|
פעילות
סדנת היכרות עם טבעונות
 ביום ד',
16.5.2012, בשעה 22:00-19:00, ברח' ברנר 14 בתל-אביב, תערוך אנונימוס סדנת
בישול עם הרצאה וארוחת ערב: מה אוכלים טבעונים? אילו מנות עיקריות יש
בתפריט נטול בשר? איך מדביקים קציצות ומאפים ללא ביצים? אילו קינוחים אפשר
להכין ללא מוצרי חלב? וכיצד משיגים חלבון, סידן וברזל מהצומח? כל משתתף יקבל
חוברת מתכונים במתנה. מחיר: 15 ש"ח. נא להירשם בדואל info@anonymous.org.il. לדף האירוע
בפייסבוק
דרוש/ה לאנונימוס
כדאי לכתוב: הטסת קופים לניסויים
 בכתבה " ארגוני בע"ח
נגד אל על: "הטיסה קופים לניסויים" (ynet,29.4.2012) מדווח ארז ארליכמן
שחברת אל-על הטיסה קופים למעבדה שהורשעה בעבר בהתעללות
בבעלי-חיים, למרות התחייבות אל-על לפני שנה וחצי להפסיק
להטיסם. אל-על טענה בתגובה שאינה מעוניינת לשלוח קופים לניסויים. כדאי לכתוב
למנכ"ל החברה, אליעזר שקדי, ולבקשו לכבד את ההתחייבות להפסיק להטיס חיות
לניסויים.
סדנת בישול בתל-אביב
ביום ו', 18.5.2011, בשעות 13:00-10:00, תתקיים במסעדה
הטבעונית " טעם
החיים" (רח' בן-יהודה 43) סדנת בישול עם ירקות טריים. מחיר: 200 ש"ח.
הרשמה מראש בטל': 03-5168906 או 054-7238503.
כנס תזונה ובישול בריא בגבעתיים
 בימים ה'-ו',
1.6.2011-31.5.2011, יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת
הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell. בתוכנית 15 הרצאות
וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 49-33 ש"ח. הרשמה מראש בטל' 03-7325340 (שלוחה 2).
לתוכנית
הכנס
סקר מזון טבעוני
 דווחו על פגיעה
בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים
ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
תצוגת התנהגות סטריאוטיפית
הצד האפל
של גני חיות (כתבה שנייה)
מהי התנהגות סטריאוטיפית?
חיות בשבי מפתחות
מגוון של התנהגויות שאינן מופיעות בטבע. מבין הפעולות החריגות שמפגינות חיות
בר שבויות בגני חיות, הבולטות ביותר הן "התנהגויות סטריאוטיפיות". המדובר
בפעולות בעלות שלושה מאפיינים:
- הן מתנהלות בתבנית קבועה;
- החיה חוזרת עליהן באופן סדיר;
- אין להן פונקציה ברורה.
התנהגויות סטריאוטיפיות כוללות צעידה, התהפכות, טלטולי ראש, לעיסה
ומציצה של עצמים (שאינם מזון), גלגול לשון, אכילת צואה, ליקוק עצמי עד פציעה,
מריטת נוצות, הטחת ראש בקיר ועוד. התנהגות סטריאוטיפית מבטאת בדרך-כלל מצוקה,
בעיקר במצבים שבהם תנאי השבי אינם מאפשרים לממש דחף מסוים. הפעולה החזרתית
עשויה לבטא משהו שהחיה משתוקקת אליו אך לא יכולה להשיגו, כגון: חוויה של
חיפוש מזון בדרכים המאתגרות שהחיה מותאמת להן, מסתור או שמירת מרחק מפני
החיות שבמכלאה או מפני אנשים, או עניין שחסר במכלאה. כך, למשל, במינים שמבלים
בטבע חלק ניכר מזמנם בחיפוש מזון ובאכילה, מופיעות בגן החיות תנועות החוזרות
במשך שעות לקראת מועד האכלה קבוע. ההתנהגויות הסטריאוטיפיות נוטות להחמיר עם
הגיל ו/או עם התמשכות תקופת הכליאה.
טיגריס בצעידה סטריאוטיפית (צילום: Born Free
Foundation, מתוך: Stereotypic Animal Behaviour)
התנהגות סטריאוטיפית עלולה לשרוד כעדות להגבלות התנהגותיות שכבר אינן
קיימות. למשל, טיפול לקוי בגור (כגון מקרים שבהם הגור מטופל על-ידי אדם ולא
על-ידי אמו) עלול להשפיע על החיה גם בבגרותה, כשאינה זקוקה עוד לטיפול אמהי.
בחיות בוגרות שעברו טיפול לקוי בינקותן מופיעה התנהגות סטריאוטיפית מוגברת,
אם כי הפעולות החוזרות עשויות להיות שונות מאלה שאפיינו את החיה הצעירה.
התנהגויות סטריאוטיפיות כמעט שלא נצפו בטבע. בחיות מבויתות, לעומת זאת,
הן שכיחות מאוד, למרות ההסתגלות התורשתית שלהן לתנאי שבי. ככל
הנראה, השכיחות הגבוהה היא תוצאה של התנאים הקשים במיוחד במשקים חקלאיים
ובמתקני מחקר. בגני חיות מקובלת השקעה הרבה יותר גדולה בכל חיה, אולם למינים
רבים של חיות בר יש צרכים שקשה מאוד לספק בשבי, ומגוון המינים הגדול שבגן
החיות מקשה על ידיעת הצרכים המיוחדים לכל מין ומין. לכן גם שם נפוצות
התנהגויות סטריאוטיפיות.
בעיות בחקר הנושא
רוב המחקר על התנהגות
סטריאוטיפית בגני חיות ממוקד מאוד, ועניינו המרכזי הוא סילוק ההתנהגות הבלתי
רצויה באמצעות שיפור התנאים הסביבתיים והחברתיים (" העשרה"). לפי סקירה של כל
המחקרים מסוג זה שהתפרסמו בין השנים 2003-1990, "העשרה" מצליחה בממוצע לצמצם
את ההתנהגות הסטריאוטיפית ב-53%. ל"העשרה" יש אפוא משקל גדול, אך היא גם
רחוקה מלהכחיד את ההתנהגות הסטריאוטיפית. מחקרים מסוג זה מגלים מעט מאוד על
המצב הכללי בגני חיות, וקל לשאוב מהם רושם מוטעה, כאילו מידת ההצלחה בשיטת
ה"העשרה" הניסיונית משקפת שיפור בשטח.
קיימים גם מחקרים מסוג אחר, שהתועלת שבהם מוטלת בספק. בין השאר, נערכים
מחקרי מוח והשוואות בין חיות הלוקות בהתנהגות סטריאוטיפית לבין בני-אדם
אוטיסטים, ובמקביל לכך מתפתחת מגמה של טיפול תרופתי להתנהגות סטריאוטיפית.
טיפול כזה עשוי אמנם לסייע לחיה שהתנהגותה החריגה נובעת מתנאים גרועים שבהם
חייתה בעבר, אולם הוא גם עלול להוביל להתמקדות בסימפטומים במקום בשורש
הבעיה.
מעבר לכך, התפיסה של "התנהגות לא פונקציונלית" אינה מתיישב היטב עם
מסורת דומיננטית במחקר הביולוגי והפסיכולוגי; במסורת זו, חיה אינה פועלת מבלי
שהפעולה תתגמל אותה באופן כלשהו ולכן התנהגות – אפילו סטריאוטיפית – מבטאת
כמעט בהכרח הסתגלות למצב נתון. בעולם מושגים זה, נשחקת משמעותה של ההתנהגות
הסטריאוטיפית כביטוי למצוקה.
בספר הסמכותי ביותר שיצא לאור בשנים האחרונות בנושא התנהגות
סטריאוטיפית, "התנהגות סטריאוטיפית בחיות," מבהירים העורכים, ג'ורג'יה מייסון
וג'פרי ראשן, ש"יהיה זה נאיבי מאוד להניח בפשטות ש'שכיחות גבוהה של התנהגות
סטריאוטיפית = רמת רווחה נמוכה, והיעדר התנהגות סטריאוטיפית = רמת רווחה
גבוהה'." כמובן, חיה עשויה להביע מצוקה באמצעות התנהגות לא חזרתית, או
אפילו לחוש מצוקה מבלי להביעה בהתנהגות כלשהי. מצד אחר, חיה שמקיימת התנהגות
סטריאוטיפית עשויה להיות דווקא במצב נפשי טוב יותר מחיה שלא פורקת כך משהו
ממצוקתה. לכן הופעת התנהגות כזו לבדה אינה מהווה סימן ודאי למצוקה.
קקדו שמרט לעצמו את נוצותיו: בעיה מוכרת בעופות בשבי, גם
כשתוכים מוחזקים כ"חיות מחמד"
(צילום: Danial Mills מתוך: Stereotypic Animal
Behaviour)
למרות כל ההסתייגויות הללו, קיימת הסכמה נרחבת בקרב חוקרי בעלי-חיים
בשבי, שהתנהגות סטריאוטיפית היא אחד מסימני המצוקה הבולטים ביותר שניתן לזהות
בחיות שבויות. על רקע זה, נערכו מספר עבודות שמטרתן למפות את המצב הכללי בגני
חיות במערב – אמנם תוך התמקדות יתרה ביונקים. יש להעיר, שרוב העבודות האלה
מבוססות על שאלונים שנשלחו למספר גדול של גני חיות מוכרים (כלומר, חברים
בהתאחדות של גני חיות) ולא על תצפית ישירה. עבודות כאלה מועדות להטיה משולשת:
ראשית כל, גני חיות לא מוכרים – שבהם צפויים תנאים גרועים יותר – אינם נכללים
בסקירות. שנית, בכל עבודה כזו גני חיות רבים לא השיבו לחוקרים, ויתכן שמדובר
בגני החיות הגרועים יותר, שאינם מעוניינים לחשוף את מחדליהם. ושלישית, יתכן
שעובדי גני החיות נוטים לצייר תמונה אופטימית יותר של מצב החיות שלהם –
בהשוואה לצופה בלתי תלוי.
טורפים
בשנת 2003 פרסמו רוב קלב וג'ורג'יה
מייסון סקירה על 35 מיני טורפים בשבי. ההתנהגות הסטריאוטיפית העיקרית של
טורפים היא צעידה, המקושרת להגבלה של יכולת התנועה במכלאה או בכלוב. מידת
השכיחות של הצעידה הסטריאוטיפית עמדה ביחס ישר למרחקים שצועדות חיות אלה בטבע
(גודל המכלאה הטיפוסי של דוב הקוטב, למשל, הוא מיליונית משטח המחיה של דובים
אלה בטבע). מסקנת החוקרים הייתה, שנחוץ שיפור דרמטי בתנאי ההחזקה של טורפים
בעלי שטח מחיה טבעי נרחב, וללא שיפור כזה – יש להימנע מלהחזיקם בגני
חיות.
דובים
דובים ממינים שונים נפוצים בגני חיות,
ולפי סקר משנת 2001 בעשרות מיני טורפים, הם נוטים להתנהגות סטריאוטיפית יותר
מכל קבוצת טורפים אחרת. ההתנהגות הסטריאוטיפית הנפוצה בדובים היא צעידה
חזרתית: בקו ישר קבוע (הלוך וחזור) במעגלים או בשמיניות. דובים גם מטלטלים
ראש מצד לצד או קדימה ואחורנית, שוחים באופן חזרתי, ומוציאים לשון בתנועה
חזרתית. מחקר מקיף יחסית בדובים משני מינים אסייתיים, פורסם על-ידי סופי
ויקרי וג'ורג'יה מייסון ב-2004. אף על-פי שהמחקר נערך בגני חיות בתאילנד
(בתצפית ישירה) המחברות מדגישות שהוא רלוונטי גם לתנאים בצפון אמריקה
ובאירופה, ושכיחות ההתנהגויות החריגות שראו בתאילנד דומות למצב שנצפה במערב.
מבין 29 דובים שנצפו, רק שתי דובות לא הפגינו כל התנהגות סטריאוטיפית.
ההתנהגות הטיפוסית תפסה מחצית מזמנם של הדובים. הפעילות החזרתית העיקרית
הייתה צעידה, בעיקר בשעות היום, במיוחד לקראת שעת ההאכלה הקבועה ובצד הכלוב
שפונה לכיוון שממנו מגיע האוכל. גם מוקדם בבוקר נטו הדובים להתנהגות
סטריאוטיפים רבה במיוחד, אולי משום שבטבע שעות אלה מוקדשות לחיפוש מזון
מוגבר, שאינו אפשרי בשבי.
ג'ירפות עוסקות בליקוק קיר (צילום: Meredith Bashaw מתוך:
Stereotypic Animal Behaviour)
ג'ירפות ואוקפים
חיות צמחוניות, שמבלות בטבע
את רוב זמנן במרעה, נחקרו פחות מקבוצות אחרות בגני חיות. עם זאת, המחקרים
הקיימים מצביעים על כך שהיעדר האפשרות לרעות משפיע על חיות אלה באופן דרמטי.
