים מנוצלים מינים רבים,
השונים מהותית זה מזה, והגנתם מחייבת הוראות מיוחדות לכל מין ביולוגי, תוך
פירוט לגבי שלבי הניצול השונים (בדומה להוראות השונות להגנה על יונקים
ממינים שונים).
- שלא כמו הידע על רווחת יונקים ועופות, הידע על רווחת דגים מועט. כמעט
כל המחקר בתחום נערך אחרי שנת 2000, בעקבות יוזמות החקיקה.
- שלא כמו הרפורמות הנ"ל, הרפורמות לרווחת דגים מתגבשות ללא מעורבות
משמעותית מצד ארגונים להגנה על חיות. מצב זה פוגע באמינות של חוות-הדעת
המדעיות ובאפקטיביות של הרפורמות המתגבשות.
1996: המועצה לרווחת חיות משק
בשנות ה-90
החלו להתפרסם מסמכים רשמיים בעניין רווחת דגים. המועצה לרווחת חיות משק
(FAWC), שהיא הגוף המייעץ לממשלת בריטניה בעניין רווחת בעלי-חיים, פרסמה
ב-1996 " דו"ח על
רווחת דגים בחקלאות" בדגש על שלושה מיני סלמוניים: סלמון (אלתית)
אטלנטי, פורל וטרוטת עין-הקשת, בתוספת הערות על קרפיון מצוי. הדו"ח כולל
המלצות כלליות בעניין כל אחד מהמינים. ההמלצות אכן מתייחסות לרווחת הדגים
(ובלשון מדויקת יותר: לצמצום הסבל שהם עוברים) אולם יש בהן גם חסרונות רבים,
אשר יחזרו גם בהמלצות של גופים אחרים.
רבות מהמלצות FAWC חופפות לדרישות של ניהול חקלאי רווחי, כגון:
דרישה לניקיון, תכנון ומיקום כלובים ימיים כך שיעמדו בפגעי מזג-האוויר,
אמצעים להגנה מפני טורפים, תחזוקה הולמת למתקני ההאכלה וודאי גם הדרישה לפנות
מדי יום את הדגים המתים. אפילו הדרישה להרדים סלמון אטלנטי במהלך סחיטת הביצים מגוף
הדגה, המלצה שאמורה למנוע סבל רב, תועיל לעובדי המדגה, שלא יצטרכו להיאבק
בדגה מתפתלת.
המלצות אחרות לאו דווקא תורמות לרווחי התעשייה, אולם הן כתובות בלשון
כללית מכדי שניתן יהיה לעבדן ישירות לתקנות אפקטיביות. למשל, ההמלצה לספק
לדגים בכל שלבי הגידול "מים בכמות ובאיכות הולמת" היא עיקרון ברור, ובמיוחד
כשמצורפת אליו דרישה לשמור על איכות המים במונחים של טמפרטורה, גזים מומסים,
pH, איכות כימית, רמת משקעים ורמת פתוגנים ופרזיטים. אולם כל עוד לא נגזרו
מתוך עיקרון זה הגדרות מדויקות של כמות ואיכות, הוא פתוח לפרשנויות עד כדי
היעדר משמעות משפטית. גם המלצות מבטיחות אחרות אינן מפורטות מספיק,
למשל: ההמלצה להרגיל את הדגים לנוכחות העובדים בקרבתם; או להכניס את נושא
רווחת הדגים לתוכניות הלימוד של חקלאות המים.
כמה מהמלצות FAWC מדגישות את הצורך במחקר נוסף כתנאי לניסוח דרישה ברורה
יותר; למשל, הרשת בכלובי דגים צריכה ליצור משטח חלק כדי להגביל את
פציעות הדגים, אולם FAWC מדגישה שעדיין נדרש מחקר על מניעת פציעות.
