|
פעילות
דרושים לאנונימוס
אימוץ תרנגולות
 מכירים
לולנים? בקשו מהם למסור תרנגולות (אפילו בודדות) לאימוץ ביום מעשים
טובים, 20.3.2012. את פרטי הלולנים ניתן להעביר
לאנונימוס. בתעשיית הביצים, רוב התרנגולות מסיימות את חייהן בחשמול או בחנק
במכולות אשפה, לאחר שאינן רווחיות עוד בתום כשנתיים בתעשייה.
קורס בכרמיאל
 סדנת תזונה בפרדס
חנה
ביום ה', 15.3.2012, ב-19:30, יעביר זהר צמח וילסון סדנה בנושא "בלוז
הסוכר – סוכר, בריאות, ומצבי רוח." השתתפות: 40-30 ש"ח. לפרטים נוספים
 ניסויים
בבעלי-חיים: סרטון חדש
תשדיר
חדש בהפקת יומן חייתי מציג את החוקרים שעושים ניסויים בבעלי-חיים באור
חדש. המפיקים קוראים לצופים להעביר את הסרטון לחברים ולמשפחה
באמצעות דואל ופייסבוק.
חוברת מתכונים
אנונימוס הוציאה לאור חוברת מתכונים מן הצומח, "צמחונות בקלות" – חידוש
ורענון של חוברת תחת כותרת זהה. ניתן להזמין את החוברת חינם, בטלפון
03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il.
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים
ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
בעיות ברווחת קרפיונים
מה ניתן
לעשות למען קרפיונים לאור המלצות האיחוד האירופי?
 הרפורמה
המתוכננת בענף המדגה בישראל מהווה הזדמנות להכניס לענף שיקולים של רווחת
דגים, בדומה לשיקולים לרווחת תרנגולות שפועלת אנונימוס להכניס לענף הביצים
בעקבות הרפורמה שקבעה הממשלה
בענף זה. אולם מה הן דרישות רצויות וריאליות לרווחת דגים? אריאל צבל בחן את
דו"ח האיחוד האירופי בעניין גידול דגי קרפיון ומצא שהמחסור בידע רלוונטי כה
עמוק, עד שקשה אפילו לאסוף בשטח את המידע הנחוץ.
הקבוצה הזנוחה
אם אנו רוצים להגן על הדגים
שמנוצלים בתעשיית הדגים, איך עלינו להתחיל – מלבד הימנעות אישית מאכילת
הדגים? כשמדובר בהגנה על יונקים ועופות, יש לארגונים להגנה על בעלי-חיים
ולרשויות סדר-יום מוגדר לצמצום הפגיעה בחיות בתעשיות, על בסיס תקדימים שנוצרו
במשך עשרות שנים. המצב ביחס לדגים שונה. דגים לא זכו עדיין לחקיקת הגנה
מיוחדת, אלא רק ל דו"חות
מדעיים ראשוניים ולהמלצות ראשוניות. גם ארגונים להגנה על בעלי-חיים לא
הקדישו מאמץ לנושא זה ולכן החומר המדעי וההמלצות מרכזים באופן כמעט
בלעדי את הידע הרלוונטי. אם חקירות סמויות במשקי יונקים
ועופות משלימות את הידע המדעי בנושא ומכוונות גם את מאמצי החקיקה, הרי שבכל
הנוגע לדגים כמעט שלא נערכו חקירות כאלה ולא ברור עדיין מה יש לחפש בהן
ובאילו אמצעים.
דו"ח גידול הקרפיונים
מאחר שרוב המחקר על
רווחת דגים נערך באירופה, רק חלקו רלוונטי לארץ: הסלמוניים, שכמה מהם נחקרו,
נפוצים בעיקר מצפון לאזורנו, ואילו דגים הנפוצים בעיקר בדרום, כמו האמנונים,
לא נחקרו באירופה. הקרפיון המצוי הוא מקרה מיוחד, של דג ממין המנוצל במספרים
גדולים הן באירופה (בעיקר במזרחה) והן בישראל, כאן הוא המין השני בתפוצתו
בענף המדגה. עם זאת, יש לזכור שגם כשמדובר במינים שמגודלים הן באירופה והן
בישראל, יתכנו הבדלים משמעותיים עקב הבדלי אקלים ואולי גם מסורת
מקומית.
באוקטובר 2008, לבקשת הנציבות האירופית, פרסם הפאנל על בריאות בעלי-חיים
ורווחתם (הכפוף לרשות בטיחות המזון האירופית) חוות-דעת מדעית על " היבטי רווחת
בעלי-חיים של מערכות גידול לדגים: קרפיון." זהו דו"ח בן 128 עמודים עם
פירוט על תכונות של קרפיונים, שיטות גידול שלהם, גורמים המשפיעים על רווחתם,
דירוג של בעיות רווחה בשיטות הגידול הנהוגות באירופה וגם המלצות ספציפיות.
סוגיות בהרג קרפיונים מטופלות בדו"ח נפרד, שלא נתייחס אליו כאן. נשתמש בדו"ח
על גידול קרפיונים כבסיס לבירור – מה אנו יכולים לעשות למען קרפיונים
בארץ?
מסובך וראשוני
האם דו"ח הקרפיונים מספק לנו
בסיס סביר לעריכת חקירות בשטח ולמאמצי חקיקה או קידום מדיניות? התשובה לכך,
למרבה הצער, אינה פשוטה. סיבה אחת לכך היא מורכבות הנושא: הדו"ח מחלק את
מחזור הגידול של הקרפיון ל-9 שלבים מובחנים, ובדרך-כלל יש מספר שיטות שונות
לכל שלב, עם בעיות רווחה שונות במקצת. מעבר לכך, רבים מהפרמטרים הקשורים
ברווחה אינם ניתנים לזיהוי בעין בלתי מזוינת; כל ביקורת במתקן הקרפיונים
צריכה להיערך בסיוע אמצעים למדידת טמפרטורה, חומציות, מהירות התנועה של המים
וכדומה. הדו"ח אינו מספק קריטריונים התנהגותיים משמעותיים לזיהוי
מצוקות.
אם לא די בקשיים אלה, הרי שהרוב הגדול של הידע על רווחת קרפיונים הוא כה
ראשוני, עד שאין כיום בנמצא פרמטרים להבחנה בין רווחת הקרפיונים לבין
האינטרסים של התעשייה. העיסוק ברווחת בעלי-חיים בתחומים המוכרים יותר, של
יונקים ועופות, מבוסס על היכולת להבחין בבירור בין מה שמועיל לתעשייה לבין מה
שטוב לחיות. אמנם, לפעמים יש חפיפה בין שני התחומים (למשל: לתעשיית החלב
משתלם להחזיק פרות שאינן סובלות מדלקת העטין, אשר גם גורמת סבל לפרות). אולם
בהיבטים רבים של התעשייה, ידוע לנו בבירור כי מה שמועיל לתעשייה פוגע בחיות.
למשל, הברירה המלאכותית ל ייצור חלב מוגבר, הגדילה את
רווחי התעשייה תוך עיוות פרופורציות הגוף ויצירת סיכונים בריאותיים קשים;
תיקון משמעותי של הנזקים התורשתיים יצמצם את תפוקת החלב לפרה ואת רווחי
התעשייה.
מה שטוב לדייג טוב לקרפיון?!
על רקע זה, רוב
הפרמטרים לרווחת קרפיונים – כפי שפורטו על-ידי הפאנל על בריאות בעלי-חיים
ורווחתם – חופפים לאינטרסים של התעשייה וניתנים למיצוי במסגרת כללים לניהול
עסקי נבון של משק הקרפיונים. לא מעט מהפרמטרים עוסקים בהתפתחות תקינה של
הדגים. אם לא מספקים להם תנאים ראויים, במיוחד בשלבי חיים מוקדמים (כולל
הטיפול בביצים) הם לא רק גדלים לאט – מצב שהשלכותיו הכלכליות ברורות מאליהן –
אלא מפתחים עיוותים, אשר מן הסתם מסבים להם סבל.
חפיפה בין האינטרסים של התעשייה לבין מדדי רווחה היא מסקנה תמוהה בדו"ח
מדעי על רווחת בעלי-חיים; ודאי זהו לא יותר מביטוי למצבו הראשוני של הידע
הקיים. לשם השוואה, הדיונים על רווחת עופות באיחוד האירופי, הן בתעשיית
הביצים והן בתעשיית הבשר, הקדישו מקום נרחב לנושא הצפיפות. בדו"חות המדעיים
צוינה מצוקה מובהקת של העופות החל מצפיפות מסוימת, שהיא נמוכה במידה ניכרת
מהצפיפות המקובלת בתעשיות. בדו"ח הקרפיונים, לעומת זאת, אין כל המלצה בעניין
הגבלת צפיפות. צפיפות רבה מוזכרת בגוף הדו"ח כמקור אפשרי ל"רעיית יתר"
של המזון הטבעי, המחייבת האכלה מלאכותית; הצפיפות של דגים מואכלים עשויה
להיות גדולה פי 3 מהצפיפות של דגים שלא מקבלים תוספת מזון. למרות זאת, מחברי
הדו"ח מדגישים שאין עדות לקשר בין צפיפות כזו לבין עקה. הצפיפות מוצגת כבעיה
המונעת התנהגות שחייה נורמלית ומהווה מקור אפשרי לפציעות רק בתנאים זמניים של
העברת קרפיונים מבריכה לבריכה או למכלים לקראת הובלה. 
קרפיון זמן קצר לאחר הבקיעה, בשלב שבו הוא רגיש במיוחד
למחסור בחמצן. (צילום: Ohio Sea Grant and Stone Laboratory)
מה לבדוק? מחסור בחמצן
במצב הידע הנוכחי, מה
יכולה אפוא להניב חקירה במתקני גידול קרפיונים? התשובה המוזרה לכך היא, שחלק
משמעותי מהחקירה יצטרך להתמקד בניסיון לוודא שהמתקן מתנהל כראוי מבחינה
כלכלית, בהנחה שמתקנים חקלאיים מנוהלים לעתים ברשלנות רבה למרות הנזק
הכספי.
אם יש משתנה קריטי אחד שהיה עשוי להוות מטרה בולטת לבדיקות, הרי זה
כמות החמצן במים. מחסור בחמצן זוהה בתור גורם הסיכון החמור ביותר, או כמעט
החמור ביותר, בכל אחד משלבי הגידול של הקרפיונים. מחברי הדו"ח מציינים,
שקרפיונים מסוגלים לשרוד במים המכילים חמצן בכמות נמוכה יחסית, עד 0.9
מיליגרם לליטר, אולם מצוקה כתוצאה ממחסור בחמצן צפויה עוד הטרם נוצר מחסור כה
חמור בחמצן. מחברי הדו"ח אינם מגדירים את סף החמצן הדרוש אלא לגבי
דגיגים בלבד: בין 6 ל-8 מיליגרם לליטר (גם עודף חמצן פוגע בדגיגים).
האם חוקרים סמויים או מפקחי רווחת בעלי-חיים צריכים אפוא לעבור במתקנים
לגידול קרפיונים עם מכשור למדידת ריכוז החמצן במים? אפשר שאין מנוס מכך.
עם זאת, ניתן לבצע חלק מהעבודה בעקיפין. למשל, אחד מהגורמים לירידה בכמות
החמצן במים הוא התפרצות של אצות, הגורמות למחסור בחמצן (וכן לגורמי סיכון
נוספים). את עודף האצות אפשר לזהות בתצפית מן היבשה, אם כי הדו"ח אינו מספק
כלים לכך. הבעיה מוכרת באירופה בעיקר בטמפרטורות גבוהות, ולכן היא מן הסתם
רלוונטית במיוחד לישראל.
דגיגי קרפיונים: לפי המלצות הדו"ח המדעי של האיחוד האירופי,
אסור להוציא כך דגיגים מן המים.
(צולם בהודו, Aquaculture Asia Magazine)
על ההמלצות
דו"ח הקרפיונים מספק עשרות
המלצות (הערוכות ב-30 סעיפים) אולם רובן ספציפיות באופן המחייב היערכות מסוג
חסר תקדים מצד חוקרים ומפקחים. למשל:
- זרימת המים במהלך הדגרת הביצים צריכה לעמוד לכל היותר על ליטר וחצי
לדקה בשעות ההתפתחות הראשונות ו-3 ליטר לדקה לאחר מכן.
- בהעברת דגים בין בריכות/מכלים שונים, יש להימנע משינויי טמפרטורה
פתאומיים.
- אין להוציא דגיגים מהמים.
אם נקודות אלה נראות קשות לבדיקה, הן עדיין ברורות יותר מכמה המלצות
שנוסחו בצורה כה כללית, עד שאין אפשרות ליישמן ללא ניסיון במדגה או גיבוש
קריטריונים ספציפיים יותר. למשל:
- תכנון מכלים לדגיגים צריך לאפשר מילוי אוויר בשלפוחית השחייה.
- תחזוקת בריכות גידול צריכה למנוע הצטברות שכבות נטולות חמצן העלולות
לגרום ליצירת רעלים.
- בשלבי הגידול המוקדמים של הדגים בבריכות, יש להתאים את מידת הצפיפות של
הדגים לרמת הזמינות של הפלנקטון.
נקודות אחדות בהמלצות נוסחו בבירור והן נוגעות למתקנים (הוראות הנוגעות
למתקנים קלות לבדיקה, בדרך-כלל, לעומת בדיקות של מצב המים או של התנהגות
עובדים). אולם כמה מהמלצות אלה נוגעות דווקא לתנאים הקשורים הדוקות
לאקלים, ולכן אי-אפשר ליישמן ישירות לישראל, למשל:
- הגודל הרצוי לבריכות גידול הוא בין 500 ל-10,000 מ"ר.
- העומק הרצוי לבריכות גידול הוא בין מטר למטר וחצי ובמקום חסוי מרוח
חזקה.
- העומק הרצוי לבריכות אחסון (לדגים הכלואים לקראת שיווק) הוא 2 מטרים –
עומק שאמור למנוע השפעה מהירה של טמפרטורת אוויר משתנה על טמפרטורת המים.
המלצות בודדות בלבד ניתנות ליישום ללא היכרות פנימית עם ענף המדגה, כגון
הדרישה שלא לגדל קרפיונים בבריכות עם קרקעית בטון (קרקע קשה עלולה לפצוע את
הדגים).
חלק מההמלצות הן לערוך מחקר נוסף. למשל, מחברי הדו"ח המדעי קוראים לחקור
האם ברירה מלאכותית של קרפיונים עלולה ליצור תכונות הפוגעות ברווחת הדגים
(תופעה חמורה ביותר בתעשיות העופות והיונקים). תחום אחר שנדרש בו מחקר הוא
חיסון קרפיונים. מסתבר עוד, שבאירופה לא נהוג להשתמש בתרופות לקרפיונים,
ומחברי הדו"ח ממליצים, באופן כללי, לאשר את השימוש בתרופות כאלה.
קרפיונים בבריכת גידול: פענוח נתונים המעידים על מצוקתם
מחייב כיום עבודת לימוד רבה ומכשור מתאים. (צילום: Blue Funnies)
תכל'ס, מה לעשות?
כשארגונים להגנה על
בעלי-חיים מעוניינים לאסוף מידע על פגיעה ברווחת כבשים, למשל, אפשר להפיק
תועלת רבה מצילומים חובבניים במשק. אין צורך בהכשרה או במכשור מיוחד כדי
לזהות עטינים שנפגעו קשה או זירוז כבשים במכות מקל. כפי שמלמד דו"ח
הקרפיונים, המצב בענף המדגה שונה, אולם אין בכך כדי לפסול את האפשרות של
צילומים אקראיים. במקרים של הזנחה חמורה, המצלמה תוכל לקלוט, למשל, גופות
צפות של קרפיונים, או העברה גסה של קרפיונים חיים ברשתות ברזל חלודות.
מעבר לחריגות כאלה, שממילא אין לאנשי המדגה אינטרס להגן עליהן, העניין
ברווחת קרפיונים יחייב את הארגונים לעבודה מסוג חדש. מכשור למדידת טמפרטורה,
חומציות, ריכוז של גזים שונים או מהירות זרימת המים עשוי להועיל ואין אפשרות
כיום לצפות אילו ממצאים ייאספו באמצעותו. אולם בסופו של דבר, יחלפו שנים עד
שהידע על רווחת קרפיונים בשלבי הגידול יגיע לרמה שמאפשרת תביעות מסודרות
מהתעשייה. בשלב הנוכחי, נראה שהגישה המועילה ביותר לקרפיונים מחייבת עבודה
משותפת עם התעשייה: לימוד משותף של הבעיות, גיבוש משותף של נורמות לטיפול
בדגים, גיבוש משותף של מערכת להטמעת הנורמות בתעשייה, ועידוד של פיתוח מכשירי
ניטור אוטומטיים במתקני הגידול.
חדשות
מקורות נוספים
 nrg מעריב
חוות מזור. השבוע הגישו בעלי חוות מזור, שבה מגדלים
קופים כדי לסחור בהם, עתירה מנהלית נגד רשות הטבע והגנים, לאחר
שהרשות השהתה את בקשתם להעביר משלוח של קופים למעבדה בארצות-הברית
שהורשעה בעבר בהתעללות בקופים (" חוות מזור נגד רשות
הטבע: מעכבים אישור משלוח הקופים," 7.3.2012). במשרד להגנת
הסביבה מסבירים שכדי לקבל אישור, חוות מזור צריכה להציג אישור כי מדובר
קופים שיועברו למעבדה שבה מבוצעים ניסויים מצילי חיים. השר להגנת הסביבה,
גלעד ארדן, אמר כי "צריך להיות ברור לכולם שאני עושה ואמשיך לעשות כמיטב
יכולתי עד לסגירת חוות מזור" (" ארדן: 'אפעל כמיטב
יכולתי עד לסגירת חוות מזור'," 8.3.2012). במקביל לכך, בחוות מזור מנסים
לעצור את המחאה נגד ההתעללות, ובשבוע שעבר הוציא צו הרחקה נגד אחד
המוחים, בטענה שפעילותו מהווה הטרדה " בגלל אובססיביות:
פעיל בע"ח הורחק מחוות מזור," (4.3.2012).
 TheMarker רעל.
בכתבה " אושר חוק
להפחתת שאריות חומרים רעילים במזון לבעלי-חיים" (4.3.2012) מדווח עמירם
כהן על הצעת חוק הכוללת קריטריונים המפחיתים את הריכוז המותר של רעלנים במזון
הניתן לבעלי-חיים במשקים. התקן הנוכחי נקבע בשנת 1971 ואינו עומד בקריטריונים
של מדינות האיחוד האירופי. מטרת ההצעה היא להפחית את ריכוז החומרים הרעילים
במוצרים מן החי.
 nrg מעריב בשר אדם.
הכתבה " תנו לחיות
לחיות מציגה: ערב אכילת בשר אדם" (6.3.2012) מדווחת על אירוע בהפקת "תנו
לחיות לחיות" במסגרת היום הבינלאומי ללא בשר. באירוע נערך מיצג ובו אדם
ארוז בניילון, וחולקו מתכונים לתבשילים ממקבילים צמחיים לבשר אדם.
גלי צה"ל חינוך
לחיילים. הכתבה " צה"ל ימנע צער
בע"ח?" (1.3.2012) מדווחת על הצעת חוק של ח"כ איתן כבל, שתחייב את צה"ל
לחנך את חייליו נגד התעללות בבעלי-חיים, בדגש על חיילים שמנצלים כלבים במסגרת
תפקידם.
mynet (עמק וגליל) טיפול בהתעללות. בכתבה " תוכנית
לטיפול בתיקים של התעללות בבעלי-חיים" (8.3.2012) מדווחת ורד לוי על
תוכנית להעברת תיקים הנוגעים להתעללות בבעלי-חיים מהמשטרה לפרקליטות במחוז
הצפון, במטרה לייעל את הטיפול בהם.
 ynet עמק
הצבאים. הכתבה " פסיקה:
הקיבוצים יפנו את עמק הצבאים בי-ם" (PsakDin.co.il, 6.3.2012) מדווחת על
פסיקה של בית-משפט השלום בירושלים, לפנות את הקיבוצים מעלה החמישה וקריית
ענבים עד סוף 2012 מעמק הצבאים, שנחשב לריאה הירוקה של העיר. מקורות נוספים
nrg מעריב רמת דלתון. בכתבה " הקרב על רמת
דלתון" (9.3.2012) מדווחת עדי חשמונאי כי שטח בגליל, המצוי בשנים
האחרונים בהליכים לקראת הכרזה עליו כשמורת טבע, הפך בחודשים האחרונים
למוקד של עניין תעשייתי עבור שלוש רשויות, ובכלל זה הקמת אתר קומפוסט במסגרת
הרפורמה בתעשיית הביצים.
 ערב
ערב באילת כלובי דגים ודילול. בכתבה " הוצאת כלובי הדגים
שיפרה את מצב מפרץ אילת" (8.3.2012) מדווח עומר כרמון על יום עיון
שהתקיים השבוע באילת, שבו דווח על התאוששות במצב מפרץ
אילת ושונית האלמוגים מאז הוצאת כלובי הדגים. מספר
משתתפים גם מתחו ביקורת על ירי בבעלי-חיים כשיטה לא יעילה למטרת דילול
אוכלוסייתם. לדברי פקח רשות הטבע והגנים, ראובן הפנר: "לירות זה הכי קל. אפשר
לבוא בטענות לחיות, אבל הן לא אשמות – אנחנו אשמים! בעבר, אם פרה הייתה מתה,
החקלאים היו זורקים את הפגר בשטח, ואז באו זאבים ושועלים ופתחו מסעדה."
תזונה וצרכנות
 nrg מעריב טבעונית
חדשה. בטור " זכרונות קשים מהלול:
כשנועה לוי הפכה לטבעונית" (6.3.2012) כותבת נועה לוי על
המעבר שלה לטבעונות בחודשים האחרונים: "כמו שלא אשתמש בשמפו שנוסה על
בעלי-חיים כי זה פשוט לא נכון, כך לא אקנה דבר שחייה נאלצה לשעבד את חיה
עבורו. לא נראה לי נכון לקחת קיום שלם של חיים, זן שלם של יצורים על הכדור
הקסום והיפיפה הזה, ולשעבד אותם לנוחיות המטופשת שלי. לחביתה שלי, לחלב בקפה
שלי. ואני לא אוהבת את הטיעונים של 'זה בריא, זה חשוב', כי מחקרים רבים מידי
בשביל להתעלם מהם מפורסמים כל הזמן והם מראים איך בשר וחלב נקשרים באופן ישיר
לכלכך הרבה סוגי סרטנים, כמו שסיגריה קשורה באופן ישיר לסרטנים אחרים."
 הארץ (ילדי
העיר) לילדים. הטור " כשמקצצים
בבשר החי" (5.3.2012) מייעץ על טיפים שונים במעבר לצמחונות אצל ילדים,
ומכיל מתכונים לסלט אטריות סובה ברוטב אסייתי ולסלט קראנצ'י של טופו
ובוטנים.
ynet קבלת שבת.
בטור " פיוז'ן
טבעוני: קבלת השבת של אבישג" (9.3.2012) מציעה אורי שביט מתכונים לפטריות
ממולאות בבורגול ואגוזים, קציצות אזוקי ברוטב בצל ובירה, וסלט שעועית ומנגולד
בסגנון יווני.
פינת התזונה
ניוקי תפוחי אדמה ברוטב עשבי
תיבול
 מרכיבים
לניוקי
5 תפוחי אדמה 2 כוסות קמח מלא חצי כוס רסק
תפוחי עץ כפית מלח מרכיבים
לרוטב
כפית אורגנו כפית רוזמרין כפית תימין כפית
מרווה כפית בזיליקום רבע כוס שמן
זית זיתים הכנה
- מקלפים את תפוחי האדמה ומבשלים אותם עד לריכוך. מועכים אותם לקבלת מחית
אחידה.
- מערבבים את מחית תפוחי האדמה בקערה גדולה ועמוקה עם רבע כוס
מים, הקמח, רסק התפוחים והמלח, עד לקבלת בצק.
- חותכים מהבצק חתיכות קטנות באורך כ-2 ס"מ כל אחת.
- משטיחים ומגלגלים כל חתיכה ולוחצים במרכזה בעזרת מזלג.
- מרתיחים סיר מים ומבשלים בו את חתיכות הניוקי. מוציאים אותן מהסיר כשהן
מתחילות לצוף.
- מכניסים את עשבי התיבול, את שמן הזית ואת הזיתים למעבד מזון וטוחנים
היטב.
- מערבבים את הניוקי המבושל עם הרוטב, ומגישים. מומלץ להגיש בקערה גדולה
ועמוקה על מצע עלי חסה.
מתכון: דרור ינאי. צילום: ראובן אילת. פורסם לראשונה במדור "שני צמחוני", ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ב-18.3.2012, 17:10,
ייתקיים במכללת אורט-בראודה שבכרמיאל המפגש השני בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות
אחרות ומה שביניהם," בהנחיית אריאל צבל. הקורס פתוח לקהל הרחב וניתן
להצטרף במהלכו. במפגש:
וואלה! שפעת
העופות. בכתבה "
ynet הצלת
כבש. בכתבה "
הארץ
שחיטה כשרה בצרפת. הכתבה "
ynet הצלת
דולפינים. בכתבה "