|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ג', 22.11.2011, בשעה 19:30 תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד
העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16
ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
דווחו לנו על פגיעה בבעלי-חיים במשקים
 שמעתם על מתקן חקלאי המתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד?
במדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? ראיתם התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או
בשלב אחר של חייהם בתעשיות המזון? דווחו על כך לאנונימוס, גם
בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל
גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח. או בטלפון 03-6204878
מורים: הזמינו ערכת מערכי שיעור
 הערכה "לחלוק את העולם... עם כולם!" מוקדשת
לשילוב תכנים להגנת בעלי-חיים בבתי-הספר, לשילוב כהעשרה בתכנית הלימודים
הממלכתית לפי מקצועות הלימוד. בערכה חוברת ותקליטור הכוללים מערכי
שיעור, דפי עבודה, מצגות, קורס בן ארבעה שיעורים והפעלות. משלוח חינם למורות
ולאנשי חינוך: כתבו ל- info@anonymous.org.il בציון שם
מלא, פרטי התקשרות, כתובת דואר, שם בית-ספר או מוסד חינוכי ופרטים נוספים
כגון מקצוע הוראה וגילאי קהל היעד.
 אנונימוס ב-YouTube
אנונימוס השיקה לאחרונה ערוץ YouTube חדש. אתם
מוזמנים להצטרף כמנויים, להגיב לסרטונים ולחלוק אותם עם חבריכם.
קורסים בתל-אביב ובירושלים
 "החברה הרב-מינית: דיון ביקורתי ביחסי אדם-חיה" הוא ניסיון ראשון
מסוגו בישראל, לבחון בקורס מקיף את ההיבטים העיקריים של יחסי הכוח שבין
בני-אדם לבעלי-חיים אחרים. מנחה: אריאל צבל. הקורס מתקיים במקביל באוניברסיטת ת"א (ימי ג', 18:15) ובאוניברסיטה
העברית (ימי ב', 18:30), כקורס שלא מן המניין הפתוח לקהל הרחב. פרטים נוספים
ב אתר הקורס. שיעור ראשון בי-ם יתקיים ב-14.11.2011: "הגישה החייתית: חדשנות מול
שמרנות."
שיעור שני בת"א יתקיים ב-15.11.2011: "'מדעי האדם' בעקבות הביקורת
החייתית."
הרשמה באתר הקורס, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון:
יוסי 052-2598773.
אירוע בירושלים
 ביום ו', 4.11.2011, 14:00-11:00, יתקיים ב זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8)
שוק חופשי: להעביר הלאה את מה שלא צריכים, ולקחת דברים של אחרים. וגם אוכל,
שתייה ומוסיקה. לפרטים על כל אירועי זנגביל באתר, בטלפון 02-5665737 או בדואל veginger@gmail.com
סדנת תזונה בקדימה
ביום ו', 18.11.2011, בין השעות 12:00-08:30, יערכו בקדימה
השפית הטבעונאית טליה  טל והתזונאי ההוליסטי ירון אלטון אדרי סדנת מזון טבעונאי
(raw food). עלות: 195-155 ש"ח. להרשמה 050-2465008. לפרטים
נוספים
סדנת תזונה בגבעתיים
ביום ו', 25.11.2011, בשעות 15:30-08:30, בתיאטרון גבעתיים,
ינחה ד”ר עדיאל תל-אורן (MD) סדנת " חיים
בריאים וארוכים", על גורמי ההשפעה העיקריים על תהליך ההזדקנות
והתפתחות מחלות, ובכלל זה שוני גנטי והשפעת אורח-חיים בריא על התבטאות
הגנים. 420 ש"ח עד 18.11, או 490 ש"ח בהרשמה מאוחרת.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
-
תל-אביב: לאנונימוס
דרושים מתנדבים לדוכנים באזור ת"א והמרכז, בימי ב', ד' ו-ו'.
-
ירושלים: בימים ב' או
ג', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
לפרטים: ארז 052-4246777
או erez@anonymous.org.il.
בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
 בראנץ' ברוגטקה
בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה
(יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
ראשית הביות
החיות המבויתות שמוכרות לנו כיום הן תולדה של מניפולציות
תורשתיות מכוונות ומדויקות. אולם רוב ההיסטוריה של הביות הייתה אטית ולאו
דווקא מכוונת, וראשיתו של התהליך לוטה בערפל. אריאל צבל מציג כמה מהרעיונות
שעלו בדור האחרון על ראשית הביות.
שליטה ברבייה
"ביות" הוא מושג שמתייחס
לאוכלוסיות שלמות של חיות, והוא תוצאה של תהליך שנמשך דורות רבים וכולל שינוי
תורשתי. חיית בר שגדלה בשבי והתרגלה לנוכחות בני-אדם אינה מבויתת אלא היא
מאולפת (tame): תכונותיה התורשתיות זהות לתכונות של אוכלוסיית הבר שמתוכן
נלקחה. לדברי הזואולוגית ג'ולייט קלאטון-ברוק,
"חיה מבויתת [היא] כזו שהורבעה בשבי, למטרות של קיום או רווח, בקהילה
אנושית ששומרת על שליטה מלאה ברבייה, בארגון הטריטוריה ובאספקת
המזון." (עמ' 26)
קלאטון-ברוק מעירה, שהחתול הוא מקרה יוצא-דופן. אוכלוסיות גדולות של
חתולים הנחשבים כמבויתים לא הורבעו בשבי, רבייתם לא נעשתה תחת שליטה אנושית
מלאה, וגם מזונם לא הגיע באופן בלעדי מבני-אדם. אולי, אם כן, רוב אוכלוסיות
החתולים לא בויתו עדיין? ואולי ההגדרה אינה מספקת גם ביחס למינים
אחרים?
ציורי פרים (וברקע: איילים וכנראה סוס) במערת לסקו,
שצוירו, לפי ההערכה, לפני 17,300 שנה, אלפי שנים לפני הביות.
חיות אלה ניצודו בידי בני-האדם הקדומים, אך ללא
שליטה בהן מעבר לכך. (צילום: Prof saxx)
מדוע להחזיק חיות?
קלאטון-ברוק משערת, שראשית הביות טמונה בנטייה האנושית לטפל בחברים
החלשים שבקבוצתם: בני-אדם נוטים לאסוף גורים של יונקים ממינים שונים ולטפל
בהם – כפי שניתן ללמוד, בין השאר, מחברות של לקטים-ציידים שנחקרו במאה ה-20.
קלאטון-ברוק מניחה, שבחצי מיליון השנים האחרונות היו אימוצים כאלה תופעה
נפוצה, אולם הם זכו להמשכיות, שהתגלגלה מאילוף גרידא לביות של ממש, רק במינים
שהתאימו לכך בתכונותיהם הטבעיות. הזאבים, כטורפים חברתיים, התאימו לכך
במיוחד, והם המין הראשון שיש לגביו עדויות ארכיאולוגיות של ביות (בעיקר מלפני
12,000 שנים, אך יש גם ממצאים קדומים יותר). עדות לביות ניתן לזהות
בעצמות קדומות, שבהן ניכר הבדל מבני בין הזאבים כחיות בר לזאבים המבויתים,
דהיינו – הכלבים.
קיימת מסורת מחקרית, שרואה בביות תהליך שבמרכזו עומדים שימושים פולחניים
בחיות. אולם ככל הנראה השימוש הפולחני החל רק לאחר שכבר הוחזקו חיות מבויתות
מטעמים אחרים. נראה שכבשים, עזים, חזירים ובקר הוחזקו בשבי, ובסופו של דבר
בויתו, בעיקר כאמצעי לאספקת בשר (ובעקבות זאת גם עור, צמר וחלב). במדינות
החמות שבהן נערך הביות, לא ניתן לשמר בשר ביעילות; החזקת החיות בחיים אפשרה
אפוא לדחות את הריגתן. הן נחשבו כ"מזווה מהלך", ככותרתו של ספר ידוע על
הביות.
הדדיות?
