click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 518 (5.6.2011)

  1. פעילות
  2. מרוקנים את הכינרת: נזקי הדיג האינטנסיבי לפי מבקר המדינה
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: עוגת "גבינה" טבעונית
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

דרושים לאנונימוס

  • לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת בתחום התקשורת. חובה: טבעונות, בקיאות גבוהה בזכויות בעלי-חיים. רצוי ניסיון בתקשורת. לפרטים: info@anonymous.org.il 
  • לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
 

כדאי לכתוב: הגברת הפיקוח על ניסויים

הכתבה "הצעת חוק: יוגבר הפיקוח על הניסויים בבע"ח" (31.5.2011) סוקרת הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין ואיתן כבל, שמטרתה להוסיף להרכב המועצה לניסויים בבעלי-חיים שלושה נציגים מארגונים למען בעלי-חיים, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי. כיום 15 מתוך 23 חברי המועצה הם בעלי אינטרסים בקיום ניסויים בבעלי-חיים, לעומת 3 נציגים בלבד מארגון הגג של הארגונים למען בעלי-חיים. כדאי לכתוב ליו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, השר יעקב נאמן, ולבקש ממנו לתמוך בהצעת החוק.
שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן: mancal@justice.gov.il
 

"בין ממון למזון" בתל-אביב

ביום ד', 25.5.2011, בשעה 19:30, תרצה במרכז ביכורי העתים (הפטמן 6, ת"א) בת-עמי שורק בנושא "חקלאות אורגנית, אקולוגית, נתמכת קהילה" במסגרת הקורס "בין ממון למזון" של המכללה החברתית כלכלית. 35 ₪ (למי שלא נרשמו לקורס המלא).
פרטים: veginger@gmail.com או 02-5665737.
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

  • ביום ב', 6.6.2011, בשעה 19:00 ירצה אריאל צבל בנושא "בעלי-חיים: השאלות הגדולות במדעי הרוח והחברה." בהרצאה ייסקרו שאלות גדולות על רקע מערכות-היחסים הנפוצות ביותר שבין בני-אדם לחיות ממינים אחרים, ובתגובה לנטייה הרווחת במדעי הרוח והחברה להתעלם מחיות או להתמקד בשאלות שוליות עליהן. (לפרטים).
  • ביום ה', 9.6.2010, בשעה 19:00 תתקיים בזנגביל סעודה איטלקית טבעונית שתכלול פיצות עם תוספות מפתיעות, אנטיפסטי, גספצ'ו, טירמיסו, ועוד. בנוסף לכך, יוקרן הסרט Bold Native, המספר את סיפורו של פעיל בחזית לשחרור בעלי-החיים. תרומה מומלצת: 25  ₪.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

מופע העכברות

ביום ד', 8.6.2011, בשעה 20:00, יתקיים במרכז קואליציית נשים לשלום (רח' יגיע כפיים 3, תל-אביב)  "מופע האימים של העכברות ולאה גולדברג"  – מופע דראג העוסק בזכויות בעלי-חיים. במקום יוגש מזון אסייתי טבעוני.
   

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


מרוקנים את הכינרת
 נזקי הדיג האינטנסיבי, לפי מבקר המדינה, מאי 2011

בשבוע שעבר סקרנו את הביקורת שהציג דו"ח מבקר המדינה האחרון על התנהלותה הלקויה של המועצה לניסויים בבעלי-החיים, המותירה את הניסויים בישראל כמעט ללא פיקוח. בכתבה זו נציג פרק אחר בדו"ח, המתייחס לנזקי הדיג האינטנסיבי, שמדלדל את אוכלוסיות הדגים הטבעיות עד לסף הכחדה.
 

דדי שי

 
בעיה עולמית
הכחדת דגים כתוצאה מדיג היא אחת הבעיות הסביבתיות החמורות של זמננו: מחקר שנערך ב-2006 צפה כי כ-90% ממיני הדגים המנוצלים על-ידי בני-אדם יעמדו בפני סכנת הכחדה עד שנת 2048. על-פי דו"ח "כוכב הלכת החי" לשנת 2010, 19% מאזורי המדגה בעולם מנוצלים מעבר לגבול יכולתם האקולוגית – כלומר, הרג הדגים שם עולה בהיקפו על התרבותם, ואוכלוסיית הדגים מתקדמת אפוא לעבר קריסה. 8% מאזורי המדגה בעולם כבר קרסו, ואינם נתונים עוד לניצול מסחרי.
 
מהנתונים המוצגים בדו"ח מבקר המדינה, עולה כי גם בארץ – ובכינרת בפרט – הדיג האינטנסיבי פוגע קשות באוכלוסיות הדגים. היקף הדיג בכינרת משנת 1998 לשנת 2008 ירד בכ-90%, ירידה שמשקפת את הידלדלות אוכלוסיית הדגים בימה. את הירידה החדה תולה המבקר בהתנהלות כושלת של אגף הדיג במשרד החקלאות, שנמנע הן מהלטיל הגבלות משמעותיות על הדייגים, והן מלאכוף כראוי את ההגבלות הקיימות. חשוב לציין, שהביקורת המובעת בדו"ח המבקר אינה נובעת מדאגה לטובתם של הדגים עצמם, או אפילו מגישה אקולוגית הרואה בשימור מינים נכחדים מטרה בפני עצמה, אלא מבוססת אך ורק על התפיסה של הדגים כ"משאב" שיש לשמר על-מנת לאפשר את המשך הניצול שלו לטווח רחוק. נזקי הדיג האינטנסיבי הם כה קשים, שאף מנקודת מבט הרואה בבעלי-חיים משאב כלכלי בלבד, לא ניתן עוד להתעלם מהם.
                                Effib :צילום
 
האיסור על הדיג שאינו מיושם
לאור התמעטות הדגים, מינו מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומנכ"ל משרד החקלאות בדצמבר 2009 צוות, שנועד לגבש תכנית חירום למניעת הכחדת דגי הכינרת. הצוות המליץ לאסור כליל על דיג בכינרת ובנחלים הנשפכים אליה במשך כשנתיים. התכנית אושרה על-ידי הממשלה, ונקבע לה תקציב בסך 11.4 מיליון ₪ – שנועד בחלקו הגדול לפיצוי דייגים שעבודתם תושבת. יישום התכנית נקבע במקור למרץ 2010, אבל נדחה שוב ושוב בעקבות התנגדות מצד דייגים. הדיג בכינרת נמשך אפוא בניגוד להמלצות.
 
"אכלוס מחדש"
מכיוון שקצב הדיג גבוה בהרבה מקצב ההתרבות הטבעית של הדגים, נסמך משרד החקלאות מזה שנים על "אכלוס מחדש" של דגים בכינרת. מדי שנה מוכנסים לכינרת מאות אלפי דגיגי אמנון הגליל, המורבעים באופן תעשייתי בבריכות דגים מלאכותיות, במטרה שיתרבו ויחדשו את האוכלוסיות שדולדלו על-ידי הדייגים. בנוסף לכך, מכניסים לכינרת למטרות דיג גם דגיגי קיפון וכסיף – מינים שאינם טבעיים לימה. דגיגי הכסיף מיוצרים" גם הם בבריכות דגים מלאכותיות, בעוד שדגיגי הקיפון נתפסים בשפכי נחלים בים התיכון. עם זאת, מידת יעילותו של "האכלוס מחדש" מוטלת בספק, לאור העובדה שדגיגים רבים אינם שורדים זמן רב לאחר המעבר לכינרת. בשנת 2005 הוחלט להקטין את מספר דגיגי האמנון המוכנסים לימה, מ-6 מיליון ל-2.5 מיליון, לאור נתונים שהצביעו על כך שהמוני הדגיגים שמוכנסים לכינרת אינם מביאים לעלייה במספר הדגים הבוגרים שנידוגים. התקרית הבאה, שמוזכרת בדו"ח, מלמדת עוד על הקשיים הצפויים לדגים בתהליך המעבר:
"מנהל האגף לא דאג לאישור עבודה בשבת לעובד בעונת האכלוס 2008, ובגלל זה מתו בה כ-100,000 דגיגי קיפון צפלוס משום שהושארו ארבעה ימים בצפיפות במכלים סגורים; במצב כזה מפרישים הדגיגים חומרים רעילים ואלה גרמו בסופו של דבר למותם.
משרד החקלאות הודיע בתשובתו מנובמבר 2010 שבעתיד לא יאשר עבודה בשבת לצורך אכלוס הכינרת בדגים כיוון שניתן לאחסנם במשך מספר ימים ואף שבועות."
על אף שהמקרה מוצג בדו"ח לא כביקורת על הפגיעה בדגים אלא רק על ה"בזבוז" שנגרם כתוצאה מההזנחה – הוא מאפשר לנו לקבל מושג כלשהו לגבי המצוקה הנגרמת לדגים כתוצאה מכליאתם והובלתם במסגרת מבצעי ה"אכלוס".

בריכה מלאכותית לגידול דגי אמנון במילוואקי. משרד החקלאות מסתמך על אמנונים המגודלים

בבריכות דומות לצורך "אכלוס מחדש" של הכינרת בדגים (צילום: Ryan Griffis)

 
ההסתמכות על "אכלוס מחדש" של הכינרת בדגים שהורבעו בבריכות מלאכותיות מביאה גם לצמצום המגוון הגנטי של אוכלוסיית הדגים – דבר ההופך את הדגים לפגיעים יותר למחלות וכשירים פחות להסתגל לסביבתם.
 
שעירים לעזאזל: הקורמורנים
הדגים אינם בעלי-החיים היחידים שנפגעים מתעשיית הדיג. קורבנות נוספים של תעשייה זו הם הקורמורנים – ציפורים נודדות המגיעות לישראל במהלך החורף. על אף שהקורמורנים הם עופות מוגנים, ואחד משני המינים המצויים בארץ אף נחשב בסכנת הכחדה, רשות הטבע ובגנים מתירה לבעלי בריכות דגים לירות בהם (במידה מוגבלת) מכיוון שהם ניזונים מדגים. במסגרת התכנית המקורית להשבתת הדיג בכינרת, הציע משרד החקלאות לפעול לגירוש הקורמורנים מאזור הכינרת – זאת למרות שהשפעתם על כמות הדגים בכינרת קטנה בהרבה מזו של תעשיית הדיג. גירוש הקורמורנים מהימה הטבעית צפוי לדחוק אותם לבריכות הדגים המלאכותיות, שם עלולים לירות בהם בעלי הבריכות. ההצעה לגירוש הקורמורנים עוררה התנגדות ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע, שעמדו על כך שהקורמורנים אינם מקור הבעיה, וגירושם לא יפתור אותה. למרות ההתנגדויות, הודיע משרד החקלאות כי פרסם מכרז להתקשרות עם גוף שיגרש את הקורמורנים מאזור הלינה שלהם בסביבות הכינרת, ושהגירוש יחל בקרוב.
                JJ Harrison :צילום
ובים התיכון: המצב לא טוב יותר
מרבית הביקורת המובאת בדו"ח לגבי אגף הדיג מתייחסת למצב הדגה בכינרת, אך לקראת סוף הסקירה ניתנת גם התייחסות קצרה למצב בים התיכון. למרות שבתחום זה נאספו פחות נתונים, הנתונים שנאספו מצביעים על כך שגם כאן המצב אינו טוב בהרבה. על-פי ההערכות, אוכלוסיות הדגים המנוצלות בידי אדם בים התיכון פחתו ביותר מ-80%. המבקר מעריך שגם בים התיכון יהיה צורך בקרוב לאסור על הדיג, או לכל הפחות להטיל עליו הגבלות משמעותיות. לאור הטיפול הלקוי בבעיית הדיג האינטנסיבי בכינרת, לא ברור כמה השפעה תהיה להמלצות אלו. 
 
מקור עיקרי
מבקר המדינה, דוח שנתי 61ב לשנת 2010 ולחשבונות שנת הכספים 2009, 17.5.2011.
 
מקורות נוספים
World Wildlife Foundation, "Living Planet Report", 12.10.2010.
Worm, B, et al., "Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services", Science 314 (5800), 3 November 2006, pp. 787-790.

חדשות

nrg מעריב התעללות פרטית מול ממוסדת. בטור "זיכרונות מהמוקד להצלת בעלי-חיים" (31.5.2011) כותב יוסי וולפסון מספר מקרים שבהם נתקל במהלך העבודה במוקד הטלפוני של תנו לחיות לחיות, רובם דיווחים על התעללות בכלבים וחתולים. וולפסון מציין גם מספר מקרים של התעללות ממוסדת בבעלי-חיים, המהווה את רוב ההתעללות בארץ ובעולם ומתרחשת מאחורי דלתיים סגורות: "והרי כדי להיות קשובים לסבל של כל עגל, של כל חזירה, של כל אפרוח, צריך להכפיל את התמונה המחרידה הזו פי אלפים, פי מאות אלפים, פי מיליונים, פי מאות מיליונים."
 
הארץ יערות הגשם. בכתבה "מאבק על שימור יערות האמזונס הפך לתעלומת רצח" (3.6.2011) מדווח שלמה פפירבלט על רצח פעילים מרכזיים נגד כריתת יערות האמזונס. החשודים ברצח הם גורמים בתעשיית הבקר שפועלים להרחבת שטחי המרעה על חשבון שטחי יער נוספים. רצח הפעילים מהווה מכה קשה להגנת היערות. לפי דו"ח האו"ם, "צלו הארוך של משק החי", 70% משטחי יערות האמזונס שנכרתו בעשורים האחרונים בוראו עבור רעיית בקר, וחלק ניכר מן השארית בורא עבור גידול מספוא לפיטום הבקר.
 
nrg מעריב מנכ"ל פייסבוק שוחט. בטור "ייזכר בספר הפנים: כשמארק צוקרברג שחט עז" (31.5.2011) מספר דדי שי על החלטתו של מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, לאכול במשך שנה רק בעלי-חיים שהרג בעצמו, החלטה שבעקבותיה הרג כבר מספר בעלי-חיים. לצד הביקורת על ההרג, שי מציין לחיוב את העובדה שההחלטה צפויה להביא לצמצום בצריכת הבשר: "גם אם ההפחתה בצריכת הבשר נובעת אך ורק מטעמים לוגיסטיים, ולא מהכרה בסוגיות מוסריות לגבי אכילת בעלי-חיים, עדיין מדובר בבחירה עדיפה על-פני זו של רוב האנשים – להימנע מלהפעיל אלימות כלפי בעלי-חיים בעצמנו, ולהשאיר את העבודה המלוכלכת בתעשיית הבשר לאחרים, אבל בסופו של דבר להיות אחראים להרבה יותר אלימות בכך שאנחנו אוכלים כמויות גדולות יותר של בשר."
מקורות נוספים:
דניס ויטצ'בסקי, "מארק צוקרברג הרג חזיר, ואכל אותו" (וואלה!, 27.5.2011)
אלון עידן, "רץ לכתוב ססטוס: כשמארק צוקרברג הורג חזיר ועז" (הארץ גלריה \ עכבר העיר, 4.6.2011)
 
לאשה נגד פרוות. במדור "אשת השבוע שלנו" (30.5.2011, עמ' 18) מראיינת צפורה רומן את ג'יין הלוי, מייסדת הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות על פעילותה להפיכת ישראל למדינה הראשונה בעולם האוסרת ייצור, שיווק וייבוא של פרוות בעלי-חיים.
 
nrg מעריב כלבים מעורבים. בכתבה "לראשונה: תחרות לכלבים מעורבים בלבד" (30.5.2011) מדווח נתיב נחמני על תחרות לכלבים מעורבים בלבד, שתתקיים במהלך חג שבועות בכפר טרומן, בנוסף לאירוע אימוץ. האירוע מבקש להציע אלטרנטיבה לתחרויות כלבים "גזעיים", המעודדות הרבעה הרסנית וסחר בכלבים.
 
ynet סגור ברכב. בטור "נתניה: כלב מת לאחר שהושאר ברכב בחניון" (30.5.2011) מדווחים רענן בן צור וארז ארליכמן על מוות של כלב לאחר שהושאר נעול במכונית, ומזהירים את בעלי הכלבים מסכנת המוות הכרוכה בדבר. במקרה זה, עובדי העירייה הגיעו למקום, אך לא טיפלו בנושא כיוון שאין להם סמכות לפרוץ לרכב פרטי, גם כאשר המשמעות הייתה מוות לכלב.
 
הארץ חתול בשדה התעופה. בכתבה "בודד על ארבע, בין תעלות המזוודות של נתב"ג" (31.5.2011) מביאה זוהר בלומנקרנץ את סיפורו של מולי, חתול שנמלט בנתב"ג בשעה שבעליו ניסו לטוס איתו לארה"ב. בכתבה אין ביקורת על היחס של חברות התעופה לבעלי-חיים בטיסות. הטיפול בהם הוא כבמטען, והם נאלצים לשהות במשך שעות ארוכות לבד בתא המטען.
 
וואלה! הרג לווייתנים. בכתבה "איי פארו: טבח הלווייתנים השנתי" (29.5.2011) מדווח על הטבח בלווייתנים שמתקיים מדי שנה באיי פארו, שבמהלכו נטבחים כ-950 לווייתנים.
 

תזונה ומתכונים

nrg מעריב לאכול בזול. בטור "ברוקולי להמונים: אפשר לאכול בריא" (29.5.2011) מבקר אביב לביא את ההנחה שהקפדה על תזונה בריאה מצריכה הוצאות כספיות גבוהות. לביא ממליץ לבסס את התזונה על יותר מוצרים מהצומח ופחות מוצרים מהחי, כאמצעי הן לשיפור התזונה והן לצמצום העלות הכספית שלה: "תפריט בריא באמת – וגם אחראי סביבתית – יכול להתבסס, למשל, על פירות וירקות העונה, דגנים וקטניות, טחינה ופסטה [...] הרגילו אותנו לחשוב שילדים מוכרחים לאכול בשר כדי להתפתח כראוי. שטויות, מחקרים כבר הוכיחו שתפריט צמחוני מאוזן יכול לספק לילדים את כל צרכיהם התזונתיים. שטפו את מוחנו עם "שלושה מוצרי חלב ביום" (שרבים מהם יקרים, עתירי סוכר ותוספים מלאכותיים). וכמובן, הפציצו אותנו – ובעיקר את ילדינו – בפרסומות מפתות לחטיפי זבל מעובדים. מתי בפעם האחרונה נתקלתם בקמפיין לברוקולי?"
 
הארץ (גלריה) תעשיית החלב. בטור "לידיעת הצמחוניים: גם אתם יכולים להרגיש אשמים" (2.6.2011) סוקרת רחל טל-שיר בקצרה את הפגיעות בבעלי-חיים בתעשיית החלב לקראת שבועות, ומציעה שני מתכונים ל"גבינות" תוצרת בית, המבוססות על אגוזי מקדמיה וקשיו.
 
וואלה! עוגיות. בטור " בא טבעי: עוגיות גרנולה עם תמרים ומרציפן" (29.5.2011) מציע אורן גולדפינגר מתכון לעוגיות במילוי מרציפן, תמרים וגרנולה.
 
ynet שבועות. בטור "בשמלה לבנה: שני צמחוני לשבועות" (30.5.2011) מציעה תום סיון שלושה מתכונים טבעוניים: כרובית ברוטב לבן, פטריות ממולאות ברוטב קרם קשיו, וקינוח טפיוקה קר.
 
nrg מעריב פסטה. בטור "ידידותית לסביבה: פסטה ברוטב חלב קוקוס, עגבניות ולמון גראס" (31.5.2011) מציעה שחר שילוח מתכון טבעוני לשבועות. 

פינת התזונה
עוגת "גבינה" טבעונית 

לתחתית
200 גרם ביסקוויטים, מרוסקים לפירורים
3 כפות חלב סויה או קוקוס
גרידת לימון (אופציונלי)
 
למלית
שני שליש חבילת פודינג וניל
2 כפות סוכר מומסות ב-3 כפות מים רותחים
חבילת גבינת סויה טופוטי ("טוב מגבינה")
פחית חלב קוקוס או חבילת שמנת צמחית מתוקה
 
הכנה
  1. לערבב את פירורי הביסקוויטים עם חלב הסויה או הקוקוס וגרידת הלימון עד לקבלת עיסה דמוית בצק. במידת הצורך, ניתן להוסיף מעט יותר נוזלים או פירורים לקבלת המרקם הרצוי.
  2. לשטח את התערובת על תבנית ששומנה מעט.
  3. לערבב את חומרי המלית במיקסר עד לקבלת עיסה אחידה.
  4. לצקת את העיסה מעל הביסקוויטים.
  5. לצנן במקרר למספר שעות.
 
הצעות גיוון
  • ניתן לקשט בפרוסות פרי (תותים, קיווי וכד')
  • ניתן להחליף חלק מכמות הביסקוויטים באגוזים טחונים. 
 מתכון: נעמי אופנהיימר, צילום: Rain Rabbit

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי שי (עורך), כנען עוזיאל ועידן סוייר.

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן