פעילות

יום פעילות לנוער

ביום ד', 3.8.2011, בין השעות 19:00-13:00, תקיים אנונימוס יום פעילות לנוער בגילאי 15-19, שיכלול סדנת היכרות עם פעילות העמותה, סדנת תזונה וסיוע בבניית תפריט בריא מהצומח, ארוחת ערב טבעונית ומשמרת מחאה נגד ההתעללות בתרנגולות בתעשיית הביצים. נפגשים במרכז היינריך בל, רח' נחלת בנימין 24, תל אביב. למשתתפים מתחת לגיל 17 חובה להביא אישור הורים בכתב. להרשמה ופרטים נוספים: 03-6204878. לדף האירוע בפייסבוק.

דרושים לאנונימוס

הרצאות בקיץ

אירועים בירושלים

לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773  

דוכני הסברה בירושלים

לפרטים: זנגביל 02-5665737, ארז 0542044008 או erez@anonymous.org.il

דוכני הסברה ברעננה

לפרטים: ארז 0542044008 או erez@anonymous.org.il

סדנת תזונה בהוד השרון

בראנץ' ברוגטקה

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

המאבק נגד מלכודות דבק

חולדות ועכברים הם מהקרבנות הנשכחים ביותר של האדם. בישראל לבדה משמשים מאות אלפי חולדות ועכברים בניסויים מדי שנה. לגבי מספר הקורבנות של פעולות הדברה אין נתונים כלל. אנחנו יודעים מעט מאוד, או שמא משתדלים לדעת מעט מאוד, על חייהם החושיים, הרגשיים, המנטאליים והחברתיים של עכברים וחולדות. עם זאת, אנו יודעים כי מדובר בבעלי-חיים חברתיים, מסורים לצאצאיהם ובעלי תבונה רבה. וכמובן, אנחנו יודעים שהם מסוגלים לכאב ולהנאה. מחקרים מעטים הוקדשו להבנת ההתנהגות שלהם ולהבנת האופן שבו הם תופסים את העולם. יתכן כי הבורות שלנו ביחס לחולדות ולעכברים היא אחד הגורמים המאפשרים לנו לפגוע בהם בהיקפים עצומים – הן מבחינת מספר הקרבנות והן מבחינת חומרת הסבל שאנו גורמים. היקף הפגיעה הוא ודאי גם אחד המניעים שלנו להימנע מלהתעמת עם הסוגיות המוסריות הכרוכות בפגיעה, בין היתר באמצעות בורות-מדעת בנוגע למימדי הסבל שאנו גורמים.

"[בזמן שהם לכודים בדבק] מכרסמים צפויים לחוות כאב ומצוקה מעצם הלכידה, מההשפעות הפיזיות של הדבק על התפקוד שלהם (כגון חניקה) ומטראומה כתוצאה מפאניקה וניסיונות להיחלץ, כגון היתלשות שערות, קריעה של העור ושבירת עצמות. לאחר שלוש עד חמש שעות דווח כי בעלי-החיים מכוסים בצואה ובשתן של עצמם. כשהמלכודות נאספות, בעלי-החיים צווחים לעתים קרובות. מדביר אחד אף תיאר אותם כ"screaming their heads off". חלק מהמכרסמים נושכים בגפיים של עצמם כדי להיחלץ. נראה, אם כן, שלמלכודות דבק יש מחיר מבחינת רווחת החיות, בדומה למלכודות מלתעות: מצוקה וטראומה מיידיות ומתמשכות, ולאחר מכן התייבשות, רעב ולעתים קטיעת אברים עצמית, כשבעלי-החיים מוחזקים לכודים לתקופות ארוכות".

"כל בעלי-החיים יסבלו ממידה כלשהי של מצוקה ואי-נוחות כשהם נדבקים. חלק מבעלי-החיים סובלים מכאב כשהפרווה נקרעת מהם וחושפת את העור, בעוד אחרים סובלים מגפיים שבורות בניסיון להימלט. בעלי-חיים נכנסים לפאניקה ומשתינים ומחרבנים בכמויות גדולות כשהם נתפסים במלכודת דבק. העיניים והעפעפיים שלהם עשויים בסופו של דבר להתכסות בהפרשה עבה דמויית ג'לטין שצבעה לבן-חלבי ואינה ניתנת להסרה באמצעות מצמוץ. נמצאו בעלי-חיים שבשל חולשה נפלו, פניהם תחילה, אל תוך הדבק, וכפי הנראה נחנקו עקב חסימה של הנחיריים. רמת המצוקה הגבוהה נמשכת על-פני פרק זמן ארוך, לעתים קרובות יותר מ-24 שעות..."

"שים את המלכודת במקום מעבר העכברים. בסיום השימוש השלך לפח";

"הנח המלכודת במקום מעבר העכברים. לאחר הלכידה השלך המלכודת לפח";

"הצב המלכודת במקומות מעבר העכברים. לאחר הלכידה השלך המלכודת לפח".

"מלכודות דבק אינן מבחינות בין מינים ביולוגים, והן עשויות ללכוד כל בעל-חיים קטן, לרבות ציפורים, חתולים, פוסומים וחיות בר אחרות. (ישנם מקרים מתועדים של פוסום ושל חתלתול שנלכדו במלכודות דבק גדולות בוויקטוריה)".

דואל: info@homecenter.co.il

ניתן להתעדכן בפרטים נוספים בדף הפייסבוק של הקמפיין.

בתקשורת:
רוני לוין, "בעקבות מחאת צרכנים בפייסבוק: אייס מסירה את מלכודות הדבק מהמדפים", TheMarker, 4.7.2011.

חדשות

nrg מעריב נגד כלובים. הכתבה "ארה"ב: התרנגולות יוצאו מכלובי הסוללה?" (10.7.2011) מדווחת על הסכם שהושג לאחרונה בין ארגוני רווחת בעלי-חיים לתעשיית הביצים בארצות-הברית, שעניינו קידום הפסקה הדרגתית של השימוש בכלובי סוללה. בנוסף צפויה היוזמה לקדם גם איסור על הרעבת תרנגולות (המשמשת כאמצעי מקובל להגדלת תפוקת הביצים) ועל יבוא ביצים שיוצרו במשקים שלא יעמדו בתקנים החדשים. בניגוד למגמה בארצות הברית, בישראל פועל משרד החקלאות לקידום רפורמה שבמסגרתה יושקעו 300 מיליון ש"ח בהקמת כלובי סוללה חדשים.

nrg מעריב סכנה לחיות הבר. הכתבה "'הסופרטנקר של הנדל"ן מיותר ומזיק'" (10.7.2011) מדווחת כי ועדה משותפת של ועדות הפנים והכלכלה של הכנסת החלה לדון בהצעת חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים, הצפויה להקשות על ארגוני סביבה לערער על תכנית נדל"ן בשם שיקולים סביבתיים. בכך מהווה ההצעה סכנה להגנה על השטחים הפתוחים בישראל.

ynetמצילים ציפורים. בכתבה "כנפיים טובות: המלאכים של הגוזלים היתומים" (13.7.2011) סוקר ארז ארליכמן את פעילות בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים בהצלת ציפורים פצועות ובהשבתן לטבע. ניתן לדווח על ציפורים פצועות הזקוקות לעזרה למוקד של רשות הטבע והגנים בטלפון 6911*.

nrg מעריב סלמנדרנות. בכתבה "מצילים את הסלמנדרה" (16.7.2011) מספרת עדי חשמונאי על פנייה של רשות הטבע והגנים לחברה הלאומית לדרכים, בבקשה להקים מעברים תת קרקעיים שיאפשרו לסלמדנרות לחצות כבישים בלי להיות נתונות בסכנת דריסה, וזאת עקב התרבות מקרי המוות של סלמדנרות שנפגעו על-ידי מכוניות בחורף האחרון.

כלכליסט צמחונות. בטור "איך לעודד אכילת פחות בשר?" (14.7.2011) מתייחס דן אריאלי לשאלת קוראת כיצד ניתן לעודד את הבחירה בצמחונות. אריאלי מציע להדגיש את סיפוריהם האינדיבידואלים של בעלי-חיים, וממליץ על ספרו של ג'ונתן ספרן פויר, "לאכול בעלי חיים": "אחרי קריאתו קשה להתבונן בבשר בלי לחשוב על מה שקרה לחיה שממנה נלקח, ואי אפשר עוד לחיות באשליה שהדברים אינם נוראים. הרבה חברים שלי התקשו לאכול חיות אחרי קריאתו, וחברים אחרים שלי החליטו לא לקרוא את הספר כדי שהקריאה לא תפריע להם לאכול בשר."

ynet התעללות בחתול. בכתבה "סערה ברשת: חייל קרבי תועד בועט בגור חתולים" (13.7.2011) מספר ארז ארליכמן על תיעוד שהופץ ברשת של חייל המתעלל בגור חתולים. בעקבות תלונה של עמותת "תנו לחיות לחיות" הצהיר צה"ל על כוונתו לפתוח בחקירה בנושא.

תזונה ומתכונים

וואלה! מסעדות בריאות. בטור "המלצות: מסעדות בריאות ברחבי הארץ" (16.7.2011) ממליצה גרדה גלזר על עשר מסעדות בריאות. בולטות ברשימה מסעדות טבעוניות וצמחוניות, ביניהן בודהה בורגרס, אבא גיל, האגס 1, משק ברזילי, קפה בירנבאום, Mezze וקפה לואיז.
 
וואלה! ריזוטו. בטור "אוכל בריא: ריזוטו פטנט" (10.7.2011) מגישה אולגה יסובסקי מתכון לריזוטו גריסי פנינה.

פינת התזונה
קינוח טפיוקה קר

מרכיבים

1. מרתיחים את המים ומוסיפים להם את פניני הטפיוקה. מבשלים על אש קטנה מאוד ומערבבים לעתים קרובות, כדי למנוע הידבקות לסיר. מבשלים עד שהפנינים גדלות והופכות לשקופות לחלוטין. מורידים מהאש, מוסיפים סוכר, מערבבים ומצננים.
2. חותכים את הפירות לחתיכות קטנות.
3. מכינים קעריות אישיות: לכל קערית יוצקים כ- 4 כפות טפיוקה ומעליהן 2-3 כפות חלב קוקוס. מוסיפים מעל את הפירות החתוכים, מקשטים בקוביות קרח ומגישים מיד. 

מתכון: תום סיון. תמונה: Joana Petrova. פורסם לראשונה במדור "שני צמחוני", ynet.