|
פעילות
עם בוא החורף: רק לא צמר!
 לקראת הקניות
של בגדי חורף, תרגמה אנונימוס סרטון הסברה על תעשיית
הצמר. בניגוד לתדמית הטובה של הצמר, הכבשים בתעשייה זו הם קורבן לפעולות
אלימות רבות, עד לשחיטתם. גם מוצרי עור, נוצות ופוך מיוצרים באלימות
רבה. קניית כל המוצרים האלה אינה נחוצה; קיים בשוק מבחר גדול של מוצרי הלבשה מחממים
אחרים.
דרוש לאנונימוס
מורים: הזמינו ערכת מערכי שיעור למען בעלי-חיים
 מורים, מדריכים ואנשי
חינוך: הזמינו מאנונימוס חינם ערכה חינוכית בנושא זכויות בעלי-חיים – "לחלוק
את העולם... עם כולם!" הערכה כוללת מערכי שיעור, דפי עבודה, מצגות, סרטונים ועוד לשעורי העשרה
ולשילוב במקצועות הלימוד: מדעים, חברה ואזרחות, מורשת ישראל ועוד. info@anonymous.org.il
החברה הרב-מינית בחיפה ובבאר-שבע
ביום ב', 26.11.2012, ב-19:00, ייפתח מחזור נוסף של הקורס, במרכז
לקיימות שכונתית (רינגלבלום 90, באר-שבע). הרשמה: 230 ש"ח; 190 ש"ח בהרשמה
מוקדמת עד 1 בנובמבר. להרשמה: שגיא sagi.gt@gmail.com 054-2356134
אירועים בירושלים
 זנגביל –
מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
- ערב סנדויצ'ים ופיצות: ביום ה', 25.10.2012, בשעה
19:00, בואו ליהנות מחברה טובה, מפיצות טבעוניות, מסנדויצ'ים מהצומח
ומסלטים. בארגון מתנדבי המהטמה – הבר הטבעוני.
- ערב שנסונים ותרומה: ביום ב', 29.10.2012, בשעה 19:00, יתקיים
ערב שנסונים מכל הזמנים, מתרבויות צרפת, רוסיה, אנגליה והתרבות היידית. עם
הזמר מיכאל זילברשטיין. כיבוד: מאפים בריטיים וצרפתיים. תרומה מומלצת:
30-20 ש"ח – תרומה לבעלי-חיים במצוקה.
- ארוחה קהילתית: ביום ג', 30.10.2012, בשעה 20:30, תתקיים ארוחה
קהילתית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה.
בבקשה בלי: בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
לפרטים נוספים: 02-5665737, 052-2598773 (יוסי), veginger@gmail.com
סדנת תזונה בתל-אביב
 בשבת,
3.11.2012, בשעה 17:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21,
תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא נועדה
להקנות למשתתפים ידע לשיפור תזונתם ואיכות חייהם בעזרת מזונות עתירי מרכיבים
תזונתיים ודלי-קלוריות. עוד בסדנה: למה תזונאים ממליצים על תזונה טבעונית,
ואיך ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪, בהרשמה
מראש.
הדרכה בבתי טבע בתל-אביב ובכרכור
 זהר צמח וילסון
עורך סיורים מודרכים בבתי טבע: בת"א ביום ב', 5.11.2012
באורגניק מרקט (שינקין 59); ובכרכור ביום ה', 15.11.2012 בטבע כרכור
(המייסדים 54). לפרטים: זהר 054-5248818
הרצאה בגבעתיים
ביום ב', 5.11.2012, בשעה 18:30, בתיאטרון גבעתיים (רח' רמז 40),
ירצה ד"ר עדיאל תל-אורן על "פליאו-אנתרופולוגיה ותזונת האדם." מחיר: 195
ש"ח; במכירה מוקדמת עד 29.10.2012: 165 ש"ח. לכרטיסים: 03-7325340 שלוחה 2.
לפרטים נוספים
אתר animal.org.il
 אתר animal.org.il של
אנונימוס הוא שער להיכרות עם זכויות בעלי-חיים, צמחונות, טבעונות
ואקטיביזם, כמעט ללא תמונות קשות. מומלץ לבקר באתר
ולהזמין חברים ומשפחה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או משרד אנונימוס 03-6204878.
בירושלים גם זנגביל 02-5665737. בבאר-שבע – שגיא sagi.gt@gmail.com.
חולצות לזכויות בעלי-חיים
60-35 ש"ח לחולצה. 15 ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
ממשלות בעולם ורווחת דגים
אריאל צבל
רפורמה בענף המדגה
משרד החקלאות בישראל מתחיל לקדם בכנסת רפורמה בענף המדגה. במסגרת
הרפורמה, יקבל ניצול דגים מימון נרחב מכספנו, משלמי המסים. הרפורמה עשויה
להתנהל בשתי דרכים: אפשרות אחת היא ששינוי ענף המדגה ייעשה תוך התעלמות
מוחלטת מסבלם, כפי שמתכנן משרד החקלאות לעשות; והאפשרות האחרת היא
שהממשלה – תחת לחץ ציבורי – תטיל על התעשייה דרישות כלשהן להפחתת סבלם של
הדגים במסגרת הרפורמה.
בהיעדר לחץ ציבורי, האפשרות הראשונה תתממש באין מפריע. הלחץ עשוי להביא
להגבלה מסוימת על אחדות מהשיטות האלימות והרשלניות ביותר בתעשיית הדגים, תחת
חקיקה ל"רווחת דגים." למותר הוא לציין שלא מדובר ברווחה של ממש, אלא רק
בהפחתת סבל בנקודות מסוימות.
בפברואר 2012 דיווחנו על הרפורמה
המתוכננת, על הבעיות המיוחדות לישראל ועל ההמלצות הרשמיות בתחום זה, כפי
שנוסחו על-ידי גופי מחקר המייעצים לממשלת בריטניה ולאיחוד האירופי, ההתאחדות
האירופית של יצרני חקלאות מים, מועצת אירופה והארגון העולמי לבריאות
בעלי-חיים. מאמר זה נועד להשלים את התמונה, כדי להבהיר שישראל צריכה להשקיע
בתחום זה לא כיוזמה תקדימית, אלא תוך יישור קו עם המדינות שבהן קיימת תעשיית
דגים גדולה. 
סלמון אטלנטי (צילום E. Peter Steenstra/USFWS)
צו ממשלתי בפינלנד
בראשית נובמבר 2010 נכנס
לתוקף בפינלנד " צו ממשלתי להגנה על
דגים בחקלאות." הצו, שחל על דגים המגודלים בבריכות ובמכלים, הוא
כיום המסמך המפותח ביותר מסוגו ברמה הלאומית: חוק רווחת דגים של ממש, הכולל
מעל 60 הוראות. הצו כולו עוסק רק בתנאי הגידול של הדגים. בנושאים אחרים, כגון
הובלה, שחיטה
ומניפולציות גנטיות, החוק הפיני מספק לדגים רק הגנה מעורפלת, במסגרת
חוקי רווחת בעלי-חיים שחלים על דגים, בין השאר.
למרות הפירוט, הוראות הצו כמעט שלא חורגות מהנחיות מקובלות לניהול תקין
של משק דגים למטרות מסחריות. ההוראות מתייחסות לשמירה על בקרת אקלים, שמירה
על ניקיון, בדיקה יומית של המכשור האוטומטי, ניטור ריכוז החמצן, הטמפרטורה
והחומציות במים, בדיקה יומית של מצב הדגים, פינוי מהיר של דגים מתים וגוססים,
אספקת מזון הולם וכדומה. כמעט כל ההוראות האלה מנוסחות באופן המותיר מרחב
ניכר לשיקול-דעת חקלאי בשטח.
קשה לנסח הוראות ספציפיות עבור דגים ממינים שונים, בגילאים שונים
ובמתקנים שונים. הוראות הצו קשות לאכיפה גם משום שכמעט כולן מתייחסות למצבים
חולפים, שמחייבים פיקוח צמוד. רק שלוש הוראות מתייחסות במפורש לציוד שניתן
לבדוק בביקור אקראי: מתקן הכליאה של הדגים צריך להיות נקי מבליטות העלולות
לפצוע אותם; רשתות צריכות להיות עשויות מחומר שאינו פוצע; והמכשור האוטומטי
צריך לכלול מערכת אזעקה.
הוראות בודדות בצו מנוסחות באופן נחרץ, תוך פשרה מסוימת עם האינטרסים
החקלאיים: אסור לאחסן דגים חיים על קרח; וחליבת ביצים או זרע בעזרת לחץ אויר
מותרת רק כשהדג תחת הרדמה (בשיטות אחרות, מותר להסתפק ב"הרגעה").
אם כן, יותר משהצו הממשלתי מהווה חוק עם שיניים, הוא מצביע על כיוון
שממשלת פינלנד מעוניינת לעודדו. עם זאת, אם הרשויות הפיניות יתייחסו לחוק
ברצינות, ניתן לתבוע ולהרשיע באמצעותו במקרים של הזנחה. בדרך-כלל תידרש
פרשנות של מומחים בשטח ובבית-המשפט; במדינה מתוקנת זו אמורה להיות משימה
אפשרית.
לכידת טרוטות עין-השמש בפינלנד, 2005 (צילום: Cheryl
Q)
- אסור להכות ידנית דגים (כדי לגרום להם אבדן הכרה או להרוג אותם) אם
אינם מרוסנים. (במילים אחרות, מותר להכות בראשו של דג רק בתנאים המבטיחים
מכה מדויקת).
- מותר להרוג דגים רק בשיטות שיגרמו לאבדן הכרה מהיר ובלתי הפיך; אמנם
מותר להמם בחשמל, אז עלול הדג לשוב להכרה, אך חובה לגרום לדג ההמום לדמם
לפני חזרתו להכרה.
- אסור לפגוע בזימי דגים אם הדגים לא עבר הימום.
- מותר להרוג דגים על-ידי הוצאתם מהמים רק אם הם קוררו מבעוד מועד
לטמפרטורה של 4 מעלות לכל היותר. (הוראה זו היא ודאי פשרה בוטה על חשבון
הדגים לאור דרישות התעשייה).
- החל מראשית שנת 2015, חובה להמם צלופחים או להרוג אותם לפני ששמים אותם
במלח – הליך מקובל כיום, שכרוך בגסיסה במשך שעה או יותר.
הקוד הניו זילנדי כולל גם פרק על סרטנים, שמהם מתעלם כליל חוק צער
בעלי-חיים הישראלי למרות העדויות על יכולתם לחוש כאב. הקוד דורש
להחזיק סרטנים במים טריים במידת המליחות המתאימה למין הסרטן, כשהמים מסוננים
ומקבלים אספקת אוויר, ואוסר לצופף סרטנים במידה הפוגעת ברווחתם. הרג סרטנים
צריך להיעשות לאחר הימום או צינון (מכאן משתמע, למשל, איסור על זריקת סרטנים
למים רותחים).
הוראות הקוד הניו זילנדי אינן אוסרות את השימוש בציוד מסוים ולכן אכיפתן
מחייבת נוכחות פקח בעת השחיטה. עם זאת, מדובר בהוראות שאינן נתונות לפרשנות
מקומית ולכן לא קשה לתבוע עבריינים לפיהן.
על סף פרסום: קוד באוסטרליה
ממשלת אוסטרליה
מממנת שורה של פעילויות הקשורות ברווחת בעלי-חיים, ובכלל זה שלושה פרויקטים
בנושא רווחת דגים. החשוב שבהם הוא ניסוחם של "קודים של פעולה לרווחת
בעלי-חיים ימיים עבור מגזר מדגה הלכידה." הקודים הם כלל-אוסטרליים – לעומת
החקיקה הנוכחית לרווחת דגים, שקשה לאכוף אותה בגלל הבדלי חקיקה בין
הטריטוריות האוסטרליות השונות.
הפרויקט נפתח בשנת 2008 במימון משרד החקלאות (למעלה מ-200,000 דולר
אוסטרלי) והוא עוסק במיני חיות שנלכדות בים. הקודים מתמקדים במזעור הסבל
החל בשלב לכידת החיות וכלה בהריגתן, בשיטות לכידה שאמורות להביא להפחתה
בהיקף התפיסה של חיות שאין להן שימוש מסחרי (שלל-לוואי), ובהרג
בשיטות מהירות שכרוכות בפחות סבל משיטות אחרות. עד אוגוסט 2012 כבר פותחו
"עקרונות מרחיקי-לכת" ביחס לרווחת חיות ימיות, ועד סוף השנה אמורות להתפרסם
ההנחיות עצמן. הגוף האחראי על המיזם במשרד החקלאות מדגיש, שלא מדובר במאמץ
חד-פעמי אלא יש כוונה לעדכן את הקודים בהתאם לידע חדש ולשיטות חדשות לניצול
דגים.
עד שיתפרסמו ההוראות הסופיות, יש להעיר שניסוח העקרונות המנחים לקודים
נערך בידי ועדה בת 15 חברים, בראשות ד"ר גארדנר מארי. מארי הוא אחד מבכירי
השירותים הווטרינריים באוסטרליה, ללא מומחיות מיוחדת ברווחת בעלי-חיים. שאר
החברים כוללים מחזיקי עניין ומומחים לרווחת בעלי-חיים; יש ביניהם נציג או
נציגים מארגונים לרווחת בעלי-חיים, שמהווים מיעוט בין אנשי תעשיית הדגים,
נציגי הממשל ונציגי ארגונים קהילתיים. הרכב הוועדה מעורר אפוא חשש, שהעניין
ברווחת הדגים יישמר בדרך-כלל בגבולות הכדאיות המסחרית.
כלובים ימיים לסלמון אטלנטי בטסמניה, אוסטרליה, 2010.
(צילום: Arthur Chapman)
מחקרים מטעם האיחוד האירופי
בסוף העשור
הקודם הייתה באיחוד האירופי תנופת השקעה בנושא רווחת דגים. "הפאנל המדעי על
בריאות בעלי-חיים ורווחתם" הגיש 14 דו"חות על מצוקתם של דגים בשיטות הגידול
וההרג המקובלות. בנוסף לכך, האיחוד האירופי מימן שלושה מחקרים גדולים, שהחלו
בשנים 2006-7 והסתיימו ב-2010.
פרויקט BENEFISH הוא
סדרת מחקרים שנערכו בשש מדינות אירופיות, בניסיון לבחון את העלויות והתועלת
של שיפורים במצב הדגים משישה מינים נפוצים תחת ניצול חקלאי: טרוטת עין-הקשת,
סלמון אטלנטי, פוטית, סולית, לברק ודניס. בפרויקט נבדקו ארבעה מאפיינים של
מצוקת דגים: תמותה, נזק לסנפירים, סטייה מכמות המזון שצפויים הדגים לאכול,
ורמות הפחמן הדו-חמצני במים. החוקרים בדקו מהו המחיר הכלכלי (והתועלת
הכלכלית) של שיפורים בשיטת החקלאיות המקובלות, מה קולטים הצרכנים ביחס לשיפור
וכמה הם מוכנים לשלם כדי לאכול דגים שסבלו קצת פחות. החוקרים מסכמים את השלב
האחרון של המחקר: "המסקנה הכוללת היא שכל הסימנים מצביעים על כך שזה אפשרי
לעשות רווח כשמשקיעים בפעולות רווחה ומייצרים דגי רווחה (מסומנים)."
פרויקט WELLFISH הוא
עבודה משותפת של חוקרים, אנשי תעשייה ומחוקקים בניסיון לגבש "סמני רווחה
תפעוליים" (OWIs) למדידות או להערכת רווחה של דגים. בשלב הראשון, גובשה הסכמה
בשאלה מהי רווחת דגים – כמובן במסגרת המגבלות הקשות של חקלאות המים. לאחר
מכן, הוגדרו ערכים סביבתיים, התנהגותיים, פיסיולוגיים וכו', שניתן לשמור
עליהם במהלך העבודה החקלאית השוטפת ולהבטיח בעזרתם רמות מצוקה נמוכות של
הדגים. העבודה התמקדה לא רק בסמני מצוקה של דגים, אלא גם בזיהוי "סמנים
לרווחה חיובית," דהיינו ניסיונות לזהות מתי דגים מרגישים טוב. הידע שנאסף
במחקר, גובש לכללי תפעול מסודרים עבור תעשיית הדגים. המחקר כלל גם הערכה של
מצב הדגים במדינות האיחוד האירופי, גיבוש המלצות לפעולה במדינות השונות
ויצירת ערוצי תקשורת בין הגורמים הרלוונטיים במחקר ובתעשייה. העבודה התמקדה
במינים קרפיון, לברק, דניס, סלמון אטלנטי וטרוטת עין-הקשת.
פרויקט FASTFISH עסק
בפיתוח אמצעים לאיתור סימני מצוקה של דגים, בניסיון להתגבר על מגבלות החקלאי,
שזקוק לניסיון רב ולנוכחות ממושכת ליד הדגים כדי לאתר נתונים קשים לצפייה.
תחת זאת, פותחה מערכת
ממוחשבת שמסוגלת לזהות בעזרת מצלמות, איכון הד וחיישנים שונים סימני
מצוקה שמפגינים הדגים בדגמי השחייה שלהם, בתנועותיהם לקראת ההאכלה ובחומרים
שהם מפרישים למים. המערכת פותחה עבור סלמון אטלנטי, וכן עבור דגי לברק
צעירים. 
דיג דגי Ratilus בפינלנד, 2005 (צילום: Cheryl Q)
הנחיות הפרלמנט האירופי
רוב המאמץ הממוסד
באיחוד האירופי בעניין רווחת דגים, הופנה אפוא פחות לחקיקה ויותר לפיתוח ידע
שניתן ליישמו מיידית כדי לצמצם את מצוקת הדגים. בשנתיים האחרונות לא הוכרזו
פרויקטים חדשים בתחום זה, אם כי יש לציין כאן דו"ח שאימץ הפרלמנט האירופי
באותה תקופה (10.5.2010) והוא אמור להכתיב את פעילות מוסדות האיחוד בשנים
הקרובות. הפרלמנט קורא לנציבות (שהיא הגוף המחוקק) להסדיר בחקיקה את ענף
המדגה, ובכלל זה חקיקה לרווחת דגים. בסעיפים 48-45 לדו"ח, דורש הפרלמנט
מהנציבות "להציע קריטריונים ספציפיים ובני-קיימא ביחס לרווחת הדגים בחקלאות,"
ובכלל זה:
- רמות הצפיפות המרביות של דגים כלואים;
- הרכב מזון המתאים לדרישות התזונתיות של הדגים;
- שיטות להחלפת מים בבריכות דגים, שיבטיחו את רווחתם;
- שיטות הובלה הכרוכות ברמת מצוקה מופחתת, כולל הגבלות ספציפיות על הובלת
דגים למרחקים ארוכים;
- שיטות הרג הכרוכות ברמת מצוקה מופחתת, כולל איסור על שיטות שהוכרו
על-ידי הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) כשיטות הגורמות סבל רב במיוחד,
כגון חנק בתוך תמיסת קרח.
סיכום
המחקרים ויוזמות החקיקה שלעיל (בנוסף
על אלה שסקרנו בתחילת השנה) אינם המאמצים הרשותיים היחידים לקידום רווחת דגים
בעולם. בשנים האחרונות, השקעה ממשלתית ברווחת דגים – בחקיקה, במחקר או בעידוד
שיפורים – הופכת לסטנדרט במערב. על רקע זה, ממשלת ישראל אינה יכולה להתחמק
מאחריותה לרווחת דגים בתירוץ שאין לכך תקדים. ההפך הוא נכון: במדינות
המפותחות מכירים במחויבות לצמצם את סבלם של דגים ומשקיעים בכך משאבים ניכרים.
ניסיון ממשלת ישראל, לערוך רפורמה בענף תוך התעלמות מוחלטת מרווחת הדגים,
אינו רק בלתי מוסרי אלא גם חריג.
לרבים מאתנו עשוי דיון זה כולו להיראות בעייתי מאוד, ובצדק. הפער בין מה
שהחקיקה והמחקר בעולם מגדירים כ"רווחת דגים" לבין רווחה של ממש הוא עצום
ובלתי ניתן לגישור בשום מסגרת תעשייתית; הרג הוא פוגעני תמיד, גם בים הפתוח
וללא תיעוש; ורוב ההוראות להגנה על דגים ניתנות לאכיפה רק בקושי. ברמה
האישית, אם כן, ההתפתחויות בעולם אינן מעניקות לצרכנים שום לגיטימציה מוסרית
לצרוך דגים; חרם צרכנים היה ונשאר כורח מוסרי.
עם זאת, בישראל אנו מחויבים להיאבק ברפורמה כפי שתוכננה על-ידי משרד
החקלאות. כולנו, ובכלל זה אלה מאתנו שלא צורכים שום מוצר מדגים, נממן בלית
ברירה את הרפורמה הזו. עלינו להיאבק אפוא כדי לתעל גזירה זו במידת האפשר
להפחתת הפגיעה בדגים.
"פאנל מומחים לטבעונות," אוקטובר 2012
עידן סוייר
 ב-19.10.2012 התקיים
בתל-אביב כינוס שני של "פאנל המומחים לטבעונות." כמאה איש התאספו לשמוע
טיפים למעבר לתזונה טבעונית בריאה, מגוונת וכיפית מפי טל חייקין, אבי
לייני ואורי שביט.
שביט, עיתונאית שעבדה כמבקרת מסעדות, הציעה להכיר מגוון מאכלים חדשים
ולדאוג לתזונה מגוונת מתוך שפע המזון שיש לעולם הצומח להציע. שביט
הזכירה שהמעבר לטבעונות חשוב לא רק עבור הבריאות: "אני מייעצת לכול מי ששואל
אותי איך לעמוד בפיתוי או מה עושים כשחסר משהו: לחשוב על החיות." לייני, אלוף
ישראל בהרמת כוח במשקל בינוני וטבעוני מזה 27 שנים, תרם מניסיונו
כספורטאי והציע טיפים לתזונה טבעונית לפני האימונים ואחריהם. והתזונאית
הקלינית טל חייקין ניפצה מיתוסים תזונתיים: אין קושי להשיג ברזל
וחלבון מן הצומח, ואין קשר מיוחד בין טבעונות למחסור בוויטמין B12.
הפאנל עתיד להתקיים בערים נוספות, ומתוכנן גם פאנל
שיעסוק בטבעונות במשפחה ויכלול טיפים לתזונת ילדים, תזונה במהלך הריון והנקה,
וטבעונות בתוך המשפחה.
משתתפי הפאנל מימין לשמאל: אורי שביט, טל חייקין ואבי
לייני
האירוע אורגן על-ידי עמותת "עתיד טבעוני." העמותה מארגנת גם את
פרויקט Vegan
Friendly, שמעודד את הביקוש למוצרים טבעוניים במסעדות, בחברות ובמקומות
בילוי, ומעניק תו-תקן למקומות כאלה.
חדשות
 הרפורמה בתעשיית החלב.
משרד החקלאות מקדם בימים אלה רפורמה בתעשיית החלב, שמטרתה הגדלת רפתות,
סגירת רפתות קטנות והוזלת מוצרי חלב. מכסות חלב
יינתנו רק לרפתות שיוכלו "לייצר" לפחות 700 אלף ליטר חלב בשנה, תכנית
שמשמעותה החמרת הלחץ
הגנטי על הפרות לייצר יותר חלב והחמרת התנאים התעשייתיים ברפת. ההתעללות
הכרוכה ברפורמה תסובסד מכספי המסים שלנו.
 nrg
מעריב התעללות מדעית. בכתבה " שיטה חדשה: הפיכת
סרטנים מזכר לנקבה" (17.10.2012) מדווח אורי בינדר על ניסוי בסרטנים
שגרם להם לשנות את מינם, לשם שיווקם למאכל. בינדר אינו מביע ביקורת על
ההתעללות בסרטנים במהלך הניסוי או הצפויה להם בעקבותיו, למרות יכולתם לחוש כאב.  ynet
התעללות בצבא. בכתבה " חייל היכה,
הרג וקבר שני חתולים ולא נשלח לכלא" (15.10.2012) מדווח יואב זיתון
על עונש קל שהוטל על חייל צה"ל שהרג חתולים באכזריות רבה, בסיוע שני חבריו
ובתמיכת מפקדו. העונש המרבי לפי חוק צער בעלי-חיים הוא 3 שנות מאסר, אך החייל
לא נשלח לכלא.
 nrg מעריב בנייה
בחולון. בכתבה " תן לשים ת'ראש על
דיונה: הקרב על חולות חולון" (זמן חולון בת ים, 14.10.2012) מדווחת
רביטל פרקר על המאבק להצלת הדיונות האחרונות בחולון,
שעליהן מתוכננת הקמת בתים פרטיים ואזור תעשייה, תוך פגיעה בחיות שחלקן
ייחודיות לאזור.
הארץ הכחדה.
בכתבה " מי ישמור
על נימפית הקוציץ וכחליל הגליל" (14.10.2012) מדווח צפריר רינת על
היעלמות מיני פרפרים מסוימים וסכנת הכחדה לאחרים. לצד בנייה, הסיבה להכחדה
היא הפיכת שטחי המחיה של הפרפרים לאזורי מרעה לפרות.
 nrg מעריב
בנייה באילת. בכתבה " בשביל האלמוגים:
רותח בגזרה הדרומית" (עסקים שישי, 19.10.2012) מדווחת עדי חשמונאי על
תוכנית להקמת בית מלון נוסף באילת על פני 12 דונם, תוך פריצת תוכנית
מתאר ארצית. הבנייה תוביל לפגיעה בשונית אלמוגים השוכנת בקרבת מקום
ומשמשת בית למגוון בעלי-חיים.
 nrg מעריב
הרס חופים. בכתבה " בוחרים בים: המאבק
למען החופים לא נגמר" (עסקים שישי, 19.10.2012) מדווחת עדי חשמונאי על
ניסיון לשמור על תיקון חוק החופים לפני פיזור הכנסת. מטרתו של התיקון היא
למנוע בנייה בחופים לפי תוכניות בנייה שאושרו לפני כניסת החוק לתוקף.
תזונה ומתכונים
ynet טיגון. בטור
" הבלוג
הטבעוני: ארוחה מהירה במחבת" (16.10.2012) מציעה עינת שגיא מתכונים
מהירים לקינואה ואפונה בעגבניות שרי ובזיליקום, ולכוסמת ושעועית לבנה
בעשבי תיבול ולימון.
 ynet ממרחים
בריאים. הטור " להכין
ולמרוח: ממרחים ביתיים מהטבע" (15.10.2012) ממליץ על הכנת ממרחים
ביתיים, עם מתכונים למיונז בריאות טבעוני, קטשופ, חמאת
בוטנים, שקדיה, וממרח שוקולד ביתיים.
 הארץ
טבעונאי. בטור " אליעזר
בן יהודה של הטבעונאים" (18.10.2012) מראיינת רחל טל-שיר את אופק און בר,
המתמחה באוכל טבעוני ללא בישול, ומציע רסק עם עלים ירוקים וממרח תאנים.
פינת התזונה
פטריות ממולאות בטופו ובבצל
מרכיבים
 2 חבילות של פטריות שמפיניון
טריות חבילת טופו
חופן צנוברים בצל גדול
רוטב סויה לפי הטעם
מעט שמן לטיגון
הכנה
- שוטפים את הפטריות היטב ושוברים את הגבעול מבלי לשבור את הכיפה.
- קוצצים את הבצל ומטגנים.
- קוצצים את גבעולי הפטריות, מוסיפים לבצל וממשיכים לטגן.
- מוסיפים את רוטב הסויה, ואחר-כך את הטופו חתוך לקוביות קטנות, ולבסוף את הצנוברים ומכבים את האש.
- ממלאים כל כיפת פטרייה בכפית מהמילוי.
- מכניסים לתנור ב-180 מעלות ל-10 דקות.
- מוציאים ומגישים מיד.
מתכון: שיראל אורגד, צילום: ראובן אילת, באדיבות שני צמחוני ב-ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן | |
ביום ג',
30.10.2012, ב-18:30, בקהילת חיפה של החברה להגנת הטבע (רח' יפו 90) ירצה ד"ר
אריאל צבל על "פרקליטו של במבי:
לדבר בשם מי שלא יכולים לדבר" – שיעור 3 בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות
אחרות ומה שביניהם" בהפקת זנגביל. אפשר להירשם גם אם החמצת את השיעורים
הראשונים. הרשמה באתר, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטל'
052-2598773 
בואו להיות אוהדים שלנו בפייסבוק!
nrg מעריב
שיקום הירקון. הכתבה "
קטניות.
בטור "
ynet
אגוזים טריים. בטור "