קיימות בדו"ח כמה המלצות מדויקות, אולם בהיעדר עבודת ארגונים להגנה
על בעלי-חיים בתחום זה, לא ברור האם הערך הספציפי שבהמלצה נקבע משיקולים
כלכליים גרידא, או שהוא מגלם פשרה לטובת הדגים. למשל: ההמלצה שלא להרעיב
סלמון אטלנטי למעלה מ-72 שעות לפני השחיטה (48 שעות בפורל); וההמלצה שלא
לצופף פורל בכמות המגיעה ל-40-30 ק"ג למ"ק מים.
FAWC ניסחה גם כמה המלצות פשוטות ומועילות באופן ישיר יותר, כגון
הימנעות מסימון דגים באמצעות הטלת מום, והימנעות מהרג פורל על-ידי חנק.
קרפיון נחנק לאטו על רשת – שיטת הרג אסורה לפי החקיקה
המתגבשת; פסולה גם הזנחת הדג מחוץ למים לטיפול בלבד שבסופו יוחזר למים.
(צילום: Lester Public Library)
1997: חקלאי המים של אירופה
ב-1997 פרסמה
ההתאחדות האירופית של יצרני חקלאות מים (FEAP) מסמך
עקרונות פעולה, הכולל התייחסות לרווחת הדגים בעקבות דו"ח FAWC. המסמך
מאמץ רק מעט מהמלצות FAWC, ומחייב:
- לספק לדגים מים "באיכות ובכמות מספקות כדי להבטיח את רווחת המין
הביולוגי;"
- לדאוג לבריאות הדגים, ובכלל זה ריפוי מהיר וסילוק מהיר של גופות;
- להאכיל במזון מספיק;
- לשמור על מינימום מגע בין החקלאי לגוף הדגים;
- להגביל את הצפיפות כך שלא תפגע ב"בריאות האוכלוסייה ובצרכיה
ההתנהגותיים;"
- כשהורגים דגים – לעשות זאת במהירות;
- במסמך מובעת גם התנגדות זמנית לשימוש בדגים שעברו הנדסה גנטית.
2004: הפאנל המדעי על הובלה
ב-2004 פרסם
"הפאנל המדעי על בריאות בעלי-חיים ורווחתם" של האיחוד האירופי דו"ח מפורט
("דיעה") על רווחת בעלי-חיים
בהובלה. מסמך זה הוזמן על-ידי הנציבות האירופית, שהיא הערכאה המחוקקת
באיחוד האירופי, כחלק שגרתי בתהליך החקיקה. סעיף 11 בדו"ח מגיש מסקנות
והמלצות ספציפיות בעניין הובלת דגים, שעיקרן:
- לספק לדגים חמצן רב במהלך ההובלה ולהימנע מהוצאתם לאוויר;
- למנוע מגע של עור הדגים במשטחים ולגעת בהם כמה שפחות;
- להקטין למינימום את גובה הנפילה כשהם מועברים בין מכלים;
- לצמצם למינימום את זמן הרעבתם לפני ההובלה;
- ובאופן כללי לתכנן את משך המסע, הצפיפות והתנאים הסביבתיים כך ש"תימנע
רווחת דגים גרועה."
גידול דגים צעירים נערך לעתים קרובות בצפיפות קיצונית.
החקיקה המתגבשת באירופה תגביל את הצפיפות לפי ק"ג דגים ממין מסוים למ"ק מים,
בהתחשב בתנאים סביבתיים כגון טמפרטורת המים, ותוך דרישות מורכבות למעקב
אחר התנהגות הדגים ומצב המים. אולם כיצד אוכפים חוק כזה?! (צילום:
IvanWalsh)
2005: מועצת אירופה
בדצמבר 2005 קיבלה
"הוועדה המתמדת של הוועידה האירופית להגנה על חיות המוחזקות למטרות חקלאיות"
המלצות
בעניין דגים בחקלאות. 47 מדינות חברות במועצת אירופה, והמלצות
הוועדה המתמדת עשויות (אך לא מחייבות) להוות בסיס לחקיקה לאומית במדינות
החברות (בניגוד לדירקטיבות המחייבות באיחוד האירופי – גוף נפרד המונה 27
מדינות). ההמלצות בעניין דגים הן המסמך המקיף הראשון על רווחת דגים
בחקלאות מים, שדומה בלשונו ובמטרותיו לחוק. כמו בדו"ח FAWC, גם כאן חסרות
לעתים קרובות הגדרות מדויקות, ורבות מההוראות הן לא יותר מניהול כלכלי, אולם
כמה מההוראות משמעותיות יותר. אלה הם עיקרי המסמך:
- בעלי מתקן לחקלאות מים ועובדיו צריכים "להבטיח שננקט כל צעד סביר כדי
לשמור על הרווחה, ובכלל זה הבריאות" של הדגים.
- העבודה עם דגים מחייבת הכשרה משמעותית למילוי האחריות שלעיל. להכשרה
צריך להתלוות הליך רישוי.
- יש לבדוק את מתקן הדגים לפחות מדי יום, במטרה לאתר התנהגות חריגה,
פציעות ובעיות בריאות. במקביל לכך, נחוצה ביקורת על מצב המים – עכירות,
חמצן, טמפרטורה, pH ומליחות.
- הקמת מתקנים חדשים לדגים, כמו גם הכנסת ציוד חדש לשימוש, מחייבות ייעוץ
מקצועי בעניין רווחתם.
- מערכות אוטומטיות לטיפול בדגים צריכות לכלול מערכת אזעקה וגיבוי.
- בחירת מיקום מתקני כליאה ותכנון המתקנים צריכים להיעשות מתוך התחשבות
ברווחת הדגים, למשל: היעדר פינות חדות ובליטות, גישה נוחה לבדיקות ולטיפול,
הגנה מטורפים, שיטה לסילוק דגים מתים ופיזור מזון נגיש לכל
האוכלוסייה.
- השימוש ברשתות צריך להיות מינימלי, והרשת צריכה לגרום לגוף הדגים נזק
מזערי.
- במקרה שדגים גדלים בקצב לא אחיד, יש להפריד בין דגים בגדלים
שונים.
- צפיפות הדגים תיקבע לפי פרמטרים כגון איכות המים, התנהגות הדגים, רמת
עקה, פציעות, תחלואה ועוד.
- לא יינתנו לדגים חומרים אלא אם הוכח שאלה אינם פוגעים ברווחתם. אסור
לתת לדגים תרופות בקביעות במטרה לפצות על תנאים גרועים.
- מותר להרעיב דגים לפני הובלתם, אך לזמן מזערי.
- איכות המים תישמר תמיד בטווח המאפשר "פעילות ופיסיולוגיה נורמליות."
נדרש מעקב רציף להבטחת רמת חמצן תקינה במים, ואמצעים למניעת הצטברות של
אמוניה, חנקן דו-חמצני ופחמן דו-חמצני.
- סחיטת ביצים או זרע תיעשה תחת טשטוש או הרדמה, שעשויים להינתן גם במהלך
בדיקות לקראת הסחיטה.
- הטיפול בדגים ייעשה במידת האפשר בתוך המים.
- העברות דגים הכרוכות בשאיבה ייעשו תוך בקרת הגובה, המהירות והלחץ לשם
מניעת פגיעה בדגים.
- אין להוביל דגים לא בריאים אלא למטרות ריפוי.
- אין לבצע הרבעה טבעית או מלאכותית שעלולה לגרום סבל או פציעה בדורות
הבאים של הדגים, ואין להחזיק דגים אלא אם ניתן לצפות לפי תכונותיהם
התורשתיות והנראות לעין (גנוטיפ ופנוטיפ) שבריאותם ורווחתם לא ייפגעו. כמו
כן, בתוכניות הרבעה יש להשקיע ברווחת הדגים ובבריאותם לפחות כמו במדדי
"יצרנות".
- אין להטיל בדגים מומים.
- הרג במקרי חירום צריך להיות מיידי או לגרום אובדן הכרה מיידי.
ההמלצות מסתיימות בקריאה למחקר נוסף במספר תחומים רלוונטיים, ובהבטחה –
שלא מומשה עד כה – לצרף נספחים הכוללים הנחיות לטיפול במיני דגים ספציפיים,
והנחיות לשיטות הרג.
2008: הארגון העולמי לבריאות
בעלי-חיים
ב-2008 אימץ הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים
(OIE) "קוד
בריאות בעלי-חיים ימיים." 178 מדינות חברות ב-OIE, כולל ישראל. לקוד אין
תוקף מחייב של חוק, אולם התעלמות גסה ממנו אינה מתקבלת על הדעת. פרק 7 בקוד
מוקדש לרווחת דגים תחת ניצול חקלאי, ובגרסת 2011 שלו עדיין מובטח פיתוח הקוד
למינים ספציפיים.
קוד OIE מתמקד ברווחת דגים בהובלה ובשחיטה. בכל הנוגע להובלה, ההמלצות
דומות בדרך-כלל להמלצות מועצת אירופה. בפרק על שיטות שחיטה, החלק החשוב הוא
פסילת שורה של שיטות הרג איטיות ומקובלות, כגון קירור המים בקרח, הכנסת פחמן
דו-חמצני למים, הכנסת הדגים למלח או לאמוניה, חנק (הוצאה מהמים) ועוד. את כל
השיטות הללו פוסל OIE כי הן גורמות "רווחת דגים ירודה." הקוד דורש הרג מהיר
או הימום מהיר והרג אחריו, על-ידי פגיעה ישירה במוח באמצעות מכה מדויקת או
חדירת כלי או קליע למוח, או על-ידי חישמול. הקוד כולל פירוט ראשוני של שיטות
הרג מומלצות לפי מין הדגים.
2009-2008: דו"חות הפאנל המדעי
לבקשת
הנציבות האירופית, ב-2008 הגיש "הפאנל המדעי על בריאות בעלי-חיים ורווחתם" של
האיחוד האירופי 5 דו"חות
על מכלול היבטי הרווחה של שיטות הגידול של מיני הדגים הבאים: סלמון אטלנטי,
צלופח אירופי, פורל וטרוטת עין-הקשת, דניס (סיפרוס זהוב) וקרפיון מצוי.
ב-2009 הופקו דו"חות נוספים על שיטות ההימום וההרג של המינים שלעיל וכן
טונה וסולית.
דו"חות הפאנל המדעי מפורטים מעל מעבר למה שניתן לסקור במסגרת זו. עולה
מהם שהפגיעה הקשה ביותר בדגים משתנה ממין למין, וגם שלעתים קרובות חסר מידע
על הבעיות הבוערות ביותר. אולם הידע הקיים מאפשר לחוקק כמה הגבלות אפקטיביות
ובנות-אכיפה על כמה מהפרקטיקות האכזריות ביותר.
העברת דגי סלמון אטלנטי צעירים ממדגרה לבריכה: שימו לב
לשימוש ברשת עבור משימה שניתן לבצעה, למשל, בתוך מכלי מים ניידים.
החקיקה המתגבשת לוחצת לשיפור מנהגים כאלה. (צילום: Peter Steenstra/ USFWS)
בחזרה למצב בישראל
החקיקה לרווחת דגים
מתנהלת באירופה באטיות. כמו ברפורמות המקבילות לרווחת יונקים ועופות, גם כאן
"רווחה" היא מושג מטעה, מכיוון שמדובר רק במיתון של הפגיעות הקיצוניות ביותר,
ואפילו ההוראות הצנועות ביותר לא תמיד ניתנות לאכיפה. מאחר שמדובר ביצורים
החיים במים ושונים מאתנו במידה ניכרת, רכישת הידע הרלוונטי לפיתוח החקיקה
דורשת מאמץ מחקרי מיוחד, והעבודה האירופית לא תספק את כל הידע הרלוונטי
לישראל, שבה מנוצלים גם מינים דרומיים יותר ובתנאי אקלים חם יותר. עם זאת,
המחקר והחקיקה באירופה (ולא רק בה) כבר התמסדו והתייעלו במשך כיובל שנים של
עבודה על רווחת יונקים ועופות. לכן מגמת החקיקה ברורה, וכבר כיום קיימת שורה
ארוכה של הנחיות רווחה משמעותיות, שחייבות להילקח בחשבון במסגרת רפורמה
שתקדיש כספי ציבור לענף המדגה. אולם בדרך להחזרת חוק צער בעלי-חיים לתמונה,
עולות שתי בעיות מהותיות:
ראשית כל, רפורמות הרווחה האפקטיביות ביותר הן אלה שמחייבות החלפת
מתקנים, שניתן לזהותם בקלות בביקורת נדירה במשק. קשה מאוד לאכוף
רפורמות שמסתפקות בתביעה לצפיפות מוגדרת, בתביעה לאיכות מים מוגדרת וכדומה.
רוב ההנחיות הקיימות על רווחת דגים, מתמקדות למעשה בהתנהגות של עובדי
המדגה ולכן אינן ניתנות לאכיפה יעילה. יישומן תלוי בחינוך יסודי של אנשי
הענף, נושא שאינו מודגש דיו בהנחיות ואינו תלוי רק בחקיקה.
בעיה אחרת נעוצה בעמדת הארגונים להגנה על בעלי-חיים ביחס לדגים.
בכל הנוגע ליונקים ולעופות, מעולם לא היה די בידע המדעי שנאסף על פגיעה
ברווחתם – החקירות
הסמויות שביצעו הארגונים הן שהצביעו על רוב הבעיות הקשות ביותר ונתנו
משמעות לסטנדרטים שניסו מוסדות החקיקה לגבש. אין סיבה לסמוך על המדענים יותר
בעניין דגים דווקא. קיים מחסור מהותי בחקירות סמויות על מצב הדגים במתקני
הניצול השונים, ולא רק בישראל. רפורמת רווחה שתצליח להקל במשהו על מצוקת
הדגים, לא תוכל להישען רק על שיתוף-פעולה בין משפטנים, מדענים ואנשי התעשייה;
יש צורך גם בתיעוד המצב בשטח.
חדשות
חדר החדשות תרנגולות. בכתבת הווידאו "תרנגולות חופש – הגרסה
המבצעית" (6.2.2012) מראיינת ליאת הלוי-כהן את עמית לוי מקיבוץ לוטם,
שהציל תרנגולות מהשמדה בתעשיית הביצים ומגדל אותן בחצרו.
 nrg
מעריב הטסת קופים לניסויים. הכתבה "היועמ"ש ימליץ: האם
אל על תטיס בע"ח לניסויים?" (6.2.2012) מדווחת על תביעה של ועד ראשי
האוניברסיטאות נגד אל על, בניסיון לחייב את החברה לייבא
ולייצא קופים לניסויים. השופטת הילה גרסטל החליטה לאפשר לארגונים
למען בעלי-חיים להגיש בקשת הצטרפות להליך המשפטי.
News1 התעללות תעשייתית. בטור " גם אפרוח רוצה
לחיות" (10.2.2012) כותב אבינדב  ויתקין על ההתעללות הממוסדת בבעלי-החיים בתעשיות המזון, ומסכם:
"איזה עולם נשאיר לדור הבא, והאם נקריב אותו על תאוות הבשר. יש לקוות שהקנסות
הכבדים היוצאים מבית-המשפט יוציאו לאור גם את הלכות צער בעלי- חיים הגנוזות
בתלמוד ובפוסקים כדרך חיים ותרבות לנו, וכדרך מוות פחות נוראה לבעלי-החיים
שבידינו."
mynet (נגב וערבה) גני-חיות. בטור " גן חיות?
כלא!" (9.2.2012) כותבת הדס לב נגד כליאת חיות בגני-חיות. בכתבה מצוטט
רונן בר, דובר אנונימוס: "בעלי-חיים לא צריכים להיות בכלובים, עם כל הכבוד
לחיבור לטבע ולרצון לראות חיות אקזוטיות, כליאה של בעלי-חיים בכלובים קטנים
פסולה מוסרית."
Xnet עור. בכתבת הווידאו " גם
עור זה רצח" (9.2.2012) מדווח איתי יעקב על קמפיין חדש של PETA
נגד שימוש בעור, בהובלת מעצבת האופנה סטלה מקרטני, שאינה משתמשת במוצרים
מהחי.
 mynet (אשקלון) הווטרינר העירוני. בכתבה " למה אסור
לצלם בכלביה העירונית אשקלון?" (5.2.2012) מדווח שמוליק חדד על דיון
שנערך בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בעניין מצב המכלאות העירוניות,
שבמהלכו התייחס ח"כ דב חנין (חד"ש) לאיסור הצילום במכלאה העירונית באשקלון
ואמר לווטרינר העירוני, גדי שרביט: "מי שמבקש להסתיר מה קורה – זה
חשוד."
nrg מעריב גדר ההפרדה. בכתבה " בלי הנחל? גדר
ההפרדה מאיימת על נוף הרי יהודה" (5.2.2012) מדווח אבי גרצמן על תוכנית
להקמת קטע נוסף בגדר ההפרדה, שיגרום לפגיעה קשה בנחלי המעיינות ורפאים.
 הארץ משחיתי טבע. בכתבה "12 בני משפחה חשודים
בגרימת נזק עצום לחורש בצפון" (6.2.2012) מדווח אלי אשכנזי על מעצר 12
בני משפחה מהכפר טורעאן, שהשחיתו שמורות טבע בצפון למטרות כרייה פיראטית.
ynet עצים. בכתבה "בונים
וכורתים: לעצים בישראל אין ערך" (9.2.2012) מדווחת רחלי תדהר קנר על
הפגיעה בעצים ובטבע הנגרמת כתוצאה מבנייה על חשבון שטחים פתוחים. הפגיעה עולה בחייהם של בעלי-חיים
רבים, שהעצים משמשים להם כבית.
הארץ חוק התכנון והבנייה. בכתבה " הטבע ישלם את מחיר
הרפורמה" (9.2.2012) מדווח צפריר רינת על רפורמת התכנון והבנייה, שמטרתה
לקצר הליכי תכנון ומתן אישורי בנייה. משמעות הרפורמה עלולה להיות ביטול
המנגנונים להגנת הטבע, ואישור הרס רב יותר של שטחים פתוחים.
ynet חילוץ ביצים. בכתבה " על הגובה:
מבצע לחילוץ ביצי דורסים נדירים" (7.2.2012) מדווח ארז ארליכמן על ניסיון
רשות הטבע והגנים לחלץ ביצים של עיט זהוב מתוך קן, לאחר שהעיט הזכר נהרג
מפגיעת מכונית. לאחר החילוץ, הביצים התגלו כלא פוריות.
הארץ עבדות. הכתבה " 147
שנה אחרי לינקולן: גם חיות ישוחררו מעבדות?" (7.2.2012) מדווחת על תביעת
PETA נגד פארק השעשועים "עולם המים", בניסיון להחיל על חמשת
הלווייתנים הכלואים שם את התיקון ה-13 לחוקה האמריקאית, האוסר
עבדות או העסקה בכפייה. הארגון דורש לשחרר את הלווייתנים לסביבה הולמת, כמו
שמורות ימיות.
תזונה ומתכונים
 וואלה! (דוקטורס) תזונה טבעית. בכתבה " תזונה טבעית – למה
היא בריאה לנו?" (7.2.2012) מראיינת נגוהה שפרלינג את התזונאית טובה
בר-שאן, שממליצה על תזונה שעיקרה מזון שאינו מעובד בצורה תעשייתית:
"תזונה טבעית צמחונית מאוזנת מספקת לגוף האדם מרגע לידתו את כל מה שנחוץ לו.
גם תינוקות שאוכלים מרגע הלידה מזון צמחוני מאוזן מקבלים את מה שהם זקוקים לו
לצורך הגדילה וההתפתחות. תזונה טבעית צמחונית מאוזנת כוללת מינרלים,
ויטמינים, אבות מזון וציטוכימיקלים נחוצים. יתירה מזאת, מחקרים מוכיחים
שתזונה טבעית צמחונית מיטיבה עם גופנו ותורמת לבריאות האדם."
 ynet כתומים. בטור "כתום זה
הכתום החדש: ביקור טבעוני באורנה ואלה" (9.2.2012) מציעה אורי שביט
מתכונים לירקות כתומים אפויים ולמרק שעועית שחורה.
ynet פירות
יבשים. בטור "ט"ו בשבט
מקומי – מתכוני פירות יבשים" (5.2.2012) ממליץ אורי מאיר-צ'יזיק
על צריכת פירות יבשים נטולי חומרים לא-טבעיים, ומציע מתכונים
לרולדת פירות יבשים ואגוזים, ולירקות מוקפצים עם שקדים וצימוקים. לרגל ט"ו
בשבט התפרסמו כתבות נוספות העוסקות בצריכת פירות יבשים ובאזהרות מחומרי
שימור, טעם וצבע העלולים להיות מסוכנים:
פינת התזונה
חטיף אנרגיה ביתי
מרכיבים
לחטיף – חופן מכל אחד מהמרכיבים הבאים: שקדים, אגוזי
מלך, בננות מיובשות, שזיפים מיובשים, צימוקים וחמוציות.
להמתקה – כמויות לפי הטעם: סוכר חום, סילאן וחלב סויה.
הכנה
- מערבבים את כל מרכיבי החטיף ערב לפני ההכנה וטוחנים אותם במעבד מזון
במשך כ-20 שניות.
- מערבבים בקערה נפרדת את הסוכר, הסילאן וחלב הסויה עד שמתקבל נוזל
אחיד וזהוב.
- משטחים את תערובת הפירות היבשים והאגוזים בתבנית בגודל 30x25
ס"מ, ומוזגים עליה את התמיסה הממתיקה.
- אופים במשך 20 דקות בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, עד
שמתקבל מרקם אחיד ומבעבע.
- מקררים את התבנית בחוץ במשך חצי שעה ומכניסים למקרר ללילה.
- אפשר להגיש חתיכות בינוניות מהחטיף בקערה עם חלב סויה, או לצד
תה.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
הקורס "החברה
הרב-מינית: דיון ביקורתי ביחסי אדם-חיה," בהנחיית אריאל צבל, מתקיים
במקביל באוניברסיטאות ופתוח לקהל הרחב; ניתן להצטרף לשיעור האחרון גם אם לא
השתתפת עד כה (הר הצופים, הפקולטה למדעי החברה, חדר 3202), יום ב',
13.2.2012, 18:30: "אוטופיה חייתית".
nrg
מעריב חולות סמר. בכתבה "חצי ניצחון: בימ"ש
הגביל הכרייה בסמר למיליון טון חול" (7.2.2012) מדווח אבי גרצמן על פסיקת
בית-המשפט, המתירה לכרות מחולות סמר עד מיליון טון חול. התושבים
והעמותות ימשיכו במאבק נגד כריית החול.
הארץ אגמון החולה. בכתבה "