|
פעילות
דרושים לאנונימוס
- לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר
צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג,
צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
- לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת לתיאום ולשיווק הרצאות בחצי משרה (5 בקרים
בשבוע, התחייבות לשנה) בתל-אביב. כישורים: ניסיון בשיווק ובמכירות, הזדהות
עם מטרות העמותה, עדיפות לצמחונים ולטבעונים. נא לשלוח קורות חיים לדואל rotvia@gmail.com
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
אירועים בירושלים
- סדנה להכנת סבונים: ביום ב', 4.7.2011, בשעה 19:00, תתקיים
בזנגביל סדנה להכנת סבונים ביתית. מנחה: איילת מושל. השתתפות: 65 ₪.
- ערב פיצות: ביום ה', 7.7.2011, בשעה 19:00, יתקיים בזנגביל ערב
פיצות ומטעמים אחרים מהמטבח האיטלקי. תרומה מומלצת לארוחה מלאה: 25
₪.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
דוכני הסברה בירושלים
בימים ב' או ג', בין השעות 19:00-16:00, מתקיים ברחבת
המשביר דוכן הסברה מטעם זנגביל. טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לבוא
ולפעול איתנו.
לפרטים: זנגביל 02-5665737, ארז 0542044008 או erez@anonymous.org.il
ערב טאפאס ספרדי
ביום ה', 7.7.2011, תתקיים במועדון הרוגטקה (רח' יצחק שדה
32, תל אביב) סעודת טאפאס בסגנון ספרדי. מחיר: 55 ש"ח לארוחה מלאה וקינוח. כל
הרווחים ייתרמו למאבק לזכויות בעלי-חיים. יש להזמין מקומות מראש בטלפון
054-4563324 או בדואל vegannightout@gmail.com. מידע
נוסף ב דף
הפייסבוק של האירוע.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות
טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
התעללות בשם האמנות המאבק נגד מיצגי בעלי-חיים
בבצלאל
כחלק מתצוגת הגמר של תלמידי המחלקה לצילום בבצלאל השנה תוכננה העלאת
מיצג שבמסגרתו ישוחררו ציפורים לחדר בגודל 1.5 על 2 מטרים, כשמחסום זכוכית
שקוף מפריד בינן לבין הקהל. המיצג היה צפוי בהכרח לפגוע בציפורים: מכיוון
שציפורים עלולות להתקשות בזיהוי מחיצת הזכוכית השקופה הן היו עלולות להתנגש
בה ולסבול מפציעות כתוצאה מכך, ובכל מקרה, הובלת הציפורים בכלובים והעברתן
לסביבה חדשה וזרה היא חוויה הכרוכה במצוקה נפשית עבורן.
אריאל לוין, סטודנט לצילום בבצלאל ששמע על הכוונה להעלות את המיצג,
פנה לראש מחלקת הצילום, מיקי קרצמן, בבקשה לבטל את העלאתו, אך נתקל בסירוב.
בעקבות הדברים פתח לוין במחאה ציבורית והקים קבוצת פייסבוק הקוראת לכתיבת
מכתבים לבצלאל בדרישה לבטל את המיצג. במקביל פנה עו"ד יוסי וולפסון מעמותת
תנו לחיות לחיות לממונה על חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות, ד"ר דגנית בן
דב, כדי להתריע על קיום המיצג ללא היתר: תקנות חוק צער
בעלי-חיים קובעות כי כל הצגה פומבית של בעל חיים מחייבת היתר מהממונה על
החוק, כשאת הבקשה יש להגיש 30 יום לפני עריכת האירוע. התנאי לקבלת ההיתר הוא
שלא ייגרם סבל לבעלי החיים, וקיום המיצג ללא היתר הוא עבירה פלילית שדינה
עלול להיות מאסר. פנייתו של עו"ד וולפסון הצליחה להביא לביטולו של המיצג.
הסיפור זכה לסיקור תקשורתי. בראיון לגלי צה"ל הביע קרצמן את
הסתגייתו בדיעבד מהמיצג: "לא הייתה כוונה להתעלל בבע"ח. אנחנו חיים בתקופה
אחרת – דברים שהשכל הישר אישר אז היום לא מותרים. ההיסטוריה של האמנות רצופה
בהצגה של בע"ח והאקדמיה היא המקום בו הגבולות הללו צריכים להיבדק. אני לא
מוכן לאפשר התעללות בבע"ח כדי לייצר אמירה אומנותית". עם זאת סירב קרצמן
להתחייב לאיסור מוחלט על שימוש בבעלי-חיים במסגרת מיצגים.

