לאנונימוס דרוש/ה מתכנת iSO/Android מתנדב, להסבת משחק בקוד פתוח. uril@anonymous.org.il
קורס בכרמיאל
ביום א', 15.4.2012 (לאחר חופשה בת שבועיים) בשעה 17:10, יתקיים במכללת
אורט-בראודה המפגש הרביעי בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם," בהנחיית
אריאל צבל. הקורס פתוח לקהל הרחב וניתן להצטרף במהלכו. במפגש:
אנונימוס מגישה גרסה מחודשת של חוברת המתכונים מן הצומח, "צמחונות
בקלות". ניתן להזמין את החוברת חינם, בטל' 03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il.
דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
נחנקים על הקרח בעקבות הצילומים
במפעל הדגים של "דגת הארץ"
קור מקפיא, שיתוק, צפיפות קיצונית ולבסוף חנק – זהו מהלך הגסיסה
האטית של דגים במפעל של אחת מחברות הדגים הגדולות בארץ. אריאל צבל בוחן
קטעי וידיאו שצולמו במקום לאור חוות-דעת מדעית שהתקבלה באיחוד האירופי בנושא
הימום בעלי-חיים ושחיטתם.
הרג דגים גידול דגים והריגתם מתבצעים בישראל
תוך התעלמות מוחלטת מסבלם של הדגים. חקיקה מפורטת בתחום זה אינה קיימת גם
במדינות אחרות, אולם חוות-דעת
מדעיות והמלצות מפורטות נוסחו באירופה ובארגון העולמי לבריאות
בעלי-חיים. במאמר אחר סקרנו את השיטות הרווחות באירופה לגידול ולהרג קרפיונים,
ונוכחנו שמומחי רווחת הדגים משוכנעים, שכמה מהשיטות המקובלות להרג קרפיונים
פסולות משום שהן גורמות לדגים סבל רב. הביקורת המרכזית הופנתה נגד הרג שכרוך
בחנק ממושך – כלומר, חשיפה ממושכת של הדג לאוויר, כשהוא נמצא בהכרה. הרג
קרפיונים באמצעות קירור נפסל בקיצור נמרץ, מאחר שמדובר בעליל בשיטה הגורמת
לדגים סבל רב.
בתחילת הסרט: דגי בורי עוברים קירור; חלקם, לפחות, נחנקים בעודם בהכרה
הסרט לאחרונה הגיע לידי אנונימוס תיעוד של
שיטות להרג דגים במשחטה ("בית אריזה") של חברת "דגת הארץ" בעמק בית שאן.
המדובר בחברה שמחזיקה ב-45% מכלל שוק הדגים הטריים בישראל, ולפי עדותה זוהי
"החברה המובילה והגדולה בישראל שבעליה הם המגדלים עצמם." התיעוד כולל מספר
סרטונים שצילמה במקום עדי ויינברגר ב-17.1.2012, במהלך סיור בהדרכת נציג
החברה. בסרטונים, שהעלינו ליוטיוב כסרט אחד, נראים דגים
מתים וגוססים משלושה מינים לפחות – קרפיון, בורי ובס. לפי התיעוד, כל הדגים
בחברה מומתים בשיטה דומה: מכניסים אותם למי קרח, ותוך כדי התקררות גופם
מנקזים את המים החוצה וכך חונקים למוות את הדגים שנותרו בחיים.
בראשית הסרט, מכל הקירור מלא במים ורוב הדגים מוסתרים בקצף. בתוך הקצף
ניתן לראות תנועות שחייה נמרצות. בשולי הבריכה נחשפים כמה עשרות דגים מתחת
לקצף, כשהם גלויים חלקית באוויר ונתונים בצפיפות רבה. על אלה מבין הדגים
שגחונם מופנה כלפי מעלה, נראים כתמי דם בולטים. מבין 10 ראשים של דגים
הלכודים כך בשולי הבריכה, שבעה כנראה אינם זזים ושלושה מניעים את פיהם
בתנועות נשימה קצובות.
חלקו השני של הסרט (00:25) צולם כנראה באותו המכל, עם מבט ממוקד בתשעה
דגים, שארבעה מתוכם מניעים את פיהם בתנועות נשימה קצובות וחלשות – שלושה
כשראשם חלקית במים ואחד הפוך ומכוסה עדיין במים. משם יורדת המצלמה לסורגים
שבשולי המכל (דרכם מתנקזים המים החוצה) ומתמקדת בעשרות דגים שלכודים שם ללא
תנועה.
בהמשך הסרט (01:17) נראים דגי בס בארגזים ללא מים, כשהם מכוסים בניילון
ועליו קרח. מתחת לכיסוי בארגז הקרוב מבצבץ דג שזימיו נעים בתנועות נשימה
קצובות. בארגז סמוך, הכיסוי זז בתנועות קצובות של דג הנושם מתחת לו, ולאחר
שהמדריך נוגע בדג נוסף, גם הוא מזיז מעט את זימיו. המצלמה קולטת דג בארגז
מרוחק יותר, שגופו זקוף למחצה ושעון על שולי הארגז, ופיו נע בתנועות נשימה
קצובות וחזקות. אדם נוגע בפיו של הבס הזה, שמנסה לזנק בתגובה. הוא ממשיך
להניע את זימיו במרץ עד סוף התיעוד – במשך 05:44 דקות. אין ספק שהגסיסה החלה
קודם לכן והסתיימה לאחר מכן.
בסוף הסרט (07:21) נראה קרפיון בחלקו העליון של ארגז מכוסה בניילון.
הקרפיון מחזיק עצמו בתנוחה זקופה ומניע את פיו בתנועות נשימה קצובות
וחלשות.
מדריך "דגת הארץ" מרים את הכיסוי מעל בס שאינו זז תחת מעטה
קרח, ובעקבות זאת חוזר הדג לנשום
היכולת להרגיש ביוני 2004 אימץ הפאנל על
בריאות בעלי-חיים ורווחתם של האיחוד האירופי חוות-דעת מדעית על "היבטי רווחה של
המערכות העיקריות להימום ולהרג של מיני בעלי-החיים המסחריים
העיקריים." זהו עדיין המסמך הסמכותי ביותר בתחום זה. הפרק המוקדש
לדגים נפתח בדיון על היכולת של דגים להרגיש בכלל ולחוש פחד וכאב בפרט. מחברי
חוות-הדעת המדעית מסכמים את מצב המחקר בנושא לשנת 2004 ומבהירים, שדגים
מהקבוצה הביולוגית שעמה נמנים הדגים שמנוצלים באופן מסחרי בארץ (Teleost)
מפגינים התנהגות ורמת התפתחות קוגניטיבית המצביעות על יכולת לחוש. אמנם, כאב
בבני-אדם קשור באזורים בקליפת המוח שאינם קיימים בדגים. אולם הנתונים
ההתנהגותיים ונתונים על הכימיה של המוח, מצביעים על כך שחישת כאב בדגים דומה
לחישת כאב ביונקים. גם הנתונים האנטומיים הולמים יותר ויותר מסקנה זו, בעקבות
הצטברות עדויות לכך שרגשות נוצרים בחלקים "פרימיטיביים" במוח – שקיימים גם
בדגים – ושאזורים במוח הדגים מתפקדים באופן דומה לאזורים האחראים לחוויית סבל
בבעלי-חוליות יבשתיים.
זיהוי דגים
בהכרה חלק מרכזי בפרק על דגים בחוות-הדעת המדעית, עוסק
בזיהוי דגים בהכרה/לא בהכרה, בטענה שהיכולת לזהות אובדן הכרה חיונית לעובדי
המדגה. בסרט שצולם ב"דגת הארץ", אומר המדריך שהמדד שמשתמשים בו כדי להעריך
שהדג מת (ולכן אפשר לבתר את גופו) הוא טמפרטורת הדג – קריטריון שאינו מופיע
כלל בחוות-הדעת המדעית. זוהי המחשה אקראית לחשיבות העצומה שיש להטמעת ידע על
הכרת דגים בתעשייה.
זיהוי ודאי של דגים בהכרה ניתן לבצע במעבדה בעזרת רשמת מוח חשמלית
(EEG). ניסויים שבדקו התאמה בין תגובות התנהגותיות שונות לבין EEG, ביססו
שיטות מעשיות יותר לזיהוי דגים בהכרה. אולם, שיטות אלה בעייתיות כאשר הדגים
עברו שיתוק של השרירים ולפיכך אינם מסוגלים להפגין תגובה התנהגותית. קירור מן
הסוג שנהוג ב"דגת הארץ" הוא אחת משיטות ההרג שגורמות שיתוק כשהדגים עדיין
בהכרה (בדומה להלם חשמלי מתון ולהכנסת פחמן דו-חמצני למים). במילים אחרות,
כשאנו רואים סימנים התנהגותיים להכרה בדגים שעברו קירור – אין ספק שהם עדיין
מצויים בהכרה; אולם יתכן שגם דגים שאינם מפגינים סימנים אלה עדיין מצויים
בהכרה, מבלי שהם מסוגלים לזוז.
אלה הם סימנים להכרה בדגים, שניתן לזהותם בשטח:
שחייה בתנועות מתואמות ונורמליות במים. תנועות כאלה ניכרות במכלים מלאי
המים ב"דגת הארץ", אך כשהמים מתרוקנים והצפיפות גדלה, התנאים הפיסיים אינם
מאפשרים עוד שחייה ולכן הסימן הופך לבלתי רלוונטי.
היכולת להתיישר ליציבה נורמלית כשהופכים את הדג. בסרט נראים דגים
הפוכים, אך גם כאן התרוקנות המים והצפיפות מגבילים את יעילות הסימן.
בחוות-הדעת המדעית מוזכרים שלושה סוגי מגע מכאיב בדג, שנועדו לבדוק אם
הוא בהכרה (במים ומחוץ למים): צביטה של הזנב, דקירה של השפה או מכת חשמל
חלשה (6V) בשפה. דג (אמנם לא מכל מין ביולוגי) ינסה לברוח בתגובה לגירויים
כאלה אם הוא בהכרה. החיסרון בבדיקות מכאיבות מובן מאליו. בסרט לא נערכו
ניסיונות כאלה, אולם התפתלויות הבריחה של הבס בארגז המרוחק מהמצלמה, בתגובה
למגע יד אף ללא ניסיון מכוון להכאיב, מעידות על הכרה באופן דומה.
תנועה קצובה של מכסי הזימים (opercula) היא אחד הסימנים המובהקים
להכרה, שזיהוים לא מחייב לגעת בדג. תנועה כזו ניכרת היטב בכמה מהדגים בסרט.
לתנועה זו נלוות פתיחה וסגירה קצובות של הפה, שמזוויות מסוימות קל יותר
להבחין בהן, אולם אין בחוות-הדעת התייחסות לכך.
הרפלקס הפרוזדורי-עיניתי (vestibulo-ocular reflex, בקיצור VOR, מכונה
גם "גלגול עין") הוא תנועת העין בתוך ארובת העין, בתגובה להזזה של הגוף –
למשל, אם הגוף הוזז ימינה, העין נעה שמאלה בניסיון לייצב את הדימוי שבו היא
ממוקדת. רפלקס זה נחשב כסימן אמין במיוחד להכרה בדגים. החיסרון שלו כסימן
להכרה הוא שכדי להפעילו יש לטלטל את גוף הדג.
בס גוסס בהכרה מלאה במשך דקות ארוכות, מגיב למגע יד ומנסה
לזנק
הרג באמצעות קירור הגסיסה תחת קירור ממושכת
מאוד, אם כי יש הבדלים גדולים במשך הגסיסה של מינים שונים ובטמפרטורות שונות.
איש "דגת הארץ" טוען בסרט שבקיץ הדגים מתים "מיד" בגלל הפרשי הטמפרטורה
הגדולים בין מכל האחסון למכל הקירור. בחוות-הדעת המדעית מודגש, שקיימות רק
"עדויות מוגבלות" התומכות בטענה שהפרשי טמפרטורה גדולים גורמים מוות מהיר.
ניסוי בהרג דגי דניס בטמפרטורות שונות, הראה הפסקה של הפעילות המוחית בזמן
אחיד.
מדריך "דגת הארץ" טוען גם שדגים טרופיים (אמנונים) מתים "מיד", וגם טענה
זו אינה נכונה לפי חוות-הדעת המדעית, למרות הבדלים ניכרים במהירות שבה מאבדים
דגים ממינים שונים את הכרתם. המדריך עצמו מגלה, שדגי בורי מתים תוך חצי שעה;
כזכור, לאור השיטה המשמשת במקום לזיהוי דג בהכרה, יתכן שמדובר בתהליך אטי עוד
יותר. בחוות-הדעת המדעית מוזכר משך הזמן הדרוש להפסקת פעילותם המוחית של דגים
משני מינים אחרים המנוצלים בישראל: 9.6 דקות בטרוטת עין-הקשת (בטמפרטורה 2
מעלות) ו-5 דקות בדניס (ב-0.1 מעלות).
בחוות-הדעת המדעית מוזכר במספר מקומות שהרג באמצעות קירור הוא שיטה
הגורמת לדגים סבל ניכר. חמישה מחקרים בדגים ממינים שונים שעברו הרג בקירור,
מצאו רמזים פיסיולוגיים משכנעים לסבל שנגרם בתהליך, ובכלל זה עלייה ברמות
הקורטיזול (הורמון שהפרשתו מקושרת לעקה) עלייה בחומציות בשרירים (סימן
לפעילות מוגברת) ואי-סדירות בקצב פעימות הלב. נתונים אלה אינם מפתיעים לאור
הגסיסה הממושכת. מומחי האיחוד האירופי מסכמים, שאין בשיטת הרג זו כל "יתרונות
רווחה" – ולעומת זאת היא גורמת תגובות של עקה וניסיונות התחמקות מגורם מעיק,
עיכוב באובדן ההכרה, סכנת פציעה כתוצאה מניסיונות ההתחמקות והטיפול, וסכנה של
ביתור דגים בהכרה, שהקור שיתק אותם ולכן העובדים חושבים בטעות שהם מתים. מאחר
שחלק מהדגים מתים מחנק ולא מקור, יש להזכיר שהמומחים מדגישים כי כל הסיכונים
שצוינו לעיל קיימים גם במוות מחנק, ואף באופן חמור יותר.
קרפיון נחנק כשהוא עדיין בהכרה, מכוסה בניילון ובקרח
מסקנות הרג דגים באמצעות קירור וחנק הוא
שיטה כה אכזרית, עד שאינה באה בחשבון במסגרת שום ניסיון לגבש עקרונות של
"שחיטה הומאנית", כפי שהבהירו הפאנל על בריאות בעלי-חיים ורווחתם באירופה
והארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) שאף הוא פסל
שיטה זו. די בדקות אחדות של תיעוד הרג דגים באמצעות קירור וחנק כדי
להמחיש את אכזריותה של השיטה, ואין ספק שתיעוד שיטתי יחשוף מקרים רבים של
גסיסה ממושכת הרבה יותר.
הצלחתו של התיעוד הקצר גם מוכיחה, כי קל לזהות את שיטת ההרג הזו ולכן קל
גם לאסור על השימוש בה ולאכוף ביעילות את האיסור. משרד החקלאות יכול וצריך
כבר בימים אלה לממש את האחריות שהוטלה עליו מתוקף חוק צער בעלי-חיים ולדרוש
את החלפתה של שיטת ההרג בקירור ובחנק בשיטת הרג מהירה הרבה יותר, בכל מתקני
ההרג לדגים בארץ. יתכן שהשיטה שתיבחר כתחליף תכלול הימום באמצעות זרם חשמלי –
טכניקה המתאימה למשחטות, אם כי היא מבטיחה הרג מהיר רק כמשתמשים בה
בדייקנות.
אפשרות זו עשויה להזכיר לנו, שאין בנמצא "שחיטה הומאנית" של ממש. עבור
הצרכן הבודד שנחשף למראות מ"דגת הארץ", אין ספק שהמנעות מצריכת דגים היא
המהלך האישי המתבקש. אולם מהלך כזה אינו פוטר את המדינה מחובתה לצמצם את
עינוי הדגים.
חוות
מזור. ב-4.4.2012 הקפיא בג"ץ את המשלוח המתוכנן של
90 הקופות מחוות מזור למעבדה בארצות-הברית, שהורשעה בעבר בהתעללות
בבעלי-חיים. אישור המשלוח תלוי כעת באישורים שיפרטו לאילו ניסויים נועדו
הקופות. האישורים אמורים לשכנע שהניסויים נועדו להצלת חיי אדם. ביום ב'
התקיימו ברחבי הארץ משמרות מחאה נגד משלוח הקופות ולמען סגירת חוות מזור.
nrg מעריב
אכיפת איסור דיג. בכתבה "חמישה נעצרו כשעסקו
בדיג לא חוקי בכנרת" (2.4.2012) מדווחת דליה מזורי על מעצר של עבריינים
שדגו בכנרת ובכך סיכנו
את אוכלוסיית הדגים המדולדלת. בעקבות כך, החליט משרד
החקלאות להגביר את האכיפה על איסור הדיג בכנרת, והוא קורא לצייבור לדווח
על אירועי דיג הנחשדים כלא חוקיים: 03-9559911 או 073-2211133.
TheMarker בשר
תעשייתי. הכתבה "סערת 'הרפש הוורוד'
בארה"ב הביאה לקריסת יצרנית הבשר" (3.4.2012) מדווחת על פשיטת רגל
של חברה ל"ייצור" בשר, ששיווקה בשר טחון שעשוי משאריות חלקים
פנימיים של חיות, לאחר שתמונה של החומר הגולמי התפרסמה באינטרנט. למרות
הסערה, חשוב לציין כי בשר "רגיל" אינו שונה בהרבה בהרכבו מאותו חומר, ומכיל
בין היתר שאריות של אנטיביוטיקה, רעלנים וצואה.
ynet בנייה בתמנע.
בכתבה "מעלים
הילוך: עתירה נגד בניית המלון בתמנע" (2.4.2012) מדווחת בילי פרנקל על
עתירת "אדם טבע ודין" נגד בניית מלון בבקעת תמנע. לדברי העמותה, האישור
לבנייה התקבל שלא כדין, כיוון שהוא מנוגד לפסקי-דין קודמים.
nrg
מעריב כריתה. בכתבה "ירוקה בכאילו: למה
עיריית חדרה כורתת מאות עצים?" (4.4.2012) מדווח לירן טטרו על כריתה של
מאות עצים ברחבי חדרה בחסות העירייה, למרות הניסיון שלה להציג עצמה כ"עירייה
ירוקה". כריתת עצים פוגעת
קשות בציפורים שזהו ביתן, וכעת בעונת הקינון, גם גיזום ענפים עלול
לפגוע בגוזלים.
mako ניסויים. בטור "די
לניסויים בקופים" (2.4.2012) כותב רם פרייס סיטון על הכשל המדעי והמוסרי
שגלום בניסויים בקופים, על ההתעללות הקשה בקופים ועל היעדר האפשרות
לצפות את הרלוונטיות של תוצאות הניסויים על בני-אדם. אף
על-פי שפרייס מתמקד בקופים, דבריו רלוונטיים לניסויים גם בחיות
ממינים אחרים.
הארץ (ניו יורק
טיימס) אפרוחים צבועים. בכתבה "מתנת האפרוחים הצבועים
עומדת במרכז ויכוח בארה"ב" (3.4.2012) מדווחת ג'ניפר קינגסון מכירת
אפרוחים צבועים בארצות-הברית לקראת חג הפסחא. האפרוחים נמכרים כצעצועים לכל
דבר ולרוב ננטשים במהרה על-ידי הילדים.
תזונה וצרכנות
דרך האוכל כשר לפסח. בטור "הלילה
הזה כולו טבעוני" מציעה ציונה מלמן שמונה מתכונים טבעוניים כשרים לפסח,
גם לשומרי כשרות אשכנזית (ללא קטניות).
הארץ
פירות וירקות. בטור "הדבר
היחיד שאף אחד לא אומר לכם על הדיאטה שלכם" (גלריה, 5.4.2012) מזכירה רחל
טל-שיר את החשיבות הבריאותית של אכילת פירות וירקות, ומעלה סיבות שבעטיין
נדחק הנושא לשולי הדיון בדיאטות.
ynet ירקות
בריאים. בטור "סופר-בריא: למה חשוב
לאכול כרובית וברוקולי?" (5.4.2012) כותבת אורנית יונה על מחקר המראה את
היתרונות שגלומים בצריכת ירקות ממשפחת המצליבים: כרוב, כרובית, קולורבי,
כרוב ניצנים וברוקולי.
פינת התזונה עוגת מוס שוקולד
מרכיבים
לבסיס קאשיו
שליש כוס קאשיו טבעי חצי כוס קמח אורז (לא דביק) חצי כוס קמח
תפוחי אדמה 4 כפות שמן קנולה 3 כפות סוכר חום 1/8 כפית מלח חצי
כפית תמצית וניל
למוס שוקולד 450 גרם שוקולד מריר (אפשר להכין שליש
עם שוקולד צ'יפס לבן, לקבלת שכבה עליונה לבנה) 700 גרם טופו משי או טופו
רך (אפשר 2 חבילות של 330 גרם) 3/4 כוס סוכר חום כפית תמצית
וניל 1/8 כפית מלח
הבסיס: טוחנים את הקאשיו לקמח דק (אפשר לקנות טחון).
מערבבים עם שאר החומרים היבשים ואחר-כך עם הרטובים. לשים היטב תוך
מעיכת גושים.
משמנים תבנית בקוטר 20 ס"מ ולוחצים את העיסה פנימה לריפוד
התחתית. אופים 25-20 דקות ב-180 מעלות, עד שהבצק מזהיב ויבש. מוציאים
ומשמנים את דפנות התבנית שמעל לבצק.
המוס: ממיסים את השוקולד בסיר כפול. מערבבים היטב
בבלנדר או במעבד מזון את שאר מרכיבי המוס. מוסיפים את השוקולד המומס
ומערבבים שוב, עד לקבלת עיסה אחידה. מוסיפים מיד לתבנית מעל לבצק ומיישרים
בעזרת מרית.
אם רוצים מוס בשני צבעים, יש להכין קודם חלק מהמוס עם שוקולד מריר,
להוסיף לעוגה, להכין את שאר המוס עם שוקולד צ'יפס לבן ולהוסיף כשכבה נפרדת.
אופים ב-180 מעלות במשך 35 דקות. מקררים בהדרגה בתנור עם דלת מעט פתוחה
ומפרידים בזהירות את שולי העוגה מדפנות התבנית.
שקדים בקרמל סילאן: מחממים את הסילאן תוך כדי ערבוב
במחבת כבדה. כשמתחיל להסמיך, מוסיפים את השקדים וממשיכים לבשל תוך כדי
ערבוב, עד שהסילאן מתקשה סביב השקדים. שופכים על משטח מכוסה בנייר אפייה
ומניחים להתקרר.
רוטב תותים: מערבלים בבלנדר את התותים והסוכר.
פורסים את העוגה ומקשטים בשקדים וברוטב תותים. אפשר לקשט גם בסירופ
שוקולד או מייפל, אבקת שוקו או חרובים, חתיכת פרי או עלה נענע.
מתכון וצילום: אמנון יונש
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר
ודדי שי לתגובות:
info@anonymous.org.il.
אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו 
חוות
מזור. ב-4.4.2012 הקפיא בג"ץ את המשלוח המתוכנן של
90 הקופות מחוות מזור למעבדה בארצות-הברית, שהורשעה בעבר בהתעללות
בבעלי-חיים. אישור המשלוח תלוי כעת באישורים שיפרטו לאילו ניסויים נועדו
הקופות. האישורים אמורים לשכנע שהניסויים נועדו להצלת חיי אדם. ביום ב'
התקיימו ברחבי הארץ משמרות מחאה נגד משלוח הקופות ולמען סגירת חוות מזור.
nrg מעריב
אכיפת איסור דיג. בכתבה "
TheMarker בשר
תעשייתי. הכתבה "
ynet בנייה בתמנע.
בכתבה "
nrg
מעריב כריתה. בכתבה "
הארץ (ניו יורק
טיימס) אפרוחים צבועים. בכתבה "
הארץ
פירות וירקות. בטור "
ynet ירקות
בריאים. בטור "סופר-בריא: