click here to read online

שלום,

לפניך גיליון 510 (10.4.2011)

  1. פעילות
  2. הנחיות תזונתיות חדשות בארה"ב: כיצד הן נקבעות? 
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: סלט עלי סלק מבושל בסגנון מרוקאי
אנו מתנצלים בפני המנויים אליהם נשלחה מוקדם יותר גרסה משובשת של הגיליון.

בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

הפגנה ומחאת-רשת נגד תעשיית הביצים

ביום ה' (חול-המועד פסח), 21.4.2011 בשעה 12:00, תתקיים הפגנה מול בניין "מועצת הלול" (רח' קפלן 2, ת"א) נגד פעילותה להנצחת כלובי הסוללה בישראל ולהגברת צריכת הביצים במסווה של טיעונים בריאותיים.
ההפגנה מתקיימת על רקע מסע פרסום חדש להגברת צריכת הביצים הנערך במימון מועצת הלול, גוף הפועל מתוקף חוק. מסע הפרסום מסתמך לכאורה על מחקרים בתחום התזונה. על טיב אותם "מחקרים מדעיים" ניתן לקרוא בעמוד הפייסבוק שהוקם במחאה על הקמפיין. הצטרפו לדף ועזרו למחות על השימוש בכספי ציבור להפצת מידע מסחרי המתחזה להנחיות תזונתיות מוסמכות, ומכחיש את הקשר בין ביצים לכולסטרול באופן חסר אחריות.
יש לציין כי מועצת הלול היא גם מהגופים המרכזיים הפועלים להנצחת כלובי הסוללה בישראל. מסע הפרסום החדש של המועצה שואף להשתמש בכלי הרשתות החברתיות ובתוכן גולשים בניסיון לקבע מידע תזונתי כוזב. ניתן לעזור ביצירה ושיתוף של סלוגנים וסרטונים החושפים את האמת מאחורי תעשיית הביצים, שיועלו לעמוד המחאה.
לפרטים: info@anonymous.org.il  
 

תהלוכת מחאה נגד חוות מזור

ביום ה' (חוה"מ פסח), 21.4.2011 בשעה 17:00, תתקיים בתל-אביב תהלוכה נגד חוות הקופים במושב מזור. התהלוכה תצא מרח' אלנבי פינת שד' רוטשילד, ותגיע לגן מאיר (דרך שד' רוטשילד, שד' בן-ציון ורח' קינג ג'ורג'). מארגנים: עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" ו"האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים".
לפרטים: anat@invitro.org.il טל. 054-6462170
 

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-3204425 או vegnymous@gmail.org.il
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • ערב אוכל תאילנדי: ביום ה', 14.4.2011 בשעה 19:00 יציעו מתנדבי המהטמה ארוחה טבעונית מהמטבח התאילנדי. תרומה מומלצת: 25 ₪.
  • סדר פסח: ב-18.4.2011 יתקיים בזנגביל סדר פסח טבעוני. ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש. לדף האירוע בפייסבוק.
  • הרצאה בנושא צמחונות ויהדות: ביום ה', 21.4.2011 בשעה 19:00, תתקיים בזנגביל הרצאה מאת פרופ' ריצ'רד שוורץ תחת הכותרת: "צמחונות: למען התחדשות יהודית ודרך חיים בת-קיימא". ההרצאה באנגלית. הכניסה חופשית.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773  
 

בראנץ' ברוגטקה

בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה (רחוב יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


תביעה לתזונה אחראית

הנחיות תזונתיות חדשות בארה"ב: כיצד הן נקבעות?

כרם אביטל, B.Sc במדעי התזונה
 
בינואר 2011 הגיש PCRM, ארגון "רופאים למען רפואה אחראית", תביעה נגד משרד החקלאות ומשרד הבריאות בארה"ב. עילת התביעה היא התעלמות מדרישת PCRM לאמץ את המלצותיהם לתזונה טבעונית כחלק מההנחיות החדשות לתזונה נכונה לאוכלוסיה האמריקאית. להלן סקירה של ההנחיות החדשות – ושל פעילות PCRM לשיפורן.
 
רופאים למען רפואה אחראית
"רופאים למען רפואה אחראית" (PCRM) הוא ארגון אמריקאי שנוסד ב-1985, וכיום חברים בו כ-9,000 רופאים ו-120,000 תומכים. הארגון פועל מאז הקמתו לעידוד תזונה מהצומח מסיבות בריאותיות. פעילות הארגון מגוונת, והוא פונה לאנשי מקצוע ולהדיוטות כאחד – אסטרטגיה המהווה מרכיב חשוב בהשפעתו. בין השאר, מפעיל הארגון מגוון אתרי אינטרנט, המתמקדים ביתרונות בריאותיים שונים של תזונה צמחית:
אתרים אלה עשויים לעניין בעיקר אנשי מקצוע בתחום הרפואה והתזונה, אך ארגון הרופאים עומד גם מאחורי קמפיינים ציבוריים הפונים לקהל הרחב. חלקם אף פרובוקטיביים כדוגמת הפרסומת ששודרה בסוף 2010, ועסקה בסיכון הבריאותי שבאכילת ג'אנק-פוד בסגנון מקדולנד'ס. בפרסומת, שעוררה תגובות עזות ועניין רב, נראתה אלמנתו הטרייה והמתייפחת של בחור צעיר שנפח את נשמתו תוך כדי אכילת ביג-מק.
 
צלחת הכוח 
"צלחת הכוח"אחד הקמפיינים הבולטים של PCRM מציג גרסה אלטרנטיבית לפירמידת המזון האמריקאית, המכונה "צלחת הכוח". מדובר בדיאגרמה של צלחת המחולקת לארבע קבוצות המזון שהארגון ממליץ להתמקד בצריכתן: פירות, דגנים, קטניות וירקות (אגוזים וזרעים ממליץ הארגון לצרוך מעט בלבד). PCRM אינו טוען שיש לצרוך מארבע הקבוצות הללו באופן שווה, אלא שמספיק לזכור שאלו הקבוצות העיקריות, בלי להתעסק בגודל וכמויות של המנות מכל מוצר. בהשוואה ל"פירמידות המזון" הנפוצות כיום, אין ספק ש"צלחת הכוח" מייצגת אלטרנטיבה מרעננת וחדשנית בפשטותה.
 
הפשטות של צלחת הכוח בולטת במיוחד כשמשווים אותה לפירמידת המזון האמריקאית העדכנית, המכונה MyPyramid. מדובר באיור מופשט ביחס לפירמידות מקבילות מהעולם, שזוכה לביקורות נוקבות מצד גורמים רבים מאז אימוצו ב-2005. הביקורות נוגעות לא רק לטיב קבוצות המזון המופיעות בפירמידה ולכמויות שעל צריכתן היא ממליצה, אלא גם לצורתה הלא מובנת. אחד המבקרים החריפים הוא בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, הטוען שהיא אמורפית כל כך עד שהיא בלתי ניתנת ליישום. ממילא ללא התעמקות למדנית באתר האינטרנט המסביר מה מייצגים הצבעים השונים בפירמידה, אין כל אפשרות להבין אילו מזונות כדאי להעדיף. לסיכום: בתור שירות לציבור, MyPyramid הינה בלתי נגישה בעליל.

הנחיות חדשות
בינואר 2011 פרסמו משרד החקלאות (USDA) ומשרד הבריאות (USDDH) האמריקאיים מסמך בשם "הנחיות לתזונה נכונה 2010". זהו מסמך מפורט, בן למעלה מ-100 עמודים המעודכן אחת לחמש שנים (הקודם פורסם ב-2005), ומסתמך על כמות עצומה של מקורות ומחקרים מדעיים. הנחיות אלו, שעליהן מבוססת, בין היתר, גם MyPyramid, נחשבות לסמכות עליונה בנושאי תזונה בארה"ב ובעולם, ובכלל זה בישראל. ההנחיות החדשות ממשיכות מגמה, שהסתמנה כבר בהנחיות הקודמות, לעודד אכילת יותר מזון מהצומח ופחות מזון מהחי, ואף מרחיבות ומוסיפות מידע בנוגע לפירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים.
 
ההנחיות החדשות כוללות גם התייחסות רצינית לאפשרות של תזונה ללא כל מוצרים מהחי, וזאת לראשונה מאז יצאה ב-1980 גרסתו הראשונה של המסמך. אמנם, כצפוי, ההנחיות הכלליות כוללות כמויות גבוהות יחסית של בשר, ביצים וחלב; אך צמחונות וטבעונות מופיעות לראשונה כאלטרנטיבות מוכרות וראויות. בין היתר נכתב בהנחיות על יתרונות התזונה הצמחונית:
"במחקרים פרוספקטיביים של מבוגרים, נמצא שיחסית לדיאטה לא צמחונית, תזונה צמחונית נמצאה קשורה לשיפור הבריאות: רמות נמוכות של השמנה, ירידה בסיכון למחלות לב, ותמותה נמוכה יותר. מספר ניסויים קליניים מצאו שלצמחונים יש לחץ דם נמוך יותר.
צמחונים צורכים בממוצע פחות קלוריות משומן (בייחוד שומן רווי), וסך-כל הצריכה הקלורית שלהם נמוכה יותר. הם צורכים יותר סיבים, ויטמין C ואשלגן, מאשר לא-צמחונים. לצמחונים בדרך-כלל גם אינדקס מסת גוף (BMI) נמוך יותר. תכונות אלו, והיבטים נוספים באורח החיים הקשורים לתזונה צמחונית, עשויים לתרום לבריאות הטובה שנמצאה בקרב צמחונים."
ההנחיות לתזונה נכונה כללו לאורך השנים גם הצעות לתפריטים מאוזנים לדוגמה. בהנחיות החדשות הופיעו לראשונה, בנוסף לתפריט הסטנדרטי (הכולל מזון מהחי), גם תפריט צמחוני (ללא בשר אך עם ביצים וחלב) ותפריט טבעוני (ללא בשר, ביצים וחלב). בטבלה שלהלן מוצג תרגום של הצעת התפריט הטבעוני (עבור 1,800 קלוריות, ועבור 2,600 קלוריות). כצפוי, התפריט נגזר באופן מלאכותי למדי מהתפריט הכולל מוצרים מהחי. כך למשל, מומלץ לצרוך באופן שבועי מזונות שטבעונים רבים נוהגים לאכול מדי יום, לצד המלצה לצרוך כמות מופרזת של מקבילות טבעוניות למוצרי חלב (שלושה ביום), שאין בהן צורך עבור רוב הטבעונים, הצורכים חלבון וסידן ממקורות צמחיים. למרות זאת, עצם פרסום התפריט הטבעוני הוא צעד חלוצי בעל חשיבות, לאור העובדה שלא מעט תזונאים ורופאים בארץ ובעולם אינם יודעים כלל מה טבעונים יכולים לאכול במסגרת תפריט מאוזן.  
 
ערפול מכוון
הפרק העוסק במזונות שיש להגביר את צריכתם מפרט בבירור אלו מזונות כדאי לאכול יותר (ירקות, פירות ודגנים מלאים; וגם חלב דל שומן ופירות ים), אך בפרק שעוסק במזונות שיש להפחית את צריכתם, הדברים מעורפלים בהרבה. ההנחיות מייעצות להגביל את צריכת הנתרן ל-1.5 ג' ליום, להפחית את צריכת השומן הרווי עד 10%, לצרוך פחות מ-300 מ"ג כולסטרול, וכדומה. אך ביחס לשאלה היכן עלולים להסתתר אותם כולסטרול ושומן רווי – בפרק עצמו ניתן למצוא רק רמזים לכך (התשובה היא – בעיקר במוצרים מהחי, כמובן). בנוסף, במקום לומר במפורש שיש לצרוך פחות שומן מהחי, מופיעים נוסחים מפותלים ובלתי נגישים כגון:
“להורדת צריכת השומן הרווי, צריכים אמריקאים רבים להגביל את צריכת מקורות השומן הרווי, ולהחליפם במזונות עם יותר שומן חד-בלתי-רווי ורב-בלתי-רווי. למשל, בעת הכנת מזון בבית, ניתן להחליף שומן מוקשה (כגון חמאה) בשמן צמחי [...] ניתן להגביל את צריכת הכולסטרול על-ידי הגבלת צריכת מזונות ספציפיים שבהם מצויה כמות גבוהה של כולסטרול. רבים מהם אפשר לרכוש או להכין תוך הפחתת צריכת הכולסטרול בהם (למשל שימוש בתחליפי ביצה)”
ההמלצות מזכירות אמנם באקראי ביצים וחמאה כמוצרים שכדאי להפחית בצריכתם, אולם מה בנוגע ליתר המזונות מהחי? מה גם ש"תחליפי ביצה" הם לאו דווקא הדרך הרלוונטית ביותר להפחתת צריכת ביצים עבור האמריקאי הממוצע.

רופאים ודיאטנים מ-PCRM מפגינים מול הבית הלבן בדרישה לאמץ את "צלחת הכוח"

 
המלצות מוצנעות
בהנחיות חבויים גם מספר נתונים, המערערים על תוקף ההמלצות המסכמות. כך למשל, מוצג הנתון שצמצום השומן הרווי ל-7% מסך הקלוריות מסייע אף יותר להורדת הסיכון למחלות לב, ביחס להמלצה הכללית לצרוך "עד 10%" מסך הקלוריות משומן רווי. אך לא מוסבר מדוע, אם כן, ממליצות ההנחיות על צמצום של "עד 10%" בלבד, בשעה  שהנתונים מצביעים על כך שגם זוהי צריכת שומן רווי מופרזת, המגבירה את הסיכון ללקות במחלות קשות. נראה שמחברי ההמלצות נרתעו מלהציב יעדי הפחתה המבוססים על נתוני המחקר, וזאת בניסיון לעצב המלצות הקרובות יותר לתפריטו של האמריקאי הממוצע. בין אם הגורם לכך הוא תלות הממסד התזונתי בארה"ב בתעשיות המזון מהחי ובין אם השיקולים הם של טקטיקה הסברתית כביכול, ההמלצות אינן משקפות ידע מדעי בלבד. בסוף הפרק העוסק בכולסטרול, מוזכר שבשר מעובד מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס ומחלות לב, והציבור נקרא להפחית בצריכתו:
“על רוב האמריקאים להגביל את הצריכה ממקורות אלו [בשר מעובד] אשר מכילים כמות גבוהה של שומן רווי ו/או להחליפם באלטרנטיבות המכילות מעט שומן רווי...”
נשאלת השאלה, מדוע המלצה חשובה זו – לאור הצריכה המופרזת בעליל של בשר מעובד בארה"ב (וגם בישראל, אגב) – מוצנעת בים המלל המקצועי, ונעדרת מהסיכום המובלט של הפרק. התשובה לכך נמצאת, ככל הנראה, בפוליטיקה של הממסד התזונתי בארה"ב (לכתבה בנושא ממוסף "הארץ").
 
PCRM מגיב להנחיות
כצפוי בירך PCRM את משרד החקלאות על העיסוק הרציני הראשון בנושא התזונה הטבעונית, אך התייחס בהרחבה גם לכשלים וההטיות שבהנחיות החדשות:
"כמו בגרסאות קודמות, ההנחיות מגדירות במפורש מזונות שיש לצרוך מהם יותר (כגון פירות וירקות) אך נמנעות מפירוט מדויק של מזונות שיש לצרוך מהם פחות (כגון בשר וחלב), ככל הנראה עקב פחד להכעיס יצרני מזון. במקום זאת, ההנחיות קוראות להגביל את צריכת ה"כולסטרול" וה"שומן הרווי". בדומה לכך, בעוד שמוצרי חלב אחראים ליותר מ-30% ממקורות השומן הרווי (ה"רע") בתזונה אמריקאית, ההנחיות מסתירות עובדה זו על ידי פיצול מוצרי החלב לקטגוריות רבות, הכוללות גבינה (8.5%), חמאה (2.9%), חלב מלא (3.4%), חלב מופחת שומן (3.9%), קינוחים חלביים (5.6%), ופיצה (5.9%) – כך שתרומתם לחולי תהיה פחות ברורה."

תרומת קבוצת המזונות מהחי למקורות השומן הרווי. מוצרי חלב: 30.2%; בשר וביצים: 22.1%. קרוב לוודאי שגם בקבוצות מזון האחרות 'מסתתר' שומן מהחי (למשל במאפים מתוקים, תבשילי פסטה, תבשילים מקסיקנים, ועוד).

 
בינואר 2011 הגיש PCRM תביעה נגד משרדי החקלאות ומשרד הבריאות האמריקאיים, משום שלא הגיבו לעצומה ששלח להם עוד במרץ 2010, שקראה לזנוח את פירמידת המזון האמריקאית (MyPyramid) וההנחיות הקשורות בה, ולאמץ את "צלחת הכוח". מתוך כתב התביעה:
"MyPyramid הייתה שנויה במחלוקת מאז שהוצגה לראשונה, וזאת עקב המסר המופשט שלה, שהיה קושי לתרגמו לבחירות מזון קונקרטיות. התוצאה הייתה בלבול של הצרכנים. MyPyramid אף כללה קבוצות מזון ופרופורציות [ביניהן] שמומחי תזונה מפקפקים בנכונותן [...] MyPyramid כשלה בקידום תזונה כללית טובה יותר, כשלה במעקב אחר מחקרים עדכניים, כשלה בהצעת מטרות תזונתיות ריאליות, כשלה בהצגת דרך פרקטית להגיע למטרות תזונתיות ראויות, וכשלה בהבנת נקודות החולשה והכוח של הנחיות קודמות. עצומת PCRM קוראת [...] לאמץ את 'צלחת הכוח' וההנחיות התזונתיות הנלוות לה, שהן קלות להבנה ומשקפות את הידע המדעי הנוכחי.”
סיבות לתקווה
גם אם תביעת PCRM תידחה, נראה שהמהלך המשפטי מסייע לפרסום חסר תקדים של הטיית המלצות התזונה בארה"ב לטובת מוצרים מהחי, כמו גם לקיומה של אלטרנטיבה נגישה בדמות "צלחת הכוח". ניתן לשער עוד שהצורך להגן בבית-המשפט על ההנחיות מפני הביקורת המדעית יקשה להבא על הטיית הנתונים, ויעודד את המשך המגמה לעבר המלצה על תזונה המבוססת ככל הניתן על רכיבים מהצומח.  
  
מקורות
Dietary Guidelines for Americans 2010, U.S. Department of Agriculture  U.S. Department of Health and Human Services
Dietary Guidelines for Americans 2005, U.S. Department of Agriculture  U.S. Department of Health and Human Services
COMPLAINT FOR INJUNCTIVE RELIEF Plaintif: PCRM V. Defendants:USDA and DHHS 4.1.2011 
New Dietary Guidelines Back Plant-Based Diets to Fight Obesity, 31/1/2010, Physicians Committee for Responsible Medicine website.
Food Pyramids: What Should You Really Eat? Harvard School of Public Health Nutrition Source
http://voices.washingtonpost.com/all-we-can-eat/food-politics/special-interest-groups-raise.html
http://www.latimes.com/health/os-doctors-alternate-food-pyramid-20110106,0,6397356.story
http://www.saipantribune.com/newsstory.aspx?newsID=108052&cat=3
http://www.mypyramid.gov 
http://www.cancerproject.org
http://www.pcrm.org/news/release091106.html


חדשות

אש בלולים. ביום שישי (8.4.2011) נורו בשעות הצהריים פצצות מרגמה על המועצה האזורית אשכול שבעוטף עזה. שני לולי תרנגולות ספגו פגיעה ישירה, אך אמצעי התקשורת דיווחו כי "אין נפגעים" וציינו את הפגיעה בלולים כ"נזק" בלבד. בכתבות הווידאו "מטח פצמ"רים לעוטף עזה: נזק לשני לולי תרנגולות" ו"'כיפת ברזל' יירטה שלוש רקטות, שנורו לאשקלון" (ynet) ניתן לראות את האפרוחים המתים והפצועים כתוצאה מההפצצה, אך גם כתבות אלה מדווחות על הפגיעה בבעלי החיים כנזק לרכוש בלבד.
בעיתונות:
יהושע בריינר ורמי שני, "'כיפת ברזל' יירטה 4 רקטות גראד שנורו לאשקלון" (וואלה!, 9.4.2011)
"שתי פצצות מרגמה נחתו ליד לולים בשער הנגב - אין נפגעים" (נענע10, 8.4.2011)
טל לב-רם, עידן קוולר, רמי שני, טלילה נשר וספי עובדיה, "60 רקטות נורו לעבר ישראל במהלך היום" (גלי צה"ל און ליין, 9.4.2011)
מיכאל פרוסמושקין, "עשרות רקטות נורו לעבר עוטף עזה ; 4 רקטות יורטו" (local אשקלון, 8.4.2011)
וואלה! בשר וסביבה. הכתבה "הבריטים יילחמו על הסביבה דרך קיבות הפרות" (4.4.2011) מדווחת על מחקר בבריטניה המנסה להפחית את פליטת גז המתאן של פרות באמצעות שינוי במזון הניתן להן. המחקר עוסק בצמצום פליטת גזי מתאן בלבד, ולא בשאר הפגיעות הסביבתיות של תעשיית הבשר.
 
nrg מעריב חלב אנושי מפרות. הכתבה "פיתוח חדש: פרות מפיקות חלב אם" (3.4.2011) מדווחת על פרוייקט סיני לשיבוט פרות שיפיקו חלב אנושי. למידע על הפגיעה בבעלי-חיים הכרוכה בשיבוטם
 
ynet חולות קיסריה. בכתבה "18 שנה אחרי האישור: בונים על חולות קיסריה" (4.4.2011) מדווחת יעל דראל על התחלת ביצוע עבודות עפר בשטח חולות טבעי בקיסריה, למרות שהתוכנית לבניית שכונה במקום אושרה לפני 18 שנה. לפי החברה להגנת הטבע, "התוכנית המדוברת אושרה לפני שנים רבות. כיום, עם המודעות הגדולה יותר לשמירה על ערכי הטבע והנוף ועם מעורבות ישירה של הציבור, ספק אם התוכנית היתה מאושרת".
 
עטלפים. בכתבה "עטלפי החרקים חוסכים מיליארדים למשק בארה"ב" (5.4.2011) מדווח ארז ארליכמן על מחקר המאיר את חשיבותם של עטלפי החרקים לחקלאות, כטורפים טבעיים של חרקים.
 
הארץ מינים בסכנת הכחדה. בכתבה "הסופר דגלאס אדאמס חרד לגורלם של בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה. ומה באמת קרה מאז?" (7.4.2011) כותב משה גלעד על הספר "הזדמנות אחרונה לראות", שכתב הסופר דגלאס אדאמס (מחבר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה") לפני 20 שנה, ועל מצבם הנוכחי של בעלי-חיים בסכנת הכחדה חמורה שתוארו בספר.
 
mynet האכלת חתולים. בכתבה "מאכילה חתולי רחוב? תקבלי מכות" (3.4.2011) מדווח יאיר הרוש על שני אנשים אשר תקפו מאכילת חתולים ובעטו בחתול שהאכילה. משטרת אשדוד סגרה את התיק.
 
כלבייה. בכתבה "בקרוב: כלבייה עירונית חדשה" (4.4.2011) מדווחת מי-טל בן-סימון על הקמת כלבייה עירונית חדשה בחיפה.
 
התעללות. בטור "שיישרפו המתעללים" (5.4.2011) כותב יוסף טרבלסי על התעללות בבעלי-חיים על-ידי בני נוער ועל העונש הראוי לדעתו למתעללים. טרבלסי אינו מתייחס להתעללות ממוסדת, המתרחשת בהיקף גדול פי כמה.
 

תזונה ומתכונים

ynet גולאש. בטור "להתחמם עם צמחוני: גולאש טֶמְפֶּה" (4.4.2011) מציעה נלי קרפנר מתכון לגולאש מטמפה.
 
חובזה. בטור "עונת הקטיף: מבשלים חובזה" (5.4.2011) כותב חוסאם עבאס סקירה קצרה של המטבח הערבי ומציע מתכון לתבשיל חובזה.
 
וואלה! קונפי. בטור "בא טבעי: קופסת שימורים" (4.4.2011) מציע אורן גולדפינגר הכנת קונפי - ירקות משומרים בשמן זית.
 
nrg מעריב ירקות שורש. בטור "סוף עונת התפוזים: שורשים אפויים בניחוח הדרים" (7.4.2011) מציעה שחר שילוח מתכון לקדירת שורשים בניחוח הדרים לסוף עונת "הפרי הכי ישראלי".
 

פינת התזונה
סלט עלי סלק מבושל בסגנון מרוקאי

המטבח המרוקאי מפורסם בסלטים המבושלים הרבים שהוא מעמיס על שולחן כל סעודה (המוכר שבהם הוא ודאי ה"סלטה מטבוחה"). על שולחן ארוחות הפסח המרוקאי ניתן בדרך-כלל למצוא סלט מבושל אופייני לעונת האביב: סלט עלי סלק (עלי מנגולד) טעים להפליא. קחו בחשבון:
• בעת קניית עלי הסלק: כמות הסלט המתקבלת מצרור עלים ענק היא קטנה יחסית.
• המטבח המרוקאי לא ידוע בקמצנותו בשימוש בשמן, ויש המשתמשים למתכון זה בשליש כוס שמן ויותר. עם זאת, ניתן בהחלט להסתפק גם בשתיים-שלוש כפות שמן אם משתמשים במחבת טפלון.
 
מרכיבים
צרור גדול של עלי סלק (מנגולד) – גבעולים ועלים
4 שיני שום קלופות ופרוסות דק
כף גדושה רסק עגבניות (או עגבנייה חתוכה לקוביות)
שמן זית
כף פפריקה מתוקה/חריפה
כפית כורכום
כף כמון
מלח / אבקת מרק מלוחה – לפי הטעם
4 כפות מיץ מלימון סחוט
לאוהבים חריף: כפית אריסה/סחוג
 
הכנה
  1. שוטפים את עלי הסלק היטב מחול ולכלוך. המשקיעים אף קולפים עם סכין את הסיבים השקופים העוטפים את הגבעול הלבן. לאחר מכן, חותכים את העלים והגבעולים יחדיו לרצועות גסות.
  2. יש החולטים בשלב זה את העלים במים רותחים (או מבשלים אותם עד חצי שעה ויותר) אך אין בכך כל צורך. למי שמקדים בכל זאת לבשל במים: יש לסחוט את העלים היטב בתום הבישול הקצר.
  3. מחממים מעט שמן על מחבת/סיר ומטגנים את שיני השום הקצוצות. כעבור כחצי דקה מוסיפים את עלי הסלק ומערבבים מספר דקות.
  4. כשנפח עלי הסלק מצטמצם משמעותית, מוסיפים את הפפריקה, הכורכום, רסק העגבניות והמלח (ואת האריסה/סחוג לאוהבי החריף).
  5. ממשיכים לערבב עד שהגבעולים והעלים מתרככים לפי טעמכם. יש הממשיכים באידוי-טיגון עד שעה, אך ניתן בהחלט להסתפק גם ברבע שעה, ואף פחות מכך.
    כדקה לפני כיבוי האש מוסיפים את הכמון. עם כיבויה ניתן להוסיף את מיץ הלימון ולערבב.
  6. מגישים קר, עם לחם/מצה, או על מצע של פירה חם.   

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: חגי כהן (עורך), כנען עוזיאל, עידן סויר, כרם אביטל, מרים מונדרי.

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן