|
פעילות
דרושים לאנונימוס
-
-
דרושים מתנדבים צמחונים או טבעונים, בעלי ניסיון בהדרכה
או בהרצאות, להרצאות על זכויות בעלי-חיים, בעיקר בדרום ובצפון
הארץ. נדרשת מחויבות לשתי הרצאות בחודש לפחות (בשעות הבוקר). info@anonymous.org.il
ייעוץ תזונתי לטבעונות
בריאה
אירועים בירושלים
-
אירועי פורים: ביום א',
20.3.2011, יציין זנגביל את פורים וכן את 'יום ללא
בשר' הבינלאומי. בשעה 13:00 יתקיים מפגש אפייה. ב-17:00: יציאה לעיר
לחלוקת אוזני המן טבעוניות וחומר הסברה. ב-20:00 מסיבה. תרומה מומלצת
למסיבה: 25 ₪.
- ערב ניוקי: ביום ה', 24.3.2011, בשעה 19:00, תתקיים בזנגביל
סעודה נטולת גלוטן, ובמרכזה ניוקי. מארגנים: מתנדבי המהטמה – הבר הטבעוני.
תרומה מומלצת: 25 ₪.
- ארוחה קהילתית: ביום ג', 29.3.2011, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל
ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור
וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי. הכניסה
חופשית.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות
טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
חיות אמפתיות: מקופים לתרנגולות
מחקר שזכה לחשיפה גם בישראל, מייחס לתרנגולות אפשרות לחוש
אמפתיה כלפי אפרוחיהן. יכולת זו נבדקה עד כה בעיקר ביונקים, תוך התמקדות
בקופי-אדם. אריאל צבל מציג את סוגיית המחקר על אמפתיה בחיות, תוך התמקדות
במחקרים חדשים בעופות.
חיות עדות
מה מרגישה חיה כאשר היא עדה לכך
שחיה אחרת נפגעת? תשובה אינטואיטיבית רווחת היא שהעדה חווה מצוקה. תשובה זו
קיבלה ביטוי בחוקי השחיטה
בכמה מדינות, המחייבים את עובדי המשחטות להשתדל שלא להמם ולשחוט חיה אחת
לעיני חיות אחרות. שתי הנחות עשויות לעמוד מאחורי איסור זה: יתכן שהחיה העדה
לשחיטה חווה איום מפחיד על עצמה; ויתכן שהחיה העדה מזדהה עם מצוקת
חברתה.
האפשרות השנייה לא זכתה לתשומת-לב ניכרת, וכשהיא עולה – היא מעוררת
התנגדות. בני-אדם מעדיפים להאמין, שהיכולת להזדהות עם מצוקת הזולת מיוחדת להם
בלבד, או לכל היותר לקומץ מינים בעלי מוח מפותח במיוחד. דחיית אפשרות זו נוטה
אפוא להתבסס על אמונה אידיאולוגית יותר מאשר על ידע עובדתי. לא זו בלבד שנוח
להאמין שאנו מיוחדים, אלא ברור שאם חיות חשות אמפתיה כלפי בנות מינן או
חברותיהן/קרובותיהן הסובלות, הדבר מטיל משקל נוסף על האחריות
המוסרית שלנו כלפי חיות המצויות תחת שליטתנו.
בעיית האמפתיה
הרגישות של חיות לרגשות של
זולתן (ובכלל זה, כמובן, גם הרגישות של בני-אדם לרגשות זולתם) אינה ניתנת
לצפייה באופן ישיר. העדויות על רגישות כזו הן תמיד עקיפות, החל בהתנהגות
וכלה בתגובות פיסיולוגיות. עבור מדענים, היעדר האפשרות לצפות ישירות באמפתיה
מהווה בעיה. בדרך-כלל,
ניתן למצוא הסבר פשוט לכל התנהגות ולכל תגובה פיסיולוגית – הסבר שנשען על
קיומה של פעילות אוטומטית, שאין מאחוריה בהכרח מניעים של רגישות. כאשר מדענים
מוצאים עדויות לכך שחיות מגלות אמפתיה כלפי זולתן, "חובת ההוכחה" מוטלת על מי
שטוען שמדובר בגילוי אמפתיה, בעוד שהסבר המתבסס על פעולה אוטומטית מתקבל
כ"ברירת מחדל".
במקביל לכך, חוקרי בעלי-חיים פועלים במסגרת תפיסת-העולם האבולוציונית.
לפי גישה זו, המבחן הגדול לכל טענה על קיומה של תכונה ביצורים חיים הוא
התרומה של תכונה זו להישרדותו של היצור. כדי שנשתכנע שיש לחיות רגישות לרגשות
של זולתן, יש להראות את היתרון ההישרדותי שיש לרגישות זו. בהיעדר יתרון
הישרדותי, ההנחה היא שהתכונה לא תוכל לעבור ולהתפתח בין הדורות – ולכן היא
ודאי לא קיימת.
גורילות השפלה בגן חיות: העניין המדעי באמפתיה בקרב חיות
מתמקד בקופי-אדם. (צילום: Kabir Bakie)
פראנס דה ואל, חוקר נודע שהרבה לעסוק באמפתיה ובאלטרואיזם בקופים, רואה
את האמפתיה בהקשר אבולוציוני. הסברת התנהגות אלטרואיסטית (כלומר, פעולה למען
הזולת) מהווה אתגר גדול לביולוגים; לכאורה, חיה שמוותרת על משהו או אף מסתכנת
למען חיה אחרת, פוגעת בכך בעצמה – ואם כך, כיצד תוכל התנהגות כזו לשרוד
על פני דורות? כדי להסביר אלטרואיזם בהקשר אבולוציוני, ניסו ביולוגים רבים
בעשורים האחרונים של המאה ה-20 להראות כיצד הפרט שפועל למען הזולת תורם בכך
בסופו של דבר לכושר ההישרדות (או ההתרבות) שלו עצמו. דה ואל טוען שגישה כזו
מתעלמת מהמוטיבציה של המעשה האלטרואיסטי ולכן אינה סבירה. כדי להסביר פעולה
אלטרואיסטית, יש צורך גם להבין מהו המניע של החיה לבצע את המעשה. אמפתיה, לפי
דה ואל, היא "מועמד אידיאלי להיות מה שעומד מאחורי מה שנקרא אלטרואיזם מכוון,
דהיינו אלטרואיזם בתגובה לכאב, לצורך או למצוקה של הזולת."
דה ואל מבחין בין רמות שונות של אמפתיה, אשר התפתחו, כמשוער, האחת על
גבי קודמתה. ברמה הפשוטה ביותר, אמפתיה היא היכולת להיות מושפע ממצבו הרגשי
של מישהו אחר, כשפרט אחד מאמץ לעצמו היבטים ממצבו הרגשי של הפרט האחר. לדעת
דה ואל, רמה בסיסית כזו של אמפתיה זוהתה בחיות רבות, אלא שחוקרים נוטים לשלול
גם הסברים כאלה. רמה גבוהה יותר של אמפתיה כוללת גם את הניסיון להבין את מצבו
של הזולת. אחד הביטויים של אמפתיה במובן זה, זוהה בנטייה של קופים שצפו
במריבה בין קופים אחרים לנחם את אחד הצדדים לאחר המריבה. רמת אמפתיה גבוהה
עוד יותר מוסיפה לרמות הקודמות את אימוץ נקודת-מבטו של הזולת. חוקרים ייחסו
יכולת כזו לקופי-אדם, לדולפינים ולפילים.
עורבים אמפתיים
המחקר על אמפתיה של חיות
התמקד עד כה בעיקר בקופים, וכמעט אך ורק ביונקים. שני מחקרים חדשים בעורבים,
מבשרים על נכונות להרחיב את העיסוק המדעי בתחום הטעון אידיאולוגית – מקרוביהם
של בני-האדם לחיות רחוקות יותר. המחקר הראשון, שתוצאותיו פורסמו בינואר 2007,
נערך בעורבי מזרע (מין בגודל של העורב האפור המוכר לכל) בשבי, על-ידי צוות
מהמחלקה לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת קיימברידג'. המחקר השני נערך
אף הוא בשבי, במין הרבה יותר גדול – עורב שחור, בידי צוות מהמחלקה לביולוגיה
קוגניטיבית באוניברסיטת וינה (מאי 2010). לשני המחקרים היו מטרות דומות
ותוצאות דומות. הם בחנו את הנטייה של עורבים להתפייס לאחר מריבה, או לנחם
לאחר המריבה את אחד מהעורבים שרבו (הפיוס והניחום נעשים על-ידי מגעים עדינים,
אכילה משותפת ועוד). המדובר אפוא בבדיקת אמפתיה ברמה השנייה מבין שלוש הרמות
שהוצגו לעיל לפי דה ואל.
בשני המחקרים לא נמצא שעורבים מתפייסים, והחוקרים מסבירים זאת בכך
שהמריבות נערכו בין עורבים שאין ביניהם קשר הדוק. העורבים הם מונוגמיים,
והקשר הזוגי חשוב בחייהם הרבה יותר מהקשרים החברתיים עם שאר חברי הלהקה. זאת
לעומת קופים, שחיים ללא קשרים זוגיים יציבים, וחברי הלהקה שאיתם רבו קרובים
אליהם באופן יחסי. בהתאם לכך, נמצאה נטייה ברורה של העורבים לנחם את בן/בת
הזוג שלהם לאחר המריבה, ובן/בת הזוג נטה במקביל לכך לפנות לקבל ניחומים
(בעורבים השחורים, שיוצרים קשרים זוגיים בגיל מבוגר, נמצאו קשרי ניחום גם בין
עורבים שיש ביניהם קשר משמעותי לא זוגי). המחקרים, ובמיוחד המחקר הווינאי,
נוהלו על בסיס ההנחה שהתפייסות וניחום לאחר מריבה מקלים על המצוקה שחש העורב
לאחר המריבה. בהתאם לכך, מסכמים החוקרים הווינאים: "הממצאים שלנו תואמים את
הרעיון שעורבים שחורים עשויים להפגין ביטויים דומים של אמפתיה כלפי שותפים
חשובים. [...] הם מצביעים על כך שעורבים שחורים עשויים להגיב לצרכים הרגשיים
של אחרים."
עורבים שחורים: ציפורים שנהוג להשוות את האינטליגנציה
שלהם לזו של קופים
וכעת גם את היכולת שלהם להפגין אמפתיה. (צילום: marlin harms)
תרנגולות אמפתיות
מחקר שפורסם לאחרונה (מרץ
2011) וזכה לחשיפה עיתונאית משמעותית – בהתחשב בהיקפו הצנוע – בוצע בידי צוות
בראשות דוקטורנטית מהמחלקה לווטרינריה באוניברסיטת בריסטול. מסגרת המחקר כאן
שונה לחלוטין מזו של העבודות שלעיל: לא מדובר כאן במחקר בסיסי, אלא במחקר
יישומי במדע רווחת
בעלי-החיים, במסגרת תוכנית משותפת של אוניברסיטת בריסטול, הקולג'
הווטרינרי המלכותי ואוניברסיטת אוקספורד (BBSRC Animal Welfare Initiative).
מטרות התוכנית, שהמחקר הנדון הוא רק חלק קטן ממנה, הן לבנות גוף ידע שיאפשר
הקלה מסוימת במצוקותיהן של חיות תחת ניצול (חקלאי בעיקר). השאלה "האם
תרנגולות יכולות לחוש אמפתיה?" מוצגת במוצהר כחלק מפרויקט בעל השלכות מעשיות
בחקלאות, בהתחשב בכך שתרנגולות נחשפות למצוקות רבות של חברותיהן במשקים,
בהובלה ובמשחטות. עם זאת, הרלוונטיות של המחקר לתנאים התעשייתיים עדיין
קלושה: המחקר התמקד בתרנגולות המטפלות באפרוחים, בעוד שבתעשיות העופות אין
לתרנגולות כל גישה לצאצאיהן. כעת ממשיך המחקר ביחס לתרנגולות בוגרות.
מטרת הצוות הייתה לברר, האם תרנגולות מגיבות רגשית למצוקה של אפרוחיהן.
כדי להתחקות אחר רגשותיהן, נאסף מגוון של נתונים העשויים להעיד על תגובה
רגשית. כמו מחקרי רווחת בעלי-חיים אחרים, גם כאן שיטות המחקר כוחניות מאוד,
למרות המאמץ לשמור על רמת פגיעה נמוכה בעופות. את הגורם למצוקת האפרוחים יצר
הצוות באופן מבוקר: מכונה לפליטת אוויר דחוס הופעלה לעבר האפרוחים במשך שנייה
אחת מדי חצי דקה במשך 10 דקות. "טיפול" זה חזר על עצמו במשך שמונה ימים. בזמן
ה"טיפול", הופרדו האפרוחים מן האם והונחו במכל קטן, כשבינם לבין האם מפרידה
מחיצה שקופה. כדי לבדוק את תגובת האם למצוקת האפרוחים שלה, צולמו היא
והאפרוחים במצלמת וידיאו רגילה; היא צולמה גם במצלמה רגישה לחום; וקצב פעימות
הלב שלה הוקלט באמצעות מכשיר שהולבש על גופה לפני כל מבדק.
תרנגולת ואפרוחים: המקור האבולוציוני המשוער של
האמפתיה קשור בטיפול בצאצאים.
(צילום: Fir0002, flagstaffotos.com.au)
השילוב של נתונים התנהגותיים ופיסיולוגיים, השיג תוצאות מובהקות.
כשהאמהות ראו ושמעו את אפרוחיהן הסופגים משבי אוויר, הן הפחיתו את התעסקותן
בניקוי נוצותיהן (הניקוי עשוי להעיד על שלווה), הרבו לעמוד דרוכות, השמיעו
יותר קולות אמהיים (קולות שאפרוחים בתנאים טבעיים מגיבים עליהם בהליכה בעקבות
האם), קצב פעימות הלב שלהן עלה (מצב המקושר למצוקה), וטמפרטורת העין שלהן
ירדה (ירידת טמפרטורה בפני השטח של הגוף היא תופעה מוכרת נוספת המקושרת
למצוקה). התרנגולות הגיבו באופן דומה כשהמכונה פלטה אוויר עליהן,
אולם במקרה זה הן לא השמיעו קולות אמהיים. כשהמכונה כוונה הצדה (לא עליהן ולא
על האפרוחים) לא נצפו תגובות כאלה.
הדיווח על המחקר מסתיים בזהירות מדעית טיפוסית – ומבהיר שמכלול התגובות
שהפגינו התרנגולות, אינו מעיד בהכרח על מרכיב רגשי. עם זאת, התרנגולות הגיבו
באופן דומה לפגיעה בהן ולפגיעה באפרוחיהן – כלומר, תגובתיהן מעידות על רמת
האמפתיה הבסיסית שתיאר דה ואל. מאחר שכל אחת מהתגובות האלה מוכרת ממחקרים
אחרים בתור עדות אפשרית למצוקה, יש לתוצאות כוח שכנוע גם אם נותר ספק.
בצל בעיות בוערות יותר
חיות רבות יעברו מניפולציות מעיקות וישאו על גופן מכשירי
מדידה לפני שתיווצר הסכמה לגבי יכולתן לחוש אמפתיה. אך עד כמה חשובה
הסכמה כזו? אם החיה האמפתית סובלת, הרי זה משום שחיה אחרת נפגעת לידה – מן
הסתם פגיעה קשה יותר. לכן, אם לא נגרום לפגיעה הראשונה, נמנע בכך גם פגיעה
ברגישות האמפתית של החיות. בתנאים החקלאיים, נראה שהגנה על חיות חייבת
כמעט תמיד להתמקד בפגיעה הראשונה, ובעקבות זאת תימנע גם הפגיעה שמקורה
ברגישות אמפתית.
עם זאת, התעוררותו של העיסוק באמפתיה במסגרת מדע רווחת בעלי-החיים הוא
עוד התקדמות קטנה לקראת הכרה במורכבות הרגשית של קורבנות התעשיות החקלאיות.
הכרה כזו עשויה להדק את החקיקה לרווחת בעלי-חיים, ובמקביל לכך לעורר צרכנים
להימנע מצריכת מוצרי תעשיות אלה.
תרנגולות בכלוב סוללה: ניתן למנוע את המצוקות שאולי נובעות
מאמפתיה רק על-ידי מניעת המצוקות הבסיסיות יותר.
(צילום: Compassion Over Killing)
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
הצעת חוק נגד כלובי סוללה
 ביום ב', 14.3.2011, הגישו הח"כים דב חנין (חד"ש), איתן כבל
(עבודה), זבולון אורלב (הבית היהודי), אריה ביבי (קדימה), אחמד טיבי
(רע”מ-תע”ל), רונית תירוש (קדימה) וחנין זועבי (בל"ד) הצעת חוק שמבקשת
לאסור על החזקת בעלי-חיים בתנאים "שאינם מאפשרים לבעל-החיים להסתובב
במקום, להישכב ולהיעמד, לשכב בתנוחה טבעית ולמתוח גפיים, לרבות כנפיים, והכל
מבלי לבוא במגע עם בעלי-חיים אחרים או עם דפנות המתחם בו מוחזק
בעל-החיים." אם תתקבל הצעת החוק היא צפויה להביא, בין השאר, לאיסור על
השימוש בכלובי סוללה,
הנהוגים כיום בתעשיית הביצים, ובהם תרנגולות מוחזקות בצפיפות שלא מאפשת להן
אפילו לפרוש כנפיים באופן מלא. כלובים מסוג זה נאסרו לשימוש ב-32
מדינות. הצעת החוק באה על רקע סירובו של משרד החקלאות להתקין תקנות
שיאסרו על השימוש בכלובי סוללה, וניסיונותיו להתקין תקנות שינציחו את השימוש
בכלובים. ביום ד', 16.3.2011, התכנסה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לדון
בתקנות שמציע משרד החקלאות לכליאת תרנגולות בכלובים. כמו בישיבות קודמות
שנערכו בנושא, גם הפעם נמנעה הוועדה מלאשר את התקנות שמציע משרד החקלאות.
מקורות
ynet ציפורני חתול. בכתבה "הכנסת נגד
עקירת ציפורניים לחתולים" (16.3.2011) מספר ארז ארליכמן שהכנסת
אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שהגישו  הח"כים איתן כבל (עבודה), יואל חסון (קדימה), דב חנין
(חד"ש) וניצן הורוביץ (מרצ), לאיסור על ביצוע ניתוחים לעקירת ציפורני
חתולים. ניתוחים אלו מקובלים כיום כאמצעי למנוע מחתולים ביתיים לשרוט רהיטים.
על-פי הצעת החוק, העונש על ביצוע ניתוחים אלו יגיע עד שלוש שנות מאסר או
קנס בסך 67,500 ש"ח.
ynet קנסות. בכתבה "אושר: מי
שיזניח בעל חיים – ישלם מיד ביוקר" (15.3.2011) מספר ארז ארליכמן
שוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לטפל בעבירות על תקנות צער
בעלי-חיים כעבירות
מנהלתיות, במטרה לאפשר הטלת קנסות מהירה על העבריינים, ללא צורך
בהעמדתם לדין.
nrg מעריב חומט נקוד בסיכון. בכתבה "חומט
ללא מגן: הזוחל המסתורי בסכנת הכחדה" (15.3.2011) מסביר בעז שחם ממרכז
הזוחלים והדו-חיים בחברה להגת הטבע על הסכנות הנשקפות לחומט הנקוד, זוחל
הנמצא בסכנת הכחדה כתוצאה מהרס סביבת המחיה שלו.
ynet הצלת חיות בר. בכתבה "דוקטור,
תציל אותי!" (18.3.2011) מציג ארז ארליכמן את סיפוריהן של חיות בר
שונות שטופלו על-ידי בית החולים לחיות בר במטרה להציל את
חייהן ולהשיבן לטבע. למידע
נוסף על טיפול בחיות בר פצועות
 הארץ הישג סביבתי. בכתבה "לא ייסלל כביש
גישה בין בית נתניהו לכביש החוף" (18.3.2011) מספר צפריר רינת שהשב"כ
החליט לבטל את תכניתו לסלילת כביש שיחבר בין ביתו של ראש הממשלה, בנימין
נתניהו, בקיסריה, ובין כביש החוף. זאת לאחר מחאה מצד החברה להגנת הטבע
וארגוני סביבה נוספים על הנזק הצפוי להיגרם לשטחי הבר ולבעלי-החיים החיים בהם
כתוצאה מהתכנית.
תזונה ומתכונים
ynet (בלייזר) צמחונות. בטור "היו שלום
ותודה על הפרות" (17.3.2011) מספר רם גלבוע על המעבר שלו לצמחונות, ועל
ההתמודדות עם התגובות לכך מהסובבים אותו.
 וואלה! חוביזה. בטור "חוביזה: המדריך למלקט
העירוני" (13.3.2011) ממליץ אורן גולדפינגר על ליקוט חוביזה – צמח מאכל
הגדל בר, ומצרף מתכונים לסלט חוביזה, אשכולית אדומה, משמש אוזבקי ופיסטוק
ולמג'דרה בורגול, עדשים שחורות וירוקות וחוביזה.
ynet מקרוד. בטור "סולת
ותמרים: מקרוד תוניסאי" (15.3.2011) מגישה מיכל וקסמן מתכון למקרוד
– עוגיות סולת במילוי תמרים.
פינת התזונה
טופו וחצילים מוקפצים בסגנון
אסיאתי
מרכיבים
350 גרם טופו, חתוך לקוביות קטנות
חציל בינוני, מקולף וחתוך לקוביות
6 פטריות שמפיניון גדולות, חתוכות לרצועות
חבילת עלי מנגולד, קצוצים גס (גם החלק הירוק וגם הלבן)
3 בצלים ירוקים, קצוצים גס עם החלק הלבן
חופן אצות ווקאמה, מושרות במים חמים, מסוננות וסחוטות
2 שיני שום קצוצות דק
 2
כפות קמח 2 כפות רוטב סויה תמרי
3 כפות יין אדום יבש
מעט שמן קנולה
שורש זנגביל, קצוץ דק
כפית מלח
כפית אבקת קארי
כף שמן שומשום
מעט שומשום שחור
חצי כוס מי קוקוס (אופציונלי)
מעט פלפל קאיין (אופציונלי)
הכנה
- במחבת גדולה או בווק, מחממים מעט שמן קנולה. מוסיפים את קוביות הטופו,
ומקפיצים ומערבבים אותן עד שהן מזהיבות מכל הכיוונים. מוצאים מהמחבת
ומניחים אותן על צלחת עם נייר סופג.
- מוסיפים מחדש שמן למחבת במידת הצורך, מערבבים את קוביות החצילים עם
הקמח, ומקפיצים גם אותן, עד שהן משחימות מעט ומתרככות. מניחים גם אותן על
נייר סופג.
- מכניסים למחבת את הפטריות ואת החלק הלבן של עלי המנגולד ומקפיצים.
מוסיפים את השום והזנגביל, ממשיכים להקפיץ במשך כדקה, ולאחר מכן מוסיפים גם
את האצות ואת החלק הירוק של עלי המנגולד.
- מוסיפים את היין ומערבבים בזריזות. לאחר שהיין נספג, מכניסים חזרה
למחבת את קוביות הטופו והחצילים ומקפיצים את כל המרכיבים ביחד. מוסיפים את
התבלינים. לקבלת מרקם קרמי, ניתן להוסיף לתבשיל בשלב זה גם חצי כוס מי
קוקוס.
- מוסיפים את הבצל הירוק וממשיכים להקפיץ כחצי דקה נוספת. מורידים מהאש
ומגישים. מומלץ להגיש עם אורז.
מתכון: יהודית מהלל, צילום: ליאור מן. פורסם במקור במדור "שני
צמחוני" ב-ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