ציפור שנכלאה בתוך שמלה, מתוך מיצג של יסמין רבקה ולאה וולק
שהועלה בבצלאל ב-2010. אתר בצלאל מתאר את מיצג כ"מעלה לדיון שאלות של
מוסר, אמת ואשליה" ו"מעורר תחושת אי נוחות וחוסר שליטה".
ראוי לציין שאין זה המקרה הראשון של פגיעה בבעלי-חיים בשם האומנות
במיצגים המועלים בבצלאל: במיצגים משנים קודמות שופד דג חי לקיר, בעלי
חיים הואבסו במזון למוות ועוצבה קולקציה של שמלות שבהן נכלאו דגים, תוכים
וגרבילים. למרות ההצלחה להביא לביטול המיצג במקרה שתואר כאן, ללא מדיניות נגד
ניצול בעלי-חיים צפויים מקרים מסוג זה להישנות בעתיד. כדאי לכתוב לנשיא
האקדמיה, פרופ' ארנון צוקרמן ולבקש שלא ייעשה שימוש בבעלי-חיים במיצגים
בבצלאל גם בעתיד.
פרופ' ארנון צוקרמן, נשיא האקדמיה, בצלאל, הר הצופים, ת.ד. 24046,
ירושלים 91240, פקס: 02-5893270, president@bezalel.ac.il
מושלכים באוויר ומוטחים ברצפה חקירה
סמויה של תעשיית החזירים באיווה
דדי שי
ב-28.6.2011 פרסם ארגון זכויות בעלי-החיים
האמריקאי Mercy for Animals (חמלה כלפי חיות, להלן MFA) חקירה סמויה
שנערכה במשק חזירים מתועש באיווה, חשפה תמונות קשות במיוחד של התעללות
והצליחה להעלות את נושא היחס לבעלי-החיים בתעשיית המזון לדיון בכמה מכלי
התקשורת המובילים בארצות הברית, ביניהם מגזין טיים, הוושינגטון פוסט וחדשות
ABC.
איווה היא המדינה המובילה בארצות הברית בגידול חזירים, ומדי שנה מגודלים
בשטחה כ-19 מיליון חזירים – יותר מפי שש מהאוכלוסיה האנושית במקום. המשק שבו
נערכה החקירה, Iowa Select Farms, הוא אחד המשקים הגדולים במדינה, והוא מחזיק
אלפי חזירים בתנאי תיעוש קשים הכוללים בין השאר
החזקת חזירות הרות ומיניקות בתאים שממדיהם גדולים אך במעט ממידות גופן, והם
אינם מאפשרים להן אפילו להסתובב במקומן. בשבע מדינות בארצות הברית התקבלה
חקיקה האוסרת על החזקת חזירים בתנאים אלו – אריזונה, פלורידה, קליפורניה, מיין, מישיגן, קולורדו ואורגון.
יוזמות לקדם חקיקה דומה קיימות גם במדינות נוספות, אך באיווה, שבה פועל לובי
חקלאי חזק שהשפעתו על החקיקה רבה, איסור כזה עדיין אינו נראה באופק.
חזירות מוחזקות בתאים מבודדים, מתוך החקירה.
קיצוצים עם זאת, תנאי הכליאה הקשים שבהם
מוחזקים החזירים תופסים רק חלק קטן מהחקירה, ועיקרה נסוב סביב סוגי ההשחתה
הגופנית שהם תוצר לוואי של תנאי הכליאה: סירוס וקיצוץ זנבות, הנהוגים בתעשיית
החזירים כאמצעי להתמודד עם בעיית האלימות בין חזירים, הנוצרת כאשר מחזיקים
אותם בתנאים גרועים.
סירוס וקיצוץ זנב הן פעולות הגורמות סבל עצום לחזירים, אפילו במקרים שבהן
הן נעשות במיומנות ובאופן פחות גרוע. מדובר בחיתוך של איברים מהגוף, שנעשה
ללא שימוש בחומרי הרדמה או משככי כאבים. לעתים קרובות ההליך אף מתבצע בצורה
בלתי-מקצועית, הגורמת לקורבנות סבל רב במיוחד: מאחר שמספר מצומצם של עובדים
אחראי על ביצוע של מאות סירוסים מדי יום, מקרים של עבודה חפוזה ורשלנית,
העלולים להחמיר את סבלם של בעלי-החיים, הם נפוצים ביותר ולמעשה חלק מהשגרה.
קטע הווידיאו המצורף
לחקירה מציג תמונות קשות במיוחד לצפייה (אפילו בקנה המידה הרגיל של
צילומים מחקירות במשקים מתועשים) של חזירים שסבלו מפגיעות שונות באיברים
פנימיים כתוצאה מסיבוכים שהתפתחו בעקבות עבודה גרועה מצד החקלאים.

קיצוץ זנב של חזרזיר, המתבצע ללא הרדמה או משכחי
כאבים. מתוך החקירה.
כשחזירים עפים היחס האלים כלפי החזירים התבטא
גם באופן שבו העבירו העובדים את החזירים ביניהם, על-ידי זריקתם באוויר מיד
ליד. כשהחוקר שצילם את התמונות התלונן בפני הממונה שלו על יחס זה, היא ניסתה
להרגיע אותו במילים: "לא, הם בסדר – חזירים הם חיות מאוד קופצניות [...] זה
כמו רכיבה ברכבת הרים בשביל החזרזירים".
החקירה מוסיפה ומתעדת את האופן שבו נפטרים מחזירים שמצבם הגופני
התדרדר עד שכבר לא היה ערך כלכלי להחזקתם בחיים. את החזירים הללו מטיחים
עובדי המשק ברצפה עד למוות.

חזרזיר נזרק באוויר מיד ליד, מתוך החקירה. האחראית במקום
תיארה את המנהג להעביר בעלי-חיים בצורה זו "כמו רכיבה ברכבת הרים בשביל
החזרזירים".
התעשייה מגיבה: "אבל כך עושים כולם!" הווטרינר
הבכיר של החברה, ד"ר הווארד היל, ניסה לטעון בחשיפה מוקדמת של ממצאי החקירה
בתקשורת המקומית באייווה, כי הצילומים המוצגים בחקירה מבוימים, ואינם מייצגים
את הטיפול הנהוג בחזירים. עם זאת, כאשר הסיפור זכה כבר לחשיפה לאומית בראיון
למגזין טיים נסוג היל מהצהרתו המקורית ולא הכחיש שהצילומים אותנטיים, אך טען
להגנתו שהם אינם מהווים בעיה מכיוון שמדובר במנהגים מקובלים בגידול חזירים
לתעשיית הבשר. אפילו על הטחת חזירים ברצפה הוא הגן בטענה כי מדובר ב"שיטה
מאושרת לביצוע המתת-חסד", אם כי במקרה זה הוא טען ששיטה מאושרת זו אינה תואמת
את מדיניות "רווחת בעלי-החיים" של החברה.
המצב בחוק: "אבל כך עושים כולם!" הטענה כי
מדובר ב"מנהגים מקובלים" אכן נכונה – ההתעללות הנחשפת בחקירה אינה ייחודית
לחברת Iowa Select Farms בלבד, אלא אופיינית לתעשיית החזירים. אבל ודאי שאין
בכך כדי לתרץ אותה. לרוע המזל, המצב החוקי באיווה תומך דווקא בגישתו של היל:
אמנם החוק אוסר על פציעת בעלי-חיים בצורה שתגרום להם סבל, אך מסייג דרישה זו
ומבהיר שהיא תקפה רק כל עוד היא מתבצעת "באופן שאינו תואם את מנהגי אחזקת
בעלי-חיים המקובלים". משמעות הדבר היא כי ההתעללויות המוצגות בסרטון, אכזריות
ככל שיהיו, מוגנות אוטומטית על-ידי החוק באיווה פשוט לאור העובדה שהן בגדר
"מנהגים מקובלים".
המשווקים מגיבים: אסור להיתפס! בהיעדר האפשרות
לנקוט בפעולות משפטיות נגד תעשיית החזירים באיווה מפנה MFA את פעילותו לאפיק
של ציבור הצרכנים והמשווקים. עם פרסום החקירה פתח הארגון בקמפיין הקורא לארבע
רשתות סופרמרקטים גדולות בארצות הברית להפסיק את הרכישה של בשר חזיר המופק
במשקים בהם מקובל לכלוא חזירות בתאים שאינם מאפשרים להן תנועה. לקריאה זו
הייתה השפעה כמעט מיידית: שתיים מרשתות הסופרמרקטים שאליהן הופנתה הדרישה
הכריזו שינתקו את קשריהם העסקיים עם Iowa Select Farms בעקבות החשיפה. יום
לאחר מכן הצטרפה רשת נוספת להכרזה. להצהרות אלו כשלעצמן עדיין אין משמעות
רבה, שכן הרשתות לא התחייבו לניתוק קשריהן עם חברות נוספות המחזיקות חזירים
בצורה דומה; וכאמור, התנאים המוצגים בחקירה אינם ייחודיים לחברה שנחקרה.
גישתן הנוכחית של רשתות השיווק היא "מותר להתעלל, אבל אסור להיתפס": הן
יפסיקו לרכוש בשר-חזיר ממי שמעשי ההתעללות שלו תועדו במצלמה, אבל ימשיכו לשתף
פעולה עם יצרנים שאצלם לא נערכה חקירה מתוקשרת, אפילו אם הם מתעללים בחזירים
בצורה לא פחות גרועה. עם זאת, התגובה המהירה מצד המשווקים מצביעה על עלייה
ברגישותם לדעת הקהל בנושא פגיעה בבעלי-חיים, ועל כך שפנייה למשווקים עשויה
להיות אמצעי אפקטיבי לשינוי במקרים שבהם אוזלת ידו של החוק אינה מאפשרת
פעילות משפטית.
אולם אפילו אם רשתות השיווק יימנעו ממכירת בשר המיוצר בשיטות
אינטנסיביות וקשות במיוחד, חשוב לזכור כי גם שיטות גידול פחות אכזריות רחוקות
מלהיטיב עם בעלי החיים, והן מציעות שיפור חלקי בלבד בתנאי חייהם. שינויים
מרחיקי-לכת יותר במצב בעלי החיים יתאפשרו לא על-ידי פנייה למשווקים, אלא
על-ידי פנייה לצרכנים, בקריאה להימנע מצריכת בשר.

מקורות
חדשות
nrg מעריב צמחונות בשירות הצבאי.
הכתבה " לראשונה:
צה"ל ישלח איגרת זכויות הצמחונים" (29.6.2011) מדווחת על כך שצה"ל יכיר
בזכותם של מתגייסים צמחונים להימנע מנעילת נעלי עור במסגרת שירותם הצבאי. זאת
בעקבות מאבק מצד עמותת "תנו לחיות לחיות" והאגודה לזכויות האזרח.
nrg מעריב חוף
בצת. בכתבה " החול
אוזל: אושרה תוכנית כפר נופש בחוף בצת" (28.6.2011) מספר אבי גרצמן כי
הוועדה המקומית לתכנון ובניה מטה אשר אישרה תכנית לקמת כפר נופש בבצת, וזאת
למרות התנגדות החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים. בכוונת הארגונים לערער
על ההחלטה.
תזונה ומתכונים
ynet סלטים
(1). בטור " לא רק חסה:
סלט למנה עיקרית" (27.6.2011) מגישה כרם אביטל מדריך להכנת סלטים עתירי
חלבון, המסוגלים לשמש כמנה מלאה בפני עצמם ולא רק כתוספת למנה עיקרית, ומצרפת
מתכונים לסלט ירוק עם פטריות וטופו מוקפצים ביין, סלט בורגול ואגוזי מלך, סלט
פרוע וסלט שורשים.
nrg מעריב סלטים (2). הטור " ירוק
בעיר: שני סלטים ירוקים" (27.6.2011) מציג מתכונים לסלט עשבי תיבול
ופיצוחים וסלט בטטה ועלי תרד ברוטב צ'ילי מתוק ובוטנים.
וואלה! סושי. בטור " אוכל בריא: כשאין כוח
לגלגל" (26.6.2011) מגישה אולגה יסובסקי מתכון לצ'יראשי סושי (סושי לא
מגולגל) עם אבוקדו, פטריות שיטאקה, אפונת שלג, מלפפון, גזר וברוקולי.
חרם הקוטג' ותזונה מהצומח
מרים מונדרי
על האפקטיביות של חרם צרכנים
בשבועות האחרונים עלתה לדיון ציבורי המחאה נגד התייקרות גבינת הקוטג'.
מה שהחל כקריאה לפעולה מטעם צרכנים בודדים ברשת הפייסבוק הוביל למחאה
אינטרנטית של מעל ל- 100,000 איש ולדיונים בלתי פוסקים
בתקשורת, וכצפוי עורר גם את הפוליטיקאים והממשלה לתמוך במאבק ולחשוב על
פתרונות לריצוי הצרכנים הזועמים. מנכ"ל משרד התמ"ת קיים פגישה בהשתתפות נציגי
הרפתנים, המחלבות ורשתות השיווק, שבה דנו בדרכים אפשריות להוזיל את הקוטג',
כגון החזרתו לרשימת המוצרים בפיקוח (שבה נכלל עד 2007) או לחלופין הוזלה
וולונטריות מצד היצרנים ורשתות השיווק ועל חשבון חלק מרווחיהם. שר הפנים נדרש
אף הוא לנושא, ופנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורה על חקירה פלילית שתבדוק
אם התבצע תאום מחירים במוצרי החלב בכלל ובגבינת הקוטג' בפרט.
מחאת הקוטג' מהווה דוגמה לכוחו של חרם צרכנים ולמידת השפעתו על התנהלות
החברות המסחריות, הפוליטיקאים והציבור כולו. חרם צרכנים משמש זה מכבר אחד
הכלים המרכזיים של התנועה לשחרור בעלי החיים, ובמידה רבה צמחונות וטבעונות הן
צורות של חרם כזה, המבוסס על ההכרה בקשר הסיבתי הישיר בין צריכה לייצור. בכך
מסייע החרם גם בהמחשת האפקטיביות של הבחירה
בצמחונות.
פיקוח מחירים בישראל לעידוד צריכת מזון
מהחי
אך עם כל היותו
של החרם דוגמה לשימוש מוצלח בכוח הצרכני, יש להצר על כך שבפרשת הקוטג' הופנתה
המחאה לכיוון הלא
נכון: החרם
חיזק את תדמיתו של הקוטג' כ"מוצר יסוד",
והתעלם מכך שמדיניות הפיקוח על
מחירים מעודדת באופן מלאכותי צריכה של מזון מזיק בכלל ומזון מהחי
בפרט. רוב המוצרים שבפיקוח הם ביצים ומוצרי חלב, ביניהם שמנת, חמאה וגבינות
קשות ועתירות שומן – וזאת תוך התעלמות מהנזק הכרוך בצריכת מוצרים עתירי שומן
מן החי.
דווקא פירות וירקות, המהווים חלק חשוב מתזונה מאוזנת וראויים הרבה יותר
להיחשב כ"מוצרי יסוד", אינם נמצאים בפיקוח, ומחיריהם מאמירים בהתמדה.
כך למשל, מבדיקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מאז שנת 2006 חלה עלייה
תלולה במחיר הפירות, במקרים מסוימים עד כדי הכפלתו. עלייה של 10% נרשמה רק
בשנה האחרונה לבדה. גם קטניות ומוצרי דגנים מלאים אינם נמצאים תחת פיקוח
מחירים – באופן אירוני, המוצרים היחידים מהצומח הנמצאים תחת פיקוח
מחירים הם מוצרי מאפה מקמח לבן, הטובים פחות לבריאות.
הפיקוח על מוצר והוזלתו גוררים העדפה של הקונים ומעודדים את צריכתו.
מבחינה זו החטיאה מחאת הקוטג' את המטרה, ורק תרמה להעדפתו ומרכזיותו של מוצר
המזיק לבריאות, לבעלי החיים, וככל מוצר אחר שמקורו בחי – גם ל סביבה.
בתקשורת: מחשבות על תזונה ללא חלב
עם זאת, יש לציין לחיוב כי החרם העלה הזדמנות להעלות חשיבה ביקורתית
לגבי צריכת מוצרי חלב: כך, למשל, בתכנית האירוח "לחיות טוב" (ערוץ 2,
19.6.2011) התארח
ד"ר ראול רודריגז, שהסביר מדוע צריכת מוצרי חלב אינו רצויה לבריאות,
והמליץ על מקורות מהצומח
לסידן כאלטרנטיבה. בטור של אסף שוחמי, מארגון "עץ בעיר" (nrg מעריב,
15.6.2011) צוין כי ההתעללות בבעלי-חיים הנהוגה בייצור מוצרי חלב מהווה סיבה
חשובה יותר להחרמתם. וב טור של עדי הגין
בנושא (TheMarker, 25.6.2011), הרהרה הכתבת באפשרות לנצל את הגמילה
הזמנית מקוטג' כהזדמנות להוציא סופית את מוצרי החלב מתפריט: "ייתכן שהדרך
הטובה ביותר היא הימנעות. יש הטוענים כי בני אדם כלל לא אמורים לצרוך מוצרי
חלב לאחר שהם מסיימים לינוק את חלב אמם. עם כל הכבוד לתזונה המערבית, יכול
להיות שלטובת הבריאות והכיס כדאי לאמץ את התזונה הסינית, שממעטת בצריכת מוצרי
חלב."
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, מרים מונדרי,
חן מורד
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |