הרפורמה בתעשיית הביצים

כלוב סוללה של גליקסמן במתקן ענק במישר: יותר תרנגולות בכלוב ותקרה נמוכה יותר מהמקובל בחלק מהלולים הקטנים. זהו הכיוון שאליו שואפת כיום הרפורמה שיזמה ממשלת ישראל. 

כספי ציבור ללולנים

בימים אלה אמור משרד החקלאות לגבש כללים לחלוקת 300 מיליון ₪, אשר הוקצו לחידוש תשתיות בתעשיית הביצים לפי החלטת הממשלה מיום 24.6.2007. הכסף יינתן מתקציב המדינה, כלומר – מכספנו כמשלמי מסים. 260 מיליון ₪ יינתנו ללולנים בתור מענקים, ו-40 מיליון ₪ נוספים יינתנו למימון הפעולות הנדרשות להכשרת הקרקע ולביצוע התשתיות. התמיכה תכסה 20% עד 50% מגובה ההשקעה הנדרשת להקמת הלול. יש להעיר, שגם כיום זוכים הלולנים בסובסידיות ממשלתיות גדולות – למעלה מ-47 מיליון ₪ בשנת 2007 לבדה. אולם כפי שנראה להלן, הרפורמה נועדה לכוון את התמיכה הכספית ללולנים מסוג אחר.

"ייעול" לטובת התעשיינים

את הרפורמה יזם משרד החקלאות כשמטרתו המוצהרת היא לייעל את "ייצור" הביצים בישראל. במסגרת הרפורמה, יוצאו משימוש כמעט כל לולי הביצים הקיימים כיום במדינה ובמקומם ייבנו לולים חדשים. הקריטריונים לחלוקת כספי המימון טרם נקבעו, אולם משרד החקלאות הצהיר שבמסגרת התנאים לחלוקה, יילקחו בחשבון מספר התרנגולות המאכלסות את הלול ומספר השותפים שחברו להקמתו. אם כיום רשאים מרבית לולני הביצים בארץ להחזיק 3,000 תרנגולות (ההיתר לגדל מספר תרנגולות מסוים נקרא "מכסה") הרי שהרפורמה תתמוך רק בלולים שיש בהם 6,000 תרנגולות לפחות. נראה שלולנים רבים ייאלצו למכור את המכסה שברשותם לידי בעלי הון, וחלק ניכר מהתעשייה ירוכז בלולי ענק. בעלי הון הם אפוא שיזכו במענקים על חשבון משלמי המסים.

כלוב סוללה בבוסתן הגליל: העמידה המתמדת על רשת תיל אינה נוחה, ולטווח הארוך מעוותת את האצבעות ולעתים פוצעת אותן. 

מחלות

אחת ממטרות הרפורמה המוצהרות היא מניעת מחלות עופות כגון שפעת העופות, מיקרופלזמה, סלמונלוזיס וניוקאסל, ובמקביל לכך "קידום המודעות לאיכות הביצה" כדי לקדם ייצוא ביצים. הרעיון הוא שככל שהלול תעשייתי יותר, כך הוא נקי יותר ממחלות. זאת אף על-פי שבפועל הדברים מורכבים יותר. אמנם התיעוש האינטנסיבי כרוך בבידוד הלולים זה מזה, אבל ככל שהלול גדול יותר, כך הוא מהווה מצע נרחב יותר להתפתחות מוטציות מסוכנות בווירוסים ובחיידקים. התרנגולות חלשות ופגיעות למחלות דווקא בגלל לחצי הלול האינטנסיבי, ומובן שמחלה שנכנסה ללול ענק – מתפשטת במהירות עצומה באוכלוסייה גדולה.

נזק סביבתי

מטרה מוצהרת אחרת של הרפורמה היא סילוק המפגעים הסביבתיים שיוצרים הלולים בתוך יישובים, כדי לעודד את ענף התיירות הכפרית. גם זוהי הנחה בעייתית. אמנם מספר הלולים יקטן והם יורחקו ממרכז היישובים, אבל הלולים המתוכננים הם מפעלי ענק שהורסים את הנוף ומכתימים את היישובים באות קלון של אכזריות.

כלוב סוללה בבית חירות: החיכוך התכוף ברשת שוחק את הנוצות, חושף את העור וולעתים פוצע אותו. חלק מהשחיקה נובע מניסיונות נואשים וחוזרים של התרנגולות לעשות "אמבט חול" על התיל. 

המערב מתרחק מכלובים

החלטת הממשלה התקבלה תוך התעלמות תמוהה ומיושנת מהמגמה העולמית של צמצום השימוש בכלובים. אף על-פי שרוב התרנגולות בתעשיית הביצים במערב עדיין כלואות בכלובי סוללה, יש מגמה גורפת בכל המערב נגד כלובים אלה. המדינות החלוצות ביטלו כליל את השימוש בכלובים בתעשיית הביצים: בשווייץ נכנס האיסור לתוקף כבר ב-1992, בגרמניה הוא ייכנס לתוקף בראשית 2012, ובאוסטריה ב-2020. בשאר מדינות אירופה ובאוסטרליה יש מגמה יציבה של הפחתת השימוש בכלובים. בבריטניה, למשל, 37% מהביצים הוטלו לאחרונה בלולים ללא כלובים, ובשבדיה 56% בסוף 2005. את האיסור בחוק מקדימות בדרך-כלל רשתות מזון גדולות, שהפסיקו באופן וולונטרי לשווק ביצים מכלובים. רשתות כאלה פועלות ברחבי אירופה, ולאחרונה התחייבו גם רשתות ענק אמריקאיות להגדיל את רכישת הביצים מלולים ללא כלובים (ראו: 1, 2).

מעבר לביטול הכלובים, יש במערב מגמה גורפת של הגבלות על השימוש בכלובי הסוללה הרגילים. בחזית השינוי עומד האיחוד האירופי. בראשית 2012 תיאסר בכל 27 מדינות האיחוד החזקת תרנגולות בכלובי סוללה, והתעשייה כולה אמורה להפסיק להשתמש בכלובים או לעבור לכלובים "מועשרים". אחד מהכלים לעידוד השינוי הוא סימון חובה של סוג הלול על כל אריזות הביצים ועל הביצים עצמן. גם בארצות-הברית מתפשטות הגבלות (אמנם צנועות יותר) על תעשיית הביצים, כיוזמה וולונטרית של רשתות מזון.

תרנגולות עושות אמבט חול בחצר משק מרעה חופשי (היוגב). בתנאים סבירים, כאשר הפעילות אפשרית, הדחף נרגע ליום-יומיים לאחר סיפוקו. אולם בהיעדר אפשרות לבצע אמבט חול, מצטבר תסכול עצום. 

התעללות מסובסדת

החלטת הממשלה מתעלמת מההתעללות בתרנגולות, ומשרד החקלאות נמנע עד כה מלהתייחס למניעת התעללות כקריטריון לחלוקת המימון במסגרת הרפורמה. כאילו מדובר בעניין כלכלי טכני, שאינו קשור בבעלי-חיים, הנושא נדון ללא שיתוף הציבור ובפרט ללא שיתוף הארגונים להגנה על בעלי-חיים. בהתאם לגישה זו, הרפורמה עלולה להפוך להחמצה היסטורית של הזדמנות חד-פעמית לעדכן את ענף הביצים בהתאם למגמה הרווחת במערב.

מקוצר היריעה, נזכיר כאן בקיצור נמרץ שכליאת תרנגולות בכלובי סוללה ראויה להישפט כהתעללות פלילית לכל דבר. תרנגולות בטבע חיות בלהקות קטנות ומרווחות, ומבלות חלק ניכר מזמנן בחיפוש ובברירת מזונות מגוונים בשטח מיוער. הן עורכות אמבטיות חול, לנות על ענפים, מקננות במקום מסתור ומטפלות באפרוחים. התרנגולות זקוקות למימוש הנטיות הטבעיות האלה גם כשנולדו בשבי. בלולי הסוללות, אין אפשרות לבטא אף אחת מהן. כל מה שמספקים לתרנגולות בכלוב הוא האפשרות לשרוד, בקושי. המקום קטן עד כדי כך שהן אפילו לא יכולות לרבוץ בנוחות, ורצפת הרשת פוגעת ברגליהן. הקירבה הכפויה לשכנות לכלוב מעוררת היסטריה תוקפנית. הנוצות נושרות כתוצאה מהחיכוך בתיל, וחוסר התנועה מחליש את העצמות, שנשברות בקלות. כל התרנגולות בתעשייה (גם במשקי מרעה חופשי) עברו עיוותים ניכרים על-ידי ברירה מלאכותית, והן מטילות פי 15-10 מההטלה הטבעית, עד שהן סחוטות ו"זקנות" בגיל שנתיים בלבד. אילו היה נתפס אדם הכולא בתנאים כאלה "עופות מחמד", אין ספק שהוא היה מורשע בבית-המשפט בהתעללות קשה.

מרעה חופשי במשק זר, כפר יהושע. 

השורה התחתונה

המתנגדים להוצאת התרנגולות מהכלובים נוהגים לשלוף את השיקול הכלכלי בתור תירוץ אחרון ומכריע. אולם בפועל, רק בעלי ההון ירוויחו מהרפורמה אם היא תתבצע כמתוכנן. לפי דו"ח נציבות האיחוד האירופי, עלויות הייצור בלולים ללא כלובים גבוהות יותר מהעלויות בלולי סוללות, אולם הלולנים במתקנים ללא כלובים ועם גישה לחצר (מרעה חופשי או "לולי חופש") הרוויחו כפליים מלולנים שהחזיקו תרנגולות בכלובים. בישראל התמונה מבטיחה עוד יותר: מבדיקה ראשונית שערכה אנונימוס עם גורמים מתוך ענף הביצים, בארץ לא קיימים הבדלי עלויות של ממש בין גידול בלולי סוללה לבין גידול ב"לולי חופש". באירופה הקרה, הצפיפות בכלובים שומרת על חום גופן של התרנגולות והן זקוקות אפוא לפחות מזון כשהן כלואות בצפיפות – ומכאן המחיר הגבוה של ביצים מלולי מרעה חופשי. אולם בישראל החמה, התרנגולות בכלובים אוכלות כמות מזון דומה לתרנגולות שמחוץ לכלובים ולכן הדמיון גם בעלויות הגידול. בנוסף לכך, "ביצי חופש" נמכרות במחיר זהה לזה של ביצי סוללה שאינן בפיקוח מחירים (פיקוח המחירים הצפוי על כל הביצים מלולי סוללה יגרום באופן מלאכותי למחיר גבוה יחסית של ביצים מלולים נטולי כלובים).

יש גם לזכור, שהרפורמה כפי שהוא מתוכננת כיום, תחייב את המדינה להתמודד עם הסבה מקצועית או אבטלה של רוב העוסקים בלולנות (כ-3,000 איש) בעוד שהחלפת הלולים הקיימים בלולים נטולי כלובים תשמור את הלולנים בעבודתם. מבחינה כלכלית זהו כמובן יתרון על-פני הרפורמה שמבוססת על ריכוז כלובים בכמה מפעלי ענק עתירי אוטומציה. להוצאת התרנגולות מהכלובים יש יתרון כלכלי נוסף: בעוד שצריכת כלל הביצים בישראל נותרת זה שנים ללא שינוי משמעותי, צריכת הביצים האורגניות (שהן רק חלק מהביצים מלולים נטולי כלובים) זינקה ב-264% בין השנים 2006-2000. עלייה זו משקפת מגמה עולמית של כניסת שיקולים מוסריים ובריאותיים למערכת שיקולי הצרכנות. אמנם צריכת ביצים נותרת בעייתית מבחינה מוסרית גם כשמדובר ב"לולי חופש" (הרג אפרוחים זכרים, הטלה בקצב הרסני, הרג התרנגולות בגיל צעיר ועוד) אבל אין ספק שכלובי סוללה גרועים הרבה יותר.

משק זר בכפר יהושע; שימו לב לאן מטפסות התרנגולות, שהן עופות יער בעברן האבולוציוני. מסתבר שהמעבר לשיטה זו אפילו לא יפגע כלכלית בלולנים, אם הממשלה תסבסד את הקמת הלולים החדשים במקום סבסוד לולי סוללות. 

אם כן, אפילו שיקולים כלכליים גרידא מצביעים על יתרון במעבר ללולים נטולי כלובים. הדבר לא נעשה כיום כי ללולנים אין כסף להשקיע בהחלפת התשתית. הרפורמה יכולה לפתור בעיה זו אם במשרד החקלאות יציבו שינוי זה כמטרה ויתכננו בהתאם לכך את הקצאת הכספים. בימים אלה עומדת אנונימוס בקשר עם משרד החקלאות ומציגה את הטיעונים הכלכליים, המשפטיים והציבוריים לטובת הטיה של הרפורמה לכיוון מעט פחות אכזרי.