פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את המנהג. ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת.

לפרטים: ארז 052-4246777 או erez@anonymous.org.il.

הרצאה וסרט בבאר-שבע

ביום א', 25.9.2011, בשעה 19:00, במרכז לקיימות שכונתית (רח' רינגלבלום 90), במסגרת הסדרה "אבטיח בקיץ," ירצה אריאל צבל על "זכויות בעלי-חיים: בין תיאוריה לאקטיביזם" ויוקרן הסרט "תרנגולות – לחופש נולדו." השתתפות: 10 ש"ח.

לפרטים: אייל 054-6738496 beersheva@sea.org.il או מתן 052-3817216 kehilot.mekaymot@gmail.com

ארוחה קהילתית בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

• תזונה בישול אירווידיים: ביום ב', 19.9.2011, בשעה 18:30, תתקיים בזנגביל סדנה על תזונה ובישול לפי השיטה האירווידית – הרפואה ההודית העתיקה. מנחה: אורית לביא, העוסקת באירוודה מזה 11 שנים. בסוף הסדנה ארוחה. תרומה מומלצת: 150 ₪.
• ג'אם מוסיקלי: ביום ה', 22.9.2011, בשעה 19:00, יתקיים בזנגביל ג'אם סשן מוסיקלי: בואו עם כלי נגינה, או רק להקשיב ולהנות ממוסיקה, ומהמאכלים של המהטמה – הבר הטבעוני.
  
• ארוחה קהילתית: ביום ג', 27.9.2011, בשעה 20:30, תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.

 

בשבת, 1.10.2011, בשעה 18:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא נועדה להקנות למשתתפים ידע לשיפור תזונתם ואיכות חייהם בעזרת מזונות עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות. עוד בסדנה: למה תזונאים ממליצים על תזונה טבעונית, ואיך ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪,  בהרשמה מראש.

 

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:

• ירושלים: בימים ב' או ג', 19:00-16:00, דוכן הסברה של זנגביל ברחבת המשביר.
• רעננה: ביום ג', 19:30-16:30, דוכן הסברה של אנונימוס ברחבת יד לבנים.

 

בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה (יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.

 

 

העולם הממשי
רוב האנשים בארצות המערב פוגשים באופן יומיומי, מגיל ינקות, בכלבים, בחתולים ובחיות מבויתות אחרות בבית ובחוץ. הילדים שומעים ורואים מדי יום ציפורי בר וחסרי חוליות שונים, ונתקלים לא פעם בחיות אחרות, כגון סוסים המושכים עגלות, צאן ובקר במרעה או חיות בר הכלואות בגן חיות. כמעט כל הילדים גם מוקפים מינקות בשרידי בעלי-חיים ובהפרשותיהם, בצורת בשר, עור, חלב, ביצים ועוד. ברבים מהמוצרים האלה טושטש המקור החייתי, אבל מהות המוצר נשמרת בבירור בשפה. בקיצור, חיינו מלאים בחיות, באופן ממשי.

 

שימוש סמלי בחיות
כשפעוטות נתקלים בחיה או חושבים עליה, הם עשויים לראות בה במתכוון דבר-מה אחר ממה שהיא באמת. היכולת להתייחס לדבר אחד בתור ייצוג של משהו אחר, ניכרת בנו כבר בסביבות גיל שנתיים. פעוטות בגיל זה מתחילים להשתמש ביכולת לחשיבה סמלית, כשהם מעמידים פנים שעצם מסוים הוא עצם אחר. בין השאר, הם מתחילים להתייחס לחיות שונות כמייצגות אנשים אחרים או את עצמם, או כהתגלמות של תכונות גופניות ונפשיות שונות.

 

ההתייחסות לחיות בתור ייצוגים של דברים אחרים ממשיכה בגילאים מאוחרים יותר. חיות עשויות להופיע בחלומותינו בתור סמלים לדמויות אדם או לתכונות מסוימות. באמנות החזותית ובספרות, דמויות של חיות נושאות משמעות פרטנית עד כדי כך, שכדי להבין את משמעות היצירה יש לעתים צורך במילון סמלים. דימויים של חיות משמשים כסמלים של חברות מסחריות, של מפלגות ואפילו של מדינות. ובתרבויות אחרות (שהדים שלהן ניכרים במערב בתנועת הניו אייג') עשויות חיות לקבל מעמד של אלים או של חיות טוטם.

 

אפשר להימנע מזה?
האנתרופולוג קלוד לוי-שטראוס כתב ש"חיות הן טובות למחשבה". קל ונוח להדביק לחיות תכנים מתוך העולם האנושי. למעשה, קשה שלא לעשות זאת. מכיוון שחיות פועלות בעולם בדרכים הדומות למדי לדרכים אנושיות אך אינן מנסחות את הוויתן במילים ואינן מתנגדות לניסוח שלנו, קל לנו לזהות בהן כוונות, מאבקים, חיי חברה וחיי משפחה – ולעשות זאת במילים המביעות תכנים מעולמנו. חלק משמעותי מתכנים אלה נוצר באופן ספונטני. כפי שהבחינו מייסדי הפסיכואנליזה, ילדים מרבים לחלום על חיות, שניתן לייחס להן משמעויות סמליות עבור הילד. וכפי שהבחינו מבקרות פמיניסטיות, חוקרי בעלי-חיים, המתבוננים בהתנהגות של חיות מתוך יומרה לאובייקטיביות, אינם מצליחים להימנע מלכפות את מושגי החברה האנושית שלהם על חברת החיות – למשל, לזהות בחברת החיות "שליטה גברית" או "שיתוף-פעולה נשי".

 

אבל מה רע בזה?
על פני הדברים, השימוש בחיות כסמלים הוא נחמד ולא מזיק – בסך הכל דרך לחשוב על חיות, להזדהות איתן ואף להעניק להן כבוד. לאינטואיציה הזו יש בסיס במציאות. בילדות, דמויות מואנשות של חיות, מהוות בסיס להזדהות איתן ולפיתוח רגישות מוסרית כלפיהן – מהעופר במבי ועד לדג נמו – ואפילו כלפי חרקים (למשל: Bee Movie, שתורגם ל"חיי כדבורה"). הפיכתן של חיות לסמלים מביאה לעתים להגנה על החיות האמיתיות: דובי קוטב כסמל לשינוי האקלים (ומושא לחקיקת הגנה מיוחדת), הדוכיפת כציפור הלאומית (פרויקט של החברה להגנת הטבע, שנועד להעלות את המודעות לצורך בשמירת הטבע בארץ), או היגואר כסמל של חברת המכוניות (החברה תרמה לפרויקטים להגנה על היגוארים במרכז אמריקה). מחוץ להקשר המודרני, חיות שמיוחסת להן טומאה מוגנות מפני ניצול חקלאי, וחיות ממינים שנחשבים כחיות טוטם זוכות בדרך-כלל להגנה מיוחדת. כל אלה הם מקרים אמיתיים, אך האם הם טיפוסיים?

 

מעבר לגזענות
הנטייה להתייחס לדבר אחד בתור ייצוג של משהו אחר חלה לעתים גם על בני-אדם. כאן המשמעות השלילית של השימוש הסמלי בולטת יותר לעינינו. השימוש באנשים כסמלים ייחשב כלגיטימי רק כשהסמל הוא אינדיבידואלי מלכתחילה (דיוקן צ'ה גווארה כפריט אופנה הצהרתי) או כשהסמל כה כללי עד שאין בו כמעט שום סימן זיהוי קבוצתי (דמות אישה וגבר על דלתות שירותים ציבוריים – ואפילו דמויות כאלה הן מושא לביקורת על סטריאוטיפים של מגדר ולבוש).

 

בעיניים גזעניות, קבוצות אתניות אחרות מסמלות לעתים קרובות יצריות מסוכנת ובזויה. די בכך כדי להפוך כל שימוש סמלי בזהות אתנית לחשוד. הגזענות מאפשרת להשתמש בבן או בבת "טיפוסיים" של קבוצה אתנית מסוימת בתור סמל של חברה מסחרית, למשל. סמלים כאלה אמנם קיימים גם בחברה ששואפת לתקינות פוליטית, אך הם מאבדים בהדרגה את הלגיטימיות שלהם, ובצדק: השימוש בדמות "טיפוסית" לקבוצה מסוימת מוחק את האינדיבידואליות של חברי הקבוצה, כאילו ניתן להחליפם זה בזה. מתוך המגוון האינסופי של האנשים שמרכיבים את הקבוצה, הסמל מותיר לא יותר מאוסף קטן של סטריאוטיפים. גם כשמדובר בסטריאוטיפ חיובי על פניו (למשל: אסייני כסמל לאינטליגנציה, או יהודי כסמל להצלחה כלכלית-חברתית) חברי הקבוצה יתקוממו ודאי בגלל עצם השימוש בסטריאוטיפ. איש אינו רוצה לסמל תוכן שונה ממה שהוא באמת. גם אם אין לכך השלכות שליליות נראות לעין, נדמה שהן אורבות אי-שם בעתיד.

 

המצב ביחס לחיות שונה לחלוטין. איש לא יתקומם נגד חשיבה סטריאוטיפית על חיות – כל עוד מדובר בסטריאוטיפ חיובי על פניו (למשל, כלבים מ"גזעים מסוכנים" כהתגלמות הכלב הביתי החביב). השימוש בסמלים חזותיים ומילוליים של חיות הוא במידה רבה חסר הבחנה. כל אדם, יהיו עמדותיו ומנהגיו כלפי חיות אשר יהיו, עשוי להשתמש בסמלים המוחקים את האינדיבידואליות של החיות, מעוותים את זהותן החייתית, מציגים אותן באופן מגוחך – או בסמלים המציגים חיות המעוררות אמפתיה והתפעלות. כך, סמלים רבים של ארגונים להגנה על בעלי-חיים אינם ניתנים להבחנה מסמלים של חברות מסחריות, שמתקיימות על ניצול חיות כאלה. מחיקת האינדיבידואליות וחיזוק הסטריאוטיפ מתקבלים בכל המגזרים ללא הרהור ביקורתי. מנצלי החיות אף אינם נמנעים מלהציג דימויים של חיות מעוררות אמפתיה, משום שאיש אינו מתייחס לדימויים אלה כאל ייצוג רציני של החיה.

 

סמל כטשטוש המציאות
הדוגמאות שהוזכרו לעיל כשימוש סמלי חיובי בחיות הן חריגות. במקרים מיוחדים אלה (במבי, נמו, בייב, ווילבור וכדומה) התוכן הזר, האנושי, הודבק לדמות החיה במסגרת תיאור מפורט של נסיבות החיים של חיות ממין זה במציאות, עם האנשה במינון המדויק שנחוץ כדי לסייע לאדם להזדהות עם החיות. אולם דמויות כגון חזרזיר ב"פו הדוב" ממחישות שימוש סמלי טיפוסי יותר בחיות. חזרזיר מגלם בעיקר את תכונת החששנות, וכמו המוני צעצועי חזירים, קופות חיסכון ודמויות בסרטים מצוירים – הוא אינו קשור לחייהם של חזירים ממשיים או לבשרם המת. התוכן האנושי הזר השתלט כליל על העטיפה החייתית. איש מבין אוכלי בשר חזיר לא ישקול לעבור לצמחונות בעקבות קריאת "פו הדוב", גם אם חזרזיר הוא הדמות האהובה עליו.

 

הנתק בין הדמות הסמלית לבין החיות הממשיות נושא השלכות מעשיות. האינטנסיביות של השימוש בחיות כסמלים מטשטשת את הממשות שלהן. בספר חדשני על חיות בחייהן של ילדים (Why The Wild Things Are), מזכירה גייל מלסון שפרויד, יונג וממשיכי דרכם בתחום הפסיכולוגיה, הכירו במשקל העצום שיש לחיות בתודעתם של ילדים (למשל בחלומותיהם) אולם בו-בזמן הם התעקשו לזהות בחיות אלה סמלים ותו לא. מלסון מזכירה, שילדים מוקפים בחיות ממשיות ולכן הן מופיעות במחשבותיהם לא רק כביטויים סמליים של תוכן זר, אלא גם כדמויות ה"מגלמות" את עצמן. הפסיכולוגים, כבנות ובני תרבות שמשתמשת בחיות כסמלים ללא הגבלה, מאומנים שלא להבחין בחיים המשותפים האלה. זוהי המחשה לחלק מן הנזק שגורם השימוש האינטנסיבי והבלתי ביקורתי בחיות כסמלים: ההרגל לראות בחיות ביטוי סמלי של תכנים מעולמנו האנושי מקשה על ההבחנה בחיות עצמן. אנו מתאמנים מינקות להגיב לחשיפה לחיות בהפעלת דימיון פרוע תוך התעלמות ממי שנמצא לפנינו.

 

הכנה לניצול ממשי
הניסוח "חיות הן טובות למחשבה" הוא וריאציה מתחכמת על "חיות הן טובות למאכל". בשני המקרים מדובר על שימוש בחיות לתכלית אנושית, תוך התעלמות מהן בפני עצמן. קיים פער עצום, כמובן, בין שימוש סמלי לבין שימוש בפועל. כשמדובר בשימוש בבני-אדם, השימוש הסמלי נחשב לכל היותר כבלתי תקין פוליטית, בעוד ששימוש באנשים בפועל הוא לעתים קרובות פשע. קיים פער דומה בין השימוש הסמלי בחיות לבין השימוש הממשי בהן, אלא שאנו מתייחסים אחרת לתחום זה כולו. אכילת חיות אינה נחשבת כפשע אלא בעיני אחדים מבינינו וללא כל גיבוי להשקפה זו מצד נורמות חברתיות וחוקי מדינה; במקביל לכך, השימוש בחיות כסמלים אינו פוגע ברגישויות החברתיות של איש. כשם שהשימוש הסמלי בבני-אדם מעורר רגישויות חברתיות משום שהוא מצטייר כלגיטימציה לשימוש ממשי, כך השימוש הסמלי בחיות מתקבל ללא ביקורת משום שהוא מבטא את הלגיטימיות של הניצול הממשי.

 

יתירה מזאת, השימוש הסמלי בחיות לא רק מבטא מציאות, אלא גם תורם ליצירתה. ניצול אדיש של הזולת מגיע לשיא היקפו ועומקו בזכות אימון והרגלים, שמאפשרים לנו שלא להבחין עוד בניצול. השימוש הסמלי שאנו עושים בחיות, כמעט מגיל אפס, מהווה אימון כזה. הרגלנו את עצמנו לראות בתרנגולת כלי ריק, שלתוכו ניתן ונהוג לצקת תכנים סמליים של פחדנות או פטפטנות, כשם שאנו רגילים לראות בעיט כלי ריק, שניתן ונהוג לראות בו תעוזה או זהות לאומית. להרגלים כאלה יש מכנה משותף: ההרגל לראות בחיות כלים ריקים ומוכנים לשימוש. במפגש עם תרנגולת ממשית ועם עיט ממשי, ההרגלים האלה הם שנותנים את הטון.

 

האם התנגדות לשימוש בחיות כסמלים לתכנים אנושיים יכולה אפוא לתרום לדה-לגיטימציה של ניצולן הממשי? כדי לענות על כך, יש צורך לקרוא תגר על הרגלי חשיבה המשותפים לכולנו, שוחטים וטבעונים כאחד.

 

נגד כלובי סוללה. במושב נטועה שבגליל העליון מתקיימות לאחרונה עבודות להכשרת הקרקע במטרה להקים קומפלקס לולים, שם ייכלאו רבבות תרנגולות בכלובי סוללה, לפי תוכנית משרד החקלאות לרפורמה בתעשיית הביצים. העבודות החלו אף על-פי שהכנסת, שנדרשה על-ידי בג"ץ להכריע האם השימוש בכלובי הסוללה חוקי, עדיין לא הכריעה בעניין.

ב-14.9.2011 התייצבו עשרות מפגיני אנונימוס מול הדחפורים בנטועה ועצרו את העבודה. מפעילי הדחפורים ותושבים מנטועה ומהסביבה הביעו תמיכה במפגינים. למחרת קבע בית-משפט השלום בעכו, בתביעה של לולני האזור, המתנגדים לבנייה, נגד משרד החקלאות והמועצה לענף הלול: "ניתן בזה צו ארעי האוסר על המשיבים או מי מעובדיהם או נציגיהם, לבצע עבודות הכשרה או עבודות בניה במקרקעין הכלולים במשבצת מושב נטועה."

 

 

nrg מעריב (זמן ראשון) חנויות חיות. בכתבה "תלונה: חיות מוחזקות בתנאים קשים בחנויות בראשל'צ" (11.9.2011) מדווחת ליאת לוי על תלונה במשטרה שהגישה אנונימוס נגד 5 חנויות חיות, שבעלי-החיים בהן הוחזקו בתנאים קשים ובניגוד לחוק. עו"ד יואב באומל מסכם בכתבה: "בעל-חיים אינו רכוש או חפץ נוי בו ניתן לסחור, מדובר ביצור חי עם אינטרסים בסיסיים להסתובב חופשי, לחיות עם בני מינו, להתרבות באופן טבעי. התלונה הזו חשובה לנו במיוחד כי יש בה אלמנט התראתי, שברגע שיטפלו בה כמו שצריך, בעלי החנויות יתחילו להחזיק בעלי-חיים בתנאים טובים יותר התואמים את התקנות או אף יבינו שאין להחזיק בעל-חיים בצורה כזו ויחזיקו רק ציוד לבעלי-חיים."

 

ynet שלילת רשיון וטרינר. בכתבה "נשלל רשיונו של וטרינר שהתרשל בעיקור חיות" (14.9.2011) מדווח ארז ארליכמן על שלילת רשיונו של דניאל ממוט, וטרינר מבאר שבע שהואשם ברשלנות רפואית פושעת ופגע בבעלי-חיים רבים במסגרת הטיפול בהם.

מקור נוסף: דליה מזורי, "הווטרינר התרשל – רישיונו נשלל לצמיתות," (nrg מעריב, 14.9.2011).

 

iamveg גני חיות. בכתבה "גני חיות - לא מה שחשבת" (10.9.2011) מדווח ג'וש ליברטי על חקירה סמויה של ארגון Animal Equality בגני חיות בספרד, החושפת את התנאים הקשים בהם בעלי-החיים מוחזקים.

 
ynet קרבות בצה"ל. "סוף למלחמה בין כלבי השמירה לראמים בצה"ל" (14.9.2011) מדווח ארז ארליכמן על הקמת גדר הפרדה בין כלבי שמירה לראמים, המוחזקים באחד מבסיסי חיל האוויר ושעד לאחרונה נלחמו אלה באלה וכמה מהם נהרגו בקרבות. ההחלטה להקים גדר התקבלה לאחר שעמותת "תנו לחיות לחיות" פנתה לבית-המשפט בעניין.

 

nrg מעריב גידור כרמים. כתבת הווידאו "פנייה להייניקן העולמית: גידור הכרמים פוגע בחי" (11.9.2011) מדווחת על פניית החברה להגנת הטבע לבעלי יקבי ברקן, המגדרים כרמים באזור ירושלים וממסכנים בכך את אוכלוסיית הצבאים באזור.

 

הארץ תנינים. בכתבה "רשות הטבע התריעה ב-2007: עשרות תנינים עלולים לברוח" (12.9.2011) מדווח צפריר רינת על המלצת רשות הטבע והגנים לסגור את חוות התנינים בבקעת הירדן, בעקבות בריחה המונית של תנינים בשבוע שעבר. למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה החליט לאפשר לחווה להמשיך לפעול. התנינים בחווה עתידים להימכר לתעשיית העור.
 
ynet הפרטת גנים לאומיים. בכתבה "החברה להגנת הטבע נגד הפרטת גנים לאומיים" (13.9.2011) מדווחת בילי פרנקל על קמפיין החברה להגנת הטבע נגד הצעת חוק שמטרתה הפרטת גנים לאומיים.

מקור נוסף: "במחיר מבצע? קמפיין נגד הפרטת הגנים הלאומיים," (nrg מעריב, 12.9.2011).

 

הארץ המסת קרחונים. בכתבה "הקרח בקוטב הצפוני הגיע לשפל היסטורי" (13.9.2011) מדווח אסף שטול-טראורינג שהקרחונים באזור הקוטב הצפוני נמסים בקצב כפול בהשוואה לשנות ה-70 ונפחם הצטמק ב-62%, תוך פגיעה בבעלי-החיים שתלויים בהם. התופעה מיוחסת להתחממות העולמית, המושפעת במידה ניכרת מתעשיות המזון מהחי.

 

הארץ נשרים. בכתבה "מומחים מרחבי העולם יתכנסו לסייע בהצלת הנשרים בישראל" (16.9.2011) מדווח צפריר רינת על כנס ארגונים לשמירת הסביבה, בנושא הצלת הנשרים בישראל מהכחדה. בין הסיבות להכחדת הנשרים מוזכרת הרעלה; רוב המרעילים הם מגדלי בקר הנאבקים במגדלים אחרים או מבקשים להשמיד טורפים

 
nrg מעריב חולות סמר. בכתבה "תירוצים כמו חול: איך הורסים את חולות סמר?" (מוסף שבת, 16.9.2011) מעלים אביב לביא ושיר עזרא שאלות המטילות ספק בלגיטימיות של הכרייה בחולות סמר. דורון נסים, מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים, אומר כי "רוב בעלי-החיים, כמו הגרבילים, לא ישרדו במעבר לטריטוריה אחרת."

 

ynet מרקים. בטור "להתקרר עם מרק" (12.9.2011) מציעה כרם אביטל מתכונים לשלושה מרקים קרים: מרק גספצ'ו עם נקטרינות ונענע, מרק פלפלים עם קוביות טופו, ומרק גזר ג'ינג'ר.

 

nana10 אוכל הודי. בטור "הישר מהמטבח ההודי: מתכונים טבעוניים" (10.09.2011) מציעה מסעדת אינדירה מתכונים לדאל מאקני (תבשיל עדשים) ולירקות ברוטב פיקנטי.

מרכיבים (ל-4 מנות)

2 פלפלים אדומים

תפוח אדמה ירושלמי בינוני

בטטה

2 תפוחי אדמה

2 ענפי סלרי

חצי חבילת פטריות שמפיניון

2 כפות שמן זרעי ענבים

2 כפות חומץ בן יין

כפית שמן שומשום

3 כפות רוטב סויה

כף קארי

כפית כורכום

2 כפיות אורגנו יבש

פלפל ומלח לפי הטעם

חצי כוס מים רותחים

 

 

---