סקירה נרחבת כזו נערכה על-ידי מרדית' בשו ושותפיה ב-2001, בנושא ג'ירפות
ואוקפים (Okapi, קרוב משפחה של הג'ירף) בגני חיות אמריקניים מוכרים על-ידי
ההתאחדות האמריקנית של גני חיות ואקווריומים (AZA). הסקירה מתייחסת ל-257
חיות ב-49 גני חיות, והיא נערכה באמצעות שאלונים שנשלחו לגני החיות. כ-80%
מכלל הג'ירפות והאוקפים הפגינו לפחות התנהגות סטריאוטיפית אחת. הפעילות
הנפוצה ביותר שזוהתה היא ליקוק עצמים (שאינם מזון). זאת על רקע נטייתן של
ג'ירפות בטבע להקדיש כ-60% מזמנן לליקוט מזון, תוך עבודת לשון מאומצת לקטיפת
עלים בין קוצים ונמלים. בשבי המזון אינו מאתגר, ונמצא שג'ירפות ואוקפים
שקיבלו מזון מרוכז, נטו יותר לבצע ליקוק סטריאוטיפי. גם צעידה סטריאוטיפית
התגלתה כבעיה בקרב ג'ירפות ואוקפים – בכרבע מכלל הדיווחים. כצפוי, גודל
המכלאה התגלה כגורם המשפיע על שכיחות הצעידה הסטריאוטיפית.
פרימאטים
הידע על התנהגות סטריאוטיפית
בפרימאטים (קופים וקיפופים) מפורט באופן יחסי, אך רובו נאסף במעבדות. סקר
שהתפרסם בשנת 2000 והתבסס על מילוי שאלונים בידי עובדי 108 גני חיות בצפון
אמריקה, העלה כי 14% מכלל הפרימאטים (מ-68 מינים) נצפו כשהם מפגינים התנהגות
סטריאוטיפית, ב-78% מגני החיות.
סקר שאלונים אחר, על למורים משישה מינים בגני חיות מוכרים בארצות-הברית,
התפרסם ב-2005. הסקר התייחס ל-440 למורים ב-48 גני חיות, ומצא כי 13% מכלל
הלמורים הפגינו התנהגות סטריאוטיפית – כמעט כפליים מהלמורים בסקר הקודם, שבו
נמצא כי מצב הלמורים טוב יחסית למצבם של קופים רבים. צעידה סטריאוטיפית הייתה
הנפוצה ביותר (67%) ואחריה התהפכויות (11.5%) אשר מעידות גם כן על חוסר
האפשרות לנוע בחופשיות. אחדים מבין הלמורים (1.6%) אף פצעו את עצמם.
ההתנהגויות הבעייתיות הופיעו בעיקר כשהלמורים שהו בתוך המבנה הסגור שבמכלאה
שלהם. למורי צווארון, שהם שוכני עצים מובהקים, נטו להתנהגות סטריאוטיפית
יותר ממינים שוכני קרקע – ודאי משום שמתקני הכליאה ללמורים פחות מתאימים
לשוכני עצים.
אורנגאוטן מקיא – התנהגות סטריאוטיפית שכיחה בגני חיות
במינים מסוימים
(צילום: Danial Mills מתוך: Stereotypic Animal
Behaviour)
סיכום
המחקרים שתמציתם הובאה לעיל, כולם
משנות ה-2000, מצטרפים לנתונים קשים לא פחות שנאספו בשנים מוקדמות יותר. ויקי
קרוק, מחברת הספר "התיבה המודרנית" (1997) – אחת הסקירות הפופולריות המקיפות
שיצאו לאור בנושא גני חיות – מצטטת מומחה אחד שביקר בגן החיות של סן דייגו
וקבע שזהו "גן עדן להתנהגות סטריאוטיפית." גן החיות של סן דייגו נחשב כאחד
מגני החיות הטובים ביותר בעולם. אם אכן שליש עד מחצית מהחיות שם מפגינות
התנהגות סטריאוטיפית, כפי שהעריך אותו מומחה, אין ספק שמצבן של החיות בשאר
גני החיות עגום מאוד. יתירה מזאת, אין מנוס מן המסקנה, שאפילו "העשרה" מוגברת
לא תשנה באופן ניכר את המצב בעתיד הנראה לעין, שהרי מעטים הם גני החיות
שיוכלו להרשות לעצמם להשקיע בחיקוי בתי-גידול טבעיים כפי שכבר עשה גן החיות
של סן דייגו.
גני חיות מבקשים להצטייר בתור מקלט לחיות הבר בעולם שבו מצטמצמים שטחי
הבר, אולם זו איננה אמת. גני חיות הם עסקים, שמתוכננים בראש ובראשונה לפי
שיקולי התצוגה של החיות הכלואות. לכן גם בגני החיות הטובים ביותר תנאי המחיה
כה דלים, עד שהמוני חיות סובלות מתסכול ומבלות חלק ניכר מזמנן בתנועות חסרות
תכלית. התאמת תנאי גן החיות לתצוגה רחוקה מאוד מיצירת מקלט אמיתי לחיות בר.
תחת אילוצים כלכליים שמכוונים לתצוגה, גן החיות הוא פחות מקלט לחיות בר ויותר
בית משוגעים.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
כל התמונות לקוחות מתוך אתר Stereotypic Animal Behaviour - Fundamentals
and Applications to Welfare. האתר נלווה לספר בשם זה ויש בו עשרות
תמונות וסרטוני וידיאו של התנהגויות סטריאוטיפיות.
חדשות
 חורים
ברשת חוסר טעם. בכתבה " גבול הטעם הטוב:
אנונימוס נגד טעם העיר" (1.5.2012) מתארת אילנה ברודו מחאה נגד
מודעות פרסומות לפסטיבל מזון, שבהן מוצגת דמות כבשה כאישה פתיינית,
תוך הזמנה לרמוס זכויות בעלי-חיים ונשים
כאחד: "הפרסומת ל'טעם העיר' (בחסות בולטת של עיריית תל-אביב) מפגינה
חוסר טעם בוטה: במרכזה כבשה (או פרה) מאופרת ומעוצבת כאישה 'פתיינית' בניחוח
פורנוגרפי-זנותי. היא מלקקת את שפתיה האדומות, לצד מילים כמו פיתוי ותשוקה,
וכמו מנסה לגרות את הצופה-הגבר בו זמנית לשכב איתה ולאכול את בשרה (כלומר,
'לשפד' אותה)."
 nrg מעריב
עיקור. בכתבה " הכנסת תאשר: הכלבה
לא עוקרה? שלם קנס" (30.4.2012) מדווחת דליה מזורי על הצעת חוק של איתן
כבל ופאינה קירשנבאום, שאושרה לקראת העמדתה להצבעה המכרעת. לפי ההצעה, יוטל
קנס בסך 300 ש"ח על מי שלא יסרס או יעקר את כלבו, בניסיון להמריץ
אנשים לסרס ולעקר כלבים. בתגובה, "יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים
לחיות הבית, ד"ר עדן פוגל, אמר כי הוא רואה בחוק אסון, משום שלדבריו מספר
הכלבים שיקבלו חיסון נגד כלבת יפחת."
 וואלה! התעללות.
בכתבה " התעללות
בבעלי-חיים: היחס המזלזל של הרשויות לתלונות" (30.4.2012) מדווחת ליהי
שורש על מחדלי אכיפה, טיפול וענישה במקרים של התעללות בבעלי-חיים. שורש
מציינת כי היומנאים במשטרה אינם יודעים כיצד לטפל בפניות המגיעות אליהם,
השופטים לא גוזרים עונשים מרתיעים, האזרחים פוחדים להגיש תלונות, ובהסגרים
שאליהם נלקחים בעלי-החיים מהמתעללים המצב עלול להיות גרוע יותר.
mako ציד. בכתבה " בלי
חוקים ובלי מצפון: ציד בלתי חוקי בישראל," מגלה יאיר נתיב שבישראל פועלים
לכל הפחות מאות ציידים בלתי חוקיים. רשות הטבע והגנים מצליחה לפתוח כ-300
תיקים בשנה נגד העבריינים ולהשיג הרשעות רבות, אולם "סכום הקנסות מסתכם בכמה
אלפי שקלים, אחוז מצחיק מהעונש המקסימלי הקבוע בחוק." הכתבה עוסקת גם ביוזמת
המשרד להגנת הסביבה לבטל את רישיונות הציד הקיימים כיום.
מקורות נוספים
 הארץ כפר
ורדים. בכתבה " כפר ורדים יורחב על
חשבון שטחים של חורש טבעי" (27.4.2012) מדווח צפריר רינת על אישור תוכנית
להרחבת כפר ורדים שבגליל על שטח המוגדר כבעל רגישות נופית וסביבתית
גבוהה, למרות התנגדותם של המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע.
 nrg
מעריב תקנות הנפט. בכתבה " תקנות הנפט החדשות
עלולות לפגוע בבריאות הציבור" (30.4.2012) מדווחת יעל דראל שהיועצת
המשפטית של המשרד להגנת הסביבה התלוננה בפני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
שתקנות הנפט החדשות אינן כוללות את עמדת המשרד להגנת הסביבה, והן מאפשרות
סטייה מחוק התכנון והבנייה תוך קידום קידוחי נפט בהליך מזורז.
nrg מעריב קן לסיסים. בכתבה " הקן מרחוב המסגר:
בית חדש לסיסים בת"א" (זמן תל אביב, 1.5.2012) מדווח חגי מטר על הקמת
תיבות קינון לסיסים, ציפורים המצויות בסכנת הכחדה בשל מחסור במקומות קינון
בבניינים חדשים ומשופצים. התיבות יוקמו על גג הבניין "עזורי אקו טאואר"
בתל-אביב.
 תזונה
ומתכונים
הארץ תרד טורקי. הטור " מתכון:
סלט תרד טורקי" (29.4.2012) מציע מתכון לסלט תרד טורקי עם שמן זית,
מלח ופלפל שאטה.
ynet קולפן. בטור " לקלף את
הצמחוני: מתכונים טבעונים ודקים" (30.4.2012  )
מציע דרור ינאי מתכונים לרצועות קישואים ומלפפונים ברוטב בלסמי ואגוזי
מלך, פרוסות תפוח אדמה קריספי ברוטב בשמל ועשבי תיבול, קיש שכבות
חצילים וג'ינג'ר, אומלט טופו מוקפץ עם גזר ודלעת בסויה
וטריאקי, וסלט פירות ירקות ואגוזי מלך במיץ תפוז ולימון, כולם חתוכים
בעזרת קולפן.
הארץ שקרים. בטור " השקרנים
הגדולים של עולם המזון" (גלריה, 3.5.2012) כותבת רחל טל-שיר על שקרים של
יצרני מזון, המפרסמים מוצרים מזיקים כמוצרי בריאות. זאת בעקבות פיצוי
שנאלצה חברת נוטלה לשלם לצרכנית אמריקנית על שיווק ממרח שוקולד כמוצר
טוב לבריאות.
פינת התזונה: עוגת טירמיסו
מרכיבים (ל-8 מנות)
4 כפות גרבר
בננות
חבילה (225 גרם) ממרח על בסיס סויה בסגנון גבינת טופוטי
מכל (250
מ"ל) קצפת צמחית
2 חבילות עוגיות לוטוס
חצי כוס סוכר קנים
כפית
תמצית וניל
2 כפות ליקר קפה
כוס קפה חזק
אבקת קקאו
הכנה
- מערבלים במערבל מזון את גרבר הבננות והסוכר במשך 5 דקות. מוסיפים את
ממרח הטופוטי ומערבלים במשך דקה נוספת.
- מקציפים בקערה נפרדת את השמנת הצמחית עד לקבלת קצפת יציבה. מוסיפים
לקצפת את בלילת הבננות ואת תמצית הווניל.
- מערבבים את ליקר הקפה בכוס הקפה. טובלים בקפה את עוגיות הלוטוס,
אחת-אחת, ומניחים בתבנית באורך 20 ס"מ עד כיסוי התחתית (אפשר להניח שתי
שכבות של עוגיות). יוצקים על שכבת העוגיות מחצית מהקרם, משטחים ומפזקים
אבקת קקאו במסננת.
- יוצרים שכבה שנייה של עוגיות טבולות בקפה, יוצקים עליה את הקרם הנותר,
משטחים ומפזרים עוד מעט קקאו.
- מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך 24 שעות לפחות.
מתכון: שרה דגן וגד צ'רנובילסקי; פורסם לראשונה ב"דרך האוכל", גיליון מאי
2012.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן
סוייר
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
כאן נעים
שפעת העופות. בכתבה "
הארץ
נחל גשרון. בכתבה "