כמה מחוקרי הביות מדגישים, שיש
לראות את הביות בהקשר ביולוגי נרחב. הארכיאולוג טרי או'קונור, למשל, מדגיש
שיחסי הביות בין אדם למינים אחרים, דומים ליחסים שקיימים בין מינים אחרים של
בעלי-חיים, למשל – בין מינים מסוימים של נמלים וכנימות. ההנחה היא, שהשלבים
המוקדמים של הביות כוללים התקרבות מצד שני המינים זה לזה, או לפחות תועלת
הדדית שאפשרה לקשר הבין-מיני לשגשג במשך דורות רבים. או'קונור מציג עמדה זו
מתוך התנגדות לעמדה האנתרופוצנטרית שהייתה מקובלת ביותר בעבר, שלפיה בני-האדם
הקדומים יזמו את המגע עם החיות ועשו בהן כרצונם. תחת זאת, הוא מציע לבחון
יוזמה אפשרית גם מצד המינים שעברו ביות. אולם רעיון זה הולם בעיקרו מינים
מיוחדים, כמו כלבים (שאולי נהנו משאריות של מתחריהם בציד, בני-האדם הקדומים)
וחתולים (שבויתו מאוחר יותר, כשמחסני תבואה גדולים כבר היו קיימים ומשכו טרף
נוח לחתולים). קשה לראות איזו תועלת אבולוציונית משמעותית צמחה למינים שקודם
לביות ניצודו על-ידי בני-האדם הקדומים ותו לא.
הרעיון החתרני של או'קונור אף עלול להתהפך על ראשו, אם טוענים שהביות
הוא "אסטרטגיה אבולוציונית" מועילה, במובן זה שהיא הביאה להגדלת התפוצה של
הזנים המבויתים (מחבר אחד אפילו השתמש ברעיון זה בניסיון לתרץ ניצול חיות
מבויתות במשקים תעשייתיים כיום – "לטובתן"...). זהו כמובן שימוש חופשי, עד
כדי סילוף גס, במושגים של "אסטרטגיה אבולוציונית" ו"תועלת". תהא אשר תהא מידת
היוזמה של החיות בשלבי הביות המוקדמים, משעה שהשליטה ברבייתן ובקיומן עברה
כליל לידיים אנושיות, הרלוונטיות של מושגים אלה אבדה.
כבשים במרעה בארצות-הברית כיום: השליטה בחיות המצויות
ב"מרעה חופשי" הדוקה כיום
הרבה יותר משהייתה לפני 10,000 שנה, עם
ראשית הביות; אולם עד לתיעוש החקלאות,
השינוי הדרמטי במצבן של הכבשים וביחס
אליהן חל במעבר מציד למרעה. (צילום: USDA)
תהליך הסתגלות
קלאטון-ברוק מדגישה, שהביות
לא הועיל לחיות בדרך-כלל אלא רק לבני-האדם על חשבון החיות, אולם היא רואה בו
תהליך ביולוגי, אבולוציוני. הזנים המבויתים הם תולדה של שילוב בין ההגבלות על
הרבייה שהטילו בני-אדם לבין הלחצים הסביבתיים (עד שהניצול התעשייתי של חיות
ניתק אותן כליל מכל סביבה טבעית). השינוי התורשתי היה אטי מאוד באלפי השנים
הראשונות, וככל הנראה היה רובו או כולו לא מודע – כפי שהבחין דארווין. לעתים,
עצם ההעדפה לטפל טוב יותר בחיות מסוימות ולאפשר להן להתרבות לא הייתה מודעת;
למשל, העדפה לחיות החמודות יותר בעדר. ולעתים, ההעדפה לחיות מסוימות בעדר
הייתה מודעת, אך מבלי להבין שברירה מלאכותית כזו תיצור זן מובחן; למשל, העדפה
לחיות השונות בגודלן או בצבען מאוכלוסיית הבר.
החיות המבויתות התפתחו אפוא כזנים מקומיים, תוך התאמה לסביבתם. סביבה זו
הייתה עשויה להיות ממוקמת באזור שונה מאזור התפוצה של החיות המקוריות, ולכן
החיות נדרשו להסתגל. הסתגלות נדרשה גם לסביבה האנושית עצמה. הזואולוג
והפליאונטולוג הלמוט המר, טוען שאחד המאפיינים העיקריים של הביות הוא רגישות
מופחתת של החיות המבויתות לסביבתן – עדות לכך שהסביבה המנוהלת על-ידי אדם דלה
יותר בגירויים ובאתגרים. הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בירידה ברמת החששנות
(החיות "מאולפות" יותר מלידה) ובהקטנה משמעותית בנפח המוח של כל המינים
שנבדקו. אפילו בחיות מבויתות שחזרו מזמן לחיי בר, כמו הדינגו באוסטרליה, נפח
המוח קטן יותר משל חיות הבר שמהן התפתחו.
קלאטון-ברוק מוסיפה, שלחיות הבר שמהן התפתחו הזנים המבויתים יש ידע שהן
מעבירות מדור לדור – על מזון, על טורפים, על הסביבה הגיאוגרפית, על יחסים
חברתיים וכו' – בקיצור, תרבות. חיות שנשבו כגורות, מאבדות את התרבות
הזו, ותחתיה הן צריכות להסתגל לתרבות שנכפתה עליהן בידי בני-אדם. למינים
מסוימים ההסתגלות הזו קלה יותר מאשר לאחרים, בעיקר אם הם חברתיים ונוטים
לחיות בלהקות מעורבות של נקבות וזכרים, במבנה היירארכי. בחיות מבויתות – לפני
החקלאות האינטנסיבית – הידע התרבותי של החיים המבויתים עובר גם
מדור לדור בין החיות לבין עצמן, והוא תורם להבחנה הגוברת של האוכלוסייה
המבויתת מאוכלוסיית הבר.
איילי צפון במרעה מגודר עם רועה סאמי בשבדיה, בשנת 2005.
ביות האיילים עדיין בעיצומו.
לפני עשורים אחדים נערך עיקר הניצול באיילים חופשיים למדי;
מאז הם עברו במהירות לתנאי
שליטה קשוחים הרבה יותר, לפי שיטות
מוכרות מאזורים חמים יותר. (צילום: Mats Anderson)
תהליך השתלטות
האנתרופולוג טים אינגולד,
מציע זווית-ראייה אחרת לבחינת היחסים בין בני-האדם לחיות בתהליך הביות.
על בסיס עדויות אנתרופולוגיות מחייהם של לקטים-ציידים במאה ה-20, הוא משרטט
את תפיסת-עולמם כמבוססת על אמון בסביבה הטבעית, שנתפסת כבעלת אוטונומיה
ויכולת להעניק. הלקטים-ציידים רואים את איסוף המזון כחלק מדיאלוג עם הסביבה
ולא כניצול משאבים. גם הרג חיות, לפי תפיסת-עולם זו, איננו מעשה אלים אלא
ביטוי לכך שהחיה הסכימה להיות ניצודה, ונשמתה תעבור לגוף אחר – אולם רק אם
הציידים נהגו בה בכבוד. מנקודת-המבט של התרבות האנושית, המעבר מציד למרעה הוא
אפוא מעבר מיחסי אמון, הדדיות ושוויוניות – ליחסים היירארכיים של שליטה,
הפרדה אידיאולוגית בין האדם לטבע והפעלת כוח ללא מצרים. לדברי אינגולד,
חיות עברו ביות כשהן "הופכות לצורה של רכוש שניתן לתפוס עליו
בעלות, להורישו או להחליפו." (עמ' 6)
המדובר בתהליך אטי ומורכב מאוד. כבשים, עזים, חזירים ובקר בויתו לפני
10,000 שנה או יותר (מדי פעם מתגלים ממצאים קדומים יותר) בתהליך שקשה כיום
לדעת עליו הרבה. אולם אינגולד עקב אחר תהליך הביות של איילי הצפון באזורים
הארקטיים, בידי עמים של נוודים, שנהגו לעקוב אחר עדרי בר ולהרוג בהם מדי פעם
(מאז המחקר, שפורסם ב-1986, הואץ תהליך הביות של האיילים). במחקרו, מצא
אינגולד ערבובייה בין האיילים כחיות בר וכחיות מאולפות, שנמצאות בהליכי ביות.
הדוגמה הבולטת ביותר לערבובייה זו היא השימוש באיילים מאולפים בתור פתיונות,
שנועדו למשוך איילי בר למארבים מתוכננים. מצד אחר, איילים נוצלו למשימות
שמחייבות קרבה הדוקה לאנשים: חליבה, גרירת מזחלות ורכיבה; וזאת אף על-פי
שמבחינה גנטית מדובר בחיות בר.
אינגולד מדגיש, שיחסי האמון של לקטים-ציידים עם סביבתם דומים ליחסי
האמון בינם לבין עצמם, בני-האדם. אין פלא אפוא, ששינוי היחסים עם החיות
המבויתות גרר את התפתחותם של יחסי שליטה גם בין האנשים לבין עצמם.
אינגולד הספיק לחזות בשינוי מהיר כזה בקרב קבוצות נוודים שעברו מציד
איילי צפון להחזקתם במרעה; עדויות רבות מצביעות על כך שתהליכים דומים אירעו
גם בעבר הרחוק. הביות, כפי שמציעים כמה היסטוריונים וארכיאולוגים, היווה מודל
מיידי לפיתוח העבדות, לסירוס עבדים וליחסי מרות אלימים וקיצוניים אחרים בין
אדם לאדם. כיום קשה לנו להבחין בקשרי אדם-חיה כמודל לקשרי אדם-אדם, משום
שבני-אדם נפרדים בעינינו כליל משאר החיות. אך הפרדה זו היא נובעת במקורה
מהביות.
רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
nrg מעריב כתב אישום נגד מדגרה. בכתבה
" כתב אישום:
השליכו 200 אפרוחים חיים לפח אשפה" (7.11.2011) מדווח יונתן הללי על כתב
אישום שהוגש נגד מדגרה שהשמידה אפרוחים באמצעות חנק במכולות אשפה, בניגוד
להנחיות השירותים הווטרינריים (הנסמכים על טיוטת תקנות חדשה). המדגרה
מואשמת בהתעללות באפרוחים בניגוד לחוק צער בעלי-חיים; טיוטת
התקנות מורה על שיטות המתת אפרוחים הכרוכות בפחות סבל, אך
הריגת אפרוחים זכרים היא חלק בלתי נפרד מתעשיית הביצים.
מקור נוסף: איתי משה ויואב איתיאל, "אישום:
התאכזרו והתעללו באפרוחים," (מגזין המושבות, 7.11.2011).
 nrg מעריב (זמן הדרום) כלבייה באשדוד. בכתבה
" 'מהלך חינוכי':
כלבייה עירונית תוקם באשדוד" (6.11.2011) מדווח ליאור אבני על תוכנית
להקמת מכלאה עירונית חדשה באשדוד, "כי באשדוד אין מתקן שיכול לקלוט
את הכלבים המשוטטים שנאספים מדי יום."
 nrg מעריב (זמן תל-אביב) סוסים בתל-אביב. בכתבה
" גם בשנת 2011:
סוסי משא בתל-אביב" (8.11.2011) מדווח חגי מטר שחוק-העזר העירוני
בתל-אביב, האוסר כניסת עגלות עם סוסים לתחומי העיר, אינו נאכף. העירייה
והמשטרה מגלגלות את האחריות זו על זו, והשוטרים לא מודעים לחוק, לדברי
מרואיינת בכתבה.
 nrg מעריב
(סופשבוע) תנשמות. בטור " מזרח תיכון חדש?
נשארה רק התנשמת" (5.11.2011) סוקר אביב לביא יוזמה של הדברה ביולוגית
באמצעות תנשמות במקום בהרעלה, תוך שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני.
 ynet הצלת צבועה. בכתבת הווידאו " צפו: כך
הצילו צבועה נדירה ממלכודת במודיעין" (6.11.2011) מדווח ארז ארליכמן על
הצלת צבועה שנלכדה במלכודת לא חוקית ועל השבתה לטבע, מספר ימים לאחר שהמליטה
גורים. אם מצאתם חיית בר פצועה, צרו קשר עם מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים:
6911*. 
nrg מעריב נגד כריתה. בכתבה " עץ מימי המנדט: דרוש
חוק יערות חדש" (9.11.2011) מדווחת דליה מזורי על תיקונים חדשים של הכנסת
בפקודת היערות, שנחקקה לפני 90 שנה ולא שונתה מאז. התיקונים החדשים מעניקים
הגנה רחבה יותר לעצים ומחייבים נטיעה חלופית במקרה של כריתה.
 ynet הכחדת קרנפים. בכתבה " ניצודו כל
הקרנפים השחורים במערב אפריקה" (10.11.2011) מדווח ארז ארליכמן על
סכנות הכחדה חמורות למינים שונים של בעלי-חיים בטבע, ועל הכחדת הקרנף השחור
בדרום אפריקה, בנוסף למיני קרנפים אחרים ברחבי העולם, הניצודים בעיקר עבור
סחר בקרניים שלהם.
 חולות סמר. לאחר שהקבלן הודיע
שיחל לבצע את העבודות בחולות סמר – שרידי הדיונה האחרונה בערבה, שנתונה תחת
איום הרס עבור כריית חול לפרויקט נדל"ן – התערב בנושא השר להגנת
הסביבה, גלעד ארדן, בעת שעשרות פעילים הגיעו למקום במטרה לעצור את
הדחפורים. בעקבות התערבות השר, הושגה דחייה נוספת בתחילת העבודות. בתוך כך,
החלה רשות הטבע והגנים לפנות בעלי-חיים מן הדיונה. בין החיות שנלכדו, הייתה
נקבת ירבוע ממין שנמצא בסכנת הכחדה חמורה.
 תזונה ומתכונים
ynet הודי. בטור " צמחוני
מתובל: מתכונים הודיים" (7.11.2011) מציעה נעמי אפנהיימר מתכונים לסאג
(פירה תרד בחלב קוקוס), אורז בקינמון עם אפונה ותפוחי אדמה, ודאל
מסאלה.
פינת התזונה
מרק קרם גזר
מרכיבים (עבור 5 מנות)
300 גרם
גזר
תפוח אדמה
בצל שלוט
2 כפות שמן זית
6 כוסות ציר ירקות
מלח
ופלפל שחור
הכנה
- מגרדים יחד את הגזר, תפוח האדמה ובצל השלוט בדיסקית גירוד גסה במעבד
מזון.
- מחממים את השמן בסיר רחב וזורים עליו מעט מלח. מוסיפים את תערובת
הירקות המגורדים. מכסים ומבשלים על אש קטנה עד ריכוך, כ-15 דקות. הירקות
מתבשלים במיצים שלהם, אם דרוש, מוסיפים מעט ציר. מוסיפים מלח ופלפל.
- מוסיפים את הציר, מביאים לרתיחה, ומבשלים עוד 20 דקות.
- מעבירים לבלנדר ומעבדים לתערובת חלקה. מחזירים לסיר, בודקים ומתקנים
תיבול.
- מגישים עם עלי פטרוזיליה קצוצים, מעט אורז מלא מבושל, או עם קרוטונים
מלחם כפרי מלא.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל(עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
לקראת קניית בגדי החורף, כדאי לדעת כיצד מיוצרים מוצרי צמר
ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים עיוותים גופניים מכבידים
ומסוכנים באמצעות ברירה מלאכותית וטיפולים מכאיבים
ביותר; הגז גורם
הלם, פציעות ומוות מקור; ולאחר שנים אחדות נשלחים הכבשים לשחיטה, לעתים
קרובות במסעות אכזריים
במיוחד. וכמובן – אין צורך לקנות בגדי צמר כי השוק מוצף במוצרי הלבשה מחממים
אחרים.
