click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 519 (12.6.2011)

  1. פעילות
  2. המדריך לשליטה רכה: ספרה של גרנדין, בעלי-החיים הופכים אותנו לאנושיים
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: תחתיות ארטישוק ממולאות בקינואה
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

דרושים לאנונימוס

  • לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת בתחום התקשורת. חובה: טבעונות, בקיאות גבוהה בזכויות בעלי-חיים. רצוי ניסיון בתקשורת. לפרטים: info@anonymous.org.il 
  • לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
 

צבי ים

כתבת הווידאו "עונת ההטלה החלה: הצבות עולות לחוף" (nrg מעריב, 2.6.2011) מדווחת על תחילת עונת ההטלה של צבות הים, העולות לחופים כדי להטיל את ביציהן. רשות הטבע והגנים קוראת לציבור להימנע בשבועות הקרובים מהדלקת מדורות, הקמת אוהלים, עריכת מסיבות רועשות, נסיעת רכבים או לכלוך בחופים, כי כל אלה מרחיקים את הצבות. "אם מישהו מזהה צבת ים עולה לחוף עליו להתרחק ממנה, לצפות בשקט מרחוק ולדווח על כך לפקחי רשות הטבע והגנים במוקד 6911*."
 

כדאי לכתוב: רשות הטבע והגנים

בכתבה "מחאה: חוקרים ואנשי טבע נגד אתי אלטמן" (25.5.2011) מדווח ארז ארליכמן על ניסיונם של זואולוגים לבטל את מינויה של אתי אלטמן, דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות", לחברה בוועדה לאיתור מנכ"ל חדש לרשות הטבע והגנים. ניסיון זה נערך עקב התנגדותה לירי בכלבים ובחתולים, שנערך כביכול בשם "שימור הטבע". כדאי לכתוב לשר ארדן ולחזק את ידיו בהחלטתו למנות את אלטמן כחברה בוועדה.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: gerdan@knesset.gov.il
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

  • ביום ה', 16.6.2011, בשעה 19:00 יתקיים במהטמה ערב מאכלי קישואים. תרומה מומלצת: 25 ₪.
  • ביום ב', 20.6.2010, בשעה 17:00 יתקיים סיור מודרך בשוק מחנה יהודה (בהרשמה מראש), ואחריו (19:00) סדנא להכנת שייקים למתקדמים. תרומה מומלצת: 80 ₪. להרשמה: אורי יורמן בדואל (עדיף) או בסלולרי: yurman@gmail.com, 050-7827729
  • ביום ה', 23.6.2010, בשעה 19:00 יתקיים במהטמה ערב בישול אפריקאי. ההכנסות יועברו לסיוע לפליטים אפריקאים בישראל. תרומה מומלצת: 50-30  ₪.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

"בין ממון למזון" בתל-אביב

ביום ד', 15.6.2011, בשעה 19:30, תרצה במרכז ביכורי העתים (הפטמן 6, ת"א) בת-עמי שורק בנושא "חקלאות אורגנית, אקולוגית, נתמכת קהילה" במסגרת הקורס "בין ממון למזון" של המכללה החברתית-כלכלית. 35 ₪ (למי שלא נרשמו לקורס המלא).
פרטים: veginger@gmail.com או 02-5665737.
 

טבעונות ברעננה

"שיבולת", מסעדה טבעונית מבית בודהה בורגרס (המסגר 1, א. תעשייה רעננה, טל' 09-7404002) מציעה שני חידושים: במה פתוחה להופעות חיות בימי ה'; וסדנאות בריאות עם ליאורה גולדברג, הכוללות הדגמות, ארוחה, שייקים ירוקים ומנות אחרונות. להרשמה: ליאורה 054-8070745 או אלי 052-2521107.
 

בראנץ' ברוגטקה

בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה (יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


המדריך לשליטה רכה
 על ספרה של טמפל גרנדין, בעלי-החיים הופכים אותנו לאנושיים

"בעלי-החיים הופכים אותנו לאנושיים", ספרה השני של טמפל גרנדין בעברית, מגיש מידע נרחב ומגוון על התנהגות יונקים ועופות המצויים תחת שליטת בני-אדם, ומציע דרכים לנצל ידע זה לשיפור מצבם. אריאל צבל קרא את הספר וממליץ עליו במיוחד למי שעובדים בטיפול בחיות במתקנים חקלאיים ובגני חיות.
 
המחברת והספר
טמפל גרנדין היא חוקרת במחלקה למדע בעלי-החיים באוניברסיטת קולורדו והיא ודאי המתכננת המצליחה בעולם של מתקנים במשחטות. ספרה "בעלי-החיים הופכים אותנו לאנושיים", כמו קודמו, "השפה הסודית של בעלי-החיים", נכתב בשיתוף עם קתרין ג'ונסון ותורגם לעברית זמן קצר לאחר שפורסם המקור, בשנת 2009. זהו ספר פופולרי בתחום מדע רווחת בעלי-החיים, המגלם את היתרונות והחסרונות של תחום מחקר יישומי זה. בחלקו הקטן, הספר פונה לקהל הרחב של מגדלי כלבים וחתולים, ואילו רובו מגיש הצעות מעשיות לחקלאים, לווטרנרים ולמאלפים. אחד הפרקים ("חיות בר") פונה בעיקרו לחוקרי התנהגות בעלי-חיים. עם זאת, סגנון הכתיבה בכל הספר קולח ונגיש לקהל הרחב.
 
ספר מומלץ מאוד – לחקלאים
לכותרת הספר החדש אין קשר ברור לתוכנו. ההוצאה לאור בעברית השמיטה את כותרת-המשנה המקורית, שמייצגת טוב יותר את כוונת המחברת: "ליצור את החיים הטובים ביותר עבור חיות." ומדוע זקוקות חיות שמישהו ייצור עבורן חיים כאלה או אחרים? מאחר שהן שבויות בידי בני-אדם השולטים ממילא באיכות החיים שלהן. עצם השליטה בחיות וניצולן מקובלים על גרנדין ללא סייג וכמעט ללא הרהור בעניין (רק בפרק האחרון היא מנסה לתרץ את עבודתה בתעשיית הבשר – באוסף של קלישאות ריקות ומבולבלות). עמדה זו הופכת את הספר למסוכן. אמנם, מי שעובדים בניצול בעלי-חיים יכולים ללמוד ממנו כיצד למתן את השימוש בכוח אלים נגד החיות ולכן הספר מומלץ ביותר עבורם. אך עבור רוב הקוראים, השיטות שמציעה גרנדין להקל על חיי השבי של החיות – מלבד כלבים וחתולים – הן לא יותר מסיפור רחוק ותיאורטי. הספר מציע לבחור בין שיטות פוגעניות יותר ופוגעניות פחות לשליטה בחיות, ללא כל התייחסות לאפשרות של צמצום בהיקף הניצול של בעלי-חיים באמצעות חרם צרכנים (כגון טבעונות).
 
אולי אין לצפות מחוקרת של התנהגות בעלי-חיים במחלקה חקלאית שתגיש ניתוח חברתי-כלכלי של המערכות הפוגעת בחיות. אולם ההתעלמות המוחלטת מתפקידו המרכזי של חרם הצרכנים ב"יצירת החיים הטובים ביותר עבור חיות" היא בעייתית. קוראים "אוהבי חיות" עלולים להסיק שהם יכולים להמשיך לצרוך מוצרים מן החי באין מפריע, ולהשאיר את הדאגה לחיות למדענים טובי-לב כמו גרנדין, שכבר יעשו את העבודה בשביל כולם. המחברת אפילו תוקפת את החקיקה לרווחת בעלי-חיים משום שחוקים אחדים בארצות-הברית גרמו לכאורה יותר נזק לחיות מתועלת. לקהל הרחב הספר מומלץ אפוא רק אם הקורא נכון למאמץ מתמיד להשלים את החסר – ולהכיר בכוחו כצרכן/מחרים וכאזרח בעל השפעה משפטית ופוליטית.
 
ידע וכוח
גרנדין משלבת בדבריה בקיאות במצב המחקר על התנהגות בעלי-חיים וניסיון אישי רב. מחברים אחרים היו עשויים לגייס ידע כזה בעיקר לשם המלצה על תנאי שטח סביבתיים שישפרו את חיי החיות. גרנדין, לעומת זאת, מניחה שרבות מהמצוקות העיקריות בחייהן של חיות תחת שליטת אנשים נובעות מטיפול כוחני בהן, ולכן היא מגייסת את הידע שלה לגיבוש המלצות כיצד לרכך טיפולים אלה. ריכוך כזה, לפי גישתה, מחייב לבצע בחיות מניפולציות התנהגותיות. החל בחינוך כלב להתמודדות עם תסכולים, עבור בכינוס ותמרון בקר, וכלה בהרגלת אנטילופות לטיפולים וטרינריים – גרנדין מפרטת עשרות רעיונות שממחישים כיצד יכולים האנשים השולטים בחיות לגרום להן לעשות כרצונם. ההצדקה לדגש זה ברורה: ללא מניפולציות התנהגותיות שמבוססות על חיזוקים חיוביים, על התרגלות אטית לחידושים, על סילוק הגורמים שמפחידים את החיה וכדומה – ללא אמצעים אלה יפעילו אנשים כוח ישיר עד שיכריעו את החיה. לכן עדיפה המניפולציה המעודנת יותר.
 
עם זאת, קשה שלא לחוש אי-נוחות לנוכח ההתייחסות האחידה של גרנדין לכל סוגי הקשרים בין אנשים לבין חיות. אימון חתולים בעזרת חיזוק חיובי הנלווה להשמעת צליל קבוע – שיטה שנועדה לאתגר חתולי בית ולספק להם גירויים מנטליים בחיי הבית – נכרך במסגרת אחת עם סילוק גורמים מפחידים במשחטה, במטרה להקל על פרות לצעוד בשקט בדרכן לחטוף מסמר בראש. אופי החקירה של גרנדין, כמקובל במדע רווחת בעלי-החיים בכלל, נותר זהה לאורך כל הדרך בין שני הקצוות האלה; חיים טובים יותר של חתול הבית שקולים לכאורה לתנועה זורמת של בקר במשחטה (תוך חיסכון בהוצאות כספיות לבעלי המשחטה). השימוש בידע על התנהגותן ונפשן של חיות ללא מצפן מוסרי, מטיל צל גדול על פרויקט המחקר כולו. ללא הגדרת מטרות ראויות ומטרות בלתי ראויות להפעלת הידע, אפילו השיטות של גרנדין לטיפול בכלבים ובחתולים מעוררות חשד של כוחנות מופרזת.
 
בין כלבים לתרנגולים
מעבר להסתייגות שלעיל, יש להדגיש שגרנדין פוסלת כמה שיטות טיפול בחיות ללא הצעות לרככן. רוב הספר "בעלי-החיים הופכים אותנו לאנושיים" עוסק במיני בעלי-חיים המצויים כיום תחת מערכות שונות של שליטה וניצול, כשהפרקים מסודרים לפי מידת כוחנות גוברת: כלבים, חתולים, סוסים, פרות, חזירים, תרנגולי בית ותרנגולי הודו (שני פרקים נוספים חורגים מרצף זה ועוסקים בחיות בר בגני חיות). הדיון בפרות, בחזירים ובעופות מחייב אפילו את גרנדין להתחיל לחשוב ברצינות על פגמים שטבועים בתעשיות החקלאיות, אם כי ביחס לתעשיית הבקר היא מפגינה רגשות מעורבים. לדבריה,
"כשהתחלתי, בשנות ה-70, חשבתי שאוכל לתקן כל פגם בעזרת ההנדסה והעיצוב [של מתקנים לשליטה בבקר]. לא חשבתי הרבה על הרגשות ועל התנהגותם של בני-האדם. במשך שלושים וחמש שנים למדתי שכ-20 אחוזים מכלל העובדים יכולים להיות מטפלים טובים בזכות עצמם, אולם האחרים זקוקים לתמריצים, מכיוון שטיפול נכון וטוב בבעלי-חיים נוגד את הטבע שלהם." (עמ' 157)
בהקשר זה מעלה גרנדין הצעות רבות למניפולציות התנהגותיות לא בחיות אלא בעובדים –כיצד לגרום להם לטפל היטב בחיות ולהימנע מהתאכזרות. לא פעם היא מודה שמניפולציות כאלה לא עובדות היטב, אך מצד אחר היא מהללת את מערך הביקורת על טיפול חיות במשחטות, שהיא הנהיגה בזכות לחצי ארגון זכויות בעלי-החיים PETA (בפועל מדובר בביקורות נדירות וככל הנראה לא אפקטיביות ביותר).

עגל במתקן ריסון, לקראת הימום (ירי מסמר בראשו). (צילום: האתר של ד"ר טמפל גרנדין)

 
חזירים: דרישה לשינוי מהותי
האופטימיות של גרנדין מתמתנת כשהיא מגיעה לדיון בתעשיית החזירים. יש לה רעיונות רבים כיצד לשפר את הטיפול בחזירים הכלואים במכלאות ללא כלובים, אך היא אובדת עצות מול כלובי הריון (כלובים הגדולים מעט מגוף החזירה, שבהם כולאים חזירות במשך כל הריונן). השימוש בכלובים אלה מקובל ברוב התעשייה האמריקאית והוא נפוץ גם בישראל. בהיעדר רעיונות לשיפור הכלובים, גרנדין קוראת להפסיק להשתמש בהם. היא מסבירה שהשימוש בהם נפוץ לא בגלל יתרונות מהותיים לתעשייה, אלא מכיוון שקבלני הבניין שפעלו בשנות ה-90, כשתעשיית החזירים גדלה במהירות, הרוויחו ממון רב מבניית כלובים אלה עקב כמות המתכת הגדולה שהם מכילים. את התפתחות התעשייה היא מסכמת כך:
"[...] בכל פעם שבתעשיית החזירים מצאו פתרון לבעיה כלשהי, עלותו של הפתרון הייתה כל-כך גבוהה עד כי התעשייה הייתה חייבת להגביר את הייצור – לגדר יותר חזירים על אותו שטח אדמה – כדי להמשיך להרוויח. הדברים שנעשו לשם הגברת הייצור יצרו בעיות חדשות שבתורן דרשו פתרונות חדשים ויקרים. [...] רוב השיפורים הללו פגעו ברווחתם הנפשית של החזירים." (עמ' 164)
 
עופות: כמעט ללא מוצא
לגרנדין יש הצעות לשיפור גם בתעשיות העופות (לבשר ולביצים) אולם כאן הפסימיות שלה מגיעה לשיא. לאחר שתיארה שיטות טיפול וברירה מלאכותית שפוגעות בעופות באורח קיצוני, היא מסכמת:
"קשה יותר להכניס שינויים בתעשיית העופות מאשר בתעשיית הבקר והחזירים [...] אחת הסיבות היא שלמנהלים אין מספיק תמריצים לטפל היטב בעופות. במידה מסוימת, המצב אפילו הפוך. כשהמגדלים דוחסים יותר מדי מטילות לכלוב, הם מקטינים את התפוקה של העוף הבודד אבל הם מקבלים יותר ביצים כי יש יותר תרנגולות." (עמ' 207)
גרנדין מסבירה שהקושי לצמצם את סבלם של העופות נובע גם ממבנה התעשייה. בתעשיות הבקר והחזירים מייצרים מוצרים בשר מחלקי גוף שמקורם במשחטות רבות, לעומת שימוש בבשר ממשחטות בודדות בלבד בתעשיית בשר העופות. רשת מסעדות או מרכולים יכולה אפוא לאיים ללא קושי שתפסיק לקנות בשר בקר או חזיר מידי ספק שמסרב להכניס שיפורים בטיפול בחיות, כי היא יכולה בקלות להחליף ספק זה באחרים. אולם הרשת לא תאיים על ספק בשר עופות מכיוון שאין לה גישה למשחטות חלופיות. רשתות המסעדות, המגיבות ללחצים ציבוריים, משתמשות בכוח הקנייה שלהן להפעלת לחצים על ספקי בשר בקר ובשר חזירים, אולם כוחן מול תעשיית העופות מוגבל. עם זאת, גרנדין טוענת שאפילו בתחום זה הייתה השפעה גדולה ללחצים הנדירים שהפעילה אחת מרשתות המסעדות האמריקאיות (בעקבות הפגנות נגדה). לדבריה, דרישות הרשת הצליחו לצמצם במידה ניכרת שבירת כנפיים וצליעה בלולים המספקים בשר לרשת.

טמפל גרנדין (צילום: Jonathunder)

 
סיכום
מהי מטרתו של פרסום פופולרי בתחום מדע רווחת בעלי-החיים? מלבד יישומים ישירים וחריגים ביחס לחיות שמתגוררות בבתים, השימוש העיקרי שיכול הקהל הרחב לעשות בחומר כזה הוא ללמוד אילו רפורמות רצויות במתקנים חקלאיים ובמתקנים אחרים שמחזיקים חיות בשבי. רפורמות כאלה יושגו על-ידי חקיקה ולחץ ישיר על החברות שמחזיקות חיות. הגישה של גרנדין, שמתמקדת בטכניקות התנהגות נקודתיות שקשה מאוד לפקח עליהן, אינה מכוונת בדרך-כלל לרפורמות כאלה. מסיבה זו, ובגלל התעלמותה של המחברת מהאפשרות של חרם צרכנים, הספר אינו מומלץ במיוחד לקהל הרחב. אבל אם יש לך קרובים או חברים שעוסקים לפרנסתם בניצול בעלי-חיים, כדאי מאוד לתת להם עותק של הספר.
 
מקור
טמפל גרנדין וקתרין ג'ונסון, בעלי-החיים הופכים אותנו לאנושיים, מאנגלית: מרים שפס, (תל-אביב: אריה ניר, 2010). 303 עמודים, כולל רשימת הערות.

חדשות

ynet פיקוח על ניסויים. בכתבה "ועדת השרים נגד הגברת הפיקוח על ניסויים בחיות" (5.6.2011) מדווח ארז ארליכמן שהצעת החוק של חברי הכנסת דב חנין ואיתן כבל, שלפיה יתווספו שלושה נציגים מארגונים למען בעלי-חיים להרכב המועצה לניסויים בבעלי-חיים ובראשה לא יעמוד ויוויסקטור, נבלמה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. בינתיים הוחלט למנות ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא בראשות משרד המשפטים ולהמתין להצגת מסקנותיה. לדבריו של ח"כ איתן כבל ב-ynet, "ההחלטה היא בהחלט הישג, אך יחד עם זאת, ההתנגדות חסרת הפשרות של חלק משרי הממשלה, מהווה התעלמות מדו"ח מבקר המדינה המצביע על ליקויים חמורים. את מה שאנו הנאבקים למען זכויות בעלי-חיים אומרים וזועקים זמן רב." השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הודיע כי בכוונתו לערער על החלטת הוועדה.
 
וואלה! חלב. בכתבה "מאחורי כל החלב הצח הזה מסתתר כתם שחור גדול" (7.6.2011) סוקר עידן סוייר את הפגיעה בפרות בתעשיית החלב ואת הבעיות הבריאותיות הכרוכות בצריכתו.
 
nrg מעריב רפת אורגנית. בכתבת הווידאו "רפת אורגינל: ביקור במחלבת הרדוף" (7.6.2011) מבקר לאון פלדמן ברפת האורגנית של קיבוץ הרדוף וממחיש שהיחס אל הפרות שם אינו שונה מהנהוג ברפת סטנדרטית של תעשיית החלב, למעט שינויים נקודתיים: הפרות לא עוברות גדיעת קרניים וצריבת מספר. צורמים במיוחד דברי הכתב שהפרות "חיות בחופש", כאשר הן בבירור סגורות בתוך מבנה.
 
גלובס שקרים בענף הדיג. בכתבה "מעקב G: חשד לדיווחים כוזבים של ראש אגף הדיג" (מגזין G, מיום 4.6.2011) מדווח משה ליכטמן על מחדלים שבוצעו בתעשיית הדיג בשנים האחרונות, במיוחד על-ידי מנהל הענף, חיים אנג'וני. אנג'וני מואשם באישור לשימוש בציוד לא חוקי, במסירת דיווחים כוזבים, וגם בהריגת מאה אלף דגים (שמלכתחילה יועדו למות כחלק מתעשיית הדיג). המחדלים שבוצעו הם בין הגורמים להכחדת הדגים בכנרת.
 
nrg מעריב בנייה בשטחים פתוחים. הכתבה "הממשלה נגד השטחים הפתוחים" (5.6.2011) מדווחת שנדחתה הצעת החוק של חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ, שהמליצה לבחון מחדש תוכניות בנייה בנות שמונה שנים. "לדברי ארגון מגמה ירוקה, פעמים רבות הציבור נאלץ להיפרד משטחים פתוחים לטובת תוכניות שאושרו לפני יותר מעשר שנים ולא נבחנו מחדש, למשל תכנון בתי מלון בחופי ישראל ההולכים ומצטמצמים – שאושרו לפני שנחקק חוק החופים." בכתבה "דו"ח: הבנייה מעלימה את גבעות הכורכר והחמרה מהנוף הישראלי" (הארץ, 10.6.2011) מדווח צפריר רינת על היעלמות גבעות הכורכר והחמרה בישראל, שכיום נותר מהן כאחוז אחד בלבד.
 
ynet חוף בצת. בכתבה "אחרי פלמחים: המינהל יבטל המכרז בחוף בצת" (5.6.2011) מדווחת יעל דראל על ביטול תוכנית לבניית כפר נופש בחוף בצת והעברת הפרויקט לשטחים חלופיים.
 
הארץ חריש. בכתבה "חרף המחאה, אושרה הקמת העיר החרדית בחריש" (10.6.2011) מדווח צפריר רינת על אישור הקמת העיר חרדית בחריש, תוך פגיעה בשטחים ירוקים באזור ובניגוד לפסקי-דין שניתנו בעבר.
 
ynet הכבש שרק. הכתבה "ניו זילנד מצטמררת: שְרֶק, הכבש הלאומי, מת" (7.6.2011) מדווחת על מותו של שרק, הכבש המפורסם ביותר בניו-זילנד, שהתפרסם לאחר שהלך לאיבוד והצליח לשרוד שבע שנים בהרים עד שנמצא כשהוא עוטה כמויות עצומות של צמר, בעקבות העיוות התורשתי בתעשיית הצמר. בכתבה מוזכר כי שרק זכה בתשומת לב ציבורית עד שנפטר בגיל 17, בעוד שכבשים בניו זילנד נשחטים בגיל 6.
באתר אנונימוס: חקלאים בבית-המשפט (מתוך "זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 327, 6.10.2007).
 

תזונה ומתכונים

nrg מעריב טבעונות בשבועות. בטור "מחתרת שבועות: איך חוגגים הטבעונים" (6.6.2011) מראיינת ים יהושוע ארבעה טבעונים החוגגים את שבועות ללא מוצרי חלב, אחת מהן מגדלת ילדה טבעונית. המרואיינים מספרים על אורח חייהם  ועל ההתעללות בפרות בתעשיית החלב, שבגללה חשוב שלא לתמוך בתעשייה זו. לכתבה מצורף מתכון לעוגת גבינה טבעונית.
 
וואלה! חלב. בכתבה "למה לא כדאי לצרוך חלב פרה?" סוקרת נטלי שוינקלשטיין את הנזקים הבריאותיים שגורמת לאדם צריכת מוצרי חלב.
 
ynet ללא חלב. בטור "הרפת בחופש: קינוחים ללא חלב" (6.6.2011) מוגשים שני קינוחים טבעוניים: עוגת מוס פירות וקוקוס ועוגת גבינה טבעונית.
 
ynet חיטה. בטור "חיטה ואחיותיה" (7.6.2011) סוקרת יעל גרטי את סוגי החיטה השונים ומה כדאי לעשות איתם, ומציעה מתכונים לירקות כתומים צלויים עם סילאן ותימין על מצע קוסקוס מלא, ולסלט חיטה עם נקטרינות, נבטי חמנייה ואגוזי לוז קלויים.
 

פינת התזונה
תחתיות ארטישוק ממולאות בקינואה 

החומרים
10-8 תחתיות ארטישוק (שקית תחתיות קפואות או ארטישוקים טריים)
כוס קינואה מבושלת
עגבנייה מקולפת וקצוצה
גזר מגורר
בצל
חצי צרור פטרוזיליה
חצי צרור שמיר
מעט נענע (לא חובה)
מלח
פלפל
 
לרוטב
2 כרישות קצוצות (החלק הלבן)
5-3 לימונים פרסיים
מיץ מלימון אחד
מיץ מתפוז אחד
כף קוזו או טפיוקה להסמכת הרוטב (לא חובה)
מלח
פלפל
 
ההכנה
  1. מרתיחים 3 כוסות מים עם כף חומץ ומעט מלח, ומוסיפים את תחתיות הארטישוק. מרתיחים שוב ומבשלים כ-10 דקות, עד להתרככות.
  2. מטגנים (אפשר במים ללא שמן) את הכרישות הקצוצות כ-10 דקות, עד שהן מתרככות. מוסיפים מלח, מיץ לימון, מיץ תפוזים, כוס מים וכף טפיוקה. אם משתמשים בקוזו, מערבבים אותו לפני כן בכוס מים.
  3. מבשלים עד שהטפיוקה מתפרקת והרוטב מתחיל להסמיך. מוסיפים את תחתיות הארטישוק ומבשלים על אש קטנה כ-10 דקות נוספות.
  4. המלית: קוצצים את הבצל ומטגנים במעט שמן, עד שנעשה שקוף. מוסיפים עגבנייה ומערבבים כ-2 דקות. מוסיפים את הגזר ומערבבים עד להתרככות, מוסיפים מלח ופלפל.
  5. מוסיפים את הקינואה ואת עשבי התיבול, ומתקנים לפי הטעם.
  6. ממלאים כל תחתית במילוי ומהדקים. יוצקים מעט מהרוטב לפני ההגשה.
 
מתכון: אקו-שף חן וינשטיין. פורסם לראשונה במדור "שני צמחוני", ynet.
צילום: foodiesathome

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), דדי שי, כנען עוזיאל ועידן סוייר.

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן